שיר-תהילה לקנאה
-
0:02 - 0:04כשהייתי בת שמונה,
-
0:04 - 0:06הצטרפה לכיתה נערה חדשה,
-
0:06 - 0:09והיא היתה כה מרשימה,
-
0:09 - 0:11כמו כל הנערות החדשות, כנראה.
-
0:11 - 0:14היו לה כמויות עצומות של
שיער זוהר מאד, -
0:14 - 0:17ונרתיק עפרונות קטן וחמוד,
-
0:17 - 0:20היא הצטיינה בבירות העולם,
-
0:20 - 0:23ידעה לאיית בצורה מעולה.
-
0:23 - 0:28ובאותה שנה הייתי אכולת קנאה,
-
0:28 - 0:31עד שהגיתי את תכניתי השטנית.
-
0:31 - 0:36יום אחד נשארתי
קצת אחרי הלימודים, -
0:36 - 0:40קצת הרבה, וארבתי בשירותי הבנות.
-
0:40 - 0:42כשהשטח היה פנוי, יצאתי,
-
0:42 - 0:44זחלתי אל הכיתה,
-
0:44 - 0:48ולקחתי משולחן המורה
את חוברת הציונים. -
0:48 - 0:50ואז עשיתי את זה.
-
0:50 - 0:52התעסקתי עם הציונים של יריבתי,
-
0:52 - 0:55ממש מעט, רק הורדתי
כמה מה"מצוין"ים שלה. -
0:55 - 0:58כל ה"מצוין"נים האלה.
[צחוק] -
0:58 - 1:02והתכוננתי להחזיר את החוברת
אל המגירה, -
1:02 - 1:05אבל רק רגע, כמה מהציונים
של יתר חברי לכיתה -
1:05 - 1:08היו גם הם טובים להחריד.
-
1:08 - 1:11אז נכנסתי לאמוק,
-
1:11 - 1:13ותיקנתי את הציונים של כולם,
-
1:13 - 1:14ולא בהרבה דמיון.
-
1:14 - 1:17נתתי לכולם סדרה של
"בלתי מספיק"ים -
1:17 - 1:20ולעצמי - סדרה של "מצוין"ים,
-
1:20 - 1:23אם אני כבר מתעסקת עם זה.
-
1:23 - 1:28ואני עדיין מזועזעת
מההתנהגות שלי. -
1:28 - 1:31אני לא מבינה מניין
צץ הרעיון הזה. -
1:31 - 1:34אני לא מבינה מדוע
חשתי כה טוב כשעשיתי זאת. -
1:34 - 1:35הרגשתי נפלא.
-
1:35 - 1:38אני לא מבינה
מדוע לא תפסו אותי. -
1:38 - 1:40זה הרי היה כל-כך ברור.
-
1:40 - 1:41מעולם לא תפסו אותי.
-
1:41 - 1:43אבל מה שמזעזע אותי יותר מכל
-
1:43 - 1:45הוא מדוע כל-כך הפריע אותי
-
1:45 - 1:47שהילדה הקטנה הזו,
הילדה הקטנטנה הזו, -
1:47 - 1:49היתה כל-כך טובה באיות.
-
1:49 - 1:51הקנאה מזעזעת אותי.
-
1:51 - 1:54היא כה מסתורית,
היא כל-כך ממלאת. -
1:54 - 1:56אנו יודעים שתינוקות סובלים מקנאה.
-
1:56 - 2:00אנו יודעים שגם פרימטים.
ציפורים כחולות מאד נוטות לכך. -
2:00 - 2:03אנו יודעים שהקנאה היא
הגורם מס' 1 -
2:03 - 2:06לרצח בני-זוג בארה"ב.
-
2:06 - 2:09ובכל זאת, טרם קראתי
ולו מחקר אחד -
2:09 - 2:12שמצליח לנתח עבורי
את הבדידות שבה, -
2:12 - 2:17את אריכות ימיה
או את הריגוש הקודר שבה. -
2:17 - 2:20לשם כך עלינו לפנות
אל הבדיון, -
2:20 - 2:22כי הרומן הינו המעבדה
-
2:22 - 2:24שחקרה את הקנאה
-
2:24 - 2:26בכל צורותיה האפשריות.
-
2:26 - 2:29למען האמת, אינני יודעת
אם תהיה זו הגזמה לומר -
2:29 - 2:31שאילו לא היתה הקנאה קיימת,
-
2:31 - 2:34אולי לא היתה לנו ספרות.
-
2:34 - 2:37לא היתה הלנה הבוגדנית,
לא היתה ה"אודיסיאה", -
2:37 - 2:40לא היו מלכים קנאים
ולא "אלף לילה ולילה", -
2:40 - 2:43לא היה שייקספיר.
-
2:43 - 2:46לא היו יומני הקריאה
של התיכון, -
2:46 - 2:47כי היינו מחמיצים
את "הקול והזעם", -
2:47 - 2:50את "גטסבי", "וזרח השמש",
-
2:50 - 2:54מחמיצים את "מדאם בובארי",
"אנה קרנינה", -
2:54 - 2:56בלי קנאה - אין פרוסט.
והיום הרי, -
2:56 - 2:58אני יודעת שזה באופנה
להגיד שלפרוסט -
2:58 - 3:00יש תשובות לכל דבר,
-
3:00 - 3:02אבל בכל הנוגע לקנאה,
-
3:02 - 3:05באמת יש לו.
-
3:05 - 3:09השנה חל יובל המאה ליצירת
המופת שלו, "בעקבות הזמן האבוד", -
3:09 - 3:13וזהו המחקר הממצה ביותר
של הקנאה המינית -
3:13 - 3:15ושל סתם תחרותיות רגילה,
הקטע שלי, -
3:15 - 3:18שאנו יכולים לקוות לו.
[צחוק] -
3:18 - 3:20וכשאנו חושבים על פרוסט,
אנו חושבים -
3:20 - 3:22על הקטעים הרגשניים, נכון?
-
3:22 - 3:24אנו חושבים על הילד הקטן
שמנסה להרדם. -
3:24 - 3:28אנו חושבים על עוגת מדלן
טובלת בתה לבנדר. -
3:28 - 3:30אנו שוכחים כמה חודרת
היתה ראייתו. -
3:30 - 3:32אנו שוכחים כמה חסר-חמלה הוא.
-
3:32 - 3:34אלה הם ספרים שווירג'יניה וולף
אמרה עליהם -
3:34 - 3:36שהם קשים כמו מעי חתול.
-
3:36 - 3:38אינני יודעת מה זה מעי חתול,
-
3:38 - 3:41אבל הבה נניח שזה איום ונורא.
-
3:41 - 3:44הבה נבדוק מדוע הם
משתלבים כה טוב, -
3:44 - 3:48הרומן והקנאה,
הקנאה ופרוסט. -
3:48 - 3:51האם זה משהו ברור
כמו אותה קנאה, -
3:51 - 3:55שמתגלמת באדם, בתשוקה, במכשול,
-
3:55 - 3:59בבסיס סיפורי כה מוצק?
-
3:59 - 4:02אינני יודעת. לדעתי הקנאה
היא כנה להכאיב, -
4:02 - 4:04כי בואו נחשוב על מה שקורה
-
4:04 - 4:06כשאנו חשים קנאה.
-
4:06 - 4:10כשאנו חשים קנאה,
אנו מספרים לעצמנו סיפור. -
4:10 - 4:14אנו מספרים לעצמנו סיפור
אודות חייהם של אחרים, -
4:14 - 4:17וסיפורים אלה גורמים לנו
להרגיש נורא -
4:17 - 4:19כי מטרתם לגרום לנו
להרגיש נורא. -
4:19 - 4:22בתור המספר והמאזין כאחד,
-
4:22 - 4:24אנו יודעים בדיוק
אילו פרטים לכלול, -
4:24 - 4:27כדי לסובב את הסכין, נכון?
-
4:27 - 4:30הקנאה הופכת את כולנו
לסופרים חובבים, -
4:30 - 4:32וזה משהו שפרוסט הבין.
-
4:32 - 4:36בכרך הראשון, "דרכו של סוואן",
-
4:36 - 4:37מסדרת הספרים,
-
4:37 - 4:39סוואן, אחת הדמויות הראשיות,
-
4:39 - 4:42חושב בחיבה רבה על פילגשו,
-
4:42 - 4:44וכמה שהיא נהדרת במיטה,
-
4:44 - 4:47ולפתע, במהלך משפטים ספורים,
-
4:47 - 4:49ומדובר במשפטים פרוסטיים,
-
4:49 - 4:51כלומר, ארוכים כנהרות,
-
4:51 - 4:53אבל תוך כמה משפטים,
-
4:53 - 4:55הוא נרתע ומבין,
-
4:55 - 4:59"רק רגע, כל מה שאני
אוהב באישה הזו, -
4:59 - 5:02"גם מישהו אחר
אוהב באישה הזו. -
5:02 - 5:06"כל מה שהיא עושה
כדי לענג אותי -
5:06 - 5:07"יכול לענג גם מישהו אחר,
-
5:07 - 5:09"ואולי ממש כרגע."
-
5:09 - 5:12וזה הסיפור שהוא מתחיל
לספר לעצמו, -
5:12 - 5:14ומכאן ואילך פרוסט כותב
-
5:14 - 5:17שכל קסם חדש שסוואן מגלה
אצל פילגשו, -
5:17 - 5:20הוא מוסיפו ל"אוסף המכשירים
-
5:20 - 5:23"שבמרתף העינויים הפרטי שלו".
-
5:23 - 5:26סוואן ופרוסט, עלינו להודות,
-
5:26 - 5:27נודעו לשמצה בקנאותם.
-
5:27 - 5:29חבריו של פרוסט נאלצו לעזוב
-
5:29 - 5:32את הארץ
אם רצו להיפרד ממנו. -
5:32 - 5:35אבל לא צריך להיות
קנאי עד כדי כך -
5:35 - 5:38כדי להודות שזאת
עבודה קשה, נכון? -
5:38 - 5:39הקנאה מתישה.
-
5:39 - 5:43זהו רגש רעבתני.
צריך להאכיל אותו. -
5:43 - 5:45ומה אהוב על הקנאה?
-
5:45 - 5:48הקנאה אוהבת מידע.
-
5:48 - 5:50הקנאה אוהבת פרטים.
-
5:50 - 5:53הקנאה אוהבת את הכמויות העצומות
של שיער זוהר, -
5:53 - 5:56את נרתיק העפרונות הקטן והחמוד.
-
5:56 - 5:57הקאנה אוהבת תצלומים.
-
5:57 - 6:01זו הסיבה ש"אינסטגרם"
היא כזה להיט. [צחוק] -
6:01 - 6:05פרוסט ממש מקשר בין שפת המלומדים
לבין הקנאה. -
6:05 - 6:07כשסוואן מתייסר בקנאתו,
-
6:07 - 6:10ולפתע מתחיל לצותת ליד דלתות
-
6:10 - 6:12ולשחד את משרתי פילגשו,
-
6:12 - 6:13הוא מגן על התנהגות זו.
-
6:13 - 6:15הוא אומר, "טוב, אני יודע
שלדעתכם זה דוחה, -
6:15 - 6:17"אבל זה לא שונה
-
6:17 - 6:20"מפענוח של טקסט קדום
-
6:20 - 6:21"או התבוננות באנדרטה."
-
6:21 - 6:24הוא אומר, "אלה הן
חקירות מדעיות -
6:24 - 6:27"בעלות ערך אינטלקטואלי אמיתי."
-
6:27 - 6:29פרוסט מנסה להראות לנו שהקנאה
-
6:29 - 6:32חשה שהיא בלתי-נסבלת
ומציגה אותנו באור מגוחך, -
6:32 - 6:36אבל בתוך תוכה היא
חיפוש אחר ידע, -
6:36 - 6:40חיפוש אחר אמת, אמת כואבת,
-
6:40 - 6:42ולמעשה, בכל האמור בפרוסט,
-
6:42 - 6:45ככל שהאמת כואבת יותר -
כך טוב יותר. -
6:45 - 6:49יגון, השפלה, אובדן:
-
6:49 - 6:52אלו הם הנתיבים
אל החוכמה, בעיני פרוסט. -
6:52 - 6:56הוא אומר,
"אישה שאנו זקוקים לה, -
6:56 - 6:59"שגורמת לנו סבל,
מפיקה מאיתנו -
6:59 - 7:03"קשת של רגשות
עמוקים וחיוניים בהרבה -
7:03 - 7:07"מאשר גבר גאון
שמעורר את ענייננו." -
7:07 - 7:10האם הוא מציע לנו פשוט
לחפש נשים אכזריות? -
7:10 - 7:12לא. לדעתי הוא מנסה לומר
-
7:12 - 7:15שהקנאה מגלה אותנו לעצמנו.
-
7:15 - 7:18והאם יש איזה רגש אחר
שחושף ופותח אותנו -
7:18 - 7:21בדרך ייחודית זו?
-
7:21 - 7:23האם יש איזה רגש אחר
שמגלה לנו -
7:23 - 7:26את תוקפנותנו
ואת שאפתנותנו המבחילה -
7:26 - 7:28ואת טענתנו לזכות מסוימת?
-
7:28 - 7:31האם יש איזה רגש אחר
שמלמד אותנו להתבונן -
7:31 - 7:34בעצימות ייחודית כזו?
-
7:34 - 7:36פרויד יכתוב על כך
מאוחר יותר. -
7:36 - 7:39יום אחד ביקר אצל פרויד
-
7:39 - 7:41צעיר מודאג שנטרף במחשבה
-
7:41 - 7:43שאשתו בוגדת בו.
-
7:43 - 7:45ופרויד אמר שמשהו מוזר
בבחור הזה, -
7:45 - 7:48כי הוא לא מתייחס
למה שאשתו עושה. -
7:48 - 7:50כי היא חפה מאשמה;
כולם יודעים זאת. -
7:50 - 7:51המסכנה הזאת
-
7:51 - 7:53חשודה על לא עוול בכפה.
-
7:53 - 7:56אלא שהוא מחפש דברים
שאשתו עושה -
7:56 - 7:58מבלי משים, ללא כוונה.
-
7:58 - 8:01האם חיוכה רחב מדי,
-
8:01 - 8:04האם היא התחככה במקרה
בגבר ההוא? -
8:04 - 8:07פרויד אומר שאיש זה
הופך להיות -
8:07 - 8:11הממונה על תת-המודע של אשתו.
-
8:11 - 8:13הרומן מצטיין בנושא הזה.
-
8:13 - 8:16הרומן מצטיין בתארו איך הקנאה
-
8:16 - 8:19מכשירה אותנו להתבונן בעוצמה,
אך לא במדויק. -
8:19 - 8:24למעשה, ככל שאנו מקנאים
ביתר עוצמה, -
8:24 - 8:26כך אנו יותר חיים
בעולם הדמיון. -
8:26 - 8:29ולכן, לדעתי, הקנאה איננה
-
8:29 - 8:32סתם מעוררת אותנו למעשי אלימות
-
8:32 - 8:34או לעבור על החוק.
-
8:34 - 8:36הקנאה גורמת לנו לפעול בדרכים
-
8:36 - 8:38שיש בהן יצירתיות פרועה.
-
8:38 - 8:41עכשיו אני חושבת על עצמי
בגיל 8, אני מודה, -
8:41 - 8:45אבל אני גם חושבת
על הסיפור ששמעתי בחדשות. -
8:45 - 8:49אישה בת 52 ממישיגן נתפסה
-
8:49 - 8:52כשיצרה חשבון "פייסבוק" כוזב
-
8:52 - 8:55ושלחה ממנו מסרים
נתעבים וזוועתיים -
8:55 - 9:00לעצמה במשך שנה.
-
9:00 - 9:02במשך שנה. שנה.
-
9:02 - 9:04והיא ניסתה להאשים בכך
-
9:04 - 9:06את חברתו החדשה של
החבר-לשעבר שלה, -
9:06 - 9:09ועלי להודות שכאשר
שמעתי על זה, -
9:09 - 9:11הגבתי בהערצה.
-
9:11 - 9:13[צחוק]
-
9:13 - 9:15כי אם להיות מציאותיים,
-
9:15 - 9:20זאת יצירתיות אדירה,
גם אם מעוותת, נכון? -
9:20 - 9:22זה משהו שלקוח מרומן.
-
9:22 - 9:25זה משהו שלקוח מרומן
של פטרישיה הייסמית'. -
9:25 - 9:28הייסמית' במיוחד אהובה עלי.
-
9:28 - 9:32זאת האישה המבריקה והמוזרה
שכתבה את "מכתבים אמריקאיים". -
9:32 - 9:34היא המחברת של "זרים ברכבת"
-
9:34 - 9:36ושל "הכשרון של מר ריפלי",
-
9:36 - 9:39ספרים שכולם עוסקים בקנאה,
-
9:39 - 9:41וכיצד היא מטריפה את דעתנו,
-
9:41 - 9:44ושמיד כשאנו בעולם הזה,
בעולם הקנאה, -
9:44 - 9:49הקרום הדק שבין מה שנכון
ומה שייתכן -
9:49 - 9:52עלול להתבקע תוך שניה.
-
9:52 - 9:54קחו לדוגמה את טום ריפלי,
הדמות הכי מוכרת שלה. -
9:54 - 9:57טום ריפלי עובר מלרצות בכם
-
9:57 - 10:00או לרצות את מה שיש לכם,
-
10:00 - 10:03ל-להיות אתם ולהחזיק במה
שפעם היה לכם, -
10:03 - 10:04ואתם קבורים מתחת ללוחות הריצפה,
-
10:04 - 10:06הוא עונה כשקוראים בשמכם,
-
10:06 - 10:08הוא עונד את טבעותיכם,
-
10:08 - 10:10מרוקן את חשבון הבנק שלכם.
-
10:10 - 10:11זאת אפשרות אחת.
-
10:11 - 10:15אבל מה נעשה אנו? איננו יכולים
ללכת בדרכו של טום ריפלי. -
10:15 - 10:17אני לא יכולה לתת לכל העולם
"בלתי-מספיק"ים, -
10:17 - 10:20ככל שהייתי מתה לעשות זאת
בימים מסוימים. -
10:20 - 10:24וזה חבל, כי אנו חיים
בעיתות של קנאה. -
10:24 - 10:26אנו חיים בתקופה של קנאה.
-
10:26 - 10:28נכון, כולנו אזרחים טובים
של המדיה החברתית, -
10:28 - 10:32שבה המטבע העובר לסוחר
הוא קנאה, נכון? -
10:32 - 10:36האם הרומן מספק לנו מוצא?
אני לא בטוחה בכך. -
10:36 - 10:40אז הבה נעשה מה שדמויות
תמיד עושות כשהן לא בטוחות, -
10:40 - 10:42כשהן אפופות תעלומה.
-
10:42 - 10:44בואו נלך לרחוב בייקר מס' 221ב'
-
10:44 - 10:46ונבקש את שרלוק הולמס.
-
10:46 - 10:49כשאנשים חושבים על הולמס,
-
10:49 - 10:52הם חושבים שאויבו הוא
פרופסור מוריארטי, -
10:52 - 10:54אותו פושע גאון.
-
10:54 - 10:56אבל אני תמיד העדפתי
את המפקח לסטראד, -
10:56 - 10:59מפקד הסקוטלנד-יארד
בעל פני העכבר, -
10:59 - 11:01שזקוק נואשות להולמס,
-
11:01 - 11:03שזקוק לגאונותו של הולמס
אבל כועס עליו. -
11:03 - 11:05הו, זה כה מוכר לי.
-
11:05 - 11:09לסטראד זקוק לו, כועס עליו,
-
11:09 - 11:13ודי רותח במרירות
במהלך התעלומות. -
11:13 - 11:16אבל כשהם עובדים ביחד,
משהו מתחיל להשתנות. -
11:16 - 11:20ולבסוף, ב"תעלומת ששת הנפוליאונים",
-
11:20 - 11:23כשהולמס נכנס, ומסנוור את כולם
עם פתרון התעלומה, -
11:23 - 11:27לסטראד פונה אל הולמס ואומר,
-
11:27 - 11:31"אנו לא מקנאים בך,
מר הולמס. -
11:31 - 11:35"אנו גאים בך."
-
11:35 - 11:37וממשיך ואומר שאין איש
בסקוטלנד-יארד -
11:37 - 11:40שלא רוצה ללחוץ את ידו
של שרלוק הולמס. -
11:40 - 11:42זו אחת הפעמים הבודדות
שאנו רואים שהולמס מתרגש -
11:42 - 11:44בכל התעלומות שלו,
ובעיני זה מאד מרגש, -
11:44 - 11:47הסצנה הקטנה הזו,
אבל היא גם מסתורית, נכון? -
11:47 - 11:49נראה שהיא מתייחסת לקנאה
-
11:49 - 11:52כאל בעיה הנדסית ולא כאל רגש.
-
11:52 - 11:55לרגע הולמס ניצב נגד לסטראד,
-
11:55 - 11:57וברגע הבא הם באותו צד.
-
11:57 - 11:59לפתע, לסטראד מתיר לעצמו
-
11:59 - 12:02להעריץ את המוח
אותו הוא שונא. -
12:02 - 12:04אולי זה בעצם
עד כדי כך פשוט? -
12:04 - 12:06מה אם הקנאה היא
רק עניין של הנדסת מרחב? -
12:06 - 12:10רק עניין של המקום בו
אנו מתירים לעצמנו לעמוד -
12:10 - 12:12ביחס לזולת?
-
12:12 - 12:14אולי אז לא ניאלץ להתמרמר
-
12:14 - 12:16על מצויינותו של אחר.
-
12:16 - 12:20נוכל להתייצב לצידה.
-
12:20 - 12:22אבל אני אוהבת תכניות חלופיות.
-
12:22 - 12:24אז בעוד אנו מצפים שזה יקרה,
-
12:24 - 12:27הבה נזכור שביכולתנו להתנחם בבדיון.
-
12:27 - 12:29רק הבדיון מבהיר את הקנאה.
-
12:29 - 12:31רק הבדיון מאלף ומביית אותה,
-
12:31 - 12:33ומזמין אותה להצטרף לשולחן.
-
12:33 - 12:35וראו מי היושבים סביבו:
-
12:35 - 12:39לסטראד המתוק,
טום ריפלי המפחיד, -
12:39 - 12:44סוואן המטורף,
מרסל פרוסט בכבודו ובעצמו. -
12:44 - 12:46אנו בחברה מצוינת.
-
12:46 - 12:47תודה לכם.
-
12:47 - 12:52[מחיאות כפיים]
- Title:
- שיר-תהילה לקנאה
- Speaker:
- פארול סגאל
- Description:
-
more » « less
מהי הקנאה? מה מניע אותה ומדוע אנו אוהבים אותה בחשאי? שום מחקר לא הצליח ללכוד את "בדידותה, אריכות ימיה והריגוש הקודר שלה" - כלומר, אומרת פארול סגאל, פרט לבדיון. בהתעמקות רהוטה היא סורקת דפי ספרות כדי להוכיח עד כמה הקנאה איננה כה שונה מצמאון לידע.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 13:11
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for An ode to envy | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for An ode to envy | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for An ode to envy | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for An ode to envy | |
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for An ode to envy | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for An ode to envy |