מה למדנו מ-5 מיליון ספרים
-
0:00 - 0:02ארז ליברמן איידן: כולם יודעים
-
0:02 - 0:05שתמונה שווה אלף מילים.
-
0:07 - 0:09אבל אנחנו בהרווארד
-
0:09 - 0:12תהינו אם זה באמת נכון.
-
0:12 - 0:14(צחוק)
-
0:14 - 0:18לכן הרכבנו צוות של מומחים
-
0:18 - 0:20שמגיעים מהרווארד, MIT,
-
0:20 - 0:23המילון למורשת אמריקאית, אנציקלופדיה בריטניקה
-
0:23 - 0:25ואפילו מנותני החסות
-
0:25 - 0:28הגאים שלנו, גוגל.
-
0:28 - 0:30הרהרנו בזה
-
0:30 - 0:32במשך כארבע שנים
-
0:32 - 0:37והגענו למסקנה מדהימה.
-
0:37 - 0:40גבירותיי ורבותיי, תמונה אינה שווה אלף מילים.
-
0:40 - 0:42בעצם, מצאנו כמה תמונות
-
0:42 - 0:47השוות 500 מיליארד מילים.
-
0:47 - 0:49ג'ין-בפטיסט מישל: כיצד הגענו למסקנה זו?
-
0:49 - 0:51ארז ואני חשבנו על דרכים
-
0:51 - 0:53לקבלת תמונה כוללת של תרבות
-
0:53 - 0:56והיסטוריה אנושית: של שינוי לאורך זמן.
-
0:56 - 0:58כל-כך הרבה ספרים נכתבו במהלך השנים.
-
0:58 - 1:00לכן חשבנו שהדרך הכי טובה ללמוד מהם
-
1:00 - 1:02היא לקרוא את כל מיליוני הספרים.
-
1:02 - 1:05כמובן שאם יש מדד לעד כמה שזה מרשים,
-
1:05 - 1:08יש למקם אותו מאוד, מאוד גבוה.
-
1:08 - 1:10הבעיה היא שקיים גם ציר X,
-
1:10 - 1:12שהוא ציר התכליתיות במקרה זה,
-
1:12 - 1:14שעל-פיו זה מאוד, מאוד נמוך.
-
1:14 - 1:17(מחיאות כפיים)
-
1:17 - 1:20אנשים נוטים להשתמש בגישה אלטרנטיבית,
-
1:20 - 1:22שזה לקחת כמה מקורות ולקרוא אותם בתשומת לב.
-
1:22 - 1:24זה מאוד מעשי אבל לא מרשים.
-
1:24 - 1:27מה שבאמת צריך לעשות
-
1:27 - 1:30זה להיכנס לחלק המרשים אבל גם המעשי של סביבה זו.
-
1:30 - 1:33מתברר שיש חברה מעבר לנהר שנקראת גוגל
-
1:33 - 1:35שהחלה במיזם דיגיטליזציה לפני כמה שנים
-
1:35 - 1:37העשוי לאפשר את יישומה של גישה זו.
-
1:37 - 1:39הם ביצעו דיגיטליזציה למיליוני ספרים.
-
1:39 - 1:42זה אומר שניתן לנצל שיטות ממוחשבות
-
1:42 - 1:44כדי לקרוא את כל הספרים בלחיצת כפתור.
-
1:44 - 1:47זה מאוד מעשי וגם מרשים ביותר.
-
1:48 - 1:50א.ל.א.: אספר לכם קצת מאיפה הספרים מגיעים.
-
1:50 - 1:53מאז זמנים קדומים, היו כבר מיליוני סופרים.
-
1:53 - 1:56סופרים אלה שאפו לכתוב ספרים.
-
1:56 - 1:58וזה הפך לקל משמעותית
-
1:58 - 2:00עם התפתחות הדפוס לפני מספר מאות שנים.
-
2:00 - 2:03מאז, הסופרים זכו לפרסם ספרים
-
2:03 - 2:05129 מיליון
-
2:05 - 2:07פעמים.
-
2:07 - 2:09אם כל אותם הספרים לא הלכו לאיבוד
-
2:09 - 2:11במהלך ההיסטוריה, הם נמצאים בספריות,
-
2:11 - 2:14ורבים מבין הספרים האלה נשלפים מהספריות
-
2:14 - 2:16ועוברים דיגיטליזציה אצל גוגל,
-
2:16 - 2:18אשר סרקה עד כה 15 מיליון ספרים.
-
2:18 - 2:21כאשר בגוגל עושים דיגיטליזציה לספר, הם מעבירים אותו לפורמט באמת יפה.
-
2:21 - 2:23יש לנו נתונים ובנוסף יש לנו נתונים על מאפייני הנתונים.
-
2:23 - 2:26יש לנו מידע על דברים כגון היכן זה פורסם,
-
2:26 - 2:28מי היה המחבר, מתי זה פורסם.
-
2:28 - 2:31ומה שאנו עושים זה לעבור על כל הרשומות האלו
-
2:31 - 2:35ולוותר על כל הנתונים שאינם מהאיכות הכי גבוהה.
-
2:35 - 2:37מה שנשאר זה
-
2:37 - 2:40אוסף של 5 מיליון ספרים,
-
2:40 - 2:43500 מיליארד מילים,
-
2:43 - 2:45מחרוזת של אותיות הארוכה פי אלף
-
2:45 - 2:48מהחומר התורשתי האנושי --
-
2:48 - 2:50טקסט שאם ייכתב,
-
2:50 - 2:52יגיע מכאן לירח ובחזרה
-
2:52 - 2:5410 פעמים ויותר --
-
2:54 - 2:58זהו פלח משמעותי מהתורשה התרבותית שלנו.
-
2:58 - 3:00ברור שמה שעשינו
-
3:00 - 3:03כאשר נתקלנו בהיפרבולה שערורייתית כזו --
-
3:03 - 3:05(צחוק)
-
3:05 - 3:08היה מה שכל חוקר המכבד את עצמו
-
3:08 - 3:11היה עושה.
-
3:11 - 3:13לקחנו דף מתוך קטע קומי ברשת,
-
3:13 - 3:15ואמרנו, "תתרחקי מאיתנו.
-
3:15 - 3:17אנו הולכים להיעזר במדע."
-
3:17 - 3:19(צחוק)
-
3:19 - 3:21ג'.מ.: טוב, ברור שחשבנו
-
3:21 - 3:23שאולי נחשוף את הנתונים לאנשים
-
3:23 - 3:25כדי שיעשו עליהם מחקרים מדעיים.
-
3:25 - 3:27התחלנו לחשוב איזה נתונים לשחרר.
-
3:27 - 3:29האמת שהיינו רוצים לשחרר
-
3:29 - 3:31את מלוא הטקסט של כל 5 מיליון הספרים.
-
3:31 - 3:33אבל גוגל, ובעיקר ג'ון אורוונט,
-
3:33 - 3:35סיפרו לנו שעלינו ללמוד משוואה אחת.
-
3:35 - 3:38אם יש לכם 5 מיליון, זה אומר 5 מיליון סופרים
-
3:38 - 3:41ו-5 מיליון תביעות משפטיות שזה ממש המון.
-
3:41 - 3:43כך שגם אם זה יהיה ממש, ממש מרשים,
-
3:43 - 3:46שוב, זה מאוד, מאוד לא מעשי.
-
3:46 - 3:48(צחוק)
-
3:48 - 3:50ואנו שוב ויתרנו,
-
3:50 - 3:53ואימצנו את הגישה המאוד מעשית, שהיתה קצת פחות מרשימה.
-
3:53 - 3:55אמרנו, במקום לשחרר את מלוא הטקסט,
-
3:55 - 3:57נשחרר סטטיסטיקות על הספרים.
-
3:57 - 3:59ניקח לדוגמא "קורטוב של אושר".
-
3:59 - 4:01אלו הן ארבע מילים (באנגלית); נקרא לזה משקל-ארבע.
-
4:01 - 4:03נספר לכם כמה פעמים משקל-ארבע מסויים
-
4:03 - 4:05הופיע בספרים ב-1801, 1802, 1803,
-
4:05 - 4:07עד 2008.
-
4:07 - 4:09זה נותן לנו מרווחי זמן של תדירות השימוש
-
4:09 - 4:11בביטוי מסויים זה לאורך תקופה.
-
4:11 - 4:14אנו עושים זאת לכל המילים והביטויים אשר מופיעים בספרים הללו,
-
4:14 - 4:17וזה נותן לנו טבלה גדולה של שני מיליארד שורות
-
4:17 - 4:19המספרות לנו על הדרך בה תרבות משתנה.
-
4:19 - 4:21א.ל.א.: שני מיליארד השורות הללו,
-
4:21 - 4:23אנו מכנים אותן שני מיליארד משקלי-n.
-
4:23 - 4:25מה הן מספרות לנו?
-
4:25 - 4:27כל משקל-n לכשעצמו מודד מגמות תרבותיות.
-
4:27 - 4:29אתן לכם דוגמא.
-
4:29 - 4:31נניח שאני מצליח במשהו,
-
4:31 - 4:33לכן מחר ברצוני לספר לכם על ההצלחה שלי.
-
4:33 - 4:36אני עשוי לומר, "אתמול, הצלחתי (I throve)."
-
4:36 - 4:39או לחילופין, אתמול, הצלחתי (I thrived)".
-
4:39 - 4:42במה עליי להשתמש?
-
4:42 - 4:44כיצד יודעים?
-
4:44 - 4:46עד לפני 6 חודשים,
-
4:46 - 4:48המצב העדכני בתחום זה היה
-
4:48 - 4:50שהולכים, לדוגמא,
-
4:50 - 4:52לפסיכולוג כזה עם שיער מדהים,
-
4:52 - 4:54ואומרים,
-
4:54 - 4:57"סטיב, אתה מומחה בפעלים חריגים.
-
4:57 - 4:59מה עליי לעשות?"
-
4:59 - 5:01והוא היה עונה, "רוב האנשים אומרים thrived,
-
5:01 - 5:04אבל כמה אומרים throve"
-
5:04 - 5:06גם אתם יודעים, פחות או יותר,
-
5:06 - 5:09שאם הייתם חוזרים 200 שנה אחורה
-
5:09 - 5:12ושואלים את המדינאי הזה שגם לו יש שיער מדהים,
-
5:12 - 5:15(צחוק)
-
5:15 - 5:17"טום, מה עליי להגיד?"
-
5:17 - 5:19הוא היה עונה, "בזמני, רוב האנשים השתמשו ב-throve,
-
5:19 - 5:22אבל כמה ב-thrived".
-
5:22 - 5:24כעת מה שאראה לכם זה נתונים גולמיים.
-
5:24 - 5:28שתי שורות מטבלה זו של 2 מיליארד שורות.
-
5:28 - 5:30מה שרואים זו התדירות, שנה אחר שנה,
-
5:30 - 5:33של "thrived" מול "throve" לאורך זמן.
-
5:34 - 5:36אלו רק שתי שורות
-
5:36 - 5:39מתוך 2 מיליארד שורות.
-
5:39 - 5:41כך שכל מערך הנתונים
-
5:41 - 5:44מרשים פי מיליארד מאשר שקופית זו.
-
5:44 - 5:46(צחוק)
-
5:46 - 5:50(מחיאות כפיים)
-
5:50 - 5:52ג'.מ: ישנן הרבה תמונות אחרות
-
5:52 - 5:54השוות 500 מיליארד מילים. למשל זו.
-
5:54 - 5:56אם ניקח את שפעת,
-
5:56 - 5:58נראה שיאים בזמנים שאנו יודעים
-
5:58 - 6:01שבהם מגיפות השפעת חיסלו אנשים בכל העולם.
-
6:01 - 6:04א.ל.א.: אם עדיין לא השתכנעתם,
-
6:04 - 6:06פני-הים עולים,
-
6:06 - 6:09כך גם דו-תחמוצת הפחמן באויר והטמפרטורה הממוצעת.
-
6:09 - 6:12ג'.מ.: אולי גם תרצו לראות את משקל-n המסויים הזה,
-
6:12 - 6:15וזה כדי לספר לניטשה שאלוהים לא מת,
-
6:15 - 6:18אף על-פי שתסכימו אולי שהוא זקוק ליחצ"ן יותר טוב.
-
6:18 - 6:20(צחוק)
-
6:20 - 6:23א.ל.א.: ניתן להגיע לכמה תפיסות מופשטות מדבר כזה.
-
6:23 - 6:25לדוגמא, אספר לכם על ההיסטוריה
-
6:25 - 6:27של שנת 1950.
-
6:27 - 6:29לאורך רוב ההיסטוריה בקירוב,
-
6:29 - 6:31אף אחד לא שם על שנת 1950.
-
6:31 - 6:33ב-1700, ב-1800, ב-1900,
-
6:33 - 6:36לאף אחד לא היה אכפת.
-
6:37 - 6:39לאורך שנות ה-30 וה-40,
-
6:39 - 6:41לאף אחד לא היה אכפת.
-
6:41 - 6:43פתאום, באמצע שנות ה-40,
-
6:43 - 6:45התחיל הבאז.
-
6:45 - 6:47אנשים גילו ש-1950 עומדת להגיע,
-
6:47 - 6:49והיא יכולה להיות דבר גדול.
-
6:49 - 6:52(צחוק)
-
6:52 - 6:55אבל שום דבר לא גרם להם להתעניין ב-1950
-
6:55 - 6:58כמו השנה 1950 עצמה.
-
6:58 - 7:01(צחוק)
-
7:01 - 7:03אנשים התהלכו עם אובססיה בתוכם.
-
7:03 - 7:05הם לא יכלו להפסיק לדבר
-
7:05 - 7:08על כל הדברים שהם עשו ב-1950,
-
7:08 - 7:11כל הדברים שהם תיכננו לעשות ב-1950,
-
7:11 - 7:16כל החלומות שהם רצו להגשים ב-1950.
-
7:16 - 7:18למעשה, 1950 היתה כה מרתקת
-
7:18 - 7:20שבשנים שלאחריה,
-
7:20 - 7:23אנשים פשוט המשיכו לדבר על כל הדברים המדהימים שקרו,
-
7:23 - 7:25ב-51, 52, 53.
-
7:25 - 7:27לבסוף ב-1954,
-
7:27 - 7:29מישהו התעורר ושם לב
-
7:29 - 7:33ש-1950 איכשהו עבר זמנה.
-
7:33 - 7:35(צחוק)
-
7:35 - 7:37וככה סתם, הבלון התפוצץ.
-
7:37 - 7:39(צחוק)
-
7:39 - 7:41וסיפורה של 1950 הוא הסיפור
-
7:41 - 7:43של כל שנה שיש עליה רשומות,
-
7:43 - 7:46עם שינוי קטן, כי כעת יש לנו את התרשימים היפים האלה.
-
7:46 - 7:49ומאחר ויש לנו אותם, אנו יכולים למדוד דברים שונים.
-
7:49 - 7:51אנו יכולים לשאול, "כמה מהר הבלון מתפוצץ?"
-
7:51 - 7:54מתברר שניתן למדוד זאת בדיוק מאוד גבוה.
-
7:54 - 7:57מזה נוצרו משוואות, נוצרו גרפים,
-
7:57 - 7:59והתוצאה הסופית היא
-
7:59 - 8:02שמצאנו שהבלון מתפוצץ יותר ויותר מהר
-
8:02 - 8:04עם כל שנה שעוברת.
-
8:04 - 8:09אנו מאבדים עניין בעבר בקצב הולך וגובר.
-
8:09 - 8:11ג'.מ.: ועכשיו עצה קטנה בנושא קריירה.
-
8:11 - 8:13עבור אלה מכם ששואפים להתפרסם,
-
8:13 - 8:15ניתן ללמוד מ-25 הפוליטיקאים המובילים,
-
8:15 - 8:17הסופרים, השחקנים ועוד.
-
8:17 - 8:20אם ברצונכם להתפרסם מוקדם, עליכם להיות שחקנים,
-
8:20 - 8:22מכיוון שהפירסום מתחיל לטפס בסוף שנות ה-20 שלכם --
-
8:22 - 8:24אתם עדיין צעירים וזה נהדר.
-
8:24 - 8:26אם אתם יכולים להמתין מעט, עליכם להיות סופרים,
-
8:26 - 8:28מאחר ואז אתם מטפסים לגבהים גדולים,
-
8:28 - 8:30כמו מרק טוויין: מאוד מפורסם.
-
8:30 - 8:32אבל אם ברצונכם להגיע ממש לפיסגה,
-
8:32 - 8:34עליכם לדחות סיפוקים
-
8:34 - 8:36וכמובן, להיות פוליטיקאי.
-
8:36 - 8:38כאן תהיו מפורסמים בסוף שנות ה-50 שלכם,
-
8:38 - 8:40ותהיו מאוד, מאוד מפורסמים אחר-כך.
-
8:40 - 8:43גם המדענים נוטים להתפרסם כאשר הם מבוגרים בהרבה.
-
8:43 - 8:45כמו לדוגמא, ביולוגים ופיזיקאים
-
8:45 - 8:47שמקבלים פירסום כמו שחקנים.
-
8:47 - 8:50שגיאה אחת שעליכם להימנע ממנה זה להיות מתמטיקאי.
-
8:50 - 8:52(צחוק)
-
8:52 - 8:54אם תעשו זאת,
-
8:54 - 8:57אולי תחשבו, "נהדר, אגיע לשיאי בשנות ה-20 שלי."
-
8:57 - 8:59אבל אתם יודעים מה? לאף אחד זה לא יהיה אכפת.
-
8:59 - 9:02(צחוק)
-
9:02 - 9:04א.ל.א.: ישנן תובנות נוספות מאירות-עיניים
-
9:04 - 9:06בתוך המשקלי-n.
-
9:06 - 9:08לדוגמא, הנה המסלול של מרק שאגל,
-
9:08 - 9:10אמן יליד 1887.
-
9:10 - 9:13וזה נראה כמסלול רגיל של אדם שהתפרסם.
-
9:13 - 9:17הוא נהיה יותר ויותר מפורסם,
-
9:17 - 9:19אלא אם בודקים בשפה הגרמנית.
-
9:19 - 9:21אם בודקים בגרמנית, רואים משהו לגמרי מוזר,
-
9:21 - 9:23משהו שכמעט ולא רואים,
-
9:23 - 9:25שזה שהוא נהיה מאוד מפורסם
-
9:25 - 9:27ואז פתאום צולל לתחתית,
-
9:27 - 9:30עובר שפל בין 1933 ו-1945,
-
9:30 - 9:33לפני עלייתו מחדש.
-
9:33 - 9:35ובעצם, מה שרואים זו העובדה
-
9:35 - 9:38שמרק שאגאל היה אמן יהודי
-
9:38 - 9:40בגרמניה הנאצית.
-
9:40 - 9:42הסימנים האלה
-
9:42 - 9:44הם כה חזקים
-
9:44 - 9:47שאין צורך לדעת שמישהו צונזר.
-
9:47 - 9:49ניתן פשוט להסיק זאת
-
9:49 - 9:51בעזרת עיבוד נתונים בסיסי.
-
9:51 - 9:53הנה דרך פשוטה לעשות את זה.
-
9:53 - 9:55סביר לצפות שמידת הפירסום
-
9:55 - 9:57של פלוני בזמן נתון תהיה
-
9:57 - 9:59בקירוב הממוצע של פירסומו
-
9:59 - 10:01לפני אותו זמן ופירסומו אחריו.
-
10:01 - 10:03זה בערך מה שאנו מצפים
-
10:03 - 10:06ומשווים את התוצאה למידת הפירסום בפועל.
-
10:06 - 10:08מחלקים את האחד בשני
-
10:08 - 10:10כדי לקבל מה שנקרא מדד דיכוי.
-
10:10 - 10:13אם מדד הדיכוי מאוד, מאוד קטן,
-
10:13 - 10:15זה אומר שמישהו כנראה סובל מדיכוי.
-
10:15 - 10:18אם הוא מאוד גדול, אולי מישהו נהנה מתעמולה.
-
10:19 - 10:21ג'.מ.: ניתן בעצם להסתכל על
-
10:21 - 10:24פילוג מדדי הדיכוי על-פני האוכלוסייה כולה.
-
10:24 - 10:26לדוגמא, מדד דיכוי זה
-
10:26 - 10:28הוא של 5,000 אנשים
-
10:28 - 10:30הלקוח מספרים באנגליה שלא אמור להיות שם דיכוי --
-
10:30 - 10:32הוא ייראה כך, בגדול מרוכז סביב 1.
-
10:32 - 10:34מה שמצפים לו זה בערך מה שרואים כאן.
-
10:34 - 10:36זה הפילוג שמתקבל בגרמניה --
-
10:36 - 10:38מאוד שונה, הוא מוסט שמאלה.
-
10:38 - 10:41אנשים שם דיברו כפליים פחות ממה שהיה ניתן לצפות.
-
10:41 - 10:43אבל יותר חשוב, הפילוג הרבה יותר רחב.
-
10:43 - 10:46יש הרבה אנשים הנמצאים בקצה השמאלי של פילוג זה
-
10:46 - 10:49אשר דיברו פי-10 פחות ממה שהיו "צריכים".
-
10:49 - 10:51אבל יש גם הרבה אנשים בקצה הימני
-
10:51 - 10:53שנראה שהם מרויחים מתעמולה.
-
10:53 - 10:56תמונה זו היא המאפיין המזהה, במסד נתוני הספרים, לצנזורה.
-
10:56 - 10:58א.ל.א.: אנו מכנים שיטה זו
-
10:58 - 11:00culturomics (חקר תורשה תרבותית).
-
11:00 - 11:02זה דומה לחקר התורשה בביולוגיה.
-
11:02 - 11:04חקר התורשה שם עדשה על ביולוגיה
-
11:04 - 11:07דרך החלון של סדרות של רצפי בסיס בחומר התורשתי האנושי.
-
11:07 - 11:09חקר תורשה תרבותית זה משהו דומה.
-
11:09 - 11:12זה שימוש באנליזה של איסוף נתונים בקנה-מידה ענקי
-
11:12 - 11:14לחקר של תרבות אנושית.
-
11:14 - 11:16כאן, במקום להביט דרך עדשת החומר התורשתי,
-
11:16 - 11:19מביטים דרך עדשה של פיסות של רשומות היסטוריות שעברו דיגיטליזציה.
-
11:19 - 11:21הדבר הגדול בחקר תורשה תרבותית
-
11:21 - 11:23הוא שכל אחד יכול לעשות זאת.
-
11:23 - 11:25מדוע כל אחד יכול לעשות זאת?
-
11:25 - 11:27זה מכיוון ששלושה אנשים,
-
11:27 - 11:30ג'ון אורוונט, מאט גריי וויל ברוקמן מגוגל,
-
11:30 - 11:32ראו את אב-הטיפוס של מצגת המשקל-n,
-
11:32 - 11:34ואמרו, "זה כזה כיף.
-
11:34 - 11:37עלינו להפכה לזמינה לציבור."
-
11:37 - 11:39תוך שבועיים -- שבועיים לפני שהמאמר שלנו התפרסם --
-
11:39 - 11:42הם כתבו תוכנית לגירסת מצגת משקל-n בשביל כלל הציבור.
-
11:42 - 11:45ניתן להקליד כל מילה או ביטוי שחפצים בהם
-
11:45 - 11:47ולראות את משקל ה-n שלהם מייד --
-
11:47 - 11:49וגם להציג דוגמאות של כל הספרים המגוונים
-
11:49 - 11:51שבהם מופיע המשקל-n שבחרת.
-
11:51 - 11:53ג'.מ.: נעשה בזה שימוש יותר ממיליון פעם ביום הראשון,
-
11:53 - 11:55וזו באמת השאילתא הטובה ביותר מכולן.
-
11:55 - 11:58אנשים רוצים את הטוב ביותר, להניח את הרגל היותר טובה מלפנים.
-
11:58 - 12:01אבל מתברר שבמאה ה-18, לאנשים לא היה ממש אכפת מכל זה.
-
12:01 - 12:04הם לא רצו את הטוב ביותר (best), אלא את הטוב ביותר (beft).
-
12:04 - 12:07לכן מה שקרה הוא, טוב, ברור שזו טעות.
-
12:07 - 12:09זה לא שהם שאפו לבינוניות,
-
12:09 - 12:12אלא שהיו נוהגים לכתוב S בצורה שונה, בערך כמו F.
-
12:12 - 12:15גוגל לא תפסו זאת בזמנו,
-
12:15 - 12:18לכן דיווחנו על כך במאמר המדעי שכתבנו.
-
12:18 - 12:20אבל מתברר שזה רק מזכיר לנו
-
12:20 - 12:22שלמרות שכל זה כיף גדול,
-
12:22 - 12:24כאשר מפרשים את הגרפים הללו, צריך מאוד להיזהר,
-
12:24 - 12:27ושעלינו לאמץ סטנדרטים בסיסיים של מדע.
-
12:27 - 12:30א.ל.א: אנשים נוהגים להשתמש בזה לכל מיני מטרות.
-
12:30 - 12:37(צחוק)
-
12:37 - 12:39בעצם, אין לנו יותר צורך לדבר,
-
12:39 - 12:42אנו רק נראה לכם את כל השקופיות ונישאר דוממים.
-
12:42 - 12:45אדם זה התעניין בהיסטוריית התיסכול.
-
12:45 - 12:48ישנם סוגי תיסכול שונים.
-
12:48 - 12:51אם נפגעים בבוהן, יש אחד "ארג".
-
12:51 - 12:53אם כדור-הארץ מושמד על-ידי הווגונים
-
12:53 - 12:55כדי לפנות דרך למעבר בין-כוכבי,
-
12:55 - 12:57זה שמונה א "אאאאאאאארג".
-
12:57 - 12:59אדם זה חוקר את כל ה"ארגים",
-
12:59 - 13:01מאחד עד שמונה א-ים.
-
13:01 - 13:03מתברר
-
13:03 - 13:05שה"ארגים" הפחות נפוצים
-
13:05 - 13:08הם אלה אשר קשורים בדברים היותר מתסכלים --
-
13:08 - 13:11מלבד, באופן משונה, בשנות ה-80 המוקדמות.
-
13:11 - 13:13אנו סבורים שזה עשוי להיות קשור איכשהו ברייגן.
-
13:13 - 13:15(צחוק)
-
13:15 - 13:18ג'.מ.: ישנם הרבה שימושים לנתונים אלה,
-
13:18 - 13:21אבל השורה התחתונה היא שרשומות היסטוריות עוברות דיגיטליזציה.
-
13:21 - 13:23גוגל החלה בדיגיטליזציה של 15 מיליון ספרים.
-
13:23 - 13:25זה 12 אחוז מכל הספרים שיצאו אי-פעם לאור.
-
13:25 - 13:28זוהי פיסה גדולה למדיי של התרבות האנושית.
-
13:28 - 13:31יש בנוסף עוד הרבה בתרבות: ישנם כתבי-יד, ישנם עיתונים,
-
13:31 - 13:33ישנם דברים שאינם טקסטים, כמו אמנות וציורים.
-
13:33 - 13:35כל זה אמור להיות במחשבים שלנו,
-
13:35 - 13:37במחשבים בכל העולם.
-
13:37 - 13:40וכאשר זה יקרה, יחול שינוי באופן בו אנו מבינים את עברנו,
-
13:40 - 13:42את ההווה שלנו ואת התרבות האנושית.
-
13:42 - 13:44תודה רבה לכם.
-
13:44 - 13:47(מחיאות כפיים)
- Title:
- מה למדנו מ-5 מיליון ספרים
- Speaker:
- Jean-Baptiste Michel + Erez Lieberman Aiden
- Description:
-
more » « less
האם שיחקתם פעם בתוכנה הגרפית Ngram של מעבדות גוגל? זהו כלי ממכר המאפשר לנו לחפש מילים ורעיונות בבסיס נתונים של 5 מיליון ספרים שנכתבו לאורך מאות שנים. ארז ליברמן איידן וז'אן-באפטיסט מישל מראים לנו כיצד זה עובד, וגם כמה מהדברים המפתיעים שניתן ללמוד מתוך 500 מיליארד מילים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 13:48
|
Yubal Masalker added a translation |