< Return to Video

ג'ון רונסון: תשובות משונות למיבדק הפסיכופטיה

  • 0:00 - 0:04
    הסיפור הזה מתחיל כך:
    הייתי בבית של ידידה שלי,
  • 0:04 - 0:08
    ועל המדף היה לה עותק
    של "ספר האבחנות הפסיכיאטריות",
  • 0:08 - 0:11
    שהוא המדריך להפרעות הנפשיות.
  • 0:11 - 0:13
    רשומות בו
    כל ההפרעות הנפשיות המוכרות.
  • 0:13 - 0:17
    בשנות ה-50 הוא היה
    חוברת דקיקה,
  • 0:17 - 0:20
    מאז הוא גדל וגדל וגדל,
  • 0:20 - 0:23
    וכעת הוא בגודל
    של 886 עמודים.
  • 0:23 - 0:27
    וכיום רשומות בו 374
    הפרעות נפשיות.
  • 0:27 - 0:29
    אז עלעלתי בו,
  • 0:29 - 0:31
    כדי לראות אם יש לי
    איזו הפרעה נפשית,
  • 0:31 - 0:34
    והתברר לי
    שיש לי 12 כאלה.
  • 0:34 - 0:35
    [צחוק]
  • 0:35 - 0:37
    יש לי הפרעת חרדה מוכללת,
  • 0:37 - 0:38
    שזה ברור מאליו.
  • 0:38 - 0:40
    יש לי הפרעת סיוטים,
  • 0:40 - 0:42
    ויש לזה קטגוריות:
  • 0:42 - 0:46
    לפי חלומות חוזרים, או של רדיפה,
    או שמכריזים בהם שאתם כשלון--
  • 0:46 - 0:50
    ובכל חלומותי יש אנשים
    שרודפים אחרי ברחוב
  • 0:50 - 0:51
    וצועקים, "אתה כשלון."
  • 0:51 - 0:53
    [צחוק]
  • 0:53 - 0:56
    יש לי בעיות
    של יחסי הורה-ילד,
  • 0:56 - 0:58
    ובזה אני מאשים את הורי.
  • 0:58 - 1:00
    [צחוק]
  • 1:00 - 1:03
    אני מתלוצץ.
    אני לא מתלוצץ.
  • 1:03 - 1:04
    אני מתלוצץ.
  • 1:04 - 1:06
    ויש לי בעיה של השתמטות
    ע"י העמדת פני חולה.
  • 1:06 - 1:07
    ולדעתי זה די נדיר
  • 1:07 - 1:11
    שיהיו למישהו גם בעיית היתחלות
    וגם הפרעת חרדה מוכללת,
  • 1:11 - 1:13
    כי ההיתחלות נוטה לגרום לי
    לחרדה רבה.
  • 1:13 - 1:15
    בכל אופן,
    אני עובר על הספר,
  • 1:15 - 1:18
    תוהה אם אני
    יותר משוגע משחשבתי,
  • 1:18 - 1:21
    או שאולי זה לא רעיון טוב
    לאבחן אצלי הפרעה נפשית
  • 1:21 - 1:23
    אם אני לא איש-מקצוע,
  • 1:23 - 1:28
    ואולי למקצוע הפסיכיאטריה
    יש איזה תשוקה משונה
  • 1:28 - 1:33
    לתייג התנהגויות אנושיות נורמליות
    כהפרעות נפשיות.
  • 1:33 - 1:35
    לא ידעתי מה מאלה נכון,
  • 1:35 - 1:37
    אבל זה נראה לי
    די מעניין.
  • 1:37 - 1:40
    וחשבתי שאולי כדאי שאפגוש
    מבקר של הפסיכיאטריה
  • 1:40 - 1:41
    כדי לשמוע את דעתו.
  • 1:41 - 1:46
    אז נפגשתי לארוחת צהריים
    עם הסיינטולוגים.
  • 1:46 - 1:47
    זה היה גבר בשם בריאן
  • 1:47 - 1:50
    שמנהל צוות עילית
    של סיינטולוגים
  • 1:50 - 1:55
    הנחושים בדעתם
    להשמיד את הפסיכיאטריה באשר תימצא.
  • 1:55 - 1:56
    הם קרויים סי-סי-אייץ'-אר.
  • 1:56 - 1:59
    שאלתי אותו, "האם אתם
    יכולים להוכיח לי
  • 1:59 - 2:03
    שהפסיכיאטריה היא מדע מזויף
    שאין לסמוך עליו?"
  • 2:03 - 2:05
    והוא ענה, "כן,
    אנו יכולים להוכיח לך את זה."
  • 2:05 - 2:07
    שאלתי, "איך?"
  • 2:07 - 2:10
    והוא ענה, "נכיר לך את טוני."
  • 2:10 - 2:12
    שאלתי, "מי זה טוני?"
  • 2:12 - 2:16
    הוא אמר, "טוני נמצא ב'ברודמור'."
  • 2:16 - 2:18
    ברודמור הוא
    בית החולים "ברודמור".
  • 2:18 - 2:23
    הוא היה מוכר פעם
    כביה"ח "ברודמור" לפושעים חולי-נפש.
  • 2:23 - 2:26
    לשם שלחו את הרוצחים הסדרתיים
  • 2:26 - 2:28
    ואת אלה שלא יכולים
    לעזור לעצמם.
  • 2:28 - 2:30
    שאלתי את בריאן,
    "מה טוני עשה?"
  • 2:30 - 2:33
    הוא אמר, "כמעט כלום.
  • 2:33 - 2:36
    הוא היכה מישהו,
    או משהו כזה,
  • 2:36 - 2:42
    והחליט להתחזות למשוגע
    כדי לחמוק ממאסר,
  • 2:42 - 2:46
    אבל הוא התחזה טוב מדי,
    אז כעת הוא תקוע ב'ברודמור'
  • 2:46 - 2:49
    ואיש איננו מאמין
    שהוא שפוי.
  • 2:49 - 2:53
    אתה רוצה שננסה להכניס אותך
    ל'ברודמור' כדי לפגוש את טוני?"
  • 2:53 - 2:54
    עניתי, "כן, בבקשה."
  • 2:54 - 2:57
    וכך עליתי לרכבת ל"ברודמור".
  • 2:57 - 3:01
    בערך בפארק קמפטון
    התחלתי לפהק בלי שליטה,
  • 3:01 - 3:04
    ומסתבר שגם כלבים עושים כך
    כשהם מתוחים--
  • 3:04 - 3:06
    הם מפהקים בלי שליטה.
  • 3:06 - 3:07
    והגענו ל"ברודמור".
  • 3:07 - 3:12
    העבירו אותי דרך שער אחרי שער
    אחרי שער אחרי שער
  • 3:12 - 3:13
    לתוך המרכז הבריאותי,
  • 3:13 - 3:15
    ששם פוגשים את החולים.
  • 3:15 - 3:19
    זה נראה כמו
    מלון ענק מרשת "המפטון".
  • 3:19 - 3:23
    הכל עשוי מעצי אפרסק ואורן
    וצבוע בצבעים מרגיעים.
  • 3:23 - 3:28
    כשהצבעים הבולטים היחידים
    הם של לחצני האזעקה האדומים.
  • 3:28 - 3:31
    והחולים התחילו לנדוד פנימה.
  • 3:31 - 3:36
    הם היו די שמנים,
    לבשו מכנסי טרנינג,
  • 3:36 - 3:38
    ונראו צייתניים למדי.
  • 3:38 - 3:40
    ובריאן הסיינטולוג לחש לי,
  • 3:40 - 3:42
    "הם על תרופות,"
  • 3:42 - 3:45
    שבעיני הסיינטולוגים
    זהו השטן בהתגלמותו,
  • 3:45 - 3:48
    אבל אני חשבתי לעצמי
    שזה כנראה רעיון טוב.
  • 3:48 - 3:50
    [צחוק]
  • 3:50 - 3:52
    ואז בריאן אמר, "הנה טוני".
  • 3:52 - 3:54
    ונכנס גבר אחד.
  • 3:54 - 3:58
    הוא לא היה שמן,
    הוא נראה בכושר טוב,
  • 3:58 - 4:00
    והוא לא לבש מכנסי טרנינג.
  • 4:00 - 4:03
    הוא לבש חליפה מפוספסת
  • 4:03 - 4:05
    וידו היתה מושטת
  • 4:05 - 4:07
    כמו דמות מהסדרה "המתמחה".
  • 4:07 - 4:10
    הוא נראה כמו אדם
    שרצה להתלבש באופן
  • 4:10 - 4:14
    שישכנע אותי
    שהוא שפוי ביותר.
  • 4:14 - 4:16
    הוא התיישב.
  • 4:16 - 4:19
    ואני שאלתי, "זה נכון שהתחזית
    כדי להיכנס לכאן?"
  • 4:19 - 4:22
    הוא ענה, "כן, כן. בהחלט.
    הכיתי מישהו, כשהייתי בן 17.
  • 4:22 - 4:25
    הייתי בכלא בהמתנה למשפט,
  • 4:25 - 4:26
    והשותף שלי לתא
    אמר לי,
  • 4:26 - 4:28
    'אתה יודע מה כדאי לך לעשות?
  • 4:28 - 4:29
    תתחזה למשוגע.
  • 4:29 - 4:33
    תגיד להם שאתה מטורף.
    ישלחו אותך לאיזה בית חולים נחמד.
  • 4:33 - 4:35
    האחיות יביאו לך פיצה.
  • 4:35 - 4:37
    תקבל "פלייסטיישן" משלך.'"
  • 4:37 - 4:39
    שאלתי, "אז איך עשית את זה?"
  • 4:39 - 4:42
    הוא ענה, "ביקשתי להיפגש
    עם הפסיכיאטר של הכלא.
  • 4:42 - 4:44
    ובדיוק ראיתי את הסרט
    "קראש"
  • 4:44 - 4:48
    שבו אנשים שואבים עונג מיני
    מהתנגשות בקירות במכוניות.
  • 4:48 - 4:49
    אז אמרתי לפסיכיאטר,
  • 4:49 - 4:53
    'אני שואב עונג מיני
    מהתנגשויות בקירות במכוניות.'"
  • 4:53 - 4:55
    שאלתי, "מה עוד?"
  • 4:55 - 4:57
    הוא ענה, "אה, כן.
    אמרתי לפסיכיאטר
  • 4:57 - 5:01
    שאני רוצה לצפות בנשים גוססות
  • 5:01 - 5:03
    כי זה גורם לי
    להרגיש נורמלי יותר."
  • 5:03 - 5:05
    אז שאלתי, "מאין קיבלת
    את הרעיון הזה?"
  • 5:05 - 5:08
    והוא ענה, "אה,
    מסיפור חייו של טד בנדי
  • 5:08 - 5:09
    שמצאתי בספריה של הכלא."
  • 5:09 - 5:14
    על כל פנים, הוא התחזה
    טוב מדי למשוגע, לדבריו.
  • 5:14 - 5:16
    ולא שלחו אותו
    לאיזה בית-חולים נחמד.
  • 5:16 - 5:18
    אלא ל"ברודמור".
  • 5:18 - 5:20
    ברגע שהוא נכנס לשם,
  • 5:20 - 5:23
    העיף במקום מבט אחד וביקש, לדבריו,
    לפגוש את הפסיכיאטר,
  • 5:23 - 5:24
    ואמר לו, "היתה אי-הבנה איומה.
  • 5:24 - 5:27
    אני לא חולה-נפש."
  • 5:27 - 5:29
    שאלתי, "כמה זמן כבר
    אתה נמצא כאן?"
  • 5:29 - 5:33
    הוא ענה, "אם הייתי הולך לכלא
    בגלל הפשע שלי,
  • 5:33 - 5:35
    הייתי חוטף חמש שנים.
  • 5:35 - 5:41
    אני נמצא ב'ברודמור' כבר 12 שנה."
  • 5:41 - 5:45
    טוני אמר שקשה בהרבה
    לשכנע אנשים שאתה שפוי
  • 5:45 - 5:47
    מאשר לשכנע אותם
    שאתה מטורף.
  • 5:47 - 5:49
    הוא אמר, "חשבתי שהדרך הכי טובה
    להיראות נורמלי
  • 5:49 - 5:52
    היא לשוחח עם אנשים באופן נורמלי
    ועל דברים נורמליים,
  • 5:52 - 5:54
    כמו פוטבול
    או מה שמראים בטלוויזיה.
  • 5:54 - 5:56
    אני מנוי על 'חדשות המדע',
  • 5:56 - 5:58
    ולאחרונה היה שם מאמר
  • 5:58 - 6:02
    על צבא ארה"ב שאימן דבורים
    להריח ולאתר חומרי-נפץ.
  • 6:02 - 6:03
    אז אמרתי לאחות אחת,
  • 6:03 - 6:06
    'ידעת שצבא ארה"ב מאמן דבורים
  • 6:06 - 6:08
    כדי להריח ולאתר חומרי-נפץ?'
  • 6:08 - 6:09
    כשקראתי את התיק הרפואי שלי,
  • 6:09 - 6:11
    ראיתי שהם כתבו בו:
  • 6:11 - 6:15
    'מאמין שדבורים יכולות
    להריח חומרי-נפץ.'"
  • 6:15 - 6:17
    הוא אמר, "הם כל הזמן מחפשים
  • 6:17 - 6:20
    רמזים בלתי-מילוליים
    למצבי הנפשי.
  • 6:20 - 6:23
    אבל איך יושבים בצורה שפויה?
  • 6:23 - 6:26
    איך יושבים בסיכול רגליים
    בצורה שפויה?
  • 6:26 - 6:28
    זה פשוט בלתי-אפשרי."
  • 6:28 - 6:29
    וכשטוני אמר לי את זה,
  • 6:29 - 6:32
    חשבתי לעצמי,
    "האם אני יושב כמו עיתונאי?
  • 6:32 - 6:36
    האם אני יושב בסיכול רגליים
    כמו עיתונאי?"
  • 6:36 - 6:41
    הוא אמר, "אתה יודע, יש את החונק מסטוקוול בצד אחד שלי
  • 6:41 - 6:45
    ואת אנס ,המטופף בין הצבעונים, מצד שני שלי.
  • 6:45 - 6:48
    לכן אני נוטה להישאר בחדר
    כי אני פוחד משניהם.
  • 6:48 - 6:51
    והם רואים בכך
    אות לטירוף.
  • 6:51 - 6:54
    לדבריהם זה מוכיח
    שאני מנוכר ובעל תסביך גדלות."
  • 6:54 - 6:58
    אז רק ב"ברודמור", לא לרצות לבלות
    עם רוצחים סדרתיים
  • 6:58 - 7:00
    נחשב סימן לטירוף.
  • 7:00 - 7:03
    אז הוא נראה לי נורמלי לגמרי,
    אבל מה אני כבר יודע?
  • 7:03 - 7:07
    כשהגעתי הביתה שלחתי דוא"ל
    לרופא שלו, אנתוני מיידן,
  • 7:07 - 7:08
    ושאלתי, "מה הסיפור שלו?"
  • 7:08 - 7:13
    הוא ענה, "נכון. מקובל עלינו שטוני
    התחזה למשוגע כדי להתחמק מהכלא
  • 7:13 - 7:18
    כי ההזיות שלו,
    שמלכתחילה נראו די קלישאיות
  • 7:18 - 7:20
    פשוט נעלמו
    כשהוא הגיע ל"ברודמור".
  • 7:20 - 7:22
    בכל זאת עשינו לו הערכה,
  • 7:22 - 7:27
    והחלטנו שהוא פסיכופט."
  • 7:27 - 7:29
    ולמעשה, התחזות למשוגע
  • 7:29 - 7:33
    היא בדיוק מעשה ערמומי ומניפולטיבי
    של פסיכופט.
  • 7:33 - 7:36
    היא נמצאת ברשימת המאפיינים:
    ערמומי ומניפולטיבי.
  • 7:36 - 7:38
    אז מי שעושה כאילו
    המוח שלו משתבש
  • 7:38 - 7:41
    זו ראיה לכך
    שהמוח שלו השתבש.
  • 7:41 - 7:42
    שוחחתי עם מומחים נוספים,
  • 7:42 - 7:46
    ולדעתם החליפה המפוספסת--
    פסיכופט קלאסי.
  • 7:46 - 7:48
    זה מקביל
    לפריטים אחד ושניים ברשימה--
  • 7:48 - 7:53
    שטף דיבור, קסם שטחי
    והערכה עצמית גרנדיוזית.
  • 7:53 - 7:56
    שאלתי, "רגע, הוא לא רצה
    להסתובב עם יתר החולים?"
  • 7:56 - 8:00
    - "פסיכופט קלאסי-- זה מתייחס
    לתסביך גדלות ולהעדר אמפטיה."
  • 8:00 - 8:04
    כך שכל הדברים שאצל טוני
    נראו נורמליים לחלוטין
  • 8:04 - 8:07
    היו ראיות, לדברי הרופא שלו,
  • 8:07 - 8:09
    לכך שהוא מטורף
    באופן החדש הזה.
  • 8:09 - 8:11
    הוא פסיכופט.
  • 8:11 - 8:12
    והרופא שלו גם אמר לי,
  • 8:12 - 8:14
    "אם אתה רוצה
    ללמוד יותר אודות פסיכופטים,
  • 8:14 - 8:17
    לך לקורס לאיתור פסיכופטים
  • 8:17 - 8:21
    שמנהל רוברט הייר, מי שהמציא
    את רשימת מאפייני הפסיכופט."
  • 8:21 - 8:22
    וזה מה שעשיתי.
  • 8:22 - 8:24
    הלכתי לקורס לאיתור פסיכופטים,
  • 8:24 - 8:28
    וכעת אני מוסמך--
  • 8:28 - 8:31
    ועלי גם לומר,
    מיומן ביותר--
  • 8:31 - 8:33
    באיתור פסיכופטים.
  • 8:33 - 8:35
    הרי לכם הנתונים:
  • 8:35 - 8:40
    אחד מכל מאה אנשים רגילים
    הוא פסיכופט.
  • 8:40 - 8:44
    אם באולם הזה
    יש 1,500 איש,
  • 8:44 - 8:50
    חמישה-עשר מכם
    פסיכופטים.
  • 8:50 - 8:52
    המספר הזה גם
    עולה לארבעה אחוזים
  • 8:52 - 8:55
    בקרב מנכ"לים ומנהלים עסקיים.
  • 8:55 - 8:58
    אז לדעתי יש סיכוי טוב מאד
  • 8:58 - 9:03
    שבאולם הזה
    יש 30-40 פסיכופטים.
  • 9:03 - 9:05
    עד סוף הערב המקום עלול להפוך
    לשדה-קטל.
  • 9:05 - 9:09
    [צחוק]
  • 9:09 - 9:14
    הייר אמר שהסיבה היא
    שחוסר הרחמים שבקפיטליזם
  • 9:14 - 9:17
    מתגמל התנהגות פסיכופטית--
  • 9:17 - 9:22
    העדר אמפטיה, שטף דיבור,
  • 9:22 - 9:24
    ערמומיות, מניפולטיביות.
  • 9:24 - 9:27
    למעשה, הקפיטליזם בשיא אכזריותו,
  • 9:27 - 9:32
    הוא אולי התגלמות פיזית
    של הפסיכופטיה.
  • 9:32 - 9:33
    זו מעין צורה של פסיכופטיה
  • 9:33 - 9:38
    שמגיעה ופוגעת בכולנו.
  • 9:38 - 9:40
    הייר גם אמר לי, "יודע מה?
    עזוב את הבחור הזה ב'ברודמור',
  • 9:40 - 9:42
    שהתחזה למשוגע
    או לא התחזה למשוגע.
  • 9:42 - 9:44
    למי איכפת?
    זה לא איזה סיפור גדול.
  • 9:44 - 9:46
    הסיפור הגדול," הוא אמר,
    הוא הפסיכופטיה התאגידית.
  • 9:46 - 9:51
    כדאי שתלך ותראיין בעצמך
    כמה פסיכופטים תאגידיים."
  • 9:51 - 9:54
    אז עשיתי נסיון.
    כתבתי לחבר'ה של "אנרון".
  • 9:54 - 9:56
    שאלתי, "אני יכול לבוא
    ולראיין אתכם בכלא,
  • 9:56 - 9:58
    כדי לראות אם אתם פסיכופטים?"
  • 9:58 - 10:02
    הם לא ענו.
  • 10:02 - 10:04
    אז שיניתי טקטיקה.
  • 10:04 - 10:08
    שלחתי דוא"ל אל
    אל "מסור שרשרת" דנלאפ,
  • 10:08 - 10:11
    כונס הנכסים משנות ה-90.
  • 10:11 - 10:16
    הוא היה מגיע לעסקים כושלים
    ומפטר 30% מהעובדים,
  • 10:16 - 10:19
    ופשוט הופך ערים אמריקאיות
    לערי רפאים.
  • 10:19 - 10:20
    שלחתי לו דוא"ל כזה:
  • 10:20 - 10:22
    "לדעתי ייתכן שיש לך אנומליה
    מיוחדת במוח
  • 10:22 - 10:25
    שהופכת אותך למיוחד
  • 10:25 - 10:29
    ובעל נטיה לרוח של טורף
    ולחוסר פחד.
  • 10:29 - 10:31
    אני יכול לבוא לראיין אותך
  • 10:31 - 10:33
    בקשר לאנומליה המיוחדת
    של המוח שלך?"
  • 10:33 - 10:36
    הוא השיב, "בוא."
  • 10:36 - 10:39
    אז נסעתי לאחוזה המפוארת
    של אל דנלאפ בפלורידה
  • 10:39 - 10:44
    שמלאה בפסלים של חיות טרף.
  • 10:44 - 10:47
    היו שם אריות ונמרים.
  • 10:47 - 10:48
    הוא עשה לי סיור בגן.
  • 10:48 - 10:51
    היו שם ניצים ונשרים.
  • 10:51 - 10:52
    הוא אמר לי, "שם יש כרישים."
  • 10:52 - 10:55
    הוא אמר את זה
    בצורה פחות נשית.
  • 10:55 - 11:01
    "יש שם עוד כרישים
    ויש גם נמרים."
  • 11:01 - 11:03
    זה היה כמו "נרניה".
  • 11:03 - 11:06
    [צחוק]
  • 11:06 - 11:09
    ואז נכנסנו למטבח שלו.
  • 11:09 - 11:13
    את אל דנלאפ נהגו להביא
    כדי שיציל חברות כושלות.
  • 11:13 - 11:15
    הוא נהג לפטר 30% מהעובדים.
  • 11:15 - 11:18
    והרבה פעמים
    היה מפטר אנשים עם בדיחה.
  • 11:18 - 11:21
    למשל, לפי סיפור מפורסם עליו,
  • 11:21 - 11:24
    מישהו בא אליו ואמר,
    "רק עכשיו קניתי מכונית חדשה."
  • 11:24 - 11:26
    אז הוא ענה לו,
    "אולי יש לך מכונית חדשה,
  • 11:26 - 11:32
    אבל בוא ואומר לך
    מה אין לך: עבודה."
  • 11:32 - 11:35
    אז במטבח שלו-- הוא עמד שם
    עם אשתו, ג'ודי,
  • 11:35 - 11:38
    ושומר הראש שלו, שון--
    אמרתי, "זוכר שכתבתי לך
  • 11:38 - 11:41
    שאולי יש לך אנומליה מיוחדת במוח
    שעושה אותך למיוחד?"
  • 11:41 - 11:43
    הוא ענה, "כן, זו תיאוריה מדהימה.
  • 11:43 - 11:46
    זה כמו 'מסע בין כוכבים'.
    להגיע למקומות שאיש לא היה בהם."
  • 11:46 - 11:54
    אז אמרתי, "ובכן,
    יש פסיכולוגים שיטענו
  • 11:54 - 11:57
    שזה הופך אותך ל...[מלמול]
  • 11:57 - 11:59
    [צחוק]
  • 11:59 - 12:00
    הוא שאל, "מה?"
  • 12:00 - 12:02
    אמרתי "לפסיכופט."
  • 12:02 - 12:07
    אמרתי לו, "יש לי בכיס רשימה
    של תכונות פסיכופטיות.
  • 12:07 - 12:09
    אפשר לעבור עליהן איתך?"
  • 12:09 - 12:12
    הוא נראה מסוקרן
    בניגוד לרצונו,
  • 12:12 - 12:13
    ואמר, "בסדר, קדימה."
  • 12:13 - 12:16
    ואני אמרתי, "טוב.
    תחושת ערך עצמי גרנדיוזית."
  • 12:16 - 12:19
    ועלי לומר שהיה לו קשה
    להתכחש לכך
  • 12:19 - 12:22
    כי הוא עמד מתחת
    לציור שמן ענקי של עצמו.
  • 12:22 - 12:27
    [צחוק]
  • 12:27 - 12:30
    הוא אמר, "טוב.
    אדם חייב להאמין בעצמו!"
  • 12:30 - 12:33
    אמרתי, "מניפולטיבי."
  • 12:33 - 12:36
    הוא אמר, "זאת מנהיגות."
  • 12:36 - 12:38
    אמרתי, "אפקט שטחי:
  • 12:38 - 12:40
    אי-יכולת לחוות קשת רגשות."
  • 12:40 - 12:43
    הוא אמר, "מי רוצה שיעיקו עליו
    רגשות מטופשים?"
  • 12:43 - 12:46
    וכך הוא עבר על
    הרשימה הפסיכופטית,
  • 12:46 - 12:49
    ובעצם הפך אותה
    ל"מי הזיז את הגבינה שלי?"
  • 12:49 - 12:53
    [צחוק]
  • 12:53 - 12:56
    אך אני שמתי לב שקורה לי משהו
    באותו יום עם אל דנלאפ.
  • 12:56 - 12:58
    בכל פעם שהוא אמר לי
    משהו שנשמע נורמלי--
  • 12:58 - 13:02
    למשל, הוא הביע התנגדות
    לעבריינות נוער.
  • 13:02 - 13:03
    הוא אמר שהתקבל
    ל"ווסט פוינט",
  • 13:03 - 13:06
    וב"ווסט פוינט" לא מקבלים
    עברייני נוער.
  • 13:06 - 13:09
    הוא התנגד לסוגים רבים
    של נישואין קיצרי-טווח.
  • 13:09 - 13:11
    הוא עצמו התחתן רק פעמיים.
  • 13:11 - 13:14
    יש להודות אמנם שאשתו-לשעבר
    ציינה במסמכי הגירושין
  • 13:14 - 13:16
    שפעם הוא איים עליה בסכין
  • 13:16 - 13:19
    ואמר שתמיד הסתקרן לדעת
    מה טעמו של בשר אדם,
  • 13:19 - 13:23
    אבל אנשים הרי מדברים שטויות
    בנישואין גרועים בלהט הויכוח
  • 13:23 - 13:26
    והנישואין השניים שלו
    נמשכו 41 שנה.
  • 13:26 - 13:29
    אז בכל פעם שהוא אמר לי משהו
    שנשמע די לא-פסיכופטי,
  • 13:29 - 13:33
    חשבתי לעצמי,
    את זה לא אכניס לספר.
  • 13:33 - 13:37
    ואז הבנתי שההיהפכות
    למאתר פסיכופטים
  • 13:37 - 13:40
    הפכה אותי לקצת פסיכופטי.
  • 13:40 - 13:45
    כי הייתי להוט לדחוף אותו
    למגירה של הפסיכופטיה.
  • 13:45 - 13:50
    הייתי להוט להגדיר אותו
    לפי הקצוות המטורפים ביותר שלו.
  • 13:50 - 13:53
    ואז הבנתי, אוי ואבוי:
    זה מה שאני עושה כבר 20 שנה.
  • 13:53 - 13:55
    זה מה שכל העיתונאים עושים.
  • 13:55 - 13:59
    אנו מטיילים בעולם,
    הפנקסים שלנו מוכנים ביד,
  • 13:59 - 14:00
    ואנו מחכים לשמוע את הפנינים.
  • 14:00 - 14:05
    והפנינים הם תמיד
    ההיבטים הקיצוניים ביותר
  • 14:05 - 14:07
    של אישיותו של המרואיין שלנו.
  • 14:07 - 14:10
    ואז אנו תופרים ומחברים אותם,
    כמו נזירים מימי הביניים.
  • 14:10 - 14:14
    ואת הדברים הנורמליים
    אנו משאירים על הריצפה.
  • 14:14 - 14:21
    והארץ הזאת עושה אבחון-יתר עצום
    למחלות נפש מסוימות.
  • 14:21 - 14:24
    הפרעה דו-קוטבית בילדים--
    ילדים בני ארבע בלבד
  • 14:24 - 14:26
    מתוייגים כבעלי הפרעה
    דו-קוטבית
  • 14:26 - 14:29
    כי יש להם התפרצויות זעם,
  • 14:29 - 14:33
    מה שנותן להם ציון גבוה
    ברשימת מאפייני הדו-קוטביות.
  • 14:33 - 14:37
    כששבתי ללונדון,
    טוני טילפן אלי.
  • 14:37 - 14:40
    הוא שאל, "למה אתה לא
    מחזיר לי צלצול?"
  • 14:40 - 14:44
    עניתי, "תראה,
    אומרים שאתה פסיכופט."
  • 14:44 - 14:46
    הוא אמר, "אני לא פסיכופט."
  • 14:46 - 14:49
    הוא אמר, "יודע מה?
    אחד הסעיפים ברשימה הוא העדר-חרטה,
  • 14:49 - 14:52
    אבל סעיף אחר הוא
    ערמומיות ומניפולטיביות.
  • 14:52 - 14:55
    אז כשאתה אומר
    שאתה חש חרטה על פשעך,
  • 14:55 - 14:57
    הם אומרים,
    'כמה אופייני לפסיכופט
  • 14:57 - 15:00
    לומר בערמומיות הוא חש חרטה
    כשבעצם הוא לא.'
  • 15:00 - 15:03
    זה כמו מעשה-כשפים.
    הם הופכים את הכל."
  • 15:03 - 15:06
    הוא אמר, "אני עומד להופיע
    בפני בית-דין.
  • 15:06 - 15:08
    תבוא?"
  • 15:08 - 15:10
    אמרתי שבסדר.
  • 15:10 - 15:13
    והלכתי למשפט שלו.
  • 15:13 - 15:18
    ואחרי 14 שנה ב"ברודמור"
    שחררו אותו.
  • 15:18 - 15:21
    הם החליטו שהוא לא חייב
    להישאר שם לנצח
  • 15:21 - 15:24
    רק בגלל שהשיג
    ציון גבוה באיזו רשימה
  • 15:24 - 15:29
    שאולי אומרת שיש סיכוי גדול מהממוצע
    שהוא יחזור על פשעו.
  • 15:29 - 15:31
    אז הם שחררו אותו.
  • 15:31 - 15:33
    ובחוץ, במסדרון, הוא אמר לי,
  • 15:33 - 15:34
    "יודע מה, ג'ון?
  • 15:34 - 15:37
    כל אחד הוא קצת פסיכופט."
  • 15:37 - 15:41
    הוא אמר, "אתה. אני.
    טוב, ברור שאני כן."
  • 15:41 - 15:43
    שאלתי, "מה אתה הולך לעשות?"
  • 15:43 - 15:46
    הוא אמר, "אני אסע לבלגיה
  • 15:46 - 15:48
    כי יש שם אישה
    שמצאה חן בעיני.
  • 15:48 - 15:51
    אבל היא נשואה. כך שעלי
    לגרום לה לעזוב את בעלה."
  • 15:51 - 15:56
    [צחוק]
  • 15:56 - 15:59
    בכל אופן,
    זה היה לפני שנתיים,
  • 15:59 - 16:01
    ובנקודה הזו הסתיים ספרי.
  • 16:01 - 16:05
    ובמשך 20 החודשים האחרונים
    הכל היה בסדר.
  • 16:05 - 16:07
    לא קרה שום דבר רע.
  • 16:07 - 16:09
    הוא חי עם נערה
    מחוץ ללונדון.
  • 16:09 - 16:11
    לדברי בריאן הסיינטולוג,
  • 16:11 - 16:15
    הוא פיצה על הזמן האבוד--
    ואני יודע שזה נשמע מבשר-רעות,
  • 16:15 - 16:16
    אבל זה לא בהכרח כך.
  • 16:16 - 16:19
    למרבה הצער,
    אחרי 20 חודשים,
  • 16:19 - 16:21
    הוא אכן חזר לכלא למשך חודש.
  • 16:21 - 16:26
    הוא נקלע לתיגרה באיזה בר,
    כך הוא מתאר את זה--
  • 16:26 - 16:28
    והגיע לכלא למשך חודש,
  • 16:28 - 16:29
    ואני יודע שזה רע,
  • 16:29 - 16:32
    אבל לפחות חודש אחד
    אומר שאותה תיגרה
  • 16:32 - 16:35
    לא היתה נוראה כל כך.
  • 16:35 - 16:38
    ואז הוא טילפן אלי.
  • 16:38 - 16:42
    ותאם יודעים מה?
    אני חושב שטוב שטוני חופשי.
  • 16:42 - 16:46
    כי לא צריך להגדיר אנשים
    לפי הקצוות הכי משוגעים שלהם.
  • 16:46 - 16:50
    וטוני הוא בעצם חצי-פסיכופט.
  • 16:50 - 16:55
    הוא אזור אפור
    בעולם שלא אוהב אזורים אפורים.
  • 16:55 - 17:00
    אבל באזורים האפורים -
    שם מוצאים את המורכבות
  • 17:00 - 17:03
    שם מוצאים את האנושיות
  • 17:03 - 17:06
    ושם מוצאים את האמת.
  • 17:06 - 17:08
    טוני אמר לי,
  • 17:08 - 17:12
    "ג'ון, אני יכול להזמין אותך
    למשקה באיזה בר?
  • 17:12 - 17:15
    אני רק רוצה להודות לך
    על כל מה שעשית למעני."
  • 17:15 - 17:21
    ולא באתי.
    מה הייתם אתם עושים?
  • 17:21 - 17:22
    תודה רבה.
  • 17:22 - 17:39
    [מחיאות כפיים]
Title:
ג'ון רונסון: תשובות משונות למיבדק הפסיכופטיה
Speaker:
Jon Ronson
Description:

האם ישנו קו ברור שמבדיל בין המשוגעים לשפויים? בהרצאה מסמרת-שיער, ג'ון רונסון, מחבר "המיבדק הפסיכופטי", שופך אור על האזורים האפורים שבין השניים. (עם סאונד מיקס מאת ג'וליאן טרז'ר ואנימציה מאת איוון גרנט, בביצוע חי.)

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:01

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.