-
אומנות הדיאלוג עם אוריאן ויורם
-
אז, אוריאן
-
כן?
-
חשבתי, אולי נבלה את הערב ביחד? נוכל לבשל ביחד...
-
אה... אני לא יכולה הערב, אני נפגשת עם קלרה ואנחנו הולכות לשתות משהו ביחד
-
נו, באמת!
-
אתמול הלכת לשחק פינג פונג וביום אחר הלכת עם ההורים שלך
-
ואז הלכת לקולנוע
-
נו, זו קצת הגזמה...
לא! זו לא הגזמה!
-
אני חושב שזה מאוד אנוכי מצידך וגם,
שלא ממש איכפת לך מהזוגיות שלנו
-
אנוכית? מה אתה רוצה? מה הבעיה שלך?
איכפת לי מאוד מהזוגיות שלנו!
-
כן? הדבר היחידי שאנחנו עושים ביחד, אוריאן,
זה לישון באותה המיטה, ממש נפלא!
-
איזו זוגיות נפלאה...
-
אמרתי לך שהשבוע אני אהיה מאוד עסוקה, מה אתה רוצה?
-
אבל תמיד יש משהו...
למה אתה מדבר אלי ככה?
-
אוקיי, את לא רוצה שאני אדבר ככה?
אני לא אדבר!
-
מה אתה רוצה יורם? מותר לי שיהיה לי משהו נוסף
מלבד החבר שלי בחיים שלי?
-
אתה רוצה שאני אהיה כמו סבתא שלי, כל הזמן במטבח?
-
אני רק אומר שאת אף פעם לא פנויה!
-
כן, אתה רואה? אתה לוחץ עלי!
את לא מקשיבה!
-
אני לא לוחץ עליך! אני רק...
-
אני לא אוהבת את זה כשאתה מדבר ככה
-
הו, אלוהים...
כן....
-
אז מה קורה בין אנשים?
-
אפילו בין אנשים שאוהבים אחד את השני,
-
הם לפעמים כל כך פוגעים אחד בשני,
מה קורה?
-
אתם יודעים, כשהייתי בבית הספר,
לימדו אותי מתימטיקה, גיאוגרפיה, והיסטוריה
-
ועוד הרבה דברים שמעולם לא השתמשתי בהם בחיי
-
ואף אחד לא לימד אותי
-
את מה שאני מחשיב, ככישור חיים הכי חשוב,
-
שהיא תקשורת.
-
זה משרת אתכם בכל דבר שאתם עושים בחיים
-
האם אתם מכירים את התופעה הזו,
למשל, כששני אנשים מתאהבים
-
והם מתחתנים
-
ואז הם צריכים עורך דין כדי להתגרש!
-
אז מה קורה בין אנשים?
-
או, שקראתי מאמר ובו כתוב שהסיבה העיקרית שבגללה אנשים מתפטרים מהעבודה,
-
היא יחסי אנוש
-
אתם יודעים, קונפליקט עם הבוס או עם עמית לעבודה.
-
אז מה קורה בין אנשים?
-
ואני עדיין לא התחלתי לדבר על מלחמות ופוליטיקה,
ודברים כאלה
-
אז מה ל** קורה בין אנשים?
-
אז אם תקשורת וקשר בין אנשים כל כך חשוב,
-
מה המקור לקונפליקט?
-
אני עובד כמגשר, וב- 99% מהמקרים
-
כשאני מגיע לשכבות העמוקות של הקונפליקט,
כדי למצוא מה הסיבה שגרמה לו,
-
אני מוצא תבנית אחת.
שיפוטים.
-
כשהכרתי את תקשורת מקרבת (NVC)
-
הייתי סקרן לבדוק, כמה מהמחשבות שלי
עולות בשפה שיפוטית
-
אז קניתי לעצמי מחברת ושמתי בכיס
והסתובבתי לי בעולם
-
ובכל פעם שעלתה בי מחשבה שיפוטית, אתם יודעים:
-
אתה שחצן, היא אנוכית, אני טיפש...
-
כתבתי אותן
-
אחרי 3 ימים המחברת שלי היתה מלאה!
ובמלאה אני מתכוון לשני הצדדים של כל דף...
-
אז תוך כדי הלימודים של NVC
-
נהיה לי מאוד ברור ששיפוט
הוא תיאור טרגי של המציאות
-
או, במילים אחרות, זה שקר.
זו המצאה של בני אדם.
-
זו דרך להיות כנה,
אבל זה לא באמת מתאר את מה שקורה במציאות
-
אז למה אני מתכוון כשאני אומר ששיפוט זה שקר?
-
בוא נדמיין שיש כאן ספר
ואתם קראתם את הספר, ואני קראתי את הספר
-
ואתם אומרים "הספר הזה ממש משעמם"
ואני אומר "הספר הזה ממש מעניין"
-
אז מה קרה?
-
תקשיבו לשפה שבה אנחנו מדברים
-
אתם אומרים שהספר הזה משעמם,
ואני אומר שהספר הזה מעניין
-
מה קורה לספר?
-
הספר נכנס לשאלה קיומית... האם אני משעמם?
האם אני מעניין?
-
אני הייתי אומר שהספר הוא לא מעניין והוא לא משעמם
-
הספר הוא רק ספר
-
שיפוט, הוא תיאור טרגי של חוויה מסוימת
שאנחנו חווים
-
ואנחנו לא ממש מיומנים
כיצד לתאר את החוויה
-
אז זה די קל כשאנחנו מדברים על ספרים
-
וזה נעשה מורכב יותר כשאנחנו מדברים על אנשים
-
כמו שמארשל רוזנברג אומר (אבי התקשורת המקרבת)
-
כל שיפוט הוא ביטוי טראגי של צורך יפהפה
-
בכל פעם שמישהו שופט אותך,
אין לזה בעצם שום קשר אליך
-
זה ביטוי לצורך שיש לו
-
אז מה קרה שם, כשאמרתי לאוריאן,
למשל,
-
את אנוכית,
לא איכפת לך מהיחסים שלנו!
-
מה היה הצורך שלי?
מה היתה החוויה בתוכי
-
שאני ניסיתי לתאר?
-
אז, כשאני אומר שאת אנוכית
-
זה בעצם אומר
-
שאני מאוד אוהב אותה
-
זה מצחיק, אתם יודעים, להגיד אנוכית,
זו צורה מוזרה להגיד אני אוהב אותך
-
ואתם יכולים לשים לב שכשאני אומר את אנוכית
-
זה לא גורם לה לרצות להיות איתי
-
אז, בואו נראה. איך אוריאן היתה מגיבה
אם הייתי משתף אותה בצורך שלי
-
אוריאן?
-
הבנתי שאני מאוד מתגעגע אליך, בעצם.
-
אני הייתי מאוד רוצה לבלות ביחד, להיות איתך
-
אני תוהה אם תהני אולי מחר בבוקר,
שנבלה לנו קצת זמן ביחד?
-
כן, כן, איזה יופי
-
כן, מחר בבוקר יעבוד
-
מגניב!
-
אבל זה לא תמיד כל כך פשוט
-
ומה אם היא תגיד 'לא'?
-
אוריאן, חשבתי, אולי נבלה מחר בבוקר ביחד?
-
לא, בוקר זה ממש ממש זמן לא טוב בשבילי
-
אז, כשאוריאן אומרת 'לא',
-
זה רק אומר שיש צורך אחר
שרוצה להיכלל
-
אז בואו ננחש מה הצורך יכול להיות?
-
את רוצה להיות בטוחה
שאת לוקחת בחשבון את הריצה שלך?
-
כן, לגמרי, ריצה או יוגה,
-
בקרים זה הזמן הכי טוב
בשבילי לדאוג לאיזון הגופני שלי
-
כן, אז את ממש רוצה לדאוג לאיזון שלך?
-
בטח, אתה יודע איך אני כשאני לא מאוזנת
-
כן...
-
אז כן, היא רוצה לדאוג לאיזון שלה
-
ותאמינו לי, כשהצורך שלה באיזון לא מתמלא,
זה לא כיף להיות איתה...
-
אז בואו נמשיך את הדיאלוג ונראה כיצד
אפשר לכלול את הצורך הזה
-
כן, אז את ממש רוצה לדאוג לאיזון שלך?
-
כן, לגמרי
-
אולי יש לך רעיון
מתי יכול להיות זמן שיהיה לך גם מתאים וכיף?
-
שנוכל לבלות ביחד?
-
אז, מחר בערב אני פנויה ואני ממש אשמח לבשל איתך
-
כן?
-
מושלם!
-
אז העיקרון המאוד פשוט הזה
-
להעביר את הדיאלוג קודם כל
לרמת צרכים
-
ורק אז ביצירתיות
למצוא דרך בה דואגים לצרכים של כולם
-
יכול להיות לעזר בכל הרמות.
זה יכול לשמש זוגות,
-
זה יכול לשמש בעבודה,
וגם יכול לשמש בפוליטיקה.
-
צפו בוידאו הזה, איך אני תומך
ארגון ירוק
-
להיות במשא ומתן עם שר סיני
-
למשל, עבדתי עם קבוצה
-
ששייכת לארגון ירוק
-
והם היו במשא ומתן עם השר הסיני
כיצד לעצור את הדייג של דגי הטונה
-
כי בעוד שנתיים,
לא יהיו יותר דגי טונה באוקיינוס
-
הם עשו מחקר במשך שנה שלמה
הם בזבזו הרבה כסף
-
לאסוף את המידע
איך לשכנע את השר הסיני
-
לעצור את הדייג של דגי הטונה
-
והם הגיעו אל השר הסיני
ובמשך שעתיים הרצו לו
-
עד כמה זו טעות להמשיך ולדוג את הדגי טונה
-
לבסוף הם אמרו לו:
-
שר סיני יקר,
אתה צריך לעצור את הדייג של דגי הטונה
-
ותנחשו מה אמר השר הסיני
-
לא! אני לא רוצה, בשום אופן!
-
הניחוש שלי הוא שהשר בכלל לא הקשיב להם
-
במשך שעתיים... זה הרבה יותר ממה ששר אוהב להקשיב
-
אז אמרתי להם, אוקיי, האם אני יכול לנסות
בעזרת תקשורת מקרבת לנהל את המשא ומתן הזה?
-
אז ביקשתי מאחד מהם לשחק את השר הסיני
-
ואמרתי לשר הסיני:
"שר סיני יקר,
-
יש לי את המחקר הזה שאומר שבתוך שנתיים לא יהיו יותר דגי טונה,
-
אז אני מאוד מודאג למערכת האקולוגית
-
אתה יכול בבקשה להגיד לי, מה הסיבות שלך
להמשך הדייג של דגי הטונה?"
-
ואז השר הסיני אמר:
-
"כן, יש לי 15 מיליון אנשים שעובדים בתעשיה הזו"
-
אז אני אמרתי: "תודה רבה שנתת לי את המידע הזה"
-
אמרתי: אז, שר סיני יקר,
-
אני שומע שיש 15 מיליון אנשים שעובדים בתעשייה הזו.
-
מאוד איכפת לי מהם
-
ואני מאוד דואג שבעוד שנתיים
לא תהיה להם יותר עבודה
-
האם אתה מוכן לדון איתי כדי למצוא את הדרך
לדאוג ל- 15 מיליון אנשים?
-
וכל חמשת חברי עמותת גרינפיס היו בשוק...!
-
אז כל שיפוט הוא ביטוי טראגי של צורך יפהפה
-
בואו נעשה ביחד תרגיל כדי לחוות את זה קצת
-
אוריאן תדגים
-
ואני מזמין אתכם ללחוץ: PAUSE
-
בין כל שלב כדי להשתמש בדוגמא מהחיים שלכם
-
צעד ראשון
-
חישבו על סיטואציה מתוך החיים שלכם
-
כשמישהו אמר או עשה
משהו שאתם לא אהבתם
-
אמממ... כשיורם אמר: את אנוכית
-
עיצרו כדי לחשבו על סיטואציה שכזו מהחיים שלכם
-
שלב שני
-
כיתבו את כל המחשבות השיפוטיות שלכם על אותו אדם,
הרשו לעצמכם להתבטא ללא צנזורה
-
שיפוטים שיש לי, ללא צנזורה...
-
הוא תמיד שופט אותי
-
הוא מוציא את כל התסכול שלו עלי כל הזמן,
כאילו שאני הזבל שלו, כן
-
עיצרו כדי לכתוב את כל השיפוטים שלכם על אותו אדם שבסיטואציה שבחרתם
-
שלב שלישי
-
התחברו לצורך שמתחת לכל שיפוט
-
והשתמשו ברשימת הצרכים
שתופיע בסיום ההדגמה של אוריאן
-
כן, הוא תמיד שופט אותי, זה השיפוט שלי
-
וכן, קודם כל זה מאוד כואב
-
וגם, אני מבינה שאני מפחדת,
-
אני מפחדת שאנחנו נתרחק יותר ויותר אחד מהשניה
-
ואני כל כך רוצה שיראו אותי, אתם מבינים,
שמאוד איכפת לי מהיחסים שלנו
-
ואתם יודעים, יש לי עוד צרכים,
-
ואני גם צריכה תמיכה, לדאוג
-
לאיזון הזה בין כל הצרכים האלו
-
עיצרו כדי להסתכל על המילים ברשימה הבאה
כדי לקבל את התחושה ולהתחבר לצרכים
שמאחורי השיפוטים שלכם
-
ועוד דבר אחד...
-
שיפוטים נמצאים בכל מקום
-
אני שופט אתכם, ואני שופט את עצמי כל היום
אם אתם רוצים לדעת איפה נמצא האיזור הכי אלים
-
זה בתוך הראש של אנשים
באופן שבו הם מדברים לעצמם במשך כל היום
-
למשל, עכשיו, אני עושה את הוידאו הזה
-
אבל כל הזמן אני חושב: "אני שחקן כל כך גרוע, מה שאני עושה זה כזה זבל
-
אני ממש כישלון. זה לא שווה כלום
-
ומאחורי השיפוט הזה, כל שיפוט הוא ביטוי טראגי של צורך יפהפה,
-
הצורך הוא שכל כך איכפת לי...
-
אז אני רוצה ליצור משהו
שיהיה משמעותי לצפות בו,
-
משהו שאתם יכולים ללמוד ממנו
-
זה כאילו שאני כפייתי לגבי החיבור והקשר איתכם
-
אני לא מכיר אתכם אפילו
ואני כבר כפייתי לגביכם!
-
זו היתה היכרות מאוד קצרה עם תקשורת מקרבת
-
אם אתם רוצים ללמוד עוד, הסתכלו באתר שלי
-
שיופיע...
-
עכשיו
