למה ויתור על העושר שלנו היה הדבר המספק ביותר שעשינו
-
0:01 - 0:05כריס אנדרסון: ובכן, זהו ראיון שונה
-
0:05 - 0:09על בסיס ההנחה שתמונה
שווה אלף מילים, -
0:09 - 0:12מה שעשיתי, ביקשתי מביל ומלינדה
-
0:12 - 0:14לחפור ולהוציא מהארכיון שלהם
-
0:14 - 0:16כמה תמונות שיעזרו להסביר
-
0:16 - 0:18חלק ממה שהם עשו,
-
0:18 - 0:20ולעשות כמה דברים בדרך זו.
-
0:20 - 0:24אז, אנחנו הולכים להתחיל כאן.
-
0:24 - 0:26מלינדה, מתי והיכן זה היה,
-
0:26 - 0:28ומי הוא הגבר הנאה שלידך?
-
0:28 - 0:30מלינדה גייטס: עם המשקפיים הגדולות האלה, הא?
-
0:30 - 0:32זה באפריקה, הנסיעה הראשונה שלנו
-
0:32 - 0:34הפעם הראשונה שמישהו מאיתנו היה
אי פעם באפריקה, -
0:34 - 0:36בסתיו של 1993.
-
0:36 - 0:38אנחנו היינו כבר מאורסים.
-
0:38 - 0:39נישאנו מספר חודשים מאוחר יותר,
-
0:39 - 0:42וזו היתה הנסיעה שבה הלכנו ממש לראות
-
0:42 - 0:44את בעלי החיים ולראות את הסוואנה.
-
0:44 - 0:46זה היה מדהים. ביל מעולם לא לקח לעצמו
כל כך הרבה זמן -
0:46 - 0:47של חופש מהעבודה
-
0:47 - 0:52אבל מה שבאמת נגע בנו,
היו האנשים, -
0:52 - 0:54והעוני הרב.
-
0:54 - 0:56התחלנו לשאול את עצמנו שאלות.
-
0:56 - 0:58האם זה צריך להיות ככה?
-
0:58 - 0:59ובסופו של הטיול,
-
0:59 - 1:00יצאנו לזנזיבר,
-
1:00 - 1:01ולקחנו קצת זמן לטייל על החוף,
-
1:01 - 1:02שזה משהו שעשינו הרבה
-
1:02 - 1:04בזמן שיצאנו,
-
1:04 - 1:07ודיברנו כבר באותו זמן
-
1:07 - 1:09שהעושר שהגיע ממיקרוסופט
-
1:09 - 1:10יינתן חזרה לחברה,
-
1:10 - 1:11אבל היה זה באמת בשיחה ההיא
על החוף -
1:11 - 1:13שהתחלנו לדבר על, טוב,
-
1:13 - 1:17מה שאולי נעשה ואיך נעשה את זה?
-
1:17 - 1:19כ.א: אז, בבהתחשב בעובדה שחופשה זו
-
1:19 - 1:22הובילה להקמתה של
-
1:22 - 1:24הקרן הפרטית הגדולה ביותר בעולם,
-
1:24 - 1:27זה די יקר בכל הקשור לחופשות. (צחוק)
-
1:27 - 1:30מ.ג: אני מניחה שכן, נהנינו מכך.
-
1:30 - 1:33כ.א: מי היה המסית הראשי כאן?
-
1:33 - 1:36או שזה היה סימטרי?
-
1:36 - 1:38ב.ג: טוב, אני חושב שהיינו נרגשים
-
1:38 - 1:40שיהיה שלב בחיים שלנו
-
1:40 - 1:42שיצא לנו לעבוד ביחד
-
1:42 - 1:48ולמצוא איך לתת את הכסף הזה חזרה.
-
1:48 - 1:51בשלב זה דיברנו על העניים ביותר,
-
1:51 - 1:54והאם יכולה להיות לכם השפעה גדולה עליהם ?
-
1:54 - 1:56האם היו שם דברים שלא נעשו?
-
1:56 - 1:58היה הרבה שלא ידענו עליו.
-
1:58 - 2:00התמימות שלנו היא די מדהימה,
-
2:00 - 2:01כשאנחנו מסתכלים אחורה על זה.
-
2:01 - 2:02אבל חשנו התלהבות מסוימת
-
2:02 - 2:05שזה יהיה השלב,
-
2:05 - 2:08השלב שלאחר מיקרוסופט
-
2:08 - 2:10יהיה שלב הפילנטרופיה שלנו.
-
2:10 - 2:13מ.ג: שביל חשב תמיד שיגיע
-
2:13 - 2:14לאחר שיהיה בן 60.
-
2:14 - 2:15אז הוא לא הגיע ל-60 עדיין,
-
2:15 - 2:19אז כמה דברים משתנים לאורך הדרך
-
2:19 - 2:21כ.א: אז זה התחיל שם אבל קיבל תאוצה.
-
2:21 - 2:23אז זו היתה שנת 1993, ואז 1997, למעשה.
-
2:23 - 2:25לפני שהקרן עצמה החלה לפעול.
-
2:25 - 2:28מ.ג: כן, ב-1997, קראנו מאמר
-
2:28 - 2:31על מחלות שלשול שהורגות
כל כך הרבה ילדים ברחבי העולם, -
2:31 - 2:33ושבנו ואמרנו לעצמנו,
-
2:33 - 2:34"טוב, זה לא יכול להיות.
-
2:34 - 2:36בארה"ב, אתם פשוט יורדים לבית המרקחת."
-
2:36 - 2:38ואז התחלנו לאסוף מדענים
-
2:38 - 2:40והתחלנו ללמוד על אוכלוסיה,
-
2:40 - 2:42ללמוד על חיסונים,
-
2:42 - 2:44ללמוד על מה שעבד ומה שנכשל,
-
2:44 - 2:46ואז באמת התחלנו,
-
2:46 - 2:50זה היה בסוף 1998, 1999.
-
2:50 - 2:53כ.א: אז יש לכם קערה מלאה בכסף
-
2:53 - 2:55ועולם מלא בכל כך הרבה בעיות.
-
2:55 - 3:00איך לעזאזל אתם מחליטים במה להתמקד?
-
3:00 - 3:02ב.ג: ובכן, החלטנו שנתמקד בשני נושאים,
-
3:02 - 3:05מה שהיה בו חוסר השווין הגדול ביותר,
-
3:05 - 3:07ושם הסתכלנו על ילדים שמתים,
-
3:07 - 3:10ילדים שאין להם די מזון כדי להתפתח,
-
3:10 - 3:11ומדינות שהיו באמת תקועות,
-
3:11 - 3:14עם רמה כזו של תמותה,
-
3:14 - 3:16והורים שיולידו כל כך הרבה ילדים
-
3:16 - 3:17מה שיוביל לגידול אוכלוסייה עצום ,
-
3:17 - 3:20ושהילדים היו כל כך חולים
-
3:20 - 3:23שהם למעשה לא יכלו לקבל חינוך
-
3:23 - 3:25ולהרים את עצמם ממצב זה.
-
3:25 - 3:26אז זה היה הדבר הגלובלי שלנו,
-
3:26 - 3:29ואז בארה"ב
-
3:29 - 3:31שנינו זכינו בהשכלה מעולה
-
3:31 - 3:34וראינו שכמו שהדרך בה הלכה ארה"ב
-
3:34 - 3:37יכלה להגשים את הבטחתה להעניק
הזדמנות שווה -
3:37 - 3:40היא בעזרת מערכת חינוך פנומנלית,
-
3:40 - 3:43וככל שלמדנו יותר, יותר הבנו
-
3:43 - 3:45שאיננו באמת מגשימים את ההבטחה הזו.
-
3:45 - 3:47וכך בחרנו את שני הדברים הללו,
-
3:47 - 3:49וכל מה שהקרן עושה
-
3:49 - 3:52מתמקד שם.
-
3:52 - 3:54כ.א: אז, ביקשתי כל אחד מכם
לבחור תמונה -
3:54 - 3:56שמוצאת חן בעיניכם
וממחישה את עבודתכם -
3:56 - 3:59ומלינדה, זה מה שאת בחרת.
-
3:59 - 4:01על מה זה?
-
4:01 - 4:04מ.ג: אז אני, אחד הדברים שאני אוהבת לעשות
כשאני נמצאת בנסיעה -
4:04 - 4:07הוא לצאת לאזורים הכפריים ולדבר עם הנשים,
-
4:07 - 4:10בין אם זה בנגלדש, הודו,
הרבה במדינות באפריקה, -
4:10 - 4:12ואני משוטטת כאשה מערבית אלמונית
-
4:12 - 4:15ואיני אומרת להם מי אני. זוג מכנסי חאקי .
-
4:15 - 4:17ושמעתי מפי הנשים,
-
4:17 - 4:20שוב ושוב, ככל שנסעתי יותר פעמים
-
4:20 - 4:22"אני רוצה להיות מסוגלת להשתמש
בזריקה הזו." -
4:22 - 4:25הייתי שם כדי לדבר איתן
על חיסונים בגיל הילדות, -
4:25 - 4:27והן הובילו את השיחה ל-
-
4:27 - 4:29"אבל מה עם החיסון שאני מקבלת?"
-
4:29 - 4:32שהוא חיסון שהן היו מקבלות
שנקרא "דפו-פרוברה", -
4:32 - 4:34שמיועד למניעת הריון.
-
4:34 - 4:36והייתי שבה ומדברת
עם מומחי בריאות עולמיים, -
4:36 - 4:38והם היו אומרים, או, לא
אמצעי מניעה -
4:38 - 4:40נמצאים בכמויות בארצות המתפתחות."
-
4:40 - 4:42ובכן, הייתי צריכה לנבור עמוק יותר בדוחות,
-
4:42 - 4:44וזה מה שהצוות שחזר אלי העלה,
-
4:44 - 4:46שהוא, כדי שיהיה הדבר מס. 1
-
4:46 - 4:49שנשים אומרות לך באפריקה שהן רוצות
להשתמש בו -
4:49 - 4:52חסר במלאי יותר מ-200 יום בשנה
-
4:52 - 4:54מסביר מדוע נשים אמרו לי
-
4:54 - 4:57" הלכתי 10 קילומטר ללא ידיעת בעלי,
-
4:57 - 5:00והגעתי למרפאה, ולא היה שם כלום."
-
5:00 - 5:03וכך, קונדומים היו במלאי באפריקה
-
5:03 - 5:05בגלל כל הפעילות בקשר לאיידס
-
5:05 - 5:07שנתמכה על ידי ארה"ב ומדינות אחרות.
-
5:07 - 5:09אבל נשים יאמרו לכם שוב ושוב,
-
5:09 - 5:11"אני לא יכולה לשאת ולתת עם בעלי על קונדום.
-
5:11 - 5:15בכך אני מציעה או שיש לו איידס או שלי יש איידס,
-
5:15 - 5:18ואני זקוקה לכלי הזה, כדי לרווח
-
5:18 - 5:21בין הלידות של ילדיי, ואני אוכל להאכיל אותם
-
5:21 - 5:23ויהיה לי סיכוי לתת להם חינוך."
-
5:23 - 5:25כ.א: מלינדה, את קתולית,
-
5:25 - 5:29והיית לעיתים קרובות מעורבת
-
5:29 - 5:31במחלוקת על נושא זה
-
5:31 - 5:33ובשאלת ההפלות
-
5:33 - 5:34בשני הצדדים, למעשה.
-
5:34 - 5:36כיצד את מנווטת את זה?
-
5:36 - 5:39מ.ג: כן, אז אני חושבת שזו באמת נקודה חשובה,
-
5:39 - 5:42שהיא, אנחנו לקחנו צעד אחורה בנושא
של אמצעי מניעה -
5:42 - 5:43כקהילה גלובלית.
-
5:43 - 5:47ידענו ש-210 מיליון נשים
-
5:47 - 5:49אמרו שהן מעונינות בגישה לאמצעי מניעה,
-
5:49 - 5:52אפילו אמצעי המניעה שיש לנו כאן בארה"ב,
-
5:52 - 5:54ולא סיפקנו אותם
-
5:54 - 5:58בגלל המחלוקת הפוליטית בארצנו,
-
5:58 - 6:00ולדעתי זה היה ממש פשע,
-
6:00 - 6:03ואני המשכתי לחפש סביבי כדי
למצוא את האדם -
6:03 - 6:05שיביא זאת חזרה לבמה העולמית,
-
6:05 - 6:07ולבסוף הבנתי שאני הייתי פשוט
צריכה לעשות זאת. -
6:07 - 6:09ולמרות שאני קתולית,
-
6:09 - 6:10אני מאמינה באמצעי מניעה
-
6:10 - 6:12ממש כמו רוב הנשים הקתוליות
בארה"ב -
6:12 - 6:14שמדווחות על שימוש באמצעי מניעה
-
6:14 - 6:16ואינני צריכה לתת למחלוקת זו
-
6:16 - 6:18להיות הדבר שמרתיע אותנו.
-
6:18 - 6:20היה לנו פעם קונצנזוס בארצות הברית
-
6:20 - 6:21בנושא אמצעי מניעה,
-
6:21 - 6:24וכך חזרנו לקונצנזוס גלובלי זה,
-
6:24 - 6:27ולמעשה גייסנו 2.6 מיליארד דולר
-
6:27 - 6:29סביב סוגיה זו בדיוק עבור נשים
-
6:29 - 6:35(מחיאות כפיים)
-
6:37 - 6:41כ.א: ביל זהו הגרף שלך. על מה זה?
-
6:41 - 6:43ב.ג: ובכן, לגרף שלי יש מספרים על כך.
-
6:43 - 6:45(צחוק)
-
6:45 - 6:47אני ממש אוהב את הגרף הזה.
-
6:47 - 6:50זה מספר הילדים
-
6:50 - 6:53שמתים לפני גיל 5 כל שנה.
-
6:53 - 6:54ומה שמוצאים באמת
-
6:54 - 6:56הוא סיפור הצלחה פנומנלי
-
6:56 - 6:59שאינו ידוע ברבים,
-
6:59 - 7:01שאנחנו עושים התקדמות מהירה.
-
7:01 - 7:04אנו הולכים מ-20 מיליון
-
7:04 - 7:05זמן לא רב לאחר שנולדתי
-
7:05 - 7:09ועכשיו ירדנו ל- 6 מיליון בערך.
-
7:09 - 7:11אז זה סיפור
-
7:11 - 7:13בעיקר על חיסונים.
-
7:13 - 7:16אבעבועות שחורות הרגו
כמה מיליוני ילדים מדי שנה, -
7:16 - 7:18זה חוסל כך שזה ירד לאפס.
-
7:18 - 7:20חצבת הרגה כמה מיליוני ילדים מדי שנה
-
7:20 - 7:22זה ירד לכמה מאות אלפים.
-
7:22 - 7:24בכל אופן, זהו התרשים
-
7:24 - 7:28שבו רוצים שהמגמה הזו תימשך,
-
7:28 - 7:29וזה עומד להיות אפשרי,
-
7:29 - 7:31באמצעות מדע של חיסונים חדשים,
-
7:31 - 7:33שיספקו את החיסונים לילדים,
-
7:33 - 7:35אנו יכולים למעשה להאיץ את ההתקדמות.
-
7:35 - 7:36בעשור האחרון,
-
7:36 - 7:38מספר זה ירד מהר יותר
-
7:38 - 7:40מאי פעם בהיסטוריה,
-
7:40 - 7:43וכך אני פשוט אוהב את העובדה
-
7:43 - 7:45שאתם יכולים לומר,
טוב, אם אנו יכולים להמציא חיסונים חדשים, -
7:45 - 7:47נוכל להביא אותם לשם,
-
7:47 - 7:49להשתמש בהבנה העדכנית ביותר של הדברים האלה,
-
7:49 - 7:54ולבצע את המשלוח בצורה נכונה,
שאנו יכולים לגרום לנס לקרות. -
7:54 - 7:55כ.א: אני מתכוון, אתם עושים את החישוב
על כך, -
7:55 - 7:57וזה עובד, נראה לי, פשוטו כמשמעו
-
7:57 - 7:59לחיי אלפי ילדים שניצלים מדי יום
-
7:59 - 8:01בהשוואה לשנה הקודמת.
-
8:01 - 8:03לא דווח על זה.
-
8:03 - 8:06מטוס נוסעים עם 200 ומשהו הרוגים
-
8:06 - 8:08הוא סיפור הרבה יותר גדול מזה.
-
8:08 - 8:10האם זה משגע אותכם?
-
8:10 - 8:13ב.ג.: כן, בגלל שזה דבר דומם שקורה.
-
8:13 - 8:16זה ילד, ילד אחד בכל פעם.
-
8:16 - 8:17ל-98 אחוזים מזה
-
8:17 - 8:19אין קשר לאסונות טבע,
-
8:19 - 8:21ובכל זאת, פעולות הצדקה של אנשים,
-
8:21 - 8:22כשהם רואים אסון טבע, הן נפלאות
-
8:22 - 8:24זה לא ייאמן איך אנשים חושבים , בסדר,
-
8:24 - 8:27זה יכולתי להיות אני, והכסף זורם
-
8:27 - 8:30סיבות אלו היו מעט בלתי נראות.
-
8:30 - 8:33עכשיו, כשיעדי הפיתוח של המילניום
-
8:33 - 8:34ודברים שונים קורים שם,
-
8:34 - 8:37אנו רואים נדיבות גוברת,
-
8:37 - 8:40כך שהמטרה היא להגיע להרבה מתחת למיליון
-
8:40 - 8:43שאמור להיות אפשרי עוד בחיינו.
-
8:43 - 8:44כ.א: אולי זה מצריך מישהו
-
8:44 - 8:46שמספרים וגרפים מדליקים אותו
-
8:46 - 8:48יותר מאשר רק הפנים הגדולות העצובות
-
8:48 - 8:50כדי להתחייב.
-
8:50 - 8:52אני מתכוון, השתמשת בו במכתבך השנה.
-
8:52 - 8:55אתה השתמשת למעשה בטיעון זה
כדי לומר שסיוע, -
8:55 - 8:57בניגוד ל"מם" הנוכחי
-
8:57 - 9:00שסיוע הוא סוג של משהו חסר ערך ושבור,
-
9:00 - 9:02שלמעשה היה יעיל.
-
9:02 - 9:04ב.ג: כן, טוב אנשים יכולים לקחת.
-
9:04 - 9:07ישנו איזשהו סיוע עם כוונות טובות
-
9:07 - 9:09שלא עלה יפה.
-
9:09 - 9:11יש כמה השקעות הון סיכון
-
9:11 - 9:14שהיו להן כוונות טובות
ולא עלו יפה. -
9:14 - 9:17אתה לא צריך רק לומר, בסדר, בגלל זה,
-
9:17 - 9:20בגלל שאין לנו תוצאה מושלמת,
-
9:20 - 9:21זהו מאמץ גרוע.
-
9:21 - 9:23אתה צריך להסתכל על , מה הייתה המטרה שלך?
-
9:23 - 9:26איך אתה מנסה לשפר תזונה,
-
9:26 - 9:29והישרדות ואוריינות
-
9:29 - 9:31כך שמדינות אלו יוכלו לטפל בעצמן
-
9:31 - 9:33ולומר וואו, זה הולך טוב,
-
9:33 - 9:34ולהיות חכם יותר.
-
9:34 - 9:36אנו יכולים להשתמש בכסף יותר בחוכמה.
-
9:36 - 9:39כל זה אינו תרופת פלא.
-
9:39 - 9:42אנחנו יכולים לעשות יותר טוב
מאשר הון סיכון, נראה לי, -
9:42 - 9:45כולל להיטים גדולים כמו זה.
-
9:45 - 9:48כ.א: חוכמה מסורתית אומרת
-
9:48 - 9:52שזה די קשה לזוגות נשואים
לעבוד יחד. -
9:52 - 9:54איך אתם הצלחתם?
-
9:54 - 9:55מ.ג: היו הרבה נשים שאמרו לי
-
9:55 - 9:57"אני באמת לא חושבת שהייתי יכולה
לעבוד עם בעלי. -
9:57 - 9:59זה פשוט לא היה עובד."
-
9:59 - 10:03אתה יודע, אנחנו נהנים מזה.
ואנחנו לא -- -
10:03 - 10:05הקרן הזו היתה השראה מבטיחה עבור שנינו
-
10:05 - 10:08במסע הלמידה המתמשך שלה.
-
10:08 - 10:11ואיננו נוסעים יחד כל כך הרבה
-
10:11 - 10:13עבור הקרן, למעשה, כפי שנהגנו לעשות
-
10:13 - 10:14כשביל עבד במיקרוסופט.
-
10:14 - 10:17יש לנו יותר נסיעות
שאנו נוסעים לחוד -
10:17 - 10:19אבל אני תמיד יודעת כשאני מגיעה הביתה,
-
10:19 - 10:21שביל יתעניין במה שלמדתי
-
10:21 - 10:23בין אם זה על נשים או נערות
-
10:23 - 10:25או משהו חדש על רשת אספקת החיסונים,
-
10:25 - 10:27או אדם זה שהוא מנהיג גדול.
-
10:27 - 10:30הוא עומד להקשיב ובאמת יתעניין.
-
10:30 - 10:32והוא יודע שכשהוא בא הביתה,
-
10:32 - 10:33אפילו אם זה לדבר על נאום שהוא נשא
-
10:33 - 10:35או הנתונים שהוא למד,
-
10:35 - 10:36אני באמת מתענינת,
-
10:36 - 10:39ואני חושבת שיש לנו באמת
מערכת יחסים של שיתוף פעולה. -
10:39 - 10:42אבל אנחנו לא נמצאים
כל רגע ביחד, זה בטוח. -
10:42 - 10:46(צחוק)
-
10:46 - 10:49כ.א: אבל כעת אתם כן
ואנחנו מאד שמחים על כך. -
10:49 - 10:52מלינדה: קודם לכן, בעצם
-
10:52 - 10:54ניהלת את ההצגה.
-
10:54 - 10:55לפני 6 שנים, אני חושבת,
-
10:55 - 10:58ביל, הפך להיות במשרה מלאה,
הוא עבר ממיקרוסופט -
10:58 - 10:59והתחיל להיות במשרה מלאה.
-
10:59 - 11:00זה היה ודאי קשה
-
11:00 - 11:02להתרגל לזה. לא?
-
11:02 - 11:05מ.ג: כן, אני חושבת שבעצם,
-
11:05 - 11:07לעובדי הקרן,
-
11:07 - 11:10זה היה מקור לחרדה עבורם
-
11:10 - 11:11יותר מאשר לי, כשביל הגיע.
-
11:11 - 11:12אני הייתי באמת נלהבת
-
11:12 - 11:14אני מתכוונת, ביל עשה את ההחלטה הזאת
-
11:14 - 11:17אפילו ממש לפני שהיא התפרסמה ב-2006.
-
11:17 - 11:18וזו היתה באמת ההחלטה שלו,
-
11:18 - 11:20אבל שוב, זו היתה חופשת חוף
-
11:20 - 11:21שבה טיילנו על החוף
-
11:21 - 11:24והוא התחיל לחשוב על הרעיון הזה
-
11:24 - 11:26ועבורי, ההתרגשות של ביל
-
11:26 - 11:29שהשקיע את מוחו ואת ליבו
-
11:29 - 11:31מול בעיות הענק הגלובליות האלו,
-
11:31 - 11:34כנגד חוסר הצדק, בשבילי זה היה מרגש.
-
11:34 - 11:37כן בעובדי הקרן התעוררה חרדה מכך.
-
11:37 - 11:39(מחיאות כפיים)
-
11:39 - 11:41כ.א: זה מגניב.
-
11:41 - 11:43מ.ג. אבל זה עבר בתוך 3 חודשים
-
11:43 - 11:44ברגע שהוא היה שם.
-
11:44 - 11:46ב.ג: : כולל חלק מהעובדים.
-
11:46 - 11:47מ.ג: זה מה שאמרתי העובדים,
-
11:47 - 11:49זה עבר להם 3 חודשים לאחר שהגעת לשם.
-
11:49 - 11:51ב.ג: לא, אני צוחק.
מ.ג: הו, אתה מתכוון, שהעובדים לא הלכו משם. -
11:51 - 11:53ב.ג.: אחדים מהם כן, אבל
-
11:53 - 11:55(צחוק)
-
11:55 - 11:57כ.א: אז על מה אתם מתווכחים?
-
11:57 - 12:00כמו, ביום ראשון ב-11,
-
12:00 - 12:01אתם רחוקים מהעבודה,
-
12:01 - 12:03מה עולה? על מה הויכוח?
-
12:03 - 12:05ב.ג: משום שבנינו את הדבר הזה
-
12:05 - 12:08יחד מההתחלה,
-
12:08 - 12:10זו השותפות הגדולה הזו.
-
12:10 - 12:12היה לי את זה עם פול אלן
-
12:12 - 12:14בימיה הראשונים של מיקרוסופט.
-
12:14 - 12:16היה לי אותה עם סטיב בלמר כשמיקרוסופט גדלה,
-
12:16 - 12:19וכעת מלינדה, ובאופן חזק יותר,
-
12:19 - 12:21בדרכים זהות, היא השותפה,
-
12:21 - 12:23כך שאנו מדברים הרבה על
-
12:23 - 12:25לאילו דברים עלינו לתת יותר,
-
12:25 - 12:28אילו קבוצות עובדות טוב?
-
12:28 - 12:29יש לה הרבה תובנות,
-
12:29 - 12:31היא תשב הרבה עם העובדים.
-
12:31 - 12:33נצא לנסיעות השונות שהיא תיארה.
-
12:33 - 12:36כך שיש הרבה שיתוף פעולה.
-
12:36 - 12:38איני יכול לחשוב על משהו שלאחד מאיתנו
-
12:38 - 12:42הייתה דעה חזקה במיוחד
-
12:42 - 12:44על דבר זה או אחר?
-
12:44 - 12:46כ.א: מה בקשר אלייך, מלינדה,
את יכולה? (צחוק) -
12:46 - 12:48אתה אף פעם לא יודע.
-
12:48 - 12:49מ.ג: ובכן, הנה הדבר.
-
12:49 - 12:51יש לנו גישה לדברים מזוויות שונות,
-
12:51 - 12:53ולמעשה אני חושבת שזה ממש טוב.
-
12:53 - 12:55אז ביל יכול להסתכל בנתונים הגדולים
-
12:55 - 12:58ולומר, ""אני רוצה לפעול על בסיס
הסטטיסטיקות העולמיות האלה. " -
12:58 - 13:00באשר אלי, אני באה לזה מאינטואיציה.
-
13:00 - 13:02אני נפגשת עם הרבה אנשים בשטח
-
13:02 - 13:04וביל לימד אותי לקחת את זה
-
13:04 - 13:06ולקרוא כלפי הנתונים העולמיים
ולראות אם הם תואמים -
13:06 - 13:07ואני חושבת שמה שלימדתי אותו
-
13:07 - 13:09זה לקחת את הנתונים
-
13:09 - 13:10ולהיפגש עם האנשים בשטח כדי להבין,
-
13:10 - 13:13האם ניתן למעשה לספק את החיסון הזה?
-
13:13 - 13:16האם ניתן לגרום לאישה להסכים להכניס
את טיפות הפוליו האלו -
13:16 - 13:17לפה של הילד שלה?
-
13:17 - 13:19כי עניין האספקה
-
13:19 - 13:21חשוב לא פחות מהמדע.
-
13:21 - 13:23אז אני חושבת שזה היה יותר עניין של
של אורך זמן להגיע -
13:23 - 13:25לנקודת המבט של מי מאיתנו
-
13:25 - 13:28ולמען האמת , העבודה טובה יותר בגלל זה.
-
13:28 - 13:30כ.א: אז, בחיסונים ובפוליו וכן הלאה,
-
13:30 - 13:34היו לכם כמה הצלחות מרשימות.
-
13:34 - 13:35מה עם כישלון, לעומת זה ?
-
13:35 - 13:37האם אתה יכול לדבר על כישלון
-
13:37 - 13:39ואולי, על מה שלמדת ממנו?
-
13:39 - 13:42ב.ג: כן, למרבה המזל,
אנו יכולים להרשות לעצמנו כשלונות אחדים, -
13:42 - 13:44כי בהחלט היו לנו כאלה.
-
13:44 - 13:48אנחנו עושים הרבה עבודה עם תרופות
או חיסונים -
13:48 - 13:51כך שמודעים לכך שיהיו כשלונות שונים.
-
13:51 - 13:54כמו, זה שקיבל הרבה פירסום
-
13:54 - 13:55שהיה לבקש קונדום טוב יותר.
-
13:55 - 13:57טוב, קיבלנו מאות רעיונות.
-
13:57 - 14:00אולי אחדים מהם יעלו יפה.
-
14:00 - 14:03היינו מאד נאיבים. ודאי שאני הייתי,
לגבי תרופה -
14:03 - 14:06נגד מחלה בהודו, לישמניה ויסצרלית,
-
14:06 - 14:07שחשבתי, שברגע שתהיה לי התרופה
-
14:07 - 14:09נוכל לחסל את המחלה.
-
14:09 - 14:11טוב, התברר שהיה צורך בזריקה
-
14:11 - 14:13בכל יום למשך 10 ימים.
-
14:13 - 14:15זה לקח שלוש שנים יותר ממה שציפינו
לקבל את זה, -
14:15 - 14:17ואז לא היתה כל דרך
-
14:17 - 14:19להביא אותה לשם.
-
14:19 - 14:20למרבה המזל מצאנו
-
14:20 - 14:24שאם משמידים את זבובי החול,
-
14:24 - 14:26ניתן כנראה להצליח שם,
-
14:26 - 14:27אבל ביזבזנו 5 שנים,
-
14:27 - 14:29ניתן לומר בזבזנו חמש שנים
-
14:29 - 14:31וכ-60 מיליון,
-
14:31 - 14:32על מסלול שהתברר שיש לו
-
14:32 - 14:36יתרון מאד צנוע כשהגענו לשם.
-
14:36 - 14:40כ.א: אתה מוציא כמיליארד דולר לשנה
-
14:40 - 14:42על חינוך, נראה לי, משהו כזה.
-
14:42 - 14:46האם משהו, הסיפור של מה שהלך שם
-
14:46 - 14:48הוא כזה ארוך ומורכב.
-
14:48 - 14:52האם יש איזשהם כשלונות שאת יכולה
לדבר עליהם? -
14:52 - 14:54מ.ג: טוב, הייתי אומרת ששיעור ענק בשבילנו
-
14:54 - 14:55מהעבודה המוקדמת היה שחשבנו
-
14:55 - 14:58שבתי הספר הקטנים הללו יהיו התשובה
-
14:58 - 14:59ובתי ספר קטנים בהחלט עוזרים
-
14:59 - 15:01הם מורידים את שיעור הנשירה.
-
15:01 - 15:03יש פחות אלימות ופשע בבתי ספר אלה.
-
15:03 - 15:05אבל מה שלמדנו מהעבודה הזו,
-
15:05 - 15:08ומה שהתברר להיות המפתח הבסיסי
-
15:08 - 15:10הוא מורה מצוין בחזית הכיתה.
-
15:10 - 15:12אם אין לכם מורה יעיל
-
15:12 - 15:13בחזית הכיתה,
-
15:13 - 15:15לא משנה עד כמה הבניין הוא
גדול או קטן, -
15:15 - 15:17אינך עומד לשנות את המסלול
-
15:17 - 15:19או את העובדה אם התלמיד יהיה
מוכן עבור המכללה. -
15:19 - 15:23(מחיאות כפיים)
-
15:23 - 15:25אז מלינדה, זו את
-
15:25 - 15:29ובתכם הבכורה ג'ן.
-
15:29 - 15:31וצולמה רק לפני 3 או 4 שבועות, אני חושב,
-
15:31 - 15:32לפני 3 שבועות. איפו זה היה?
-
15:32 - 15:34מ.ג: אז נסענו לטנזניה.
-
15:34 - 15:35ג'ן היתה בטנזניה
-
15:35 - 15:38כל הילדים שלנו היו באפריקה די הרבה, בעצם.
-
15:38 - 15:40ועשינו משהו מאד שונה,
-
15:40 - 15:42שזה, שהחלטנו ללכת ולבלות
-
15:42 - 15:44שני לילות ושלושה ימים עם משפחה.
-
15:44 - 15:47אנה וסנארי הם ההורים.
-
15:47 - 15:50הם הזמינו אותנו לבוא ולהתארח בבומה שלהם.
-
15:50 - 15:52למעשה, העיזים היו שם, אני חושבת.
-
15:52 - 15:53התגוררו בביקתה הקטנה הזו
-
15:53 - 15:56שבמתחם שלהם, לפני שהגענו לשם.
-
15:56 - 15:57ושהינו עם משפחתם,
-
15:57 - 15:59וממש, ממש למדנו
-
15:59 - 16:01איך נראים החיים בטנזניה הכפרית.
-
16:01 - 16:03וההבדל בין פשוט ללכת
-
16:03 - 16:05ולבקר במשך חצי יום
-
16:05 - 16:06או שלושת רבעי יום
-
16:06 - 16:08לעומת שהייה בלילה היה עצום,
-
16:08 - 16:12ואז הרשה לי רק לתת לך הסבר אחד על כך.
-
16:12 - 16:14היו להם 6 ילדים, ובעודי משוחחת עם אנה
-
16:14 - 16:16במטבח בישלנו במשך 5 שעות
-
16:16 - 16:17בביקתת הבישול באותו יום,
-
16:17 - 16:19ובעודי מדברת איתה , היא בהחלט תיכננה
-
16:19 - 16:21עם בעלה את מרווחי
-
16:21 - 16:22הלידות של ילדיהם.
-
16:22 - 16:24זו היתה מערכת יחסים מאד אוהבת.
-
16:24 - 16:26של לוחם מסאי ואשתו.
-
16:26 - 16:28אבל הם החליטו להתחתן,
-
16:28 - 16:31היו להם בבירור כבוד ואהבה
במערכת היחסים שלהם. -
16:31 - 16:33ילדיהם, ששת ילדיהם,
-
16:33 - 16:35השניים במרכז היו תאומים בני 13,
-
16:35 - 16:38ילד, וילדה בשם גרייס.
-
16:38 - 16:39וכאשר היינו יוצאים לחטוב עצים
-
16:39 - 16:42ולעשות את כל מה שגרייס ואמה
נהגו לעשות, -
16:42 - 16:44גרייס לא היתה ילדה,
היא היתה בגיל ההתבגרות, -
16:44 - 16:46אך לא בוגרת.
-
16:46 - 16:48היא היתה מאד, מאד ביישנית.
-
16:48 - 16:49אז היא כל הזמן רצתה לדבר איתי ועם ג'ן.
-
16:49 - 16:52ניסינו לשתף אותה אך היא היתה ביישנית.
-
16:52 - 16:54ובאותו לילה, אבל
-
16:54 - 16:57כשכל האורות כבו בטנזניה הכפרית,
-
16:57 - 16:58ולא היה ירח באותו לילה,
-
16:58 - 17:00הלילה הראשון, ולא כוכבים,
-
17:00 - 17:02וג'ן יצאה מהביקתה שלנו,
-
17:02 - 17:04עם פנס ה-REI הקדמי הקטן שלה
-
17:04 - 17:07גרייס יצאה מיד
-
17:07 - 17:08והביאה את המתרגם,
-
17:08 - 17:10הלכה ישר לג'ן שלי ואמרה,
-
17:10 - 17:11" כשתלכי הביתה,
-
17:11 - 17:12האם אוכל לקבל את הפנס הקדמי שלך
-
17:12 - 17:14כדי שאוכל ללמוד בלילה?"
-
17:14 - 17:15כ.א: הו, וואו.
-
17:15 - 17:17מ.ג: ואביה אמר לי
-
17:17 - 17:19עד כמה הוא פוחד שלא כמו בנו
-
17:19 - 17:20שהצליח לעבור את בחינות התיכון שלו,
-
17:20 - 17:22בגלל המטלות שלה,
-
17:22 - 17:23היא לא הצליחה כל כך טוב
-
17:23 - 17:25ועדיין לא התקבלה לביה"ס הממשלתי.
-
17:25 - 17:28הוא אמר: " אינני יודע כיצד אני הולך
לשלם עבור הלימודים שלה. -
17:28 - 17:30אני לא יכול לשלם עבור בי"ס פרטי,
-
17:30 - 17:32והיא עלולה לסיים בחווה זו כמו אשתי."
-
17:32 - 17:33אז הם יודעים את ההבדל
-
17:33 - 17:34שחינוך יכול לעשות
-
17:34 - 17:37בצורה ענקית עמוקה.
-
17:37 - 17:39כ.א: אני מתכוון, זוהי עוד תמונה
-
17:39 - 17:42של שני ילדיכם ההאחרים, רורי, ופיבי,
-
17:42 - 17:46יחד עם פול פרמר.
-
17:46 - 17:48לגדל 3 ילדים
-
17:48 - 17:51כשהנכם המשפחה הכי עשירה בעולם
-
17:51 - 17:53נראה כמו ניסוי חברתי
-
17:53 - 17:57ללא הרבה ידע מוקדם.
-
17:57 - 17:58איך הצלחתם לעשות זאת?
-
17:58 - 18:01מה היתה הגישה שלכם?
-
18:01 - 18:03ב.ג. טוב, הייתי אומר שמעל לכל
-
18:03 - 18:05הילדים מקבלים חינוך מעולה,
-
18:05 - 18:06אבל עליכם להבטיח
-
18:06 - 18:08שתהיה להם תחושה של היכולת שלהם
-
18:08 - 18:10ומה שהם מתכוונים ללכת ולעשות
-
18:10 - 18:12והפילוסופיה שלנו היתה
-
18:12 - 18:13להיות מאד ברורים איתם --
-
18:13 - 18:15רוב הכסף הולך לקרן --
-
18:15 - 18:19ולעזור להם למצוא משהו שמלהיב אותם.
-
18:19 - 18:20אנחנו רוצים למצוא את האיזון שבו יש להם
-
18:20 - 18:22את החופש לעשות כל דבר שהוא.
-
18:22 - 18:26אבל לא ממטירים עליהם הרבה כסף
-
18:26 - 18:29כך שהם יוכלו ללכת ולא לעשות כלום
-
18:29 - 18:32ועד כה, הם די חרוצים,
-
18:32 - 18:35נלהבים למצוא את הכיוון שלהם.
-
18:35 - 18:40כ.א: אתם ודאי שמרתם על הפרטיות שלהם
בזהירות, מסיבות מובנות -
18:40 - 18:43אני סקרן לדעת מדוע הרשיתם לי
-
18:43 - 18:44להראות תמונה זו כעת ב-TED
-
18:44 - 18:45מ.ג: טוב, זה מעניין.
-
18:45 - 18:47ככל שהם גדלים, כך הם יודעים
-
18:47 - 18:50שבמשפחתנו אנו מאמינים באחריות.
-
18:50 - 18:52שאנו נמצאים במצב שלא ייאמן
-
18:52 - 18:54רק מלחיות בארה"ב
-
18:54 - 18:56ולזכות בחינוך מעולה,
-
18:56 - 18:58ויש לנו אחריות
לתת לעולם בחזרה. -
18:58 - 18:59וכך, ככל שהם גדלים
-
18:59 - 19:00ואנו מלמדים אותם --
-
19:00 - 19:02הם ביקרו בכל כך הרבה מדינות סביב העולם --
-
19:02 - 19:03הם אומרים
-
19:03 - 19:05אנו רוצים שאנשים ידעו
שאנו מאמינים -
19:05 - 19:07במה שאתם עושים, אבא ואמא,
-
19:07 - 19:08וזה בסדר להראות אותנו יותר
-
19:08 - 19:11כך שקיבלנו את רשותם להראות תמונה זו,
-
19:11 - 19:13ואני חושב שפול פרמר כנראה
הולך לשים זאת -
19:13 - 19:15בסופו של דבר בחלק מעבודתו.
-
19:15 - 19:17אבל באמת אכפת להם מאד
-
19:17 - 19:19משליחותה של הקרן, גם.
-
19:19 - 19:21כ.א: בקלות יש לכם די כסף
-
19:21 - 19:24למרות התרומה העצומה שלכם לקרן
-
19:24 - 19:25כדי להפוך את כולם למיליארדרים
-
19:25 - 19:27האם זה מה שאתם מתכננים עבורם?
-
19:27 - 19:29ב.ג: לא ולא. לא יהיה להם שום דבר כזה.
-
19:29 - 19:31הם חייבים שתהיה להם תחושה
-
19:31 - 19:38שעבודתם הם היא בעלת משמעות וחשובה.
-
19:38 - 19:41קראנו מאמר הרבה, למעשה
לפני שנישאנו. -
19:41 - 19:44שבו וורן באפט דיבר על כך,
-
19:44 - 19:46ואנחנו די משוכנעים שזה לא היה לטובת
-
19:46 - 19:49החברה או הילדים.
-
19:49 - 19:51כ.א: טוב, אם מדברים על וורן באפט,
-
19:51 - 19:54משהו באמת מדהים קרה ב-2006.
-
19:54 - 19:57כאשר איכשהו היריב היחיד שלך
-
19:57 - 19:59למעמד האדם העשיר ביותר באמריקה
-
19:59 - 20:00פונה לפתע ומסכים לתת
-
20:00 - 20:0380 אחוזים מההון שלו
-
20:03 - 20:04לקרן שלך,
-
20:04 - 20:06איך לכל הרוחות זה קרה?
-
20:06 - 20:08אני מניח שישנה גירסה ארוכה
וגירסה קצרה של זה. -
20:08 - 20:09יש לנו זמן לגירסה הקצרה.
-
20:09 - 20:13ב.ג: בסדר, טוב, וורן היה חבר קרוב,
-
20:13 - 20:18והוא רצה שאשתו סוזי
-
20:18 - 20:19תיתן את כל זה.
-
20:19 - 20:23למרבה הצער, היא נפטרה לפניו
-
20:23 - 20:26והוא גדול בהאצלת סמכויות, ו --
-
20:26 - 20:29(צחוק)
-
20:29 - 20:30הוא אמר --
-
20:30 - 20:31כ.א: צייץ זאת.
-
20:31 - 20:34ב.ג: אם יש לו מישהו
שעושה משהו טוב, -
20:34 - 20:38ורוצה לעשות זאת ללא תשלום,
-
20:38 - 20:41אולי זה בסדר, אבל היינו המומים.
-
20:41 - 20:43מ.ג: לגמרי המומים.
ב.ג: מעולם לא ציפינו לכך, -
20:43 - 20:45וזה היה משהו שלא ייאמן.
-
20:45 - 20:48זה איפשר לנו להגביר את השאיפה שלנו
-
20:48 - 20:51במה שהקרן יכולה לעשות
באופן די דרמטי. -
20:51 - 20:53חצי מהמשאבים שיש לנו
-
20:53 - 20:56מגיעים מהנדיבות העצומה של וורן
-
20:56 - 20:57כ.א: ואני חושב שאתם כבר התחייבת
-
20:57 - 20:58שלכשיגיע זמנכם,
-
20:58 - 21:00יותר מ- או 95 אחוזים מעושרך,
-
21:00 - 21:02ייתרם לקרן
-
21:02 - 21:03ב.ג.: כן.
-
21:03 - 21:07כ.א.: ומאז מערכת היחסים הזו,
זה מדהים -- -
21:07 - 21:10(מחיאות כפיים)
-
21:10 - 21:13ולאחרונה אתה ווורן
-
21:13 - 21:15מסתובבים ומנסים לשכנע
-
21:15 - 21:17מיליארדרים אחרים ואנשים מצליחים
-
21:17 - 21:18להתחייב לתת, מה,
-
21:18 - 21:24יותר ממחצית נכסיהם לפילנטרופיה.
-
21:24 - 21:27איך זה הולך?
-
21:27 - 21:30ב.ג.: טוב, יש לנו כ-120 אנשים
-
21:30 - 21:32שלקחו על עצמם עכשיו מחויבות זו.
-
21:32 - 21:35הדבר הגדול בזה הוא שאנו נפגשים
-
21:35 - 21:37מדי שנה ומדברים על זה, טוב.
-
21:37 - 21:39האם אתם שוכרים צוות,
מה אתם נותנים להם? -
21:39 - 21:40אנו לא מנסים להפוך זאת למשהו הומוגני
-
21:40 - 21:41אני מתכוון, היופי בפילנטרופיה
-
21:41 - 21:43הוא הגיוון המדהים הזה.
-
21:43 - 21:44אנשים נותנים לדברים מסוימים
-
21:44 - 21:47שאנו מסתכלים עליהם ואומרים, "וואו."
-
21:47 - 21:48אבל זה נפלא.
-
21:48 - 21:49זוהי תפקידה של הפילנטרופיה
-
21:49 - 21:52לנקוט בגישות שונות
-
21:52 - 21:54כולל אפילו בתחום אחד, כמו חינוך.
-
21:54 - 21:56אנו זקוקים ליותר התנסות.
-
21:56 - 21:59אבל זה היה נפלא, לפגוש את האנשים האלה,
-
21:59 - 22:01לחלוק את מסעם לפילנטרופיה
-
22:01 - 22:02כיצד הם מערבים את ילדיהם
-
22:02 - 22:04היכן הם עושים זאת באופן שונה,
-
22:04 - 22:07וזה הצליח מעל למה ששיערנו.
-
22:07 - 22:10כעת, נראה שזה ימשיך לגדול
-
22:10 - 22:12בשנים הבאות.
-
22:12 - 22:16מ.ג.: וכשאנשים רואים שאנשים אחרים
-
22:16 - 22:17עושים שינוי באמצעות פילנטרופיה,
-
22:17 - 22:20אני מתכוונת, אלה הם אנשים
-
22:20 - 22:21שיצרו עסקים משלהם
-
22:21 - 22:23גייסו את כושר ההמצאה שלהם מאחורי רעיונות מדהימים.
-
22:23 - 22:26אם הם מגייסים את הרעיונות שלהם ומוחותיהם
-
22:26 - 22:28מאחורי פילנטרופיה, הם יכולים לשנות את העולם.
-
22:28 - 22:30והם מתחילים לראות אחרים עושים זאת, ולומר,
-
22:30 - 22:32"וואו", אני רוצה לעשות זאת עם הכסף שלי."
-
22:32 - 22:34בשבילי זה משהו שלא ייאמן.
-
22:34 - 22:37כ.א: נראה לי שזה בעצם מאד קשה
-
22:37 - 22:39עבור אנשים מסוימים להבין
-
22:39 - 22:41אפילו כיצד במקצת, להוציא כל כך הרבה כסף
-
22:41 - 22:44על משהו אחר.
-
22:44 - 22:46ישנם כנראה כמה מיליארדרים באולם זה
-
22:46 - 22:48ובודאי כמה אנשים מצליחים.
-
22:48 - 22:50אני סקרן, האם אתה יכול להשליך את הפתיון?
-
22:50 - 22:51מהו הפתיון?
-
22:51 - 22:52ב.ג: טוב, זה הדבר הכי מספק
-
22:52 - 22:54שעשינו אי פעם,
-
22:54 - 22:57ואינכם יכולים לקחת זאת איתכם,
-
22:57 - 23:00ואם זה לא טוב עבור הילדים שלכם,
-
23:00 - 23:01אז בואו וניפגש לסיעור מוחות
-
23:01 - 23:04על מה שניתן להיעשות.
-
23:04 - 23:06העולם הוא מקום הרבה יותר טוב
-
23:06 - 23:09בגלל הפילנטרופים של העבר,
-
23:09 - 23:12ובארה"ב. המסורת כאן שהיא החזקה ביותר
-
23:12 - 23:13היא מושא לקנאת העולם
-
23:13 - 23:15וחלק מהסיבה שאני כל כך אופטימי
-
23:15 - 23:17הוא בגלל שאני חושב שהפילונטרופיה
-
23:17 - 23:19הולכת לגדול
-
23:19 - 23:20ולקחת חלק מהדברים האלה
-
23:20 - 23:23שהממשלה אינה ממש טובה בהם
לעבוד עליהם ולגלות -
23:23 - 23:26ולהאיר מעט על הכיוון הנכון
-
23:26 - 23:29כ.א: בעולם ישנו חוסר שוויון נורא זה
-
23:29 - 23:30בעיית חוסר שוויון הולכת וגדלה
-
23:30 - 23:32שנראית מבנית.
-
23:32 - 23:35נראה לי שאם יותר מעמיתיכם
-
23:35 - 23:37היו מאמצים את הגישה שאתם שניכם נקטתם
-
23:37 - 23:39זה ישפיע מאוד
-
23:39 - 23:40הן להפחתת הבבעייה ובודאי
-
23:40 - 23:41על התפיסה של הבעיה הזאת.
-
23:41 - 23:43האם זו תגובה הולמת?
-
23:43 - 23:45ב.ג: הו כן. אם לוקחים מהעשירים ביותר
-
23:45 - 23:48ונותנים לפחות עשירים, זה טוב.
-
23:48 - 23:50זה מנסה לאזן, וזה צודק.
-
23:50 - 23:52מ.ג: אבל אתה משנה מערכות.
-
23:52 - 23:54בארה"ב אנו מנסים
לשנות את מערכת החינוך -
23:54 - 23:56כך שזה עבור כולם
-
23:56 - 23:58וזה עובד עבור כל התלמידים.
-
23:58 - 24:00זה מבחינתי, ממש משנה
-
24:00 - 24:01את איזון חוסר השוויון.
-
24:01 - 24:03ב.ג: זה הכי חשוב.
-
24:03 - 24:06(מחיאות כפיים)
-
24:06 - 24:10כ.א: טוב, אני באמת חושב שרוב האנשים כאן
-
24:10 - 24:11ומיליונים רבים ברחבי העולם
-
24:11 - 24:14חשים יראת כבוד לנוכח המסלול
-
24:14 - 24:15שחייכם בחרו.
-
24:15 - 24:19והרמה המרהיבה בה
-
24:19 - 24:21עיצבתם את העתיד
-
24:21 - 24:22תודה רבה לכם שבאתם ל-TED
-
24:22 - 24:24ועבור כך ששיתפתם אותנו
ועבור כל מה שאתם עושים. -
24:24 - 24:26ב.ג: תודה רבה.
-
24:26 - 24:29(מחיאות כפיים)
-
24:35 - 24:39נ.ג. תודה לכם.
מ.ג: תודה רבה לכם -
24:39 - 24:43ב.ג: בסדר, עבודה טובה. (מחיאות כפיים)
- Title:
- למה ויתור על העושר שלנו היה הדבר המספק ביותר שעשינו
- Speaker:
- ביל ומלינדה גייטס
- Description:
-
ב1993, ביל ומלינדה גייטס- שהיו מאורסים אז -יצאו לטייל על חוף בזנזיבר, וקיבלו החלטה אמיצה כיצד עליהם לוודא שעושרם ממיקרוסופט יוחזר לחברה. בשיחה עם כריס אנדרסון, בני הזוג מדברים על העבודה שלהם בקרן ביל ומלינדה גייטס, כמו גם על חיי הנישואין שלהם, ילדיהם, כישלונותיהם ושביעות הרצון שלהם מהנתינה של רוב הונם.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 25:00
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why giving away our wealth has been the most satisfying thing we've done | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why giving away our wealth has been the most satisfying thing we've done | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why giving away our wealth has been the most satisfying thing we've done | ||
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Why giving away our wealth has been the most satisfying thing we've done | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Why giving away our wealth has been the most satisfying thing we've done | ||
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Why giving away our wealth has been the most satisfying thing we've done | ||
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Why giving away our wealth has been the most satisfying thing we've done | ||
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Why giving away our wealth has been the most satisfying thing we've done |