< Return to Video

הבסיס לאנימציה: האשליה האופטית של תנועה - TED-Ed

  • 0:15 - 0:18
    קחו סדרה של תמונות רציפות.
  • 0:18 - 0:21
    בואו נביט בהן אחת אחרי השניה.
  • 0:24 - 0:25
    מהר יותר.
  • 0:28 - 0:30
    עכשיו, בואו נסיר את המרווחים,
  • 0:30 - 0:32
    תמשיכו יותר מהר.
  • 0:33 - 0:35
    חכו רגע...
  • 0:36 - 0:37
    ...באם!
  • 0:37 - 0:38
    תנועה!
  • 0:39 - 0:41
    למה זה?
  • 0:41 - 0:42
    באופן אינטלקטואלי, אנחנו יודעים שאנחנו מביטים
  • 0:42 - 0:44
    בסדרה של תמונות סטילס,
  • 0:44 - 0:46
    אבל כשאנחנו רואים אותם משתנות מהר מספיק,
  • 0:46 - 0:48
    הן יוצרות אשליה אופטית
  • 0:48 - 0:50
    של נראות כאילו תמונה אחת קבועה
  • 0:50 - 0:53
    שמשנה לאט צורה ומיקום.
  • 0:53 - 0:56
    האפקט הזה הוא הבסיס לכל טכנולוגיות הסרטים,
  • 0:56 - 0:58
    ממסכי הLED שלנו היום
  • 0:58 - 1:01
    מקודמיהם עם השפופרת הקטודית מהמאה ה 20,
  • 1:01 - 1:02
    מהקרנה קולנועית
  • 1:02 - 1:04
    לצעצוע ,
  • 1:04 - 1:05
    אפילו, הוצע,
  • 1:05 - 1:07
    שהרחק אחורה לעידן האבן
  • 1:07 - 1:09
    כשאנשים התחילו לצייר על קירות מערות.
  • 1:09 - 1:12
    התופעה של קליטה של תנועה
  • 1:12 - 1:13
    ברצף של תמונות
  • 1:13 - 1:15
    היא בגלל תכונה של התפיסה האנושית
  • 1:15 - 1:19
    שמכונה היסטורית "המשכיות הראיה."
  • 1:19 - 1:19
    המונח משוייך
  • 1:19 - 1:23
    לרופא אנגלי-שווצרי פיטר מארק רוג'ה,
  • 1:23 - 1:24
    שבתחילת המאה ה 19,
  • 1:24 - 1:27
    השתמש בו לתאר תקלה מסויימת בעין
  • 1:27 - 1:29
    שגרמה לאובייקט נע
  • 1:29 - 1:32
    להראות כאילו הוא נח כשהגיע למהירות מסויימת.
  • 1:32 - 1:33
    מעט לאחר מכן,
  • 1:33 - 1:35
    המונח היה בשימוש כדי לתאר את ההפך,
  • 1:35 - 1:38
    התנועה הנתפשת של תמונות סטילס,
  • 1:38 - 1:40
    על ידי הפסיכיאטר הבלגי ג'וזף פלטאו,
  • 1:40 - 1:42
    ממציא הפנקיסטוסקופ.
  • 1:42 - 1:44
    הוא הגדיר את ההמשכיות של הראיה
  • 1:44 - 1:46
    כתוצאה של תמונות שיוריות מחזוריות
  • 1:46 - 1:49
    שנשמרו ואז חוברו ברשתית,
  • 1:49 - 1:51
    מה שגורם לנו להאמין שמה אנחנו רואים
  • 1:51 - 1:53
    הוא אובייקט אחד בתנועה.
  • 1:53 - 1:55
    ההסבר הזה היה מקובל
  • 1:55 - 1:56
    בעשורים לאחר מכן
  • 1:56 - 1:58
    ועד תחילת המאה ה 20,
  • 1:58 - 1:59
    כשאחדים החלו לפקפק
  • 1:59 - 2:01
    מה קרה פסיכולוגית.
  • 2:01 - 2:04
    ב 1912, הפסיכולוג הגרמני מקס וורתרמייר
  • 2:04 - 2:07
    הניח את השלבים העיקריים של תפיסת תנועה
  • 2:07 - 2:09
    על יד שימוש באשליות אופטיות.
  • 2:09 - 2:11
    הניסויים האלה הובילו אותו למסקנה
  • 2:11 - 2:13
    שהתופעה היתה בשל תהליך
  • 2:13 - 2:15
    שנמצא מאחורי הרשתית.
  • 2:15 - 2:18
    ב 1915, הוגו מונסטרברג,
  • 2:18 - 2:20
    חלוץ גרמני אמריקאי בפסיכולוגיה שימושית,
  • 2:20 - 2:22
    הציע גם שרעיון הנראה
  • 2:22 - 2:23
    של תמונות אחת אחרי השניה
  • 2:23 - 2:25
    הוא לא בגלל שהן נשמרות בעין,
  • 2:25 - 2:28
    אלא נערמות בשל הפעולה של המוח.
  • 2:29 - 2:30
    במאה שעקבה,
  • 2:30 - 2:32
    ניסויים על ידי פיסיולוגים
  • 2:32 - 2:34
    די אישרו את המסקנה שלהם.
  • 2:34 - 2:36
    כשזה מתייחס לאשלייה של תמונות נעות,
  • 2:36 - 2:39
    ההמשכיות של הראיה קשורה פחות לראיה עצמה
  • 2:39 - 2:42
    מאיך שהיא מפורשת במוח.
  • 2:42 - 2:44
    חוקרים הראו שפנים שונים
  • 2:44 - 2:45
    של מה שהעין רואה,
  • 2:45 - 2:46
    כמו צורה,
  • 2:46 - 2:47
    צבע,
  • 2:47 - 2:47
    עומק,
  • 2:47 - 2:48
    ותנועה,
  • 2:48 - 2:51
    מועברים לאזורים אחרים בקליפה הראייתית
  • 2:51 - 2:53
    דרך מעברים אחרים מהרשתית.
  • 2:53 - 2:55
    זה התקשורת המתמשכת
  • 2:55 - 2:57
    של חישובים שונים בקליפה הראייתית
  • 2:57 - 2:59
    שתופרים את הפנים השונות האלה יחד
  • 2:59 - 3:01
    ומגיעים לשיא בתפיסה.
  • 3:01 - 3:03
    המוחות שלנו עובדים ללא הפסקה,
  • 3:03 - 3:04
    מסנכרנים את מה שאנחנו רואים,
  • 3:04 - 3:05
    שומעים,
  • 3:05 - 3:05
    מריחים,
  • 3:05 - 3:06
    ונוגעים
  • 3:06 - 3:07
    לחוויה ברת משמעות
  • 3:07 - 3:09
    בזרימה מרגע לרגע של ההווה.
  • 3:09 - 3:11
    אז, כדי ליצור את האשליה
  • 3:11 - 3:13
    של תנועה בתמונות עוקבות,
  • 3:13 - 3:14
    אנחנו צריכים לתזמן את המרווחים שלנו
  • 3:14 - 3:18
    קרוב למהירות בה המוחות מעבדים את ההווה.
  • 3:19 - 3:22
    אז, כמה מהר ההווה קורה לפי המוח שלנו?
  • 3:22 - 3:23
    ובכן, אנחנו יכולים לקבל כיוון
  • 3:23 - 3:25
    על ידי מדידת המהירות בה תמונות צריכות להתחלף
  • 3:25 - 3:27
    כדי שהאשליה תעבוד.
  • 3:27 - 3:28
    בואו נראה אם אנחנו יכולים לגלות
  • 3:28 - 3:30
    על ידי חזרה על הניסוי שלנו.
  • 3:30 - 3:31
    הנה הרצף שמוצג
  • 3:31 - 3:34
    בקצב של תמונה אחת בשתי שניות
  • 3:34 - 3:36
    עם שניה אחת של שחור בינהן.
  • 3:36 - 3:37
    בקצב הזה של השינוי
  • 3:37 - 3:39
    עם המרווחים הריקים מפרידים בין התמונות,
  • 3:39 - 3:42
    אין ממש תנועה נתפשת.
  • 3:42 - 3:44
    כשאנחנו מקטינים את משך המרווח הריק,
  • 3:44 - 3:47
    שינוי קל של מיקום נעשה יותר ברור,
  • 3:47 - 3:49
    אנתם מתחילים לקבל תחושה את תנועה
  • 3:49 - 3:51
    בין התמונות הנפרדות.
  • 3:51 - 3:53
    תמונה אחת לשניה,
  • 3:56 - 3:57
    שתי תמונות בשניה,
  • 3:59 - 4:01
    ארבע תמונות בשניה.
  • 4:02 - 4:04
    עכשיו אנחנו מתחילים לקבל תחושה של תנועה,
  • 4:04 - 4:07
    אבל זה באמת לא חלק.
  • 4:07 - 4:08
    אנחנו עדיין מודעים לעובדה
  • 4:08 - 4:09
    שאנחנו מביטים בתמונות נפרדות.
  • 4:09 - 4:10
    בואו נאיץ,
  • 4:10 - 4:12
    שמונה תמונות בשניה,
  • 4:14 - 4:16
    שתים-עשר תמונות בשניה.
  • 4:16 - 4:19
    זה נראה כאילו אנחנו מתקרבים.
  • 4:21 - 4:23
    בעשרים וארבע תמונות לשניה,
  • 4:23 - 4:25
    התנועה נראית אפילו חלק יותר.
  • 4:25 - 4:27
    זו מהירות סטנדרטית.
  • 4:28 - 4:30
    אז, הנקודה בה אנחנו מאבדים את הידיעה של מרווחים
  • 4:30 - 4:32
    ומתחילים לראות תנועה
  • 4:32 - 4:36
    נראה שמתחילה בין שמונה לשתים-עשר תמונות לשניה.
  • 4:36 - 4:37
    זה האזור
  • 4:37 - 4:38
    של מה שהמדענים קבעו
  • 4:38 - 4:40
    שהוא הסף הכללי של המודעות שלנו
  • 4:40 - 4:42
    של ראיה של תמונות בודדות.
  • 4:42 - 4:44
    באופן כללי, אנחנו מתחילים לאבד את התחושה הזו
  • 4:44 - 4:47
    במרווחים של בערך 100 מילישניות לתמונה,
  • 4:47 - 4:48
    שזה שווה לקצב תמונות של
  • 4:48 - 4:50
    בערך עשר תמונות בשניה.
  • 4:50 - 4:51
    כשמספר התמונת בשניה גדל,
  • 4:51 - 4:53
    אנחנו מאבדים מודעות למרווחים לגמרי
  • 4:53 - 4:55
    ומשוכנעים יותר
  • 4:55 - 4:56
    במציאות של האשלייה.
Title:
הבסיס לאנימציה: האשליה האופטית של תנועה - TED-Ed
Description:

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/animation-basics-the-optical-illusion-of-motion-ted-ed

איך מאיירים גורמים לתמונות סטטיות להתעורר לחיים?
האם התמונות באמת זזות, או שזו רק אשלייה אופטית?
TED-Ed לוקחים אתכם מאחורי הקלעים כדי לגלות את הסוד של תנועה בסרטים.

שיעור ואנימציה של TED-Ed.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:12

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.