1
00:00:00,000 --> 00:00:02,000
ארז ליברמן איידן: כולם יודעים

2
00:00:02,000 --> 00:00:05,000
שתמונה שווה אלף מילים.

3
00:00:07,000 --> 00:00:09,000
אבל אנחנו בהרווארד

4
00:00:09,000 --> 00:00:12,000
תהינו אם זה באמת נכון.

5
00:00:12,000 --> 00:00:14,000
(צחוק)

6
00:00:14,000 --> 00:00:18,000
לכן הרכבנו צוות של מומחים

7
00:00:18,000 --> 00:00:20,000
שמגיעים מהרווארד, MIT,

8
00:00:20,000 --> 00:00:23,000
המילון למורשת אמריקאית, אנציקלופדיה בריטניקה

9
00:00:23,000 --> 00:00:25,000
ואפילו מנותני החסות

10
00:00:25,000 --> 00:00:28,000
הגאים שלנו, גוגל.

11
00:00:28,000 --> 00:00:30,000
הרהרנו בזה

12
00:00:30,000 --> 00:00:32,000
במשך כארבע שנים

13
00:00:32,000 --> 00:00:37,000
והגענו למסקנה מדהימה.

14
00:00:37,000 --> 00:00:40,000
גבירותיי ורבותיי, תמונה אינה שווה אלף מילים.

15
00:00:40,000 --> 00:00:42,000
בעצם, מצאנו כמה תמונות

16
00:00:42,000 --> 00:00:47,000
השוות 500 מיליארד מילים.

17
00:00:47,000 --> 00:00:49,000
ג'ין-בפטיסט מישל: כיצד הגענו למסקנה זו?

18
00:00:49,000 --> 00:00:51,000
ארז ואני חשבנו על דרכים

19
00:00:51,000 --> 00:00:53,000
לקבלת תמונה כוללת של תרבות

20
00:00:53,000 --> 00:00:56,000
והיסטוריה אנושית: של שינוי לאורך זמן.

21
00:00:56,000 --> 00:00:58,000
כל-כך הרבה ספרים נכתבו במהלך השנים.

22
00:00:58,000 --> 00:01:00,000
לכן חשבנו שהדרך הכי טובה ללמוד מהם

23
00:01:00,000 --> 00:01:02,000
היא לקרוא את כל מיליוני הספרים.

24
00:01:02,000 --> 00:01:05,000
כמובן שאם יש מדד לעד כמה שזה מרשים,

25
00:01:05,000 --> 00:01:08,000
יש למקם אותו מאוד, מאוד גבוה.

26
00:01:08,000 --> 00:01:10,000
הבעיה היא שקיים גם ציר X,

27
00:01:10,000 --> 00:01:12,000
שהוא ציר התכליתיות במקרה זה,

28
00:01:12,000 --> 00:01:14,000
שעל-פיו זה מאוד, מאוד נמוך.

29
00:01:14,000 --> 00:01:17,000
(מחיאות כפיים)

30
00:01:17,000 --> 00:01:20,000
אנשים נוטים להשתמש בגישה אלטרנטיבית,

31
00:01:20,000 --> 00:01:22,000
שזה לקחת כמה מקורות ולקרוא אותם בתשומת לב.

32
00:01:22,000 --> 00:01:24,000
זה מאוד מעשי אבל לא מרשים.

33
00:01:24,000 --> 00:01:27,000
מה שבאמת צריך לעשות

34
00:01:27,000 --> 00:01:30,000
זה להיכנס לחלק המרשים אבל גם המעשי של סביבה זו.

35
00:01:30,000 --> 00:01:33,000
מתברר שיש חברה מעבר לנהר שנקראת גוגל

36
00:01:33,000 --> 00:01:35,000
שהחלה במיזם דיגיטליזציה לפני כמה שנים

37
00:01:35,000 --> 00:01:37,000
העשוי לאפשר את יישומה של גישה זו.

38
00:01:37,000 --> 00:01:39,000
הם ביצעו דיגיטליזציה למיליוני ספרים.

39
00:01:39,000 --> 00:01:42,000
זה אומר שניתן לנצל שיטות ממוחשבות

40
00:01:42,000 --> 00:01:44,000
כדי לקרוא את כל הספרים בלחיצת כפתור.

41
00:01:44,000 --> 00:01:47,000
זה מאוד מעשי וגם מרשים ביותר.

42
00:01:48,000 --> 00:01:50,000
א.ל.א.: אספר לכם קצת מאיפה הספרים מגיעים.

43
00:01:50,000 --> 00:01:53,000
מאז זמנים קדומים, היו כבר מיליוני סופרים.

44
00:01:53,000 --> 00:01:56,000
סופרים אלה שאפו לכתוב ספרים.

45
00:01:56,000 --> 00:01:58,000
וזה הפך לקל משמעותית

46
00:01:58,000 --> 00:02:00,000
עם התפתחות הדפוס לפני מספר מאות שנים.

47
00:02:00,000 --> 00:02:03,000
מאז, הסופרים זכו לפרסם ספרים

48
00:02:03,000 --> 00:02:05,000
129 מיליון

49
00:02:05,000 --> 00:02:07,000
פעמים.

50
00:02:07,000 --> 00:02:09,000
אם כל אותם הספרים לא הלכו לאיבוד

51
00:02:09,000 --> 00:02:11,000
במהלך ההיסטוריה, הם נמצאים בספריות,

52
00:02:11,000 --> 00:02:14,000
ורבים מבין הספרים האלה נשלפים מהספריות

53
00:02:14,000 --> 00:02:16,000
ועוברים דיגיטליזציה אצל גוגל,

54
00:02:16,000 --> 00:02:18,000
אשר סרקה עד כה 15 מיליון ספרים.

55
00:02:18,000 --> 00:02:21,000
כאשר בגוגל עושים דיגיטליזציה לספר, הם מעבירים אותו לפורמט באמת יפה.

56
00:02:21,000 --> 00:02:23,000
יש לנו נתונים ובנוסף יש לנו נתונים על מאפייני הנתונים.

57
00:02:23,000 --> 00:02:26,000
יש לנו מידע על דברים כגון היכן זה פורסם,

58
00:02:26,000 --> 00:02:28,000
מי היה המחבר, מתי זה פורסם.

59
00:02:28,000 --> 00:02:31,000
ומה שאנו עושים זה לעבור על כל הרשומות האלו

60
00:02:31,000 --> 00:02:35,000
ולוותר על כל הנתונים שאינם מהאיכות הכי גבוהה.

61
00:02:35,000 --> 00:02:37,000
מה שנשאר זה

62
00:02:37,000 --> 00:02:40,000
אוסף של 5 מיליון ספרים,

63
00:02:40,000 --> 00:02:43,000
500 מיליארד מילים,

64
00:02:43,000 --> 00:02:45,000
מחרוזת של אותיות הארוכה פי אלף

65
00:02:45,000 --> 00:02:48,000
מהחומר התורשתי האנושי --

66
00:02:48,000 --> 00:02:50,000
טקסט שאם ייכתב,

67
00:02:50,000 --> 00:02:52,000
יגיע מכאן לירח ובחזרה

68
00:02:52,000 --> 00:02:54,000
10 פעמים ויותר --

69
00:02:54,000 --> 00:02:58,000
זהו פלח משמעותי מהתורשה התרבותית שלנו.

70
00:02:58,000 --> 00:03:00,000
ברור שמה שעשינו

71
00:03:00,000 --> 00:03:03,000
כאשר נתקלנו בהיפרבולה שערורייתית כזו --

72
00:03:03,000 --> 00:03:05,000
(צחוק)

73
00:03:05,000 --> 00:03:08,000
היה מה שכל חוקר המכבד את עצמו

74
00:03:08,000 --> 00:03:11,000
היה עושה.

75
00:03:11,000 --> 00:03:13,000
לקחנו דף מתוך קטע קומי ברשת,

76
00:03:13,000 --> 00:03:15,000
ואמרנו, "תתרחקי מאיתנו.

77
00:03:15,000 --> 00:03:17,000
אנו הולכים להיעזר במדע."

78
00:03:17,000 --> 00:03:19,000
(צחוק)

79
00:03:19,000 --> 00:03:21,000
ג'.מ.: טוב, ברור שחשבנו

80
00:03:21,000 --> 00:03:23,000
שאולי נחשוף את הנתונים לאנשים

81
00:03:23,000 --> 00:03:25,000
כדי שיעשו עליהם מחקרים מדעיים.

82
00:03:25,000 --> 00:03:27,000
התחלנו לחשוב איזה נתונים לשחרר.

83
00:03:27,000 --> 00:03:29,000
האמת שהיינו רוצים לשחרר

84
00:03:29,000 --> 00:03:31,000
את מלוא הטקסט של כל 5 מיליון הספרים.

85
00:03:31,000 --> 00:03:33,000
אבל גוגל, ובעיקר ג'ון אורוונט,

86
00:03:33,000 --> 00:03:35,000
סיפרו לנו שעלינו ללמוד משוואה אחת.

87
00:03:35,000 --> 00:03:38,000
אם יש לכם 5 מיליון, זה אומר 5 מיליון סופרים

88
00:03:38,000 --> 00:03:41,000
ו-5 מיליון תביעות משפטיות שזה ממש המון.

89
00:03:41,000 --> 00:03:43,000
כך שגם אם זה יהיה ממש, ממש מרשים,

90
00:03:43,000 --> 00:03:46,000
שוב, זה מאוד, מאוד לא מעשי.

91
00:03:46,000 --> 00:03:48,000
(צחוק)

92
00:03:48,000 --> 00:03:50,000
ואנו שוב ויתרנו,

93
00:03:50,000 --> 00:03:53,000
ואימצנו את הגישה המאוד מעשית, שהיתה קצת פחות מרשימה.

94
00:03:53,000 --> 00:03:55,000
אמרנו, במקום לשחרר את מלוא הטקסט,

95
00:03:55,000 --> 00:03:57,000
נשחרר סטטיסטיקות על הספרים.

96
00:03:57,000 --> 00:03:59,000
ניקח לדוגמא "קורטוב של אושר".

97
00:03:59,000 --> 00:04:01,000
אלו הן ארבע מילים (באנגלית); נקרא לזה משקל-ארבע.

98
00:04:01,000 --> 00:04:03,000
נספר לכם כמה פעמים משקל-ארבע מסויים

99
00:04:03,000 --> 00:04:05,000
הופיע בספרים ב-1801, 1802, 1803,

100
00:04:05,000 --> 00:04:07,000
עד 2008.

101
00:04:07,000 --> 00:04:09,000
זה נותן לנו מרווחי זמן של תדירות השימוש

102
00:04:09,000 --> 00:04:11,000
בביטוי מסויים זה לאורך תקופה.

103
00:04:11,000 --> 00:04:14,000
אנו עושים זאת לכל המילים והביטויים אשר מופיעים בספרים הללו,

104
00:04:14,000 --> 00:04:17,000
וזה נותן לנו טבלה גדולה של שני מיליארד שורות

105
00:04:17,000 --> 00:04:19,000
המספרות לנו על הדרך בה תרבות משתנה.

106
00:04:19,000 --> 00:04:21,000
א.ל.א.: שני מיליארד השורות הללו,

107
00:04:21,000 --> 00:04:23,000
אנו מכנים אותן שני מיליארד משקלי-n.

108
00:04:23,000 --> 00:04:25,000
מה הן מספרות לנו?

109
00:04:25,000 --> 00:04:27,000
כל משקל-n לכשעצמו מודד מגמות תרבותיות.

110
00:04:27,000 --> 00:04:29,000
אתן לכם דוגמא.

111
00:04:29,000 --> 00:04:31,000
נניח שאני מצליח במשהו,

112
00:04:31,000 --> 00:04:33,000
לכן מחר ברצוני לספר לכם על ההצלחה שלי.

113
00:04:33,000 --> 00:04:36,000
אני עשוי לומר, "אתמול, הצלחתי (I throve)."

114
00:04:36,000 --> 00:04:39,000
או לחילופין, אתמול, הצלחתי (I thrived)".

115
00:04:39,000 --> 00:04:42,000
במה עליי להשתמש?

116
00:04:42,000 --> 00:04:44,000
כיצד יודעים?

117
00:04:44,000 --> 00:04:46,000
עד לפני 6 חודשים,

118
00:04:46,000 --> 00:04:48,000
המצב העדכני בתחום זה היה

119
00:04:48,000 --> 00:04:50,000
שהולכים, לדוגמא,

120
00:04:50,000 --> 00:04:52,000
לפסיכולוג כזה עם שיער מדהים,

121
00:04:52,000 --> 00:04:54,000
ואומרים,

122
00:04:54,000 --> 00:04:57,000
"סטיב, אתה מומחה בפעלים חריגים.

123
00:04:57,000 --> 00:04:59,000
מה עליי לעשות?"

124
00:04:59,000 --> 00:05:01,000
והוא היה עונה, "רוב האנשים אומרים thrived,

125
00:05:01,000 --> 00:05:04,000
אבל כמה אומרים throve"

126
00:05:04,000 --> 00:05:06,000
גם אתם יודעים, פחות או יותר,

127
00:05:06,000 --> 00:05:09,000
שאם הייתם חוזרים 200 שנה אחורה

128
00:05:09,000 --> 00:05:12,000
ושואלים את המדינאי הזה שגם לו יש שיער מדהים,

129
00:05:12,000 --> 00:05:15,000
(צחוק)

130
00:05:15,000 --> 00:05:17,000
"טום, מה עליי להגיד?"

131
00:05:17,000 --> 00:05:19,000
הוא היה עונה, "בזמני, רוב האנשים השתמשו ב-throve,

132
00:05:19,000 --> 00:05:22,000
אבל כמה ב-thrived".

133
00:05:22,000 --> 00:05:24,000
כעת מה שאראה לכם זה נתונים גולמיים.

134
00:05:24,000 --> 00:05:28,000
שתי שורות מטבלה זו של 2 מיליארד שורות.

135
00:05:28,000 --> 00:05:30,000
מה שרואים זו התדירות, שנה אחר שנה,

136
00:05:30,000 --> 00:05:33,000
של "thrived" מול "throve" לאורך זמן.

137
00:05:34,000 --> 00:05:36,000
אלו רק שתי שורות

138
00:05:36,000 --> 00:05:39,000
מתוך 2 מיליארד שורות.

139
00:05:39,000 --> 00:05:41,000
כך שכל מערך הנתונים

140
00:05:41,000 --> 00:05:44,000
מרשים פי מיליארד מאשר שקופית זו.

141
00:05:44,000 --> 00:05:46,000
(צחוק)

142
00:05:46,000 --> 00:05:50,000
(מחיאות כפיים)

143
00:05:50,000 --> 00:05:52,000
ג'.מ: ישנן הרבה תמונות אחרות

144
00:05:52,000 --> 00:05:54,000
השוות 500 מיליארד מילים. למשל זו.

145
00:05:54,000 --> 00:05:56,000
אם ניקח את שפעת,

146
00:05:56,000 --> 00:05:58,000
נראה שיאים בזמנים שאנו יודעים

147
00:05:58,000 --> 00:06:01,000
שבהם מגיפות השפעת חיסלו אנשים בכל העולם.

148
00:06:01,000 --> 00:06:04,000
א.ל.א.: אם עדיין לא השתכנעתם,

149
00:06:04,000 --> 00:06:06,000
פני-הים עולים,

150
00:06:06,000 --> 00:06:09,000
כך גם דו-תחמוצת הפחמן באויר והטמפרטורה הממוצעת.

151
00:06:09,000 --> 00:06:12,000
ג'.מ.: אולי גם תרצו לראות את משקל-n המסויים הזה,

152
00:06:12,000 --> 00:06:15,000
וזה כדי לספר לניטשה שאלוהים לא מת,

153
00:06:15,000 --> 00:06:18,000
אף על-פי שתסכימו אולי שהוא זקוק ליחצ"ן יותר טוב.

154
00:06:18,000 --> 00:06:20,000
(צחוק)

155
00:06:20,000 --> 00:06:23,000
א.ל.א.: ניתן להגיע לכמה תפיסות מופשטות מדבר כזה.

156
00:06:23,000 --> 00:06:25,000
לדוגמא, אספר לכם על ההיסטוריה

157
00:06:25,000 --> 00:06:27,000
של שנת 1950.

158
00:06:27,000 --> 00:06:29,000
לאורך רוב ההיסטוריה בקירוב,

159
00:06:29,000 --> 00:06:31,000
אף אחד לא שם על שנת 1950.

160
00:06:31,000 --> 00:06:33,000
ב-1700, ב-1800, ב-1900,

161
00:06:33,000 --> 00:06:36,000
לאף אחד לא היה אכפת.

162
00:06:37,000 --> 00:06:39,000
לאורך שנות ה-30 וה-40,

163
00:06:39,000 --> 00:06:41,000
לאף אחד לא היה אכפת.

164
00:06:41,000 --> 00:06:43,000
פתאום, באמצע שנות ה-40,

165
00:06:43,000 --> 00:06:45,000
התחיל הבאז.

166
00:06:45,000 --> 00:06:47,000
אנשים גילו ש-1950 עומדת להגיע,

167
00:06:47,000 --> 00:06:49,000
והיא יכולה להיות דבר גדול.

168
00:06:49,000 --> 00:06:52,000
(צחוק)

169
00:06:52,000 --> 00:06:55,000
אבל שום דבר לא גרם להם להתעניין ב-1950

170
00:06:55,000 --> 00:06:58,000
כמו השנה 1950 עצמה.

171
00:06:58,000 --> 00:07:01,000
(צחוק)

172
00:07:01,000 --> 00:07:03,000
אנשים התהלכו עם אובססיה בתוכם.

173
00:07:03,000 --> 00:07:05,000
הם לא יכלו להפסיק לדבר

174
00:07:05,000 --> 00:07:08,000
על כל הדברים שהם עשו ב-1950,

175
00:07:08,000 --> 00:07:11,000
כל הדברים שהם תיכננו לעשות ב-1950,

176
00:07:11,000 --> 00:07:16,000
כל החלומות שהם רצו להגשים ב-1950.

177
00:07:16,000 --> 00:07:18,000
למעשה, 1950 היתה כה מרתקת

178
00:07:18,000 --> 00:07:20,000
שבשנים שלאחריה,

179
00:07:20,000 --> 00:07:23,000
אנשים פשוט המשיכו לדבר על כל הדברים המדהימים שקרו,

180
00:07:23,000 --> 00:07:25,000
ב-51, 52, 53.

181
00:07:25,000 --> 00:07:27,000
לבסוף ב-1954,

182
00:07:27,000 --> 00:07:29,000
מישהו התעורר ושם לב

183
00:07:29,000 --> 00:07:33,000
ש-1950 איכשהו עבר זמנה.

184
00:07:33,000 --> 00:07:35,000
(צחוק)

185
00:07:35,000 --> 00:07:37,000
וככה סתם, הבלון התפוצץ.

186
00:07:37,000 --> 00:07:39,000
(צחוק)

187
00:07:39,000 --> 00:07:41,000
וסיפורה של 1950 הוא הסיפור

188
00:07:41,000 --> 00:07:43,000
של כל שנה שיש עליה רשומות,

189
00:07:43,000 --> 00:07:46,000
עם שינוי קטן, כי כעת יש לנו את התרשימים היפים האלה.

190
00:07:46,000 --> 00:07:49,000
ומאחר ויש לנו אותם, אנו יכולים למדוד דברים שונים.

191
00:07:49,000 --> 00:07:51,000
אנו יכולים לשאול, "כמה מהר הבלון מתפוצץ?"

192
00:07:51,000 --> 00:07:54,000
מתברר שניתן למדוד זאת בדיוק מאוד גבוה.

193
00:07:54,000 --> 00:07:57,000
מזה נוצרו משוואות, נוצרו גרפים,

194
00:07:57,000 --> 00:07:59,000
והתוצאה הסופית היא

195
00:07:59,000 --> 00:08:02,000
שמצאנו שהבלון מתפוצץ יותר ויותר מהר

196
00:08:02,000 --> 00:08:04,000
עם כל שנה שעוברת.

197
00:08:04,000 --> 00:08:09,000
אנו מאבדים עניין בעבר בקצב הולך וגובר.

198
00:08:09,000 --> 00:08:11,000
ג'.מ.: ועכשיו עצה קטנה בנושא קריירה.

199
00:08:11,000 --> 00:08:13,000
עבור אלה מכם ששואפים להתפרסם,

200
00:08:13,000 --> 00:08:15,000
ניתן ללמוד מ-25 הפוליטיקאים המובילים,

201
00:08:15,000 --> 00:08:17,000
הסופרים, השחקנים ועוד.

202
00:08:17,000 --> 00:08:20,000
אם ברצונכם להתפרסם מוקדם, עליכם להיות שחקנים,

203
00:08:20,000 --> 00:08:22,000
מכיוון שהפירסום מתחיל לטפס בסוף שנות ה-20 שלכם --

204
00:08:22,000 --> 00:08:24,000
אתם עדיין צעירים וזה נהדר.

205
00:08:24,000 --> 00:08:26,000
אם אתם יכולים להמתין מעט, עליכם להיות סופרים,

206
00:08:26,000 --> 00:08:28,000
מאחר ואז אתם מטפסים לגבהים גדולים,

207
00:08:28,000 --> 00:08:30,000
כמו מרק טוויין: מאוד מפורסם.

208
00:08:30,000 --> 00:08:32,000
אבל אם ברצונכם להגיע ממש לפיסגה,

209
00:08:32,000 --> 00:08:34,000
עליכם לדחות סיפוקים

210
00:08:34,000 --> 00:08:36,000
וכמובן, להיות פוליטיקאי.

211
00:08:36,000 --> 00:08:38,000
כאן תהיו מפורסמים בסוף שנות ה-50 שלכם,

212
00:08:38,000 --> 00:08:40,000
ותהיו מאוד, מאוד מפורסמים אחר-כך.

213
00:08:40,000 --> 00:08:43,000
גם המדענים נוטים להתפרסם כאשר הם מבוגרים בהרבה.

214
00:08:43,000 --> 00:08:45,000
כמו לדוגמא, ביולוגים ופיזיקאים

215
00:08:45,000 --> 00:08:47,000
שמקבלים פירסום כמו שחקנים.

216
00:08:47,000 --> 00:08:50,000
שגיאה אחת שעליכם להימנע ממנה זה להיות מתמטיקאי.

217
00:08:50,000 --> 00:08:52,000
(צחוק)

218
00:08:52,000 --> 00:08:54,000
אם תעשו זאת,

219
00:08:54,000 --> 00:08:57,000
אולי תחשבו, "נהדר, אגיע לשיאי בשנות ה-20 שלי."

220
00:08:57,000 --> 00:08:59,000
אבל אתם יודעים מה? לאף אחד זה לא יהיה אכפת.

221
00:08:59,000 --> 00:09:02,000
(צחוק)

222
00:09:02,000 --> 00:09:04,000
א.ל.א.: ישנן תובנות נוספות מאירות-עיניים

223
00:09:04,000 --> 00:09:06,000
בתוך המשקלי-n.

224
00:09:06,000 --> 00:09:08,000
לדוגמא, הנה המסלול של מרק שאגל,

225
00:09:08,000 --> 00:09:10,000
אמן יליד 1887.

226
00:09:10,000 --> 00:09:13,000
וזה נראה כמסלול רגיל של אדם שהתפרסם.

227
00:09:13,000 --> 00:09:17,000
הוא נהיה יותר ויותר מפורסם,

228
00:09:17,000 --> 00:09:19,000
אלא אם בודקים בשפה הגרמנית.

229
00:09:19,000 --> 00:09:21,000
אם בודקים בגרמנית, רואים משהו לגמרי מוזר,

230
00:09:21,000 --> 00:09:23,000
משהו שכמעט ולא רואים,

231
00:09:23,000 --> 00:09:25,000
שזה שהוא נהיה מאוד מפורסם

232
00:09:25,000 --> 00:09:27,000
ואז פתאום צולל לתחתית,

233
00:09:27,000 --> 00:09:30,000
עובר שפל בין 1933 ו-1945,

234
00:09:30,000 --> 00:09:33,000
לפני עלייתו מחדש.

235
00:09:33,000 --> 00:09:35,000
ובעצם, מה שרואים זו העובדה

236
00:09:35,000 --> 00:09:38,000
שמרק שאגאל היה אמן יהודי

237
00:09:38,000 --> 00:09:40,000
בגרמניה הנאצית.

238
00:09:40,000 --> 00:09:42,000
הסימנים האלה

239
00:09:42,000 --> 00:09:44,000
הם כה חזקים

240
00:09:44,000 --> 00:09:47,000
שאין צורך לדעת שמישהו צונזר.

241
00:09:47,000 --> 00:09:49,000
ניתן פשוט להסיק זאת

242
00:09:49,000 --> 00:09:51,000
בעזרת עיבוד נתונים בסיסי.

243
00:09:51,000 --> 00:09:53,000
הנה דרך פשוטה לעשות את זה.

244
00:09:53,000 --> 00:09:55,000
סביר לצפות שמידת הפירסום

245
00:09:55,000 --> 00:09:57,000
של פלוני בזמן נתון תהיה

246
00:09:57,000 --> 00:09:59,000
בקירוב הממוצע של פירסומו

247
00:09:59,000 --> 00:10:01,000
לפני אותו זמן ופירסומו אחריו.

248
00:10:01,000 --> 00:10:03,000
זה בערך מה שאנו מצפים

249
00:10:03,000 --> 00:10:06,000
ומשווים את התוצאה למידת הפירסום בפועל.

250
00:10:06,000 --> 00:10:08,000
מחלקים את האחד בשני

251
00:10:08,000 --> 00:10:10,000
כדי לקבל מה שנקרא מדד דיכוי.

252
00:10:10,000 --> 00:10:13,000
אם מדד הדיכוי מאוד, מאוד קטן,

253
00:10:13,000 --> 00:10:15,000
זה אומר שמישהו כנראה סובל מדיכוי.

254
00:10:15,000 --> 00:10:18,000
אם הוא מאוד גדול, אולי מישהו נהנה מתעמולה.

255
00:10:19,000 --> 00:10:21,000
ג'.מ.: ניתן בעצם להסתכל על

256
00:10:21,000 --> 00:10:24,000
פילוג מדדי הדיכוי על-פני האוכלוסייה כולה.

257
00:10:24,000 --> 00:10:26,000
לדוגמא, מדד דיכוי זה

258
00:10:26,000 --> 00:10:28,000
הוא של 5,000 אנשים

259
00:10:28,000 --> 00:10:30,000
הלקוח מספרים באנגליה שלא אמור להיות שם דיכוי --

260
00:10:30,000 --> 00:10:32,000
הוא ייראה כך, בגדול מרוכז סביב 1.

261
00:10:32,000 --> 00:10:34,000
מה שמצפים לו זה בערך מה שרואים כאן.

262
00:10:34,000 --> 00:10:36,000
זה הפילוג שמתקבל בגרמניה --

263
00:10:36,000 --> 00:10:38,000
מאוד שונה, הוא מוסט שמאלה.

264
00:10:38,000 --> 00:10:41,000
אנשים שם דיברו כפליים פחות ממה שהיה ניתן לצפות.

265
00:10:41,000 --> 00:10:43,000
אבל יותר חשוב, הפילוג הרבה יותר רחב.

266
00:10:43,000 --> 00:10:46,000
יש הרבה אנשים הנמצאים בקצה השמאלי של פילוג זה

267
00:10:46,000 --> 00:10:49,000
אשר דיברו פי-10 פחות ממה שהיו "צריכים".

268
00:10:49,000 --> 00:10:51,000
אבל יש גם הרבה אנשים בקצה הימני

269
00:10:51,000 --> 00:10:53,000
שנראה שהם מרויחים מתעמולה.

270
00:10:53,000 --> 00:10:56,000
תמונה זו היא המאפיין המזהה, במסד נתוני הספרים, לצנזורה.

271
00:10:56,000 --> 00:10:58,000
א.ל.א.: אנו מכנים שיטה זו

272
00:10:58,000 --> 00:11:00,000
culturomics (חקר תורשה תרבותית).

273
00:11:00,000 --> 00:11:02,000
זה דומה לחקר התורשה בביולוגיה.

274
00:11:02,000 --> 00:11:04,000
חקר התורשה שם עדשה על ביולוגיה

275
00:11:04,000 --> 00:11:07,000
דרך החלון של סדרות של רצפי בסיס בחומר התורשתי האנושי.

276
00:11:07,000 --> 00:11:09,000
חקר תורשה תרבותית זה משהו דומה.

277
00:11:09,000 --> 00:11:12,000
זה שימוש באנליזה של איסוף נתונים בקנה-מידה ענקי

278
00:11:12,000 --> 00:11:14,000
לחקר של תרבות אנושית.

279
00:11:14,000 --> 00:11:16,000
כאן, במקום להביט דרך עדשת החומר התורשתי,

280
00:11:16,000 --> 00:11:19,000
מביטים דרך עדשה של פיסות של רשומות היסטוריות שעברו דיגיטליזציה.

281
00:11:19,000 --> 00:11:21,000
הדבר הגדול בחקר תורשה תרבותית

282
00:11:21,000 --> 00:11:23,000
הוא שכל אחד יכול לעשות זאת.

283
00:11:23,000 --> 00:11:25,000
מדוע כל אחד יכול לעשות זאת?

284
00:11:25,000 --> 00:11:27,000
זה מכיוון ששלושה אנשים,

285
00:11:27,000 --> 00:11:30,000
ג'ון אורוונט, מאט גריי וויל ברוקמן מגוגל,

286
00:11:30,000 --> 00:11:32,000
ראו את אב-הטיפוס של מצגת המשקל-n,

287
00:11:32,000 --> 00:11:34,000
ואמרו, "זה כזה כיף.

288
00:11:34,000 --> 00:11:37,000
עלינו להפכה לזמינה לציבור."

289
00:11:37,000 --> 00:11:39,000
תוך שבועיים -- שבועיים לפני שהמאמר שלנו התפרסם --

290
00:11:39,000 --> 00:11:42,000
הם כתבו תוכנית לגירסת מצגת משקל-n בשביל כלל הציבור.

291
00:11:42,000 --> 00:11:45,000
ניתן להקליד כל מילה או ביטוי שחפצים בהם

292
00:11:45,000 --> 00:11:47,000
ולראות את משקל ה-n שלהם מייד --

293
00:11:47,000 --> 00:11:49,000
וגם להציג דוגמאות של כל הספרים המגוונים

294
00:11:49,000 --> 00:11:51,000
שבהם מופיע המשקל-n שבחרת.

295
00:11:51,000 --> 00:11:53,000
ג'.מ.: נעשה בזה שימוש יותר ממיליון פעם ביום הראשון,

296
00:11:53,000 --> 00:11:55,000
וזו באמת השאילתא הטובה ביותר מכולן.

297
00:11:55,000 --> 00:11:58,000
אנשים רוצים את הטוב ביותר, להניח את הרגל היותר טובה מלפנים.

298
00:11:58,000 --> 00:12:01,000
אבל מתברר שבמאה ה-18, לאנשים לא היה ממש אכפת מכל זה.

299
00:12:01,000 --> 00:12:04,000
הם לא רצו את הטוב ביותר (best), אלא את הטוב ביותר (beft).

300
00:12:04,000 --> 00:12:07,000
לכן מה שקרה הוא, טוב, ברור שזו טעות.

301
00:12:07,000 --> 00:12:09,000
זה לא שהם שאפו לבינוניות,

302
00:12:09,000 --> 00:12:12,000
אלא שהיו נוהגים לכתוב S בצורה שונה, בערך כמו F.

303
00:12:12,000 --> 00:12:15,000
גוגל לא תפסו זאת בזמנו,

304
00:12:15,000 --> 00:12:18,000
לכן דיווחנו על כך במאמר המדעי שכתבנו.

305
00:12:18,000 --> 00:12:20,000
אבל מתברר שזה רק מזכיר לנו

306
00:12:20,000 --> 00:12:22,000
שלמרות שכל זה כיף גדול,

307
00:12:22,000 --> 00:12:24,000
כאשר מפרשים את הגרפים הללו, צריך מאוד להיזהר,

308
00:12:24,000 --> 00:12:27,000
ושעלינו לאמץ סטנדרטים בסיסיים של מדע.

309
00:12:27,000 --> 00:12:30,000
א.ל.א: אנשים נוהגים להשתמש בזה לכל מיני מטרות.

310
00:12:30,000 --> 00:12:37,000
(צחוק)

311
00:12:37,000 --> 00:12:39,000
בעצם, אין לנו יותר צורך לדבר,

312
00:12:39,000 --> 00:12:42,000
אנו רק נראה לכם את כל השקופיות ונישאר דוממים.

313
00:12:42,000 --> 00:12:45,000
אדם זה התעניין בהיסטוריית התיסכול.

314
00:12:45,000 --> 00:12:48,000
ישנם סוגי תיסכול שונים.

315
00:12:48,000 --> 00:12:51,000
אם נפגעים בבוהן, יש אחד "ארג".

316
00:12:51,000 --> 00:12:53,000
אם כדור-הארץ מושמד על-ידי הווגונים

317
00:12:53,000 --> 00:12:55,000
כדי לפנות דרך למעבר בין-כוכבי,

318
00:12:55,000 --> 00:12:57,000
זה שמונה א "אאאאאאאארג".

319
00:12:57,000 --> 00:12:59,000
אדם זה חוקר את כל ה"ארגים",

320
00:12:59,000 --> 00:13:01,000
מאחד עד שמונה א-ים.

321
00:13:01,000 --> 00:13:03,000
מתברר

322
00:13:03,000 --> 00:13:05,000
שה"ארגים" הפחות נפוצים

323
00:13:05,000 --> 00:13:08,000
הם אלה אשר קשורים בדברים היותר מתסכלים --

324
00:13:08,000 --> 00:13:11,000
מלבד, באופן משונה, בשנות ה-80 המוקדמות.

325
00:13:11,000 --> 00:13:13,000
אנו סבורים שזה עשוי להיות קשור איכשהו ברייגן.

326
00:13:13,000 --> 00:13:15,000
(צחוק)

327
00:13:15,000 --> 00:13:18,000
ג'.מ.: ישנם הרבה שימושים לנתונים אלה,

328
00:13:18,000 --> 00:13:21,000
אבל השורה התחתונה היא שרשומות היסטוריות עוברות דיגיטליזציה.

329
00:13:21,000 --> 00:13:23,000
גוגל החלה בדיגיטליזציה של 15 מיליון ספרים.

330
00:13:23,000 --> 00:13:25,000
זה 12 אחוז מכל הספרים שיצאו אי-פעם לאור.

331
00:13:25,000 --> 00:13:28,000
זוהי פיסה גדולה למדיי של התרבות האנושית.

332
00:13:28,000 --> 00:13:31,000
יש בנוסף עוד הרבה בתרבות: ישנם כתבי-יד, ישנם עיתונים,

333
00:13:31,000 --> 00:13:33,000
ישנם דברים שאינם טקסטים, כמו אמנות וציורים.

334
00:13:33,000 --> 00:13:35,000
כל זה אמור להיות במחשבים שלנו,

335
00:13:35,000 --> 00:13:37,000
במחשבים בכל העולם.

336
00:13:37,000 --> 00:13:40,000
וכאשר זה יקרה, יחול שינוי באופן בו אנו מבינים את עברנו,

337
00:13:40,000 --> 00:13:42,000
את ההווה שלנו ואת התרבות האנושית.

338
00:13:42,000 --> 00:13:44,000
תודה רבה לכם.

339
00:13:44,000 --> 00:13:47,000
(מחיאות כפיים)