< Return to Video

אנני מרפי-פול: הדברים שאנו לומדים עוד בטרם הולדתנו

  • 0:00 - 0:03
    הנושא שלי היום הוא למידה.
  • 0:03 - 0:06
    וברוח זו, ברצוני להפתיע אתכם עם בוחן פתע.
  • 0:06 - 0:08
    מוכנים?
  • 0:08 - 0:11
    מתי מתחילה הלמידה?
  • 0:11 - 0:13
    בעוד אתם מתחבטים בשאלה זו,
  • 0:13 - 0:15
    אולי אתם חושבים על היום הראשון בפעוטון
  • 0:15 - 0:17
    או בגן-הילדים,
  • 0:17 - 0:20
    על הפעם הראשונה בה הילדים נמצאים בכיתה עם מורה.
  • 0:20 - 0:23
    או אולי אתם נזכרים בתקופת הינקות
  • 0:23 - 0:26
    כשהילדים לומדים כיצד ללכת ולדבר
  • 0:26 - 0:28
    ולהשתמש במזלג.
  • 0:28 - 0:31
    אולי נתקלתם בתנועת ה"אפס עד שלוש",
  • 0:31 - 0:34
    אשר טוענת כי השנים החשובות ביותר ללמידה
  • 0:34 - 0:36
    הן השנים הראשונות.
  • 0:36 - 0:39
    אם כך תשובתכם לשאלתי תהיה:
  • 0:39 - 0:41
    הלמידה מתחילה עם הלידה.
  • 0:41 - 0:43
    ובכן, היום אני רוצה להציג בפניכם
  • 0:43 - 0:46
    רעיון שאולי יפתיע אתכם
  • 0:46 - 0:49
    ואף ייראה לכם בלתי-סביר,
  • 0:49 - 0:51
    אך הוא מסתמך על העדויות העדכניות ביותר
  • 0:51 - 0:54
    מתחומי הפסיכולוגיה והביולוגיה.
  • 0:54 - 0:57
    והוא, שחלק מהלמידה הכי חשובה שלנו
  • 0:57 - 0:59
    מתרחשת לפני שאנו נולדים,
  • 0:59 - 1:02
    כשאנחנו עדיין ברחם.
  • 1:02 - 1:04
    אני כתבת לענייני מדע
  • 1:04 - 1:06
    אני כותבת ספרים ומאמרים.
  • 1:06 - 1:08
    ואני גם אמא.
  • 1:08 - 1:11
    ושני התפקידים האלה התמזגו מבחינתי
  • 1:11 - 1:14
    בספר שכתבתי, בשם "מקורות".
  • 1:14 - 1:17
    "מקורות" הוא דיווח מקו החזית
  • 1:17 - 1:19
    של שדה מחקר חדש ומלהיב
  • 1:19 - 1:21
    הקרוי "המקורות העובריים".
  • 1:21 - 1:24
    "המקורות העובריים" הוא תורה מדעית
  • 1:24 - 1:27
    שהתפתחה לפני כשני עשורים בלבד,
  • 1:27 - 1:30
    והיא מבוססת על התיאוריה האומרת
  • 1:30 - 1:33
    שבריאותנו ומצבנו הכללי לכל אורך חיינו
  • 1:33 - 1:35
    מושפעים בצורה מכרעת
  • 1:35 - 1:38
    מתשעת החודשים שלנו ברחם.
  • 1:38 - 1:42
    התיאוריה הזו היתה עבורי יותר מסתם נושא למחשבה.
  • 1:42 - 1:44
    אני עצמי הייתי בהריון
  • 1:44 - 1:47
    בתקופה בה ערכתי את המחקר עבור הספר.
  • 1:47 - 1:49
    ואחת התובנות המרתקות ביותר
  • 1:49 - 1:51
    שלקחתי מאותה עבודה
  • 1:51 - 1:54
    היא שכולנו לומדים על העולם
  • 1:54 - 1:57
    עוד לפני שאנו נכנסים אליו.
  • 1:57 - 1:59
    כשאנו מחזיקים לראשונה את התינוקות שלנו,
  • 1:59 - 2:02
    אנו אולי מדמיינים שהם כמו לוח חלק,
  • 2:02 - 2:04
    שהחיים טרם הותירו עליו את רישומם,
  • 2:04 - 2:07
    כשבעצם הם כבר עוצבו על ידינו
  • 2:07 - 2:11
    ועל ידי העולם המסוים בו אנו חיים.
  • 2:11 - 2:13
    היום ברצוני לשתף אתכם באחדים
  • 2:13 - 2:15
    מהדברים המדהימים שמגלים המדענים
  • 2:15 - 2:17
    בנוגע למה שהעוברים לומדים
  • 2:17 - 2:20
    כשהם עדיין בבטן אימם.
  • 2:21 - 2:23
    קודם כל,
  • 2:23 - 2:26
    הם לומדים להכיר את צליל קולה של אימם.
  • 2:26 - 2:29
    כי צלילים מהעולם החיצון
  • 2:29 - 2:32
    צריכים לעבור דרך רקמות הבטן של האם
  • 2:32 - 2:36
    ודרך מי השפיר שמקיפים את העובר,
  • 2:36 - 2:38
    הקולות שהעוברים שומעים,
  • 2:38 - 2:41
    החל מהחודש הרביעי של ההריון בערך,
  • 2:41 - 2:43
    הם מושתקים ומעומעמים.
  • 2:43 - 2:45
    אחד החוקרים אומר
  • 2:45 - 2:48
    שהם ודאי דומים מאד לקולה של מורתו של צ'ארלי בראון
  • 2:48 - 2:51
    בקומיקס הישן "פינטס".
  • 2:51 - 2:54
    אבל קולה של האם ההרה עצמה
  • 2:54 - 2:56
    מהדהד בגופה,
  • 2:56 - 2:59
    ומגיע אל העובר הרבה יותר ברור.
  • 2:59 - 3:02
    ומכיוון שהעובר נמצא איתה כל הזמן,
  • 3:02 - 3:05
    הוא מרבה לשמוע את קולה.
  • 3:05 - 3:08
    כשהתינוק נולד, הוא מכיר את קולה
  • 3:08 - 3:10
    ומעדיף להקשיב לקולה
  • 3:10 - 3:12
    לעומת קולו של כל אדם אחר.
  • 3:12 - 3:14
    איך אנו יודעים זאת?
  • 3:14 - 3:16
    תינוקות בני-יומם אינם יכולים לעשות הרבה,
  • 3:16 - 3:19
    אבל מה שהם עושים ממש טוב זה לינוק.
  • 3:19 - 3:22
    החוקרים ניצלו את העובדה הזו
  • 3:22 - 3:25
    והתקינו שתי פטמות גומי כך,
  • 3:25 - 3:27
    שאם התינוק יונק מהאחת,
  • 3:27 - 3:29
    הוא שומע את קולה המוקלט של אימו
  • 3:29 - 3:31
    באוזניות,
  • 3:31 - 3:33
    ואם הוא יונק מהפטמה השניה,
  • 3:33 - 3:37
    הוא שומע הקלטה של אישה זרה.
  • 3:37 - 3:40
    התינוקות מיהרו להפגין את העדפתם
  • 3:40 - 3:43
    ובחרו בפטמה הראשונה.
  • 3:43 - 3:46
    המדענים מנצלים גם את העובדה
  • 3:46 - 3:48
    שהתינוק מאיט את קצב היניקה שלו
  • 3:48 - 3:50
    כשמשהו מעניין אותו
  • 3:50 - 3:52
    ושב לינוק במהירות
  • 3:52 - 3:55
    כשהוא משתעמם.
  • 3:55 - 3:57
    באופן זה גילו החוקרים
  • 3:57 - 4:00
    שאחרי שנשים קראו בקול, שוב ושוב,
  • 4:00 - 4:04
    קטע מ"חתול תעלול" של ד"ר סוס, כשהיו בהריון,
  • 4:04 - 4:07
    התינוקות שלהן הכירו את הקטע הזה
  • 4:07 - 4:10
    כששמעו אותו מחוץ לרחם.
  • 4:10 - 4:13
    הניסוי החביב עלי מהסוג הזה
  • 4:13 - 4:15
    הוא זה שבו הוכיחו שתינוקות
  • 4:15 - 4:17
    של אמהות שצפו באופרת סבון מסוימת
  • 4:17 - 4:20
    מידי יום במהלך הריונן,
  • 4:20 - 4:23
    הכירו את נעימת הנושא של הסדרה
  • 4:23 - 4:26
    כשנולדו.
  • 4:26 - 4:28
    כך שהעוברים אפילו לומדים
  • 4:28 - 4:31
    משהו אודות השפה המסוימת המדוברת
  • 4:31 - 4:33
    בעולם אליו ייוולדו.
  • 4:33 - 4:36
    מחקר שפורסם לפני שנה
  • 4:36 - 4:39
    מצא שהחל מן הלידה, מרגע הלידה,
  • 4:39 - 4:41
    התינוקות בוכים במבטא
  • 4:41 - 4:44
    של שפת-האם של אימם.
  • 4:44 - 4:47
    תינוקות צרפתיים בוכים בסולם עולה
  • 4:47 - 4:50
    ואילו התינוקות הגרמניים - בסולם יורד,
  • 4:50 - 4:52
    בחקותם את הנגינה
  • 4:52 - 4:54
    של שפות אלה.
  • 4:54 - 4:56
    אם כן, סוג זה של לימוד עוברי,
  • 4:56 - 4:58
    מה התועלת בו?
  • 4:58 - 5:01
    אולי הוא התפתח כדי לסייע בהישרדותו של התינוק.
  • 5:01 - 5:03
    מרגע הלידה,
  • 5:03 - 5:05
    התינוק מגיב בעוצמה הרבה ביותר לקול
  • 5:05 - 5:07
    של אותו אדם שסביר שידאג לו --
  • 5:07 - 5:09
    אימו.
  • 5:09 - 5:11
    הוא אפילו גורם לבכיו
  • 5:11 - 5:13
    להישמע כמו שפת אימו,
  • 5:13 - 5:16
    מה שיחבב עוד יותר את התינוק על האם,
  • 5:16 - 5:18
    וזה ישפר את מצבו ההתחלתי של התינוק
  • 5:18 - 5:20
    במשימה הקריטית
  • 5:20 - 5:23
    של ללמוד איך להבין ולדבר
  • 5:23 - 5:25
    בשפת אימו.
  • 5:25 - 5:27
    אך צלילים הם לא הדבר היחיד
  • 5:27 - 5:29
    שהעוברים לומדים עליו ברחם.
  • 5:29 - 5:32
    מדובר גם בטעמים ובריחות.
  • 5:32 - 5:34
    עד החודש השביעי,
  • 5:34 - 5:36
    בלוטות הטעם של העובר מסיימות להתפתח,
  • 5:36 - 5:39
    וקולטני הריח שלו, שמאפשרים לו להריח,
  • 5:39 - 5:41
    כבר מתפקדים.
  • 5:41 - 5:44
    טעמי המזון שאוכלת האם ההרה
  • 5:44 - 5:46
    מוצאים את דרכם אל מי השפיר,
  • 5:46 - 5:48
    שנבלעים ללא הרף
  • 5:48 - 5:50
    על ידי העובר.
  • 5:50 - 5:53
    נראה שהתינוקות זוכרים ומעדיפים טעמים אלה
  • 5:53 - 5:56
    לאחר שיצאו אל העולם.
  • 5:56 - 5:59
    באחד הניסויים, קבוצת נשים הרות
  • 5:59 - 6:01
    התבקשה לשתות המון מיץ גזר
  • 6:01 - 6:04
    במשך השליש השלישי של ההריון,
  • 6:04 - 6:06
    ואילו קבוצה שניה של נשים הרות
  • 6:06 - 6:08
    שתתה רק מים.
  • 6:08 - 6:11
    שישה חודשים לאחר מכן, ילדיהן של נשים אלה
  • 6:11 - 6:14
    קיבלו דגני-בוקר מעורבים במיץ גזר,
  • 6:14 - 6:18
    והבעות פניהם ניצפו כשאכלו אותם.
  • 6:18 - 6:20
    צאצאי הנשים ששתו מיץ גזר
  • 6:20 - 6:22
    אכלו יותר דגני-בוקר בטעם גזר,
  • 6:22 - 6:24
    וממראה עיניים,
  • 6:24 - 6:26
    נראה שהם גם יותר נהנו מהם.
  • 6:26 - 6:29
    ניסוי דומה, בגירסה צרפתית,
  • 6:29 - 6:31
    נערך בדיז'ון שבצרפת,
  • 6:31 - 6:33
    והחוקרים מצאו
  • 6:33 - 6:36
    שאמהות שצרכו מזון ומשקה
  • 6:36 - 6:41
    בטעמי אניס בטעם שוש במהלך ההריון
  • 6:41 - 6:43
    הפגינו העדפה לאניס
  • 6:43 - 6:45
    ביום הראשון לחייהן,
  • 6:45 - 6:47
    ושוב, כשנבדקו מאוחר יותר,
  • 6:47 - 6:49
    גם ביום הרביעי לחייהן.
  • 6:49 - 6:53
    התינוקות שאמהותיהם לא אכלו אניס במהלך ההריון
  • 6:53 - 6:57
    הפגינו תגובה שהתרגום שלה הוא בערך "איכס".
  • 6:57 - 6:59
    וזה אומר
  • 6:59 - 7:01
    שעוברים לומדים היטב מהאם
  • 7:01 - 7:04
    מה בטוח וטוב לאכול
  • 7:04 - 7:06
    עוברים גם לומדים
  • 7:06 - 7:09
    על התרבות המסוימת אליה יצטרפו
  • 7:09 - 7:12
    דרך אחד מביטויי התרבות החזקים ביותר,
  • 7:12 - 7:14
    שהוא המזון.
  • 7:14 - 7:17
    הם לומדים להכיר את הטעמים והתבלינים האופייניים
  • 7:17 - 7:19
    של המטבח בתרבות שלהם,
  • 7:19 - 7:22
    עוד לפני שהם נולדים.
  • 7:22 - 7:25
    ומסתבר שהעוברים לומדים אפילו לקחים גדולים מאלה.
  • 7:25 - 7:27
    אך לפני שאגיע לכך,
  • 7:27 - 7:31
    ברצוני להתייחס למשהו שאולי סיקרן אתכם.
  • 7:31 - 7:33
    הרעיון של הלימוד העוברי
  • 7:33 - 7:36
    אולי מזכיר לכם את נסיונותיכם להעשיר את העובר--
  • 7:36 - 7:38
    כמו בהשמעת מוצרט באזניות
  • 7:38 - 7:40
    שמניחים על בטן הרה.
  • 7:40 - 7:43
    אך למעשה, התהליך בן תשעת החודשים
  • 7:43 - 7:46
    של תיבנות ועיצוב שמתרחש ברחם
  • 7:46 - 7:50
    הוא הרבה יותר אינטואיטיבי ותוצאתי.
  • 7:50 - 7:54
    הרבה ממה שהאישה ההרה פוגשת בחיי היומיום שלה--
  • 7:54 - 7:56
    האוויר שהיא נושמת,
  • 7:56 - 7:58
    האוכל והמשקה שהיא צורכת,
  • 7:58 - 8:00
    הכימיקלים להם היא נחשפת,
  • 8:00 - 8:02
    אפילו הרגשות שהיא חווה --
  • 8:02 - 8:05
    היא חולקת אותם באופן כלשהו עם העובר שלה.
  • 8:05 - 8:08
    כל זה יוצר תערובת של השפעות
  • 8:08 - 8:10
    שהיא אינדיבידואלית וייחודית
  • 8:10 - 8:12
    כמו האם עצמה.
  • 8:12 - 8:14
    העובר ממזג את המתנות האלה
  • 8:14 - 8:16
    בגופו שלו,
  • 8:16 - 8:19
    הופך אותן לחלק מדמו ובשרו,
  • 8:19 - 8:21
    ולעתים קרובות מרחיק לכת
  • 8:21 - 8:24
    ומתייחס לתרומות האימהיות האלה
  • 8:24 - 8:26
    כאל מידע,
  • 8:26 - 8:28
    מה שאני אוהבת לכנות "גלויות ביולוגיות",
  • 8:28 - 8:31
    מן העולם שבחוץ.
  • 8:31 - 8:34
    כך שמה שהעובר לומד ברחם
  • 8:34 - 8:36
    איננו "חליל הקסם" של מוצרט
  • 8:36 - 8:40
    אלא תשובות לשאלות קריטיות בהרבה להישרדותו.
  • 8:40 - 8:42
    האם הוא עתיד להיוולד לעולם של שפע
  • 8:42 - 8:44
    או של מחסור?
  • 8:44 - 8:47
    האם הוא עתיד להיות בטוח ומוגן,
  • 8:47 - 8:50
    או ייתקל תמיד בסכנות ובאיומים?
  • 8:50 - 8:52
    האם יחיה חיים ארוכים ופוריים,
  • 8:52 - 8:55
    או קצרים ומוטרדים?
  • 8:55 - 8:58
    הדיאטה והמתח של האם ההרה, במיוחד,
  • 8:58 - 9:01
    מספקים רמזים חשובים לגבי התנאים השוררים שם
  • 9:01 - 9:04
    כמו הרמת אצבע לבדוק את כיוון הרוח.
  • 9:04 - 9:06
    הכיוונים והכיוונונים שנובעים מכך
  • 9:06 - 9:09
    במוחו וביתר איבריו של העובר
  • 9:09 - 9:11
    הם חלק ממה שנותן לנו, בני האדם,
  • 9:11 - 9:13
    את הגמישות הכבירה שלנו,
  • 9:13 - 9:15
    את יכולתנו לשגשג
  • 9:15 - 9:17
    במגוון עצום של סביבות,
  • 9:17 - 9:19
    בכפר ובעיר,
  • 9:19 - 9:22
    בטונדרה ובמדבר.
  • 9:22 - 9:24
    לסיכום, ברצוני לספר לכם שני סיפורים,
  • 9:24 - 9:27
    איך אמהות מלמדות את ילדיהן אודות העולם
  • 9:27 - 9:30
    עוד לפני שהם נולדים.
  • 9:31 - 9:33
    בסתיו 1944,
  • 9:33 - 9:36
    בימים האפלים ביותר של מלח"ע השניה,
  • 9:36 - 9:39
    הגייסות הגרמניים צרו על מערב הולנד,
  • 9:39 - 9:42
    ועצרו את כל משלוחי המזון.
  • 9:42 - 9:44
    אחרי תחילת המצור הנאצי
  • 9:44 - 9:47
    הגיע אחד החורפים הקשים ביותר מזה עשרות שנים--
  • 9:47 - 9:51
    החורף היה כה קר, שהתעלות קפאו.
  • 9:51 - 9:53
    במהרה התפתח מחסור במזון,
  • 9:53 - 9:57
    והולנדים רבים התקיימו על 500 קלוריות ליום בלבד--
  • 9:57 - 10:00
    רבע ממה שהם צרכו לפני המלחמה.
  • 10:00 - 10:03
    שבועות של מחסור הפכו לחודשים,
  • 10:03 - 10:06
    היו שמצאו מפלט באכילת בצלי צבעונים.
  • 10:06 - 10:08
    עד תחילת מאי,
  • 10:08 - 10:10
    הקצבת המזון הקפדנית שהנהיגה המדינה,
  • 10:10 - 10:12
    התרוקנה לגמרי.
  • 10:12 - 10:15
    גדל הסיכוי למוות המוני ברעב.
  • 10:15 - 10:18
    ואז, בחמישי למאי 1945,
  • 10:18 - 10:20
    המצור הסתיים לפתע
  • 10:20 - 10:22
    כשהולנד שוחררה
  • 10:22 - 10:24
    על ידי בעלות הברית.
  • 10:24 - 10:27
    "חורף הרעב", כפי שנהוג לזכור אותו,
  • 10:27 - 10:29
    הרג כ-10,000 בני אדם
  • 10:29 - 10:31
    והחליש עוד אלפים רבים.
  • 10:31 - 10:34
    אך היתה עוד אוכלוסיה שהושפעה ממנו--
  • 10:34 - 10:36
    40,000 העוברים
  • 10:36 - 10:39
    שהיו ברחם בתקופת המצור.
  • 10:39 - 10:41
    כמה מתוצאות התת-תזונה במהלך ההריון
  • 10:41 - 10:43
    נראו מיד
  • 10:43 - 10:45
    בשיעורים הגבוהים של לידת-גוויות,
  • 10:45 - 10:47
    פגמים בלידה, משקל ירוד בלידה,
  • 10:47 - 10:49
    ותמותת תינוקות.
  • 10:49 - 10:52
    אך פגמים נוספים יתגלו רק אחרי שנים רבות.
  • 10:52 - 10:54
    עשרות שנים אחרי "חורף הרעב",
  • 10:54 - 10:56
    חוקרים תיעדו
  • 10:56 - 11:00
    אנשים שאימהותיהם היו בהריון בזמן המצור
  • 11:00 - 11:02
    נטו יותר להשמנת-יתר, לסוכרת
  • 11:02 - 11:05
    ולמחלות בהמשך חייהם
  • 11:05 - 11:08
    מאשר פרטים שנהרו בתנאים נורמליים.
  • 11:08 - 11:12
    חוויית הרעב טרם לידתם של אותם פרטים
  • 11:12 - 11:14
    שינתה כנראה את גופם
  • 11:14 - 11:16
    בכל מיני צורות.
  • 11:16 - 11:18
    יש להם לחץ-דם גבוה יותר,
  • 11:18 - 11:20
    פרופילי כולסטרול גרועים יותר
  • 11:20 - 11:22
    ועמידות נמוכה יותר לגלוקוז--
  • 11:22 - 11:25
    הסימן המקדים של הסוכרת.
  • 11:25 - 11:27
    מדוע שתת-תזונה ברחם
  • 11:27 - 11:29
    תביא למחלה בהמשך החיים?
  • 11:29 - 11:31
    אחד ההסברים
  • 11:31 - 11:34
    הוא שהעובר מפיק את המיטב ממצבים גרועים
  • 11:34 - 11:36
    כשהמזון בצמצום,
  • 11:36 - 11:39
    הם מתעלים חומרים מזינים אל האיבר הכי חשוב, המוח,
  • 11:39 - 11:41
    הלאה מאיברים אחרים,
  • 11:41 - 11:43
    כמו הלב והכבד.
  • 11:43 - 11:46
    זה שומר על חיי העובר בטווח הקצר,
  • 11:46 - 11:49
    אבל בהמשך חייו הוא יקבל את החשבון
  • 11:49 - 11:51
    כשאותם איברים שקופחו בתחילת הדרך,
  • 11:51 - 11:54
    נעשים רגישים יותר למחלות.
  • 11:54 - 11:57
    אבל ייתכן שזה לא כל מה שקורה.
  • 11:57 - 11:59
    נראה שעוברים קולטים רמזים
  • 11:59 - 12:02
    מהסביבה התוך-רחמית שלהם
  • 12:02 - 12:04
    והם מסגלים בהתאם את הפיזיולוגיה שלהם.
  • 12:04 - 12:06
    הם מכינים את עצמם
  • 12:06 - 12:08
    לעולם המסוים שיפגשו
  • 12:08 - 12:10
    בצד השני של הרחם.
  • 12:10 - 12:12
    העובר מתאים את חילוף החומרים שלו
  • 12:12 - 12:15
    ואת התהליכים הפיזיולוגיים שלו
  • 12:15 - 12:18
    לפי ציפיותיו מהסביבה שממתינה לו.
  • 12:18 - 12:21
    והיסוד לתחזיותיו של העובר
  • 12:21 - 12:23
    הוא מה שאימו אוכלת.
  • 12:23 - 12:25
    הארוחות שצורכת האם ההריונית
  • 12:25 - 12:27
    יוצרות מעין סיפור,
  • 12:27 - 12:29
    אגדה של שפע
  • 12:29 - 12:32
    או כרוניקה עגומה של מחסור.
  • 12:32 - 12:35
    הסיפור אוצר בחובו מידע
  • 12:35 - 12:37
    שהעובר משתמש בו
  • 12:37 - 12:39
    כדי לארגן את גופו ואת מערכותיו--
  • 12:39 - 12:42
    הסתגלות לתנאים הקיימים
  • 12:42 - 12:45
    שתקל על הישרדותו העתידית.
  • 12:45 - 12:48
    לנוכח משאבים מוגבלים באופן חמור,
  • 12:48 - 12:51
    ילד קטן-מימדים בעל דרישות אנרגיה מופחתות
  • 12:51 - 12:53
    יהיה למעשה בעל סיכוי רב יותר
  • 12:53 - 12:55
    לחיות בבגרותו.
  • 12:55 - 12:57
    הבעיה האמיתית נוצרת
  • 12:57 - 13:00
    כשנשים בהריון הן מעין סופרות לא-אמינות.
  • 13:00 - 13:02
    כשהעוברים ניזונים
  • 13:02 - 13:04
    כך שהם מצפים לעולם של מחסור
  • 13:04 - 13:07
    ובמקום זה נולדים לעולם של שפע,
  • 13:07 - 13:10
    זה מה שקרה לילדי "חורף הרעב" בהולנד.
  • 13:10 - 13:12
    ושיעורי ההשמנה הגבוהים שלהם,
  • 13:12 - 13:14
    הסוכרת ומחלות הלב
  • 13:14 - 13:16
    הם התוצאה.
  • 13:16 - 13:19
    גופים שנבנו כדי להיאחז בכל קלוריה
  • 13:19 - 13:21
    מצאו עצמם שוחים בעודפי הקלוריות
  • 13:21 - 13:24
    של הדיאטה המערבית של אחרי המלחמה.
  • 13:24 - 13:27
    העולם עליו למדו בהיותם ברחם
  • 13:27 - 13:29
    לא היה אותו עולם
  • 13:29 - 13:32
    אליו נולדו.
  • 13:32 - 13:34
    הנה עוד סיפור.
  • 13:34 - 13:38
    ב-8:46 ב-11 לספטמבר 2001,
  • 13:38 - 13:40
    היו עשרות אלפי אנשים
  • 13:40 - 13:42
    בקירבת מרכז הסחר העולמי
  • 13:42 - 13:44
    שבניו-יורק --
  • 13:44 - 13:46
    נוסעים קבועים נשפכו מן הרכבות,
  • 13:46 - 13:49
    מלצרים שסידרו שולחנות לקראת העומס של הבוקר,
  • 13:49 - 13:53
    סוחרי מניות שכבר עבדו על הטלפונים בוול-סטריט.
  • 13:53 - 13:56
    מתוך בני אדם אלה, 1700 היו נשים הרות.
  • 13:56 - 13:59
    כשהמטוסים התרסקו והמגדלים התמוטטו,
  • 13:59 - 14:02
    רבות מנשים אלה חוו אותן זוועות
  • 14:02 - 14:05
    שפגעו בניצולים אחרים של אותו אסון--
  • 14:05 - 14:07
    ההלם של התוהו-ובוהו והבילבול,
  • 14:07 - 14:09
    העננים המתגלגלים
  • 14:09 - 14:13
    של אבק ופסולת רעילים-בפוטנציה,
  • 14:13 - 14:15
    החשש הנורא לחייהן,
  • 14:15 - 14:17
    כשנה אחרי ה-11.9,
  • 14:17 - 14:20
    חוקרים בחנו קבוצת נשים
  • 14:20 - 14:22
    שהיו בהריון
  • 14:22 - 14:24
    כשנחשפו לפיגוע במרכז הסחר העולמי.
  • 14:24 - 14:26
    אצל אותם תינוקות של נשים אלה,
  • 14:26 - 14:29
    שפיתחו הפרעת-דחק פוסט-טראומטית
  • 14:29 - 14:31
    בעקבות אותה מצוקה,
  • 14:31 - 14:34
    מצאו החוקרים סמן ביולוגי
  • 14:34 - 14:36
    של רגישות להפרעת דחק פוסט-טראומטית --
  • 14:36 - 14:39
    אפקט שהיה מודגש ביותר
  • 14:39 - 14:42
    אצל ילדים שאימהותיהם חוו את האסון
  • 14:42 - 14:44
    בשליש השלישי של הריונן.
  • 14:44 - 14:46
    במילים אחרות,
  • 14:46 - 14:49
    האמהות עם הפרעת-דחק פוסט-טראומטית
  • 14:49 - 14:52
    העבירו פגיעות לתנאים אלה
  • 14:52 - 14:55
    לילדיהן, בעוד אלה ברחם.
  • 14:55 - 14:57
    חישבו על זה:
  • 14:57 - 14:59
    הפרעת-דחק פוסט-טראומטית
  • 14:59 - 15:02
    היא כנראה תגובה שהשתבשה למתח,
  • 15:02 - 15:06
    שגורמת לקורבנותיה סבל עצום ומיותר.
  • 15:06 - 15:09
    אבל אפשר לחשוב אחרת על הפרעת-דחק פוסט-טרומטית.
  • 15:09 - 15:12
    מה שנראה לנו כמו מצב של מחלה,
  • 15:12 - 15:14
    עשוי להתגלות כהסתגלות מועילה
  • 15:14 - 15:16
    בנסיבות מסוימות.
  • 15:16 - 15:19
    בסביבה מסוכנת במיוחד,
  • 15:19 - 15:22
    התסמינים האופייניים להפרעת-דחק פוסט-טרומטית--
  • 15:22 - 15:25
    מודעות חריפה לסביבה,
  • 15:25 - 15:28
    תגובה מהירה ביותר לסכנה--
  • 15:28 - 15:31
    עשויים להציל חיים.
  • 15:31 - 15:35
    הרעיון שהעברת הסיכון ללקות בהפרעת-דחק פוסט-טראומטית
  • 15:35 - 15:37
    היא תגובה של הסתגלות, הוא עדיין בגדר השערה,
  • 15:37 - 15:40
    אבל לדעתי הוא די קולע.
  • 15:40 - 15:42
    המשמעות היא שעוד לפני הלידה,
  • 15:42 - 15:44
    אמהות מזהירות את ילדיהן
  • 15:44 - 15:46
    שהעולם בחוץ מסוכן,
  • 15:46 - 15:49
    ואומרות להם: "תיזהרו."
  • 15:49 - 15:51
    הבה ואבהיר את עצמי.
  • 15:51 - 15:54
    מחקר המקורות העובריים אינו מנסה להאשים אמהות
  • 15:54 - 15:56
    במה שקורה במהלך ההריון.
  • 15:56 - 15:59
    אלא לגלות את הדרך הטובה ביותר לקדם
  • 15:59 - 16:02
    את בריאותו ורווחתו של הדור הבא.
  • 16:02 - 16:04
    המאמץ החשוב הזה צריך להתמקד גם
  • 16:04 - 16:06
    במה שלומדים העוברים
  • 16:06 - 16:09
    בתשעת החודשים שלהם ברחם.
  • 16:09 - 16:12
    הלימוד הוא אחת הפעילויות הכי נחוצות בחיים,
  • 16:12 - 16:14
    והוא מתחיל מוקדם בהרבה
  • 16:14 - 16:16
    מכפי שאי-פעם תיארנו לעצמנו.
  • 16:16 - 16:18
    תודה לכם.
  • 16:18 - 16:25
    [מחיאות כפיים]
Title:
אנני מרפי-פול: הדברים שאנו לומדים עוד בטרם הולדתנו
Speaker:
Annie Murphy Paul
Description:

בוחן פתע: מתי מתחילה הלמידה? התשובה היא: לפני שאנחנו נולדים. המדענית והסופרת אנני מרפי-פול מתארת את המחקר החדש שמראה כמה אנו לומדים ברחם - החל מן המקצב של שפת אימנו ועד למאכלים שעתידים להיות האהובים עלינו.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
16:26
Shlomo Adam added a translation

Hebrew subtitles

Revisions