0:00:01.617,0:00:03.582
כשהייתי בת שמונה,

0:00:03.582,0:00:05.740
הצטרפה לכיתה נערה חדשה,

0:00:05.740,0:00:08.773
והיא היתה כה מרשימה,

0:00:08.773,0:00:11.055
כמו כל הנערות החדשות, כנראה.

0:00:11.055,0:00:13.733
היו לה כמויות עצומות של[br]שיער זוהר מאד,

0:00:13.733,0:00:16.773
ונרתיק עפרונות קטן וחמוד,

0:00:16.773,0:00:20.361
היא הצטיינה בבירות העולם,

0:00:20.361,0:00:22.853
ידעה לאיית בצורה מעולה.

0:00:22.853,0:00:27.803
ובאותה שנה הייתי אכולת קנאה,

0:00:27.803,0:00:31.346
עד שהגיתי את תכניתי השטנית.

0:00:31.346,0:00:35.579
יום אחד נשארתי[br]קצת אחרי הלימודים,

0:00:35.579,0:00:39.659
קצת הרבה, וארבתי בשירותי הבנות.

0:00:39.659,0:00:41.994
כשהשטח היה פנוי, יצאתי,

0:00:41.994,0:00:43.733
זחלתי אל הכיתה,

0:00:43.733,0:00:47.590
ולקחתי משולחן המורה[br]את חוברת הציונים.

0:00:47.590,0:00:49.926
ואז עשיתי את זה.

0:00:49.926,0:00:52.293
התעסקתי עם הציונים של יריבתי,

0:00:52.293,0:00:55.123
ממש מעט, רק הורדתי[br]כמה מה"מצוין"ים שלה.

0:00:55.123,0:00:58.222
כל ה"מצוין"נים האלה.[br][צחוק]

0:00:58.222,0:01:01.965
והתכוננתי להחזיר את החוברת[br]אל המגירה,

0:01:01.965,0:01:04.999
אבל רק רגע, כמה מהציונים[br]של יתר חברי לכיתה

0:01:04.999,0:01:08.492
היו גם הם טובים להחריד.

0:01:08.492,0:01:10.540
אז נכנסתי לאמוק,

0:01:10.540,0:01:12.528
ותיקנתי את הציונים של כולם,

0:01:12.528,0:01:14.437
ולא בהרבה דמיון.

0:01:14.437,0:01:16.951
נתתי לכולם סדרה של[br]"בלתי מספיק"ים

0:01:16.951,0:01:19.752
ולעצמי - סדרה של "מצוין"ים,

0:01:19.752,0:01:22.552
אם אני כבר מתעסקת עם זה.

0:01:22.552,0:01:28.162
ואני עדיין מזועזעת[br]מההתנהגות שלי.

0:01:28.162,0:01:30.574
אני לא מבינה מניין[br]צץ הרעיון הזה.

0:01:30.574,0:01:33.903
אני לא מבינה מדוע[br]חשתי כה טוב כשעשיתי זאת.

0:01:33.903,0:01:35.426
הרגשתי נפלא.

0:01:35.426,0:01:38.005
אני לא מבינה[br]מדוע לא תפסו אותי.

0:01:38.005,0:01:39.601
זה הרי היה כל-כך ברור.

0:01:39.601,0:01:40.914
מעולם לא תפסו אותי.

0:01:40.914,0:01:43.435
אבל מה שמזעזע אותי יותר מכל

0:01:43.435,0:01:44.942
הוא מדוע כל-כך הפריע אותי

0:01:44.942,0:01:46.886
שהילדה הקטנה הזו,[br]הילדה הקטנטנה הזו,

0:01:46.886,0:01:48.600
היתה כל-כך טובה באיות.

0:01:48.600,0:01:50.710
הקנאה מזעזעת אותי.

0:01:50.710,0:01:53.634
היא כה מסתורית,[br]היא כל-כך ממלאת.

0:01:53.634,0:01:56.100
אנו יודעים שתינוקות סובלים מקנאה.

0:01:56.100,0:01:59.750
אנו יודעים שגם פרימטים.[br]ציפורים כחולות מאד נוטות לכך.

0:01:59.750,0:02:03.270
אנו יודעים שהקנאה היא[br]הגורם מס' 1

0:02:03.270,0:02:06.186
לרצח בני-זוג בארה"ב.

0:02:06.186,0:02:09.290
ובכל זאת, טרם קראתי[br]ולו מחקר אחד

0:02:09.290,0:02:12.205
שמצליח לנתח עבורי[br]את הבדידות שבה,

0:02:12.205,0:02:17.059
את אריכות ימיה[br]או את הריגוש הקודר שבה.

0:02:17.059,0:02:19.906
לשם כך עלינו לפנות[br]אל הבדיון,

0:02:19.906,0:02:22.246
כי הרומן הינו המעבדה

0:02:22.246,0:02:23.820
שחקרה את הקנאה

0:02:23.820,0:02:25.894
בכל צורותיה האפשריות.

0:02:25.894,0:02:29.218
למען האמת, אינני יודעת[br]אם תהיה זו הגזמה לומר

0:02:29.218,0:02:31.250
שאילו לא היתה הקנאה קיימת,

0:02:31.250,0:02:33.800
אולי לא היתה לנו ספרות.

0:02:33.800,0:02:37.390
לא היתה הלנה הבוגדנית,[br]לא היתה ה"אודיסיאה",

0:02:37.390,0:02:40.228
לא היו מלכים קנאים[br]ולא "אלף לילה ולילה",

0:02:40.228,0:02:43.365
לא היה שייקספיר.

0:02:43.365,0:02:45.555
לא היו יומני הקריאה[br]של התיכון,

0:02:45.555,0:02:47.367
כי היינו מחמיצים[br]את "הקול והזעם",

0:02:47.367,0:02:49.616
את "גטסבי", "וזרח השמש",

0:02:49.616,0:02:53.743
מחמיצים את "מדאם בובארי",[br]"אנה קרנינה",

0:02:53.743,0:02:56.150
בלי קנאה - אין פרוסט.[br]והיום הרי,

0:02:56.150,0:02:57.911
אני יודעת שזה באופנה[br]להגיד שלפרוסט

0:02:57.911,0:02:59.518
יש תשובות לכל דבר,

0:02:59.518,0:03:02.224
אבל בכל הנוגע לקנאה,

0:03:02.224,0:03:04.965
באמת יש לו.

0:03:04.965,0:03:08.951
השנה חל יובל המאה ליצירת[br]המופת שלו, "בעקבות הזמן האבוד",

0:03:08.951,0:03:12.952
וזהו המחקר הממצה ביותר[br]של הקנאה המינית

0:03:12.952,0:03:15.104
ושל סתם תחרותיות רגילה,[br]הקטע שלי,

0:03:15.104,0:03:17.689
שאנו יכולים לקוות לו.[br][צחוק]

0:03:17.689,0:03:20.116
וכשאנו חושבים על פרוסט,[br]אנו חושבים

0:03:20.116,0:03:21.610
על הקטעים הרגשניים, נכון?

0:03:21.610,0:03:23.565
אנו חושבים על הילד הקטן[br]שמנסה להרדם.

0:03:23.565,0:03:27.746
אנו חושבים על עוגת מדלן[br]טובלת בתה לבנדר.

0:03:27.746,0:03:29.772
אנו שוכחים כמה חודרת[br]היתה ראייתו.

0:03:29.772,0:03:31.612
אנו שוכחים כמה חסר-חמלה הוא.

0:03:31.612,0:03:33.933
אלה הם ספרים שווירג'יניה וולף[br]אמרה עליהם

0:03:33.933,0:03:36.269
שהם קשים כמו מעי חתול.

0:03:36.269,0:03:38.317
אינני יודעת מה זה מעי חתול,

0:03:38.317,0:03:41.218
אבל הבה נניח שזה איום ונורא.

0:03:41.218,0:03:44.436
הבה נבדוק מדוע הם[br]משתלבים כה טוב,

0:03:44.436,0:03:48.114
הרומן והקנאה,[br]הקנאה ופרוסט.

0:03:48.114,0:03:51.345
האם זה משהו ברור[br]כמו אותה קנאה,

0:03:51.345,0:03:54.728
שמתגלמת באדם, בתשוקה, במכשול,

0:03:54.728,0:03:59.396
בבסיס סיפורי כה מוצק?

0:03:59.396,0:04:02.071
אינני יודעת. לדעתי הקנאה[br]היא כנה להכאיב,

0:04:02.071,0:04:04.120
כי בואו נחשוב על מה שקורה

0:04:04.120,0:04:05.898
כשאנו חשים קנאה.

0:04:05.898,0:04:09.850
כשאנו חשים קנאה,[br]אנו מספרים לעצמנו סיפור.

0:04:09.850,0:04:14.133
אנו מספרים לעצמנו סיפור[br]אודות חייהם של אחרים,

0:04:14.133,0:04:16.807
וסיפורים אלה גורמים לנו[br]להרגיש נורא

0:04:16.807,0:04:19.030
כי מטרתם לגרום לנו[br]להרגיש נורא.

0:04:19.030,0:04:21.564
בתור המספר והמאזין כאחד,

0:04:21.564,0:04:23.538
אנו יודעים בדיוק[br]אילו פרטים לכלול,

0:04:23.538,0:04:27.107
כדי לסובב את הסכין, נכון?

0:04:27.107,0:04:30.462
הקנאה הופכת את כולנו[br]לסופרים חובבים,

0:04:30.462,0:04:32.478
וזה משהו שפרוסט הבין.

0:04:32.478,0:04:35.651
בכרך הראשון, "דרכו של סוואן",

0:04:35.651,0:04:37.475
מסדרת הספרים,

0:04:37.475,0:04:39.181
סוואן, אחת הדמויות הראשיות,

0:04:39.181,0:04:42.409
חושב בחיבה רבה על פילגשו,

0:04:42.409,0:04:44.101
וכמה שהיא נהדרת במיטה,

0:04:44.101,0:04:47.143
ולפתע, במהלך משפטים ספורים,

0:04:47.143,0:04:49.184
ומדובר במשפטים פרוסטיים,

0:04:49.184,0:04:50.696
כלומר, ארוכים כנהרות,

0:04:50.696,0:04:52.959
אבל תוך כמה משפטים,

0:04:52.959,0:04:55.366
הוא נרתע ומבין,

0:04:55.366,0:04:58.649
"רק רגע, כל מה שאני[br]אוהב באישה הזו,

0:04:58.649,0:05:02.420
"גם מישהו אחר[br]אוהב באישה הזו.

0:05:02.420,0:05:05.511
"כל מה שהיא עושה[br]כדי לענג אותי

0:05:05.511,0:05:07.220
"יכול לענג גם מישהו אחר,

0:05:07.220,0:05:09.498
"ואולי ממש כרגע."

0:05:09.498,0:05:12.282
וזה הסיפור שהוא מתחיל[br]לספר לעצמו,

0:05:12.282,0:05:14.145
ומכאן ואילך פרוסט כותב

0:05:14.145,0:05:17.192
שכל קסם חדש שסוואן מגלה[br]אצל פילגשו,

0:05:17.192,0:05:19.856
הוא מוסיפו ל"אוסף המכשירים

0:05:19.856,0:05:23.478
"שבמרתף העינויים הפרטי שלו".

0:05:23.478,0:05:25.753
סוואן ופרוסט, עלינו להודות,

0:05:25.753,0:05:27.429
נודעו לשמצה בקנאותם.

0:05:27.429,0:05:29.133
חבריו של פרוסט נאלצו לעזוב

0:05:29.133,0:05:31.737
את הארץ[br]אם רצו להיפרד ממנו.

0:05:31.737,0:05:34.640
אבל לא צריך להיות[br]קנאי עד כדי כך

0:05:34.640,0:05:37.551
כדי להודות שזאת[br]עבודה קשה, נכון?

0:05:37.551,0:05:39.160
הקנאה מתישה.

0:05:39.160,0:05:42.807
זהו רגש רעבתני.[br]צריך להאכיל אותו.

0:05:42.807,0:05:44.896
ומה אהוב על הקנאה?

0:05:44.896,0:05:47.986
הקנאה אוהבת מידע.

0:05:47.986,0:05:50.375
הקנאה אוהבת פרטים.

0:05:50.375,0:05:53.198
הקנאה אוהבת את הכמויות העצומות[br]של שיער זוהר,

0:05:53.198,0:05:55.664
את נרתיק העפרונות הקטן והחמוד.

0:05:55.664,0:05:57.206
הקאנה אוהבת תצלומים.

0:05:57.206,0:06:00.936
זו הסיבה ש"אינסטגרם"[br]היא כזה להיט. [צחוק]

0:06:00.936,0:06:04.897
פרוסט ממש מקשר בין שפת המלומדים[br]לבין הקנאה.

0:06:04.897,0:06:07.339
כשסוואן מתייסר בקנאתו,

0:06:07.339,0:06:09.510
ולפתע מתחיל לצותת ליד דלתות

0:06:09.510,0:06:11.533
ולשחד את משרתי פילגשו,

0:06:11.533,0:06:12.985
הוא מגן על התנהגות זו.

0:06:12.985,0:06:15.402
הוא אומר, "טוב, אני יודע[br]שלדעתכם זה דוחה,

0:06:15.402,0:06:17.208
"אבל זה לא שונה

0:06:17.208,0:06:19.558
"מפענוח של טקסט קדום

0:06:19.558,0:06:21.225
"או התבוננות באנדרטה."

0:06:21.225,0:06:23.822
הוא אומר, "אלה הן[br]חקירות מדעיות

0:06:23.822,0:06:26.825
"בעלות ערך אינטלקטואלי אמיתי."

0:06:26.825,0:06:28.937
פרוסט מנסה להראות לנו שהקנאה

0:06:28.937,0:06:31.828
חשה שהיא בלתי-נסבלת[br]ומציגה אותנו באור מגוחך,

0:06:31.828,0:06:36.498
אבל בתוך תוכה היא[br]חיפוש אחר ידע,

0:06:36.498,0:06:39.899
חיפוש אחר אמת, אמת כואבת,

0:06:39.899,0:06:41.828
ולמעשה, בכל האמור בפרוסט,

0:06:41.828,0:06:44.620
ככל שהאמת כואבת יותר -[br]כך טוב יותר.

0:06:44.620,0:06:49.357
יגון, השפלה, אובדן:

0:06:49.357,0:06:52.313
אלו הם הנתיבים[br]אל החוכמה, בעיני פרוסט.

0:06:52.313,0:06:56.215
הוא אומר,[br]"אישה שאנו זקוקים לה,

0:06:56.215,0:06:59.001
"שגורמת לנו סבל,[br]מפיקה מאיתנו

0:06:59.001,0:07:02.506
"קשת של רגשות[br]עמוקים וחיוניים בהרבה

0:07:02.506,0:07:06.945
"מאשר גבר גאון[br]שמעורר את ענייננו."

0:07:06.945,0:07:09.820
האם הוא מציע לנו פשוט[br]לחפש נשים אכזריות?

0:07:09.820,0:07:12.117
לא. לדעתי הוא מנסה לומר

0:07:12.117,0:07:15.286
שהקנאה מגלה אותנו לעצמנו.

0:07:15.286,0:07:18.182
והאם יש איזה רגש אחר[br]שחושף ופותח אותנו

0:07:18.182,0:07:20.510
בדרך ייחודית זו?

0:07:20.510,0:07:22.590
האם יש איזה רגש אחר[br]שמגלה לנו

0:07:22.590,0:07:25.923
את תוקפנותנו[br]ואת שאפתנותנו המבחילה

0:07:25.923,0:07:28.322
ואת טענתנו לזכות מסוימת?

0:07:28.322,0:07:30.972
האם יש איזה רגש אחר[br]שמלמד אותנו להתבונן

0:07:30.972,0:07:34.164
בעצימות ייחודית כזו?

0:07:34.164,0:07:36.316
פרויד יכתוב על כך[br]מאוחר יותר.

0:07:36.316,0:07:38.570
יום אחד ביקר אצל פרויד

0:07:38.570,0:07:40.892
צעיר מודאג שנטרף במחשבה

0:07:40.892,0:07:43.395
שאשתו בוגדת בו.

0:07:43.395,0:07:45.472
ופרויד אמר שמשהו מוזר[br]בבחור הזה,

0:07:45.472,0:07:47.586
כי הוא לא מתייחס[br]למה שאשתו עושה.

0:07:47.586,0:07:49.557
כי היא חפה מאשמה;[br]כולם יודעים זאת.

0:07:49.557,0:07:50.887
המסכנה הזאת

0:07:50.887,0:07:52.885
חשודה על לא עוול בכפה.

0:07:52.885,0:07:55.694
אלא שהוא מחפש דברים[br]שאשתו עושה

0:07:55.694,0:07:58.194
מבלי משים, ללא כוונה.

0:07:58.194,0:08:00.511
האם חיוכה רחב מדי,

0:08:00.511,0:08:03.851
האם היא התחככה במקרה[br]בגבר ההוא?

0:08:03.851,0:08:06.527
פרויד אומר שאיש זה[br]הופך להיות

0:08:06.527,0:08:10.875
הממונה על תת-המודע של אשתו.

0:08:10.875,0:08:12.696
הרומן מצטיין בנושא הזה.

0:08:12.696,0:08:15.504
הרומן מצטיין בתארו איך הקנאה

0:08:15.504,0:08:19.488
מכשירה אותנו להתבונן בעוצמה,[br]אך לא במדויק.

0:08:19.488,0:08:23.563
למעשה, ככל שאנו מקנאים[br]ביתר עוצמה,

0:08:23.563,0:08:26.082
כך אנו יותר חיים[br]בעולם הדמיון.

0:08:26.082,0:08:29.002
ולכן, לדעתי, הקנאה איננה

0:08:29.002,0:08:31.818
סתם מעוררת אותנו למעשי אלימות

0:08:31.818,0:08:33.818
או לעבור על החוק.

0:08:33.818,0:08:36.100
הקנאה גורמת לנו לפעול בדרכים

0:08:36.100,0:08:38.458
שיש בהן יצירתיות פרועה.

0:08:38.458,0:08:40.901
עכשיו אני חושבת על עצמי[br]בגיל 8, אני מודה,

0:08:40.901,0:08:44.920
אבל אני גם חושבת[br]על הסיפור ששמעתי בחדשות.

0:08:44.920,0:08:48.828
אישה בת 52 ממישיגן נתפסה

0:08:48.828,0:08:51.697
כשיצרה חשבון "פייסבוק" כוזב

0:08:51.697,0:08:55.420
ושלחה ממנו מסרים[br]נתעבים וזוועתיים

0:08:55.420,0:08:59.645
לעצמה במשך שנה.

0:08:59.645,0:09:01.770
במשך שנה. שנה.

0:09:01.770,0:09:03.645
והיא ניסתה להאשים בכך

0:09:03.645,0:09:05.802
את חברתו החדשה של[br]החבר-לשעבר שלה,

0:09:05.802,0:09:09.443
ועלי להודות שכאשר[br]שמעתי על זה,

0:09:09.443,0:09:11.355
הגבתי בהערצה.

0:09:11.355,0:09:12.932
[צחוק]

0:09:12.932,0:09:15.347
כי אם להיות מציאותיים,

0:09:15.347,0:09:19.664
זאת יצירתיות אדירה,[br]גם אם מעוותת, נכון?

0:09:19.664,0:09:22.084
זה משהו שלקוח מרומן.

0:09:22.084,0:09:25.485
זה משהו שלקוח מרומן[br]של פטרישיה הייסמית'.

0:09:25.485,0:09:27.655
הייסמית' במיוחד אהובה עלי.

0:09:27.655,0:09:31.707
זאת האישה המבריקה והמוזרה[br]שכתבה את "מכתבים אמריקאיים".

0:09:31.707,0:09:33.900
היא המחברת של "זרים ברכבת"

0:09:33.900,0:09:35.948
ושל "הכשרון של מר ריפלי",

0:09:35.948,0:09:39.013
ספרים שכולם עוסקים בקנאה,

0:09:39.013,0:09:40.888
וכיצד היא מטריפה את דעתנו,

0:09:40.888,0:09:43.882
ושמיד כשאנו בעולם הזה,[br]בעולם הקנאה,

0:09:43.882,0:09:49.145
הקרום הדק שבין מה שנכון[br]ומה שייתכן

0:09:49.145,0:09:52.038
עלול להתבקע תוך שניה.

0:09:52.038,0:09:54.486
קחו לדוגמה את טום ריפלי,[br]הדמות הכי מוכרת שלה.

0:09:54.486,0:09:57.325
טום ריפלי עובר מלרצות בכם

0:09:57.325,0:09:59.501
או לרצות את מה שיש לכם,

0:09:59.501,0:10:02.929
ל-להיות אתם ולהחזיק במה[br]שפעם היה לכם,

0:10:02.929,0:10:04.462
ואתם קבורים מתחת ללוחות הריצפה,

0:10:04.462,0:10:05.825
הוא עונה כשקוראים בשמכם,

0:10:05.825,0:10:07.517
הוא עונד את טבעותיכם,

0:10:07.517,0:10:09.518
מרוקן את חשבון הבנק שלכם.

0:10:09.518,0:10:11.493
זאת אפשרות אחת.

0:10:11.493,0:10:15.157
אבל מה נעשה אנו? איננו יכולים[br]ללכת בדרכו של טום ריפלי.

0:10:15.157,0:10:17.194
אני לא יכולה לתת לכל העולם[br]"בלתי-מספיק"ים,

0:10:17.194,0:10:20.041
ככל שהייתי מתה לעשות זאת[br]בימים מסוימים.

0:10:20.041,0:10:23.539
וזה חבל, כי אנו חיים[br]בעיתות של קנאה.

0:10:23.539,0:10:26.446
אנו חיים בתקופה של קנאה.

0:10:26.446,0:10:28.459
נכון, כולנו אזרחים טובים[br]של המדיה החברתית,

0:10:28.459,0:10:31.843
שבה המטבע העובר לסוחר[br]הוא קנאה, נכון?

0:10:31.843,0:10:36.312
האם הרומן מספק לנו מוצא?[br]אני לא בטוחה בכך.

0:10:36.312,0:10:39.753
אז הבה נעשה מה שדמויות[br]תמיד עושות כשהן לא בטוחות,

0:10:39.753,0:10:41.929
כשהן אפופות תעלומה.

0:10:41.929,0:10:44.203
בואו נלך לרחוב בייקר מס' 221ב'

0:10:44.203,0:10:46.221
ונבקש את שרלוק הולמס.

0:10:46.221,0:10:48.690
כשאנשים חושבים על הולמס,

0:10:48.690,0:10:51.799
הם חושבים שאויבו הוא[br]פרופסור מוריארטי,

0:10:51.799,0:10:54.006
אותו פושע גאון.

0:10:54.006,0:10:56.469
אבל אני תמיד העדפתי[br]את המפקח לסטראד,

0:10:56.469,0:10:59.374
מפקד הסקוטלנד-יארד[br]בעל פני העכבר,

0:10:59.374,0:11:01.104
שזקוק נואשות להולמס,

0:11:01.104,0:11:03.408
שזקוק לגאונותו של הולמס[br]אבל כועס עליו.

0:11:03.408,0:11:05.265
הו, זה כה מוכר לי.

0:11:05.265,0:11:09.282
לסטראד זקוק לו, כועס עליו,

0:11:09.282,0:11:12.593
ודי רותח במרירות[br]במהלך התעלומות.

0:11:12.593,0:11:16.470
אבל כשהם עובדים ביחד,[br]משהו מתחיל להשתנות.

0:11:16.470,0:11:19.513
ולבסוף, ב"תעלומת ששת הנפוליאונים",

0:11:19.513,0:11:23.443
כשהולמס נכנס, ומסנוור את כולם[br]עם פתרון התעלומה,

0:11:23.443,0:11:26.884
לסטראד פונה אל הולמס ואומר,

0:11:26.884,0:11:31.165
"אנו לא מקנאים בך,[br]מר הולמס.

0:11:31.165,0:11:34.524
"אנו גאים בך."

0:11:34.524,0:11:36.853
וממשיך ואומר שאין איש[br]בסקוטלנד-יארד

0:11:36.853,0:11:39.852
שלא רוצה ללחוץ את ידו[br]של שרלוק הולמס.

0:11:39.852,0:11:42.237
זו אחת הפעמים הבודדות[br]שאנו רואים שהולמס מתרגש

0:11:42.237,0:11:44.332
בכל התעלומות שלו,[br]ובעיני זה מאד מרגש,

0:11:44.332,0:11:47.396
הסצנה הקטנה הזו,[br]אבל היא גם מסתורית, נכון?

0:11:47.396,0:11:49.309
נראה שהיא מתייחסת לקנאה

0:11:49.309,0:11:52.047
כאל בעיה הנדסית ולא כאל רגש.

0:11:52.047,0:11:54.913
לרגע הולמס ניצב נגד לסטראד,

0:11:54.913,0:11:56.836
וברגע הבא הם באותו צד.

0:11:56.836,0:11:58.983
לפתע, לסטראד מתיר לעצמו

0:11:58.983,0:12:01.950
להעריץ את המוח[br]אותו הוא שונא.

0:12:01.950,0:12:03.879
אולי זה בעצם[br]עד כדי כך פשוט?

0:12:03.879,0:12:06.310
מה אם הקנאה היא[br]רק עניין של הנדסת מרחב?

0:12:06.310,0:12:10.020
רק עניין של המקום בו[br]אנו מתירים לעצמנו לעמוד

0:12:10.020,0:12:12.350
ביחס לזולת?

0:12:12.350,0:12:14.221
אולי אז לא ניאלץ להתמרמר

0:12:14.221,0:12:16.282
על מצויינותו של אחר.

0:12:16.282,0:12:19.656
נוכל להתייצב לצידה.

0:12:19.656,0:12:21.912
אבל אני אוהבת תכניות חלופיות.

0:12:21.912,0:12:24.248
אז בעוד אנו מצפים שזה יקרה,

0:12:24.248,0:12:26.944
הבה נזכור שביכולתנו להתנחם בבדיון.

0:12:26.944,0:12:29.395
רק הבדיון מבהיר את הקנאה.

0:12:29.395,0:12:31.478
רק הבדיון מאלף ומביית אותה,

0:12:31.478,0:12:33.356
ומזמין אותה להצטרף לשולחן.

0:12:33.356,0:12:35.229
וראו מי היושבים סביבו:

0:12:35.229,0:12:39.065
לסטראד המתוק,[br]טום ריפלי המפחיד,

0:12:39.065,0:12:43.534
סוואן המטורף,[br]מרסל פרוסט בכבודו ובעצמו.

0:12:43.534,0:12:45.948
אנו בחברה מצוינת.

0:12:45.948,0:12:47.368
תודה לכם.

0:12:47.368,0:12:52.184
[מחיאות כפיים]