WEBVTT

00:00:00.340 --> 00:00:02.190
בסרטון הזה נדבר קצת על הכליה

00:00:02.190 --> 00:00:05.500
זו תמונה גדולה של הכליה

00:00:05.500 --> 00:00:08.200
ננסה להסביר איך הכליה פועלת, אפשר לומר,

00:00:08.200 --> 00:00:10.500
ברמה התפקודית הקטנה ביותר שלה

00:00:10.500 --> 00:00:11.420
שזה הנפרון

00:00:11.420 --> 00:00:16.700
אם כן, נעסוק בכליה ובנפרון

00:00:16.700 --> 00:00:18.780
אתם אולי כבר יודעים קצת על הכליה

00:00:18.780 --> 00:00:19.680
יש לנו שתיים כאלו

00:00:19.680 --> 00:00:23.270
הכליות הן הכי מפורסמות בתור האיבר

00:00:23.270 --> 00:00:27.860
שמפיק או מאפשר לנו להפריש פסולת

00:00:27.860 --> 00:00:32.229
אבל יחד עם זה, הן גם עוזרות לנו ללשמר

00:00:32.229 --> 00:00:36.410
את הרמה הנכונה של נוזלים ומלחים

00:00:36.410 --> 00:00:39.010
או אלקטרוליטים שיש לנו ועל לחץ הדם שלנו.

00:00:39.010 --> 00:00:40.870
כלומר הןא שומרות על מאזן המים שלנו

00:00:40.870 --> 00:00:42.960
והן גם מייצרות הורמונים ודברים אחרים

00:00:42.960 --> 00:00:45.190
אבל לא נרחיב על זה כרגע

00:00:45.190 --> 00:00:48.580
נתמקד פשוט בשני הדברים הללו

00:00:48.580 --> 00:00:52.210
ננסה להבין את הפעילות של הכליה באופן כללי

00:00:52.210 --> 00:00:54.130
לרובנו יש 2 כליות...

00:00:54.130 --> 00:00:57.480
הן די קרובות לגב שלנו

00:00:57.480 --> 00:00:59.210
מ-2 צידי עמוד השדרה מאחורי הכבד

00:00:59.210 --> 00:01:02.470
והנה גירסה מוגדלת של הכליה

00:01:02.470 --> 00:01:04.239
אם אתם צופים בזה במסך מלא אז הכליה שלכם

00:01:04.239 --> 00:01:07.150
קטנה מזו שבתמונה, אבל פרסנו אותה כדי שנוכל

00:01:07.150 --> 00:01:10.980
לראות מה קורה בתוכה

00:01:10.980 --> 00:01:15.130
פשוט כדי להבין את החלקים השונים כאן

00:01:15.130 --> 00:01:17.660
כי זה יהיה די משמעותי כשנתחיל

00:01:17.660 --> 00:01:20.520
לדבר על היחידות התפקודיות או הנפרונים בתוך

00:01:20.520 --> 00:01:24.930
הכליה, האזור הזה כאן מימין מפה ועד לפה זה

00:01:24.930 --> 00:01:28.910
(Renal Cortex) נקרא קליפת הכליה -

00:01:28.910 --> 00:01:31.550
בכל פעם שנדבר על משהו שקשור לכליה, או

00:01:31.550 --> 00:01:34.110
תראו משהו "רנאלי" הכוונה היא בעצם

00:01:34.110 --> 00:01:34.580
לכליה

00:01:34.580 --> 00:01:36.800
אז הנה כאן היא קליפת הכליה,

00:01:36.800 --> 00:01:38.230
החלק החיצוני בדיוק כאן

00:01:38.230 --> 00:01:44.380
והאזור הזה כאן הוא המדולה של הכליה

00:01:44.380 --> 00:01:46.480
(middle) המילה מדולה באה מהמילה אמצע באנגלית

00:01:46.480 --> 00:01:49.050
אתם יכולים לחשוב על זה בתור האמצע של הכליה

00:01:49.050 --> 00:01:52.400
חוץ מלהבין את המילים הללו אנחנו הולכים

00:01:52.400 --> 00:01:55.680
לראות איך הם בפועל ממלאים 
תפקיד מאוד חשוב

00:01:55.680 --> 00:01:58.350
בסינון או בהפרשה של הפסולת

00:01:58.350 --> 00:02:01.720
זה מאפשר לנו לא לאבד ולהפריש יותר מדי מים

00:02:01.720 --> 00:02:05.730
מהגוף כשאנחנו מנסים לסנן את הדם שלנו.

00:02:05.730 --> 00:02:09.020
אמרנו קודם, ואולי כבר שמעתם פעם

00:02:09.020 --> 00:02:11.720
מהרצאות אחרות או ממורים אחרים

00:02:11.720 --> 00:02:14.330
שהיחידה התפקודית של הכליה היא הנפרון

00:02:14.330 --> 00:02:16.490
והסיבה שהיא נקראת "יחידה תפקודית"

00:02:16.490 --> 00:02:22.510
היא בגלל שזו הרמה שבה

00:02:22.510 --> 00:02:25.040
שני הדברים הללו מתרחשים

00:02:25.040 --> 00:02:28.290
שני התפקודים העיקריים של הכליה :
הפרשת הפסולת

00:02:28.290 --> 00:02:30.250
ושמירה על רמת המים

00:02:30.250 --> 00:02:32.980
במערכת הדם שלנו

00:02:32.980 --> 00:02:36.580
אז רק כדי לקבל מושג כללי איך הנפרון מותאם

00:02:36.580 --> 00:02:37.730
בציור הזה של הכליה - הציור נלקח מוויקיפדיה

00:02:37.730 --> 00:02:41.730
האומן ניסה לצייר כמה נפרונים כאן

00:02:41.730 --> 00:02:45.840
אז הנפרון יראה משהו כזה בערך והוא

00:02:45.840 --> 00:02:48.420
יורד עמוק לתוך המדולה ואז עולה חזרה אל תוך

00:02:48.420 --> 00:02:50.630
הקורטקס ואז הוא מרוקן אל תעלות מאספות

00:02:50.630 --> 00:02:53.680
ובסופו של הדבר הנוזל יגיע 
לצינור השופכה בדיוק כאן

00:02:53.680 --> 00:02:56.640
ויסתיים בשלפוחית השתן שממנה נוכל אח"כ

00:02:56.640 --> 00:02:59.620
להפריש אותו ברגע המתאים

00:02:59.620 --> 00:03:02.960
לפי האמור כאן תוכלו לדמיין

00:03:02.960 --> 00:03:05.880
את האורך של הנפרון

00:03:05.880 --> 00:03:07.770
כאן הוא מתחיל ואז הוא יורד שוב למטה

00:03:07.770 --> 00:03:10.780
כך שנפרונים רבים מסודרים בצורה הזאת

00:03:10.780 --> 00:03:13.030
אבל הם ממש דקיקים מאוד

00:03:13.030 --> 00:03:14.840
הצינורות או יותר נכון הצינוריות הללו

00:03:14.840 --> 00:03:15.840
הם סופר דקים.

00:03:15.840 --> 00:03:18.140
הכליה הממוצעת מכילה סדר גודל של

00:03:18.140 --> 00:03:20.800
מיליון נפרונים

00:03:20.800 --> 00:03:26.190
אפשר לומר שהנפרונים הם מיקרוסקופיים

00:03:26.190 --> 00:03:27.440
לפחות האורך שלהם כשהם יורדים לעומק

00:03:27.440 --> 00:03:31.320
למטה, אפשר לראות את המרחק

00:03:31.320 --> 00:03:34.470
ועדיין אפשר לדחוס המונים 
מהם בתוך כליה אחת

00:03:34.470 --> 00:03:39.390
עכשיו בואו ננסה להבין אין הנפרון

00:03:39.390 --> 00:03:41.880
מסנן את הדם ובעצם מבטיח 
שלא יופרשו יותר מדי

00:03:41.880 --> 00:03:45.510
מים או דברים טובים אחרים הנמצאים בדם

00:03:45.510 --> 00:03:49.580
לשתן שלנו

00:03:49.580 --> 00:03:52.880
אז בואו נצייר כאן נפרון

00:03:52.880 --> 00:03:56.530
נתחיל ככה:

00:03:56.530 --> 00:03:58.330
נתחיל בזרם הדם

00:03:58.330 --> 00:04:04.070
אז הדם מגיע בעורק.

00:04:04.070 --> 00:04:07.200
אפשר לומר שזה נים עורקי

00:04:07.200 --> 00:04:08.850
אז הדם מגיע כך:

00:04:08.850 --> 00:04:13.480
זה למעשה נקרא העורק האָפרנטי = המזין

00:04:13.480 --> 00:04:15.780
אתם לא חייבים לדעת את השמות אבל

00:04:15.780 --> 00:04:17.589
אתם עשויים להיתקל בהם מתישהו.

00:04:17.589 --> 00:04:21.820
הדם נכנס

00:04:21.820 --> 00:04:23.230
ואז הוא הולך למקום המפותל הזה

00:04:23.230 --> 00:04:24.480
וזה מתפתל סביב ככה

00:04:24.480 --> 00:04:26.670
זה נקרא הגְלוֹמֶרוּלוּס

00:04:26.670 --> 00:04:28.170
ואז הוא עומד לעזוב דרך העורקיק האֶפרנטי= מוציא

00:04:28.170 --> 00:04:32.060
אֶפרנטי פשוט אומר מהמרכז

00:04:32.060 --> 00:04:34.810
ואָפרנטי זה פשוט אל, אֶפרנטי מתרחק מהמרכז

00:04:34.810 --> 00:04:36.060
ונדבר על זה יותר בעתיד אבל זה

00:04:36.060 --> 00:04:43.490
מעניין שאנחנו עדיים מדברים על

00:04:43.490 --> 00:04:45.870
עורק בשלב הזה

00:04:45.870 --> 00:04:57.100
זה עדיין דם מחומצן

00:04:57.100 --> 00:04:58.610
בדרך כלל כשיש לנו מערכת נימים כמו זו

00:04:58.610 --> 00:05:02.750
שבגלומרולוס כאן, אז מדברים על

00:05:02.750 --> 00:05:04.340
מערכת ורידית אבל כאן 
אנחנו עדיין במערכת עורקית

00:05:04.340 --> 00:05:05.830
וזה בטח בגלל שבמערכת העורקית יש

00:05:05.830 --> 00:05:07.040
לחץ דם גבוה יותר ומה שאנחנו צריכים לעשות כאן זה

00:05:07.040 --> 00:05:08.770
לסחוט החוצה נוזל ודברים שמומסים בו אל מחוץ

00:05:08.770 --> 00:05:12.260
לדם ולתוך הגלומרולוס כאן

00:05:12.260 --> 00:05:14.950
כך שהגלומרולוס הזה הוא מאוד מחורר ומוקף

00:05:14.950 --> 00:05:18.650
בתאים אחרים

00:05:18.650 --> 00:05:21.280
זה סוג של חתך רוחב כזה

00:05:21.280 --> 00:05:22.760
זה מוקף ככה על ידי המבנה הזה ואלו הם תאים

00:05:22.760 --> 00:05:28.730
כך שאתם יכולים לדמיין 
שכולם כאן מסביב הם תאים

00:05:28.730 --> 00:05:30.970
וכמובן שהנימים עצמם בנויים מתאים

00:05:30.970 --> 00:05:35.420
שמרפדים אותם כך שיש כאן תאים.

00:05:35.420 --> 00:05:37.460
לכן כשמצויירים קווים - הם מייצגים

00:05:37.460 --> 00:05:38.710
המון תאים קטנטנים.

00:05:38.710 --> 00:05:44.470
כאשר הדם נכנס פנימה

00:05:44.470 --> 00:05:49.200
בלחץ מאוד גבוה

00:05:49.200 --> 00:05:53.350
זכרו שכאן הכל מאוד מחורר.

00:05:53.350 --> 00:05:56.980
תאים אלה כאן נקראים פודוציטים

00:05:56.980 --> 00:05:58.960
והם טיפה יותר בררנים לגבי מה

00:05:58.960 --> 00:06:01.140
שמסתנן החוצה מהדם, 
בעצם כחמישית מהנוזל

00:06:01.140 --> 00:06:03.420
שנכנס מגיע בסוף אל החלל הזה שכאן

00:06:03.420 --> 00:06:04.540
הוא נקרא החלל ע"ש באומן

00:06:04.540 --> 00:06:05.900
טוב, בעצם, כל הדבר הזה נקרא

00:06:05.900 --> 00:06:06.960
קופסית באומן

00:06:06.960 --> 00:06:10.410
זה גופיף כדורי שבו יש פתח שדרכו יכולה

00:06:10.410 --> 00:06:11.880
הצינורית להתפתל מסביב, והחלל הזה שכאן

00:06:11.880 --> 00:06:14.630
הוא חלל באומן.

00:06:14.630 --> 00:06:20.640
זה החלל הזה שבתוך קופסית באומן

00:06:20.640 --> 00:06:22.550
ובכל המבנה יש תאים.

00:06:22.550 --> 00:06:23.690
נקווה שזה אכן ברור שכל המבנים הללו

00:06:23.690 --> 00:06:24.940
עשויים כמובן מתאים

00:06:24.940 --> 00:06:28.270
ככה שיש לנו בסוף תסנין בתוך זה

00:06:28.270 --> 00:06:30.650
תסנין זה פשוט מה שנסחט החוצה

00:06:30.650 --> 00:06:34.050
אי אפשר עדיין לקרוא לזה שתן כי יש עוד

00:06:34.050 --> 00:06:36.890
הרבה שלבים שצריכים להתרחש 
לפני שזה יזכה לשם שתן

00:06:36.890 --> 00:06:41.270
אז כרגע זה רק תסנין ובעצם הנוזל

00:06:41.270 --> 00:06:42.150
שנסחט החוצה, שזה בערך חמישית מהנוזל

00:06:42.150 --> 00:06:44.200
ודברים שמתמוססים בו בקלות,

00:06:44.200 --> 00:06:46.830
כמו יונים קטנים, נתרן, ואולי גם 
מולקולות קטנות כמו גלוקוז

00:06:46.830 --> 00:06:48.730
ואולי גם כמה חומצות אמינו

00:06:48.730 --> 00:06:53.190
יש טונות של דברים פה, אבל זה

00:06:53.190 --> 00:06:56.380
בערך הרעיון הכללי.

00:06:56.380 --> 00:07:01.720
דברים שלא מסתננים פה, 
כמו כדוריות דם אדומות

00:07:01.720 --> 00:07:04.400
או מולקולות גדולות יותר כמו חלבונים גדולים

00:07:04.400 --> 00:07:07.220
הם לא יעברו סינון וישארו בדם.

00:07:07.220 --> 00:07:10.450
המולקולות שעוברות כאן סינון
הן בעיקר המיקרומולקולות

00:07:10.450 --> 00:07:16.430
שמהוות חלק מהתסנין שמופיע

00:07:16.430 --> 00:07:19.570
בחלל באומן.

00:07:19.570 --> 00:07:21.086
אז מה נשאר לנפרון לעשות עכשיו?

00:07:21.086 --> 00:07:22.080
קופסית באומן מהווה את ראשיתו של הנפרון

00:07:22.080 --> 00:07:25.370
ורק כדי לקבל מושג כללי על הכליה שלנו

00:07:25.370 --> 00:07:31.340
בואו נאמר שאנחנו ליד עורק קטן.

00:07:31.340 --> 00:07:32.510
זאת קופסית באומן כאן

00:07:32.510 --> 00:07:36.700
זה נראה בערך ככה, וכל הנפרון

00:07:36.700 --> 00:07:40.910
מתפתל ומפותל ככה

00:07:40.910 --> 00:07:42.390
הוא יורד עמוק אל תוך המדולה
ואז חוזר חזרה

00:07:42.390 --> 00:07:45.110
ואז לבסוף הוא מרוקן את התסנין אל

00:07:45.110 --> 00:07:46.960
הצינור המאסף. 
נדבר על זה אחר כך.

00:07:46.960 --> 00:07:51.280
אז מה שציירתי כאן זה גירסה מוגדלת של

00:07:51.280 --> 00:07:54.760
החלק הזה שכאן

00:07:54.760 --> 00:07:56.980
עכשיו נביט על הכל בהגדלה מוקטנת

00:07:56.980 --> 00:07:59.075
כדי שלא נצא מהמסגרת.

00:07:59.075 --> 00:08:00.580
אז נראה מבט מרוחק יותר..

00:08:00.580 --> 00:08:03.150
היה עורק שנכנס .

00:08:03.150 --> 00:08:06.220
הוא נדחק לתוך הגלומרולה.

00:08:06.220 --> 00:08:07.980
רוב הדם יוצא איתו, אבל חמישית מכמותו

00:08:07.980 --> 00:08:12.250
מסתננת לתוך קפסולת באומן.

00:08:12.250 --> 00:08:14.660
הנה כאן זוהי קפסולת באומן.

00:08:14.660 --> 00:08:16.250
קצת הקטנו את התמונה.

00:08:16.250 --> 00:08:17.550
הנה כאן ישנו התסנין.

00:08:17.550 --> 00:08:19.290
אולי נצבע אותו בצהוב.

00:08:19.290 --> 00:08:23.220
התסנין יוצא בנקודה זו,

00:08:23.220 --> 00:08:26.520
לפעמים הוא נקרא "התסנין של הגלומרולי"

00:08:26.520 --> 00:08:30.160
כי הוא סונן בגלומרולי, אבל

00:08:30.160 --> 00:08:33.390
הוא גם סונן עלידי תאי הפודוציטים (podocytes)

00:08:33.390 --> 00:08:34.780
שנמצאים בתוך קפסולת באומן.

00:08:34.780 --> 00:08:36.450
עכשיו התסנין מוכן לעבור 
לצינורית המקורבת.

00:08:36.450 --> 00:08:39.530
נצייר אותה כמו משהו כזה.

00:08:39.530 --> 00:08:41.080
כמובן שזה לא נראה בדיוק כמו במציאות,

00:08:41.080 --> 00:08:44.440
אבל נקווה שזה נותן מושג כלשהו.

00:08:44.440 --> 00:08:46.800
הנה כאן הצינורית הפרוקסימאלית = המקורבת.

00:08:46.800 --> 00:08:49.270
זה נשמע שם נורא מצוחצח אבל פרוקסימאלי

00:08:49.270 --> 00:08:52.170
זה פשוט "מקורב ". כלומר- הצינורית המקורבת.

00:08:52.170 --> 00:08:55.060
כי היא הצינורית הקטנה שקרובה לגלומרולוס.

00:08:55.060 --> 00:08:56.470
לכן היא נקראית כך.

00:08:56.470 --> 00:08:59.120
יש לה שני חלקים:

00:08:59.120 --> 00:09:03.080
לכל המבנה קוראים לפעמים

00:09:03.080 --> 00:09:06.530
"הצינורית המקורבת המפותלת"

00:09:06.530 --> 00:09:08.300
למה? כי היא מפותלת....

00:09:08.300 --> 00:09:09.580
לכן היא צויירה כאן בפיתול.

00:09:09.580 --> 00:09:17.470
אמנם הציור הוא דו-ממדי

00:09:17.470 --> 00:09:20.560
אבל כמובן במציאות היא תלת מימדית.

00:09:20.560 --> 00:09:23.590
במציאות יש חלק מפותל וגם

00:09:23.590 --> 00:09:25.740
חלק ישר בסופו של הצינורית המקורבת.

00:09:25.740 --> 00:09:27.880
בכל זאת נקרא לכל זה "הצינורית המקורבת".

00:09:27.880 --> 00:09:29.700
זה החלק המפותל

00:09:29.700 --> 00:09:31.245
וזה החלק הישר,

00:09:31.245 --> 00:09:32.870
לא צריך יותר מידי לדייק.

00:09:32.870 --> 00:09:35.870
החשיבות היחודית של חלק זה מהנפרון-

00:09:35.870 --> 00:09:37.390
ויש לזכור כי אנחנו עכשיו בנקודה

00:09:37.390 --> 00:09:38.830
של הנפרון ממש כאן, והעיקר עכשיו

00:09:38.830 --> 00:09:40.750
הוא להתחיל לספוג מחדש חלק מהתסנין

00:09:40.750 --> 00:09:43.170
שחשוב לנו לא לאבד.

00:09:43.170 --> 00:09:45.470
אנו רוצים לשמור את הגלוקוז.

00:09:45.470 --> 00:09:48.220
זהו החומר שהרווחנו בקושי, אכלנו אותו

00:09:48.220 --> 00:09:50.570
כי הוא טוב לאנרגיה

00:09:50.570 --> 00:09:52.060
אנחנו לא בהכרח רוצים לאבד הרבה נתרן

00:09:52.060 --> 00:09:53.670
ראינו בסרטונים אחדים שהוא מועיל

00:09:53.670 --> 00:09:55.340
וטוב שימצא בסביבה.

00:09:55.340 --> 00:09:59.040
כמובן איננו רוצים לאבד חומצות אמינו.

00:09:59.040 --> 00:10:02.810
הן חשובות לבניית חלבונים ודברים נוספים.

00:10:02.810 --> 00:10:05.890
כל אלו חומרים שאיננו רוצים לאבד

00:10:05.890 --> 00:10:09.700
לכן אנחנו מתחילים לספוג אותם חזרה.

00:10:09.700 --> 00:10:10.670
יהיה סרטון שלם שיראה איך זה נעשה.

00:10:10.670 --> 00:10:11.880
אבל שימו לב שזוהי פעולה אקטיבית.

00:10:11.880 --> 00:10:13.900
היות ואנו משתמשים ב-ATP, 
אז הנה קצת לשם סיכום:

00:10:13.900 --> 00:10:15.090
ה-ATP משמש לשאוב החוצה נתרן

00:10:15.090 --> 00:10:18.790
וזה למעשה גורם להביא את הדברים האחרים.

00:10:18.790 --> 00:10:24.040
זה מה שקורה קצת על קצה המזלג.

00:10:24.040 --> 00:10:24.480
טוב, אז אנחנו -סופגים.
תארו לכם מה הולך.

00:10:24.480 --> 00:10:26.490
ישנם תאים שעכשיו מרפדים
את הצינורית המקורבת

00:10:26.490 --> 00:10:30.490
בעצם יש להם קצת דברים שבולטים החוצה

00:10:30.490 --> 00:10:32.320
יהיה סרטון שלם על זה כי זה

00:10:32.320 --> 00:10:33.670
באמת מעניין.

00:10:33.670 --> 00:10:35.840
טוב, אז יש כאן בחוץ תאים.

00:10:35.840 --> 00:10:37.480
מהצד השני של התאים, ישנה מערכת עורקית.

00:10:37.480 --> 00:10:40.575
או בעצם זו מערכת נימים עורקית

00:10:40.575 --> 00:10:43.900
נניח שיש כאן מערכת נימים

00:10:43.900 --> 00:10:45.660
והיא מאוד קרובה לתאים 
המרפדים את הצינורית המקורבת

00:10:45.660 --> 00:10:48.160
הנוזל נדחף באופן פעיל

00:10:48.160 --> 00:10:52.190
במיוחד הנתרן, וגם כל היתר, משתמשים באנרגיה

00:10:52.190 --> 00:10:56.370
כדי להישאב חזרה באופן סלקטיבי - אל הדם

00:10:56.370 --> 00:10:58.310
ואולי גם קצת מים.

00:10:58.310 --> 00:10:59.790
אז אנו שואבים חזרה נתרן,קצת גלוקוז,

00:10:59.790 --> 00:11:00.630
ונתחיל גם לשאוב בחזרה גם קצת מים

00:11:00.630 --> 00:11:01.910
כי איננו רוצים לאבד את כל המים האלה.

00:11:01.910 --> 00:11:04.660
לו כל המים שהיו בתסנין המקורי

00:11:04.660 --> 00:11:08.110
היו מופרשים עם השתן - היינו מפסידים

00:11:08.110 --> 00:11:12.080
ליטרים רבים של מים כל יום -

00:11:12.080 --> 00:11:16.580
זה בהחלט דבר שאינו רצוי.

00:11:16.580 --> 00:11:19.140
זוהי הבעיה העיקרית.

00:11:19.140 --> 00:11:23.000
לכן מתחיל תהליך הספיגה מחדש.

00:11:23.000 --> 00:11:24.890
עכשיו אנו מגיעים לטבעת האנלה (HANLE).

00:11:24.890 --> 00:11:25.870
זה אחד מהחלקים

00:11:25.870 --> 00:11:32.480
הכי מעניינים בנפרון.

00:11:32.480 --> 00:11:34.710
אנו מדברים על טבעת האנלה
והיא יורדת כלפי מטה

00:11:34.710 --> 00:11:36.540
ואז עולה שוב.

00:11:36.540 --> 00:11:38.620
את רוב אורך הנפרון

00:11:38.620 --> 00:11:41.560
מהווה טבעת האנלה.

00:11:41.560 --> 00:11:44.240
טוב, אם נחזור שוב אל הדיאגרמה שכאן

00:11:44.240 --> 00:11:45.310
ואם אנו מדברים על טבעת האנלה

00:11:45.310 --> 00:11:46.500
הכוונה היא לכל הדבר הזה כאן.

00:11:46.500 --> 00:11:49.130
ותראו משהו מעניין כאן.

00:11:49.130 --> 00:11:51.400
היא חוצה את הגבול בין הקורטקס,
שהוא החלק הצבוע בחום בהיר

00:11:51.400 --> 00:11:52.610
והמדולה של הכליה,
שהוא החלק האדום-כתום

00:11:52.610 --> 00:11:55.370
וזה נעשה בגלל סיבה מצויינת.

00:11:55.370 --> 00:11:59.930
נצייר את זה כאן.

00:11:59.930 --> 00:12:03.680
נניח שזה הקו המפריד - הנה כאן.

00:12:03.680 --> 00:12:05.740
כאן זהו הקורטקס.

00:12:05.740 --> 00:12:07.900
וזה כאן זו המדולה.

00:12:07.900 --> 00:12:10.916
הנקודה העיקרית היא, 
טוב יש בעצם שתי נקודות

00:12:10.916 --> 00:12:13.270
בקשר ללולאת הנלה.

00:12:13.270 --> 00:12:15.440
אחת היא לעשות את המדולה של הכליה - מלוחה.

00:12:15.440 --> 00:12:17.450
זה נעשה ע"י פעולת שאיבה של מלח החוצה.

00:12:17.450 --> 00:12:21.050
המלח נשאב החוצה באופן פעיל.

00:12:21.050 --> 00:12:24.820
זה קורה בחלק העולה של לולאת הנלה.

00:12:24.820 --> 00:12:27.170
היא שואבת החוצה מלחים: נתרן ואשלגן

00:12:27.170 --> 00:12:28.000
כלור או אפשר לומר :כלורין

00:12:28.000 --> 00:12:32.710
יונים של כלורין.

00:12:32.710 --> 00:12:35.460
שאיבה פעילה זו של הוצאת המלחים, נעשית כאן

00:12:35.460 --> 00:12:39.550
כדי לגרום למדולה כולה להיות מלוחה.
אם נחשוב על זה במונחים של

00:12:39.550 --> 00:12:42.060
אוסמוזיס - היא תהפוך להיות היפרטונית.

00:12:42.060 --> 00:12:43.590
יהיה יותר מומס כאן מאשר בתסנין

00:12:43.590 --> 00:12:48.570
העובר דרך הצינוריות.

00:12:48.570 --> 00:12:57.830
כדי לעשות זאת - נשתמש בATP.

00:12:57.830 --> 00:13:00.502


00:13:00.502 --> 00:13:03.090
כל הפעולה הזו דורשת ATP
בשביל סינון פעיל כנגד'

00:13:03.090 --> 00:13:06.140
מפל הריכוזים.

00:13:06.140 --> 00:13:12.390
וכל זה מלוח - וזה מלוח בגלל סיבה.

00:13:12.390 --> 00:13:14.440
זה לא כדי להחזיר את המלחים האלה מהתסנין,

00:13:14.440 --> 00:13:17.500
למרות שזה חלק מהסיבה, אבל ע"י שאנו

00:13:17.500 --> 00:13:21.990
ממליחים, החלק העולה נעשה 
חדיר רק למלחים האלה

00:13:21.990 --> 00:13:27.670
וליונים האלה.

00:13:27.670 --> 00:13:29.990
הוא אינו חדיר למים

00:13:29.990 --> 00:13:33.320
רק החלק היורד של לולאת הנלה

00:13:33.320 --> 00:13:36.010
חדיר למים.

00:13:36.010 --> 00:13:37.240
אז מה יקרה?

00:13:37.240 --> 00:13:39.910
אם כל זה מלוח כי החלק העולה פעיל

00:13:39.910 --> 00:13:41.570
בשאיבת המלח החוצה, מה יקרה למים

00:13:41.570 --> 00:13:46.110
כשהם יורדים לאורך הלולאה?

00:13:46.110 --> 00:13:50.820
ובכן, זו סביבה היפרטונית כאן.

00:13:50.820 --> 00:13:53.230
המים באופן טבעי ,ינסו

00:13:53.230 --> 00:13:57.620
להשוות את הריכוזים

00:13:57.620 --> 00:13:59.270
היה סרטון שלם על זה.

00:13:59.270 --> 00:14:00.830
זה לא קורה ע"י נס.

00:14:00.830 --> 00:14:06.110
והמים אכן יעשו זאת, כי זו סביבה היפרטונית.

00:14:06.110 --> 00:14:09.050
היא יותר מלוחה, והיא חדירה רק למים,

00:14:09.050 --> 00:14:10.300
לכן המים יעזבו עכשיו את הממברנה

00:14:10.300 --> 00:14:13.390
בחלק היורד של לולאת הנלה.

00:14:13.390 --> 00:14:14.380
זהו החלק העיקרי של הספיגה החוזרת של המים.

00:14:14.380 --> 00:14:17.430
מדוע לא מנצלים כאן ATP

00:14:17.430 --> 00:14:21.260
כדי לשאוב את המים? חשבו הרבה על זה.

00:14:21.260 --> 00:14:23.110
התשובה לכך היא שמסתבר

00:14:23.110 --> 00:14:24.870
שאין דרך קלה לעשות זאת.

00:14:24.870 --> 00:14:28.830
מערכות ביולוגיות הינן מוצלחות בשימוש ב-ATP

00:14:28.830 --> 00:14:30.540
כדי לשאוב החוצה יונים.אבל אינן
יכולות לשאוב החוצה מים באופן פעיל .

00:14:30.540 --> 00:14:31.510
קשה לחלבונים לפעול על מים.

00:14:31.510 --> 00:14:33.680
לכן הפתרון הוא להמליח כאן,
ע"י שאיבה החוצה של

00:14:33.680 --> 00:14:36.710
יונים ואז המים-- כאשר זה חדיר רק למים,

00:14:36.710 --> 00:14:39.620
המים באופן טבעי יזרמו החוצה.

00:14:39.620 --> 00:14:42.930
לכן זהו מנגנון שקיים כדי להרויח בחזרה הרבה

00:14:42.930 --> 00:14:44.560
מים, שהסתננו החוצה -כאן.

00:14:44.560 --> 00:14:48.710
הסיבה לכך שהיא כל כך ארוכה, 
היא כדי לתת זמן

00:14:48.710 --> 00:14:52.870
למים להיות מופרשים החוצה, ולכן היא יורדת

00:14:52.870 --> 00:14:54.360
עמוק ונמוך לתוך החלק המלוח הזה.

00:14:54.360 --> 00:14:55.850
עכשיו כשאנו עוזבים את לולאת הנלה,

00:14:55.850 --> 00:14:56.650
אז כמעט סיימנו עם הנפרון.

00:14:56.650 --> 00:15:01.130
אז ישנו עוד צינור מפותל,

00:15:01.130 --> 00:15:03.360
אתם כמעט יכולים לנחש את 
שמו של הצינור המפותל הזה.

00:15:03.360 --> 00:15:06.360
אם זה היה הצינור המפותל המקורב --
אז זה יהיה המרוחק.

00:15:06.360 --> 00:15:09.580
בעצם, כדי לעשות את הציור נכון--

00:15:09.580 --> 00:15:12.540
הוא עובר קרוב מאוד לקופסית באומן,

00:15:12.540 --> 00:15:14.750
אז נצייר אותו בצבע אחר.

00:15:14.750 --> 00:15:18.170
הצינור המפותל המרוחק, עובר קרוב מאוד

00:15:18.170 --> 00:15:20.820
לקופסית באומן,

00:15:20.820 --> 00:15:23.390
ושוב פעם ציירנו את כולו מפותל

00:15:23.390 --> 00:15:27.560
בשני מימדים אבל בעצם הוא מתפתל בשלושה.

00:15:27.560 --> 00:15:31.490
הוא אינו כזה ארוך,אלא שאנו צריכים להגיע הנה

00:15:31.490 --> 00:15:34.710
אנו רוצים להגיע לנקודה זאת כאן.

00:15:34.710 --> 00:15:36.110
זה נקרא דיסטאלי.

00:15:36.110 --> 00:15:38.790
בלועזית --דיסטאל = מרוחק.

00:15:38.790 --> 00:15:41.710
הוא מפותל והוא צינור.

00:15:41.710 --> 00:15:44.860
אז כאן זהו הצינור המפותל המרוחק.

00:15:44.860 --> 00:15:47.070
כאן יש ספיגה חוזרת נוספת של יותר סידן

00:15:47.070 --> 00:15:51.560
ויותר ספיגה חוזרת של נתרן.

00:15:51.560 --> 00:15:52.810
אנו סופגים חזרה דברים שלא רצינו

00:15:52.810 --> 00:15:57.230
לאבד כבר בתחילה.

00:15:57.230 --> 00:16:01.920
יש הרבה דברים שיכולנו לדבר עליהם

00:16:01.920 --> 00:16:03.970
בקשר למה שנספג חזרה, אבל זה רק תסקיר.

00:16:03.970 --> 00:16:06.000
אנו גם סופגים חזרה קצת מים.

00:16:06.000 --> 00:16:07.740
בסוף--ממש כאן,

00:16:07.740 --> 00:16:09.840
התסנין שלנו כולו מעובד.

00:16:09.840 --> 00:16:11.830
הרבה מים הוצאו ממנו.

00:16:11.830 --> 00:16:12.830
הוא הרבה יותר מרוכז.

00:16:12.830 --> 00:16:14.510
ספגנו בחזרה הרבה מלחים

00:16:14.510 --> 00:16:16.750
ואלקטרוליטים שאנו צריכים.

00:16:16.750 --> 00:16:24.450
ספגנו חזרה גלוקוז וחומצות אמינו.

00:16:24.450 --> 00:16:27.690
כל מה שאנו זקוקים לו לקחנו בחזרה.

00:16:27.690 --> 00:16:28.820
ספגנו בחזרה.

00:16:28.820 --> 00:16:31.250
לכן השארית היא בעיקר פסולת ומים

00:16:31.250 --> 00:16:32.600
שאנו לא צריכים יותר והם נשפכים

00:16:32.600 --> 00:16:34.180
אל צינורות מאספים.

00:16:34.180 --> 00:16:36.330
אפשר לחשוב על זה כמו על צינור מאסף פסולת

00:16:36.330 --> 00:16:39.870
של הכליה, שאליו מתנקזים המוני נפרונים

00:16:39.870 --> 00:16:41.420
כדי להתרוקן אליו.

00:16:41.420 --> 00:16:42.800
אז זהו הצינור המרוחק של נפרון אחר,

00:16:42.800 --> 00:16:44.290
וזה כאן הוא צינור איסוף, שהוא בעצם

00:16:44.290 --> 00:16:45.760
צינור שאוסף את כל

00:16:45.760 --> 00:16:47.700
התוצרים של הנפרונים.

00:16:47.700 --> 00:16:49.290
מעניין שהצינור המאסף

00:16:49.290 --> 00:16:52.100
חוזר שוב אל המדולה.

00:16:52.100 --> 00:16:53.770
הוא שוב חוזר אל המדולה, אל החלק המלוח.

00:16:53.770 --> 00:16:55.630
אז אם מדברים על החלק המאסף - אולי

00:16:55.630 --> 00:16:59.710
הצינור המאסף חוזר לתוך המדולה, ואוסף

00:16:59.710 --> 00:17:01.670
את כל התסנינים מנפרונים שונים.

00:17:01.670 --> 00:17:02.920
בגלל שהוא חוזר דרך החלק הסופר מלוח

00:17:02.920 --> 00:17:05.140
שבמדולה, -- יש לנו הורמון שנקרא

00:17:05.140 --> 00:17:07.230
"הורמון נוגד השתנה" והוא מכתיב עד כמה

00:17:07.230 --> 00:17:12.384
יהיה חדיר הצינור המאסף. אם הוא מאוד חדיר --

00:17:12.384 --> 00:17:13.740
הוא מאפשר להפריש יותר מים 
כאשר אנו מגיעים למדולה

00:17:13.740 --> 00:17:16.960
בגלל שזה מאוד מלוח, המים

00:17:16.960 --> 00:17:22.010
יופרשו אם זה חדיר.

00:17:22.010 --> 00:17:23.569
כאשר אנו עושים זאת - מה שזה עושה - הוא

00:17:23.569 --> 00:17:27.040
גורם לתסנין - ועכשיו כבר 
אפשר לקרוא לו שתן -

00:17:27.040 --> 00:17:28.620
להיות אפילו יותר מרוכז, כך שנפסיד פחות מים

00:17:28.620 --> 00:17:31.040
והוא ממשיך לאסוף, ולאסוף ולאסוף,

00:17:31.040 --> 00:17:34.210
עד שאנו מגיעים לכאן -- והוא 
עוזב את הכליה וממשיך דרך צינורכ השתן

00:17:34.210 --> 00:17:36.090


00:17:36.090 --> 00:17:40.400
אל שלפוחית השתן.

00:17:40.400 --> 00:17:43.070
נקווה שמצאתם את זה מועיל.

00:17:43.070 --> 00:17:46.860
מה שמגניב כאן זה איך שאנו סופגים חזרה

00:17:46.860 --> 00:17:50.240
את המים באופן פעיל, בעצם

00:17:50.240 --> 00:17:54.540
זה החלק הכי מגניב בלולאת הנלה.