למה בנייני העתיד יעוצבו.. על ידכם
-
0:02 - 0:03היום אני עומד לדבר איתכם
-
0:03 - 0:07על 30 השנים האחרונות
של הסטוריה ארכיטקטונית. -
0:08 - 0:10זה הרבה לדחוס ב 18 דקות.
-
0:10 - 0:12זה נושא מורכב,
-
0:12 - 0:16אז פשוט נצלול
פנימה במקום מורכב: -
0:16 - 0:17ניו ג'רזי.
-
0:18 - 0:21מפני שלפני 30 שנה, אני מניו ג'רזי.
-
0:21 - 0:25והייתי בן שש וגרתי שם בבית הורי
-
0:25 - 0:26בעיר שנקראת ליווינגסטון,
-
0:26 - 0:29וזה היה חדר ילדותי.
-
0:30 - 0:32מעבר לפינה מחדר השינה שלי
-
0:32 - 0:35היה חדר השרותים שחלקתי עם אחותי.
-
0:35 - 0:38ובין חדר השינה שלי והשרותים
-
0:38 - 0:41היתה מרפסת שצפתה על חדר המשפחה.
-
0:41 - 0:45ושם כולם היו מבלים וצופים בטלויזיה,
-
0:45 - 0:49כך שבכל פעם שהלכתי
מחדרי לשרותים, -
0:49 - 0:51כולם היו רואים אותי,
-
0:51 - 0:54ובכל פעם שהתקלחתי
וחזרתי עטוף במגבת, -
0:54 - 0:56כולם היו רואים אותי.
-
0:56 - 0:58ונראתי כך.
-
0:59 - 1:02הייתי מובך,
-
1:02 - 1:04חסר ביטחון, ושנאתי את זה.
-
1:04 - 1:07שנאתי את ההליכה ההיא
שנאתי את המרפסת ההיא, -
1:07 - 1:10שנאתי את החדר ההוא,
ושנאתי את הבית ההוא. -
1:11 - 1:12וזאת ארכיטקטורה.
-
1:13 - 1:14(צחוק)
-
1:14 - 1:16נגמר.
-
1:16 - 1:19התחושה הזאת, אותם רגשות שהרגשתי,
-
1:19 - 1:22זה הכוח של ארכיטקטורה,
-
1:22 - 1:26מפני שאדריכלות היא לא על מתמטיקה
והיא לא על בנייה, -
1:26 - 1:29זה על הקשרים הפנימיים, הרגשיים האלה
-
1:29 - 1:32שאנחנו מרגישים למקומות
שאנחנו שוכנים בהם. -
1:33 - 1:36וזה לא מפתיע שאנו מרגישים כך,
-
1:36 - 1:38מפני שלפי ה EPA,
-
1:38 - 1:42אמריקאים מבלים 90 אחוזים
מזמנם בתוך מבנים. -
1:42 - 1:47אלו 90 אחוזים מזמננו
מוקפים בארכיטקטורה. -
1:47 - 1:49זה ענק.
-
1:49 - 1:53זה אומר שארכיטקטורה מעצבת אותנו
בדרכים שאנו אפילו לא מודעים להן. -
1:54 - 1:59זה גורם לנו להיות קצת נאיבים
ומאוד, מאוד צפויים. -
1:59 - 2:02זה אומר שכשאני מראה לכם מבנה כמו זה,
-
2:02 - 2:03אני יודע מה אתם חושבים:
-
2:04 - 2:07אתם חושבים "כוח"
ו "יציבות" ו "דמוקרטיה" -
2:07 - 2:11ואני יודע שאתם חושבים כך
מפני שזה מבוסס על מבנה -
2:11 - 2:14שנבנה לפני 2500 שנה
על ידי היוונים. -
2:14 - 2:16זהו תכסיס.
-
2:16 - 2:18זה טריגר שארכיטקטורה משתמשת בו
-
2:18 - 2:22כדי לגרום לכם ליצור
חיבור רגשי -
2:22 - 2:25לצורות שאנחנו בונים איתן את המבנים שלנו.
-
2:25 - 2:28זהו חיבור רגשי צפוי,
-
2:28 - 2:31ואנחנו משתמשים בתכסיס הזה
כבר המון המון זמן. -
2:32 - 2:35השתמשנו בו לפני 200 שנה לבניית בנקים.
-
2:35 - 2:38השתמשנו בו במאה ה 19
בכדי לבנות מוזאוני אומנות. -
2:38 - 2:40ובשנות ה 20 של אמריקה,
-
2:40 - 2:42השתמשנו בו לבניית בתים.
-
2:42 - 2:45תסתכלו על החיילים היציבים והמוצקים האלו
-
2:45 - 2:48ניצבים מול האוקיינוס
ומרחיקים את היסודות. -
2:48 - 2:51זה באמת, באמת, שימושי.
-
2:51 - 2:54מכיוון שבניית דברים מפחידה.
-
2:54 - 2:58זה יקר, זה לוקח הרבה זמן,
וזה מואד מורכב. -
2:59 - 3:01והאנשים שבונים דברים --
-
3:01 - 3:03מפתחים וממשלות --
-
3:03 - 3:06מפחדים באופן טבעי מחדשנות,
-
3:06 - 3:10והם מעדיפים להשתמש בצורות אלה
שהם יודעים שאתם תגיבו אליהן. -
3:11 - 3:13וכך אנו מוצאים עצמנו עם מבנים כמו זה.
-
3:14 - 3:16זה מבנה נחמד.
-
3:16 - 3:18זאת הסיפרייה הציבורית של ליווינגסטון
-
3:18 - 3:21שבנייתה הסתיימה ב 2004 בעיר מגורי,
-
3:21 - 3:23ואתם יודעים, יש לזה כיפה
-
3:23 - 3:26ויש לזה את הדבר העגול הזה
ועמודים, לבנים אדומות, -
3:26 - 3:31ואתם יכולים לנחש מה ליווינגסטון
מנסה להגיד עם המבנה הזה: -
3:32 - 3:35ילדים, ערכי נכס והיסטוריה.
-
3:36 - 3:39אבל אין לזה ממש קשר
למה שספרייה למעשה עושה היום. -
3:40 - 3:44באותה השנה, ב 2004,
בצידה השני של המדינה, -
3:44 - 3:46בניית סיפרייה נוספת הושלמה,
-
3:46 - 3:48והיא נראית כך.
-
3:48 - 3:49זה בסיאטל.
-
3:50 - 3:56ספרייה זו היא על איך
אנו צורכים מדיה בעידן דיגיטלי. -
3:56 - 3:59זה על סוג חדש
של מתקני נוחות ציבוריים בעיר, -
3:59 - 4:02מקום להתכנס ולקרוא ולשתף.
-
4:03 - 4:05אז כיצד זה אפשרי
-
4:05 - 4:08שבאותה השנה, באותה מדינה,
-
4:08 - 4:11שני מבנים, שניהם נקראים ספריות,
-
4:11 - 4:13נראים שונה לחלוטין?
-
4:14 - 4:19והתשובה היא שארכיטקטורה
עובדת על עקרון המטוטלת. -
4:20 - 4:22בצד אחד נמצאת חדשנות,
-
4:22 - 4:26ארכיטקטורה דוחפת בקביעות, דוחפת
לטכנולוגיות חדשות, -
4:26 - 4:30טיפולוגיות חדשות, פתרונות חדשים
לאופן שבו אנו חיים היום. -
4:30 - 4:32ואנו דוחפים ואנו דוחפים ודוחפים
-
4:32 - 4:35עד שאנחנו מרחיקים לחלוטין את כולכם.
-
4:35 - 4:37אנחנו לובשים שחור,
אנחנו מדוכאים מאוד, -
4:37 - 4:39אתם חושבים שאנחנו מקסימים,
-
4:39 - 4:43אנחנו מתים בפנים
מפני שלא נשארה לנו ברירה. -
4:43 - 4:45אנחנו חייבים ללכת לצד השני
-
4:45 - 4:48ולשלב מחדש את הסמלים האלה
שאנחנו יודעים שאתם אוהבים. -
4:48 - 4:51אז אנחנו עושים את זה, ואתם שמחים.
-
4:51 - 4:52אנחנו מרגישים כאילו מכרנו את עצמנו,
-
4:52 - 4:54אז אנחנו מתחילים לנסות שוב
-
4:54 - 4:57ואנחנו דוחפים את המטוטלת חזרה
וקדימה ואחורה וקדימה ואחורה -
4:57 - 5:00ככה היינו ב-300 השנים האחרונות,
-
5:00 - 5:02ובהחלט ב -30 השנים האחרונות.
-
5:03 - 5:07בסדר, לפני 30 שנה
יצאנו משנות ה-70. -
5:07 - 5:10ארכיטקטים היו עסוקים בניסיונות
עם משהו שנקרא ברוטליזם. -
5:11 - 5:12זה בנושא בטון.
-
5:12 - 5:13(צחוק)
-
5:13 - 5:14אתם יכולים לנחש זאת.
-
5:14 - 5:18חלונות קטנים בקנה מידה לא אנושי.
-
5:18 - 5:21זה באמת חומר קשה.
-
5:21 - 5:23אז כשאנחנו מתקרבים לשנות ה-80,
-
5:23 - 5:26אנחנו מתחילים לארגן מחדש
את הסמלים האלה. -
5:26 - 5:29אנחנו דוחפים את המטוטלת
חזרה לכיוון השני. -
5:29 - 5:32אנחנו לוקחים את הצורות שאנחנו
יודעים שאתם אוהבים -
5:32 - 5:33ואנחנו מעדכנים אותן.
-
5:33 - 5:35אנחנו מוסיפים ניאון
-
5:35 - 5:37ואנחנו מוסיפים פסטלים
-
5:37 - 5:39ואנחנו משתמשים בחומרים חדשים.
-
5:39 - 5:41ואתם אוהבים את זה.
-
5:41 - 5:43ואנחנו לא יכולים לתת לכם מספיק מזה.
-
5:43 - 5:45אנחנו לוקחים את הארון של צ'יפנדייל
-
5:45 - 5:47ואנחנו הופכים אותו לגורד שחקים,
-
5:47 - 5:52וגורדי שחקים יכולים להיות
טירות מימי הביניים עשויות זכוכית. -
5:52 - 5:54צורות גדלו,
-
5:54 - 5:57צורות נעשו נועזות וצבעוניות.
-
5:57 - 5:59גמדים הפכו לעמודים.
-
5:59 - 6:00(צחוק)
-
6:00 - 6:03ברבורים גדלו למימדים של בניינים.
-
6:03 - 6:04זה היה טרוף.
-
6:05 - 6:09אבל אלו שנות ה-80, זה מגניב.
-
6:09 - 6:10(צחוק)
-
6:10 - 6:12כולנו מבלים בקניונים
-
6:12 - 6:14וכולנו עוברים לפרברים,
-
6:14 - 6:17ושם בחוץ בפרברים,
-
6:17 - 6:20אנחנו יכולים ליצור
פנטזיות ארכיטקטוניות משלנו. -
6:20 - 6:22והפנטזיות האלה,
-
6:22 - 6:24יכולות להיות ים תיכוניות
-
6:24 - 6:26או צרפתיות
-
6:26 - 6:27או איטלקיות
-
6:27 - 6:29(צחוק)
-
6:29 - 6:31ייתכן עם מקלות לחם אינסופיים.
-
6:31 - 6:33זה העניין עם פוסטמודרניזם.
-
6:33 - 6:35זהו העניין עם סמלים.
-
6:35 - 6:38הם קלים, הם זולים,
-
6:38 - 6:40מפני שבמקום ליצור מקומות,
-
6:40 - 6:42אנחנו יוצרים זכרונות של מקומות.
-
6:43 - 6:46מפני שאני יודע,
ואני יודע שכולכם יודעים, -
6:46 - 6:47שזאת לא טוסקנה.
-
6:48 - 6:49זאת אוהיו.
-
6:49 - 6:51(צחוק)
-
6:51 - 6:53אז ארכיטקטים נעשים מתוסכלים,
-
6:53 - 6:56ואנחנו מתחילים לדחוף את המטוטלת
חזרה לכיוון השני. -
6:57 - 6:59בשלהי שנות ה-80 ותחילת ה-90,
-
6:59 - 7:02אנחנו התחלנו להתנסות עם משהו
שנקרא דה-קונסטרוקטיביזם. -
7:03 - 7:05אנחנו זורקים סמלים היסטוריים,
-
7:05 - 7:09אנחנו מסתמכים על טכניקות עיצוב חדשות,
בעזרת מחשב, -
7:09 - 7:11ואנחנו באים עם קומפוזיציות חדשות,
-
7:11 - 7:14צורות מתרסקות לתוך צורות.
-
7:14 - 7:17זהו חומר אקדמי מרגש,
-
7:17 - 7:19הוא סופר לא פופולרי,
-
7:19 - 7:21לגמרי הרחקנו אתכם.
-
7:21 - 7:25בדרך כלל, המטוטלת היתה רק
חוזרת לכיוון השני. -
7:25 - 7:27ואז, משהו מדהים קרה.
-
7:28 - 7:31ב-1997, נפתח המבנה הזה.
-
7:32 - 7:35זהו גוגנהיים בבילבאו,
של פרנק גרי. -
7:36 - 7:38והמבנה הזה
-
7:38 - 7:42משנה ביסודו
את מערכת היחסים של העולם לאדריכלות. -
7:43 - 7:47פול גולדברגר אמר שבילבאו
היה אחד מאותם רגעים נדירים -
7:47 - 7:50שמבקרים, אנשי אקדמיה,
והציבור הרחב -
7:50 - 7:53היו לגמרי מאוחדים סביב מבנה.
-
7:53 - 7:56הניו יורק טיימס
קרא למבנה הזה פלא. -
7:57 - 8:03התיירות בבילבאו גדלה ב-2,500 אחוזים
-
8:03 - 8:05לאחר שהמבנה הזה הושלם.
-
8:05 - 8:08אז לפתע, כולם רצו אחד מהמבנים האלה:
-
8:09 - 8:10לוס אנג'ילס,
-
8:12 - 8:13סיאטל,
-
8:13 - 8:15שיקגו,
-
8:15 - 8:17ניו יורק,
-
8:17 - 8:18קליבלנד,
-
8:18 - 8:20ספרינגפילד.
-
8:20 - 8:21(צחוק)
-
8:21 - 8:24כולם רוצים אחד
וגרי נמצא בכל מקום. -
8:24 - 8:27הוא הארכיטקט כוכב הראשון שלנו.
-
8:28 - 8:33עכשיו, כיצד זה אפשרי שהצורות האלה --
-
8:33 - 8:35הן פרועות וקיצוניות --
-
8:35 - 8:39כיצד זה ייתכן שהן הפכו
לכל כך נפוצות ברחבי העולם? -
8:39 - 8:45וזה קרה בגלל שהתקשורת
התאחדה סביבם בהצלחה כה רבה. -
8:45 - 8:51שהם לימדו אותנו במהירות
שהצורות הללו פרושן תרבות ותיירות. -
8:51 - 8:54יצרנו תגובה רגשית לצורות הללו.
-
8:54 - 8:57כך עשה כל ראש עיר בעולם.
-
8:57 - 8:59אז כל ראש עיר ידע
שאם היו לו הצורות האלו, -
8:59 - 9:02היה לו תרבות ותיירות.
-
9:04 - 9:06תופעה זו
בתורו של המילניום החדש -
9:06 - 9:08קרתה לכוכבי ארכיטקטורה נוספים.
-
9:08 - 9:11זה קרה לזאהה
-
9:11 - 9:13וזה קרה לליבסקינד,
-
9:13 - 9:18ומה שקרה
לכמה מאדריכלי האליטה האלה -
9:18 - 9:20בתורו של המילניום החדש
-
9:20 - 9:23למעשה יכול היה להתחיל לקרות
לכל תחום האדריכלות, -
9:23 - 9:26כשהמדיה הדיגיטלית הגבירה את המהירות
-
9:26 - 9:28שבה אנו צורכים מידע.
-
9:29 - 9:32מפני שתחשבו איך אתם
צורכים ארכיטקטורה. -
9:32 - 9:34לפני אלף שנים,
-
9:34 - 9:37הייתם צריכים ללכת
לכפר הסמוך בכדי לראות מבנה. -
9:37 - 9:39תחבורה תפסה תאוצה:
-
9:39 - 9:42אתם יכולים לקחת סירה, לקחת מטוס,
אתם יכולים להיות תיירים. -
9:42 - 9:45טכנולוגיה תפסה תאוצה: אתם יכולים
לראות את זה בעיתונים, בטלוויזיה, -
9:45 - 9:50עד שלבסוף, כולנו צלמי ארכיטקטורה,
-
9:50 - 9:54והמבנה הפך למנותק מהאתר.
-
9:55 - 9:58ארכיטקטורה נמצאת בכל מקום עכשיו,
-
9:58 - 10:01וזה אומר שמהירות התקשורת
-
10:01 - 10:05לבסוף השיגה את המהירות של האדריכלות.
-
10:05 - 10:08מפני שארכיטקטורה נעה די מהר למעשה.
-
10:08 - 10:11לא לוקח זמן רב לחשוב על מבנה.
-
10:11 - 10:13לוקח זמן רב לבנות מבנה,
-
10:13 - 10:15שלוש או ארבע שנים,
-
10:15 - 10:19ובינתיים, אדריכל
יתכנן שניים או שמונה -
10:19 - 10:21או מאה מבנים אחרים
-
10:21 - 10:25לפני שהוא ידע אם הבניין
שהוא תכנן לפני ארבע שנים -
10:25 - 10:27היה הצלחה או לא.
-
10:28 - 10:31זה מפני שמעולם לא היה
מעגל טוב של משוב באדריכלות. -
10:32 - 10:35כך אנחנו מוצאים עצמנו עם מבנים כאלו.
-
10:35 - 10:38הברוטליזם לא היתה תנועה דו-שנתית,
-
10:38 - 10:40זאת היתה תנועה של 20 שנה.
-
10:40 - 10:44במשך 20 שנה, ייצרנו מבנים כמו זה
-
10:44 - 10:47מפני שלא היה לנו מושג
כמה שנאתם אותם. -
10:48 - 10:51זה לעולם לא הולך להתרחש שוב,
-
10:51 - 10:53אני חושב,
-
10:53 - 10:59מפני שאנחנו חיים על סף
המהפכה הגדולה ביותר באדריכלות -
10:59 - 11:02מאז המצאת הבטון,
-
11:02 - 11:04הפלדה, או של המעליות,
-
11:04 - 11:06וזאת מהפכה תקשורתית.
-
11:07 - 11:12אז התאוריה שלי היא שכאשר
אתם מפנים תקשורת למטוטלת הזו, -
11:12 - 11:15היא מתחילה להתנדנד מהר יותר ויותר,
-
11:15 - 11:18עד שהיא נמצאת בשני הקצוות
כמעט בו זמנית, -
11:18 - 11:23וזה למעשה מטשטש את ההבדל
בין חדשנות וסמלים, -
11:23 - 11:27ביניינו, הארכיטקטים ואתם, הציבור.
-
11:27 - 11:33אנחנו יכולים עכשיו ליצור סמלים
כמעט מיידיים, טעונים רגשית -
11:33 - 11:35ממשהו שהוא חדש לגמרי.
-
11:36 - 11:38תנו לי להראות לכם כיצד זה עובד
-
11:38 - 11:40בפרוייקט שהחברה שלי סיימה לאחרונה.
-
11:41 - 11:44שכרו אותנו להחליף
את הבניין הזה שנשרף. -
11:44 - 11:47זהו מרכז עיר שנקראת פיינס
-
11:47 - 11:49בפייר איילנד שבמדינת ניו יורק.
-
11:49 - 11:50זו קהילת חופש.
-
11:51 - 11:54הצענו מבנה שהיה נועז,
-
11:55 - 11:58שהיה שונה מכל הצורות
שהקהילה היתה רגילה אליהן, -
11:58 - 12:03ופחדנו והלקוח שלנו פחד
-
12:03 - 12:04והקהילה פחדה,
-
12:05 - 12:09אז יצרנו סדרת הדמיות פוטוראליסטיות
-
12:09 - 12:10שהעלנו לפייסבוק
-
12:10 - 12:12והעלנו לאינסטגרם,
-
12:12 - 12:15ונתנו לאנשים לעשות מה שהם עושים:
-
12:15 - 12:17לשתף, להגיב, לאהוב, לשנוא את זה.
-
12:18 - 12:23אבל זה אומר ששנתיים
לפני שהבניין הושלם, -
12:23 - 12:26זה כבר היה חלק מהקהילה,
-
12:26 - 12:32כך שכאשר ההדמיות
נראו בדיוק כמו המוצר המוגמר, -
12:32 - 12:34לא היו הפתעות.
-
12:34 - 12:38המבנה כבר היה חלק מהקהילה הזאת,
-
12:38 - 12:40ואז בקיץ הראשון,
-
12:40 - 12:44כשאנשים החלו להגיע
ולשתף את המבנה במדיה החברתית, -
12:44 - 12:50הבניין חדל להיות רק מבנה
והפך לתקשורת, -
12:50 - 12:54כי אלה, אלה אינן
רק תמונות של מבנה, -
12:54 - 12:56אלה התמונות שלכם של מבנה.
-
12:57 - 13:00וכשאתם משתמשים בהן
בכדי לספר את סיפורכם, -
13:00 - 13:03הן הופכות לחלק מהנרטיב האישי שלכם,
-
13:03 - 13:06ומה שאתם עושים
הוא שאתם עושים קצר חשמלי -
13:06 - 13:08לכל הזיכרון הקולקטיבי שלנו,
-
13:08 - 13:12ואתם יוצרים את הסמלים הטעונים האלה
עבורנו שנבין. -
13:13 - 13:15זה אומר שאנחנו לא צריכים
את היוונים עוד -
13:16 - 13:18שיגידו לנו מה לחשוב על ארכיטקטורה.
-
13:18 - 13:22אנחנו יכולים להגיד אחד לשני
מה אנחנו חושבים על ארכיקטורה, -
13:22 - 13:28מפני שמדיה דיגיטאלית לא רק שינתה
את היחסים בין כולנו, -
13:28 - 13:32היא שינתה את היחסים
בינינו לבין המבנים, -
13:33 - 13:36חשבו לרגע על הספרנים בליווינגסטון.
-
13:36 - 13:39אם המבנה הזה היה נבנה היום,
-
13:39 - 13:43הדבר הראשון שהם היו עושים
זה לעלות לרשת ולחפש "ספריות חדשות" -
13:44 - 13:49הם היו מופגזים על ידי דוגמאות
של ניסויים, חדשנות, -
13:49 - 13:52של לדחוף את המעטפת
של מה ספרייה יכולה להיות. -
13:53 - 13:54זאת תחמושת.
-
13:55 - 13:57זאת תחמושת
שהם יכולים לקחת איתם -
13:57 - 14:00לראש העיר של ליווינגסטון,
לתושבים של ליווינגסטון, -
14:00 - 14:04ולהגיד, שאין תשובה אחת
למה היא ספרייה כיום. -
14:04 - 14:06בואו נהיה חלק מזה.
-
14:06 - 14:09השפע הזה של ניסויים
-
14:09 - 14:12נותן להם את החופש להריץ את הניסיונות שלהם.
-
14:14 - 14:17הכל שונה עכשיו.
-
14:17 - 14:20ארכיטקטים אינם עוד יצורים מסתוריים
-
14:20 - 14:23המשתמשים במילים גדולות
וציורים מסובכים, -
14:23 - 14:26ואתם אינכם הציבורי האומלל,
-
14:26 - 14:29הצרכן שלא מוכן לקבל
כל דבר שהוא לא ראה כבר. -
14:31 - 14:33ארכיטקטים יכולים לשמוע אתכם,
-
14:33 - 14:35ואתם אינכם מאויימים על ידי ארכיטקטורה.
-
14:36 - 14:39זה אומר שהמטוטלת
המתנדנדת קדימה ואחורה -
14:39 - 14:42מסגנון לסגנון, מתנועה לתנועה,
-
14:42 - 14:43אינה רלוונטית.
-
14:44 - 14:46אנחנו למעשה יכולים להתקדם
-
14:46 - 14:51ולמצוא פתרונות רלוונטים
לבעיות שעומדות בפני החברה שלנו. -
14:52 - 14:55זה סופה של ההיסטוריה הארכיטקטונית,
-
14:55 - 14:58וזה אומר שהמבנים של מחר
-
14:58 - 15:01הולכים להראות שונה מאוד
מהמבנים של היום. -
15:02 - 15:07זה אומר שמרחב ציבורי
בעיר העתיקה של סביליה -
15:07 - 15:11יכול להיות ייחודי ומותאם
לאופן שבו עיר מודרנית עובדת. -
15:12 - 15:16זה אומר שאצטדיון בברוקלין
יכול להיות אצטדיון בברוקלין, -
15:16 - 15:19לא איזה חיקוי היסטורי ללבנים אדומות
-
15:19 - 15:22של מה שאנחנו חושבים שאצטדיון צריך להיות.
-
15:23 - 15:25זה אומר שרובוטים הולכים
לבנות את הבניינים שלנו, -
15:25 - 15:29מפני שאנחנו סוף סוף מוכנים לצורות
שהם הולכים לייצר. -
15:30 - 15:34וזה אומר שבניינים
יהיו שזורים בגחמותיו של הטבע -
15:34 - 15:36במקום להיפך.
-
15:37 - 15:40זה אומר שחניון
במיאמי ביץ ', פלורידה, -
15:40 - 15:43יכול להיות גם מקום לספורט
-
15:43 - 15:44וליוגה
-
15:44 - 15:47ואתם אפילו יכולים להתחתן שם
מאוחר יותר בלילה. -
15:47 - 15:48(צחוק)
-
15:48 - 15:52זה אומר ששלושה ארכיטקטים
יכולים לחלום על לשחות -
15:52 - 15:54בנהר המזרחי של ניו יורק,
-
15:54 - 15:56ולאחר מכן לגייס כמעט
חצי מיליון דולר -
15:57 - 16:00מקהילה שהתאספה סביב מטרתם,
-
16:00 - 16:02אין יותר לקוח אחד.
-
16:03 - 16:06זה אומר שאין בניין
קטן מדי לחדשנות, -
16:06 - 16:08כמו ביתן האיילים הקטן הזה
-
16:08 - 16:13שהוא שרירי וחסון כמו
החיות שהוא תוכנן לצפות עליהן. -
16:14 - 16:17וזה אומר שמבנה
לא צריך להיות יפה -
16:17 - 16:18בכדי להיות מלבב,
-
16:18 - 16:21כמו המבנה המכוער הקטן הזה בספרד,
-
16:21 - 16:23שהאדריכלים חפרו בו בור,
-
16:23 - 16:25העמיסו אותו עם חציר,
-
16:25 - 16:27ולאחר מכן שפכו סביבו בטון,
-
16:27 - 16:29וכשהבטון התייבש,
-
16:29 - 16:32הם הזמינו מישהו שיבוא
ויפנה את החציר -
16:32 - 16:35כך שכל מה שנשאר לאחר שזה נעשה
-
16:35 - 16:38הוא החדר הקטן הזוועתי הזה
-
16:38 - 16:44המלא בטביעות
ושריטות של איך המקום הזה נעשה, -
16:44 - 16:49וזה הפך למקום הנשגב ביותר
לצפות בשקיעה ספרדית. -
16:50 - 16:53מפני שזה לא משנה
אם פרה בונה את המבנים שלנו -
16:53 - 16:55או רובוט בונה את המבנים שלנו.
-
16:55 - 16:58זה לא משנה איך אנחנו בונים,
חשוב מה אנחנו בונים -
16:59 - 17:02אדריכלים כבר יודעים איך
להפוך את המבנים לירוקים יותר -
17:02 - 17:05וחכמים וידידותיים יותר.
-
17:05 - 17:07אנחנו רק חיכינו
לכולכם שתרצו אותם. -
17:08 - 17:11ולבסוף, אנחנו לא
בצדדים מנוגדים יותר. -
17:12 - 17:15מצאו אדריכל, שיכרו אדריכל,
-
17:15 - 17:21עבדו איתנו כדי לתכנן בניינים טובים יותר,
ערים טובות יותר, ועולם טוב יותר, -
17:21 - 17:23כי הסיכונים גבוהים.
-
17:24 - 17:29בניינים לא רק משקפים את החברה שלנו,
הם מעצבים את החברה שלנו -
17:29 - 17:31עד לחללים הקטנים ביותר:
-
17:31 - 17:33הספריות המקומיות,
-
17:33 - 17:35הבתים בהם אנו מגדלים את ילדינו,
-
17:35 - 17:39וההליכה שהם עושים
מחדר השינה לחדר האמבטיה. -
17:39 - 17:40תודה לכם.
-
17:40 - 17:43(מחיאות כפיים)
- Title:
- למה בנייני העתיד יעוצבו.. על ידכם
- Speaker:
- מארק קושנר
- Description:
-
more » « less
"אדריכלות אינה על מתמטיקה או יעוד - היא על רגשות פנימיים", אומר מארק קושנר.
בשיחה סוחפת - לעתים מצחיקה - הוא בוחן מקרוב את שלושים השנים האחרונות של האדריכלות בכדי להראות עד כמה הציבור, שפעם היה מנותק, הפך לחלק מהותי בתהליך העיצוב.
בעזרת מדיה חברתית, המשוב מגיע לאדריכלים לפני שהמבנה אפילו נוצר. התוצאה?
אדריכלות שתעשה עבורנו יותר מאשר אי פעם בעבר. - Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:05
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why the buildings of the future will be shaped by ... you | |
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for Why the buildings of the future will be shaped by ... you | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why the buildings of the future will be shaped by ... you | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why the buildings of the future will be shaped by ... you | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why the buildings of the future will be shaped by ... you | |
|
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Why the buildings of the future will be shaped by ... you | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Why the buildings of the future will be shaped by ... you | |
|
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for Why the buildings of the future will be shaped by ... you |