< Return to Video

The Kidney and Nephron

  • 0:00 - 0:02
    בסרטון הזה נדבר קצת על הכליה
  • 0:02 - 0:06
    זו תמונה גדולה של הכליה
  • 0:06 - 0:08
    ננסה להסביר איך הכליה פועלת, אפשר לומר,
  • 0:08 - 0:10
    ברמה התפקודית הקטנה ביותר שלה
  • 0:10 - 0:11
    שזה הנפרון
  • 0:11 - 0:17
    אם כן, נעסוק בכליה ובנפרון
  • 0:17 - 0:19
    אתם אולי כבר יודעים קצת על הכליה
  • 0:19 - 0:20
    יש לנו שתיים כאלו
  • 0:20 - 0:23
    הכליות הן הכי מפורסמות בתור האיבר
  • 0:23 - 0:28
    שמפיק או מאפשר לנו להפריש פסולת
  • 0:28 - 0:32
    אבל יחד עם זה, הן גם עוזרות לנו ללשמר
  • 0:32 - 0:36
    את הרמה הנכונה של נוזלים ומלחים
  • 0:36 - 0:39
    או אלקטרוליטים שיש לנו ועל לחץ הדם שלנו.
  • 0:39 - 0:41
    כלומר הןא שומרות על מאזן המים שלנו
  • 0:41 - 0:43
    והן גם מייצרות הורמונים ודברים אחרים
  • 0:43 - 0:45
    אבל לא נרחיב על זה כרגע
  • 0:45 - 0:49
    נתמקד פשוט בשני הדברים הללו
  • 0:49 - 0:52
    ננסה להבין את הפעילות של הכליה באופן כללי
  • 0:52 - 0:54
    לרובנו יש 2 כליות...
  • 0:54 - 0:57
    הן די קרובות לגב שלנו
  • 0:57 - 0:59
    מ-2 צידי עמוד השדרה מאחורי הכבד
  • 0:59 - 1:02
    והנה גירסה מוגדלת של הכליה
  • 1:02 - 1:04
    אם אתם צופים בזה במסך מלא אז הכליה שלכם
  • 1:04 - 1:07
    קטנה מזו שבתמונה, אבל פרסנו אותה כדי שנוכל
  • 1:07 - 1:11
    לראות מה קורה בתוכה
  • 1:11 - 1:15
    פשוט כדי להבין את החלקים השונים כאן
  • 1:15 - 1:18
    כי זה יהיה די משמעותי כשנתחיל
  • 1:18 - 1:21
    לדבר על היחידות התפקודיות או הנפרונים בתוך
  • 1:21 - 1:25
    הכליה, האזור הזה כאן מימין מפה ועד לפה זה
  • 1:25 - 1:29
    (Renal Cortex) נקרא קליפת הכליה -
  • 1:29 - 1:32
    בכל פעם שנדבר על משהו שקשור לכליה, או
  • 1:32 - 1:34
    תראו משהו "רנאלי" הכוונה היא בעצם
  • 1:34 - 1:35
    לכליה
  • 1:35 - 1:37
    אז הנה כאן היא קליפת הכליה,
  • 1:37 - 1:38
    החלק החיצוני בדיוק כאן
  • 1:38 - 1:44
    והאזור הזה כאן הוא המדולה של הכליה
  • 1:44 - 1:46
    (middle) המילה מדולה באה מהמילה אמצע באנגלית
  • 1:46 - 1:49
    אתם יכולים לחשוב על זה בתור האמצע של הכליה
  • 1:49 - 1:52
    חוץ מלהבין את המילים הללו אנחנו הולכים
  • 1:52 - 1:56
    לראות איך הם בפועל ממלאים
    תפקיד מאוד חשוב
  • 1:56 - 1:58
    בסינון או בהפרשה של הפסולת
  • 1:58 - 2:02
    זה מאפשר לנו לא לאבד ולהפריש יותר מדי מים
  • 2:02 - 2:06
    מהגוף כשאנחנו מנסים לסנן את הדם שלנו.
  • 2:06 - 2:09
    אמרנו קודם, ואולי כבר שמעתם פעם
  • 2:09 - 2:12
    מהרצאות אחרות או ממורים אחרים
  • 2:12 - 2:14
    שהיחידה התפקודית של הכליה היא הנפרון
  • 2:14 - 2:16
    והסיבה שהיא נקראת "יחידה תפקודית"
  • 2:16 - 2:23
    היא בגלל שזו הרמה שבה
  • 2:23 - 2:25
    שני הדברים הללו מתרחשים
  • 2:25 - 2:28
    שני התפקודים העיקריים של הכליה :
    הפרשת הפסולת
  • 2:28 - 2:30
    ושמירה על רמת המים
  • 2:30 - 2:33
    במערכת הדם שלנו
  • 2:33 - 2:37
    אז רק כדי לקבל מושג כללי איך הנפרון מותאם
  • 2:37 - 2:38
    בציור הזה של הכליה - הציור נלקח מוויקיפדיה
  • 2:38 - 2:42
    האומן ניסה לצייר כמה נפרונים כאן
  • 2:42 - 2:46
    אז הנפרון יראה משהו כזה בערך והוא
  • 2:46 - 2:48
    יורד עמוק לתוך המדולה ואז עולה חזרה אל תוך
  • 2:48 - 2:51
    הקורטקס ואז הוא מרוקן אל תעלות מאספות
  • 2:51 - 2:54
    ובסופו של הדבר הנוזל יגיע
    לצינור השופכה בדיוק כאן
  • 2:54 - 2:57
    ויסתיים בשלפוחית השתן שממנה נוכל אח"כ
  • 2:57 - 3:00
    להפריש אותו ברגע המתאים
  • 3:00 - 3:03
    לפי האמור כאן תוכלו לדמיין
  • 3:03 - 3:06
    את האורך של הנפרון
  • 3:06 - 3:08
    כאן הוא מתחיל ואז הוא יורד שוב למטה
  • 3:08 - 3:11
    כך שנפרונים רבים מסודרים בצורה הזאת
  • 3:11 - 3:13
    אבל הם ממש דקיקים מאוד
  • 3:13 - 3:15
    הצינורות או יותר נכון הצינוריות הללו
  • 3:15 - 3:16
    הם סופר דקים.
  • 3:16 - 3:18
    הכליה הממוצעת מכילה סדר גודל של
  • 3:18 - 3:21
    מיליון נפרונים
  • 3:21 - 3:26
    אפשר לומר שהנפרונים הם מיקרוסקופיים
  • 3:26 - 3:27
    לפחות האורך שלהם כשהם יורדים לעומק
  • 3:27 - 3:31
    למטה, אפשר לראות את המרחק
  • 3:31 - 3:34
    ועדיין אפשר לדחוס המונים
    מהם בתוך כליה אחת
  • 3:34 - 3:39
    עכשיו בואו ננסה להבין אין הנפרון
  • 3:39 - 3:42
    מסנן את הדם ובעצם מבטיח
    שלא יופרשו יותר מדי
  • 3:42 - 3:46
    מים או דברים טובים אחרים הנמצאים בדם
  • 3:46 - 3:50
    לשתן שלנו
  • 3:50 - 3:53
    אז בואו נצייר כאן נפרון
  • 3:53 - 3:57
    נתחיל ככה:
  • 3:57 - 3:58
    נתחיל בזרם הדם
  • 3:58 - 4:04
    אז הדם מגיע בעורק.
  • 4:04 - 4:07
    אפשר לומר שזה נים עורקי
  • 4:07 - 4:09
    אז הדם מגיע כך:
  • 4:09 - 4:13
    זה למעשה נקרא העורק האָפרנטי = המזין
  • 4:13 - 4:16
    אתם לא חייבים לדעת את השמות אבל
  • 4:16 - 4:18
    אתם עשויים להיתקל בהם מתישהו.
  • 4:18 - 4:22
    הדם נכנס
  • 4:22 - 4:23
    ואז הוא הולך למקום המפותל הזה
  • 4:23 - 4:24
    וזה מתפתל סביב ככה
  • 4:24 - 4:27
    זה נקרא הגְלוֹמֶרוּלוּס
  • 4:27 - 4:28
    ואז הוא עומד לעזוב דרך העורקיק האֶפרנטי= מוציא
  • 4:28 - 4:32
    אֶפרנטי פשוט אומר מהמרכז
  • 4:32 - 4:35
    ואָפרנטי זה פשוט אל, אֶפרנטי מתרחק מהמרכז
  • 4:35 - 4:36
    ונדבר על זה יותר בעתיד אבל זה
  • 4:36 - 4:43
    מעניין שאנחנו עדיים מדברים על
  • 4:43 - 4:46
    עורק בשלב הזה
  • 4:46 - 4:57
    זה עדיין דם מחומצן
  • 4:57 - 4:59
    בדרך כלל כשיש לנו מערכת נימים כמו זו
  • 4:59 - 5:03
    שבגלומרולוס כאן, אז מדברים על
  • 5:03 - 5:04
    מערכת ורידית אבל כאן
    אנחנו עדיין במערכת עורקית
  • 5:04 - 5:06
    וזה בטח בגלל שבמערכת העורקית יש
  • 5:06 - 5:07
    לחץ דם גבוה יותר ומה שאנחנו צריכים לעשות כאן זה
  • 5:07 - 5:09
    לסחוט החוצה נוזל ודברים שמומסים בו אל מחוץ
  • 5:09 - 5:12
    לדם ולתוך הגלומרולוס כאן
  • 5:12 - 5:15
    כך שהגלומרולוס הזה הוא מאוד מחורר ומוקף
  • 5:15 - 5:19
    בתאים אחרים
  • 5:19 - 5:21
    זה סוג של חתך רוחב כזה
  • 5:21 - 5:23
    זה מוקף ככה על ידי המבנה הזה ואלו הם תאים
  • 5:23 - 5:29
    כך שאתם יכולים לדמיין
    שכולם כאן מסביב הם תאים
  • 5:29 - 5:31
    וכמובן שהנימים עצמם בנויים מתאים
  • 5:31 - 5:35
    שמרפדים אותם כך שיש כאן תאים.
  • 5:35 - 5:37
    לכן כשמצויירים קווים - הם מייצגים
  • 5:37 - 5:39
    המון תאים קטנטנים.
  • 5:39 - 5:44
    כאשר הדם נכנס פנימה
  • 5:44 - 5:49
    בלחץ מאוד גבוה
  • 5:49 - 5:53
    זכרו שכאן הכל מאוד מחורר.
  • 5:53 - 5:57
    תאים אלה כאן נקראים פודוציטים
  • 5:57 - 5:59
    והם טיפה יותר בררנים לגבי מה
  • 5:59 - 6:01
    שמסתנן החוצה מהדם,
    בעצם כחמישית מהנוזל
  • 6:01 - 6:03
    שנכנס מגיע בסוף אל החלל הזה שכאן
  • 6:03 - 6:05
    הוא נקרא החלל ע"ש באומן
  • 6:05 - 6:06
    טוב, בעצם, כל הדבר הזה נקרא
  • 6:06 - 6:07
    קופסית באומן
  • 6:07 - 6:10
    זה גופיף כדורי שבו יש פתח שדרכו יכולה
  • 6:10 - 6:12
    הצינורית להתפתל מסביב, והחלל הזה שכאן
  • 6:12 - 6:15
    הוא חלל באומן.
  • 6:15 - 6:21
    זה החלל הזה שבתוך קופסית באומן
  • 6:21 - 6:23
    ובכל המבנה יש תאים.
  • 6:23 - 6:24
    נקווה שזה אכן ברור שכל המבנים הללו
  • 6:24 - 6:25
    עשויים כמובן מתאים
  • 6:25 - 6:28
    ככה שיש לנו בסוף תסנין בתוך זה
  • 6:28 - 6:31
    תסנין זה פשוט מה שנסחט החוצה
  • 6:31 - 6:34
    אי אפשר עדיין לקרוא לזה שתן כי יש עוד
  • 6:34 - 6:37
    הרבה שלבים שצריכים להתרחש
    לפני שזה יזכה לשם שתן
  • 6:37 - 6:41
    אז כרגע זה רק תסנין ובעצם הנוזל
  • 6:41 - 6:42
    שנסחט החוצה, שזה בערך חמישית מהנוזל
  • 6:42 - 6:44
    ודברים שמתמוססים בו בקלות,
  • 6:44 - 6:47
    כמו יונים קטנים, נתרן, ואולי גם
    מולקולות קטנות כמו גלוקוז
  • 6:47 - 6:49
    ואולי גם כמה חומצות אמינו
  • 6:49 - 6:53
    יש טונות של דברים פה, אבל זה
  • 6:53 - 6:56
    בערך הרעיון הכללי.
  • 6:56 - 7:02
    דברים שלא מסתננים פה,
    כמו כדוריות דם אדומות
  • 7:02 - 7:04
    או מולקולות גדולות יותר כמו חלבונים גדולים
  • 7:04 - 7:07
    הם לא יעברו סינון וישארו בדם.
  • 7:07 - 7:10
    המולקולות שעוברות כאן סינון
    הן בעיקר המיקרומולקולות
  • 7:10 - 7:16
    שמהוות חלק מהתסנין שמופיע
  • 7:16 - 7:20
    בחלל באומן.
  • 7:20 - 7:21
    אז מה נשאר לנפרון לעשות עכשיו?
  • 7:21 - 7:22
    קופסית באומן מהווה את ראשיתו של הנפרון
  • 7:22 - 7:25
    ורק כדי לקבל מושג כללי על הכליה שלנו
  • 7:25 - 7:31
    בואו נאמר שאנחנו ליד עורק קטן.
  • 7:31 - 7:33
    זאת קופסית באומן כאן
  • 7:33 - 7:37
    זה נראה בערך ככה, וכל הנפרון
  • 7:37 - 7:41
    מתפתל ומפותל ככה
  • 7:41 - 7:42
    הוא יורד עמוק אל תוך המדולה
    ואז חוזר חזרה
  • 7:42 - 7:45
    ואז לבסוף הוא מרוקן את התסנין אל
  • 7:45 - 7:47
    הצינור המאסף.
    נדבר על זה אחר כך.
  • 7:47 - 7:51
    אז מה שציירתי כאן זה גירסה מוגדלת של
  • 7:51 - 7:55
    החלק הזה שכאן
  • 7:55 - 7:57
    עכשיו נביט על הכל בהגדלה מוקטנת
  • 7:57 - 7:59
    כדי שלא נצא מהמסגרת.
  • 7:59 - 8:01
    אז נראה מבט מרוחק יותר..
  • 8:01 - 8:03
    היה עורק שנכנס .
  • 8:03 - 8:06
    הוא נדחק לתוך הגלומרולה.
  • 8:06 - 8:08
    רוב הדם יוצא איתו, אבל חמישית מכמותו
  • 8:08 - 8:12
    מסתננת לתוך קפסולת באומן.
  • 8:12 - 8:15
    הנה כאן זוהי קפסולת באומן.
  • 8:15 - 8:16
    קצת הקטנו את התמונה.
  • 8:16 - 8:18
    הנה כאן ישנו התסנין.
  • 8:18 - 8:19
    אולי נצבע אותו בצהוב.
  • 8:19 - 8:23
    התסנין יוצא בנקודה זו,
  • 8:23 - 8:27
    לפעמים הוא נקרא "התסנין של הגלומרולי"
  • 8:27 - 8:30
    כי הוא סונן בגלומרולי, אבל
  • 8:30 - 8:33
    הוא גם סונן עלידי תאי הפודוציטים (podocytes)
  • 8:33 - 8:35
    שנמצאים בתוך קפסולת באומן.
  • 8:35 - 8:36
    עכשיו התסנין מוכן לעבור
    לצינורית המקורבת.
  • 8:36 - 8:40
    נצייר אותה כמו משהו כזה.
  • 8:40 - 8:41
    כמובן שזה לא נראה בדיוק כמו במציאות,
  • 8:41 - 8:44
    אבל נקווה שזה נותן מושג כלשהו.
  • 8:44 - 8:47
    הנה כאן הצינורית הפרוקסימאלית = המקורבת.
  • 8:47 - 8:49
    זה נשמע שם נורא מצוחצח אבל פרוקסימאלי
  • 8:49 - 8:52
    זה פשוט "מקורב ". כלומר- הצינורית המקורבת.
  • 8:52 - 8:55
    כי היא הצינורית הקטנה שקרובה לגלומרולוס.
  • 8:55 - 8:56
    לכן היא נקראית כך.
  • 8:56 - 8:59
    יש לה שני חלקים:
  • 8:59 - 9:03
    לכל המבנה קוראים לפעמים
  • 9:03 - 9:07
    "הצינורית המקורבת המפותלת"
  • 9:07 - 9:08
    למה? כי היא מפותלת....
  • 9:08 - 9:10
    לכן היא צויירה כאן בפיתול.
  • 9:10 - 9:17
    אמנם הציור הוא דו-ממדי
  • 9:17 - 9:21
    אבל כמובן במציאות היא תלת מימדית.
  • 9:21 - 9:24
    במציאות יש חלק מפותל וגם
  • 9:24 - 9:26
    חלק ישר בסופו של הצינורית המקורבת.
  • 9:26 - 9:28
    בכל זאת נקרא לכל זה "הצינורית המקורבת".
  • 9:28 - 9:30
    זה החלק המפותל
  • 9:30 - 9:31
    וזה החלק הישר,
  • 9:31 - 9:33
    לא צריך יותר מידי לדייק.
  • 9:33 - 9:36
    החשיבות היחודית של חלק זה מהנפרון-
  • 9:36 - 9:37
    ויש לזכור כי אנחנו עכשיו בנקודה
  • 9:37 - 9:39
    של הנפרון ממש כאן, והעיקר עכשיו
  • 9:39 - 9:41
    הוא להתחיל לספוג מחדש חלק מהתסנין
  • 9:41 - 9:43
    שחשוב לנו לא לאבד.
  • 9:43 - 9:45
    אנו רוצים לשמור את הגלוקוז.
  • 9:45 - 9:48
    זהו החומר שהרווחנו בקושי, אכלנו אותו
  • 9:48 - 9:51
    כי הוא טוב לאנרגיה
  • 9:51 - 9:52
    אנחנו לא בהכרח רוצים לאבד הרבה נתרן
  • 9:52 - 9:54
    ראינו בסרטונים אחדים שהוא מועיל
  • 9:54 - 9:55
    וטוב שימצא בסביבה.
  • 9:55 - 9:59
    כמובן איננו רוצים לאבד חומצות אמינו.
  • 9:59 - 10:03
    הן חשובות לבניית חלבונים ודברים נוספים.
  • 10:03 - 10:06
    כל אלו חומרים שאיננו רוצים לאבד
  • 10:06 - 10:10
    לכן אנחנו מתחילים לספוג אותם חזרה.
  • 10:10 - 10:11
    יהיה סרטון שלם שיראה איך זה נעשה.
  • 10:11 - 10:12
    אבל שימו לב שזוהי פעולה אקטיבית.
  • 10:12 - 10:14
    היות ואנו משתמשים ב-ATP,
    אז הנה קצת לשם סיכום:
  • 10:14 - 10:15
    ה-ATP משמש לשאוב החוצה נתרן
  • 10:15 - 10:19
    וזה למעשה גורם להביא את הדברים האחרים.
  • 10:19 - 10:24
    זה מה שקורה קצת על קצה המזלג.
  • 10:24 - 10:24
    טוב, אז אנחנו -סופגים.
    תארו לכם מה הולך.
  • 10:24 - 10:26
    ישנם תאים שעכשיו מרפדים
    את הצינורית המקורבת
  • 10:26 - 10:30
    בעצם יש להם קצת דברים שבולטים החוצה
  • 10:30 - 10:32
    יהיה סרטון שלם על זה כי זה
  • 10:32 - 10:34
    באמת מעניין.
  • 10:34 - 10:36
    טוב, אז יש כאן בחוץ תאים.
  • 10:36 - 10:37
    מהצד השני של התאים, ישנה מערכת עורקית.
  • 10:37 - 10:41
    או בעצם זו מערכת נימים עורקית
  • 10:41 - 10:44
    נניח שיש כאן מערכת נימים
  • 10:44 - 10:46
    והיא מאוד קרובה לתאים
    המרפדים את הצינורית המקורבת
  • 10:46 - 10:48
    הנוזל נדחף באופן פעיל
  • 10:48 - 10:52
    במיוחד הנתרן, וגם כל היתר, משתמשים באנרגיה
  • 10:52 - 10:56
    כדי להישאב חזרה באופן סלקטיבי - אל הדם
  • 10:56 - 10:58
    ואולי גם קצת מים.
  • 10:58 - 11:00
    אז אנו שואבים חזרה נתרן,קצת גלוקוז,
  • 11:00 - 11:01
    ונתחיל גם לשאוב בחזרה גם קצת מים
  • 11:01 - 11:02
    כי איננו רוצים לאבד את כל המים האלה.
  • 11:02 - 11:05
    לו כל המים שהיו בתסנין המקורי
  • 11:05 - 11:08
    היו מופרשים עם השתן - היינו מפסידים
  • 11:08 - 11:12
    ליטרים רבים של מים כל יום -
  • 11:12 - 11:17
    זה בהחלט דבר שאינו רצוי.
  • 11:17 - 11:19
    זוהי הבעיה העיקרית.
  • 11:19 - 11:23
    לכן מתחיל תהליך הספיגה מחדש.
  • 11:23 - 11:25
    עכשיו אנו מגיעים לטבעת האנלה (HANLE).
  • 11:25 - 11:26
    זה אחד מהחלקים
  • 11:26 - 11:32
    הכי מעניינים בנפרון.
  • 11:32 - 11:35
    אנו מדברים על טבעת האנלה
    והיא יורדת כלפי מטה
  • 11:35 - 11:37
    ואז עולה שוב.
  • 11:37 - 11:39
    את רוב אורך הנפרון
  • 11:39 - 11:42
    מהווה טבעת האנלה.
  • 11:42 - 11:44
    טוב, אם נחזור שוב אל הדיאגרמה שכאן
  • 11:44 - 11:45
    ואם אנו מדברים על טבעת האנלה
  • 11:45 - 11:46
    הכוונה היא לכל הדבר הזה כאן.
  • 11:46 - 11:49
    ותראו משהו מעניין כאן.
  • 11:49 - 11:51
    היא חוצה את הגבול בין הקורטקס,
    שהוא החלק הצבוע בחום בהיר
  • 11:51 - 11:53
    והמדולה של הכליה,
    שהוא החלק האדום-כתום
  • 11:53 - 11:55
    וזה נעשה בגלל סיבה מצויינת.
  • 11:55 - 12:00
    נצייר את זה כאן.
  • 12:00 - 12:04
    נניח שזה הקו המפריד - הנה כאן.
  • 12:04 - 12:06
    כאן זהו הקורטקס.
  • 12:06 - 12:08
    וזה כאן זו המדולה.
  • 12:08 - 12:11
    הנקודה העיקרית היא,
    טוב יש בעצם שתי נקודות
  • 12:11 - 12:13
    בקשר ללולאת הנלה.
  • 12:13 - 12:15
    אחת היא לעשות את המדולה של הכליה - מלוחה.
  • 12:15 - 12:17
    זה נעשה ע"י פעולת שאיבה של מלח החוצה.
  • 12:17 - 12:21
    המלח נשאב החוצה באופן פעיל.
  • 12:21 - 12:25
    זה קורה בחלק העולה של לולאת הנלה.
  • 12:25 - 12:27
    היא שואבת החוצה מלחים: נתרן ואשלגן
  • 12:27 - 12:28
    כלור או אפשר לומר :כלורין
  • 12:28 - 12:33
    יונים של כלורין.
  • 12:33 - 12:35
    שאיבה פעילה זו של הוצאת המלחים, נעשית כאן
  • 12:35 - 12:40
    כדי לגרום למדולה כולה להיות מלוחה.
    אם נחשוב על זה במונחים של
  • 12:40 - 12:42
    אוסמוזיס - היא תהפוך להיות היפרטונית.
  • 12:42 - 12:44
    יהיה יותר מומס כאן מאשר בתסנין
  • 12:44 - 12:49
    העובר דרך הצינוריות.
  • 12:49 - 12:58
    כדי לעשות זאת - נשתמש בATP.
  • 12:58 - 13:01
  • 13:01 - 13:03
    כל הפעולה הזו דורשת ATP
    בשביל סינון פעיל כנגד'
  • 13:03 - 13:06
    מפל הריכוזים.
  • 13:06 - 13:12
    וכל זה מלוח - וזה מלוח בגלל סיבה.
  • 13:12 - 13:14
    זה לא כדי להחזיר את המלחים האלה מהתסנין,
  • 13:14 - 13:18
    למרות שזה חלק מהסיבה, אבל ע"י שאנו
  • 13:18 - 13:22
    ממליחים, החלק העולה נעשה
    חדיר רק למלחים האלה
  • 13:22 - 13:28
    וליונים האלה.
  • 13:28 - 13:30
    הוא אינו חדיר למים
  • 13:30 - 13:33
    רק החלק היורד של לולאת הנלה
  • 13:33 - 13:36
    חדיר למים.
  • 13:36 - 13:37
    אז מה יקרה?
  • 13:37 - 13:40
    אם כל זה מלוח כי החלק העולה פעיל
  • 13:40 - 13:42
    בשאיבת המלח החוצה, מה יקרה למים
  • 13:42 - 13:46
    כשהם יורדים לאורך הלולאה?
  • 13:46 - 13:51
    ובכן, זו סביבה היפרטונית כאן.
  • 13:51 - 13:53
    המים באופן טבעי ,ינסו
  • 13:53 - 13:58
    להשוות את הריכוזים
  • 13:58 - 13:59
    היה סרטון שלם על זה.
  • 13:59 - 14:01
    זה לא קורה ע"י נס.
  • 14:01 - 14:06
    והמים אכן יעשו זאת, כי זו סביבה היפרטונית.
  • 14:06 - 14:09
    היא יותר מלוחה, והיא חדירה רק למים,
  • 14:09 - 14:10
    לכן המים יעזבו עכשיו את הממברנה
  • 14:10 - 14:13
    בחלק היורד של לולאת הנלה.
  • 14:13 - 14:14
    זהו החלק העיקרי של הספיגה החוזרת של המים.
  • 14:14 - 14:17
    מדוע לא מנצלים כאן ATP
  • 14:17 - 14:21
    כדי לשאוב את המים? חשבו הרבה על זה.
  • 14:21 - 14:23
    התשובה לכך היא שמסתבר
  • 14:23 - 14:25
    שאין דרך קלה לעשות זאת.
  • 14:25 - 14:29
    מערכות ביולוגיות הינן מוצלחות בשימוש ב-ATP
  • 14:29 - 14:31
    כדי לשאוב החוצה יונים.אבל אינן
    יכולות לשאוב החוצה מים באופן פעיל .
  • 14:31 - 14:32
    קשה לחלבונים לפעול על מים.
  • 14:32 - 14:34
    לכן הפתרון הוא להמליח כאן,
    ע"י שאיבה החוצה של
  • 14:34 - 14:37
    יונים ואז המים-- כאשר זה חדיר רק למים,
  • 14:37 - 14:40
    המים באופן טבעי יזרמו החוצה.
  • 14:40 - 14:43
    לכן זהו מנגנון שקיים כדי להרויח בחזרה הרבה
  • 14:43 - 14:45
    מים, שהסתננו החוצה -כאן.
  • 14:45 - 14:49
    הסיבה לכך שהיא כל כך ארוכה,
    היא כדי לתת זמן
  • 14:49 - 14:53
    למים להיות מופרשים החוצה, ולכן היא יורדת
  • 14:53 - 14:54
    עמוק ונמוך לתוך החלק המלוח הזה.
  • 14:54 - 14:56
    עכשיו כשאנו עוזבים את לולאת הנלה,
  • 14:56 - 14:57
    אז כמעט סיימנו עם הנפרון.
  • 14:57 - 15:01
    אז ישנו עוד צינור מפותל,
  • 15:01 - 15:03
    אתם כמעט יכולים לנחש את
    שמו של הצינור המפותל הזה.
  • 15:03 - 15:06
    אם זה היה הצינור המפותל המקורב --
    אז זה יהיה המרוחק.
  • 15:06 - 15:10
    בעצם, כדי לעשות את הציור נכון--
  • 15:10 - 15:13
    הוא עובר קרוב מאוד לקופסית באומן,
  • 15:13 - 15:15
    אז נצייר אותו בצבע אחר.
  • 15:15 - 15:18
    הצינור המפותל המרוחק, עובר קרוב מאוד
  • 15:18 - 15:21
    לקופסית באומן,
  • 15:21 - 15:23
    ושוב פעם ציירנו את כולו מפותל
  • 15:23 - 15:28
    בשני מימדים אבל בעצם הוא מתפתל בשלושה.
  • 15:28 - 15:31
    הוא אינו כזה ארוך,אלא שאנו צריכים להגיע הנה
  • 15:31 - 15:35
    אנו רוצים להגיע לנקודה זאת כאן.
  • 15:35 - 15:36
    זה נקרא דיסטאלי.
  • 15:36 - 15:39
    בלועזית --דיסטאל = מרוחק.
  • 15:39 - 15:42
    הוא מפותל והוא צינור.
  • 15:42 - 15:45
    אז כאן זהו הצינור המפותל המרוחק.
  • 15:45 - 15:47
    כאן יש ספיגה חוזרת נוספת של יותר סידן
  • 15:47 - 15:52
    ויותר ספיגה חוזרת של נתרן.
  • 15:52 - 15:53
    אנו סופגים חזרה דברים שלא רצינו
  • 15:53 - 15:57
    לאבד כבר בתחילה.
  • 15:57 - 16:02
    יש הרבה דברים שיכולנו לדבר עליהם
  • 16:02 - 16:04
    בקשר למה שנספג חזרה, אבל זה רק תסקיר.
  • 16:04 - 16:06
    אנו גם סופגים חזרה קצת מים.
  • 16:06 - 16:08
    בסוף--ממש כאן,
  • 16:08 - 16:10
    התסנין שלנו כולו מעובד.
  • 16:10 - 16:12
    הרבה מים הוצאו ממנו.
  • 16:12 - 16:13
    הוא הרבה יותר מרוכז.
  • 16:13 - 16:15
    ספגנו בחזרה הרבה מלחים
  • 16:15 - 16:17
    ואלקטרוליטים שאנו צריכים.
  • 16:17 - 16:24
    ספגנו חזרה גלוקוז וחומצות אמינו.
  • 16:24 - 16:28
    כל מה שאנו זקוקים לו לקחנו בחזרה.
  • 16:28 - 16:29
    ספגנו בחזרה.
  • 16:29 - 16:31
    לכן השארית היא בעיקר פסולת ומים
  • 16:31 - 16:33
    שאנו לא צריכים יותר והם נשפכים
  • 16:33 - 16:34
    אל צינורות מאספים.
  • 16:34 - 16:36
    אפשר לחשוב על זה כמו על צינור מאסף פסולת
  • 16:36 - 16:40
    של הכליה, שאליו מתנקזים המוני נפרונים
  • 16:40 - 16:41
    כדי להתרוקן אליו.
  • 16:41 - 16:43
    אז זהו הצינור המרוחק של נפרון אחר,
  • 16:43 - 16:44
    וזה כאן הוא צינור איסוף, שהוא בעצם
  • 16:44 - 16:46
    צינור שאוסף את כל
  • 16:46 - 16:48
    התוצרים של הנפרונים.
  • 16:48 - 16:49
    מעניין שהצינור המאסף
  • 16:49 - 16:52
    חוזר שוב אל המדולה.
  • 16:52 - 16:54
    הוא שוב חוזר אל המדולה, אל החלק המלוח.
  • 16:54 - 16:56
    אז אם מדברים על החלק המאסף - אולי
  • 16:56 - 17:00
    הצינור המאסף חוזר לתוך המדולה, ואוסף
  • 17:00 - 17:02
    את כל התסנינים מנפרונים שונים.
  • 17:02 - 17:03
    בגלל שהוא חוזר דרך החלק הסופר מלוח
  • 17:03 - 17:05
    שבמדולה, -- יש לנו הורמון שנקרא
  • 17:05 - 17:07
    "הורמון נוגד השתנה" והוא מכתיב עד כמה
  • 17:07 - 17:12
    יהיה חדיר הצינור המאסף. אם הוא מאוד חדיר --
  • 17:12 - 17:14
    הוא מאפשר להפריש יותר מים
    כאשר אנו מגיעים למדולה
  • 17:14 - 17:17
    בגלל שזה מאוד מלוח, המים
  • 17:17 - 17:22
    יופרשו אם זה חדיר.
  • 17:22 - 17:24
    כאשר אנו עושים זאת - מה שזה עושה - הוא
  • 17:24 - 17:27
    גורם לתסנין - ועכשיו כבר
    אפשר לקרוא לו שתן -
  • 17:27 - 17:29
    להיות אפילו יותר מרוכז, כך שנפסיד פחות מים
  • 17:29 - 17:31
    והוא ממשיך לאסוף, ולאסוף ולאסוף,
  • 17:31 - 17:34
    עד שאנו מגיעים לכאן -- והוא
    עוזב את הכליה וממשיך דרך צינורכ השתן
  • 17:34 - 17:36
  • 17:36 - 17:40
    אל שלפוחית השתן.
  • 17:40 - 17:43
    נקווה שמצאתם את זה מועיל.
  • 17:43 - 17:47
    מה שמגניב כאן זה איך שאנו סופגים חזרה
  • 17:47 - 17:50
    את המים באופן פעיל, בעצם
  • 17:50 - 17:55
    זה החלק הכי מגניב בלולאת הנלה.
Title:
The Kidney and Nephron
Description:

Overview of how the nephrons in the kidney filter blood and reabsorb water and other molecules.
more » « less
Video Language:
English
Duration:
18:38
shlomit orgad edited Hebrew subtitles for The Kidney and Nephron
mychooey edited Hebrew subtitles for The Kidney and Nephron
mychooey edited Hebrew subtitles for The Kidney and Nephron
mychooey added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.