ברוס שנאייר: תעתועי הבטחון
-
0:00 - 0:02ביטחון הוא שני דברים שונים:
-
0:02 - 0:04הוא תחושה, והוא מציאות.
-
0:04 - 0:06ואלו דברים שונים.
-
0:06 - 0:08אתה יכול לחוש בטוח
-
0:08 - 0:10אפילו כשאתה לא.
-
0:10 - 0:12ואתה יכול להיות בטוח
-
0:12 - 0:14אפילו בלי לחוש כך.
-
0:14 - 0:16באמת, יש לנו שני מושגים שונים
-
0:16 - 0:18שמתייחסים לאותה המילה.
-
0:18 - 0:20ומה שאני רוצה לעשות בשיחה זו
-
0:20 - 0:22הוא להפריד בינהם --
-
0:22 - 0:24להבין מתי הם נפרדים
-
0:24 - 0:26ומתי הם מתלכדים.
-
0:26 - 0:28ושפה היא למעשה בעיה כאן.
-
0:28 - 0:30אין הרבה מילים טובות
-
0:30 - 0:33עבור המושגים עליהם נדבר.
-
0:33 - 0:35אז כשמסתכלים על ביטחון
-
0:35 - 0:37מבחינה כלכלית,
-
0:37 - 0:39יש פה פשרה.
-
0:39 - 0:41בכל פעם שמשיגים קצת ביטחון,
-
0:41 - 0:43מתפשרים על משהו.
-
0:43 - 0:45אם זו החלטה אישית --
-
0:45 - 0:47אם מחליטים להתקין בבית אזעקה נגד פורצים --
-
0:47 - 0:50או החלטה לאומית -- שמחליטים לפלוש לאיזו מדינה --
-
0:50 - 0:52צריך להתפשר על משהו,
-
0:52 - 0:55כסף או זמן, נוחות או יכולות,
-
0:55 - 0:58ואולי חירויות בסיסיות.
-
0:58 - 1:01והשאלה שיש לשאול כשבוחנים אבטחה כלשהי
-
1:01 - 1:04היא לא האם היא גורמת לנו להיות בטוחים יותר,
-
1:04 - 1:07אלא אם היא שווה את הפשרה.
-
1:07 - 1:09שמעתם במהלך השנים האחרונות,
-
1:09 - 1:11שהעולם בטוח יותר כיוון שסדאם חוסיין לא בשלטון.
-
1:11 - 1:14זה עשוי להיות נכון, אבל זה לא ממש רלבנטי.
-
1:14 - 1:17השאלה היא, האם זה היה משתלם?
-
1:17 - 1:20ואתם יכולים להחליט בעצמכם,
-
1:20 - 1:22ואז תחליטו האם הפלישה היתה משתלמת.
-
1:22 - 1:24כך אתם צריכים לחשוב על ביטחון --
-
1:24 - 1:26במונחים של פשרה.
-
1:26 - 1:29עכשיו, לעתים אין כאן "נכון" ו-"לא נכון".
-
1:29 - 1:31לחלקנו יש בבית מערכת נגד פורצים,
-
1:31 - 1:33ולחלקנו לא.
-
1:33 - 1:35וזה תלוי במקום בו אנו גרים,
-
1:35 - 1:37האם אנחנו גרים לבד או עם משפחה,
-
1:37 - 1:39כמה דברים מגניבים יש לנו,
-
1:39 - 1:41כמה אנחנו מוכנים לקבל את
-
1:41 - 1:43הסיכון שתהיה גניבה.
-
1:43 - 1:45גם בפוליטיקה,
-
1:45 - 1:47יש דיעות שונות.
-
1:47 - 1:49במקרים רבים, פשרות אלו
-
1:49 - 1:51הן על יותר מאשר ביטחון,
-
1:51 - 1:53ואני חושב שזה מאוד חשוב.
-
1:53 - 1:55עכשיו, לאנשים יש אינטואיציה טבעית
-
1:55 - 1:57לגבי פשרות אלו.
-
1:57 - 1:59אנו עושים אותן כל יום --
-
1:59 - 2:01אתמול בלילה בחדרי במלון,
-
2:01 - 2:03כשהחלטתי לנעול את הדלת נעילה כפולה,
-
2:03 - 2:05או אתם במכונית כשנהגתם הנה,
-
2:05 - 2:07כשאנחנו הולכים לאכול ארוחת צהריים
-
2:07 - 2:10ואנחנו מחליטים שהמזון אינו רעיל ואנחנו אוכלים אותו.
-
2:10 - 2:12אנו מתפשרים כך שוב ושוב
-
2:12 - 2:14פעמים רבות ביום.
-
2:14 - 2:16לרוב אנו בכלל לא מבחינים בזאת.
-
2:16 - 2:18הן רק חלק מהחיים, כולנו עושים את זה.
-
2:18 - 2:21כל המינים עושים את זה.
-
2:21 - 2:23דמיינו ארנב שאוכל עשב בשדה,
-
2:23 - 2:26והארנב רואה שועל.
-
2:26 - 2:28הארנב יעשה פשרת ביטחון:
-
2:28 - 2:30"האם עלי להשאר או לברוח?"
-
2:30 - 2:32ואם חושבים על זה,
-
2:32 - 2:35הארנבים הטובים בעשיית הפשרה הזו
-
2:35 - 2:37יזכו לחיות ולהתרבות,
-
2:37 - 2:39והארנבים שיישגו בבחירה
-
2:39 - 2:41יטרפו או יגוועו ברעב.
-
2:41 - 2:43הייתם חושבים
-
2:43 - 2:46שאנחנו, כמין מצליח בכדור הארץ --
-
2:46 - 2:48אתם, אני, כולם --
-
2:48 - 2:51נהיה ממש טובים בהתפשרויות האלה.
-
2:51 - 2:53ובכל זאת נראה, פעם אחר פעם,
-
2:53 - 2:56שאנחנו גרועים בזה ללא תקנה.
-
2:56 - 2:59ואני חושב שזוהי שאלה מעניינת מיסודה.
-
2:59 - 3:01אתן לכם תשובה קצרה.
-
3:01 - 3:03התשובה היא, שאנחנו מגיבים לתחושת הבטחון
-
3:03 - 3:06ולא למציאות.
-
3:06 - 3:09לרוב, זה עובד.
-
3:10 - 3:12ברוב המקרים,
-
3:12 - 3:15התחושה והמציאות שווים.
-
3:15 - 3:17ללא ספק זה נכון
-
3:17 - 3:20עבור רוב הפרה-היסטוריה האנושית.
-
3:20 - 3:23פיתחנו את היכולת הזו
-
3:23 - 3:25כי היא היתה הגיונית מבחינה אבולוציונית.
-
3:25 - 3:27דרך אחת להסתכל על זה
-
3:27 - 3:29היא שהותאמנו בצורה טובה מאוד
-
3:29 - 3:31להחלטות הנוגעות לסיכונים
-
3:31 - 3:34המוגבלים לחיים בקבוצות משפחתיות קטנות
-
3:34 - 3:37ברמות של מזרח אפריקה כ-100,000 שנה לפני הספירה --
-
3:37 - 3:40ולא כל כך עבור ניו-יורק ב-2010.
-
3:41 - 3:44קיימות הטיות מסויימות בקשר לתפישת סיכון.
-
3:44 - 3:46נעשו מחקרים טובים רבים על כך.
-
3:46 - 3:49וניתן לראות הטיות מסויימות עולות שוב ושוב.
-
3:49 - 3:51אתן לכם ארבע.
-
3:51 - 3:54אנו נוטים להגזים בנוגע לסיכונים מרשימים ונדירים
-
3:54 - 3:56ולהמעיט בסיכונים נפוצים --
-
3:56 - 3:59כמו טיסה מול נהיגה.
-
3:59 - 4:01הבלתי ידוע נתפש
-
4:01 - 4:04כמסוכן יותר מאשר המוכר.
-
4:05 - 4:07דוגמה אחת תהיה,
-
4:07 - 4:10אנשים חוששים מחטיפה ע"י זרים,
-
4:10 - 4:13כשהנתונים מראים שחטיפה ע"י קרובים נפוצה הרבה יותר.
-
4:13 - 4:15זה בנוגע לילדים.
-
4:15 - 4:18שלישית, סיכונים "בעלי-פנים"
-
4:18 - 4:21נתפשים כגדולים יותר מסיכונים אנונימיים --
-
4:21 - 4:24אז בין-לאדן מפחיד יותר כי יש לו שם.
-
4:24 - 4:26ורביעית,
-
4:26 - 4:28אנשים מפחיתים מעוצמת סיכונים
-
4:28 - 4:30במצבים בהם הם שולטים
-
4:30 - 4:34ומעצימים אותם במצבים בהם אינם שולטים.
-
4:34 - 4:37אז אחרי שנפטרים מצניחה חופשית ועישון,
-
4:37 - 4:39ממעיטים בערך הסיכונים.
-
4:39 - 4:42אם הסיכון נכפה עליכם -- טרור הוא דוגמה טובה --
-
4:42 - 4:45תעצימו את זה, כי אתם לא חשים שזה בשליטתכם.
-
4:47 - 4:50יש מלא הטיות כאלה, הטיות מחשבתיות,
-
4:50 - 4:53שמשפיעות על החלטותינו בנוגע לסיכונים.
-
4:53 - 4:55יש את יוריסטיקת הנגישות,
-
4:55 - 4:57שאומרת בעיקרון
-
4:57 - 5:00שאנחנו מעריכים את ההסתברות של משהו
-
5:00 - 5:04לפי כמה קל לחשוב על מקרים דומים.
-
5:04 - 5:06אז אתם יכולים לדמיין איך זה עובד.
-
5:06 - 5:09אם שומעים הרבה על תקיפות נמרים, חייבים להיות הרבה נמרים באיזור.
-
5:09 - 5:12לא שומעים על תקיפות אריות, אין הרבה אריות באיזור.
-
5:12 - 5:15זה עובד עד שממציאים את העיתונים.
-
5:15 - 5:17כי מה שעיתונים עושים
-
5:17 - 5:19הוא חזרה שוב ושוב
-
5:19 - 5:21על סיכונים נדירים
-
5:21 - 5:23אני אומר לאנשים, אם זה בחדשות, אין לכם מה לדאוג.
-
5:23 - 5:25כי בהגדרה,
-
5:25 - 5:28חדשות הן משהו שכמעט אף פעם לא קורה.
-
5:28 - 5:30(צחוקים)
-
5:30 - 5:33כשמשהו נפוץ, הוא כבר לא חדשות --
-
5:33 - 5:35התנגשויות מכוניות, אלימות במשפחה --
-
5:35 - 5:38מהדברים האלה צריך לחשוש.
-
5:38 - 5:40אנו גם מין של מספרי סיפורים.
-
5:40 - 5:43אנו מגיבים לסיפורים יותר מאשר לנתונים.
-
5:43 - 5:45וקיימת כאן גם בעיה עם הכישורים המתמטיים.
-
5:45 - 5:48כלומר, הבדיחה "אחת, שתיים, שלוש, הרבה" היא די נכונה.
-
5:48 - 5:51אנחנו ממש טובים במספרים קטנים.
-
5:51 - 5:53מנגו אחד, שני מנגואים, שלושה מנגואים,
-
5:53 - 5:5510,000 מנגואים, 100,000 מנגואים --
-
5:55 - 5:58זה עדיין יותר מנגואים ממה שאתם יכולים לאכול לפני שירקבו.
-
5:58 - 6:01אז חצי אחד, רבע אחד, חמישית -- אנחנו טובים בזה.
-
6:01 - 6:03אחד ממיליון, אחד ממיליארד,
-
6:03 - 6:06שניהם הם כמעט אף פעם.
-
6:06 - 6:08אז יש לנו בעיה עם סיכונים
-
6:08 - 6:10שאינם מאוד נפוצים.
-
6:10 - 6:12ומה שההטיות הקוגניטיביות האלה עושות
-
6:12 - 6:15הוא שהן מסננות בינינו לבין המציאות.
-
6:15 - 6:17והתוצאה היא
-
6:17 - 6:19שהתחושה והמציאות לא מתואמות,
-
6:19 - 6:22הן נעשות שונות.
-
6:22 - 6:25ואז או שיש לכם את התחושה -- אתם חשים יותר בטוחים ממה שאתם באמת.
-
6:25 - 6:27זוהי תחושת שוא של בטחון.
-
6:27 - 6:29או להיפך,
-
6:29 - 6:31וזוהי תחושה שגויה של חוסר בטחון.
-
6:31 - 6:34כתבתי רבות על "תיאטרון הביטחון",
-
6:34 - 6:37שהם מוצרים שגורמים לאנשים לחוש בטוחים,
-
6:37 - 6:39אבל למעשה לא עושים כלום.
-
6:39 - 6:41אין מילה אמיתית עבור משהו שגורם לנו להיות בטוחים,
-
6:41 - 6:43אבל לא גורם לנו לחוש בטוחים.
-
6:43 - 6:46אולי זה מה שה-CIA אמור לספק לנו.
-
6:48 - 6:50אז בחזרה לכלכלה.
-
6:50 - 6:54אם כלכלה, אם השוק, מניעים את הביטחון,
-
6:54 - 6:56ואם אנשים מתפשרים
-
6:56 - 6:59בהתבסס על תחושת הבטחון,
-
6:59 - 7:01אז הדבר החכם שעל חברה לעשות
-
7:01 - 7:03בגלל התמריץ הכלכלי
-
7:03 - 7:06הוא לגרום לאנשים לחוש בטוחים.
-
7:06 - 7:09ויש שתי דרכים לעשות זאת.
-
7:09 - 7:11אחת, אפשר לגרום לאנשים באמת להיות בטוחים
-
7:11 - 7:13ולקוות שישימו לב.
-
7:13 - 7:16או שתיים, אפשר לגרום להם רק לחוש בטוחים
-
7:16 - 7:19ולקוות שהם לא ישימו לב.
-
7:20 - 7:23אז מה גורם לאנשים לשים לב?
-
7:23 - 7:25טוב, מספר דברים:
-
7:25 - 7:27הבנה בביטחון,
-
7:27 - 7:29של הסיכונים, האיומים,
-
7:29 - 7:32של אמצעי הנגד, איך הם פועלים.
-
7:32 - 7:34אבל אם מבינים משהו,
-
7:34 - 7:37סביר יותר שהתחושות יתאמו למציאות.
-
7:37 - 7:40מספיק דוגמאות מהעולם האמיתי עוזרות.
-
7:40 - 7:43עכשיו, כולנו יודעים מהי רמת הפשע בשכונה שלנו,
-
7:43 - 7:46כי אנחנו גרים שם, ואנחנו מקבלים תחושה בקשר לזה
-
7:46 - 7:49שתואמת את המציאות פחות או יותר.
-
7:49 - 7:52תיאטרון הביטחון נחשף
-
7:52 - 7:55כשברור ללא ספק שזה לא עובד טוב.
-
7:55 - 7:59טוב, אז מה גורם לאנשים לא לשים לב?
-
7:59 - 8:01טוב, הבנה גרועה.
-
8:01 - 8:04אם לא מבינים את הסיכונים, לא מבינים את העלויות,
-
8:04 - 8:06כנראה שעושים פשרות שגויות,
-
8:06 - 8:09והתחושה לא תואמת את המציאות.
-
8:09 - 8:11לא מספיק דוגמאות.
-
8:11 - 8:13יש בעייתיות מובנת
-
8:13 - 8:15עם אירועים בעלי הסתברות נמוכה.
-
8:15 - 8:17אם, לדוגמה,
-
8:17 - 8:19טרור לא מתרחש כמעט אף פעם,
-
8:19 - 8:21ממש קשה להעריך
-
8:21 - 8:24יעילות של אמצעים נגד טרור.
-
8:25 - 8:28לכן ממשיכים להקריב בתולות,
-
8:28 - 8:31והסיבה לכך שהגנות חד הקרן שלכם פשוט עובדות מעולה.
-
8:31 - 8:34אין מספיק דוגמאות לכשלונות.
-
8:35 - 8:38וגם, תחושות שמערפלות את העניינים --
-
8:38 - 8:40ההטיות המחשבתיות שדיברתי אליהן קודם,
-
8:40 - 8:43פחד, אמונות רווחות,
-
8:43 - 8:46בעיקרון, מודל לא מספק של המציאות.
-
8:47 - 8:50אז הרשו לי לסבך את הדברים.
-
8:50 - 8:52יש לי תחושה ומציאות.
-
8:52 - 8:55אני רוצה להוסיף גורם שלישי. אני רוצה להוסיף מודל.
-
8:55 - 8:57תחושה ומודל נמצאים בראש שלנו,
-
8:57 - 8:59מציאות היא העולם החיצון.
-
8:59 - 9:02היא לא משתנה. היא ממשית.
-
9:02 - 9:04אז תחושה מבוססת על האיטואיציה שלנו.
-
9:04 - 9:06מודל מבוסס על מחשבה.
-
9:06 - 9:09זהו בעקרון ההבדל.
-
9:09 - 9:11בעולם פרימיטיבי ופשוט,
-
9:11 - 9:14אין סיבה אמיתית למודל.
-
9:14 - 9:17כי התחושה קרובה למציאות.
-
9:17 - 9:19לא צריך מודל.
-
9:19 - 9:21אבל בעולם מודרני ומורכב,
-
9:21 - 9:23צריך מודל
-
9:23 - 9:26כדי להבין רבים מהסיכונים שניצבים בפנינו.
-
9:27 - 9:29אין תחושה בנוגע לחיידקים.
-
9:29 - 9:32צריך מודל כדי להבין אותם.
-
9:32 - 9:34אז המודל הזה
-
9:34 - 9:37הוא ייצוג אינטליגנטי של המציאות.
-
9:37 - 9:40הוא, כמובן, מוגבל ע"י המדע,
-
9:40 - 9:42ע"י הטכנולוגיה.
-
9:42 - 9:45לא יכלה להיות לנו תאוריית חיידקים על מחלות
-
9:45 - 9:48לפני שהמצאנו את המיקרוסקופ שמאפשר לראות אותם.
-
9:49 - 9:52הוא מוגבל ע"י ההטיות המחשבתיות שלנו.
-
9:52 - 9:54אבל יש לו היכולת
-
9:54 - 9:56להתגבר על התחושות שלנו
-
9:56 - 9:59מהיכן אנחנו מקבלים את המודלים האלה? אנחנו מקבלים אותם מאחרים.
-
9:59 - 10:02אנחנו מקבלים אותם מהדת, המסורת,
-
10:02 - 10:04מורים, זקנים.
-
10:04 - 10:06לפני כמה שנים
-
10:06 - 10:08הייתי בספארי בדרום אפריקה.
-
10:08 - 10:11הגשש שהייתי איתו גדל בפארק הלאומי קרוגר.
-
10:11 - 10:14היו לו כמה מודלים מורכבים מאוד לגבי הדרך לשרוד.
-
10:14 - 10:16וזה היה תלוי בעובדה שהותקפת
-
10:16 - 10:18ע"י אריה או נמר או קרנף או פיל --
-
10:18 - 10:21או שהיית צריך לברוח, או שהיית צריך לטפס על עץ --
-
10:21 - 10:23או שלא היית מסוגל לטפס על עץ.
-
10:23 - 10:26הייתי מת תוך יום,
-
10:26 - 10:28אבל הוא נולד שם,
-
10:28 - 10:30והוא הבין איך לשרוד.
-
10:30 - 10:32אני נולדתי בעיר ניו יורק.
-
10:32 - 10:35הייתי יכול לקחת אותו לניו יורק, והוא היה מת תוך יום.
-
10:35 - 10:37(צחוקים)
-
10:37 - 10:39בגלל שיש לנו מודלים שונים
-
10:39 - 10:42המבוססים על החוויות השונות שלנו.
-
10:43 - 10:45מודלים יכולים לבוא מהתקשורת,
-
10:45 - 10:48מהנבחרים שלנו.
-
10:48 - 10:51חישבו על מודלים של טרור,
-
10:51 - 10:54חטיפות ילדים,
-
10:54 - 10:56בטיחות טיסה, גניבת מכוניות.
-
10:56 - 10:59מודלים יכולים לבוא מהתעשייה.
-
10:59 - 11:01השניים שאני עוקב אחריהם הם מצלמות מעקב,
-
11:01 - 11:03תעודות זהות,
-
11:03 - 11:06רבים ממודלי אבטחת המחשבים שלנו באים משם.
-
11:06 - 11:09מודלים רבים באים מהמדע.
-
11:09 - 11:11מודלים רפואיים הם דוגמא מצויינת.
-
11:11 - 11:14חישבו על סרטן, שפעת העופות, שפעת החזירים, סארס.
-
11:14 - 11:17כל התחושות שלנו לגבי ביטחון
-
11:17 - 11:19לגבי המחלות האלה
-
11:19 - 11:21מגיע ממודלים
-
11:21 - 11:24שניתנים לנו, באמת, ע"י מדענים לאחר סינון של התקשורת.
-
11:25 - 11:28אז מודלים עשויים להשתנות.
-
11:28 - 11:30מודלים אינם סטטים.
-
11:30 - 11:33ככל שאנחנו חשים בנוח יותר בסביבה שלנו,
-
11:33 - 11:37המודלים שלנו יכולים להתקרב לתחושות.
-
11:38 - 11:40דוגמה אחת עשויה להיות,
-
11:40 - 11:42אם חוזרים 100 שנה לאחור
-
11:42 - 11:45כשהחשמל החל להיות נפוץ,
-
11:45 - 11:47הוא לווה בהרבה מאוד חששות.
-
11:47 - 11:49היו אנשים שחששו ללחוץ על פעמונים של דלתות,
-
11:49 - 11:52כי הם חששו מהחשמל שבהם, וזה היה מסוכן.
-
11:52 - 11:55לגבינו, אנחנו מרגישים בנוח עם חשמל.
-
11:55 - 11:57אנחנו מחליפים נורות
-
11:57 - 11:59אפילו בלי לחשוב על זה.
-
11:59 - 12:03המודל שלנו לגבי בטחון עם חשמל,
-
12:03 - 12:06הוא משהו שנולדנו לתוכו.
-
12:06 - 12:09הוא לא השתנה כשהתבגרנו.
-
12:09 - 12:12ואנחנו טובים בזה.
-
12:12 - 12:14או חישבו על הסיכונים
-
12:14 - 12:16שבאינטרנט בין הדורות --
-
12:16 - 12:18איך ההורים שלכם ניגשים לביטחון באינטרנט,
-
12:18 - 12:20לעומתכם,
-
12:20 - 12:23ולעומת הילדים שלכם.
-
12:23 - 12:26מודלים לבסוף מתעמעמים לתוך הרקע.
-
12:27 - 12:30"אינטואיטיבי" הוא בסה"כ מילה אחרת ל"מוכר".
-
12:30 - 12:32אז ככל שהמודל שלכם קרוב למציאות,
-
12:32 - 12:34והוא מתמזג עם התחושות,
-
12:34 - 12:37אתם לא יודעים שהוא שם.
-
12:37 - 12:39אז דוגמה נחמדה לזה
-
12:39 - 12:42באה משנה שעברה ושפעת החזירים.
-
12:42 - 12:44כששפעת החזירים הופיע לראשונה,
-
12:44 - 12:48החדשות הראשונות יצרו תגובת-יתר רבה.
-
12:48 - 12:50עכשיו יש לזה שם,
-
12:50 - 12:52שהפך את זה למפחיד יותר משפעת רגילה,
-
12:52 - 12:54למרות שהיתה קטלנית יותר.
-
12:54 - 12:58ואנשים חשבו שרופאים אמורים להיות מסוגלים לטפל בזה.
-
12:58 - 13:00אז היתה התחושה הזו של חוסר שליטה.
-
13:00 - 13:02ושני הדברים האלה
-
13:02 - 13:04העצימו את הסיכון יותר משהיה באמת.
-
13:04 - 13:07כשהחידוש נמוג, החודשים עברו,
-
13:07 - 13:09נהיתה תחושה מסויימת של סובלנות,
-
13:09 - 13:11אנשים התרגלו.
-
13:11 - 13:14לא היו נתונים חדשים, אבל היה פחות פחד.
-
13:14 - 13:16עד לסתיו,
-
13:16 - 13:18אנשים חשבו
-
13:18 - 13:20שרופאים היו צריכים לפתור את זה כבר.
-
13:20 - 13:22ויש כאן סוג של התפצלות --
-
13:22 - 13:24אנשים נאלצו לבחור
-
13:24 - 13:28בין פחד לקבלה --
-
13:28 - 13:30למעשה בין פחד לעצמאות --
-
13:30 - 13:33הם די בחרו בחשד.
-
13:33 - 13:36וכשהחיסון הופיע בחורף שעבר,
-
13:36 - 13:39היו הרבה אנשים -- מספר מפתיע --
-
13:39 - 13:42שסרבו לקבל אותו --
-
13:43 - 13:45בתור דוגמה נחמדה
-
13:45 - 13:48לאיך תחושות הביטחון של אנשים משתנות, איך המודלים שלהם משתנים,
-
13:48 - 13:50בצורה פראית
-
13:50 - 13:52בלי אינפורמציה חדשה,
-
13:52 - 13:54בלי קלט חדש.
-
13:54 - 13:57דברים כאלה קורים פעמים רבות.
-
13:57 - 14:00אוסיף עוד מרכיב.
-
14:00 - 14:03יש לנו תחושה, מודל, מציאות,
-
14:03 - 14:05יש לי השקפה מאוד יחסית על ביטחון.
-
14:05 - 14:08אני חושב שהיא תלויה במשקיף.
-
14:08 - 14:10ורוב החלטות הביטחון
-
14:10 - 14:14מערבות מגוון אנשים.
-
14:14 - 14:16ובעלי עניין
-
14:16 - 14:19עם פשרות ספציפיות
-
14:19 - 14:21ינסו להשפיע על ההחלטה.
-
14:21 - 14:23ואני קורא לזה "סדר היום שלהם".
-
14:23 - 14:25ו"סדר היום" הזה --
-
14:25 - 14:28הוא שיווק, פוליטיקה --
-
14:28 - 14:31נסיון לשכנע לאמץ מודל אחד ולא אחר,
-
14:31 - 14:33נסיון לשכנע להתעלם ממודל
-
14:33 - 14:36ולסמוך על התחושות,
-
14:36 - 14:39לדחוק לשוליים אנשים עם מודלים שלא אוהבים.
-
14:39 - 14:42זה לא נדיר.
-
14:42 - 14:45דוגמה, דוגמה מצויינת, היא הסיכון שבעישון.
-
14:46 - 14:49בהיסטוריה של 50 השנים האחרונות, הסיכון שבעישון
-
14:49 - 14:51מדגים איך המודל השתנה,
-
14:51 - 14:54וגם מראה איך תעשייה נלחמת נגד
-
14:54 - 14:56מודל שהיא לא אוהבת.
-
14:56 - 14:59השוו את זה לדיון על מעשנים פסיבים --
-
14:59 - 15:02בטח בפיגור של כ-20 שנה.
-
15:02 - 15:04חישבו על חגורות בטיחות.
-
15:04 - 15:06כשהייתי ילד, אף אחד לא חגר חגורות בטיחות.
-
15:06 - 15:08היום, אף ילד לא ייתן לך לנהוג
-
15:08 - 15:10אם אתה לא חוגר חגורת בטיחות.
-
15:11 - 15:13השוו את זה לדיון לגבי כריות האוויר --
-
15:13 - 15:16בטח בפיגור של כ-30 שנה.
-
15:16 - 15:19כל הדוגמאות של שינוי מודלים.
-
15:21 - 15:24מה שאנחנו למדים הוא ששינוי מודלים הוא קשה.
-
15:24 - 15:26קשה לסלק מודלים.
-
15:26 - 15:28אם הם שווים לתחושות,
-
15:28 - 15:31אפילו לא יודעים שיש מודל.
-
15:31 - 15:33וישנה גם הטיה מחשבתית אחרת
-
15:33 - 15:35אני קורא לה הטיית האישוש,
-
15:35 - 15:38שבה אנחנו נוטים לקבל נתונים
-
15:38 - 15:40שמאששים את האמונות שלנו
-
15:40 - 15:43ודוחים מידע שסותר את האמונות שלנו.
-
15:44 - 15:46אז עדויות נגד המודל שלנו,
-
15:46 - 15:49אנחנו מתעלמים מהן, אפילו אם הן משכנעות.
-
15:49 - 15:52הן חייבות להיות מאוד משכנעות לפני שנשים לב אליהן.
-
15:53 - 15:55מודלים חדשים שמשתרעים על פני תקופה ארוכה הם קשים.
-
15:55 - 15:57התחממות גלובלית היא דוגמא מצויינת.
-
15:57 - 15:59אנחנו גרועים
-
15:59 - 16:01בנוגע למודלים שמשתרעים על פני 80 שנה.
-
16:01 - 16:03אנחנו יכולים לתכנן עד לקציר הקרוב.
-
16:03 - 16:06אנחנו יכולים לעיתים לתכנן עד שילדינו יגדלו.
-
16:06 - 16:09אבל 80 שנה, אנחנו פשוט לא טובים בזה.
-
16:09 - 16:12אז זה מודל שקשה מאוד לקבל.
-
16:12 - 16:16אנחנו יכולים להחזיק בראשינו את שני המודלים בו-זמנית,
-
16:16 - 16:19או בעיה אחרת
-
16:19 - 16:22שבה אנחנו מחזיקים את שתי האמונות ביחד,
-
16:22 - 16:24או הדיסוננס הקוגניטיבי.
-
16:24 - 16:26לבסוף,
-
16:26 - 16:29המודל החדש יחליף את המודל הישן.
-
16:29 - 16:32תחושות עזות יכולות ליצור מודל.
-
16:32 - 16:3511 בספטמבר יצר מודל ביטחון
-
16:35 - 16:37בראשי אנשים רבים.
-
16:37 - 16:40בנוסף, גם ניסיון אישי של התקלות בפשע יכול לעשות את זה,
-
16:40 - 16:42פחד מבעיות בריאות אישיות,
-
16:42 - 16:44הפחדה בנוגע לבריאות בחדשות.
-
16:44 - 16:46הם נקראים "אירועי הבזק"
-
16:46 - 16:48ע"י פסיכיאטרים.
-
16:48 - 16:51הם יכולים ליצור מודל באופן מיידי,
-
16:51 - 16:54כי הם מאוד רגשיים.
-
16:54 - 16:56אז בעולם הטכנולוגי,
-
16:56 - 16:58אין לנו ניסיון
-
16:58 - 17:00כדי לשפוט מודלים.
-
17:00 - 17:02ואנחנו סומכים על אחרים. אנחנו סומכים על נציגים.
-
17:02 - 17:06כלומר, זה עובד כל עוד זה כדי לתקן אחרים.
-
17:06 - 17:08אנחנו סומכים על סוכנויות ממשלתיות
-
17:08 - 17:13כדי שיגידו לנו אילו תרופות בטוחות.
-
17:13 - 17:15טסתי לכאן אתמול.
-
17:15 - 17:17לא בדקתי את המטוס.
-
17:17 - 17:19סמכתי על קבוצה אחרת
-
17:19 - 17:22כדי לקבוע אם המטוס שלי בטוח לטיסה.
-
17:22 - 17:25אנחנו כאן, אף אחד מאיתנו לא חושש שהגג יתמוטט עלינו,
-
17:25 - 17:28לא בגלל שבדקנו,
-
17:28 - 17:30אלא בגלל שאנחנו די בטוחים
-
17:30 - 17:33שתקני הבנייה פה טובים.
-
17:33 - 17:35זהו מודל שאנחנו פשוט מקבלים
-
17:35 - 17:37פחות או יותר ע"י אמונה.
-
17:37 - 17:40וזה בסדר.
-
17:42 - 17:44עכשיו, מה שאנחנו רוצים
-
17:44 - 17:46הוא שאנשים יכירו טוב יותר
-
17:46 - 17:48מודלים טובים יותר --
-
17:48 - 17:50שישתקפו בתחושותיהם --
-
17:50 - 17:54שיאפשרו להם לעשות פשרות ביטחון.
-
17:54 - 17:56עכשיו כשזה יוצא משליטה,
-
17:56 - 17:58יש שתי אופציות.
-
17:58 - 18:00אחת, אפשר לתקן את התחושות של אנשים,
-
18:00 - 18:02לפנות ישר אל התחושות.
-
18:02 - 18:05זוהי מניפולציה, אבל זה יכול לעבוד.
-
18:05 - 18:07שתיים, דרך הוגנת יותר
-
18:07 - 18:10היא לתקן ממש את המודל.
-
18:11 - 18:13שינוי מתרחש לאט.
-
18:13 - 18:16הדיון על העישון לקח 40 שנה,
-
18:16 - 18:19וזה עוד היה אחד קל.
-
18:19 - 18:21חלק מהחומר הזה קשה.
-
18:21 - 18:23אבל ממש,
-
18:23 - 18:25מידע נראה כתקווה הטובה ביותר שלנו.
-
18:25 - 18:27ושיקרתי.
-
18:27 - 18:29זוכרים שאמרתי תחושות, מודל, מציאות.
-
18:29 - 18:32אמרתי שמציאות אינה משתנה. היא כן.
-
18:32 - 18:34אנחנו חיים בעולם טכנולוגי.
-
18:34 - 18:37מציאות משתנה כל הזמן.
-
18:37 - 18:40יכול להיות שיש לנו -- לראשונה בתולדות האנושות --
-
18:40 - 18:43תחושה רודפת אחרי מודל, מודל רודף אחרי המציאות, המציאות מתקדמת --
-
18:43 - 18:46אולי לעולם לא ישיגו זה את זה.
-
18:47 - 18:49אנחנו לא יודעים.
-
18:49 - 18:51אבל בטווח הארוך,
-
18:51 - 18:54גם התחושות וגם המציאות חשובות.
-
18:54 - 18:57ואני רוצה לסכם עם שני סיפורים קצרים כדי להמחיש את זה.
-
18:57 - 18:59ב-1982 -- לא יודע אם אנשים ייזכרו את זה --
-
18:59 - 19:02היתה מגיפה קצרה
-
19:02 - 19:04של הרעלת תיילנול בארה"ב.
-
19:04 - 19:07זהו סיפור נורא. מישהו לקח בקבוק תיילנול,
-
19:07 - 19:10שם בתוכו רעל, סגר והחזיר למדף.
-
19:10 - 19:12מישהו אחר קנה אותו ומת.
-
19:12 - 19:14זה הפחיד מאוד אנשים.
-
19:14 - 19:16היו מספר התקפות של חקיינים.
-
19:16 - 19:19לא כל היה סיכון אמיתי, אבל אנשים חששו.
-
19:19 - 19:21וכך
-
19:21 - 19:23הומצאה תעשיית התרופות שלא ניתן "לטפל" בהן.
-
19:23 - 19:25המכסים האלה שלא ניתן לפתוח, שבאו בעקבות זה.
-
19:25 - 19:27זהו "תיאטרון ביטחון" שלם.
-
19:27 - 19:29בתור שיעורי בית, חישבו על 10 דרכים שונות לעקוף את זה.
-
19:29 - 19:32אתן לכם אחת, מזרק.
-
19:32 - 19:35אבל זה שיפר את תחושתם של אנשים.
-
19:35 - 19:37זה גרם לתחושת הבטחון שלהם
-
19:37 - 19:39להתאים יותר למציאות.
-
19:39 - 19:42סיפור אחרון, לפני כמה שנים, ידידה שלי ילדה.
-
19:42 - 19:44ביקרתי אותה בבית החולים.
-
19:44 - 19:46מתברר שהיום כשתינוק נולד,
-
19:46 - 19:48מצמידים ליד שלו צמיד RFID,
-
19:48 - 19:50ומצמידים צמיד תואם לאמא שלו,
-
19:50 - 19:52כך שאם מישהו פרט לאמא מוציא את התינוק מחוץ למחלקת היולדות,
-
19:52 - 19:54אזעקה מצפצפת.
-
19:54 - 19:56אמרתי: "טוב, זה מגניב.
-
19:56 - 19:58מעניין כמה נפוצות חטיפות תינוקות
-
19:58 - 20:00מבתי חולים."
-
20:00 - 20:02חזרתי הביתה, בדקתי את זה.
-
20:02 - 20:04זה למעשה מעולם לא קרה.
-
20:04 - 20:06אבל כשחושבים על זה,
-
20:06 - 20:08אם אתה בית חולים,
-
20:08 - 20:10ואתה צריך לקחת תינוק הרחק מאמא שלו,
-
20:10 - 20:12מחוץ לחדר כדי לערוך כמה בדיקות,
-
20:12 - 20:14עדיף שיהיה לך קצת תיאטרון ביטחון טוב,
-
20:14 - 20:16או שהיא תתלוש לך את היד.
-
20:16 - 20:18(צחוקים)
-
20:18 - 20:20אז זה חשוב לנו,
-
20:20 - 20:22אלו מאיתנו שמתכננים אבטחה,
-
20:22 - 20:25שבוחנים מדיניות אבטחה,
-
20:25 - 20:27או אפילו בוחנים מדיניות ציבורית
-
20:27 - 20:29בדרכים שמשפיעות על בטחון.
-
20:29 - 20:32זה לא רק מציאות, זה תחושות ומציאות.
-
20:32 - 20:34מה שחשוב
-
20:34 - 20:36הוא שהם יהיו בערך אותו דבר.
-
20:36 - 20:38חשוב שאם התחושות שלנו ייתאמו למציאות,
-
20:38 - 20:40נעשה פשרות ביטחון טובות יותר.
-
20:40 - 20:42תודה
-
20:42 - 20:44(מחיאות כפיים)
- Title:
- ברוס שנאייר: תעתועי הבטחון
- Speaker:
- Bruce Schneier
- Description:
-
more » « less
תחושת הביטחון והמציאות הביטחונית לא תמיד תואמים, אומר המומחה לאבטחת מחשבים ברוס שנאייר. ב-TEDxPSU, הוא מסביר למה אנחנו מבזבזים מיליארדים על סיכונים שמהווים סיפורים חדשותיים, כמו "תאטרון הביטחון" שמציג עכשיו בשדה התעופה שלך, בעוד שמזניחים סיכונים סבירים יותר -- ואיך ניתן לפרוץ את התבנית.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:44
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The security mirage | |
|
Moshe Sayag added a translation |