< Return to Video

למה ויתור על העושר שלנו היה הדבר המספק ביותר שעשינו

  • 0:01 - 0:05
    כריס אנדרסון: ובכן, זהו ראיון שונה
  • 0:05 - 0:09
    על בסיס ההנחה שתמונה
    שווה אלף מילים,
  • 0:09 - 0:12
    מה שעשיתי, ביקשתי מביל ומלינדה
  • 0:12 - 0:14
    לחפור ולהוציא מהארכיון שלהם
  • 0:14 - 0:16
    כמה תמונות שיעזרו להסביר
  • 0:16 - 0:18
    חלק ממה שהם עשו,
  • 0:18 - 0:20
    ולעשות כמה דברים בדרך זו.
  • 0:20 - 0:24
    אז, אנחנו הולכים להתחיל כאן.
  • 0:24 - 0:26
    מלינדה, מתי והיכן זה היה,
  • 0:26 - 0:28
    ומי הוא הגבר הנאה שלידך?
  • 0:28 - 0:30
    מלינדה גייטס: עם המשקפיים הגדולות האלה, הא?
  • 0:30 - 0:32
    זה באפריקה, הנסיעה הראשונה שלנו
  • 0:32 - 0:34
    הפעם הראשונה שמישהו מאיתנו היה
    אי פעם באפריקה,
  • 0:34 - 0:36
    בסתיו של 1993.
  • 0:36 - 0:38
    אנחנו היינו כבר מאורסים.
  • 0:38 - 0:39
    נישאנו מספר חודשים מאוחר יותר,
  • 0:39 - 0:42
    וזו היתה הנסיעה שבה הלכנו ממש לראות
  • 0:42 - 0:44
    את בעלי החיים ולראות את הסוואנה.
  • 0:44 - 0:46
    זה היה מדהים. ביל מעולם לא לקח לעצמו
    כל כך הרבה זמן
  • 0:46 - 0:47
    של חופש מהעבודה
  • 0:47 - 0:52
    אבל מה שבאמת נגע בנו,
    היו האנשים,
  • 0:52 - 0:54
    והעוני הרב.
  • 0:54 - 0:56
    התחלנו לשאול את עצמנו שאלות.
  • 0:56 - 0:58
    האם זה צריך להיות ככה?
  • 0:58 - 0:59
    ובסופו של הטיול,
  • 0:59 - 1:00
    יצאנו לזנזיבר,
  • 1:00 - 1:01
    ולקחנו קצת זמן לטייל על החוף,
  • 1:01 - 1:02
    שזה משהו שעשינו הרבה
  • 1:02 - 1:04
    בזמן שיצאנו,
  • 1:04 - 1:07
    ודיברנו כבר באותו זמן
  • 1:07 - 1:09
    שהעושר שהגיע ממיקרוסופט
  • 1:09 - 1:10
    יינתן חזרה לחברה,
  • 1:10 - 1:11
    אבל היה זה באמת בשיחה ההיא
    על החוף
  • 1:11 - 1:13
    שהתחלנו לדבר על, טוב,
  • 1:13 - 1:17
    מה שאולי נעשה ואיך נעשה את זה?
  • 1:17 - 1:19
    כ.א: אז, בבהתחשב בעובדה שחופשה זו
  • 1:19 - 1:22
    הובילה להקמתה של
  • 1:22 - 1:24
    הקרן הפרטית הגדולה ביותר בעולם,
  • 1:24 - 1:27
    זה די יקר בכל הקשור לחופשות. (צחוק)
  • 1:27 - 1:30
    מ.ג: אני מניחה שכן, נהנינו מכך.
  • 1:30 - 1:33
    כ.א: מי היה המסית הראשי כאן?
  • 1:33 - 1:36
    או שזה היה סימטרי?
  • 1:36 - 1:38
    ב.ג: טוב, אני חושב שהיינו נרגשים
  • 1:38 - 1:40
    שיהיה שלב בחיים שלנו
  • 1:40 - 1:42
    שיצא לנו לעבוד ביחד
  • 1:42 - 1:48
    ולמצוא איך לתת את הכסף הזה חזרה.
  • 1:48 - 1:51
    בשלב זה דיברנו על העניים ביותר,
  • 1:51 - 1:54
    והאם יכולה להיות לכם השפעה גדולה עליהם ?
  • 1:54 - 1:56
    האם היו שם דברים שלא נעשו?
  • 1:56 - 1:58
    היה הרבה שלא ידענו עליו.
  • 1:58 - 2:00
    התמימות שלנו היא די מדהימה,
  • 2:00 - 2:01
    כשאנחנו מסתכלים אחורה על זה.
  • 2:01 - 2:02
    אבל חשנו התלהבות מסוימת
  • 2:02 - 2:05
    שזה יהיה השלב,
  • 2:05 - 2:08
    השלב שלאחר מיקרוסופט
  • 2:08 - 2:10
    יהיה שלב הפילנטרופיה שלנו.
  • 2:10 - 2:13
    מ.ג: שביל חשב תמיד שיגיע
  • 2:13 - 2:14
    לאחר שיהיה בן 60.
  • 2:14 - 2:15
    אז הוא לא הגיע ל-60 עדיין,
  • 2:15 - 2:19
    אז כמה דברים משתנים לאורך הדרך
  • 2:19 - 2:21
    כ.א: אז זה התחיל שם אבל קיבל תאוצה.
  • 2:21 - 2:23
    אז זו היתה שנת 1993, ואז 1997, למעשה.
  • 2:23 - 2:25
    לפני שהקרן עצמה החלה לפעול.
  • 2:25 - 2:28
    מ.ג: כן, ב-1997, קראנו מאמר
  • 2:28 - 2:31
    על מחלות שלשול שהורגות
    כל כך הרבה ילדים ברחבי העולם,
  • 2:31 - 2:33
    ושבנו ואמרנו לעצמנו,
  • 2:33 - 2:34
    "טוב, זה לא יכול להיות.
  • 2:34 - 2:36
    בארה"ב, אתם פשוט יורדים לבית המרקחת."
  • 2:36 - 2:38
    ואז התחלנו לאסוף מדענים
  • 2:38 - 2:40
    והתחלנו ללמוד על אוכלוסיה,
  • 2:40 - 2:42
    ללמוד על חיסונים,
  • 2:42 - 2:44
    ללמוד על מה שעבד ומה שנכשל,
  • 2:44 - 2:46
    ואז באמת התחלנו,
  • 2:46 - 2:50
    זה היה בסוף 1998, 1999.
  • 2:50 - 2:53
    כ.א: אז יש לכם קערה מלאה בכסף
  • 2:53 - 2:55
    ועולם מלא בכל כך הרבה בעיות.
  • 2:55 - 3:00
    איך לעזאזל אתם מחליטים במה להתמקד?
  • 3:00 - 3:02
    ב.ג: ובכן, החלטנו שנתמקד בשני נושאים,
  • 3:02 - 3:05
    מה שהיה בו חוסר השווין הגדול ביותר,
  • 3:05 - 3:07
    ושם הסתכלנו על ילדים שמתים,
  • 3:07 - 3:10
    ילדים שאין להם די מזון כדי להתפתח,
  • 3:10 - 3:11
    ומדינות שהיו באמת תקועות,
  • 3:11 - 3:14
    עם רמה כזו של תמותה,
  • 3:14 - 3:16
    והורים שיולידו כל כך הרבה ילדים
  • 3:16 - 3:17
    מה שיוביל לגידול אוכלוסייה עצום ,
  • 3:17 - 3:20
    ושהילדים היו כל כך חולים
  • 3:20 - 3:23
    שהם למעשה לא יכלו לקבל חינוך
  • 3:23 - 3:25
    ולהרים את עצמם ממצב זה.
  • 3:25 - 3:26
    אז זה היה הדבר הגלובלי שלנו,
  • 3:26 - 3:29
    ואז בארה"ב
  • 3:29 - 3:31
    שנינו זכינו בהשכלה מעולה
  • 3:31 - 3:34
    וראינו שכמו שהדרך בה הלכה ארה"ב
  • 3:34 - 3:37
    יכלה להגשים את הבטחתה להעניק
    הזדמנות שווה
  • 3:37 - 3:40
    היא בעזרת מערכת חינוך פנומנלית,
  • 3:40 - 3:43
    וככל שלמדנו יותר, יותר הבנו
  • 3:43 - 3:45
    שאיננו באמת מגשימים את ההבטחה הזו.
  • 3:45 - 3:47
    וכך בחרנו את שני הדברים הללו,
  • 3:47 - 3:49
    וכל מה שהקרן עושה
  • 3:49 - 3:52
    מתמקד שם.
  • 3:52 - 3:54
    כ.א: אז, ביקשתי כל אחד מכם
    לבחור תמונה
  • 3:54 - 3:56
    שמוצאת חן בעיניכם
    וממחישה את עבודתכם
  • 3:56 - 3:59
    ומלינדה, זה מה שאת בחרת.
  • 3:59 - 4:01
    על מה זה?
  • 4:01 - 4:04
    מ.ג: אז אני, אחד הדברים שאני אוהבת לעשות
    כשאני נמצאת בנסיעה
  • 4:04 - 4:07
    הוא לצאת לאזורים הכפריים ולדבר עם הנשים,
  • 4:07 - 4:10
    בין אם זה בנגלדש, הודו,
    הרבה במדינות באפריקה,
  • 4:10 - 4:12
    ואני משוטטת כאשה מערבית אלמונית
  • 4:12 - 4:15
    ואיני אומרת להם מי אני. זוג מכנסי חאקי .
  • 4:15 - 4:17
    ושמעתי מפי הנשים,
  • 4:17 - 4:20
    שוב ושוב, ככל שנסעתי יותר פעמים
  • 4:20 - 4:22
    "אני רוצה להיות מסוגלת להשתמש
    בזריקה הזו."
  • 4:22 - 4:25
    הייתי שם כדי לדבר איתן
    על חיסונים בגיל הילדות,
  • 4:25 - 4:27
    והן הובילו את השיחה ל-
  • 4:27 - 4:29
    "אבל מה עם החיסון שאני מקבלת?"
  • 4:29 - 4:32
    שהוא חיסון שהן היו מקבלות
    שנקרא "דפו-פרוברה",
  • 4:32 - 4:34
    שמיועד למניעת הריון.
  • 4:34 - 4:36
    והייתי שבה ומדברת
    עם מומחי בריאות עולמיים,
  • 4:36 - 4:38
    והם היו אומרים, או, לא
    אמצעי מניעה
  • 4:38 - 4:40
    נמצאים בכמויות בארצות המתפתחות."
  • 4:40 - 4:42
    ובכן, הייתי צריכה לנבור עמוק יותר בדוחות,
  • 4:42 - 4:44
    וזה מה שהצוות שחזר אלי העלה,
  • 4:44 - 4:46
    שהוא, כדי שיהיה הדבר מס. 1
  • 4:46 - 4:49
    שנשים אומרות לך באפריקה שהן רוצות
    להשתמש בו
  • 4:49 - 4:52
    חסר במלאי יותר מ-200 יום בשנה
  • 4:52 - 4:54
    מסביר מדוע נשים אמרו לי
  • 4:54 - 4:57
    " הלכתי 10 קילומטר ללא ידיעת בעלי,
  • 4:57 - 5:00
    והגעתי למרפאה, ולא היה שם כלום."
  • 5:00 - 5:03
    וכך, קונדומים היו במלאי באפריקה
  • 5:03 - 5:05
    בגלל כל הפעילות בקשר לאיידס
  • 5:05 - 5:07
    שנתמכה על ידי ארה"ב ומדינות אחרות.
  • 5:07 - 5:09
    אבל נשים יאמרו לכם שוב ושוב,
  • 5:09 - 5:11
    "אני לא יכולה לשאת ולתת עם בעלי על קונדום.
  • 5:11 - 5:15
    בכך אני מציעה או שיש לו איידס או שלי יש איידס,
  • 5:15 - 5:18
    ואני זקוקה לכלי הזה, כדי לרווח
  • 5:18 - 5:21
    בין הלידות של ילדיי, ואני אוכל להאכיל אותם
  • 5:21 - 5:23
    ויהיה לי סיכוי לתת להם חינוך."
  • 5:23 - 5:25
    כ.א: מלינדה, את קתולית,
  • 5:25 - 5:29
    והיית לעיתים קרובות מעורבת
  • 5:29 - 5:31
    במחלוקת על נושא זה
  • 5:31 - 5:33
    ובשאלת ההפלות
  • 5:33 - 5:34
    בשני הצדדים, למעשה.
  • 5:34 - 5:36
    כיצד את מנווטת את זה?
  • 5:36 - 5:39
    מ.ג: כן, אז אני חושבת שזו באמת נקודה חשובה,
  • 5:39 - 5:42
    שהיא, אנחנו לקחנו צעד אחורה בנושא
    של אמצעי מניעה
  • 5:42 - 5:43
    כקהילה גלובלית.
  • 5:43 - 5:47
    ידענו ש-210 מיליון נשים
  • 5:47 - 5:49
    אמרו שהן מעונינות בגישה לאמצעי מניעה,
  • 5:49 - 5:52
    אפילו אמצעי המניעה שיש לנו כאן בארה"ב,
  • 5:52 - 5:54
    ולא סיפקנו אותם
  • 5:54 - 5:58
    בגלל המחלוקת הפוליטית בארצנו,
  • 5:58 - 6:00
    ולדעתי זה היה ממש פשע,
  • 6:00 - 6:03
    ואני המשכתי לחפש סביבי כדי
    למצוא את האדם
  • 6:03 - 6:05
    שיביא זאת חזרה לבמה העולמית,
  • 6:05 - 6:07
    ולבסוף הבנתי שאני הייתי פשוט
    צריכה לעשות זאת.
  • 6:07 - 6:09
    ולמרות שאני קתולית,
  • 6:09 - 6:10
    אני מאמינה באמצעי מניעה
  • 6:10 - 6:12
    ממש כמו רוב הנשים הקתוליות
    בארה"ב
  • 6:12 - 6:14
    שמדווחות על שימוש באמצעי מניעה
  • 6:14 - 6:16
    ואינני צריכה לתת למחלוקת זו
  • 6:16 - 6:18
    להיות הדבר שמרתיע אותנו.
  • 6:18 - 6:20
    היה לנו פעם קונצנזוס בארצות הברית
  • 6:20 - 6:21
    בנושא אמצעי מניעה,
  • 6:21 - 6:24
    וכך חזרנו לקונצנזוס גלובלי זה,
  • 6:24 - 6:27
    ולמעשה גייסנו 2.6 מיליארד דולר
  • 6:27 - 6:29
    סביב סוגיה זו בדיוק עבור נשים
  • 6:29 - 6:35
    (מחיאות כפיים)
  • 6:37 - 6:41
    כ.א: ביל זהו הגרף שלך. על מה זה?
  • 6:41 - 6:43
    ב.ג: ובכן, לגרף שלי יש מספרים על כך.
  • 6:43 - 6:45
    (צחוק)
  • 6:45 - 6:47
    אני ממש אוהב את הגרף הזה.
  • 6:47 - 6:50
    זה מספר הילדים
  • 6:50 - 6:53
    שמתים לפני גיל 5 כל שנה.
  • 6:53 - 6:54
    ומה שמוצאים באמת
  • 6:54 - 6:56
    הוא סיפור הצלחה פנומנלי
  • 6:56 - 6:59
    שאינו ידוע ברבים,
  • 6:59 - 7:01
    שאנחנו עושים התקדמות מהירה.
  • 7:01 - 7:04
    אנו הולכים מ-20 מיליון
  • 7:04 - 7:05
    זמן לא רב לאחר שנולדתי
  • 7:05 - 7:09
    ועכשיו ירדנו ל- 6 מיליון בערך.
  • 7:09 - 7:11
    אז זה סיפור
  • 7:11 - 7:13
    בעיקר על חיסונים.
  • 7:13 - 7:16
    אבעבועות שחורות הרגו
    כמה מיליוני ילדים מדי שנה,
  • 7:16 - 7:18
    זה חוסל כך שזה ירד לאפס.
  • 7:18 - 7:20
    חצבת הרגה כמה מיליוני ילדים מדי שנה
  • 7:20 - 7:22
    זה ירד לכמה מאות אלפים.
  • 7:22 - 7:24
    בכל אופן, זהו התרשים
  • 7:24 - 7:28
    שבו רוצים שהמגמה הזו תימשך,
  • 7:28 - 7:29
    וזה עומד להיות אפשרי,
  • 7:29 - 7:31
    באמצעות מדע של חיסונים חדשים,
  • 7:31 - 7:33
    שיספקו את החיסונים לילדים,
  • 7:33 - 7:35
    אנו יכולים למעשה להאיץ את ההתקדמות.
  • 7:35 - 7:36
    בעשור האחרון,
  • 7:36 - 7:38
    מספר זה ירד מהר יותר
  • 7:38 - 7:40
    מאי פעם בהיסטוריה,
  • 7:40 - 7:43
    וכך אני פשוט אוהב את העובדה
  • 7:43 - 7:45
    שאתם יכולים לומר,
    טוב, אם אנו יכולים להמציא חיסונים חדשים,
  • 7:45 - 7:47
    נוכל להביא אותם לשם,
  • 7:47 - 7:49
    להשתמש בהבנה העדכנית ביותר של הדברים האלה,
  • 7:49 - 7:54
    ולבצע את המשלוח בצורה נכונה,
    שאנו יכולים לגרום לנס לקרות.
  • 7:54 - 7:55
    כ.א: אני מתכוון, אתם עושים את החישוב
    על כך,
  • 7:55 - 7:57
    וזה עובד, נראה לי, פשוטו כמשמעו
  • 7:57 - 7:59
    לחיי אלפי ילדים שניצלים מדי יום
  • 7:59 - 8:01
    בהשוואה לשנה הקודמת.
  • 8:01 - 8:03
    לא דווח על זה.
  • 8:03 - 8:06
    מטוס נוסעים עם 200 ומשהו הרוגים
  • 8:06 - 8:08
    הוא סיפור הרבה יותר גדול מזה.
  • 8:08 - 8:10
    האם זה משגע אותכם?
  • 8:10 - 8:13
    ב.ג.: כן, בגלל שזה דבר דומם שקורה.
  • 8:13 - 8:16
    זה ילד, ילד אחד בכל פעם.
  • 8:16 - 8:17
    ל-98 אחוזים מזה
  • 8:17 - 8:19
    אין קשר לאסונות טבע,
  • 8:19 - 8:21
    ובכל זאת, פעולות הצדקה של אנשים,
  • 8:21 - 8:22
    כשהם רואים אסון טבע, הן נפלאות
  • 8:22 - 8:24
    זה לא ייאמן איך אנשים חושבים , בסדר,
  • 8:24 - 8:27
    זה יכולתי להיות אני, והכסף זורם
  • 8:27 - 8:30
    סיבות אלו היו מעט בלתי נראות.
  • 8:30 - 8:33
    עכשיו, כשיעדי הפיתוח של המילניום
  • 8:33 - 8:34
    ודברים שונים קורים שם,
  • 8:34 - 8:37
    אנו רואים נדיבות גוברת,
  • 8:37 - 8:40
    כך שהמטרה היא להגיע להרבה מתחת למיליון
  • 8:40 - 8:43
    שאמור להיות אפשרי עוד בחיינו.
  • 8:43 - 8:44
    כ.א: אולי זה מצריך מישהו
  • 8:44 - 8:46
    שמספרים וגרפים מדליקים אותו
  • 8:46 - 8:48
    יותר מאשר רק הפנים הגדולות העצובות
  • 8:48 - 8:50
    כדי להתחייב.
  • 8:50 - 8:52
    אני מתכוון, השתמשת בו במכתבך השנה.
  • 8:52 - 8:55
    אתה השתמשת למעשה בטיעון זה
    כדי לומר שסיוע,
  • 8:55 - 8:57
    בניגוד ל"מם" הנוכחי
  • 8:57 - 9:00
    שסיוע הוא סוג של משהו חסר ערך ושבור,
  • 9:00 - 9:02
    שלמעשה היה יעיל.
  • 9:02 - 9:04
    ב.ג: כן, טוב אנשים יכולים לקחת.
  • 9:04 - 9:07
    ישנו איזשהו סיוע עם כוונות טובות
  • 9:07 - 9:09
    שלא עלה יפה.
  • 9:09 - 9:11
    יש כמה השקעות הון סיכון
  • 9:11 - 9:14
    שהיו להן כוונות טובות
    ולא עלו יפה.
  • 9:14 - 9:17
    אתה לא צריך רק לומר, בסדר, בגלל זה,
  • 9:17 - 9:20
    בגלל שאין לנו תוצאה מושלמת,
  • 9:20 - 9:21
    זהו מאמץ גרוע.
  • 9:21 - 9:23
    אתה צריך להסתכל על , מה הייתה המטרה שלך?
  • 9:23 - 9:26
    איך אתה מנסה לשפר תזונה,
  • 9:26 - 9:29
    והישרדות ואוריינות
  • 9:29 - 9:31
    כך שמדינות אלו יוכלו לטפל בעצמן
  • 9:31 - 9:33
    ולומר וואו, זה הולך טוב,
  • 9:33 - 9:34
    ולהיות חכם יותר.
  • 9:34 - 9:36
    אנו יכולים להשתמש בכסף יותר בחוכמה.
  • 9:36 - 9:39
    כל זה אינו תרופת פלא.
  • 9:39 - 9:42
    אנחנו יכולים לעשות יותר טוב
    מאשר הון סיכון, נראה לי,
  • 9:42 - 9:45
    כולל להיטים גדולים כמו זה.
  • 9:45 - 9:48
    כ.א: חוכמה מסורתית אומרת
  • 9:48 - 9:52
    שזה די קשה לזוגות נשואים
    לעבוד יחד.
  • 9:52 - 9:54
    איך אתם הצלחתם?
  • 9:54 - 9:55
    מ.ג: היו הרבה נשים שאמרו לי
  • 9:55 - 9:57
    "אני באמת לא חושבת שהייתי יכולה
    לעבוד עם בעלי.
  • 9:57 - 9:59
    זה פשוט לא היה עובד."
  • 9:59 - 10:03
    אתה יודע, אנחנו נהנים מזה.
    ואנחנו לא --
  • 10:03 - 10:05
    הקרן הזו היתה השראה מבטיחה עבור שנינו
  • 10:05 - 10:08
    במסע הלמידה המתמשך שלה.
  • 10:08 - 10:11
    ואיננו נוסעים יחד כל כך הרבה
  • 10:11 - 10:13
    עבור הקרן, למעשה, כפי שנהגנו לעשות
  • 10:13 - 10:14
    כשביל עבד במיקרוסופט.
  • 10:14 - 10:17
    יש לנו יותר נסיעות
    שאנו נוסעים לחוד
  • 10:17 - 10:19
    אבל אני תמיד יודעת כשאני מגיעה הביתה,
  • 10:19 - 10:21
    שביל יתעניין במה שלמדתי
  • 10:21 - 10:23
    בין אם זה על נשים או נערות
  • 10:23 - 10:25
    או משהו חדש על רשת אספקת החיסונים,
  • 10:25 - 10:27
    או אדם זה שהוא מנהיג גדול.
  • 10:27 - 10:30
    הוא עומד להקשיב ובאמת יתעניין.
  • 10:30 - 10:32
    והוא יודע שכשהוא בא הביתה,
  • 10:32 - 10:33
    אפילו אם זה לדבר על נאום שהוא נשא
  • 10:33 - 10:35
    או הנתונים שהוא למד,
  • 10:35 - 10:36
    אני באמת מתענינת,
  • 10:36 - 10:39
    ואני חושבת שיש לנו באמת
    מערכת יחסים של שיתוף פעולה.
  • 10:39 - 10:42
    אבל אנחנו לא נמצאים
    כל רגע ביחד, זה בטוח.
  • 10:42 - 10:46
    (צחוק)
  • 10:46 - 10:49
    כ.א: אבל כעת אתם כן
    ואנחנו מאד שמחים על כך.
  • 10:49 - 10:52
    מלינדה: קודם לכן, בעצם
  • 10:52 - 10:54
    ניהלת את ההצגה.
  • 10:54 - 10:55
    לפני 6 שנים, אני חושבת,
  • 10:55 - 10:58
    ביל, הפך להיות במשרה מלאה,
    הוא עבר ממיקרוסופט
  • 10:58 - 10:59
    והתחיל להיות במשרה מלאה.
  • 10:59 - 11:00
    זה היה ודאי קשה
  • 11:00 - 11:02
    להתרגל לזה. לא?
  • 11:02 - 11:05
    מ.ג: כן, אני חושבת שבעצם,
  • 11:05 - 11:07
    לעובדי הקרן,
  • 11:07 - 11:10
    זה היה מקור לחרדה עבורם
  • 11:10 - 11:11
    יותר מאשר לי, כשביל הגיע.
  • 11:11 - 11:12
    אני הייתי באמת נלהבת
  • 11:12 - 11:14
    אני מתכוונת, ביל עשה את ההחלטה הזאת
  • 11:14 - 11:17
    אפילו ממש לפני שהיא התפרסמה ב-2006.
  • 11:17 - 11:18
    וזו היתה באמת ההחלטה שלו,
  • 11:18 - 11:20
    אבל שוב, זו היתה חופשת חוף
  • 11:20 - 11:21
    שבה טיילנו על החוף
  • 11:21 - 11:24
    והוא התחיל לחשוב על הרעיון הזה
  • 11:24 - 11:26
    ועבורי, ההתרגשות של ביל
  • 11:26 - 11:29
    שהשקיע את מוחו ואת ליבו
  • 11:29 - 11:31
    מול בעיות הענק הגלובליות האלו,
  • 11:31 - 11:34
    כנגד חוסר הצדק, בשבילי זה היה מרגש.
  • 11:34 - 11:37
    כן בעובדי הקרן התעוררה חרדה מכך.
  • 11:37 - 11:39
    (מחיאות כפיים)
  • 11:39 - 11:41
    כ.א: זה מגניב.
  • 11:41 - 11:43
    מ.ג. אבל זה עבר בתוך 3 חודשים
  • 11:43 - 11:44
    ברגע שהוא היה שם.
  • 11:44 - 11:46
    ב.ג: : כולל חלק מהעובדים.
  • 11:46 - 11:47
    מ.ג: זה מה שאמרתי העובדים,
  • 11:47 - 11:49
    זה עבר להם 3 חודשים לאחר שהגעת לשם.
  • 11:49 - 11:51
    ב.ג: לא, אני צוחק.
    מ.ג: הו, אתה מתכוון, שהעובדים לא הלכו משם.
  • 11:51 - 11:53
    ב.ג.: אחדים מהם כן, אבל
  • 11:53 - 11:55
    (צחוק)
  • 11:55 - 11:57
    כ.א: אז על מה אתם מתווכחים?
  • 11:57 - 12:00
    כמו, ביום ראשון ב-11,
  • 12:00 - 12:01
    אתם רחוקים מהעבודה,
  • 12:01 - 12:03
    מה עולה? על מה הויכוח?
  • 12:03 - 12:05
    ב.ג: משום שבנינו את הדבר הזה
  • 12:05 - 12:08
    יחד מההתחלה,
  • 12:08 - 12:10
    זו השותפות הגדולה הזו.
  • 12:10 - 12:12
    היה לי את זה עם פול אלן
  • 12:12 - 12:14
    בימיה הראשונים של מיקרוסופט.
  • 12:14 - 12:16
    היה לי אותה עם סטיב בלמר כשמיקרוסופט גדלה,
  • 12:16 - 12:19
    וכעת מלינדה, ובאופן חזק יותר,
  • 12:19 - 12:21
    בדרכים זהות, היא השותפה,
  • 12:21 - 12:23
    כך שאנו מדברים הרבה על
  • 12:23 - 12:25
    לאילו דברים עלינו לתת יותר,
  • 12:25 - 12:28
    אילו קבוצות עובדות טוב?
  • 12:28 - 12:29
    יש לה הרבה תובנות,
  • 12:29 - 12:31
    היא תשב הרבה עם העובדים.
  • 12:31 - 12:33
    נצא לנסיעות השונות שהיא תיארה.
  • 12:33 - 12:36
    כך שיש הרבה שיתוף פעולה.
  • 12:36 - 12:38
    איני יכול לחשוב על משהו שלאחד מאיתנו
  • 12:38 - 12:42
    הייתה דעה חזקה במיוחד
  • 12:42 - 12:44
    על דבר זה או אחר?
  • 12:44 - 12:46
    כ.א: מה בקשר אלייך, מלינדה,
    את יכולה? (צחוק)
  • 12:46 - 12:48
    אתה אף פעם לא יודע.
  • 12:48 - 12:49
    מ.ג: ובכן, הנה הדבר.
  • 12:49 - 12:51
    יש לנו גישה לדברים מזוויות שונות,
  • 12:51 - 12:53
    ולמעשה אני חושבת שזה ממש טוב.
  • 12:53 - 12:55
    אז ביל יכול להסתכל בנתונים הגדולים
  • 12:55 - 12:58
    ולומר, ""אני רוצה לפעול על בסיס
    הסטטיסטיקות העולמיות האלה. "
  • 12:58 - 13:00
    באשר אלי, אני באה לזה מאינטואיציה.
  • 13:00 - 13:02
    אני נפגשת עם הרבה אנשים בשטח
  • 13:02 - 13:04
    וביל לימד אותי לקחת את זה
  • 13:04 - 13:06
    ולקרוא כלפי הנתונים העולמיים
    ולראות אם הם תואמים
  • 13:06 - 13:07
    ואני חושבת שמה שלימדתי אותו
  • 13:07 - 13:09
    זה לקחת את הנתונים
  • 13:09 - 13:10
    ולהיפגש עם האנשים בשטח כדי להבין,
  • 13:10 - 13:13
    האם ניתן למעשה לספק את החיסון הזה?
  • 13:13 - 13:16
    האם ניתן לגרום לאישה להסכים להכניס
    את טיפות הפוליו האלו
  • 13:16 - 13:17
    לפה של הילד שלה?
  • 13:17 - 13:19
    כי עניין האספקה
  • 13:19 - 13:21
    חשוב לא פחות מהמדע.
  • 13:21 - 13:23
    אז אני חושבת שזה היה יותר עניין של
    של אורך זמן להגיע
  • 13:23 - 13:25
    לנקודת המבט של מי מאיתנו
  • 13:25 - 13:28
    ולמען האמת , העבודה טובה יותר בגלל זה.
  • 13:28 - 13:30
    כ.א: אז, בחיסונים ובפוליו וכן הלאה,
  • 13:30 - 13:34
    היו לכם כמה הצלחות מרשימות.
  • 13:34 - 13:35
    מה עם כישלון, לעומת זה ?
  • 13:35 - 13:37
    האם אתה יכול לדבר על כישלון
  • 13:37 - 13:39
    ואולי, על מה שלמדת ממנו?
  • 13:39 - 13:42
    ב.ג: כן, למרבה המזל,
    אנו יכולים להרשות לעצמנו כשלונות אחדים,
  • 13:42 - 13:44
    כי בהחלט היו לנו כאלה.
  • 13:44 - 13:48
    אנחנו עושים הרבה עבודה עם תרופות
    או חיסונים
  • 13:48 - 13:51
    כך שמודעים לכך שיהיו כשלונות שונים.
  • 13:51 - 13:54
    כמו, זה שקיבל הרבה פירסום
  • 13:54 - 13:55
    שהיה לבקש קונדום טוב יותר.
  • 13:55 - 13:57
    טוב, קיבלנו מאות רעיונות.
  • 13:57 - 14:00
    אולי אחדים מהם יעלו יפה.
  • 14:00 - 14:03
    היינו מאד נאיבים. ודאי שאני הייתי,
    לגבי תרופה
  • 14:03 - 14:06
    נגד מחלה בהודו, לישמניה ויסצרלית,
  • 14:06 - 14:07
    שחשבתי, שברגע שתהיה לי התרופה
  • 14:07 - 14:09
    נוכל לחסל את המחלה.
  • 14:09 - 14:11
    טוב, התברר שהיה צורך בזריקה
  • 14:11 - 14:13
    בכל יום למשך 10 ימים.
  • 14:13 - 14:15
    זה לקח שלוש שנים יותר ממה שציפינו
    לקבל את זה,
  • 14:15 - 14:17
    ואז לא היתה כל דרך
  • 14:17 - 14:19
    להביא אותה לשם.
  • 14:19 - 14:20
    למרבה המזל מצאנו
  • 14:20 - 14:24
    שאם משמידים את זבובי החול,
  • 14:24 - 14:26
    ניתן כנראה להצליח שם,
  • 14:26 - 14:27
    אבל ביזבזנו 5 שנים,
  • 14:27 - 14:29
    ניתן לומר בזבזנו חמש שנים
  • 14:29 - 14:31
    וכ-60 מיליון,
  • 14:31 - 14:32
    על מסלול שהתברר שיש לו
  • 14:32 - 14:36
    יתרון מאד צנוע כשהגענו לשם.
  • 14:36 - 14:40
    כ.א: אתה מוציא כמיליארד דולר לשנה
  • 14:40 - 14:42
    על חינוך, נראה לי, משהו כזה.
  • 14:42 - 14:46
    האם משהו, הסיפור של מה שהלך שם
  • 14:46 - 14:48
    הוא כזה ארוך ומורכב.
  • 14:48 - 14:52
    האם יש איזשהם כשלונות שאת יכולה
    לדבר עליהם?
  • 14:52 - 14:54
    מ.ג: טוב, הייתי אומרת ששיעור ענק בשבילנו
  • 14:54 - 14:55
    מהעבודה המוקדמת היה שחשבנו
  • 14:55 - 14:58
    שבתי הספר הקטנים הללו יהיו התשובה
  • 14:58 - 14:59
    ובתי ספר קטנים בהחלט עוזרים
  • 14:59 - 15:01
    הם מורידים את שיעור הנשירה.
  • 15:01 - 15:03
    יש פחות אלימות ופשע בבתי ספר אלה.
  • 15:03 - 15:05
    אבל מה שלמדנו מהעבודה הזו,
  • 15:05 - 15:08
    ומה שהתברר להיות המפתח הבסיסי
  • 15:08 - 15:10
    הוא מורה מצוין בחזית הכיתה.
  • 15:10 - 15:12
    אם אין לכם מורה יעיל
  • 15:12 - 15:13
    בחזית הכיתה,
  • 15:13 - 15:15
    לא משנה עד כמה הבניין הוא
    גדול או קטן,
  • 15:15 - 15:17
    אינך עומד לשנות את המסלול
  • 15:17 - 15:19
    או את העובדה אם התלמיד יהיה
    מוכן עבור המכללה.
  • 15:19 - 15:23
    (מחיאות כפיים)
  • 15:23 - 15:25
    אז מלינדה, זו את
  • 15:25 - 15:29
    ובתכם הבכורה ג'ן.
  • 15:29 - 15:31
    וצולמה רק לפני 3 או 4 שבועות, אני חושב,
  • 15:31 - 15:32
    לפני 3 שבועות. איפו זה היה?
  • 15:32 - 15:34
    מ.ג: אז נסענו לטנזניה.
  • 15:34 - 15:35
    ג'ן היתה בטנזניה
  • 15:35 - 15:38
    כל הילדים שלנו היו באפריקה די הרבה, בעצם.
  • 15:38 - 15:40
    ועשינו משהו מאד שונה,
  • 15:40 - 15:42
    שזה, שהחלטנו ללכת ולבלות
  • 15:42 - 15:44
    שני לילות ושלושה ימים עם משפחה.
  • 15:44 - 15:47
    אנה וסנארי הם ההורים.
  • 15:47 - 15:50
    הם הזמינו אותנו לבוא ולהתארח בבומה שלהם.
  • 15:50 - 15:52
    למעשה, העיזים היו שם, אני חושבת.
  • 15:52 - 15:53
    התגוררו בביקתה הקטנה הזו
  • 15:53 - 15:56
    שבמתחם שלהם, לפני שהגענו לשם.
  • 15:56 - 15:57
    ושהינו עם משפחתם,
  • 15:57 - 15:59
    וממש, ממש למדנו
  • 15:59 - 16:01
    איך נראים החיים בטנזניה הכפרית.
  • 16:01 - 16:03
    וההבדל בין פשוט ללכת
  • 16:03 - 16:05
    ולבקר במשך חצי יום
  • 16:05 - 16:06
    או שלושת רבעי יום
  • 16:06 - 16:08
    לעומת שהייה בלילה היה עצום,
  • 16:08 - 16:12
    ואז הרשה לי רק לתת לך הסבר אחד על כך.
  • 16:12 - 16:14
    היו להם 6 ילדים, ובעודי משוחחת עם אנה
  • 16:14 - 16:16
    במטבח בישלנו במשך 5 שעות
  • 16:16 - 16:17
    בביקתת הבישול באותו יום,
  • 16:17 - 16:19
    ובעודי מדברת איתה , היא בהחלט תיכננה
  • 16:19 - 16:21
    עם בעלה את מרווחי
  • 16:21 - 16:22
    הלידות של ילדיהם.
  • 16:22 - 16:24
    זו היתה מערכת יחסים מאד אוהבת.
  • 16:24 - 16:26
    של לוחם מסאי ואשתו.
  • 16:26 - 16:28
    אבל הם החליטו להתחתן,
  • 16:28 - 16:31
    היו להם בבירור כבוד ואהבה
    במערכת היחסים שלהם.
  • 16:31 - 16:33
    ילדיהם, ששת ילדיהם,
  • 16:33 - 16:35
    השניים במרכז היו תאומים בני 13,
  • 16:35 - 16:38
    ילד, וילדה בשם גרייס.
  • 16:38 - 16:39
    וכאשר היינו יוצאים לחטוב עצים
  • 16:39 - 16:42
    ולעשות את כל מה שגרייס ואמה
    נהגו לעשות,
  • 16:42 - 16:44
    גרייס לא היתה ילדה,
    היא היתה בגיל ההתבגרות,
  • 16:44 - 16:46
    אך לא בוגרת.
  • 16:46 - 16:48
    היא היתה מאד, מאד ביישנית.
  • 16:48 - 16:49
    אז היא כל הזמן רצתה לדבר איתי ועם ג'ן.
  • 16:49 - 16:52
    ניסינו לשתף אותה אך היא היתה ביישנית.
  • 16:52 - 16:54
    ובאותו לילה, אבל
  • 16:54 - 16:57
    כשכל האורות כבו בטנזניה הכפרית,
  • 16:57 - 16:58
    ולא היה ירח באותו לילה,
  • 16:58 - 17:00
    הלילה הראשון, ולא כוכבים,
  • 17:00 - 17:02
    וג'ן יצאה מהביקתה שלנו,
  • 17:02 - 17:04
    עם פנס ה-REI הקדמי הקטן שלה
  • 17:04 - 17:07
    גרייס יצאה מיד
  • 17:07 - 17:08
    והביאה את המתרגם,
  • 17:08 - 17:10
    הלכה ישר לג'ן שלי ואמרה,
  • 17:10 - 17:11
    " כשתלכי הביתה,
  • 17:11 - 17:12
    האם אוכל לקבל את הפנס הקדמי שלך
  • 17:12 - 17:14
    כדי שאוכל ללמוד בלילה?"
  • 17:14 - 17:15
    כ.א: הו, וואו.
  • 17:15 - 17:17
    מ.ג: ואביה אמר לי
  • 17:17 - 17:19
    עד כמה הוא פוחד שלא כמו בנו
  • 17:19 - 17:20
    שהצליח לעבור את בחינות התיכון שלו,
  • 17:20 - 17:22
    בגלל המטלות שלה,
  • 17:22 - 17:23
    היא לא הצליחה כל כך טוב
  • 17:23 - 17:25
    ועדיין לא התקבלה לביה"ס הממשלתי.
  • 17:25 - 17:28
    הוא אמר: " אינני יודע כיצד אני הולך
    לשלם עבור הלימודים שלה.
  • 17:28 - 17:30
    אני לא יכול לשלם עבור בי"ס פרטי,
  • 17:30 - 17:32
    והיא עלולה לסיים בחווה זו כמו אשתי."
  • 17:32 - 17:33
    אז הם יודעים את ההבדל
  • 17:33 - 17:34
    שחינוך יכול לעשות
  • 17:34 - 17:37
    בצורה ענקית עמוקה.
  • 17:37 - 17:39
    כ.א: אני מתכוון, זוהי עוד תמונה
  • 17:39 - 17:42
    של שני ילדיכם ההאחרים, רורי, ופיבי,
  • 17:42 - 17:46
    יחד עם פול פרמר.
  • 17:46 - 17:48
    לגדל 3 ילדים
  • 17:48 - 17:51
    כשהנכם המשפחה הכי עשירה בעולם
  • 17:51 - 17:53
    נראה כמו ניסוי חברתי
  • 17:53 - 17:57
    ללא הרבה ידע מוקדם.
  • 17:57 - 17:58
    איך הצלחתם לעשות זאת?
  • 17:58 - 18:01
    מה היתה הגישה שלכם?
  • 18:01 - 18:03
    ב.ג. טוב, הייתי אומר שמעל לכל
  • 18:03 - 18:05
    הילדים מקבלים חינוך מעולה,
  • 18:05 - 18:06
    אבל עליכם להבטיח
  • 18:06 - 18:08
    שתהיה להם תחושה של היכולת שלהם
  • 18:08 - 18:10
    ומה שהם מתכוונים ללכת ולעשות
  • 18:10 - 18:12
    והפילוסופיה שלנו היתה
  • 18:12 - 18:13
    להיות מאד ברורים איתם --
  • 18:13 - 18:15
    רוב הכסף הולך לקרן --
  • 18:15 - 18:19
    ולעזור להם למצוא משהו שמלהיב אותם.
  • 18:19 - 18:20
    אנחנו רוצים למצוא את האיזון שבו יש להם
  • 18:20 - 18:22
    את החופש לעשות כל דבר שהוא.
  • 18:22 - 18:26
    אבל לא ממטירים עליהם הרבה כסף
  • 18:26 - 18:29
    כך שהם יוכלו ללכת ולא לעשות כלום
  • 18:29 - 18:32
    ועד כה, הם די חרוצים,
  • 18:32 - 18:35
    נלהבים למצוא את הכיוון שלהם.
  • 18:35 - 18:40
    כ.א: אתם ודאי שמרתם על הפרטיות שלהם
    בזהירות, מסיבות מובנות
  • 18:40 - 18:43
    אני סקרן לדעת מדוע הרשיתם לי
  • 18:43 - 18:44
    להראות תמונה זו כעת ב-TED
  • 18:44 - 18:45
    מ.ג: טוב, זה מעניין.
  • 18:45 - 18:47
    ככל שהם גדלים, כך הם יודעים
  • 18:47 - 18:50
    שבמשפחתנו אנו מאמינים באחריות.
  • 18:50 - 18:52
    שאנו נמצאים במצב שלא ייאמן
  • 18:52 - 18:54
    רק מלחיות בארה"ב
  • 18:54 - 18:56
    ולזכות בחינוך מעולה,
  • 18:56 - 18:58
    ויש לנו אחריות
    לתת לעולם בחזרה.
  • 18:58 - 18:59
    וכך, ככל שהם גדלים
  • 18:59 - 19:00
    ואנו מלמדים אותם --
  • 19:00 - 19:02
    הם ביקרו בכל כך הרבה מדינות סביב העולם --
  • 19:02 - 19:03
    הם אומרים
  • 19:03 - 19:05
    אנו רוצים שאנשים ידעו
    שאנו מאמינים
  • 19:05 - 19:07
    במה שאתם עושים, אבא ואמא,
  • 19:07 - 19:08
    וזה בסדר להראות אותנו יותר
  • 19:08 - 19:11
    כך שקיבלנו את רשותם להראות תמונה זו,
  • 19:11 - 19:13
    ואני חושב שפול פרמר כנראה
    הולך לשים זאת
  • 19:13 - 19:15
    בסופו של דבר בחלק מעבודתו.
  • 19:15 - 19:17
    אבל באמת אכפת להם מאד
  • 19:17 - 19:19
    משליחותה של הקרן, גם.
  • 19:19 - 19:21
    כ.א: בקלות יש לכם די כסף
  • 19:21 - 19:24
    למרות התרומה העצומה שלכם לקרן
  • 19:24 - 19:25
    כדי להפוך את כולם למיליארדרים
  • 19:25 - 19:27
    האם זה מה שאתם מתכננים עבורם?
  • 19:27 - 19:29
    ב.ג: לא ולא. לא יהיה להם שום דבר כזה.
  • 19:29 - 19:31
    הם חייבים שתהיה להם תחושה
  • 19:31 - 19:38
    שעבודתם הם היא בעלת משמעות וחשובה.
  • 19:38 - 19:41
    קראנו מאמר הרבה, למעשה
    לפני שנישאנו.
  • 19:41 - 19:44
    שבו וורן באפט דיבר על כך,
  • 19:44 - 19:46
    ואנחנו די משוכנעים שזה לא היה לטובת
  • 19:46 - 19:49
    החברה או הילדים.
  • 19:49 - 19:51
    כ.א: טוב, אם מדברים על וורן באפט,
  • 19:51 - 19:54
    משהו באמת מדהים קרה ב-2006.
  • 19:54 - 19:57
    כאשר איכשהו היריב היחיד שלך
  • 19:57 - 19:59
    למעמד האדם העשיר ביותר באמריקה
  • 19:59 - 20:00
    פונה לפתע ומסכים לתת
  • 20:00 - 20:03
    80 אחוזים מההון שלו
  • 20:03 - 20:04
    לקרן שלך,
  • 20:04 - 20:06
    איך לכל הרוחות זה קרה?
  • 20:06 - 20:08
    אני מניח שישנה גירסה ארוכה
    וגירסה קצרה של זה.
  • 20:08 - 20:09
    יש לנו זמן לגירסה הקצרה.
  • 20:09 - 20:13
    ב.ג: בסדר, טוב, וורן היה חבר קרוב,
  • 20:13 - 20:18
    והוא רצה שאשתו סוזי
  • 20:18 - 20:19
    תיתן את כל זה.
  • 20:19 - 20:23
    למרבה הצער, היא נפטרה לפניו
  • 20:23 - 20:26
    והוא גדול בהאצלת סמכויות, ו --
  • 20:26 - 20:29
    (צחוק)
  • 20:29 - 20:30
    הוא אמר --
  • 20:30 - 20:31
    כ.א: צייץ זאת.
  • 20:31 - 20:34
    ב.ג: אם יש לו מישהו
    שעושה משהו טוב,
  • 20:34 - 20:38
    ורוצה לעשות זאת ללא תשלום,
  • 20:38 - 20:41
    אולי זה בסדר, אבל היינו המומים.
  • 20:41 - 20:43
    מ.ג: לגמרי המומים.
    ב.ג: מעולם לא ציפינו לכך,
  • 20:43 - 20:45
    וזה היה משהו שלא ייאמן.
  • 20:45 - 20:48
    זה איפשר לנו להגביר את השאיפה שלנו
  • 20:48 - 20:51
    במה שהקרן יכולה לעשות
    באופן די דרמטי.
  • 20:51 - 20:53
    חצי מהמשאבים שיש לנו
  • 20:53 - 20:56
    מגיעים מהנדיבות העצומה של וורן
  • 20:56 - 20:57
    כ.א: ואני חושב שאתם כבר התחייבת
  • 20:57 - 20:58
    שלכשיגיע זמנכם,
  • 20:58 - 21:00
    יותר מ- או 95 אחוזים מעושרך,
  • 21:00 - 21:02
    ייתרם לקרן
  • 21:02 - 21:03
    ב.ג.: כן.
  • 21:03 - 21:07
    כ.א.: ומאז מערכת היחסים הזו,
    זה מדהים --
  • 21:07 - 21:10
    (מחיאות כפיים)
  • 21:10 - 21:13
    ולאחרונה אתה ווורן
  • 21:13 - 21:15
    מסתובבים ומנסים לשכנע
  • 21:15 - 21:17
    מיליארדרים אחרים ואנשים מצליחים
  • 21:17 - 21:18
    להתחייב לתת, מה,
  • 21:18 - 21:24
    יותר ממחצית נכסיהם לפילנטרופיה.
  • 21:24 - 21:27
    איך זה הולך?
  • 21:27 - 21:30
    ב.ג.: טוב, יש לנו כ-120 אנשים
  • 21:30 - 21:32
    שלקחו על עצמם עכשיו מחויבות זו.
  • 21:32 - 21:35
    הדבר הגדול בזה הוא שאנו נפגשים
  • 21:35 - 21:37
    מדי שנה ומדברים על זה, טוב.
  • 21:37 - 21:39
    האם אתם שוכרים צוות,
    מה אתם נותנים להם?
  • 21:39 - 21:40
    אנו לא מנסים להפוך זאת למשהו הומוגני
  • 21:40 - 21:41
    אני מתכוון, היופי בפילנטרופיה
  • 21:41 - 21:43
    הוא הגיוון המדהים הזה.
  • 21:43 - 21:44
    אנשים נותנים לדברים מסוימים
  • 21:44 - 21:47
    שאנו מסתכלים עליהם ואומרים, "וואו."
  • 21:47 - 21:48
    אבל זה נפלא.
  • 21:48 - 21:49
    זוהי תפקידה של הפילנטרופיה
  • 21:49 - 21:52
    לנקוט בגישות שונות
  • 21:52 - 21:54
    כולל אפילו בתחום אחד, כמו חינוך.
  • 21:54 - 21:56
    אנו זקוקים ליותר התנסות.
  • 21:56 - 21:59
    אבל זה היה נפלא, לפגוש את האנשים האלה,
  • 21:59 - 22:01
    לחלוק את מסעם לפילנטרופיה
  • 22:01 - 22:02
    כיצד הם מערבים את ילדיהם
  • 22:02 - 22:04
    היכן הם עושים זאת באופן שונה,
  • 22:04 - 22:07
    וזה הצליח מעל למה ששיערנו.
  • 22:07 - 22:10
    כעת, נראה שזה ימשיך לגדול
  • 22:10 - 22:12
    בשנים הבאות.
  • 22:12 - 22:16
    מ.ג.: וכשאנשים רואים שאנשים אחרים
  • 22:16 - 22:17
    עושים שינוי באמצעות פילנטרופיה,
  • 22:17 - 22:20
    אני מתכוונת, אלה הם אנשים
  • 22:20 - 22:21
    שיצרו עסקים משלהם
  • 22:21 - 22:23
    גייסו את כושר ההמצאה שלהם מאחורי רעיונות מדהימים.
  • 22:23 - 22:26
    אם הם מגייסים את הרעיונות שלהם ומוחותיהם
  • 22:26 - 22:28
    מאחורי פילנטרופיה, הם יכולים לשנות את העולם.
  • 22:28 - 22:30
    והם מתחילים לראות אחרים עושים זאת, ולומר,
  • 22:30 - 22:32
    "וואו", אני רוצה לעשות זאת עם הכסף שלי."
  • 22:32 - 22:34
    בשבילי זה משהו שלא ייאמן.
  • 22:34 - 22:37
    כ.א: נראה לי שזה בעצם מאד קשה
  • 22:37 - 22:39
    עבור אנשים מסוימים להבין
  • 22:39 - 22:41
    אפילו כיצד במקצת, להוציא כל כך הרבה כסף
  • 22:41 - 22:44
    על משהו אחר.
  • 22:44 - 22:46
    ישנם כנראה כמה מיליארדרים באולם זה
  • 22:46 - 22:48
    ובודאי כמה אנשים מצליחים.
  • 22:48 - 22:50
    אני סקרן, האם אתה יכול להשליך את הפתיון?
  • 22:50 - 22:51
    מהו הפתיון?
  • 22:51 - 22:52
    ב.ג: טוב, זה הדבר הכי מספק
  • 22:52 - 22:54
    שעשינו אי פעם,
  • 22:54 - 22:57
    ואינכם יכולים לקחת זאת איתכם,
  • 22:57 - 23:00
    ואם זה לא טוב עבור הילדים שלכם,
  • 23:00 - 23:01
    אז בואו וניפגש לסיעור מוחות
  • 23:01 - 23:04
    על מה שניתן להיעשות.
  • 23:04 - 23:06
    העולם הוא מקום הרבה יותר טוב
  • 23:06 - 23:09
    בגלל הפילנטרופים של העבר,
  • 23:09 - 23:12
    ובארה"ב. המסורת כאן שהיא החזקה ביותר
  • 23:12 - 23:13
    היא מושא לקנאת העולם
  • 23:13 - 23:15
    וחלק מהסיבה שאני כל כך אופטימי
  • 23:15 - 23:17
    הוא בגלל שאני חושב שהפילונטרופיה
  • 23:17 - 23:19
    הולכת לגדול
  • 23:19 - 23:20
    ולקחת חלק מהדברים האלה
  • 23:20 - 23:23
    שהממשלה אינה ממש טובה בהם
    לעבוד עליהם ולגלות
  • 23:23 - 23:26
    ולהאיר מעט על הכיוון הנכון
  • 23:26 - 23:29
    כ.א: בעולם ישנו חוסר שוויון נורא זה
  • 23:29 - 23:30
    בעיית חוסר שוויון הולכת וגדלה
  • 23:30 - 23:32
    שנראית מבנית.
  • 23:32 - 23:35
    נראה לי שאם יותר מעמיתיכם
  • 23:35 - 23:37
    היו מאמצים את הגישה שאתם שניכם נקטתם
  • 23:37 - 23:39
    זה ישפיע מאוד
  • 23:39 - 23:40
    הן להפחתת הבבעייה ובודאי
  • 23:40 - 23:41
    על התפיסה של הבעיה הזאת.
  • 23:41 - 23:43
    האם זו תגובה הולמת?
  • 23:43 - 23:45
    ב.ג: הו כן. אם לוקחים מהעשירים ביותר
  • 23:45 - 23:48
    ונותנים לפחות עשירים, זה טוב.
  • 23:48 - 23:50
    זה מנסה לאזן, וזה צודק.
  • 23:50 - 23:52
    מ.ג: אבל אתה משנה מערכות.
  • 23:52 - 23:54
    בארה"ב אנו מנסים
    לשנות את מערכת החינוך
  • 23:54 - 23:56
    כך שזה עבור כולם
  • 23:56 - 23:58
    וזה עובד עבור כל התלמידים.
  • 23:58 - 24:00
    זה מבחינתי, ממש משנה
  • 24:00 - 24:01
    את איזון חוסר השוויון.
  • 24:01 - 24:03
    ב.ג: זה הכי חשוב.
  • 24:03 - 24:06
    (מחיאות כפיים)
  • 24:06 - 24:10
    כ.א: טוב, אני באמת חושב שרוב האנשים כאן
  • 24:10 - 24:11
    ומיליונים רבים ברחבי העולם
  • 24:11 - 24:14
    חשים יראת כבוד לנוכח המסלול
  • 24:14 - 24:15
    שחייכם בחרו.
  • 24:15 - 24:19
    והרמה המרהיבה בה
  • 24:19 - 24:21
    עיצבתם את העתיד
  • 24:21 - 24:22
    תודה רבה לכם שבאתם ל-TED
  • 24:22 - 24:24
    ועבור כך ששיתפתם אותנו
    ועבור כל מה שאתם עושים.
  • 24:24 - 24:26
    ב.ג: תודה רבה.
  • 24:26 - 24:29
    (מחיאות כפיים)
  • 24:35 - 24:39
    נ.ג. תודה לכם.
    מ.ג: תודה רבה לכם
  • 24:39 - 24:43
    ב.ג: בסדר, עבודה טובה. (מחיאות כפיים)
Title:
למה ויתור על העושר שלנו היה הדבר המספק ביותר שעשינו
Speaker:
ביל ומלינדה גייטס
Description:

ב1993, ביל ומלינדה גייטס- שהיו מאורסים אז -יצאו לטייל על חוף בזנזיבר, וקיבלו החלטה אמיצה כיצד עליהם לוודא שעושרם ממיקרוסופט יוחזר לחברה. בשיחה עם כריס אנדרסון, בני הזוג מדברים על העבודה שלהם בקרן ביל ומלינדה גייטס, כמו גם על חיי הנישואין שלהם, ילדיהם, כישלונותיהם ושביעות הרצון שלהם מהנתינה של רוב הונם.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
25:00

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.