WEBVTT

00:00:01.000 --> 00:00:11.000
(מוסיקה)

NOTE Paragraph

00:00:43.000 --> 00:00:46.000
[סנסקריט]

00:00:50.000 --> 00:00:52.000
זהו שיר הלל לאלילה האם,

00:00:52.000 --> 00:00:55.000
שרובנו בהודו לומדים בתור ילדים.

00:00:58.000 --> 00:01:00.000
למדתי אותו בגיל ארבע

00:01:00.000 --> 00:01:03.000
על ברכי אימי.

00:01:05.000 --> 00:01:08.000
באותה שנה היא ערכה לי היכרות עם הריקוד.

00:01:08.000 --> 00:01:10.000
וכך התחיל

00:01:10.000 --> 00:01:13.000
המפגש שלי עם מחול קלאסי.

00:01:13.000 --> 00:01:16.000
מאז -- וכבר ארבעה עשורים --

00:01:17.000 --> 00:01:19.000
התאמנתי עם הטובים ביותר בתחום,

00:01:19.000 --> 00:01:21.000
הופעתי מסביב לעולם,

00:01:21.000 --> 00:01:24.000
לימדתי צעירים ומבוגרים,

00:01:24.000 --> 00:01:26.000
יצרתי, שיתפתי פעולה,

00:01:26.000 --> 00:01:28.000
עסקתי בכוריאוגרפיה,

00:01:28.000 --> 00:01:30.000
וארגתי שטיח נרחב

00:01:30.000 --> 00:01:33.000
של אמנותיות, הישגים ותארים.

00:01:34.000 --> 00:01:37.000
היהלום שבכתר היה בשנת 2007,

00:01:37.000 --> 00:01:39.000
כאשר קיבלתי את התואר האזרחי

00:01:39.000 --> 00:01:41.000
הרביעי בחשיבותו במדינה הזו, הפדמשרי,

00:01:41.000 --> 00:01:43.000
על תרומתי לאומנות.

NOTE Paragraph

00:01:43.000 --> 00:01:46.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:01:47.000 --> 00:01:50.000
אבל כלום, כלום לא הכין אותי

00:01:50.000 --> 00:01:53.000
למה שעמדתי לשמוע

00:01:53.000 --> 00:01:56.000
באחד ביולי, 2008,

00:01:56.000 --> 00:01:59.000
שמעתי את המילה "קרצינומה".

00:01:59.000 --> 00:02:02.000
כן, סרטן השד.

00:02:02.000 --> 00:02:05.000
בעודי יושבת המומה במשרדו של הרופא שלי,

00:02:07.000 --> 00:02:09.000
שמעתי מילים אחרות

00:02:09.000 --> 00:02:12.000
"סרטן", "שלב", "דרגה".

00:02:12.000 --> 00:02:14.000
עד אז, סרטן היה המזל

00:02:14.000 --> 00:02:16.000
של החברה שלי,

00:02:16.000 --> 00:02:19.000
על במה (אנגלית: גם שלב) הופעתי,

00:02:19.000 --> 00:02:22.000
ודרגות (ציונים) היו מה שקיבלתי בבית הספר.

00:02:24.000 --> 00:02:26.000
באותו יום, הבנתי

00:02:26.000 --> 00:02:29.000
שיש לי שותף בלתי רצוי

00:02:29.000 --> 00:02:32.000
ובלתי מוזמן בחיי.

00:02:32.000 --> 00:02:34.000
כרקדנית,

00:02:34.000 --> 00:02:37.000
אני מכירה את תשעת הבעות הפנים של הנווראסאס:

00:02:37.000 --> 00:02:39.000
זעם, אומץ,

00:02:39.000 --> 00:02:41.000
גועל, הומור

00:02:41.000 --> 00:02:43.000
ופחד.

00:02:43.000 --> 00:02:45.000
חשבתי שידעתי מהו פחד.

00:02:45.000 --> 00:02:48.000
באותו יום, למדתי מהו פחד.

NOTE Paragraph

00:02:49.000 --> 00:02:52.000
בעודי מתגברת על הזוועה

00:02:52.000 --> 00:02:54.000
ועל התחושה המוחלטת של אובדן שליטה,

00:02:54.000 --> 00:02:56.000
הזלתי דמעות רבות

00:02:56.000 --> 00:02:59.000
ושאלתי את בעלי היקר, ג'יינט.

00:02:59.000 --> 00:03:02.000
אמרתי, "זהו זה? זהו סוף הדרך?

00:03:02.000 --> 00:03:05.000
הזהו סופו של הריקוד שלי?"

00:03:05.000 --> 00:03:08.000
והוא, נשמה חיובית שכמותו,

00:03:08.000 --> 00:03:11.000
אמר, "לא, זוהי רק הפוגה,

00:03:11.000 --> 00:03:13.000
הגופה לזמן הטיפול,

00:03:13.000 --> 00:03:16.000
ואת תשובי לעשות מה שאת עושה הכי טוב."

NOTE Paragraph

00:03:17.000 --> 00:03:19.000
אז הבנתי

00:03:19.000 --> 00:03:22.000
שאני שחשבתי שיש לי שליטה מוחלטת על חיי,

00:03:22.000 --> 00:03:25.000
יכולתי לשלוט רק על שלושה דברים:

00:03:25.000 --> 00:03:28.000
החשיבה שלי, המחשבה שלי --

00:03:28.000 --> 00:03:30.000
המראות שהמחשבות האלה יצרו --

00:03:30.000 --> 00:03:33.000
והפעולות שנובעות מכך.

00:03:33.000 --> 00:03:35.000
אז הנה אני מתבוססת

00:03:35.000 --> 00:03:37.000
בסבך רגשי

00:03:37.000 --> 00:03:39.000
ודכאון ומה שתרצו,

00:03:39.000 --> 00:03:42.000
בעוצמת המקרה,

00:03:42.000 --> 00:03:45.000
עם רצון להתקדם אל מקום של ריפוי, בריאות ואושר.

00:03:46.000 --> 00:03:48.000
רציתי ללכת מהיכן שהייתי

00:03:48.000 --> 00:03:50.000
אל היכן שרציתי,

00:03:50.000 --> 00:03:53.000
ולכך הייתי זקוקה למשהו.

00:03:53.000 --> 00:03:56.000
הייתי זקוקה למשהו שימשוך אותי החוצה מכל זה.

00:03:56.000 --> 00:03:58.000
אז ייבשתי את דמעותיי,

00:03:58.000 --> 00:04:01.000
והצהרתי בפני העולם כולו ...

00:04:01.000 --> 00:04:04.000
אמרתי, "הסרטן הוא רק דף אחד בחיי,

00:04:04.000 --> 00:04:07.000
ולא אאפשר לדף הזה להשפיע על שאר חיי."

NOTE Paragraph

00:04:08.000 --> 00:04:10.000
הצהרתי גם בפני העולם כולו

00:04:10.000 --> 00:04:12.000
שאתגבר על זה,

00:04:12.000 --> 00:04:14.000
ולא אתן למחלה לגבור עלי.

00:04:14.000 --> 00:04:16.000
אבל כדי ללכת מהיכן שהייתי

00:04:16.000 --> 00:04:18.000
להיכן שרציתי,

00:04:18.000 --> 00:04:20.000
הייתי זקוקה למשהו.

00:04:20.000 --> 00:04:22.000
נזקקתי לדימוי, לעוגן,

00:04:22.000 --> 00:04:24.000
ליתד,

00:04:24.000 --> 00:04:26.000
עליו אוכל לקבע את התהליך,

00:04:26.000 --> 00:04:29.000
כדי שאוכל ללכת משם.

00:04:29.000 --> 00:04:32.000
ומצאתי זאת במחול שלי,

00:04:33.000 --> 00:04:35.000
המחול שלי, החוזק שלי, כוחי, תשוקתי,

00:04:35.000 --> 00:04:37.000
מטרת חיי.

00:04:38.000 --> 00:04:40.000
אבל זה לא היה קל.

00:04:40.000 --> 00:04:43.000
האמינו לי, זה בהחלט לא היה קל.

00:04:43.000 --> 00:04:45.000
איך שומרים על שמחת חיים

00:04:45.000 --> 00:04:47.000
כאשר את הופכת מיפה

00:04:47.000 --> 00:04:50.000
לקירחת בשלושה ימים?

00:04:50.000 --> 00:04:53.000
איך את לא מתייאשת

00:04:53.000 --> 00:04:56.000
כאשר, עם גוף הרוס מכימותרפיה,

00:04:56.000 --> 00:04:59.000
טיפוס בגרם מדרגות בודד היה עינוי מוחלט,

00:04:59.000 --> 00:05:02.000
למישהי כמוני שיכלה לרקוד במשך שלוש שעות?

00:05:04.000 --> 00:05:06.000
איך את לא מוכרעת

00:05:06.000 --> 00:05:09.000
על ידי הייאוש והסבל שבדבר?

00:05:09.000 --> 00:05:12.000
כל מה שרציתי לעשות היה להצטנף וליבב.

00:05:12.000 --> 00:05:14.000
אבל שבתי ואמרתי לעצמי שפחד ודמעות

00:05:14.000 --> 00:05:17.000
הן לא אפשרות בשבילי.

NOTE Paragraph

00:05:17.000 --> 00:05:20.000
אז גררתי את עצמי לסדנת המחול שלי,

00:05:20.000 --> 00:05:23.000
גוף, מחשבה ורוח, כל יום לסדנת המחול שלי,

00:05:23.000 --> 00:05:25.000
וכל מה שלמדתי

00:05:25.000 --> 00:05:27.000
כשהייתי בת ארבע, מחדש,

00:05:27.000 --> 00:05:30.000
עבדתי מחדש, למדתי מחדש, קיבצתי מחדש

00:05:30.000 --> 00:05:33.000
הכאבים היו עזים מנשוא, אבל עשיתי זאת.

00:05:33.000 --> 00:05:35.000
קשה.

00:05:36.000 --> 00:05:39.000
התרכזתי בצעדי הריקוד שלי,

00:05:39.000 --> 00:05:41.000
בצורניות הריקוד,

00:05:41.000 --> 00:05:43.000
בשירה ובדימוי

00:05:43.000 --> 00:05:45.000
ובפילוסופיה של המחול עצמו.

00:05:45.000 --> 00:05:47.000
ולאט לאט, יצאתי

00:05:47.000 --> 00:05:50.000
מהמצב הנפשי האומלל הזה.

NOTE Paragraph

00:05:51.000 --> 00:05:53.000
אבל הייתי צריכה דבר נוסף.

00:05:53.000 --> 00:05:56.000
הייתי צריכה משהו כדי ללכת את הצעד הנוסף.

00:05:56.000 --> 00:05:58.000
ומצאתי את זה בדימוי

00:05:58.000 --> 00:06:01.000
שלמדתי מאמי כשהייתי בת ארבע.

00:06:01.000 --> 00:06:04.000
הדימוי מאהישאזורה מרדהיני,

00:06:04.000 --> 00:06:06.000
של דורגה.

00:06:06.000 --> 00:06:09.000
דורגה, האלה-האם, חסרת המורא,

00:06:09.000 --> 00:06:12.000
נוצרה ע"י האלים ההינדים.

00:06:12.000 --> 00:06:15.000
דורגה, קורנת, מעוטרת, יפה,

00:06:16.000 --> 00:06:18.000
18 הזרועות שלה

00:06:18.000 --> 00:06:20.000
מוכנות ללחימה,

00:06:20.000 --> 00:06:23.000
ברוכבה על האריה שלה

00:06:23.000 --> 00:06:26.000
אל שדה הקרב כדי להשמיד את מאהישסור.

00:06:27.000 --> 00:06:29.000
דורגה, התגלמות

00:06:29.000 --> 00:06:31.000
כח היצירה הנשי,

00:06:31.000 --> 00:06:33.000
או שקטי.

00:06:33.000 --> 00:06:35.000
דורגה, חסרת המורא.

00:06:35.000 --> 00:06:37.000
הפכתי את הדמות של דורגה

00:06:37.000 --> 00:06:39.000
וכל תכונה וניואנס שלה

00:06:39.000 --> 00:06:41.000
לשלי.

NOTE Paragraph

00:06:41.000 --> 00:06:44.000
מועצמת על ידי הסימבוליות של המיתוס

00:06:44.000 --> 00:06:47.000
והלהט באימונים שלי,

00:06:47.000 --> 00:06:50.000
הפכתי את המחול שלי לחד כלייזר.

00:06:50.000 --> 00:06:52.000
חדות לייזר שכזו

00:06:52.000 --> 00:06:55.000
שרקדתי כמה שבועות אחרי ניתוח.

00:06:55.000 --> 00:06:58.000
רקדתי בזמן מחזורי כימותרפיה והקרנות,

00:06:58.000 --> 00:07:01.000
למורת רוחו של האונקולוג שלי.

00:07:01.000 --> 00:07:03.000
רקדתי בין מחזורי כימותרפיה והקרנות

00:07:03.000 --> 00:07:05.000
והצקתי לו כדי שיתאים אותם

00:07:05.000 --> 00:07:08.000
ללוח זמני ההופעות שלי.

00:07:10.000 --> 00:07:12.000
מה שעשיתי

00:07:12.000 --> 00:07:14.000
היה להפסיק להתרכז בסרטן

00:07:14.000 --> 00:07:17.000
ולהתרכז במחול שלי.

00:07:18.000 --> 00:07:21.000
כן, הסרטן היה רק דף אחד בחיי.

NOTE Paragraph

00:07:23.000 --> 00:07:25.000
הסיפור שלי

00:07:25.000 --> 00:07:27.000
הוא סיפור של התגברות על עיכובים,

00:07:27.000 --> 00:07:29.000
מכשולים ואתגרים

00:07:29.000 --> 00:07:31.000
שהחיים מציבים בפנייך.

00:07:31.000 --> 00:07:34.000
הסיפור שלי הוא כח המחשבה.

00:07:34.000 --> 00:07:37.000
הסיפור שלי הוא כח הבחירה.

00:07:37.000 --> 00:07:39.000
הוא כוח המיקוד.

00:07:39.000 --> 00:07:42.000
הוא הכח להביא את עצמנו

00:07:42.000 --> 00:07:45.000
להתרכז במשהו כה מחייה,

00:07:45.000 --> 00:07:47.000
כה מניע,

00:07:47.000 --> 00:07:50.000
שאפילו משהו כמו סרטן נהיה משני.

00:07:50.000 --> 00:07:52.000
הסיפור שלי הוא כח הדימוי.

00:07:52.000 --> 00:07:54.000
הוא כוח התדמית.

00:07:54.000 --> 00:07:56.000
שלי היתה זו של דורגה,

00:07:56.000 --> 00:07:59.000
דורגה חסרת המורא.

00:07:59.000 --> 00:08:01.000
היא גם נקראה סימהאנאדיני,

00:08:01.000 --> 00:08:03.000
זו אשר רכבה על האריה.

NOTE Paragraph

00:08:05.000 --> 00:08:07.000
כאשר רכבתי החוצה,

00:08:07.000 --> 00:08:09.000
כאשר רכבתי על הכח הפנימי שלי,

00:08:09.000 --> 00:08:11.000
החסינות הפנימית שלי,

00:08:11.000 --> 00:08:14.000
חמושה כפי שאני במה שתרופות יכולות לספק

00:08:14.000 --> 00:08:16.000
והמשכתי בטיפולים,

00:08:16.000 --> 00:08:18.000
בעודי רוכבת אל שדה הקרב של הסרטן,

00:08:18.000 --> 00:08:21.000
מבקשת מהתאים הסוררים שלי להתנהג כשורה,

00:08:23.000 --> 00:08:26.000
אני רוצה לקבל הכרה, לא כניצולת הסרטן,

00:08:26.000 --> 00:08:28.000
אלא ככובשת הסרטן.

NOTE Paragraph

00:08:28.000 --> 00:08:30.000
אני מציגה בפניכם קטע מהמופע הזה

00:08:30.000 --> 00:08:33.000
"סימהאנדיני".

NOTE Paragraph

00:08:33.000 --> 00:08:36.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:08:36.000 --> 00:08:45.000
(מוסיקה)

NOTE Paragraph

00:15:09.000 --> 00:15:44.000
(מחיאות כפיים)