איך פֶּני גרם לי להרגיש כמו מיליונרית
-
0:01 - 0:05אני בת חמש, ואני מאד גאה.
-
0:05 - 0:08אבא שלי בדיוק בנה את השירותים החיצוניים הטובים ביותר
-
0:08 - 0:11בכפר הקטן שלנו באוקראינה.
-
0:11 - 0:14בפנים, זה חור מסריח, פעור באדמה,
-
0:14 - 0:18אבל מבחוץ, יש פורמייקה לבנה כפנינה
-
0:18 - 0:22וזה ממש מנצנץ בשמש.
-
0:22 - 0:26זה גורם לי להרגיש כל-כך גאה, כל כך חשובה,
-
0:26 - 0:29שאני ממנה את עצמי למנהיגה של קבוצת החברים הקטנה שלי
-
0:29 - 0:31ואני מתכננת עבורנו משימות.
-
0:31 - 0:34אז אנו משוטטים מבית לבית
-
0:34 - 0:37מחפשים זבובים שנלכדו בקורי עכביש
-
0:37 - 0:40ומשחררים אותם.
-
0:40 - 0:42ארבע שנים קודם לכן, כשהייתי בת שנה,
-
0:42 - 0:43לאחר התאונה בצ'רנוביל,
-
0:43 - 0:46ירד גשם שחור,
-
0:46 - 0:48והשיער של אחותי נשר בגושים,
-
0:48 - 0:50ואני ביליתי תשעה חודשים בבית החולים.
-
0:50 - 0:52לא היתה כניסה למבקרים,
-
0:52 - 0:56אז אמא שלי שיחדה עובד של בית החולים.
-
0:56 - 0:59היא רכשה מדים של אחות,
-
0:59 - 1:03והתגנבה כל ערב כדי לשבת לצידי.
-
1:03 - 1:06חמש שנים מאוחר יותר, משהו חיובי בלתי צפוי כתוצאה מכך.
-
1:06 - 1:10הודות לצ'רנוביל, אנחנו מקבלים מקלט מדיני בארצות הברית.
-
1:10 - 1:14אני בת שש, ואני לא בוכה כאשר אנחנו עוזבים את הבית
-
1:14 - 1:15ומגיעים לאמריקה,
-
1:15 - 1:19כי אני מצפה שזה יהיה מקום מלא בדברים
-
1:19 - 1:23נדירים ונפלאים, כמו בננות ושוקולד
-
1:23 - 1:26ומסטיק בזוקה,
-
1:26 - 1:30מסטיק בזוקה עם העטיפה הפנימית המאויירת בקריקטורה,
-
1:30 - 1:33בזוקה שהיינו מקבלים אחת לשנה באוקראינה
-
1:33 - 1:37והיינו צריכים ללעוס חתיכה אחת במשך שבוע שלם.
-
1:37 - 1:39אז ביום הראשון להגעתנו לניו יורק,
-
1:39 - 1:41סבתא שלי ואני מוצאות פֶּני
-
1:41 - 1:45על רצפת בית המחסה למחוסרי דיור שבה המשפחה שלי שוהה.
-
1:45 - 1:46אלא שאנחנו לא יודעים שזה מקלט לחסרי בית.
-
1:46 - 1:49אנחנו חושבים שזה מלון, מלון עם המון עכברושים.
-
1:49 - 1:54אז אנחנו מוצאות את הפני הזה כמו מאובן בתוך הרצפה,
-
1:54 - 1:57וחושבות שאדם מאד עשיר בטח השאיר את זה שם
-
1:57 - 2:00כי אנשים רגילים לא מאבדים ככה סתם כסף.
-
2:00 - 2:02ואני מחזיקה את הפני הזה בכף ידי,
-
2:02 - 2:05והוא דביק וחלוד,
-
2:05 - 2:08אבל זה מרגיש כאילו אני מחזיקה הון.
-
2:08 - 2:10אני מחליטה שאני הולכת לקבל את החתיכה האישית שלי
-
2:10 - 2:12של מסטיק בזוקה.
-
2:12 - 2:16ובאותו הרגע, אני מרגישה כמו מיליונרית.
-
2:16 - 2:18כשנה מאוחר יותר, אני זוכה להרגיש כך שוב
-
2:18 - 2:21כשאנחנו מוצאים בזבל שקית מלאה בבובות של חיות,
-
2:21 - 2:23ופתאום יש לי יותר צעצועים
-
2:23 - 2:25ממה שהיו לי בכל חיי.
-
2:25 - 2:28ושוב, אני מרגישה כמו כשאנחנו שומעים דפיקה
-
2:28 - 2:30בדלת של הדירה שלנו בברוקלין,
-
2:30 - 2:32ואחותי ואני מוצאות שליח
-
2:32 - 2:35עם קופסת פיצה שלא הזמנו.
-
2:35 - 2:38אז אנחנו לוקחות את הפיצה, הפיצה הראשונה שלנו,
-
2:38 - 2:41ואנחנו זוללות פרוסה אחר פרוסה
-
2:41 - 2:44בזמן שהשליח עומד שם ובוהה בנו מן המסדרון.
-
2:44 - 2:47והוא אומר לנו לשלם, אבל אנחנו לא מדברות אנגלית.
-
2:47 - 2:50אמא שלי יוצאת, והוא מבקש ממנה כסף,
-
2:50 - 2:51אבל אין לה מספיק.
-
2:51 - 2:54היא צועדת 50 בלוקים הלוך וחזור מהעבודה כל יום
-
2:54 - 2:57רק כדי להימנע מלבזבז כסף על נסיעה באוטובוס.
-
2:57 - 2:59ואז השכנה שלנו דוחפת את הראש שלה פנימה,
-
2:59 - 3:01והיא נהפכת לאדומה מזעם כשהיא מבינה
-
3:01 - 3:04שהמהגרים האלה מלמטה
-
3:04 - 3:08איכשהו הצליחו להניח את ידיהם על הפיצה שלה.
-
3:08 - 3:09כולם מרוגזים.
-
3:09 - 3:13אבל הפיצה מדהימה.
-
3:13 - 3:19רק כמה שנים לאחר מכן, מכה בי ההבנה עד כמה מעט היה לנו.
-
3:19 - 3:21ביום השנה העשירי שלנו של מגורים בארצות הברית,
-
3:21 - 3:24החלטנו לחגוג על ידי הזמנת חדר
-
3:24 - 3:26במלון שבו שהינו כאשר הגענו לראשונה לארצות הברית.
-
3:26 - 3:29האיש בדלפק הקבלה צוחק ואומר,
-
3:29 - 3:32"אתם לא יכולים להזמין כאן חדר. זה בית מחסה לחסרי בית."
-
3:32 - 3:34ואנחנו היינו המומים.
-
3:34 - 3:38בעלי, בריאן, גם כן היה חסר בית כילד.
-
3:38 - 3:41המשפחה שלו איבדה הכל, ובגיל 11,
-
3:41 - 3:44הוא היה צריך לגור במלוניות עם אביו,
-
3:44 - 3:47מלוניות שהיו אוספות את כל האוכל שלהם
-
3:47 - 3:50ומחזיקות אותו כבן ערובה עד שהם היו מסוגלים לשלם את החשבון.
-
3:50 - 3:52ופעם אחת, כשהוא סוף סוף קיבל את קופסת
-
3:52 - 3:56דגני הבוקר שלו בחזרה, היא שרצה מקקים.
-
3:56 - 3:58אבל היה לו דבר אחד.
-
3:58 - 4:00הייתה לו קופסת נעליים שהוא סחב איתו לכל מקום
-
4:00 - 4:03שהכילה תשעה ספרי קומיקס,
-
4:03 - 4:06שני חיילי פלסטיק שנצבעו כך שיראו כמו ספיידרמן
-
4:06 - 4:09וחמישה צעצועי גובוט. וזה היה האוצר שלו.
-
4:09 - 4:12זה היה הרכב הגיבורים האישי שלו
-
4:12 - 4:15שהגן עליו מסמים ומכנופיות
-
4:15 - 4:17ומלוותר על החלומות שלו.
-
4:17 - 4:18אספר לכם על עוד חבר
-
4:18 - 4:21משפחה אחד שלנו שהיה פעם חסר בית.
-
4:21 - 4:23זוהי סקארלט.
-
4:23 - 4:26פעם מזמן, השתמשו בסקארלט בתור פיתיון בקרבות כלבים.
-
4:26 - 4:28היא נקשרה ונזרקה לתוך הזירה
-
4:28 - 4:32על מנת שכלבים אחרים יתקפו אותה כך שהם יהיו יותר תוקפניים לפני הקרב.
-
4:32 - 4:37ועכשיו, כיום, היא אוכלת מזון אורגני
-
4:37 - 4:39והיא ישנה במיטה אורתופדית עם שמה עליה,
-
4:39 - 4:44אבל כשאנחנו מוזגים לה מים בקערה שלה,
-
4:44 - 4:48היא עדיין מסתכלת עלינו ומכשכשת בזנבה בהכרת תודה.
-
4:48 - 4:51לפעמים בריאן ואני הולכים בפארק עם סקארלט,
-
4:51 - 4:53והיא מתגלגלת בדשא,
-
4:53 - 4:56ואנחנו רק מסתכלים עליה
-
4:56 - 4:57ואז אנחנו מסתכלים אחד על השני
-
4:57 - 5:01ואנחנו מרגישים הכרת תודה.
-
5:01 - 5:05אנחנו שוכחים את כל התסכולים החדשים של מעמד הביניים שלנו
-
5:05 - 5:07ואת האכזבות,
-
5:07 - 5:10ואנחנו מרגישים כמו מיליונרים.
-
5:10 - 5:11תודה.
-
5:11 - 5:15(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך פֶּני גרם לי להרגיש כמו מיליונרית
- Speaker:
- טניה לונה
- Description:
-
more » « less
כילדה צעירה, טניה לונה עזבה את ביתה באוקראינה שלאחר אסון צ'רנוביל לטובת מקלט מדיני בארצות הברית. יום אחד, על רצפת המחסה לחסרי בית בניו יורק שבו היא ומשפחתה חיו, היא מצאה פֶּני. היא מעולם לא הרגישה כה עשירה. מדיטציה על ההנאות המרירות-מתוקות של הילדות-- ואיך לזכור אותן.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 05:31
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How a penny made me feel like a millionaire | |
|
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for How a penny made me feel like a millionaire | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for How a penny made me feel like a millionaire | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for How a penny made me feel like a millionaire | |
|
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for How a penny made me feel like a millionaire | |
|
Michal Shargil Ben Sira edited Hebrew subtitles for How a penny made me feel like a millionaire |