< Return to Video

מדריך החנונים ללמידת הכל ברשת

  • 0:01 - 0:03
    זאת המפה של מדינת ניו יורק
  • 0:03 - 0:06
    שנערכה בשנת 1937 על ידי
    החברה הכללית לשרטוט.
  • 0:06 - 0:10
    זאת מפה מפורסמת באופן מיוחד
    בקרב חנונים עם התמחות במפות,
  • 0:10 - 0:13
    מפני שכאן למטה
    מתחת להרי קטסקיל,
  • 0:13 - 0:15
    ישנה עיירה קטנה ושמה רוסקו - -
  • 0:15 - 0:17
    למעשה, יהיה קל יותר
    אם אעביר את זה למעלה לכאן - -
  • 0:17 - 0:21
    הנה רוסקו, ושם בדיוק
    מעל רוסקו נמצאת רוקלנד, ניו יורק,
  • 0:21 - 0:25
    ושם ממש מעליה
    נמצאת עיירה קטנה בשם אגלו, ניו יורק.
  • 0:25 - 0:28
    אגלו בניו יורק מאוד מפורסמת
    לקרטוגרפים,
  • 0:28 - 0:30
    מפני שזאת עיר מנייר.
  • 0:30 - 0:32
    היא גם ידועה כמלכודת זכויות יוצרים.
  • 0:32 - 0:36
    משרטטי מפות - - בגלל שהמפה שלי של ניו יורק
    והמפה שלכם של ניו יורק
  • 0:36 - 0:39
    ייראו דומות מאוד
    מבחינת הצורה של ניו יורק - -
  • 0:39 - 0:44
    לעתים קרובות, משרטטי מפות שותלים
    מקומות מזויפים במפות שלהם,
  • 0:44 - 0:46
    על מנת להגן על זכויות היוצרים שלהם.
  • 0:46 - 0:49
    משום שאם המקום המזויף שלי
    מופיע במפה שלך,
  • 0:49 - 0:53
    אני יכול להיות בטוח לחלוטין
    שגנבת ממני.
  • 0:53 - 0:57
    השם אגלו נוצר על ידי חיבור ראשי התיבות
    של שמות שני הבחורים שחיברו את המפה הזאת,
  • 0:57 - 1:00
    ארנסט ג.אלפר ואוטו לינדברג,
  • 1:00 - 1:03
    והם פרסמו את המפה הזאת בשנת 1937.
  • 1:03 - 1:07
    עשרות שנים אחר כך, ראנד מקנלי פרסם מפה
  • 1:07 - 1:11
    ואגלו, ניו יורק, מופיעה בה,
    באותו צומת בדיוק
  • 1:11 - 1:13
    ובו מצטלבות שתי דרכי עפר
    באמצע שום מקום.
  • 1:14 - 1:17
    טוב, אתם יכולים לתאר לעצמכם את העונג
    שחשו האנשים בחברה הכללית למפות.
  • 1:17 - 1:21
    הם מיד התקשרו
    לראנד מקנלי, ואמרו לו,
  • 1:21 - 1:24
    "תפסנו אותך!
    אנחנו המצאנו את אגלו, ניו יורק.
  • 1:24 - 1:26
    זה מקום מזויף. זאת עיר מנייר.
  • 1:26 - 1:28
    אנחנו נתבע אותך!"
  • 1:29 - 1:33
    וראנד מקנלי אמר,
    "לא, לא, לא, לא, אגלו קיימת."
  • 1:35 - 1:39
    בגלל שאנשים המשיכו ללכת
    לצומת של שתי דרכי העפר - -
  • 1:39 - 1:40
    (צחוק)
  • 1:40 - 1:45
    באמצע שום מקום, מתוך ציפייה
    למצוא מקום בשם אגלו - -
  • 1:45 - 1:48
    מישהו בנה מקום
    בשם אגלו, ניו יורק.
  • 1:48 - 1:49
    (צחוק)
  • 1:49 - 1:52
    הייתה שם תחנת דלק, חנות מכולת,
    ושני בתים כשהמקום היה בשיאו.
  • 1:52 - 1:55
    (צחוק)
  • 1:56 - 2:00
    וזאת כמובן מטפורה
    שסופר לא יכול לעמוד בפניה
  • 2:00 - 2:05
    מפני שאנחנו רוצים להאמין
    שמה שאנחנו כותבים על הנייר
  • 2:05 - 2:08
    מסוגל לשנות את העולם האמתי
    שבו, למעשה, אנחנו חיים
  • 2:08 - 2:10
    ולכן לספר השלישי שלי
    קוראים "ערים של נייר".
  • 2:10 - 2:15
    אבל מה שמעניין אותי במיוחד בסופו של דבר
    יותר מהמדיום שבו התרחש העניין,
  • 2:15 - 2:17
    זאת תופעה בפני עצמה.
  • 2:18 - 2:22
    זה קל לומר שהעולם
    מעצב עבורנו את מפות העולם, נכון?
  • 2:22 - 2:26
    כלומר, הצורה הכללית של העולם
    תשפיע בוודאות על המפות שלנו.
  • 2:27 - 2:30
    אבל אני חושב שהרבה יותר מעניין
  • 2:30 - 2:33
    הוא האופן שבו אנחנו ממפים את העולם
    משנה את העולם.
  • 2:34 - 2:39
    כי העולם יכול היה להיות באמת
    מקום שונה אם הצפון היה למטה.
  • 2:39 - 2:41
    והעולם יכול היה להיות באמת
    מקום שונה
  • 2:41 - 2:44
    אם אלסקה ורוסיה לא היו
    בשני הקצוות של המפה.
  • 2:44 - 2:46
    והעולם יכול היה להיות מקום שונה
  • 2:46 - 2:49
    אם היינו מציגים את אירופה
    בגודלה האמתי.
  • 2:50 - 2:54
    העולם השתנה
    על ידי מפות העולם שלנו
  • 2:54 - 2:59
    האופן שבו אנחנו בוחרים - -נגיד,
    את תעשיית הקרטוגרפיה האישית שלנו
  • 2:59 - 3:02
    מעצבת את מפת החיים שלנו,
  • 3:02 - 3:04
    וזה, בתורו, מעצב את החיים שלנו.
  • 3:04 - 3:09
    אני מאמין שמה שאנחנו ממפים
    משנה את החיים שאנחנו מנהלים.
  • 3:09 - 3:13
    ואני לא מתכוון ל...נגיד,
    סוג של רשת סודית של מלאכיות של אופרה,
  • 3:13 - 3:16
    כמו, אתה-יכול-לחשוב-את-דרכך-ולהבריא-מסרטן.
  • 3:16 - 3:23
    אבל אני כן מאמין שבעוד שמפות
    אינן מראות לך לאן תלך בחייך,
  • 3:23 - 3:25
    הן מראות לך לאן אתה יכול ללכת.
  • 3:25 - 3:29
    לעתים נדירות, אתה תלך למקום
    שאינו קיים במפה האישית שלך
  • 3:30 - 3:33
    הייתי תלמיד ממש גרוע
    בצעירותי.
  • 3:33 - 3:36
    ממוצע הציונים שלי היה
    באופן קבוע בסביבות ה-70.
  • 3:37 - 3:39
    ואני חושב שהסיבה לכך שהייתי
    תלמיד כל כך גרוע
  • 3:39 - 3:42
    היא שהרגשתי שלימודים
    הם אך ורק סדרה של מכשולים
  • 3:42 - 3:45
    שהוצבו בפניי,
  • 3:45 - 3:48
    ואני נדרשתי לדלג מעליהם
    על מנת להגיע לבגרות.
  • 3:48 - 3:51
    ואני לא ממש רציתי
    לדלג מעל המכשולים האלה,
  • 3:51 - 3:54
    מכיוון שהם נראו לי שרירותיים לחלוטין,
    ומשום כך לרוב נמנעתי,
  • 3:54 - 3:56
    ואז אנשים היו מאיימים עליי,
    אתם יודעים,
  • 3:56 - 3:59
    הם היו מאיימים עליי
    ש"זה יופיע בתיק האישי (שלי)",
  • 3:59 - 4:01
    או ש"לעולם לא תמצא עבודה ראויה".
  • 4:01 - 4:03
    אני לא רציתי עבודה ראויה!
  • 4:03 - 4:06
    עד כמה שהדבר עניין אותי בגיל אחת עשרה,
  • 4:06 - 4:09
    אנשים עם עבודות ראויות מתעוררים
    מאוד מוקדם בבוקר,
  • 4:09 - 4:11
    (צחוק)
  • 4:11 - 4:15
    והגברים שעבדו בעבודות ראויות,
    אחד הדברים הראשונים שעשו
  • 4:15 - 4:19
    הוא לקשור אביזר חניקה
    עשוי מאריג סביב הצוואר.
  • 4:20 - 4:22
    הם ממש שמים חבלי חניקה על עצמם,
  • 4:22 - 4:25
    ואז הם הולכים לעבודות שלהם,
    יהיו אשר יהיו.
  • 4:25 - 4:27
    זה לא מתכון לחיים מאושרים.
  • 4:28 - 4:32
    האנשים האלה -- בחיי הדמיון,
    מלאי הסמלים, של ילד בן אחת עשרה --
  • 4:32 - 4:34
    האנשים האלה, שחניקה עצמית
  • 4:34 - 4:37
    היא אחת המשימות הראשונות
    שלהם כל בוקר,
  • 4:37 - 4:39
    לא יכול להיות שהם מאושרים.
  • 4:39 - 4:41
    למה שארצה לדלג
    מעל כל המכשולים האלה
  • 4:41 - 4:43
    כדי להשיג בסופו של דבר את זה?
  • 4:43 - 4:44
    זה סוף נורא ואיום!
  • 4:45 - 4:49
    ואז, כשלמדתי בכיתה יו"ד,
    הלכתי לבית הספר הזה,
  • 4:49 - 4:51
    אינדיאן ספרינגס,
    פנימייה קטנה,
  • 4:51 - 4:53
    מחוץ לגבולות ברמינגהם, אלבמה.
  • 4:53 - 4:57
    ובבת אחת הפכתי ללומד.
  • 4:57 - 4:59
    והפכתי ללומד,
    כי מצאתי את עצמי
  • 4:59 - 5:01
    בקהילה של לומדים.
  • 5:01 - 5:03
    מצאתי את עצמי מוקף באנשים
  • 5:03 - 5:06
    שהעריכו אינטלקטואליות ומסירות,
  • 5:06 - 5:10
    ושחשבו שהיחס המנותק, האירוני והמגניב שלי
  • 5:10 - 5:12
    לא ממש חכם או מצחיק,
  • 5:12 - 5:16
    אלא, מענה פשוט ולא מרשים
  • 5:16 - 5:18
    לסוגיות מורכבות ומעוררות השתאות.
  • 5:19 - 5:21
    אז התחלתי ללמוד,
    כי ללמוד זה מגניב.
  • 5:21 - 5:25
    למדתי שכמה קבוצות סופיות
    גדולות יותר מקבוצות סופיות אחרות,
  • 5:25 - 5:29
    ולמדתי מה הוא פנטמטר יאמבי
    ומדוע הוא נשמע כל כך טוב לאוזן האנושית.
  • 5:29 - 5:32
    למדתי שמלחמת האזרחים
    הייתה סכסוך שעניינו הלאמה,
  • 5:32 - 5:33
    למדתי קצת פיזיקה,
  • 5:33 - 5:36
    למדתי שאין לבלבל בין
    מתאם וסיבתיות --
  • 5:36 - 5:38
    כל הדברים האלה, דרך אגב,
  • 5:38 - 5:43
    העשירו את חיי ממש על בסיס יומיומי.
  • 5:43 - 5:46
    וזה נכון שאני לא משתמש
    ברובם ב"עבודה" שלי,
  • 5:46 - 5:48
    אבל זה לא העניין עבורי.
  • 5:48 - 5:50
    העניין הוא קרטוגרפיה.
  • 5:50 - 5:52
    מה הוא התהליך בקרטוגרפיה?
  • 5:52 - 5:56
    זה, אתם יודעים, לשוט
    לעבר ארץ כלשהי ולחשוב,
  • 5:56 - 5:58
    "אני חושב שאני אצייר את פיסת הארץ הזאת",
  • 5:58 - 6:01
    ואז לתהות, "אולי יש עוד קצת ארצות לצייר".
  • 6:01 - 6:03
    ואז קרה שבאמת התחלתי ללמוד.
  • 6:03 - 6:06
    זה נכון שהיו לי מורים
    שלא ויתרו עליי,
  • 6:06 - 6:08
    והתמזל מזלי
    שהיו לי כאלה מורים,
  • 6:08 - 6:12
    כי לעתים קרובות נתתי להם סיבה לחשוב
    שאין טעם להשקיע בי.
  • 6:13 - 6:16
    אבל רוב הדברים שלמדתי בתיכון
  • 6:16 - 6:19
    לא עסקו במה שהתרחש
    בתוך הכיתה,
  • 6:19 - 6:22
    הם עסקו במה שהתרחש
    מחוץ לכיתה.
  • 6:22 - 6:23
    למשל, אני יכול לספר לכם
  • 6:23 - 6:26
    ש"כשהאור נוטה לשם
    באחר צהריים חורפי --
  • 6:26 - 6:28
    זה מדכא כמו ענבל פעמון
    של לחני קתדרלה באוויר --"
  • 6:28 - 6:32
    לא משום ששיננתי את אמילי דיקינסון
    בעל פה בבית הספר
  • 6:32 - 6:33
    כשהייתי בתיכון,
  • 6:33 - 6:36
    אלא בגלל שהייתה שם נערה
    כשהייתי בתיכון,
  • 6:36 - 6:38
    והשם שלה היה אמנדה,
    והייתי מאוהב בה,
  • 6:38 - 6:41
    והיא אהבה את השירים של אמילי דיקינסון.
  • 6:41 - 6:43
    הסיבה שאני יכול להגיד לכם
    מה היא עלות הזדמנות,
  • 6:43 - 6:47
    היא שיום אחד, כאשר שיחקתי
    סופר מריו קארט על הספה שלי,
  • 6:47 - 6:49
    חברי אמט נכנס ואמר לי,
  • 6:49 - 6:51
    "כמה זמן אתה כבר משחק
    סופר מריו קארט?"
  • 6:51 - 6:55
    אמרתי לו: "אני לא יודע,
    משהו כמו שש שעות?" והוא אמר,
  • 6:55 - 6:58
    "אתה מבין שאם היית עובד
    בבאסקין-קובינס שש שעות,
  • 6:58 - 7:00
    היית יכול להרוויח 30 דולר,
    אז בעצם,
  • 7:00 - 7:03
    שילמת שלושים דולר
    לשחק סופר מריו קארט"
  • 7:03 - 7:06
    ואני אמרתי לו כזה, "מתאים לי".
  • 7:06 - 7:08
    (צחוק)
  • 7:08 - 7:12
    אבל למדתי מה היא עלות הזדמנות.
  • 7:13 - 7:17
    וכך על הדרך, מפת חיי
    הלכה והשתפרה.
  • 7:17 - 7:20
    היא גדלה, הכילה יותר מקומות.
  • 7:20 - 7:22
    היו דברים רבים יותר
    שיכולים להתרחש,
  • 7:22 - 7:24
    אפשרויות רבות יותר עבורי בעתיד.
  • 7:25 - 7:28
    זה לא היה תהליך למידה פורמאלי ומוסדר,
  • 7:28 - 7:30
    ואני שמח להודות בכך.
  • 7:30 - 7:33
    הוא היה לא אחיד ולא עקבי,
    היו דברים רבים שלא ידעתי.
  • 7:33 - 7:35
    אני יכול לדעת, אתם יודעים,
    את משפט קנטור
  • 7:35 - 7:38
    שיש קבוצות אינסופיות גדולות יותר
    מקבוצות אינסופיות אחרות,
  • 7:38 - 7:41
    אבל לא באמת הבנתי
    את החישובים שמאחורי המשפט הזה.
  • 7:41 - 7:43
    אני יכול להכיר את רעיון
    העלות ההזדמנות
  • 7:43 - 7:45
    אבל לא היכרתי את החוק העוסק
    בתפוקה שולית פוחתת.
  • 7:45 - 7:48
    אבל הדבר האדיר בתפיסת
    מושג הלמידה כקרטוגרפיה
  • 7:48 - 7:50
    הוא שבמקום לדמיין את זה
    כמכשולים שרירותיים
  • 7:50 - 7:52
    שעליך לדלג מעליהם,
  • 7:52 - 7:55
    אתה מסתכל על פיסת חוף,
    וזה גורם לך לרצות לראות עוד.
  • 7:55 - 7:58
    אז עכשיו אני כן יודע
    לפחות חלק מהחישובים
  • 7:58 - 8:00
    שעליהם מבוססים כל הדברים האלה.
  • 8:00 - 8:01
    אז, הייתה לי קהילת לומדים אחת
  • 8:01 - 8:04
    בתיכון, ומשם עברתי
    לאחרת בקולג',
  • 8:04 - 8:05
    ולאחר מכן לעוד אחת,
  • 8:05 - 8:08
    כשהתחלתי לעבוד
    בכתב עת בשם "בוקליסט",
  • 8:08 - 8:11
    שם עבדתי כעוזר, והייתי
    מוקף באנשים מופלאים שקראו המון.
  • 8:11 - 8:13
    ואז כתבתי ספר.
  • 8:13 - 8:15
    וכמו שסופרים רבים חולמים לעשות,
  • 8:15 - 8:17
    התפטרתי מיד מהעבודה.
  • 8:17 - 8:19
    (צחוק)
  • 8:19 - 8:21
    ובפעם הראשונה מאז ימי התיכון,
  • 8:21 - 8:25
    מצאתי את עצמי ללא קהילת לומדים,
    והייתי אומלל.
  • 8:25 - 8:27
    שנאתי את זה.
  • 8:27 - 8:30
    קראתי הרבה מאוד ספרים
    במהלך אותן שנתיים.
  • 8:30 - 8:32
    קראתי ספרים על סטאלין,
  • 8:32 - 8:35
    וספרים על האופן שבו החלו
    האוזבקים להזדהות עם האסלאם,
  • 8:35 - 8:38
    וקראתי ספרים המסבירים
    כיצד להכין פצצת אטום,
  • 8:38 - 8:41
    אבל זה הרגיש כאילו
    אני יצרתי לעצמי מכשולים,
  • 8:41 - 8:44
    ואז קפצתי מעליהם,
    במקום להרגיש את ההתרגשות
  • 8:44 - 8:48
    שבלהיות חלק מקהילת לומדים,
    קהילת אנשים
  • 8:48 - 8:51
    העוסקים יחד
    במפעל קרטוגרפי
  • 8:51 - 8:55
    על מנת לנסות להבין טוב יותר
    ולמפות את העולם שמקיף אותנו.
  • 8:55 - 8:58
    ואז בשנת 2006 פגשתי את האיש הזה.
  • 8:58 - 8:59
    שמו זה פרנק.
  • 8:59 - 9:02
    לא ממש פגשתי אותו,
    רק באינטרנט.
  • 9:02 - 9:07
    לזה פרנק, באותו זמן, היה מופע
    בשם "המופע עם זה פרנק"
  • 9:07 - 9:09
    ואני גיליתי את המופע,
  • 9:09 - 9:12
    וזאת הייתה דרכי חזרה
    להיות שוב לומד בקהילה.
  • 9:12 - 9:14
    כאן זה מדבר על לאס וגאס:
  • 9:16 - 9:19
    (וידאו) זה פרנק: לאס וגאס הוקמה
    במרכזו של מדבר ענק וחם.
  • 9:19 - 9:22
    כמעט כל דבר כאן הובא ממקום אחר--
  • 9:22 - 9:24
    הסלעים השונים, העצים, המעיינות.
  • 9:24 - 9:27
    הדגים במקומם הטבעי בדיוק
    כמו החזיר שלי שעף.
  • 9:27 - 9:30
    בניגוד למדבר הלוהט
    שמקיף את המקום הזה,
  • 9:30 - 9:31
    כך האנשים האלה.
  • 9:31 - 9:34
    דברים מכל העולם נבנו כאן
    מחדש, הרחק מההיסטוריה שלהם,
  • 9:34 - 9:36
    והרחק מבני האדם
    שחוו אותם באופן שונה.
  • 9:36 - 9:39
    לעתים נעשו שיפורים--
    אפילו הספינקס קיבל ניתוח אף.
  • 9:39 - 9:43
    הנה, אין סיבה להרגיש
    כאילו אתה מפסיד משהו.
  • 9:43 - 9:46
    הניו יורק הזאת משמעותה עבורי
    כמו עבור כל אחד אחר.
  • 9:46 - 9:50
    כל דבר כאן נמצא מחוץ להקשר,
    ופירוש הדבר שהקשר מאפשר הכול:
  • 9:50 - 9:52
    חנייה עצמית, מרכז אירועים, שונית כרישים.
  • 9:52 - 9:55
    ייצור המקום הזה יכול להיות
    אחד ההישגים הגדולים ביותר בעולם,
  • 9:55 - 9:58
    מכיוון שאף אחד אינו שייך לכאן:
    כולם שייכים לכאן.
  • 9:58 - 10:00
    כשהסתובבתי היום בבוקר,
    שמתי לב לכך שרוב הבניינים
  • 10:00 - 10:03
    היו מראות שבהן משתקפת
    השמש בחזרה אל המדבר.
  • 10:03 - 10:04
    אבל בניגוד לרוב המראות,
  • 10:04 - 10:07
    המציגות בפניך מראה חיצוני
    שלך המוטמע במקום,
  • 10:07 - 10:09
    המראות האלה חזרו ריקות.
  • 10:09 - 10:11
    ג'ון גרין: זה מעורר נוסטלגיה
    לאותם ימים
  • 10:11 - 10:13
    שבהם אפשר היה לראות
    פיקסלים בוידאו און-ליין.
  • 10:13 - 10:15
    (צחוק)
  • 10:15 - 10:20
    זה הוא לא רק איש ציבור אינטלקטואלי
    הוא גם בונה קהילה מבריק,
  • 10:20 - 10:23
    וקהילת האנשים
    שנבנתה סביב אותם סרטוני וידאו
  • 10:23 - 10:25
    הייתה במובנים רבים קהילת לומדים.
  • 10:25 - 10:28
    אז שיחקנו עם זה פרנק שח
    בשיתוף פעולה, וניצחנו אותו.
  • 10:28 - 10:33
    התארגנו בעצמנו לקחת בחור צעיר
    לטיול ברחבי ארה"ב.
  • 10:33 - 10:35
    הפכנו את כדור הארץ לכריך,
  • 10:35 - 10:38
    כשמישהו מחזיק פרוסת לחם
    בנקודה מסוימת בכדור הארץ,
  • 10:38 - 10:41
    ובדיוק בנקודה המנוגדת לה
    בכדור הארץ,
  • 10:41 - 10:43
    מישהו אחר מחזיק
    פרוסת לחם.
  • 10:44 - 10:50
    אני מבין שאלה רעיונות מטופשים,
    אבל אלה גם רעיונות "לימודיים",
  • 10:50 - 10:51
    וזה מה שהיה כל כך מרגש עבורי,
  • 10:51 - 10:55
    ואם תיכנסו לרשת, תוכלו למצוא
    קהילות מהסוג הזה בכל מקום.
  • 10:55 - 10:57
    עקבו אחרי התגית calculus באתר Tumblr,
  • 10:57 - 11:00
    וכן, אתם תוכלו לראות אנשים
    שמתלוננים על חשבון דיפרנציאלי,
  • 11:00 - 11:02
    אבל גם תוכל לראות אנשים
    שכותבים תלונות הכאלה בבלוג חדש
  • 11:02 - 11:06
    וטוענים שחישובים הם
    מעניינים ומהנים ביותר,
  • 11:06 - 11:10
    והנה דרך אפשרית לחשוב
    על בעיה שחשבת שאין לה פתרון.
  • 11:10 - 11:12
    אתה יכול להיכנס לאתרים כמו Reddit,
    ולמצוא sub-Reddits,
  • 11:12 - 11:15
    לדוגמה "שאל היסטוריון" או "שאל את המדע",
  • 11:15 - 11:18
    במקום שבו אתה יכול לשאול אנשים
    שעוסקים בתחומים האלה
  • 11:18 - 11:20
    טווח רחב של שאלות,
  • 11:20 - 11:22
    רציניות מאוד ועד טיפשיות ביותר.
  • 11:22 - 11:25
    אבל עבורי, קהילות הלומדים
    המעניינות ביותר
  • 11:25 - 11:28
    אשר גדלות באינטרנט
    ברגעים אלה ממש נמצאות ביוטיוב,
  • 11:28 - 11:29
    ואני מודה שאני משוחד.
  • 11:29 - 11:34
    אבל אני חושב שישנן נקודות דמיון
    רבות בין עמוד יוטיוב ובין כיתה.
  • 11:34 - 11:36
    תסתכלו למשל על
    "Minute Physics",
  • 11:36 - 11:39
    בחור מלמד פיזיקה את העולם:
  • 11:39 - 11:40
    (סרטון) בואו ניגש לעיקר.
  • 11:40 - 11:44
    מאז ה-4 ביולי, 2012, בוזון היגס
    הוא חלקיק יסוד אחרון
  • 11:44 - 11:47
    במודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים
    שהתגלה במסגרת ניסוי.
  • 11:47 - 11:49
    אבל, אתם עשויים לשאול,
    מדוע בוזון היס
  • 11:49 - 11:51
    כלול במודל הסטנדרטי,
  • 11:51 - 11:53
    לצד חלקיקים מוכרים היטב
    כמו אלקטרונים ופוטונים וקווארקים,
  • 11:53 - 11:56
    אם הוא לא התגלה
    אז בשנות ה-70?
  • 11:56 - 11:58
    שאלה טובה. ישנן שתי סיבות עיקרות.
  • 11:58 - 12:02
    ראשית, כשם שאלקטרון
    מהווה גירוי בשדה האלקטרונים,
  • 12:02 - 12:05
    בוזון היגס הוא פשוט חלקיק
    המהווה גירוי
  • 12:05 - 12:07
    בשדה היגס המחלחל בכל מקום.
  • 12:07 - 12:09
    בתמורה, שדה היגס
    משמש בתפקיד נפרד
  • 12:09 - 12:11
    במודל שלנו לכוח גרעיני חלש.
  • 12:11 - 12:14
    במיוחד, שדה היגס עוזר
    להסביר מדוע הוא כל כך חלש.
  • 12:14 - 12:16
    אנחנו נשוחח על כך
    בסרטון אחר,
  • 12:16 - 12:19
    אבל למרות שתיאורית הכוח הגרעיני החלש
    הוכחה בשנות ה-80, במשוואות,
  • 12:19 - 12:23
    שדה היגס קשור באופן הדוק
    עם הכוח החלש, באופן כזה שעד עכשיו
  • 12:23 - 12:26
    אנחנו לא מסוגלים לאשר
    את קיומו העצמאי בפועל.
  • 12:27 - 12:29
    ג'.ג: או הנה סרטון שאני הכנתי
  • 12:29 - 12:32
    כחלק מהמופע שלי "קורס מזורז"
    העוסק במלחמת העולם הראשונה:
  • 12:32 - 12:35
    (סרטון) הסיבה המידית הייתה כמובן
    ההתנקשות בסראייבו
  • 12:35 - 12:37
    בחייו של הארכידוכס האוסטרי פרנץ פרדיננד,
  • 12:37 - 12:42
    ב-28 ביוני, 1914, בידי לאומן ממוצא
    בוסני-סרבי בשם גברילו פרינציפ.
  • 12:42 - 12:43
    הערה חשובה: ראוי לציין
  • 12:43 - 12:45
    שהמלחמה הגדולה הראשונה
    במאה ה-20 החלה
  • 12:45 - 12:47
    בפעולת טרור.
  • 12:47 - 12:49
    אז פרנץ פרדיננד
    לא היה אהוד במיוחד
  • 12:49 - 12:53
    על ידי דודו, הקיסר פרנץ ג'וזף--
    או! זה שפם ראוי!
  • 12:53 - 12:57
    ויחד עם זאת, ההתנקשות הובילה את אוסטריה
    להציב אולטימטום לסרביה,
  • 12:57 - 13:00
    בעוד סרביה קיבלה חלק
    מהדרישות של אוסטריה,
  • 13:00 - 13:03
    אוסטריה הכריזה על מלחמה
    נגד סרביה.
  • 13:03 - 13:06
    ואז רוסיה, בשל הברית שלה
    עם הסרבים, הניעה את הצבא שלה.
  • 13:06 - 13:08
    גרמניה, שהייתה בברית עם אוסטריה,
  • 13:08 - 13:10
    אמרה לרוסיה להפסיק להניע,
  • 13:10 - 13:13
    אבל רוסיה סירבה, לכן גרמניה
    הניעה את הצבא שלה,
  • 13:13 - 13:16
    הכריזה מלחמה על רוסיה,
    ביצרה ברית עם העותומנים,
  • 13:16 - 13:20
    ואז הכריזה מלחמה על צרפת,
    כי, אתם יודעים, צרפת.
  • 13:20 - 13:23
    (צחוק)
  • 13:23 - 13:26
    וזה לא רק פיזיקה
    והיסטוריה של העולם
  • 13:26 - 13:29
    שאנשים בוחרים
    ללמוד באמצעות יוטיוב.
  • 13:29 - 13:31
    הנה סרטון על מתמטיקה מופשטת.
  • 13:34 - 13:36
    (סרטון) אז אתם כמוני, ואתם שוב
    בשיעור מתמטיקה,
  • 13:36 - 13:38
    כי מכריחים אתכם ללכת כל יום.
  • 13:38 - 13:41
    ואתם לומדים על, אני לא יודעת,
    סכומים של קבוצות אינסופיות.
  • 13:41 - 13:42
    זה נושא בתיכון, נכון?
  • 13:42 - 13:46
    וזה מוזר, כי זה נושא מגניב,
    אבל איכשהו הם מצליחים להרוס אותו.
  • 13:46 - 13:49
    אז אני משערת שזאת הסיבה שהם מכניסים
    קבוצות אינסופיות לתכנית הלימוד.
  • 13:49 - 13:52
    לכן, מתוך צורך מובן להסחת הדעת
    אתם משרבטים
  • 13:52 - 13:55
    וחושבים על צורת הרבים
    של המילה "סדרות"
  • 13:55 - 13:59
    יותר מאשר על הנושא שעל הפרק:
    "סדרותות", "סדרים" ו"סדרותים"?
  • 13:59 - 14:03
    או האם צורת היחיד היא זאת האמורה
    להשתנות: כגון "סדר" או סידור",
  • 14:03 - 14:06
    בדומה לצורת היחיד של "צאן"
    שאמורה להיות "כבשה".
  • 14:06 - 14:08
    אבל כל הקונספט של העניין
  • 14:08 - 14:11
    למשל 1/2 + 1/4 + 1/8 + 1/16 וכן הלאה
    יכול להועיל אם נגיד
  • 14:11 - 14:13
    אתם רוצים לצייר טור של פילים,
  • 14:13 - 14:15
    כל אחד מחזיק בזנב של הפיל שלפניו:
  • 14:15 - 14:17
    פיל רגיל, פיל צעיר,
    פיל תינוק, פיל בגודל של כלב
  • 14:17 - 14:20
    גור פיל, כל הדרך עד
    לשולחן של מר טאסק ומעבר.
  • 14:20 - 14:22
    זה דבר מופלא ביותר,
  • 14:22 - 14:24
    מכיוון שאפשר לצייר מספר אינסופי
    של פילים בטור,
  • 14:24 - 14:27
    שייכנס לאורכו
    של עמוד אחד במחברת.
  • 14:27 - 14:30
    ג'. ג: וכאן אחרון, מופיע דסטין,
    מ"כל יום יותר חכם",
  • 14:30 - 14:32
    מדבר על שימור התנע זוויתי,
  • 14:32 - 14:34
    ומכיוון שזה יוטיוב, חתולים:
  • 14:35 - 14:37
    (סרטון) הי! זה אני דסטין.
    ברוכים השבים ל"כל יום חכם יותר".
  • 14:37 - 14:41
    בטח שמת לב לכך שחתולים
    נוחתים כמעט תמיד על רגליהם.
  • 14:41 - 14:43
    השאלה של היום היא: מדוע?
  • 14:43 - 14:46
    כמו שבדרך כלל קורה עם שאלות פשוטות,
    התשובה מאוד מורכבת.
  • 14:46 - 14:48
    למשל, תנו לי לנסח את השאלה מחדש:
  • 14:48 - 14:53
    איך עובר חתול ממצב שבו הרגליים כלפי מעלה
    למצב שבו הרגליים כלפי מטה תוך כדי נפילה,
  • 14:53 - 14:56
    מבלי לפגוע את שימורו של ההתנע הזוויתי?
  • 14:56 - 14:57
    (צחוק)
  • 14:57 - 15:01
    ג'. ג: הנה משהו משותף
    לכל ארבעת הסרטונים:
  • 15:01 - 15:05
    לכל אחד מהם יש מעל חצי
    מיליון צפיות ביוטיוב.
  • 15:05 - 15:07
    ואלה אנשים שצופים
    לא בגלל שהם נמצאים בתוך כיתות,
  • 15:07 - 15:11
    אלא בגלל שהם חלק
    מקהילות הלומדים
  • 15:11 - 15:13
    המאורגנות בעזרת הערוצים האלה.
  • 15:14 - 15:16
    ואני אמרתי מוקדם יותר שיוטיוב
    הוא כמו כיתה עבורי,
  • 15:16 - 15:19
    ומבחינות רבות הוא אכן כיתה,
    כי נמצא כאן מדריך--
  • 15:19 - 15:22
    זה נראה כמו כיתה מסורתית:
    הנה המדריך,
  • 15:22 - 15:25
    ובמקום נמוך יותר, מתחת למדריך
    נמצאים התלמידים,
  • 15:25 - 15:27
    וכולם מנהלים שיח.
  • 15:27 - 15:31
    ואני יודע שלהערות ביוטיוב
    יש מוניטין גרוע ביותר
  • 15:31 - 15:32
    בעולם האינטרנט,
  • 15:32 - 15:35
    אבל למעשה, אם תבדקו את ההערות
    בערוצים האלה,
  • 15:35 - 15:38
    תוכלו למצוא אנשים
    העוסקים בנושא,
  • 15:38 - 15:43
    שואלים שאלות קשות, שאלות מורכבות
    סביב הנושא הנדון,
  • 15:43 - 15:45
    ואז אנשים אחרים
    שעונים על השאלות האלה.
  • 15:45 - 15:50
    ומכיוון שעמוד ביוטיוב מאורגן כך
    שהעמוד שבו אני מדבר אליכם
  • 15:50 - 15:54
    נמצא בדיוק -- המקום שבו אני מדבר אליכם
    נמצא באותו מקום
  • 15:54 - 15:55
    שבו מופיעות ההערות שלכם,
  • 15:55 - 16:01
    אתם משתתפים בשיח חי ואמיתי
    באופן פעיל.
  • 16:01 - 16:05
    מכיוון שאני נמצא בדרך כלל בהערות,
    אני זוכה להשתתף יחד אתכם.
  • 16:05 - 16:07
    ואתם יכולים למצוא את זה
    בין אם זה היסטוריה עולמית,
  • 16:07 - 16:10
    או מתמטיקה, או מדעים,
    או מה שלא יהיה.
  • 16:10 - 16:16
    אתם גם יכולים לראות צעירים המשתמשים
    בכלים מסוגים שונים באינטרנט
  • 16:16 - 16:19
    על מנת ליצור מקומות
    לעיסוק אינטלקטואלי,
  • 16:19 - 16:20
    במקום הניתוק הציני
  • 16:20 - 16:25
    שאולי רובנו מקשרים עם ממים
    ועוד מוסכמות מהאינטרנט --
  • 16:25 - 16:28
    אתם יודעים, "השתעמם. המציא את Calculus"
  • 16:29 - 16:33
    או, הנה האני בובו
    מבקרת את הקפיטליזם הלברלי:
  • 16:33 - 16:35
    ["קפיטליזם ליברלי אינו
    הטוב שבאדם.
  • 16:35 - 16:37
    אם אתם לא רואים
    את מה שהיא אומרת...
  • 16:37 - 16:38
    להיפך: זה כלי הרכב
    של הניהיליזם
  • 16:38 - 16:40
    הפראי והמשחית"]
  • 16:40 - 16:44
    אני באמת מאמין שהמקומות האלה,
  • 16:44 - 16:49
    הקהילות האלה הפכו
    עבור דור הלומדים החדשים,
  • 16:49 - 16:53
    לסוג של קהילות,
    לסוג של קהילות של קרטוגרפים
  • 16:53 - 16:58
    שהיו לי כשלמדתי בתיכון,
    ולאחר מכן כשלמדתי בקולג'.
  • 16:58 - 17:01
    וכבוגר, למצוא את הקהילות
    האלה מחדש
  • 17:01 - 17:05
    הציג אותי שוב
    לקהילות של לומדים,
  • 17:05 - 17:10
    ועודד אותי להמשיך
    ללמוד אפילו בתקופת הבגרות שלי,
  • 17:10 - 17:14
    לכן אני כבר לא מרגיש שלמידה
    נועדה אך ורק לצעירים.
  • 17:14 - 17:17
    ויי הארט ו "Minute Physics" הציגו בפניי
  • 17:17 - 17:19
    כל מיני דברים
    שלא ידעתי לפני כן.
  • 17:20 - 17:21
    ואני יודע שכולנו שומעים שוב ושוב
  • 17:21 - 17:25
    על ימי הסלון הפריזאי
    ועל תקופת ההשכלה,
  • 17:25 - 17:27
    או על השולחן העגול של אלגונקווין ואומרים,
  • 17:27 - 17:29
    "או, הייתי רוצה להיות חלק מזה,
  • 17:29 - 17:32
    הייתי רוצה לצחוק מהבדיחות
    של דורותי פרקר."
  • 17:32 - 17:36
    אבל אני כאן לספר לכם שהמקומות האלה
    קיימים, הם עדיין קיימים.
  • 17:36 - 17:41
    הם קיימים בפינות באינטרנט,
    במקומות בהם זקנים פוחדים לדרוך.
  • 17:41 - 17:42
    (צחוק)
  • 17:42 - 17:49
    ואני מאמין באמת ובתמים שכשהמצאנו
    את אגלו, ניו יורק בשנות ה-60,
  • 17:49 - 17:53
    כשהפכנו את אגלו לאמתית,
    זאת הייתה רק ההתחלה.
  • 17:53 - 17:54
    תודה רבה
  • 17:54 - 17:57
    (מחיאות כפיים)
Title:
מדריך החנונים ללמידת הכל ברשת
Speaker:
ג'ון גרין
Description:

כמה מאתנו לומדים בצורה הטובה ביותר במסגרת כיתה, וכמה מאתנו...טוב, אנחנו לא. אבל אנחנו בכל זאת רוצים ללמוד, לגלות דברים חדשים על העולם ולאתגר את עצמנו. אנחנו צריכים למצוא את המקום הנכון לעשות את זה, ואת הקהילה המתאימה ללמוד יחד אתה. בשיחה כובשת זו, הסופר ג'ון גרין משתף את עולם הלומדים שהוא גילה בסרטוני וידאו ברשת.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:10

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.