מליסה מרשל: דברו אלי בחנונית

מליסה מרשל מביאה מסר לכל המדענים (מאת הלא-מדענים): מה שאתם עושים מרתק אותנו, אז ספרו לנו על זה-- אך באופן שנוכל להבין. בתוך ארבע דקות בלבד היא חושפת עצות רבות-עוצמה איך להציג רעיונות מדעיים מורכבים בפני הקהל הרחב.

לפני חמש שנים חוויתי מעט

ממה שהרגישה עליסה בארץ הפלאות.

אוניברסיטת פן ביקשה ממני,
מורה לאמצעי התקשורת,

להעביר קורס בתקשורת
לסטודנטים להנדסה.

והייתי מבוהלת. [צחוק]

ממש פחדתי מהסטודנטים האלה
עם המוחות הגדולים שלהם,

והספרים הגדולים
והמלים הגדולות והלא-מוכרות שלהם.

אבל ככל שהשיחות האלה
הלכו והתפתחו,

חוויתי מה שעליסה
ודאי חוותה כשירדה

לתוך מאורת הארנב
ומצאה דלת לעולם חדש לגמרי.

כך בדיוק הרגשתי בשיחות ההן

עם הסטודנטים.
הפתיעו אותי הרעיונות שלהם,

ורציתי שגם אחרים
יחוו את ארץ הפלאות הזו.

ולדעתי המפתח לדלת הזו

הוא תקשורת משובחת.

אנו זקוקים נואשות לתקשורת משובחת

מהמדענים והמהנדסים שלנו
כדי לשנות את העולם.

המדענים והמהנדסים שלנו הם אלה

שמתמודדים עם האתגרים
הגדולים ביותר שלנו, החל מאנרגיה

לסביבה ועד לשירותי בריאות,
בין היתר,

ואם לא נדע על כך ונבין זאת,

הרי שהעבודה לא הושלמה,
ולדעתי זו אחריותנו

כמי שאינם מדענים,
לנהל את האינטראקציות האלו איתם.

אך השיחות החשובות האלה
לא יתקיימו אם מדענינו

ומהנדסינו לא יזמינו אותנו
לבקר בארץ הפלאות שלהם.

אז מדענים ומהנדסים, בבקשה,
דברו איתנו חנונית.

ברצוני להציע כמה עקרונות
איך תוכלו לעשות זאת

כדי לוודא שנוכל לראות
שהמדע שלכם סקסי.

ושההנדסה שלכם מרתקת.

השאלה הראשונה שעליכם
לענות לנו עליה היא: אז מה?

אימרו לנו מדוע
המדע שלכם נוגע לנו.

אל תגידו לנו פשוט
שאתם חוקרים כפסיסים,

אלא שאתם חוקרים כפסיסים,
מבנים דמויי-שבכה של עצמותינו,

כי חשוב להבין מהו אוסטאופורוזיס
ולדעת לטפל בו.

וכשאתם מתארים את המדע שלכם,
הישמרו מעגה מקצועית.

העגה המקצועית עוצרת בעדנו
מלהבין את רעיונותיכם.

כן, אתם יודעים לומר "ספטיאלי וטמפורלי",
אבל למה לא לומר

"מרחב וזמן",
שזה הרבה יותר מובן לנו?

והפיכת רעיונותיכם למובנים
אינה מפחיתה מחוכמתם,

אלא, כמו שאיינשטיין אמר,
עשו את הכל

פשוט ככל האפשר,
אבל לא פשוט יותר.

אתם יכולים להעביר בקלות
את המדע שלכם

בלי להתפשר על הרעיונות.

כדאי שתחשבו על דוגמאות, סיפורים

והשוואות. אלה הן דרכים למשוך

ולרגש אותנו בתכנים שלכם.

וכשאתם מציגים את עבודתכם,
הפסיקו להשתמש בנקודות-תבליט (כדורים).

תהיתם פעם מדוע קוראים להן כך?
[צחוק]

מה כדורים עושים? הם הורגים.

הם הורגים לכם את המצגת.

שקופית כזו לא רק משעממת,
אלא גם פונה יותר מדי

למרכז השפה במוחנו
ומציפה אותנו.

במקום זה, השקופית הזו
מאת ג'נבייב בראון

הרבה יותר יעילה.
היא מראה שהמבנה המיוחד

של הכפסיסים הוא כה חזק,
עד שהוא נתן השראה

לתכנון המיוחד של מגדל אייפל.

והסוד הוא להשתמש
במשפט יחיד וקריא

שהקהל יכול להתמצא בעזרתו
כשהוא הולך לאיבוד,

ולספק עזרים חזותיים
שיקסמו לחושינו האחרים

וייצרו תחושה עמוקה יותר של הבנה

לגבי מה שמתואר.

אלה כמה מפתחות שלדעתי
עשויים לעזור

לכולנו לפתוח את הדלת
ולראות את ארץ הפלאות

של המדע וההנדסה.

וכיוון שהמהנדסים שאיתם עבדתי

לימדו אותי להיות מחוברת
לחנונית הפנימית שלי,

אני רוצה לסכם בעזרת משוואה.
[צחוק]

קחו את המדע שלכם,
פחות נקודות התבליט

והעגה המקצועית, חלקי הרלוונטיות,

כלומר לחלוק עם הקהל
את מה שרלוונטי,

והכפילו זאת בלהט שלכם

לעבודה המדהימה שאתה עושים,

וזה יהיה שווה לאינטראקציה נפלאה

עם המון הבנה.

וכך, המדענים והמהנדסים,
אחרי שתפתרו

את המשוואה הזו, אתם בהחלט מוזמנים
לדבר אלי בחנונית [צחוק]

תודה רבה.
[מחיאות כפיים]