< Return to Video

משבר הפליטים הוא מבחן לאופי שלנו

  • 0:01 - 0:04
    אני אדבר איתכם על משבר הפליטים העולמי
  • 0:04 - 0:08
    ומטרתי היא להראות לכם שמשבר זה
  • 0:08 - 0:11
    ניתן לניהול, ואינו בלתי פתיר,
  • 0:12 - 0:17
    אבל גם להראות לכם שזה מצביע גם במידה רבה
    עלינו, ועל מי שאנחנו
  • 0:17 - 0:21
    כשם שזה משפט של הפליטים שבקו החזית.
  • 0:21 - 0:24
    בשבילי זו אינה רק חובה מקצועית,
  • 0:24 - 0:29
    כי אני מנהל ארגון לא ממשלתי שתומך
    בפליטים ובעקורים ברחבי העולם.
  • 0:29 - 0:30
    זה אישי.
  • 0:31 - 0:33
    אני אוהב את התמונה הזאת.
  • 0:34 - 0:36
    הבחור הבאמת יפה, מצד ימין,
  • 0:36 - 0:37
    זה לא אני.
  • 0:38 - 0:41
    זה אבי, ראלף, בלונדון, ב- 1940
  • 0:41 - 0:43
    עם אביו סמואל.
  • 0:44 - 0:46
    הם היו פליטים יהודים מבלגיה.
  • 0:46 - 0:50
    הם ברחו ביום שבו הנאצים פלשו.
  • 0:51 - 0:52
    ואני אוהב גם את התמונה הזאת.
  • 0:53 - 0:55
    זו קבוצה של ילדים פליטים
  • 0:55 - 0:58
    שמגיעים לאנגליה ב- 1946 מפולין.
  • 0:59 - 1:02
    ובאמצע נמצאת אמי, מריון.
  • 1:03 - 1:06
    היא נשלחה להתחיל חיים חדשים
  • 1:06 - 1:07
    בארץ חדשה
  • 1:07 - 1:08
    לבדה
  • 1:08 - 1:10
    בגיל 12.
  • 1:11 - 1:13
    אני יודע:
  • 1:13 - 1:16
    שאם בריטניה לא היתה מקבלת פליטים
  • 1:16 - 1:17
    בשנות הארבעים,
  • 1:18 - 1:21
    לבטח לא הייתי כאן היום.
  • 1:22 - 1:26
    ועדיין, 70 שנה מאוחר יותר, נסגר מעגל.
  • 1:27 - 1:30
    קולות של חומות שנבנות,
  • 1:30 - 1:32
    רטוריקה פוליטית נקמנית,
  • 1:32 - 1:36
    ערכים הומניטריים ועקרונות עולים באש
  • 1:37 - 1:41
    באותן ארצות עצמן שלפני 70 שנה אמרו
    לעולם לא,
  • 1:41 - 1:45
    לחוסר נתינות, וחוסר תקווה לקורבנות
    של מלחמה.
  • 1:47 - 1:49
    בשנה שעברה, בכל רגע,
  • 1:50 - 1:54
    24 אנשים נוספים נעקרו מבתיהם
  • 1:54 - 1:56
    בגלל סכסוך, אלימות ורדיפה:
  • 1:57 - 2:00
    עוד התקפה בנשק כימי בסוריה,
  • 2:00 - 2:03
    בהשתוללות של הטאליבן באפגניסטן,
  • 2:03 - 2:09
    נערות נחטפו מבתי הספר
    בצפון מזרח ניגריה על ידי הבוקו חראם,
  • 2:10 - 2:13
    אלה אינם אנשים שעוברים ממדינה אחת לאחרת
  • 2:13 - 2:15
    לטובת חיים טובים יותר.
  • 2:15 - 2:17
    הם נסים על נפשם.
  • 2:19 - 2:20
    זו טרגדיה אמיתית
  • 2:22 - 2:27
    שהפליט המפורסם ביותר בעולם
    לא יכול לבוא לדבר איתכם כאן היום.
  • 2:27 - 2:29
    רבים מכם יזהו את התמונה הזו.
  • 2:30 - 2:32
    שמראה גוף חסר חיים
  • 2:32 - 2:35
    של אלן כורדי בן החמש,
  • 2:35 - 2:39
    פליט סורי שמת בים התיכון בשנת 2015.
  • 2:39 - 2:43
    הוא מת לצד 3,700 אחרים
    שניסו להגיע לאירופה.
  • 2:44 - 2:46
    בשנה שלאחריה ב 2016,
  • 2:47 - 2:49
    5,000 בני אדם מתו.
  • 2:51 - 2:52
    זה מאוחר מדי עבורם,
  • 2:53 - 2:56
    אבל זה לא מאוחר מדי עבור מיליוני אחרים.
  • 2:56 - 2:58
    זה לא מאוחר מדי עבור אנשים כמו פרדריק.
  • 2:59 - 3:02
    פגשתי אותו
    במחנה הפליטים ניארוגוסו בטנזניה.
  • 3:02 - 3:03
    הוא מבורונדי.
  • 3:04 - 3:06
    הוא התעניין לדעת
    היכן יוכל לסיים את לימודיו.
  • 3:06 - 3:09
    הוא סיים 11 שנות לימוד ורצה להשלים
    את השנה ה 12.
  • 3:09 - 3:14
    הוא אמר לי, "אני מתפלל
    שלא אסיים כאן את ימי.
  • 3:14 - 3:15
    במחנה הפליטים הזה".
  • 3:16 - 3:18
    וזה לא מאוחר מדי עבור חאלוד.
  • 3:19 - 3:22
    הוריה היו פליטים פלסטינים
  • 3:22 - 3:25
    שמתגוררים במחנה פליטים ירמוך
    בפאתי דמשק.
  • 3:25 - 3:27
    היא נולדה להורים פליטים,
  • 3:27 - 3:30
    ועכשיו היא עצמה פליטה בלבנון.
  • 3:31 - 3:34
    היא עובדת בוועדת ההצלה הבינלאומית
    על מנת לעזור לפליטים אחרים
  • 3:35 - 3:38
    אבל לה אין שום ודאות
  • 3:38 - 3:40
    בקשר לעתידה,
  • 3:40 - 3:42
    היכן הוא יהיה וכיצד ייראה.
  • 3:42 - 3:46
    שיחה זו היא על פרדריק, על חאלוד
  • 3:46 - 3:48
    ועל מיליונים כמותם:
  • 3:48 - 3:50
    למה הם נעקרו,
  • 3:50 - 3:55
    איך הם שורדים, לאיזו עזרה הם זקוקים
    ומהי האחריות שלנו.
  • 3:56 - 3:57
    אני באמת מאמין,
  • 3:58 - 4:01
    שהשאלה הגדולה ביותר במאה ה -21
  • 4:02 - 4:05
    נוגעת לחובתנו כלפי זרים.
  • 4:05 - 4:09
    אתם בעתיד הנכם החובות שלכם
  • 4:09 - 4:10
    לזרים.
  • 4:10 - 4:12
    ידוע לכם יותר מלכל אחד אחר,
  • 4:12 - 4:16
    העולם מחובר יותר מאי פעם,
  • 4:17 - 4:18
    אבל הסכנה הגדולה היא
  • 4:18 - 4:21
    שאנחנו נאכלים מבפנים על ידי הפילוג שלנו.
  • 4:22 - 4:24
    וההוכחה הטובה ביותר לכך היא
  • 4:24 - 4:26
    האופן בו אנו מתייחסים לפליטים.
  • 4:27 - 4:30
    הנה העובדות: 65 מיליון בני אדם
  • 4:30 - 4:33
    נעקרו מבתיהם בשנה שעברה
    עקב אלימות ורדיפות.
  • 4:33 - 4:35
    אם זו היתה מדינה,
  • 4:35 - 4:38
    היא הייתה המדינה ה 21 הגדולה ביותר בעולם.
  • 4:39 - 4:44
    רוב האנשים האלה, כ 40 מיליון,
    נשארים בתוך ארצם שלהם
  • 4:44 - 4:45
    אבל 25 מיליון הם פליטים.
  • 4:45 - 4:48
    זה אומר שהם חוצים גבול לתוך מדינה שכנה.
  • 4:49 - 4:53
    רובם חיים במדינות עניות,
  • 4:53 - 4:56
    עניות יחסית, או מדינות בעלות הכנסה
    נמוכה-בינונית, כמו לבנון.
  • 4:56 - 4:57
    במקום שחאלוד חיה.
  • 4:59 - 5:03
    בלבנון, אחד מארבעה אנשים הוא פליט,
  • 5:04 - 5:07
    רבע מכלל האוכלוסייה כולה.
  • 5:07 - 5:09
    ופליטים נשארים כאלה במשך זמן רב.
  • 5:09 - 5:11
    אורכה הממוצע של תקופת עקירה
  • 5:11 - 5:12
    היא 10 שנים.
  • 5:13 - 5:18
    נסעתי למקום שהיה מחנה הפליטים
    הגדול בעולם, במזרח קניה,
  • 5:18 - 5:19
    הוא נקרא דאדאאב.
  • 5:19 - 5:21
    הוא נבנה ב 1991-1992
  • 5:21 - 5:25
    כ"מחנה זמני" עבור סומלים
    שברחו ממלחמת האזרחים.
  • 5:26 - 5:27
    פגשתי את סילו.
  • 5:28 - 5:31
    ולתומי אמרתי לסילו,
  • 5:31 - 5:33
    "האם את חושבת
    שתחזרי אי פעם הביתה לסומליה?"
  • 5:34 - 5:36
    והיא אמרה, "מה זאת אומרת, הביתה?
  • 5:36 - 5:38
    נולדתי כאן."
  • 5:39 - 5:41
    ואז כששאלתי את הנהלת המחנה
  • 5:41 - 5:45
    כמה מ 330,000 האנשים במחנה נולדו שם,
  • 5:45 - 5:46
    הם ענו לי:
  • 5:47 - 5:49
    100,000.
  • 5:50 - 5:52
    זו משמעותה של עקירה לטווח ארוך.
  • 5:53 - 5:56
    הסיבות לכך הן עמוקות:
  • 5:56 - 5:58
    מדינות חלשות שלא יכולות
    לקיים את האנשים שלהן,
  • 5:59 - 6:01
    מערכת פוליטית בינלאומית
  • 6:01 - 6:04
    חלשה יותר מאי פעם מאז 1945
  • 6:04 - 6:08
    ומחלוקות על תאולוגיה, ממשל,
    קשרים עם העולם החיצון
  • 6:08 - 6:11
    בחלקים גדולים של העולם המוסלמי.
  • 6:13 - 6:16
    אלה הם אתגרים דוריים לטווח ארוך,
  • 6:16 - 6:19
    לכן אני אומר שמשבר הפליטים
    הוא מגמה ולא הבזק.
  • 6:20 - 6:25
    והוא מורכב, וכשיש בעיות
    גדולות, ארוכות טווח, ומורכבות,
  • 6:25 - 6:27
    אנשים חושבים שלא ניתן לעשות דבר.
  • 6:28 - 6:30
    כשאפיפיור פרנסיס הלך ללמפדוזה,
  • 6:31 - 6:33
    מחוץ לחופה של איטליה, ב 2014,
  • 6:33 - 6:36
    הוא האשים את כולנו ואת האוכלוסייה העולמית
  • 6:36 - 6:40
    במה שהוא כינה "גלובליזציה של אדישות."
  • 6:41 - 6:42
    זה ביטוי קשה.
  • 6:42 - 6:45
    זה אומר שהלבבות שלנו הפכו לאבן.
  • 6:47 - 6:48
    כעת, איני יודע, אימרו לי אתם.
  • 6:48 - 6:52
    האם אתם רשאים להתווכח עם
    האפיפיור, אפילו בכנס TED?
  • 6:53 - 6:54
    אבל אני חושב שזה לא נכון.
  • 6:54 - 6:56
    אני חושב שאנשים כן רוצים לחולל שינוי,
  • 6:56 - 7:00
    אבל הם פשוט לא יודעים אם
    יש פתרונות למשבר הזה.
  • 7:00 - 7:02
    ומה שאני רוצה לספר לכם היום
  • 7:02 - 7:05
    הוא שלמרות שהבעיות ממשיות,
    הפתרונות גם כן ממשיים.
  • 7:06 - 7:07
    פתרון ראשון:
  • 7:07 - 7:11
    על הפליטים האלה להיכנס למעגל
    העבודה במדינות בהן הם חיים,
  • 7:11 - 7:14
    והמדינות שבהן הם חיים
    זקוקות לתמיכה כלכלית מסיבית.
  • 7:14 - 7:16
    באוגנדה ב 2014, עשו מחקר:
  • 7:17 - 7:20
    80% מהפליטים בעיר הבירה קמפלה
  • 7:20 - 7:22
    לא נזקקו לסיוע הומניטרי כי הם עבדו.
  • 7:22 - 7:24
    הם נתמכו מעבודה.
  • 7:24 - 7:26
    פתרון מס. שניים:
  • 7:26 - 7:30
    חינוך לילדים הוא חבל הצלה, לא מותרות,
  • 7:30 - 7:32
    כשאתה עקור במשך כל כך הרבה זמן.
  • 7:33 - 7:38
    ילדים יכולים להשתקם אם הם
    מקבלים תמיכה חברתית רגשית הולמת.
  • 7:38 - 7:39
    לצד אוריינות ולימודי חשבון.
  • 7:39 - 7:41
    ראיתי את זה בעצמי.
  • 7:43 - 7:46
    אבל מחצית מילדי הפליטים בעולם
    בגיל בית הספר היסודי
  • 7:46 - 7:48
    לא זוכים לקבל חינוך כלשהו,
  • 7:48 - 7:51
    ושלושת רבעי ילדים בגיל בית הספר התיכון
    לא מקבלים חינוך בכלל.
  • 7:51 - 7:53
    זה מטורף.
  • 7:54 - 7:56
    פתרון מספר שלוש:
  • 7:56 - 8:00
    רוב הפליטים נמצאים באזורים
    עירוניים, בערים, לא במחנות.
  • 8:00 - 8:02
    מה היינו רוצים, אתם ואני לו היינו
    פליטים בעיר?
  • 8:02 - 8:05
    היינו רוצים כסף כדי לשלם שכ"ד,
    לקנות בגדים.
  • 8:07 - 8:09
    זה העתיד של המערכת ההומניטרית,
  • 8:09 - 8:10
    או חלק ניכר ממנה:
  • 8:10 - 8:13
    לתת לאנשים כסף כך שתגבירו את
    כוחם של הפליטים
  • 8:13 - 8:15
    ותעזרו לכלכלה המקומית.
  • 8:15 - 8:17
    ויש גם פתרון רביעי,
  • 8:17 - 8:20
    הוא שנוי במחלוקת אבל צריך לדבר עליו.
  • 8:20 - 8:23
    צריך לאפשר לפליטים הפגיעים
    ביותר התחלה חדשה
  • 8:23 - 8:25
    וחיים חדשים במדינה חדשה.
  • 8:26 - 8:27
    כולל במערב.
  • 8:28 - 8:32
    המספרים קטנים יחסית,
    מאות אלפים, לא מיליונים,
  • 8:32 - 8:35
    אבל הסמליות עצומה.
  • 8:36 - 8:39
    כעת, זה לא הזמן לאסור על פליטים,
  • 8:39 - 8:40
    כפי שמציע ממשל טראמפ.
  • 8:40 - 8:44
    זה הזמן לחבק אנשים שהם קורבנות של טרור.
  • 8:44 - 8:45
    ולזכור --
  • 8:45 - 8:48
    (מחיאות כפיים)
  • 8:52 - 8:56
    זיכרו, כל מי ששואל אתכם "האם הם
    נבדקו כראוי?"
  • 8:56 - 8:59
    זו שאלה הגיונית שטוב לשאול.
  • 9:00 - 9:04
    האמת היא, פליטים שמגיעים ליישוב מחדש
  • 9:04 - 9:08
    נבדקים יותר מכל אוכלוסייה אחרת
    שמגיעה לארצותינו.
  • 9:08 - 9:10
    אז בעוד שזה הגיוני לשאול את השאלה,
  • 9:10 - 9:14
    זה לא הגיוני לומר שפליט זו מילה
    נרדפת למחבל.
  • 9:15 - 9:16
    עכשיו, מה קורה --
  • 9:16 - 9:20
    (מחיאות כפיים)
  • 9:20 - 9:23
    מה קורה כשפליטים לא יכולים לקבל עבודה,
  • 9:23 - 9:25
    הם לא יכולים להכניס את ילדיהם לביה"ס,
  • 9:25 - 9:28
    הם לא יכולים לקבל כסף, ולא לקבל
    מסלול חוקי לתקווה?
  • 9:28 - 9:30
    מה שקורה הוא שהם יוצאים למסעות מסוכנים.
  • 9:30 - 9:35
    לפני שנתיים נסעתי ללסבוס,
    האי היווני היפה הזה.
  • 9:35 - 9:37
    זה בית ל 90,000 אנשים.
  • 9:37 - 9:41
    בשנה אחת, 500,000 פליטים חצו את האי.
  • 9:41 - 9:43
    ואני רוצה להראות לכם את מה שראיתי
  • 9:43 - 9:46
    כשנסעתי לצדו הצפוני של האי:
  • 9:46 - 9:50
    ערימה של אפודות הצלה של אלה שהצליחו
    להגיע לחוף.
  • 9:51 - 9:52
    וכשהסתכלתי יותר מקרוב,
  • 9:52 - 9:55
    ראיתי שם אפודות הצלה קטנות, לילדים,
  • 9:55 - 9:56
    צהובות.
  • 9:56 - 9:58
    וצילמתי את התמונה הזו.
  • 9:58 - 10:02
    כנראה אינכם יכולים לראות את הכיתוב,
    אבל אקריא אותו בשבילכם.
  • 10:02 - 10:05
    "אזהרה: לא יגן מפני טביעה."
  • 10:06 - 10:07
    אז במאה ה -21,
  • 10:08 - 10:11
    ילדים מקבלים אפודות הצלה
  • 10:11 - 10:13
    כדי להגיע לאירופה בביטחון
  • 10:13 - 10:16
    למרות שאפודות אלו לא יצילו את חייהם
  • 10:16 - 10:19
    אם יפלו מהסירה שלוקחת אותם לשם.
  • 10:21 - 10:24
    זה לא רק משבר, זה מבחן.
  • 10:26 - 10:29
    זה מבחן שתרבויות צריכות להתמודד איתו
    במהלך הדורות.
  • 10:30 - 10:31
    זה מבחן לאנושיות שלנו.
  • 10:32 - 10:34
    זה מבחן לנו בעולם המערבי
  • 10:34 - 10:37
    של מי אנחנו ומה אנחנו מייצגים.
  • 10:39 - 10:42
    זה מבחן לאופי שלנו, ולא רק למדיניות שלנו.
  • 10:43 - 10:45
    והפליטים הם מקרה קשה.
  • 10:45 - 10:47
    הם באים מחלקים רחוקים בעולם.
  • 10:48 - 10:50
    הם חוו טראומה.
  • 10:50 - 10:52
    לעתים קרובות הם בני דת אחרת.
  • 10:52 - 10:55
    אלו הן בדיוק הסיבות שעלינו לעזור לפליטים,
  • 10:55 - 10:57
    ולא סיבה לא לעזור להם.
  • 10:57 - 11:01
    וזו סיבה לעזור להם בגלל מה שזה אומר עלינו.
  • 11:02 - 11:04
    זה חושף את הערכים שלנו.
  • 11:05 - 11:10
    אמפתיה ואלטרואיזם הם שניים
    מיסודות הציביליזציה.
  • 11:11 - 11:14
    היפכו את האמפתיה הזו
    והאלטרואיזם הזה לפעולה
  • 11:14 - 11:16
    ואנו חיים מכוחה של אמונה מוסרית בסיסית.
  • 11:17 - 11:19
    ובעולם המודרני, אין לנו תירוץ.
  • 11:19 - 11:23
    איננו יכולים לטעון שאיננו יודעים
    מה קורה בג'ובה, בדרום סודן,
  • 11:23 - 11:25
    או בחאלב, בסוריה.
  • 11:25 - 11:28
    זה שם, בסמארטפון שלנו
  • 11:28 - 11:29
    שבידנו.
  • 11:29 - 11:32
    בורות אינה תירוץ כלל.
  • 11:32 - 11:36
    לא נעזור, ואנחנו מראים שאין לנו
    מצפן מוסרי בכלל.
  • 11:37 - 11:40
    זה גם חושף אם אנחנו מכירים
    את ההיסטוריה שלנו.
  • 11:41 - 11:43
    הסיבה שלפליטים יש זכויות ברחבי העולם
  • 11:43 - 11:46
    היא בגלל מנהיגות מערבית יוצאת דופן
  • 11:46 - 11:49
    של מדינאים לאחר מלחמת העולם השנייה
  • 11:49 - 11:51
    שהפכו לזכויות אוניברסליות.
  • 11:52 - 11:55
    השליכו את הגנת הפליטים ואנו משליכים
    את ההיסטוריה שלנו עצמנו.
  • 11:56 - 11:58
    זה --
  • 11:58 - 11:59
    (מחיאות כפיים)
  • 11:59 - 12:03
    זה גם חושף את כוחה של הדמוקרטיה
  • 12:03 - 12:06
    כמקום מקלט מדיקטטורה.
  • 12:06 - 12:08
    כמה פוליטיקאים שמעתם אומרים,
  • 12:09 - 12:13
    "אנו מאמינים בדוגמה שאנו נותנים
    ולא בדוגמה של כוחנו."
  • 12:14 - 12:17
    כוונתם היא שמה שאנו מייצגים
    חשוב יותר מהפצצות שאנו מטילים.
  • 12:18 - 12:20
    הפליטים שמבקשים מקלט
  • 12:21 - 12:25
    ראו במערב מקור לתקווה ומקום מקלט.
  • 12:27 - 12:29
    רוסים, איראניים,
  • 12:29 - 12:32
    סינים, אריתראים, קובנים,
  • 12:32 - 12:34
    הגיעו למערב למצוא ביטחון.
  • 12:35 - 12:37
    מסוכן לנו לא להתייחס לזה.
  • 12:38 - 12:40
    ודבר אחד נוסף זה מגלה עלינו:
  • 12:40 - 12:43
    האם יש בנו ענווה לנוכח הטעויות שלנו.
  • 12:43 - 12:45
    אני לא אחד מהאנשים האלה
  • 12:45 - 12:49
    שמאמין שכל הבעיות בעולם נגרמות
    על ידי המערב.
  • 12:49 - 12:50
    הן לא.
  • 12:50 - 12:52
    אבל כשאנו עושים טעויות, עלינו לזהות אותן.
  • 12:53 - 12:55
    זה לא במקרה שהמדינה שקלטה
  • 12:55 - 12:58
    יותר פליטים מכל אחת אחרת, היא ארה"ב,
  • 12:58 - 13:01
    קלטה יותר פליטים מווייטנאם
    מכל מדינה אחרת.
  • 13:02 - 13:03
    זה מספר על ההיסטוריה.
  • 13:04 - 13:07
    אבל יש היסטוריה חדשה יותר,
    בעיראק ובאפגניסטן.
  • 13:08 - 13:11
    לא ניתן לפצות על שגיאות במדיניות החוץ
  • 13:11 - 13:13
    בפעולה הומניטרית,
  • 13:13 - 13:17
    אבל כששוברים משהו, מוטלת החובה לתקן את זה,
  • 13:17 - 13:19
    וזו חובתנו כעת.
  • 13:22 - 13:24
    האם תזכרו שבתחילת השיחה,
  • 13:24 - 13:26
    אמרתי שהייתי רוצה להסביר שמשבר הפליטים
  • 13:26 - 13:28
    ניתן לניהול, לא בלתי פתיר?
  • 13:29 - 13:32
    זה נכון. אני רוצה שתחשבו בדרך חדשה.
  • 13:32 - 13:34
    אבל אני גם רוצה שתעשו דברים.
  • 13:36 - 13:38
    אם אתם מעבידים,
  • 13:38 - 13:39
    העסיקו פליטים.
  • 13:40 - 13:43
    אם אתם משוכנעים על ידי הטיעונים,
  • 13:43 - 13:45
    התמודדו עם המיתוסים,
  • 13:45 - 13:47
    כשבני משפחה או חברים חוזרים עליהם.
  • 13:48 - 13:51
    אם יש לכם כסף, תרמו אותו לצדקה
  • 13:51 - 13:53
    שעושה הבדל, ועוזרת לפליטים ברחבי העולם.
  • 13:54 - 13:55
    אם אתם אזרחים,
  • 13:56 - 13:58
    הצביעו לפוליטיקאים
  • 13:58 - 14:02
    שיפעלו ליישום הפתרונות שדיברתי עליהם.
  • 14:02 - 14:06
    (מחיאות כפיים)
  • 14:06 - 14:08
    החובה כלפי זרים
  • 14:08 - 14:10
    מראה את עצמה
  • 14:10 - 14:13
    בדרכים קטנות וגדולות,
  • 14:13 - 14:15
    פרוזאיות והרואיות.
  • 14:16 - 14:17
    בשנת 1942,
  • 14:19 - 14:21
    דודתי וסבתי חיו בבריסל
  • 14:21 - 14:22
    תחת הכיבוש הגרמני.
  • 14:24 - 14:26
    הן קיבלו זימון
  • 14:26 - 14:30
    מהשלטונות הנאציים
    לנסוע לתחנת הרכבת בבריסל.
  • 14:32 - 14:35
    סבתא שלי חשבה מיד שמשהו לא היה כשורה.
  • 14:37 - 14:39
    היא התחננה בפני קרובי משפחתה
  • 14:39 - 14:41
    לא לנסוע לתחנת הרכבת בבריסל.
  • 14:42 - 14:44
    קרובי המשפחה שלה אמרו לה,
  • 14:45 - 14:48
    "אם לא נלך, אם לא נעשה מה שאומרים לנו,
  • 14:48 - 14:50
    נהיה בצרות".
  • 14:51 - 14:53
    אתם יכולים לנחש מה קרה
  • 14:53 - 14:55
    לקרובים שהלכו לתחנת הרכבת בבריסל.

  • 14:56 - 14:57
    הם לא נראו יותר לעולם.
  • 14:58 - 15:00
    אבל סבתי ודודה שלי,
  • 15:01 - 15:03
    הלכו לכפר קטן
  • 15:03 - 15:05
    דרומית לבריסל
  • 15:06 - 15:09
    ששם הם בילו בחופשה בעשור שלפני כן,
  • 15:09 - 15:13
    והציגו את עצמן בביתו של האיכר המקומי,
  • 15:13 - 15:15
    איכר קתולי בשם מסייה מוריס,
  • 15:16 - 15:18
    וביקשו ממנו שיכניס אותן פנימה.
  • 15:19 - 15:21
    והוא עשה זאת,
  • 15:21 - 15:22
    ובסוף המלחמה,
  • 15:23 - 15:27
    נאמר לי ש 17 יהודים חיו באותו כפר.
  • 15:28 - 15:30
    וכשהייתי נער, שאלתי את דודתי,
  • 15:30 - 15:32
    "את יכולה לקחת אותי לפגוש את
    מיסייה מוריס?"
  • 15:33 - 15:37
    והיא אמרה, "כן, אני יכולה.
    הוא עדיין חי. בוא ונלך לפגוש אותו ".
  • 15:37 - 15:38
    וכך זה היה כנראה ב 83 ', 84,
  • 15:39 - 15:41
    הלכנו לפגוש אותו.
  • 15:41 - 15:44
    ואני מניח, שכמו שרק נער יכול,
  • 15:44 - 15:45
    כאשר פגשתי אותו,
  • 15:45 - 15:48
    הוא היה ג'נטלמן לבן שיער,
  • 15:48 - 15:50
    אמרתי לו,
  • 15:51 - 15:52
    "למה עשית את זה?
  • 15:53 - 15:56
    למה לקחת את הסיכון הזה?"
  • 15:57 - 15:59
    והוא הביט בי ומשך בכתפיו,
  • 15:59 - 16:01
    ואמר, בצרפתית,
  • 16:01 - 16:03
    "On doit."
  • 16:03 - 16:04
    "אדם חייב"
  • 16:04 - 16:07
    זה היה מוטבע בתוכו.
  • 16:07 - 16:08
    זה היה טבעי.
  • 16:08 - 16:13
    והנקודה החשובה היא שזה צריך להיות טבעי
    ומוטבע בתוכנו, גם כן.
  • 16:13 - 16:14
    אימרו לעצמכם,
  • 16:15 - 16:18
    משבר פליטים זה ניתן לניהול,
  • 16:18 - 16:19
    הוא אינו בלתי פתיר,
  • 16:19 - 16:21
    ולכל אחד מאיתנו
  • 16:21 - 16:25
    יש אחריות אישית לעזור לעשות זאת.
  • 16:25 - 16:29
    כי זה מצביע על ההצלה שלנו ושל ערכינו
  • 16:29 - 16:32
    כמו גם הצלת הפליטים וחייהם.
  • 16:32 - 16:34
    תודה רבה באמת.
  • 16:34 - 16:37
    (מחיאות כפיים)
  • 16:45 - 16:48
    ברונו ג'וסאני: דייויד, תודה.
    דייוויד מיליבנד: תודה.
  • 16:48 - 16:50
    ב.ג.: אלו הצעות חזקות

  • 16:50 - 16:53
    והקריאה שלך לאחריות אישית היא
    מאוד חזקה גם כן,
  • 16:53 - 16:55
    אבל מטרידה אותי מחשבה אחת והיא:
  • 16:55 - 16:59
    הזכרת, ואלה המילים שלך,
    "מנהיגות מערבית יוצאת דופן"
  • 16:59 - 17:01
    שהוליכה לפני 60 שנה
  • 17:01 - 17:03
    לדיון על זכויות אדם,
  • 17:03 - 17:06
    לאמנות בנושא הפליטים וכו' וכו'
  • 17:07 - 17:10
    המנהיגות הזאת קמה אחרי טראומה גדולה
  • 17:10 - 17:14
    ופעלה במרחב פוליטי מוסכם,
  • 17:14 - 17:16
    וכעת אנחנו מצויים במרחב פוליטי מפולג,
  • 17:16 - 17:19
    למעשה, הפליטים הפכו לאחד הנושאים שבמחלוקת.
  • 17:19 - 17:21
    אז מאין תגיע המנהיגות היום?
  • 17:21 - 17:24
    ד.מ: ובכן, אני חושב שאתה צודק לומר
  • 17:24 - 17:26
    שלמנהיגות שמתחשלת במלחמה
  • 17:27 - 17:29
    יש מזג שונה וקצב אחר
  • 17:29 - 17:30
    והשקפה אחרת
  • 17:30 - 17:33
    ממנהיגות שמתחשלת בעיתות שלום.
  • 17:34 - 17:37
    וכך תשובתי תהיה שהנהגה חייבת לבוא מלמטה,
  • 17:37 - 17:39
    לא מלמעלה.
  • 17:39 - 17:42
    אני מתכוון, נושא ששב ועלה בכנס השבוע
  • 17:42 - 17:46
    היה על הדמוקרטיזציה של הכוח.
  • 17:46 - 17:48
    ואנחנו חייבים לשמר את הדמוקרטיות שלנו,
  • 17:48 - 17:51
    אבל עלינו גם להפעיל את הדמוקרטיות שלנו.
  • 17:51 - 17:53
    וכשאנשים אומרים לי,
  • 17:53 - 17:54
    "יש רתיעה ותגובה חריפה נגד פליטים".
  • 17:54 - 17:56
    מה שאני אומר להם הוא,
  • 17:56 - 17:58
    "לא, יש קיטוב,
  • 17:58 - 17:59
    וכרגע,
  • 17:59 - 18:01
    אלה שחוששים עושים יותר רעש
  • 18:01 - 18:03
    מאלה שחשים גאווה"
  • 18:03 - 18:07
    ולכן התשובה שלי לשאלה שלך
    היא שנוכל לתת חסות ועידוד
  • 18:07 - 18:08
    ולהעניק ביטחון למנהיגות
  • 18:08 - 18:10
    כאשר אנו עצמנו מתגייסים.
  • 18:10 - 18:14
    ואני חושב שכאשר אתם בעמדה
    של חיפוש מנהיגות,
  • 18:14 - 18:15
    עליכם להסתכל פנימה
  • 18:15 - 18:17
    ולגייס אנשים בקהילה שלכם
  • 18:17 - 18:20
    לנסות ליצור תנאים עבור סוג אחר של יישוב.
  • 18:20 - 18:22
    ב.ג.: תודה רבה לך דייויד,
    תודה שבאת ל- TED.
  • 18:22 - 18:26
    (מחיאות כפיים)
Title:
משבר הפליטים הוא מבחן לאופי שלנו
Speaker:
דייויד מיליבנד
Description:

שישים וחמישה מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם בגלל סכסוך ואסון ב -2016. זה לא רק משבר; זה מבחן לנו, מי אנחנו ומה אנחנו מייצגים, אומר דיוויד מיליבנד - ולכל אחד מאיתנו יש אחריות אישית לעזור לפתור אותו. בשיחת-חובה זו, מיליבנד מציג בפנינוו דרכים ספציפיות ומוחשיות לסייע לפליטים ולהפוך אמפתיה ואלטרואיזם לפעולה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:38

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.