-
בסרטון הזה נדבר קצת על הכליה
-
זו תמונה גדולה של הכליה
-
ננסה להסביר איך הכליה פועלת, אפשר לומר,
-
ברמה התפקודית הקטנה ביותר שלה
-
שזה הנפרון
-
אם כן, נעסוק בכליה ובנפרון
-
אתם אולי כבר יודעים קצת על הכליה
-
יש לנו שתיים כאלו
-
הכליות הן הכי מפורסמות בתור האיבר
-
שמפיק או מאפשר לנו להפריש פסולת
-
אבל יחד עם זה, הן גם עוזרות לנו ללשמר
-
את הרמה הנכונה של נוזלים ומלחים
-
או אלקטרוליטים שיש לנו ועל לחץ הדם שלנו.
-
כלומר הןא שומרות על מאזן המים שלנו
-
והן גם מייצרות הורמונים ודברים אחרים
-
אבל לא נרחיב על זה כרגע
-
נתמקד פשוט בשני הדברים הללו
-
ננסה להבין את הפעילות של הכליה באופן כללי
-
לרובנו יש 2 כליות...
-
הן די קרובות לגב שלנו
-
מ-2 צידי עמוד השדרה מאחורי הכבד
-
והנה גירסה מוגדלת של הכליה
-
אם אתם צופים בזה במסך מלא אז הכליה שלכם
-
קטנה מזו שבתמונה, אבל פרסנו אותה כדי שנוכל
-
לראות מה קורה בתוכה
-
פשוט כדי להבין את החלקים השונים כאן
-
כי זה יהיה די משמעותי כשנתחיל
-
לדבר על היחידות התפקודיות או הנפרונים בתוך
-
הכליה, האזור הזה כאן מימין מפה ועד לפה זה
-
(Renal Cortex) נקרא קליפת הכליה -
-
בכל פעם שנדבר על משהו שקשור לכליה, או
-
תראו משהו "רנאלי" הכוונה היא בעצם
-
לכליה
-
אז הנה כאן היא קליפת הכליה,
-
החלק החיצוני בדיוק כאן
-
והאזור הזה כאן הוא המדולה של הכליה
-
(middle) המילה מדולה באה מהמילה אמצע באנגלית
-
אתם יכולים לחשוב על זה בתור האמצע של הכליה
-
חוץ מלהבין את המילים הללו אנחנו הולכים
-
לראות איך הם בפועל ממלאים
תפקיד מאוד חשוב
-
בסינון או בהפרשה של הפסולת
-
זה מאפשר לנו לא לאבד ולהפריש יותר מדי מים
-
מהגוף כשאנחנו מנסים לסנן את הדם שלנו.
-
אמרנו קודם, ואולי כבר שמעתם פעם
-
מהרצאות אחרות או ממורים אחרים
-
שהיחידה התפקודית של הכליה היא הנפרון
-
והסיבה שהיא נקראת "יחידה תפקודית"
-
היא בגלל שזו הרמה שבה
-
שני הדברים הללו מתרחשים
-
שני התפקודים העיקריים של הכליה :
הפרשת הפסולת
-
ושמירה על רמת המים
-
במערכת הדם שלנו
-
אז רק כדי לקבל מושג כללי איך הנפרון מותאם
-
בציור הזה של הכליה - הציור נלקח מוויקיפדיה
-
האומן ניסה לצייר כמה נפרונים כאן
-
אז הנפרון יראה משהו כזה בערך והוא
-
יורד עמוק לתוך המדולה ואז עולה חזרה אל תוך
-
הקורטקס ואז הוא מרוקן אל תעלות מאספות
-
ובסופו של הדבר הנוזל יגיע
לצינור השופכה בדיוק כאן
-
ויסתיים בשלפוחית השתן שממנה נוכל אח"כ
-
להפריש אותו ברגע המתאים
-
לפי האמור כאן תוכלו לדמיין
-
את האורך של הנפרון
-
כאן הוא מתחיל ואז הוא יורד שוב למטה
-
כך שנפרונים רבים מסודרים בצורה הזאת
-
אבל הם ממש דקיקים מאוד
-
הצינורות או יותר נכון הצינוריות הללו
-
הם סופר דקים.
-
הכליה הממוצעת מכילה סדר גודל של
-
מיליון נפרונים
-
אפשר לומר שהנפרונים הם מיקרוסקופיים
-
לפחות האורך שלהם כשהם יורדים לעומק
-
למטה, אפשר לראות את המרחק
-
ועדיין אפשר לדחוס המונים
מהם בתוך כליה אחת
-
עכשיו בואו ננסה להבין אין הנפרון
-
מסנן את הדם ובעצם מבטיח
שלא יופרשו יותר מדי
-
מים או דברים טובים אחרים הנמצאים בדם
-
לשתן שלנו
-
אז בואו נצייר כאן נפרון
-
נתחיל ככה:
-
נתחיל בזרם הדם
-
אז הדם מגיע בעורק.
-
אפשר לומר שזה נים עורקי
-
אז הדם מגיע כך:
-
זה למעשה נקרא העורק האָפרנטי = המזין
-
אתם לא חייבים לדעת את השמות אבל
-
אתם עשויים להיתקל בהם מתישהו.
-
הדם נכנס
-
ואז הוא הולך למקום המפותל הזה
-
וזה מתפתל סביב ככה
-
זה נקרא הגְלוֹמֶרוּלוּס
-
ואז הוא עומד לעזוב דרך העורקיק האֶפרנטי= מוציא
-
אֶפרנטי פשוט אומר מהמרכז
-
ואָפרנטי זה פשוט אל, אֶפרנטי מתרחק מהמרכז
-
ונדבר על זה יותר בעתיד אבל זה
-
מעניין שאנחנו עדיים מדברים על
-
עורק בשלב הזה
-
זה עדיין דם מחומצן
-
בדרך כלל כשיש לנו מערכת נימים כמו זו
-
שבגלומרולוס כאן, אז מדברים על
-
מערכת ורידית אבל כאן
אנחנו עדיין במערכת עורקית
-
וזה בטח בגלל שבמערכת העורקית יש
-
לחץ דם גבוה יותר ומה שאנחנו צריכים לעשות כאן זה
-
לסחוט החוצה נוזל ודברים שמומסים בו אל מחוץ
-
לדם ולתוך הגלומרולוס כאן
-
כך שהגלומרולוס הזה הוא מאוד מחורר ומוקף
-
בתאים אחרים
-
זה סוג של חתך רוחב כזה
-
זה מוקף ככה על ידי המבנה הזה ואלו הם תאים
-
כך שאתם יכולים לדמיין
שכולם כאן מסביב הם תאים
-
וכמובן שהנימים עצמם בנויים מתאים
-
שמרפדים אותם כך שיש כאן תאים.
-
לכן כשמצויירים קווים - הם מייצגים
-
המון תאים קטנטנים.
-
כאשר הדם נכנס פנימה
-
בלחץ מאוד גבוה
-
זכרו שכאן הכל מאוד מחורר.
-
תאים אלה כאן נקראים פודוציטים
-
והם טיפה יותר בררנים לגבי מה
-
שמסתנן החוצה מהדם,
בעצם כחמישית מהנוזל
-
שנכנס מגיע בסוף אל החלל הזה שכאן
-
הוא נקרא החלל ע"ש באומן
-
טוב, בעצם, כל הדבר הזה נקרא
-
קופסית באומן
-
זה גופיף כדורי שבו יש פתח שדרכו יכולה
-
הצינורית להתפתל מסביב, והחלל הזה שכאן
-
הוא חלל באומן.
-
זה החלל הזה שבתוך קופסית באומן
-
ובכל המבנה יש תאים.
-
נקווה שזה אכן ברור שכל המבנים הללו
-
עשויים כמובן מתאים
-
ככה שיש לנו בסוף תסנין בתוך זה
-
תסנין זה פשוט מה שנסחט החוצה
-
אי אפשר עדיין לקרוא לזה שתן כי יש עוד
-
הרבה שלבים שצריכים להתרחש
לפני שזה יזכה לשם שתן
-
אז כרגע זה רק תסנין ובעצם הנוזל
-
שנסחט החוצה, שזה בערך חמישית מהנוזל
-
ודברים שמתמוססים בו בקלות,
-
כמו יונים קטנים, נתרן, ואולי גם
מולקולות קטנות כמו גלוקוז
-
ואולי גם כמה חומצות אמינו
-
יש טונות של דברים פה, אבל זה
-
בערך הרעיון הכללי.
-
דברים שלא מסתננים פה,
כמו כדוריות דם אדומות
-
או מולקולות גדולות יותר כמו חלבונים גדולים
-
הם לא יעברו סינון וישארו בדם.
-
המולקולות שעוברות כאן סינון
הן בעיקר המיקרומולקולות
-
שמהוות חלק מהתסנין שמופיע
-
בחלל באומן.
-
אז מה נשאר לנפרון לעשות עכשיו?
-
קופסית באומן מהווה את ראשיתו של הנפרון
-
ורק כדי לקבל מושג כללי על הכליה שלנו
-
בואו נאמר שאנחנו ליד עורק קטן.
-
זאת קופסית באומן כאן
-
זה נראה בערך ככה, וכל הנפרון
-
מתפתל ומפותל ככה
-
הוא יורד עמוק אל תוך המדולה
ואז חוזר חזרה
-
ואז לבסוף הוא מרוקן את התסנין אל
-
הצינור המאסף.
נדבר על זה אחר כך.
-
אז מה שציירתי כאן זה גירסה מוגדלת של
-
החלק הזה שכאן
-
עכשיו נביט על הכל בהגדלה מוקטנת
-
כדי שלא נצא מהמסגרת.
-
אז נראה מבט מרוחק יותר..
-
היה עורק שנכנס .
-
הוא נדחק לתוך הגלומרולה.
-
רוב הדם יוצא איתו, אבל חמישית מכמותו
-
מסתננת לתוך קפסולת באומן.
-
הנה כאן זוהי קפסולת באומן.
-
קצת הקטנו את התמונה.
-
הנה כאן ישנו התסנין.
-
אולי נצבע אותו בצהוב.
-
התסנין יוצא בנקודה זו,
-
לפעמים הוא נקרא "התסנין של הגלומרולי"
-
כי הוא סונן בגלומרולי, אבל
-
הוא גם סונן עלידי תאי הפודוציטים (podocytes)
-
שנמצאים בתוך קפסולת באומן.
-
עכשיו התסנין מוכן לעבור
לצינורית המקורבת.
-
נצייר אותה כמו משהו כזה.
-
כמובן שזה לא נראה בדיוק כמו במציאות,
-
אבל נקווה שזה נותן מושג כלשהו.
-
הנה כאן הצינורית הפרוקסימאלית = המקורבת.
-
זה נשמע שם נורא מצוחצח אבל פרוקסימאלי
-
זה פשוט "מקורב ". כלומר- הצינורית המקורבת.
-
כי היא הצינורית הקטנה שקרובה לגלומרולוס.
-
לכן היא נקראית כך.
-
יש לה שני חלקים:
-
לכל המבנה קוראים לפעמים
-
"הצינורית המקורבת המפותלת"
-
למה? כי היא מפותלת....
-
לכן היא צויירה כאן בפיתול.
-
אמנם הציור הוא דו-ממדי
-
אבל כמובן במציאות היא תלת מימדית.
-
במציאות יש חלק מפותל וגם
-
חלק ישר בסופו של הצינורית המקורבת.
-
בכל זאת נקרא לכל זה "הצינורית המקורבת".
-
זה החלק המפותל
-
וזה החלק הישר,
-
לא צריך יותר מידי לדייק.
-
החשיבות היחודית של חלק זה מהנפרון-
-
ויש לזכור כי אנחנו עכשיו בנקודה
-
של הנפרון ממש כאן, והעיקר עכשיו
-
הוא להתחיל לספוג מחדש חלק מהתסנין
-
שחשוב לנו לא לאבד.
-
אנו רוצים לשמור את הגלוקוז.
-
זהו החומר שהרווחנו בקושי, אכלנו אותו
-
כי הוא טוב לאנרגיה
-
אנחנו לא בהכרח רוצים לאבד הרבה נתרן
-
ראינו בסרטונים אחדים שהוא מועיל
-
וטוב שימצא בסביבה.
-
כמובן איננו רוצים לאבד חומצות אמינו.
-
הן חשובות לבניית חלבונים ודברים נוספים.
-
כל אלו חומרים שאיננו רוצים לאבד
-
לכן אנחנו מתחילים לספוג אותם חזרה.
-
יהיה סרטון שלם שיראה איך זה נעשה.
-
אבל שימו לב שזוהי פעולה אקטיבית.
-
היות ואנו משתמשים ב-ATP,
אז הנה קצת לשם סיכום:
-
ה-ATP משמש לשאוב החוצה נתרן
-
וזה למעשה גורם להביא את הדברים האחרים.
-
זה מה שקורה קצת על קצה המזלג.
-
טוב, אז אנחנו -סופגים.
תארו לכם מה הולך.
-
ישנם תאים שעכשיו מרפדים
את הצינורית המקורבת
-
בעצם יש להם קצת דברים שבולטים החוצה
-
יהיה סרטון שלם על זה כי זה
-
באמת מעניין.
-
טוב, אז יש כאן בחוץ תאים.
-
מהצד השני של התאים, ישנה מערכת עורקית.
-
או בעצם זו מערכת נימים עורקית
-
נניח שיש כאן מערכת נימים
-
והיא מאוד קרובה לתאים
המרפדים את הצינורית המקורבת
-
הנוזל נדחף באופן פעיל
-
במיוחד הנתרן, וגם כל היתר, משתמשים באנרגיה
-
כדי להישאב חזרה באופן סלקטיבי - אל הדם
-
ואולי גם קצת מים.
-
אז אנו שואבים חזרה נתרן,קצת גלוקוז,
-
ונתחיל גם לשאוב בחזרה גם קצת מים
-
כי איננו רוצים לאבד את כל המים האלה.
-
לו כל המים שהיו בתסנין המקורי
-
היו מופרשים עם השתן - היינו מפסידים
-
ליטרים רבים של מים כל יום -
-
זה בהחלט דבר שאינו רצוי.
-
זוהי הבעיה העיקרית.
-
לכן מתחיל תהליך הספיגה מחדש.
-
עכשיו אנו מגיעים לטבעת האנלה (HANLE).
-
זה אחד מהחלקים
-
הכי מעניינים בנפרון.
-
אנו מדברים על טבעת האנלה
והיא יורדת כלפי מטה
-
ואז עולה שוב.
-
את רוב אורך הנפרון
-
מהווה טבעת האנלה.
-
טוב, אם נחזור שוב אל הדיאגרמה שכאן
-
ואם אנו מדברים על טבעת האנלה
-
הכוונה היא לכל הדבר הזה כאן.
-
ותראו משהו מעניין כאן.
-
היא חוצה את הגבול בין הקורטקס,
שהוא החלק הצבוע בחום בהיר
-
והמדולה של הכליה,
שהוא החלק האדום-כתום
-
וזה נעשה בגלל סיבה מצויינת.
-
נצייר את זה כאן.
-
נניח שזה הקו המפריד - הנה כאן.
-
כאן זהו הקורטקס.
-
וזה כאן זו המדולה.
-
הנקודה העיקרית היא,
טוב יש בעצם שתי נקודות
-
בקשר ללולאת הנלה.
-
אחת היא לעשות את המדולה של הכליה - מלוחה.
-
זה נעשה ע"י פעולת שאיבה של מלח החוצה.
-
המלח נשאב החוצה באופן פעיל.
-
זה קורה בחלק העולה של לולאת הנלה.
-
היא שואבת החוצה מלחים: נתרן ואשלגן
-
כלור או אפשר לומר :כלורין
-
יונים של כלורין.
-
שאיבה פעילה זו של הוצאת המלחים, נעשית כאן
-
כדי לגרום למדולה כולה להיות מלוחה.
אם נחשוב על זה במונחים של
-
אוסמוזיס - היא תהפוך להיות היפרטונית.
-
יהיה יותר מומס כאן מאשר בתסנין
-
העובר דרך הצינוריות.
-
כדי לעשות זאת - נשתמש בATP.
-
-
כל הפעולה הזו דורשת ATP
בשביל סינון פעיל כנגד'
-
מפל הריכוזים.
-
וכל זה מלוח - וזה מלוח בגלל סיבה.
-
זה לא כדי להחזיר את המלחים האלה מהתסנין,
-
למרות שזה חלק מהסיבה, אבל ע"י שאנו
-
ממליחים, החלק העולה נעשה
חדיר רק למלחים האלה
-
וליונים האלה.
-
הוא אינו חדיר למים
-
רק החלק היורד של לולאת הנלה
-
חדיר למים.
-
אז מה יקרה?
-
אם כל זה מלוח כי החלק העולה פעיל
-
בשאיבת המלח החוצה, מה יקרה למים
-
כשהם יורדים לאורך הלולאה?
-
ובכן, זו סביבה היפרטונית כאן.
-
המים באופן טבעי ,ינסו
-
להשוות את הריכוזים
-
היה סרטון שלם על זה.
-
זה לא קורה ע"י נס.
-
והמים אכן יעשו זאת, כי זו סביבה היפרטונית.
-
היא יותר מלוחה, והיא חדירה רק למים,
-
לכן המים יעזבו עכשיו את הממברנה
-
בחלק היורד של לולאת הנלה.
-
זהו החלק העיקרי של הספיגה החוזרת של המים.
-
מדוע לא מנצלים כאן ATP
-
כדי לשאוב את המים? חשבו הרבה על זה.
-
התשובה לכך היא שמסתבר
-
שאין דרך קלה לעשות זאת.
-
מערכות ביולוגיות הינן מוצלחות בשימוש ב-ATP
-
כדי לשאוב החוצה יונים.אבל אינן
יכולות לשאוב החוצה מים באופן פעיל .
-
קשה לחלבונים לפעול על מים.
-
לכן הפתרון הוא להמליח כאן,
ע"י שאיבה החוצה של
-
יונים ואז המים-- כאשר זה חדיר רק למים,
-
המים באופן טבעי יזרמו החוצה.
-
לכן זהו מנגנון שקיים כדי להרויח בחזרה הרבה
-
מים, שהסתננו החוצה -כאן.
-
הסיבה לכך שהיא כל כך ארוכה,
היא כדי לתת זמן
-
למים להיות מופרשים החוצה, ולכן היא יורדת
-
עמוק ונמוך לתוך החלק המלוח הזה.
-
עכשיו כשאנו עוזבים את לולאת הנלה,
-
אז כמעט סיימנו עם הנפרון.
-
אז ישנו עוד צינור מפותל,
-
אתם כמעט יכולים לנחש את
שמו של הצינור המפותל הזה.
-
אם זה היה הצינור המפותל המקורב --
אז זה יהיה המרוחק.
-
בעצם, כדי לעשות את הציור נכון--
-
הוא עובר קרוב מאוד לקופסית באומן,
-
אז נצייר אותו בצבע אחר.
-
הצינור המפותל המרוחק, עובר קרוב מאוד
-
לקופסית באומן,
-
ושוב פעם ציירנו את כולו מפותל
-
בשני מימדים אבל בעצם הוא מתפתל בשלושה.
-
הוא אינו כזה ארוך,אלא שאנו צריכים להגיע הנה
-
אנו רוצים להגיע לנקודה זאת כאן.
-
זה נקרא דיסטאלי.
-
בלועזית --דיסטאל = מרוחק.
-
הוא מפותל והוא צינור.
-
אז כאן זהו הצינור המפותל המרוחק.
-
כאן יש ספיגה חוזרת נוספת של יותר סידן
-
ויותר ספיגה חוזרת של נתרן.
-
אנו סופגים חזרה דברים שלא רצינו
-
לאבד כבר בתחילה.
-
יש הרבה דברים שיכולנו לדבר עליהם
-
בקשר למה שנספג חזרה, אבל זה רק תסקיר.
-
אנו גם סופגים חזרה קצת מים.
-
בסוף--ממש כאן,
-
התסנין שלנו כולו מעובד.
-
הרבה מים הוצאו ממנו.
-
הוא הרבה יותר מרוכז.
-
ספגנו בחזרה הרבה מלחים
-
ואלקטרוליטים שאנו צריכים.
-
ספגנו חזרה גלוקוז וחומצות אמינו.
-
כל מה שאנו זקוקים לו לקחנו בחזרה.
-
ספגנו בחזרה.
-
לכן השארית היא בעיקר פסולת ומים
-
שאנו לא צריכים יותר והם נשפכים
-
אל צינורות מאספים.
-
אפשר לחשוב על זה כמו על צינור מאסף פסולת
-
של הכליה, שאליו מתנקזים המוני נפרונים
-
כדי להתרוקן אליו.
-
אז זהו הצינור המרוחק של נפרון אחר,
-
וזה כאן הוא צינור איסוף, שהוא בעצם
-
צינור שאוסף את כל
-
התוצרים של הנפרונים.
-
מעניין שהצינור המאסף
-
חוזר שוב אל המדולה.
-
הוא שוב חוזר אל המדולה, אל החלק המלוח.
-
אז אם מדברים על החלק המאסף - אולי
-
הצינור המאסף חוזר לתוך המדולה, ואוסף
-
את כל התסנינים מנפרונים שונים.
-
בגלל שהוא חוזר דרך החלק הסופר מלוח
-
שבמדולה, -- יש לנו הורמון שנקרא
-
"הורמון נוגד השתנה" והוא מכתיב עד כמה
-
יהיה חדיר הצינור המאסף. אם הוא מאוד חדיר --
-
הוא מאפשר להפריש יותר מים
כאשר אנו מגיעים למדולה
-
בגלל שזה מאוד מלוח, המים
-
יופרשו אם זה חדיר.
-
כאשר אנו עושים זאת - מה שזה עושה - הוא
-
גורם לתסנין - ועכשיו כבר
אפשר לקרוא לו שתן -
-
להיות אפילו יותר מרוכז, כך שנפסיד פחות מים
-
והוא ממשיך לאסוף, ולאסוף ולאסוף,
-
עד שאנו מגיעים לכאן -- והוא
עוזב את הכליה וממשיך דרך צינורכ השתן
-
-
אל שלפוחית השתן.
-
נקווה שמצאתם את זה מועיל.
-
מה שמגניב כאן זה איך שאנו סופגים חזרה
-
את המים באופן פעיל, בעצם
-
זה החלק הכי מגניב בלולאת הנלה.