< Return to Video

"כפר השיטיון" המגדיר מחדש טיפול בקשישים

  • 0:01 - 0:03
    זוהי הוגווייק.
  • 0:03 - 0:07
    זוהי שכונה בעיירה קטנה
    הסמוכה מאוד לאמסטרדם, בהולנד.
  • 0:08 - 0:11
    יש שם 27 בתים, כל אחד עבור 6-7 אנשים.
  • 0:12 - 0:16
    יש שם קניון קטן עם מסעדה, פאב,
    סופרמרקט ומועדון.
  • 0:17 - 0:21
    יש שם רחובות, סמטאות, יש שם תיאטרון.
  • 0:22 - 0:24
    זה בעצם בית אבות.
  • 0:25 - 0:31
    בית אבות עבור אנשים החיים עם שיטיון מתקדם
  • 0:31 - 0:34
    וזקוקים לפיקוח ותמיכה 24-7.
  • 0:35 - 0:38
    שיטיון היא מחלה נוראית,
  • 0:39 - 0:42
    ועדיין אין לנו שום תרופה עבורה.
  • 0:42 - 0:46
    היא הופכת להיות בעיה מרכזית בעולם,
  • 0:46 - 0:48
    עבור אנשים, עבור פוליטיקאים,
  • 0:48 - 0:51
    עבור העולם - היא הופכת להיות בעיה גדולה.
  • 0:51 - 0:54
    אנחנו רואים שיש לנו רשימות המתנה
    בבתי האבות.
  • 0:55 - 0:59
    רוב האנשים שבאים לבתי האבות
    עם שיטיון הן נשים.
  • 1:00 - 1:05
    זה גם בגלל שנשים רגילות לטפל באנשים,
  • 1:05 - 1:09
    אז הן יכולות לטפל בבעלים שלהן
    אם יש להם שיטיון,
  • 1:09 - 1:13
    אבל במצב הפוך זה לא כל כך קל לגברים.
  • 1:15 - 1:19
    שיטיון היא מחלה המשפיעה על המוח.
  • 1:19 - 1:21
    המוח מבולבל.
  • 1:22 - 1:25
    אנשים כבר לא יודעים מה השעה,
  • 1:25 - 1:27
    מה קורה, מי האנשים.
  • 1:27 - 1:29
    הם מאוד מבולבלים.
  • 1:29 - 1:31
    ובגלל הבלבול הזה,
  • 1:31 - 1:37
    הם הופכים להיות חרדתיים,
    מדוכאים, תוקפניים.
  • 1:39 - 1:41
    זהו בית אבות טיפוסי.
  • 1:41 - 1:43
    עבדתי שם ב1992.
  • 1:44 - 1:45
    הייתי מנהלת הטיפול.
  • 1:46 - 1:49
    ולעתים קרובות היינו מדברים על העובדה
  • 1:49 - 1:54
    שמה שעשינו שם לא היה מה שהיינו רוצות
    עבור ההורים שלנו,
  • 1:54 - 1:57
    החברים שלנו, עבורנו.
  • 1:58 - 2:00
    יום אחד, אמרנו,
  • 2:00 - 2:02
    "אם נמשיך לדבר ככה, שום דבר לא ישתנה.
  • 2:02 - 2:04
    אנחנו האחראים כאן.
  • 2:04 - 2:06
    עלינו לעשות משהו בנדון,
  • 2:06 - 2:10
    כך שנרצה להביא את ההורים שלנו לכאן".
  • 2:11 - 2:14
    דיברנו על זה, ומה שראינו בכל יום
  • 2:14 - 2:17
    הוא שהאנשים שחיו בבית האבות שלנו
  • 2:18 - 2:20
    היו מבולבלים לגבי הסביבה שלהם,
  • 2:20 - 2:23
    כיוון שמה שהם ראו היתה
    סביבה דמוית בית חולים,
  • 2:23 - 2:28
    עם רופאים ואחיות ופרמדיקים במדים,
  • 2:28 - 2:29
    והם חיו במחלקה.
  • 2:30 - 2:33
    והם לא הבינו למה הם חיים שם.
  • 2:33 - 2:36
    הם חיפשו דרכים לצאת.
  • 2:37 - 2:42
    הם חיפשו וקיוו למצוא את הדלת
    לחזור הביתה שוב.
  • 2:42 - 2:46
    ומה שאמרנו הוא שמה שאנחנו עושים במצב הזה
  • 2:46 - 2:51
    הוא להציע לאנשים האלה
    שכבר סובלים ממוח מבולבל
  • 2:51 - 2:52
    עוד ממד של בלבול.
  • 2:52 - 2:56
    הוספנו בלבול לבלבול.
  • 2:56 - 2:59
    וזה לא מה שאותם אנשים היו צריכים.
  • 2:59 - 3:02
    האנשים האלה רצו שיהיה להם חיים,
  • 3:02 - 3:05
    ועזרה, העזרה שלנו להתמודדות
    עם השיטיון הזה.
  • 3:06 - 3:11
    האנשים האלה רצו לחיות בבית נורמלי,
  • 3:11 - 3:12
    לא במחלקה.
  • 3:12 - 3:15
    הם רצו שיהיה להם משק בית נורמלי,
  • 3:15 - 3:20
    שם הם יוכלו להריח את ארוחת הערב שלהם
    מתבשלת על הגז במטבח.
  • 3:21 - 3:25
    או להיות חופשיים ללכת למטבח
    ולקחת משהו לאכול או לשתות.
  • 3:26 - 3:28
    זה מה שאותם אנשים היו זקוקים לו.
  • 3:28 - 3:30
    וזה מה שעלינו לארגן עבורם.
  • 3:31 - 3:36
    אמרנו שעלינו לארגן את זה כמו בבית,
  • 3:36 - 3:41
    כך שהם לא יצטרכו לחיות בקבוצה של 15
    או 20 או 30 איש, כמו במחלקה.
  • 3:41 - 3:46
    לא, קבוצה קטנה של אנשים, 6-7, כמו משפחה.
  • 3:47 - 3:49
    כמו לחיות עם חברים.
  • 3:51 - 3:54
    ועלינו למצוא דרך לבחור אנשים
  • 3:54 - 3:57
    על בסיס התפיסות שלהם לגבי החיים
  • 3:57 - 4:00
    כך שתהיה להם הזדמנות אמיתית להפוך לחברים,
  • 4:00 - 4:01
    בזמן שהם חיים ביחד.
  • 4:02 - 4:06
    אז ראיינו את כל המשפחות של הדיירים
  • 4:06 - 4:10
    על "מה חשוב לאבא שלך", מה חשוב לאמא שלך",
  • 4:10 - 4:13
    "איך נראים החיים שלהם", "מה הם רוצים".
  • 4:13 - 4:17
    ומצאנו שבע קבוצות ואנחנו
    קוראים להם קבוצות אורח חיים.
  • 4:18 - 4:21
    לדוגמא, מצאנו את קבוצת
    אורח החיים הפורמלית הזו.
  • 4:22 - 4:23
    בקבוצה הזו,
  • 4:23 - 4:27
    אנשים בוחרים לתקשר זה עם זה
    בצורה יותר פורמלית,
  • 4:27 - 4:28
    מרוחקת.
  • 4:28 - 4:30
    הקצב היומי שלהם מתחיל מאוחר יותר ביום,
  • 4:30 - 4:32
    ומסתיים מאוחר יותר ביממה.
  • 4:32 - 4:35
    מוזיקה קלאסית נשמעת לעתים קרובות יותר
    בקבוצת אורח החיים הזו
  • 4:35 - 4:37
    מאשר בקבוצות אורח חיים אחרות.
  • 4:37 - 4:38
    והתפריט שלהם,
  • 4:38 - 4:42
    ובכן, הוא יותר צרפתי מהולנדי מסורתי.
  • 4:42 - 4:44
    (צחוק)
  • 4:44 - 4:47
    בניגוד לאורח החיים של האומנים.
  • 4:47 - 4:49
    זאת היא קבוצת אורח חיים מאוד מסורתית,
  • 4:49 - 4:52
    הם קמים מוקדם בבוקר והולכים לישון מוקדם,
  • 4:52 - 4:56
    כיוון שהם עבדו קשה מאוד כל חייהם,
    בעיקר בעבודות כפיים,
  • 4:56 - 5:01
    ולרוב ניהלו עסקים משפחתיים זעירים,
    חווה קטנה, חנות,
  • 5:01 - 5:05
    או כמו מר ב. הוא היה עובד חווה.
  • 5:05 - 5:09
    והוא סיפר לי שהוא היה הולך לעבודה בכל בוקר
  • 5:09 - 5:11
    עם שקית נייר ובתוכה ארוחת הצהריים שלו
  • 5:12 - 5:14
    וסיגר אחד.
  • 5:15 - 5:19
    הסיגר האחד הזה היה הפינוק היחיד
    שהוא יכל להרשות לעצמו.
  • 5:19 - 5:23
    ואחרי ארוחת צהריים, הוא היה מעשן
    את הסיגר האחד הזה.
  • 5:23 - 5:27
    ועד יום מותו בהוגווייק,
  • 5:27 - 5:33
    הוא היה מבלה בצריף הקטן הזה, בכל יום,
    אחרי ארוחת צהריים ומעשן שם את הסיגר שלו.
  • 5:35 - 5:36
    זאת אמא שלי.
  • 5:36 - 5:38
    היא חלק מקבוצת אורח החיים התרבותי,
  • 5:38 - 5:41
    היא חיה בהוגווייק כבר ששה שבועות.
  • 5:41 - 5:46
    ואורח החיים הזה מתמקד במסעות,
    מפגשים עם אנשים ותרבויות אחרות,
  • 5:46 - 5:50
    ותחומי עניין כמו אומנות ומוזיקה.
  • 5:50 - 5:52
    ישנן עוד קבוצות אורח חיים.
  • 5:53 - 5:57
    אבל זה מה שדיברנו עליו, וזה מה שעשינו.
  • 5:58 - 6:03
    זה לא חיים בבית יחד עם קבוצה של אנשים,
  • 6:03 - 6:06
    אנשים דומים, החיים שלך, הבית שלך.
  • 6:06 - 6:08
    בחיים יש יותר מזה ,
  • 6:08 - 6:11
    כולם רוצים שיהיה להם כיף בחיים
    וחיים משמעותיים.
  • 6:12 - 6:13
    אנחנו יצורים חברתיים --
  • 6:13 - 6:15
    אנחנו זקוקים לחיי חברה.
  • 6:16 - 6:18
    וזה מה שהתחלנו לעשות.
  • 6:19 - 6:22
    אנחנו רוצים לצאת מהבית שלנו
    וללכת לקניות,
  • 6:22 - 6:24
    ולפגוש אנשים אחרים.
  • 6:25 - 6:28
    או ללכת לפאב, לשתות בירה עם חברים.
  • 6:28 - 6:33
    או כמו מר וו. -- הוא אוהב לצאת כל ערב,
  • 6:33 - 6:36
    לראות אם יש נשים נחמדות בסביבה.
  • 6:36 - 6:38
    (צחוק)
  • 6:38 - 6:40
    הוא מאוד חברותי כלפיהן,
  • 6:40 - 6:43
    והוא מקווה לקבל מהן חיוכים ומקבל אותם.
  • 6:43 - 6:45
    והוא רוקד אתן בפאב.
  • 6:46 - 6:48
    זאת חגיגה כל ערב.
  • 6:48 - 6:51
    ישנם אנשים שיעדיפו לצאת למסעדה,
  • 6:51 - 6:52
    לשתות יין עם חברים,
  • 6:52 - 6:56
    או ארוחת צהריים או ערב עם חברים
    ולחגוג את החיים.
  • 6:56 - 6:59
    ואמא שלי, היא יוצאת לטיול בפארק,
  • 6:59 - 7:01
    ויושבת על הספסל בשמש,
  • 7:01 - 7:04
    בתקווה שעובר אורח יבוא וישב לידה
  • 7:04 - 7:06
    ויחד הם ישוחחו על החיים
  • 7:06 - 7:10
    או על הברווזים באגם.
  • 7:10 - 7:13
    החיים החברתיים האלה הם חשובים.
  • 7:13 - 7:18
    משמעם שאתה חלק מהחברה, שאתה שייך,
  • 7:18 - 7:20
    וזה מה שאנחנו בני האדם זקוקים לו.
  • 7:21 - 7:25
    אפילו אם אתה חי עם דמנציה מתקדמת.
  • 7:25 - 7:28
    זה מה שאני רואה מחלון המשרד שלי.
  • 7:28 - 7:33
    ויום אחד, ראיתי אשה באה מכיוון אחד,
  • 7:33 - 7:36
    ואישה אחרת מהכיוון השני, והן נפגשו בפינה.
  • 7:36 - 7:39
    והכרתי את שתי הנשים היטב.
  • 7:39 - 7:42
    לעתים קרובות ראיתי אותן מטיילות יחד.
  • 7:43 - 7:47
    ופה ושם ניסיתי לשוחח אתן,
  • 7:47 - 7:50
    אבל השיחה אתן היתה --
  • 7:51 - 7:53
    די קשה להבנה.
  • 7:54 - 7:57
    אבל ראיתי אותן נפגשות, וראיתי אותן מדברות,
  • 7:58 - 7:59
    וראיתי שהן מעורבות בשיחה
  • 7:59 - 8:01
    ונהנות ביחד.
  • 8:02 - 8:05
    ואז הן נפרדו לשלום וכל אחד פנתה לדרכה.
  • 8:05 - 8:09
    וזה מה שאתה מחפש בחיים,
    לפגוש אנשים אחרים
  • 8:09 - 8:11
    להיות חלק מהחברה.
  • 8:11 - 8:13
    וזה מה שראיתי שמתרחש.
  • 8:14 - 8:16
    הוגווייק הפך להיות מקום
  • 8:16 - 8:20
    בו אנשים עם שטיון מאוד מתקדם
    יכולים לחיות,
  • 8:20 - 8:22
    עם החירות והביטחון,
  • 8:22 - 8:26
    כי אנשי המקצוע שעובדים שם והמתנדבים ששם
  • 8:26 - 8:29
    יודעים איך להתמודד עם שטיון.
  • 8:29 - 8:32
    ואנשי המקצוע יודעים איך לעשות את עבודתם
  • 8:32 - 8:37
    בדרך שמשתלבת באופן טבעי
    בחייהם של הדיירים שלנו.
  • 8:39 - 8:44
    זה אומר שההנהלה צריכה לספק את כל
  • 8:44 - 8:46
    מה שהאנשים האלה זקוקים לו
    כדי לבצע את עבודתם.
  • 8:47 - 8:51
    דרושה הנהלה שמעזה לעשות את זה.
  • 8:51 - 8:54
    לעשות דברים באופן שונה ממה שעשינו בעבר
  • 8:54 - 8:56
    בבתי אבות מסורתיים.
  • 8:59 - 9:01
    אנחנו רואים שזה עובד.
  • 9:02 - 9:05
    אנחנו חושבים שזה יכול להתבצע בכל מקום,
  • 9:05 - 9:07
    כיוון שזה לא שמור לעשירים בלבד.
  • 9:08 - 9:12
    הצלחנו לעשות את זה באותו התקציב
  • 9:12 - 9:16
    של בית אבות טיפוסי במדינה שלנו.
  • 9:16 - 9:19
    אנחנו רק עובדים במסגרת התקציב הממשלתי.
  • 9:20 - 9:27
    (מחיאות כפיים)
  • 9:28 - 9:32
    כיוון שזה כרוך בחשיבה קצת שונה,
  • 9:32 - 9:35
    והתבוננות באדם שמולך
  • 9:35 - 9:38
    והתבוננות במה שאותו אדם זקוק לו ממש עכשיו.
  • 9:39 - 9:43
    זה החיוך, החשיבה השונה,
  • 9:43 - 9:47
    האופן שבו אתה פועל, וזה לא עולה כלום.
  • 9:48 - 9:51
    וישנו משהו אחר: זה ביצוע החלטות.
  • 9:52 - 9:56
    זה ביצוע החלטות על מה אנחנו
    מוציאים את הכסף שלנו.
  • 9:57 - 9:58
    אני תמיד אומרת,
  • 9:59 - 10:04
    "וילונות אדומים עולים אותו דבר
    כמו וילונות אפורים".
  • 10:04 - 10:05
    (צחוק)
  • 10:05 - 10:08
    זה אפשרי, בכל מקום,
  • 10:09 - 10:10
    תודה רבה.
  • 10:10 - 10:15
    (מחיאות כפיים)
Title:
"כפר השיטיון" המגדיר מחדש טיפול בקשישים
Speaker:
איבון ואן אמרונגן
Description:

איך הייתם מעדיפים לבלות את שנות חייכם האחרונות: במוסד קר, דמוי בית חולים או בכפר בו יש סופרמרקט, פאב, תיאטרון ופארק במרחק הליכה? התשובה נראית ברורה עכשיו, אבל כשאיבון ואן אמרונגן סייעה לפתח את הוגווייק - מרכז פורץ דרך בטיפול בחולי שיטיון - באמסטרדם לפני 25 שנה, הוא נחשב כסטיה מסוכנת מהטיפול המסורתי. צאו למסע עם ואן אמרונגן להוגווייק וקבלו הצצה לאיך בית אבות המבוסס על חירות, משמעות וחיים חברתיים יכול להיראות.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
10:30

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.