איך שיניתי במקרה את האופן בו סרטים מופקים
-
0:01 - 0:02בסוף השבוע האחרון,
-
0:02 - 0:05עשרות מיליונים של אנשים בארה"ב
-
0:05 - 0:07ועשרות מיליונים יותר ברחבי העולם,
-
0:07 - 0:10בקולומבוס, ג'ורג'יה, בקרדיף, ווילס,
-
0:10 - 0:13בצ'ונגצ'ינג, סין ובצ'אנאי, הודו
-
0:13 - 0:15יצאו מבתיהם,
-
0:15 - 0:18הם יכנסו לרכבים שלהם
או שהם ישתמשו בתחבורה הציבורית -
0:18 - 0:21או שהם ילכו ברגל,
-
0:21 - 0:23והם יכנסו לחדר
-
0:23 - 0:25וישבו ליד מישהו שהם לא מכירים
-
0:26 - 0:27או אולי מישהו שהם כן מכירים,
-
0:28 - 0:31והאורות יכבו והם יצפו בסרט.
-
0:32 - 0:36הם יצפו בסרטים על חייזרים או רובוטים,
-
0:36 - 0:39או רובוטים חייזריים או אנשים רגילים.
-
0:39 - 0:42אבל הם יהיו כולם סרטים על
המשמעות של להיות אנושיים. -
0:44 - 0:47מיליונים ירגישו יראה או פחד,
-
0:47 - 0:50מיליונים יצחקו ומיליונים יבכו.
-
0:51 - 0:52ואז האורות ידלקו שוב,
-
0:53 - 0:56והם יגיחו שוב לעולם אותו הכירו
לפני כמה שעות. -
0:56 - 0:58ומיליונים של אנשים יסתכלו על העולם
-
0:58 - 1:01באור קצת שונה מאיך שהם הסתכלו עליו
לפני שנכנסו. -
1:03 - 1:06כמו החוויה של ביקור בבית כנסת,
מסגד או כנסיה, -
1:06 - 1:08או כל מוסד דתי אחר,
-
1:08 - 1:12הליכה לסרט, באופנים רבים,
היא טקס מקודש. -
1:12 - 1:15החוזר על עצמו שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע.
-
1:16 - 1:18אני אהיה שם בסוף השבוע הקרוב,
-
1:18 - 1:23בדיוק כמו שהייתי שם ברוב סופי השבוע
בין השנים 1990-1996, -
1:23 - 1:25במתחם הקולנוע, סמוך לקניון
-
1:25 - 1:28כחמישה מייל מבית הילדות שלי
בקולומבוס, ג'ורג'יה. -
1:28 - 1:32העניין המצחיק הוא שמתישהו בין אז ועכשיו,
-
1:32 - 1:34שיניתי במקרה חלק מהשיח
-
1:34 - 1:36שעוסק בשאלה אילו מהסרטים האלה יופקו.
-
1:37 - 1:41אז, הסיפור בעצם התחיל ב-2005,
במשרד גבוה מעל לשדרות סאנסט, -
1:41 - 1:43שם עבדתי כמנהל זוטר
-
1:43 - 1:46בחברת ההפקה של ליאונרדו דיקפריו,
"אפיאן וויי". -
1:46 - 1:49ולאלה מכם שלא מכירים
איך תעשיית הסרטים עובדת, -
1:49 - 1:53זה בעצם אומר שאני הייתי אחד
מקומץ האנשים מאחורי האדם -
1:53 - 1:56שמפיק את הסרט עבור האנשים
מאחורי המצלמה ולפניה, -
1:56 - 1:59שאת שמותיהם תזהו ביתר קלות מאשר את שלי.
-
1:59 - 2:03בעצם, אתה עוזרו של מפיק הסרט,
שמבצע את העבודה חסרת התהילה -
2:03 - 2:05שכרוכה בהיבט היצירתי של הפקת סרטים.
-
2:06 - 2:08אתה עורך רשימות של כותבים ובמאים ושחקנים
-
2:08 - 2:11שיכולים להתאים לסרטים
שאתם רוצים להפוך למציאות; -
2:11 - 2:14אתה נפגש עם הרבה מהם ומהסוכנים שלהם,
-
2:14 - 2:16שמקווים לזכות בפגישה נוספת בעתיד.
-
2:16 - 2:18ואתה קורא, המון.
-
2:19 - 2:21אתה קורא ספרים שאולי יהפכו לסרטים,
-
2:21 - 2:23אתה קורא ספרי קומיקס שאולי יהפכו לסרטים,
-
2:23 - 2:25אתה קורא כתבות שאולי יהפכו לסרטים,
-
2:25 - 2:27אתה קורא תסריטים שאולי יהפכו לסרטים.
-
2:28 - 2:31ואתה קורא תסריטים של כותבים שעשויים
לכתוב את התסריטים -
2:31 - 2:33לגרסת הסרט של הספרים,
ספרי הקומיקס והכתבות, -
2:33 - 2:36ואולי ישכתבו את התסריטים שאתה עובד עליהם.
-
2:36 - 2:39וכל זה בתקווה שתמצא את הדבר הגדול הבא
-
2:39 - 2:41או את הכותב הגדול הבא שיכול לספק משהו
-
2:41 - 2:44שיכול להפוך אותך ואת החברה שלך
לדבר הגדול הבא. -
2:45 - 2:50אז ב-2005, עבדתי כמנהל פיתוח
בחברת ההפקה של ליאונרדו. -
2:50 - 2:53קיבלתי שיחת טלפון מסוכן של כותב תסריטים
-
2:53 - 2:57שהתחילה כמו שרוב השיחות האלה מתחילות:
-
2:57 - 2:59"יש לי את הסרט הבא של ליאו".
-
3:00 - 3:03עכשיו בסרט הזה, שהלקוח שלו כתב,
-
3:03 - 3:05ליאו ישחק לוביסט של תעשיית הנפט
-
3:05 - 3:08שהחבֵרה שלו, מטאורולוגית מקומית,
מאיימת לעזוב אותו -
3:08 - 3:10כי העבודה שלו תורמת להתחממות הגלובלית.
-
3:11 - 3:13והמצב הזה מגיע לשיא
-
3:13 - 3:16בגלל העובדה שישנו הוריקן באוקיאנוס האטלנטי
-
3:16 - 3:20שמאיים לעשות נזקים בסדר גודל
של ההוריקן מריה ממדינת מיין ועד חוף מירטל. -
3:20 - 3:22ליאו, השבור מהפרידה הקרבה,
-
3:22 - 3:24עושה עוד קצת מחקר על ההוריקן
-
3:24 - 3:26ומגלה שבמסלול שלו לאורך האוקיאנוס האטלנטי,
-
3:26 - 3:30הוא יעבור מעל הר געש שהיה כבוי עד כה
ועכשיו הפך להיות פעיל -
3:30 - 3:32שיפלוט אפר רעיל לתוך העין שלו
-
3:32 - 3:35שאז צפוי שיהפוך לסוג של נשק כימי
-
3:35 - 3:36שיחריב את העולם.
-
3:36 - 3:37(צחוק)
-
3:38 - 3:42בנקודה הזאת שאלתי אותו,
-
3:42 - 3:45"אז אתה בעצם מציע לי
'ליאו נגד סופת העל הרעילה -
3:45 - 3:46שתחריב את האנושות'?"
-
3:47 - 3:49והוא הגיב ואמר,
-
3:49 - 3:51"ובכן, כשאתה מציג את זה ככה,
זה נשמע מגוחך". -
3:52 - 3:55ואני מתבייש להודות שביקשתי מהבחור
לשלוח לי את התסריט, -
3:55 - 3:59וקראתי 30 דפים לפני שהייתי בטוח שזה גרוע
כמו שחשבתי שזה יהיה. -
3:59 - 4:02עכשיו, "סופת-על" היא באמת דוגמא קיצונית,
-
4:02 - 4:04אבל היא גם לא יוצאת דופן.
-
4:04 - 4:08ולרוע המזל, את רוב התסריטים
לא כל כך פשוט לפטור כמו את זה. -
4:08 - 4:11לדוגמא, קומדיה על תלמידת תיכון,
-
4:11 - 4:13שכשהיא נאלצת להתמודד עם הריון לא מתוכנן,
-
4:13 - 4:17היא מחליטה החלטה לא רגילה ביחס
לתינוק שעוד לא נולד. -
4:17 - 4:18ברור שמדובר בסרט "ג'ונו".
-
4:18 - 4:21מאתיים ושלושים מיליון דולר בקופות הקולנוע,
-
4:21 - 4:23ארבע מועמדויות לאוסקר, זכיה אחת.
-
4:23 - 4:26מה לגבי צעיר ממומבאי שגדל בשכונות העוני
-
4:26 - 4:28ורוצה להפוך למתמודד בגרסה ההודית
-
4:28 - 4:30של "מי רוצה להיות מיליונר"?
-
4:30 - 4:33זה קל - "נער החידות ממומבאי".
-
4:33 - 4:35שלוש מאות שבעים ושבע מיליון ברחבי העולם,
-
4:35 - 4:3710 מועמדויות לאוסקר ושמונה זכיות.
-
4:37 - 4:39שימפנזה המספר את סיפורו
-
4:39 - 4:42על חייו עם כוכב הפופ האגדי מייקל ג'קסון.
-
4:43 - 4:44מישהו מכיר?
-
4:44 - 4:45(צחוק)
-
4:45 - 4:46זאת שאלה מכשילה.
-
4:46 - 4:48אבל זה תסריט קיים בשם "בועות",
-
4:48 - 4:50שהולך להיות מבויים על ידי טאיקה וואיטיטי,
-
4:50 - 4:52הבמאי של "תור: רגנארוק".
-
4:52 - 4:55אז חלק גדול מהעבודה שלך כמנהל פיתוח
-
4:55 - 4:58הוא להפריד בין "סופות העל"
לבין "נערי החידות", -
4:58 - 5:02ובאופן יותר כללי, בין הכותבים
שכותבים את "סופת-על" -
5:02 - 5:04לכותבים שיכולים לכתוב את "נער החידות".
-
5:05 - 5:08והדרך הקלה ביותר לעשות את זה, כמובן,
היא לקרוא את התסריטים, -
5:08 - 5:10אבל, בכנות, זה בלתי אפשרי.
-
5:11 - 5:14כלל אצבע טוב הוא
שאגודת הכותבים של אמריקה -
5:14 - 5:16רושמת כ-50,000 כְּתבים מדי שנה,
-
5:16 - 5:18ורובם הם תסריטים.
-
5:18 - 5:22מתוכם, הערכה סבירה היא שכ-5,000 מהם
-
5:22 - 5:25עוברים את הסינונים השונים,
סוכנויות, חברות ניהול, -
5:25 - 5:27קומפוזיציות תסריטים וכדומה,
-
5:27 - 5:29והם נקראים על ידי מישהו בחברת ההפקה
-
5:29 - 5:31או בסטודיו ברמה רצינית.
-
5:31 - 5:33והם מנסים להחליט האם הם יכולים להפוך
-
5:33 - 5:37לאחד מתוך 300 ופחות סרטים
שנעשים בידי החברות הגדולות -
5:37 - 5:38או חברות הבת שלהם בכל שנה.
-
5:38 - 5:40כבר תיארתי את זה בעבר
-
5:40 - 5:43כמשהו שדומה לחנות ספרים למנויים בלבד
-
5:43 - 5:46בה המאגר כולו מאורגן באי סדר,
-
5:46 - 5:49ולכל ספר יש אותה כריכה חסרת תיאור.
-
5:49 - 5:51התפקיד שלך הוא להכנס לחנות הספרים הזו
-
5:51 - 5:55ולא לצאת עד שתמצא את הספרים הטובים ביותר
והרווחיים ביותר שיש שם. -
5:55 - 5:58זהו דבר אנרכי ועמום בצורה מעוררת שמחה.
-
5:59 - 6:02ולכל אחד יש את השיטה שלו
להתמודד עם הבעיות האלה. -
6:02 - 6:04אתם יודעים, הרוב מסתמכים
על הסוכנויות הגדולות -
6:04 - 6:07והם פשוט מניחים שאם יש
כשרונות ענקיים בעולם, -
6:07 - 6:09הם כבר מצאו את דרכם לסוכנויות,
-
6:09 - 6:11בלי קשר לחסמים המבניים
-
6:11 - 6:14שמקשים למעשה על הכניסה
לסוכנויות האלה מלכתחילה. -
6:14 - 6:17אחרים גם כל הזמן עורכים השוואות
בינם לבין עצמם -
6:17 - 6:19על דברים שהם קראו ומה טוב,
-
6:19 - 6:22והם פשוט מקווים שקבוצת החתך שלהם היא
הטובה ביותר והמחוברת ביותר -
6:22 - 6:24ויש לה את הטעם הטוב ביותר בעיר.
-
6:24 - 6:27ואחרים מנסים לקרוא הכל,
אבל, שוב, זה בלתי אפשרי. -
6:28 - 6:30אם אתה קורא 500 תסריטים בשנה,
-
6:30 - 6:31אתה קורא המון.
-
6:31 - 6:35וזה עדיין אחוז קטן מאוד ממה שנמצא שם בחוץ.
-
6:35 - 6:37בעקרון, מדובר במיון מהיר.
-
6:37 - 6:40וכשאתה מבצע מיון מהיר,
ברירת המחדל שלך היא הדעה המקובלת -
6:40 - 6:43לגבי מה שעובד ומה שלא עובד.
-
6:43 - 6:47שקומדיה על נערה צעירה המתמודדת
עם מציאות של הריון -
6:47 - 6:48לא תמכור.
-
6:49 - 6:53שסיפור על צעיר הודי לא ישרוד
בשוק המקומי -
6:53 - 6:55או בכל מקום אחר בעולם מחוץ להודו.
-
6:55 - 6:59שהמקור היחיד לסרטים טובים נמצא
בקבוצות צרות מאוד של כותבים -
6:59 - 7:02שכבר מצאו את דרכם לעבוד ולחיות בהוליווד,
-
7:02 - 7:05שכבר יש להם את הסוכנים הכי טובים בעסק,
-
7:05 - 7:08ושכותבים מגוון צר מאוד של סיפורים.
-
7:08 - 7:12ואני די מתבייש להודות, שזה בדיוק
המקום בו מצאתי את עצמי ב-2005. -
7:13 - 7:15יושב באותו משרד מעל לשדרת סאנסט,
-
7:15 - 7:18מתבונן באותה חנות ספרים אנונימית מטאפורית,
-
7:18 - 7:21אחרי שלא קראתי שום דבר מלבד
תסריטים גרועים במשך חודשים. -
7:22 - 7:24ומשמעות הדבר היא אחת משתיים:
-
7:24 - 7:27א': אני לא ממש מוצלח בעבודה שלי,
-
7:27 - 7:29שהיא לכאורה מציאה של תסריטים טובים,
-
7:29 - 7:33או ב': קריאה של תסריטים גרועים
היא מהות העבודה. -
7:33 - 7:36במקרה כזה, שיחות הטלפון השבועיות
עם אמא שלי, בהן היא שואלת אותי -
7:36 - 7:39אם ציוני מבחן הכניסה
שלי ללימודי משפטים עדיין תקפים -
7:39 - 7:40הם משהו שכדאי שאתן עליהם את הדעת.
-
7:40 - 7:41מה שגם ידעתי
-
7:41 - 7:43הוא שעמדתי לצאת לחופשה של שבועיים,
-
7:43 - 7:46וכמה שזה נורא לקרוא תסריטים גרועים
כשזה חלק מהעבודה שלך, -
7:47 - 7:49זה אפילו יותר כואב במהלך חופשה.
-
7:49 - 7:51אז הייתי צריך לעשות משהו.
-
7:51 - 7:53אז לילה אחד בשעה מאוחרת במשרד שלי,
ערכתי רשימה -
7:53 - 7:56של כל מי שנפגשתי איתו לארוחת בוקר,
צהריים, ערב או לדרינק -
7:57 - 8:00שהיו להם עבודות דומות לשלי,
ושלחתי להם אימייל אנונימי. -
8:00 - 8:02ביקשתי בקשה מאוד פשוטה.
-
8:02 - 8:05שלחו לי רשימה של עד 10
מהתסריטים האהובים עליכם -
8:05 - 8:07שעומדים בשלושה קריטריונים:
-
8:07 - 8:08אחת: אתם אוהבים את התסריט.
-
8:09 - 8:12שתיים: הגרסה המצולמת של התסריט הזה
לא תגיע לבתי הקולנוע -
8:12 - 8:13עד לסוף אותה שנה,
-
8:13 - 8:16ושלוש: גיליתם את התסריט הזה השנה.
-
8:18 - 8:21זאת לא היתה בקשה לגלות את התסריטים
שיהיו שוברי הקופות הגדולים הבאים, -
8:21 - 8:24או בקשה לתסריטים שיזכו בפרסי אקדמיה,
-
8:24 - 8:27הם לא היו צריכים להיות תסריטים
שהבוסים שלהם אהבו -
8:27 - 8:29או שהסטודיו שלהם רצה להפיק.
-
8:29 - 8:32זאת פשוט היתה הזדמנות לאפשר לאנשים
לחוות את דעתם -
8:32 - 8:33על מה שהם אהבו,
-
8:33 - 8:36שבעולם הזה, זה דבר ממש נדיר.
-
8:36 - 8:40ובכן, כמעט כל 75 האנשים ששלחתי להם
את האימייל באופן אנונימי ענו לי. -
8:40 - 8:43ואז 24 אנשים נוספים שלחו
אל אותה כתובת אימייל אנונימית -
8:43 - 8:45בקשה להצטרף,
-
8:45 - 8:48אבל וידאתי שהם אכן עובדים בעבודות
שהם טענו שהם עובדים. -
8:48 - 8:50ואז ניתחתי את ההצבעות בגיליון נתונים,
-
8:50 - 8:52הרצתי טבלת ציר,
יִיצֵאתי אותה לפאואר פוינט, -
8:53 - 8:54ובלילה לפני שיצאתי לחופשה,
-
8:54 - 8:56הדבקתי על זה שם חתרני למחצה
-
8:57 - 8:59ושלחתי את זה כמענה מאותה
כתובת אימייל אנונימית -
8:59 - 9:00לכל מי שהצביע.
-
9:00 - 9:02הרשימה השחורה.
-
9:02 - 9:05מחווה לכל אלה שאיבדו את הקריירה שלהם
במהלך ההיסטריה האנטי-קומוניסטית -
9:05 - 9:07של שנות הארבעים והחמישים,
-
9:07 - 9:09והיפוך מודע של התפיסה
-
9:09 - 9:12שלשחור יש איכשהו קונוטציה שלילית.
-
9:13 - 9:15לאחר שהגעתי למקסיקו, התיישבתי
על כיסא ליד הבריכה, -
9:15 - 9:18והתחלתי לקרוא את התסריטים האלה
ומצאתי, להפתעתי ושמחתי, -
9:18 - 9:20שרובם היו די טובים.
-
9:20 - 9:22המשימה בוצעה.
-
9:22 - 9:24מה שלא ציפיתי ולא יכולתי לצפות
-
9:24 - 9:26הוא מה שקרה לאחר מכן.
-
9:27 - 9:29כשבוע לאחר תחילת החופשה שלי,
-
9:29 - 9:32עצרתי במרכז העסקים של המלון
כדי לבדוק את האימייל שלי. -
9:32 - 9:34זה הרי היה בעולם שלפני האייפון.
-
9:34 - 9:38גיליתי שהרשימה הזאת שיצרתי באופן אנונימי
-
9:38 - 9:40הועברה אלי בחזרה כמה עשרות פעמים,
-
9:40 - 9:42לכתובת האימייל האישית שלי.
-
9:42 - 9:46כולם שיתפו את רשימת התסריטים הזאת
שכולם אמרו שאהבו, -
9:46 - 9:48שקראו אותם ואז התאהבו בהם בעצמם.
-
9:48 - 9:51ואני לא יכול לחזור על
התגובה הראשונית שלי כאן, -
9:51 - 9:54אבל אני אגדיר את זה כפחד,
-
9:54 - 9:56הרעיון של לסקור אנשים לגבי התסריטים שלהם
-
9:56 - 9:59לא היה חדש או גאוני כמובן.
-
9:59 - 10:02ברור שיש איזה חוק-מאפיה בלתי כתוב בהוליווד
-
10:02 - 10:04שמנע אנשים מלעשות זאת לפני כן
-
10:04 - 10:08ואני פשוט הייתי תמים מדי מכדי להבין אותו
בשלב מוקדם זה של הקריירה שלי. -
10:09 - 10:11הייתי בטוח שעומדים לפטר אותי,
-
10:11 - 10:14אז באותו יום החלטתי שני דברים,
א': שלעולם לא אספר לאף אחד -
10:14 - 10:15שאני עשיתי את זה,
-
10:15 - 10:17וב': שלעולם לא אעשה את זה שוב.
-
10:19 - 10:22ואז, ששה חודשים לאחר מכן,
משהו אפילו יותר ביזארי קרה. -
10:22 - 10:24הייתי במשרד שלי, בסאנסט,
-
10:24 - 10:27וקיבלתי שיחת טלפון מעוד סוכן של כותב.
-
10:27 - 10:31השיחה התחילה באופן מאוד דומה
לשיחה על "סופת העל": -
10:31 - 10:33"יש לי את הסרט הבא של ליאו".
-
10:33 - 10:35עכשיו, זה לא החלק המעניין.
-
10:35 - 10:37החלק המעניין הוא האופן שבו הסתיימה השיחה.
-
10:37 - 10:41בגלל שהסוכן הזה אז אמר לי, ואני מצטט,
-
10:42 - 10:45"אל תספר לאף אחד, אבל אני יודע
ממקורות מהימנים -
10:45 - 10:49שזה הולך להיות התסריט מספר אחת
ברשימה השחורה של השנה הבאה". -
10:49 - 10:51(צחוק)
-
10:51 - 10:52כן.
-
10:53 - 10:55אין צורך לומר שהייתי בהלם.
-
10:55 - 10:59הנה מולי סוכן, שמשתמש ברשימה השחורה,
הדבר הזה שיצרתי באופן אנונימי -
10:59 - 11:01והחלטתי שלא לחזור עליו לעולם,
-
11:01 - 11:03כדי למכור לי את הלקוח שלו.
-
11:03 - 11:05וטוען שהתסריט הוא ראוי
-
11:05 - 11:09רק מעצם העובדה שיש אפשרות שהוא
ייכלל ברשימת התסריטים האהובים. -
11:10 - 11:13אחרי שהשיחה הסתיימה, ישבתי במשרד שלי,
בוהה דרך החלון, -
11:13 - 11:16כשאני נע בין הלם ועליצות כללית.
-
11:16 - 11:19ואז הבנתי שהדבר הזה שיצרתי
-
11:19 - 11:20יש לו הרבה יותר ערך
-
11:20 - 11:23מאשר רק הצורך שלי למצוא תסריטים טובים
לקריאה במהלך החופשה. -
11:23 - 11:25אז עשיתי את זה שוב בשנה שלאחר מכן --
-
11:25 - 11:28וה"אל. איי. טיימס" חשף את שמי
כאדם שיצר את הרשימה -- -
11:28 - 11:30ובשנה שלאחר מכן,
-
11:30 - 11:33ובשנה שאחר כך -- אני המשכתי לעשות זאת
בכל שנה מאז 2005. -
11:33 - 11:35והתוצאות היו מרתקות,
-
11:35 - 11:39בגלל שאם נשים את השקר הבלתי-מתנצל בצד,
הסוכן הזה צדק מאד. -
11:39 - 11:43הרשימה היתה הוכחה, עבור אנשים רבים,
לערכו של תסריט, -
11:43 - 11:45ושלתסריט טוב יש ערך גבוה יותר
-
11:45 - 11:48ממה, שלדעתי, הרבה אנשים העריכו לפני כן.
-
11:48 - 11:50מהר מאוד, הכותבים
שהתסריטים שלהם הופיעו ברשימה -
11:50 - 11:52התחילו לקבל עבודות,
-
11:52 - 11:54התסריטים האלה התחילו להיות מופקים,
-
11:54 - 11:55ואותם תסריטים שהופקו
-
11:55 - 11:58היו לעתים קרובות אותם אלה
שהֵפֵרו את ההנחות -
11:58 - 11:59לגבי מה עובד ומה לא עובד.
-
12:00 - 12:03אלה היו תסריטים כמו "ג'ונו"
ו"מיס סנשיין הקטנה" -
12:03 - 12:06ו"המלכה" ו"נאום המלך"
-
12:06 - 12:07ו"ספוטלייט".
-
12:07 - 12:09וכן, "נער החידות ממומבאי".
-
12:09 - 12:12ואפילו הסרט על השימפנזה של מייקל ג'קסון
שיגיע בקרוב. -
12:14 - 12:17ובכן, אני חושב שזה ממש חשוב
שאני אעצור כאן לשניה -
12:17 - 12:20ואומר שאני לא יכול לקחת את הקרדיט
להצלחה של אף אחד מהסרטים האלה. -
12:20 - 12:24אני לא כתבתי אותם, לא ביימתי אותם,
לא הפקתי אותם, ולא תכננתי את התאורה שלהם. -
12:24 - 12:26לא הכנתי אוכל והצעתי שירותים --
-
12:26 - 12:28אנחנו יודעים כמה זה חשוב.
-
12:28 - 12:31הקרדיט לאותם סרטים, הקרדיט לאותן הצלחות,
-
12:31 - 12:33שייך לאותם אנשים שעשו את הסרטים.
-
12:33 - 12:36מה שאני עשיתי זה לשנות את האופן
שבו אנשים הסתכלו עליהם. -
12:36 - 12:40באופן מקרי, שאלתי אם
הדעה המקובלת היא נכונה. -
12:41 - 12:44ובוודאי, ישנם סרטים המופיעים ברשימה הזאת
שהיו מופקים -
12:44 - 12:45גם בלי הרשימה השחורה,
-
12:45 - 12:48אבל ישנם גם רבים שברור שלא היו מופקים.
-
12:48 - 12:51ולכל הפחות, דחפנו רבים מהם להפקה.
-
12:51 - 12:52ואני חושב שזה שווה ציון.
-
12:52 - 12:55כ-1,000 תסריטים נכנסו לרשימה השחורה
-
12:55 - 12:57מאז שהיא נולדה ב-2005.
-
12:57 - 12:59כ-325 מהם הופקו לסרטים.
-
13:00 - 13:03הם היו מועמדים ל-300 פרסי אקדמיה,
-
13:03 - 13:04הם זכו ב-50.
-
13:05 - 13:09ארבע מתוך תשעת פרסי הסרט הטוב ביותר
הוענקו לתסריטים מתוך הרשימה השחורה, -
13:09 - 13:13ו-10 מתוך 20 התסריטים זוכי האוסקר האחרונים
הוענקו לתסריטים מתוך הרשימה השחורה. -
13:13 - 13:15סה"כ, הם הרוויחו כ-25 מיליארד דולר
-
13:15 - 13:17בבתי קולנוע ברחבי העולם,
-
13:17 - 13:19כלומר מאות מיליוני אנשים
-
13:19 - 13:22צפו בסרטים האלה לאחר שעזבו את בתיהם,
-
13:22 - 13:25התיישבו ליד מישהו שהם לא מכירים
והאורות כבו. -
13:26 - 13:29וזה לא כולל את דרכי ההפצה
שלאחר בתי-הקולנוע -
13:29 - 13:32כמו די.וי.די, הזרמת וידאו,
והבה נהיה כנים, הורדות לא חוקיות. -
13:32 - 13:36לפני חמש שנים בדיוק, ב-15 באוקטובר,
-
13:36 - 13:39השותף העסקי שלי ואני התמקדנו ברעיון הזה
-
13:39 - 13:43שכישרון כתיבת תסריטים אינו נמצא
היכן שציפינו שיהיה, -
13:44 - 13:47והקמנו אתר אינטרנט המאפשר לכל אחד בעולם
-
13:47 - 13:48שכתב תסריט בשפה האנגלית
-
13:48 - 13:50להעלות את התסריט שלהם, לקבל עליו הערכה,
-
13:50 - 13:53ולהפוך אותו לזמין לאלפי אנשי מקצוע
בתחום הקולנוע. -
13:54 - 13:56ואני שמח לומר, שבחמש השנים מאז הקמתו,
-
13:56 - 13:57הוכחנו את התיאוריה הזו.
-
13:58 - 14:01מאות כותבים מרחבי העולם מצאו סוכנים,
-
14:01 - 14:03קיבלו הצעות או מכרו את העבודה שלהם.
-
14:03 - 14:06שבעה אפילו זכו להפקה של התסריט לסרט
בשלוש השנים האחרונות, -
14:06 - 14:07כולל הסרט "נייטינגל".
-
14:07 - 14:10סיפור ההתדרדרות הפסיכולוגית של יוצא מלחמה,
-
14:10 - 14:13בו פניו של דיוויד אוילאו
הן הדבר היחיד המופיע על המסך -
14:13 - 14:15במשך 90 הדקות שהסרט נמשך.
-
14:15 - 14:18הוא היה מועמד לגלובוס הזהב ושני פרסי אמי.
-
14:18 - 14:21זה גם די מגניב שיותר מעשרה כותבים
-
14:21 - 14:22שהתגלו באמצעות האתר
-
14:22 - 14:25נכנסו לרשימה השנתית של סוף שנה זאת,
-
14:25 - 14:27כולל שניים משלושת התסריטאים
מספר אחת ברשימה האחרונה. -
14:27 - 14:31בפשטות, הדעה המקובלת לגבי
איכות התסריטים, -
14:31 - 14:35איפה היא נמצאת והיכן אפשר למצוא אותה,
-
14:35 - 14:36היתה מוטעית.
-
14:36 - 14:39וזה ראוי לציון, כיוון שכמו שהזכרתי קודם,
-
14:39 - 14:43במיון המהיר למציאת סרטים להפקה
והפקתם בפועל, -
14:43 - 14:45יש המון הסתמכות על הדעה המקובלת.
-
14:46 - 14:48ואותה דעה מקובלת,
-
14:48 - 14:50אולי, רק אולי,
-
14:50 - 14:53עלולה להיות מוטעית
בהיקף אפילו יותר רחב. -
14:54 - 14:56שסרטים אודות אנשים שחורים
לא מוכְרים מעבר לים. -
14:57 - 14:59שסרטי פעולה עם גיבורה אישה לא עובדים
-
14:59 - 15:03כיוון שנשים מזדהות עם גברים,
אבל גברים לא יזדהו עם נשים. -
15:04 - 15:07שאף אחד לא רוצה לראות סרטים
על נשים מעל לגיל 40. -
15:07 - 15:11שגיבורי המסך שלנו צריכים להיות תואמים
לסטנדרטים מאוד צרים של יופי -
15:11 - 15:13שאנו מגדירים כמקובלים.
-
15:14 - 15:17מה המשמעות של כל זה כשאותן דמויות
מוקרנות בגובה של 9 מטרים -
15:17 - 15:18והאורות כבים,
-
15:18 - 15:21עבור ילד שנראה כמוני בקולומבוס, ג'ורג'יה?
-
15:21 - 15:24או נערה מוסלמית בקרדיף, ווילס?
-
15:24 - 15:26או נער הומוסקסואל בצ'אנאי?
-
15:26 - 15:29מה המשמעות של כל זה לאופן
שבו אנחנו רואים את עצמנו -
15:29 - 15:32ואיך אנחנו רואים את העולם
ואיך שהעולם רואה אותנו? -
15:35 - 15:38אנחנו חיים בתקופה משונה.
-
15:38 - 15:42ואני חושב שלרוב, כולנו חיים
במצב של מיון תמידי. -
15:42 - 15:45יש פשוט יותר מדי מידע,
-
15:45 - 15:47יותר מדי דברים להתמודד אתם.
-
15:47 - 15:50וכך ככלל, אנו נוטים לאמץ
את הדעה המקובלת. -
15:51 - 15:55ואני חושב שזה חשוב שנשאל את עצמנו,
באופן קבוע, -
15:55 - 16:00עד כמה אותה דעה מקובלת
היא בעיקר מקובלת אך ללא שום חכמה מאחוריה? -
16:00 - 16:02ובאיזה מחיר?
-
16:02 - 16:03תודה רבה.
-
16:03 - 16:07(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך שיניתי במקרה את האופן בו סרטים מופקים
- Speaker:
- פרנקלין ליאונרד
- Description:
-
כיצד בוחרת הוליווד את הסיפורים שיסופרו על המסך? לעתים קרובות מדי, זוהי תוצאה של חשיבה קבוצתית המקובעת במערכת רעיונות צרה לגבי מה מוכֵר בקופת הקולנוע. כמפיק, פרנקלין ליאונרד ראה יותר מדי תסריטים מעולים שמעולם לא הגיעו להפקה בגלל שהם לא התאימו למודל. לכן הוא יצר את "הרשימה השחורה", אימייל אנונימי בו הוא שיתף את התסריטים האהובים עליו ושאל: למה אנחנו לא מפיקים את הסרטים האלה? בואו ללמוד את סיפור מקורם של חלק מהסרטים האהובים עליכם מנקודת המבט המרתקת של אדם מתוך תעשיית הסרטים.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 16:20
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How I accidentally changed the way movies get made | ||
Roni Weisman accepted Hebrew subtitles for How I accidentally changed the way movies get made | ||
Roni Weisman edited Hebrew subtitles for How I accidentally changed the way movies get made | ||
Roni Weisman edited Hebrew subtitles for How I accidentally changed the way movies get made | ||
Roni Weisman edited Hebrew subtitles for How I accidentally changed the way movies get made | ||
Roni Weisman edited Hebrew subtitles for How I accidentally changed the way movies get made | ||
Roni Weisman edited Hebrew subtitles for How I accidentally changed the way movies get made | ||
Yael Ring edited Hebrew subtitles for How I accidentally changed the way movies get made |