אנאנדה שנקר ג'ייאנט נלחמת בסרטן באמצעות ריקוד
-
0:01 - 0:11(מוסיקה)
-
0:43 - 0:46[סנסקריט]
-
0:50 - 0:52זהו שיר הלל לאלילה האם,
-
0:52 - 0:55שרובנו בהודו לומדים בתור ילדים.
-
0:58 - 1:00למדתי אותו בגיל ארבע
-
1:00 - 1:03על ברכי אימי.
-
1:05 - 1:08באותה שנה היא ערכה לי היכרות עם הריקוד.
-
1:08 - 1:10וכך התחיל
-
1:10 - 1:13המפגש שלי עם מחול קלאסי.
-
1:13 - 1:16מאז -- וכבר ארבעה עשורים --
-
1:17 - 1:19התאמנתי עם הטובים ביותר בתחום,
-
1:19 - 1:21הופעתי מסביב לעולם,
-
1:21 - 1:24לימדתי צעירים ומבוגרים,
-
1:24 - 1:26יצרתי, שיתפתי פעולה,
-
1:26 - 1:28עסקתי בכוריאוגרפיה,
-
1:28 - 1:30וארגתי שטיח נרחב
-
1:30 - 1:33של אמנותיות, הישגים ותארים.
-
1:34 - 1:37היהלום שבכתר היה בשנת 2007,
-
1:37 - 1:39כאשר קיבלתי את התואר האזרחי
-
1:39 - 1:41הרביעי בחשיבותו במדינה הזו, הפדמשרי,
-
1:41 - 1:43על תרומתי לאומנות.
-
1:43 - 1:46(מחיאות כפיים)
-
1:47 - 1:50אבל כלום, כלום לא הכין אותי
-
1:50 - 1:53למה שעמדתי לשמוע
-
1:53 - 1:56באחד ביולי, 2008,
-
1:56 - 1:59שמעתי את המילה "קרצינומה".
-
1:59 - 2:02כן, סרטן השד.
-
2:02 - 2:05בעודי יושבת המומה במשרדו של הרופא שלי,
-
2:07 - 2:09שמעתי מילים אחרות
-
2:09 - 2:12"סרטן", "שלב", "דרגה".
-
2:12 - 2:14עד אז, סרטן היה המזל
-
2:14 - 2:16של החברה שלי,
-
2:16 - 2:19על במה (אנגלית: גם שלב) הופעתי,
-
2:19 - 2:22ודרגות (ציונים) היו מה שקיבלתי בבית הספר.
-
2:24 - 2:26באותו יום, הבנתי
-
2:26 - 2:29שיש לי שותף בלתי רצוי
-
2:29 - 2:32ובלתי מוזמן בחיי.
-
2:32 - 2:34כרקדנית,
-
2:34 - 2:37אני מכירה את תשעת הבעות הפנים של הנווראסאס:
-
2:37 - 2:39זעם, אומץ,
-
2:39 - 2:41גועל, הומור
-
2:41 - 2:43ופחד.
-
2:43 - 2:45חשבתי שידעתי מהו פחד.
-
2:45 - 2:48באותו יום, למדתי מהו פחד.
-
2:49 - 2:52בעודי מתגברת על הזוועה
-
2:52 - 2:54ועל התחושה המוחלטת של אובדן שליטה,
-
2:54 - 2:56הזלתי דמעות רבות
-
2:56 - 2:59ושאלתי את בעלי היקר, ג'יינט.
-
2:59 - 3:02אמרתי, "זהו זה? זהו סוף הדרך?
-
3:02 - 3:05הזהו סופו של הריקוד שלי?"
-
3:05 - 3:08והוא, נשמה חיובית שכמותו,
-
3:08 - 3:11אמר, "לא, זוהי רק הפוגה,
-
3:11 - 3:13הגופה לזמן הטיפול,
-
3:13 - 3:16ואת תשובי לעשות מה שאת עושה הכי טוב."
-
3:17 - 3:19אז הבנתי
-
3:19 - 3:22שאני שחשבתי שיש לי שליטה מוחלטת על חיי,
-
3:22 - 3:25יכולתי לשלוט רק על שלושה דברים:
-
3:25 - 3:28החשיבה שלי, המחשבה שלי --
-
3:28 - 3:30המראות שהמחשבות האלה יצרו --
-
3:30 - 3:33והפעולות שנובעות מכך.
-
3:33 - 3:35אז הנה אני מתבוססת
-
3:35 - 3:37בסבך רגשי
-
3:37 - 3:39ודכאון ומה שתרצו,
-
3:39 - 3:42בעוצמת המקרה,
-
3:42 - 3:45עם רצון להתקדם אל מקום של ריפוי, בריאות ואושר.
-
3:46 - 3:48רציתי ללכת מהיכן שהייתי
-
3:48 - 3:50אל היכן שרציתי,
-
3:50 - 3:53ולכך הייתי זקוקה למשהו.
-
3:53 - 3:56הייתי זקוקה למשהו שימשוך אותי החוצה מכל זה.
-
3:56 - 3:58אז ייבשתי את דמעותיי,
-
3:58 - 4:01והצהרתי בפני העולם כולו ...
-
4:01 - 4:04אמרתי, "הסרטן הוא רק דף אחד בחיי,
-
4:04 - 4:07ולא אאפשר לדף הזה להשפיע על שאר חיי."
-
4:08 - 4:10הצהרתי גם בפני העולם כולו
-
4:10 - 4:12שאתגבר על זה,
-
4:12 - 4:14ולא אתן למחלה לגבור עלי.
-
4:14 - 4:16אבל כדי ללכת מהיכן שהייתי
-
4:16 - 4:18להיכן שרציתי,
-
4:18 - 4:20הייתי זקוקה למשהו.
-
4:20 - 4:22נזקקתי לדימוי, לעוגן,
-
4:22 - 4:24ליתד,
-
4:24 - 4:26עליו אוכל לקבע את התהליך,
-
4:26 - 4:29כדי שאוכל ללכת משם.
-
4:29 - 4:32ומצאתי זאת במחול שלי,
-
4:33 - 4:35המחול שלי, החוזק שלי, כוחי, תשוקתי,
-
4:35 - 4:37מטרת חיי.
-
4:38 - 4:40אבל זה לא היה קל.
-
4:40 - 4:43האמינו לי, זה בהחלט לא היה קל.
-
4:43 - 4:45איך שומרים על שמחת חיים
-
4:45 - 4:47כאשר את הופכת מיפה
-
4:47 - 4:50לקירחת בשלושה ימים?
-
4:50 - 4:53איך את לא מתייאשת
-
4:53 - 4:56כאשר, עם גוף הרוס מכימותרפיה,
-
4:56 - 4:59טיפוס בגרם מדרגות בודד היה עינוי מוחלט,
-
4:59 - 5:02למישהי כמוני שיכלה לרקוד במשך שלוש שעות?
-
5:04 - 5:06איך את לא מוכרעת
-
5:06 - 5:09על ידי הייאוש והסבל שבדבר?
-
5:09 - 5:12כל מה שרציתי לעשות היה להצטנף וליבב.
-
5:12 - 5:14אבל שבתי ואמרתי לעצמי שפחד ודמעות
-
5:14 - 5:17הן לא אפשרות בשבילי.
-
5:17 - 5:20אז גררתי את עצמי לסדנת המחול שלי,
-
5:20 - 5:23גוף, מחשבה ורוח, כל יום לסדנת המחול שלי,
-
5:23 - 5:25וכל מה שלמדתי
-
5:25 - 5:27כשהייתי בת ארבע, מחדש,
-
5:27 - 5:30עבדתי מחדש, למדתי מחדש, קיבצתי מחדש
-
5:30 - 5:33הכאבים היו עזים מנשוא, אבל עשיתי זאת.
-
5:33 - 5:35קשה.
-
5:36 - 5:39התרכזתי בצעדי הריקוד שלי,
-
5:39 - 5:41בצורניות הריקוד,
-
5:41 - 5:43בשירה ובדימוי
-
5:43 - 5:45ובפילוסופיה של המחול עצמו.
-
5:45 - 5:47ולאט לאט, יצאתי
-
5:47 - 5:50מהמצב הנפשי האומלל הזה.
-
5:51 - 5:53אבל הייתי צריכה דבר נוסף.
-
5:53 - 5:56הייתי צריכה משהו כדי ללכת את הצעד הנוסף.
-
5:56 - 5:58ומצאתי את זה בדימוי
-
5:58 - 6:01שלמדתי מאמי כשהייתי בת ארבע.
-
6:01 - 6:04הדימוי מאהישאזורה מרדהיני,
-
6:04 - 6:06של דורגה.
-
6:06 - 6:09דורגה, האלה-האם, חסרת המורא,
-
6:09 - 6:12נוצרה ע"י האלים ההינדים.
-
6:12 - 6:15דורגה, קורנת, מעוטרת, יפה,
-
6:16 - 6:1818 הזרועות שלה
-
6:18 - 6:20מוכנות ללחימה,
-
6:20 - 6:23ברוכבה על האריה שלה
-
6:23 - 6:26אל שדה הקרב כדי להשמיד את מאהישסור.
-
6:27 - 6:29דורגה, התגלמות
-
6:29 - 6:31כח היצירה הנשי,
-
6:31 - 6:33או שקטי.
-
6:33 - 6:35דורגה, חסרת המורא.
-
6:35 - 6:37הפכתי את הדמות של דורגה
-
6:37 - 6:39וכל תכונה וניואנס שלה
-
6:39 - 6:41לשלי.
-
6:41 - 6:44מועצמת על ידי הסימבוליות של המיתוס
-
6:44 - 6:47והלהט באימונים שלי,
-
6:47 - 6:50הפכתי את המחול שלי לחד כלייזר.
-
6:50 - 6:52חדות לייזר שכזו
-
6:52 - 6:55שרקדתי כמה שבועות אחרי ניתוח.
-
6:55 - 6:58רקדתי בזמן מחזורי כימותרפיה והקרנות,
-
6:58 - 7:01למורת רוחו של האונקולוג שלי.
-
7:01 - 7:03רקדתי בין מחזורי כימותרפיה והקרנות
-
7:03 - 7:05והצקתי לו כדי שיתאים אותם
-
7:05 - 7:08ללוח זמני ההופעות שלי.
-
7:10 - 7:12מה שעשיתי
-
7:12 - 7:14היה להפסיק להתרכז בסרטן
-
7:14 - 7:17ולהתרכז במחול שלי.
-
7:18 - 7:21כן, הסרטן היה רק דף אחד בחיי.
-
7:23 - 7:25הסיפור שלי
-
7:25 - 7:27הוא סיפור של התגברות על עיכובים,
-
7:27 - 7:29מכשולים ואתגרים
-
7:29 - 7:31שהחיים מציבים בפנייך.
-
7:31 - 7:34הסיפור שלי הוא כח המחשבה.
-
7:34 - 7:37הסיפור שלי הוא כח הבחירה.
-
7:37 - 7:39הוא כוח המיקוד.
-
7:39 - 7:42הוא הכח להביא את עצמנו
-
7:42 - 7:45להתרכז במשהו כה מחייה,
-
7:45 - 7:47כה מניע,
-
7:47 - 7:50שאפילו משהו כמו סרטן נהיה משני.
-
7:50 - 7:52הסיפור שלי הוא כח הדימוי.
-
7:52 - 7:54הוא כוח התדמית.
-
7:54 - 7:56שלי היתה זו של דורגה,
-
7:56 - 7:59דורגה חסרת המורא.
-
7:59 - 8:01היא גם נקראה סימהאנאדיני,
-
8:01 - 8:03זו אשר רכבה על האריה.
-
8:05 - 8:07כאשר רכבתי החוצה,
-
8:07 - 8:09כאשר רכבתי על הכח הפנימי שלי,
-
8:09 - 8:11החסינות הפנימית שלי,
-
8:11 - 8:14חמושה כפי שאני במה שתרופות יכולות לספק
-
8:14 - 8:16והמשכתי בטיפולים,
-
8:16 - 8:18בעודי רוכבת אל שדה הקרב של הסרטן,
-
8:18 - 8:21מבקשת מהתאים הסוררים שלי להתנהג כשורה,
-
8:23 - 8:26אני רוצה לקבל הכרה, לא כניצולת הסרטן,
-
8:26 - 8:28אלא ככובשת הסרטן.
-
8:28 - 8:30אני מציגה בפניכם קטע מהמופע הזה
-
8:30 - 8:33"סימהאנדיני".
-
8:33 - 8:36(מחיאות כפיים)
-
8:36 - 8:45(מוסיקה)
-
15:09 - 15:44(מחיאות כפיים)
- Title:
- אנאנדה שנקר ג'ייאנט נלחמת בסרטן באמצעות ריקוד
- Speaker:
- Ananda Shankar Jayant
- Description:
-
more » « less
הרקדנית ההודית הקלאסית הידועה אנאנדה שנקר ג'ייאנט, אובחנה כלוקה בסרטן ב- 2008. היא מספרת את סיפורה האישי, על התמודדות עם המחלה דרך ריקוד, ונותנת מופע החושף את מטאפורת העוצמה שעזרה לה להחלים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 15:46
|
Amit Lampit added a translation |