פול סנלגרוב עורך מיפקד באוקיינוס
-
0:00 - 0:03הים מכסה 70% מכוכב הלכת שלנו,
-
0:03 - 0:05ולדעתי ארתור סי קלארק כנראה צדק
-
0:05 - 0:08כשאמר שהיינו צריכים לכנות את עולמנו
-
0:08 - 0:10"כוכב הלכת ים".
-
0:10 - 0:12האוקיינוסים גם מאד פוריים,
-
0:12 - 0:14כפי שאתם רואים בתמונת הלווין
-
0:14 - 0:16של הפוטוסינתזה, של יצירת החיים החדשים.
-
0:16 - 0:19למעשה, הים יוצר מידי יום מחצית מהחיים החדשים בעולם.
-
0:19 - 0:22וגם כמחצית מכל החמצן שאנו נושמים.
-
0:22 - 0:25בנוסף, הרבה מהמגוון הביולוגי בעולם שוכן בו,
-
0:25 - 0:27ועל חלק גדול ממנו איננו יודעים דבר.
-
0:27 - 0:29אך היום אספר לכם על מעט ממנו.
-
0:29 - 0:31ואפילו לא אכנס לכל נושא החלבונים
-
0:31 - 0:33שאנו מפיקים מן הים.
-
0:33 - 0:35מדובר בכ-10% מהביקוש הגלובלי
-
0:35 - 0:38וב-100% מהביקוש של כמה מדינות איים.
-
0:38 - 0:40אילו הייתם צוללים ויורדים
-
0:40 - 0:42למעמקי 95% הביוספירה התומכת-חיים,
-
0:42 - 0:44הסביבה היתה מחשיכה לחלוטין במהירות,
-
0:44 - 0:46פרט לנקודות אור
-
0:46 - 0:48של אורגניזמים בעלי תאורה טבעית.
-
0:48 - 0:50ואם הייתם מדליקים את האורות,
-
0:50 - 0:52הייתם רואים מידי פעם אורגניזמים מופלאים חולפים,
-
0:52 - 0:54כי אלה הם תושבי המעמקים,
-
0:54 - 0:56הדברים שחיים במעמקי האוקיינוס.
-
0:56 - 0:59ולבסוף היתה מופיעה קרקעית הים העמוק.
-
0:59 - 1:02בית הגידול הזה מכסה את רוב פני כדור הארץ
-
1:02 - 1:04יותר מסכום כל בתי הגידול האחרים.
-
1:04 - 1:06אולם ידוע לנו יותר על פני הירח ועל המאדים
-
1:06 - 1:08מאשר על הסביבה הזו,
-
1:08 - 1:10למרות שיהיה עוד עלינו למצות
-
1:10 - 1:13כל גרם של מזון, נשימת חמצן או טיפת מים
-
1:13 - 1:15מגופי המים האלה.
-
1:15 - 1:17אז לפני 10 שנים,
-
1:17 - 1:20הוחל בתכנית בינ"ל בשם "מיפקד בעלי החיים בים",
-
1:20 - 1:22שנועדה לנסות לשפר את הבנתנו
-
1:22 - 1:24בנוגע לחיים באוקיינוסי העולם.
-
1:24 - 1:27התכנית כללה 17 מיזמים שונים סביב העולם.
-
1:27 - 1:29כפי שאתם רואים, אלה טביעות הרגל של המיזמים השונים.
-
1:29 - 1:32ואני מקווה שתעריכו את מידת הכיסוי הגלובלי
-
1:32 - 1:34שהם הצליחו להשיג.
-
1:34 - 1:36הכל התחיל כששני מדענים, פרד גרזלי וג'סי אוסובל,
-
1:36 - 1:39נפגשו בוודס הול שבמסצ'וסטס
-
1:39 - 1:41כאורחיו של המכון האוקיינוגרפי המפורסם.
-
1:41 - 1:44ופרד התלונן על מצב המגוון הביולוגי הימי
-
1:44 - 1:47ועל כך שהוא בצרה ולא עושים כלום בנוגע לכך.
-
1:47 - 1:49ומאותו דיון התפתחה התכנית הזו
-
1:49 - 1:51שכוללת 2,700 מדענים
-
1:51 - 1:53מיותר מ-80 מדינות בכל העולם
-
1:53 - 1:56שהשתתפו ב-540 משלחות ימיות
-
1:56 - 1:59בעלות כוללת של 650 מיליון דולר
-
1:59 - 2:01במטרה לחקור את התפוצה, המגוון והשפע
-
2:01 - 2:04של החיים באוקיינוסי העולם.
-
2:04 - 2:06אם כן, מה גילינו?
-
2:06 - 2:08גילינו מינים חדשים ונפלאים,
-
2:08 - 2:11דברים יפהפיים ומופלאים בכל מקום שחקרנו --
-
2:11 - 2:13מהחופים ועד לתהומות הים,
-
2:13 - 2:16מחיידקים ועד דגים וכל מה שביניהם.
-
2:16 - 2:19והמגבלה לא היתה במגוון הלא-מוכר של החיים,
-
2:19 - 2:21אלא היכולת של מומחי המיון
-
2:21 - 2:23לזהות ולקטלג מינים אלה
-
2:23 - 2:25היא שהפכה למגבלה.
-
2:25 - 2:28למעשה, הם עצמם מהווים מין בסכנת הכחדה.
-
2:28 - 2:30האמת היא שמידי יום 4 או 5 מינים חדשים
-
2:30 - 2:32מזוהים באוקיינוסים.
-
2:32 - 2:35ואני טוען שהמספר היה עשוי להיות גדול בהרבה.
-
2:35 - 2:38אני מניו-פאונדלנד שבקנדה --
-
2:38 - 2:40זהו אי מול החוף המזרחי של היבשת --
-
2:40 - 2:43שבו חווינו את אחד אסונות הדגה החמורים ביותר
-
2:43 - 2:45בהיסטוריה האנושית.
-
2:45 - 2:47הצילום הזה מראה ילד קטן ליד דג בקלה.
-
2:47 - 2:49השנה היא בערך 1900.
-
2:49 - 2:51כשאני הייתי ילד בערך בגיל הזה,
-
2:51 - 2:53נהגתי לצאת לדיג עם סבי
-
2:53 - 2:55והיינו תופסים דגים שגודלם בערך חצי מזה.
-
2:55 - 2:57ואז חשבתי שזה הגודל הרגיל,
-
2:57 - 2:59כי מעולם לא ראיתי דג כזה.
-
2:59 - 3:02אילו באתם לשם היום, 20 שנה אחרי קריסת אזורי הדיג,
-
3:02 - 3:05והייתם מצליחים לדוג איזה דג - אתגר לא קטן -
-
3:05 - 3:07גודלו עדיין היה חצי מזה.
-
3:07 - 3:10כך שאנו חווים את מה שקרוי שינוי בקווי היסוד.
-
3:10 - 3:12הציפיות שלנו לגבי מה שהים מסוגל להפיק
-
3:12 - 3:14הוא משהו שאיננו באמת מסוגלים להעריך
-
3:14 - 3:17משום שלא ראינו זאת בימי חיינו.
-
3:17 - 3:20רובנו, והייתי אומר שגם אני,
-
3:20 - 3:22חושבים שהניצול של הים בידי האדם
-
3:22 - 3:24החמיר באמת
-
3:24 - 3:26רק ב-50 או 100 השנים האחרונות.
-
3:26 - 3:28עורכי המיפקד בעצם ניסו לצפות אל העבר,
-
3:28 - 3:31בעזרת כל מקור מידע עליו יכלו להניח את ידם,
-
3:31 - 3:33הכל, החל מתפריטי מסעדות
-
3:33 - 3:35ועד רשומות של מנזרים ויומני ספינות,
-
3:35 - 3:37כדי לגלות איך נראו בעבר האוקיינוסים.
-
3:37 - 3:39כי ישנם נתונים מדעיים לכל היותר
-
3:39 - 3:41רק ממלחמת העולם השניה, הכי הרבה.
-
3:41 - 3:43מה שהם למעשה גילו,
-
3:43 - 3:45הוא שהניצול הרציני החל עוד בימי הרומאים.
-
3:45 - 3:48כמובן שאז עוד לא היו אמצעי קירור.
-
3:48 - 3:50אז הדייגים היו תופסים
-
3:50 - 3:52רק את מה שיכלו לאכול או למכור בו-ביום.
-
3:52 - 3:54אבל הרומאים פיתחו את השימור במלח.
-
3:54 - 3:56וההמלחה איפשרה
-
3:56 - 3:59לאחסן ולהוביל דגים למרחקים גדולים.
-
3:59 - 4:02וכך החל הדיג המסחרי.
-
4:02 - 4:05אלו סוגי ההערכות שיש לנו
-
4:05 - 4:07לגבי מה שאיבדנו
-
4:07 - 4:10בהתייחס להשפעות האדם על הים.
-
4:10 - 4:12מדובר ב-68 עד 98 אחוז
-
4:12 - 4:14של קבוצות אורגניזמים גדולות אלה,
-
4:14 - 4:16כפי שרואים בשורות הכחולות כהות.
-
4:16 - 4:19לגבי המינים שהצלחנו לעזוב במנוחה, שעליהם אנו מגינים--
-
4:19 - 4:21למשל, יונקים ימיים בשנים האחרונות וציפורי ים--
-
4:21 - 4:23יש השתקמות מסויימת.
-
4:23 - 4:25כך שלא הכל אבוד.
-
4:25 - 4:28אך ככלל, עברנו מהמלחה למיצוי משאבים.
-
4:28 - 4:30קו הראיות הנוסף הזה מעניין מאד.
-
4:30 - 4:33מקורו בדג שלל שנידוג מול חופי פלורידה.
-
4:33 - 4:36זהו צילום משנות ה-50.
-
4:36 - 4:38שימו לב לקנה המידה שעל השיקופית,
-
4:38 - 4:40כי הנה אותה תמונה משנות ה-80,
-
4:40 - 4:42אנו רואים שהדג הזה קטן בהרבה
-
4:42 - 4:44ואנו רואים גם שינוי
-
4:44 - 4:46מבחינת הרכב הדגים האלה.
-
4:46 - 4:48עד 2007, השלל היה בעצם מגוחך
-
4:48 - 4:50במונחי גדליהם של דגי שלל.
-
4:50 - 4:52אבל זה בכלל לא מצחיק.
-
4:52 - 4:54האוקיינוסים איבדו הרבה מכושר התפוקה שלהם
-
4:54 - 4:57ואנו האחראים לכך.
-
4:57 - 4:59אז מה נשאר? בעצם, די הרבה.
-
4:59 - 5:02יש המון דברים מלהיבים, ואספר לכם מעט עליהם.
-
5:02 - 5:04אני רוצה להתחיל עם קצת טכנולוגיה,
-
5:04 - 5:06כי הרי זהו כנס של TED
-
5:06 - 5:08ואתם ודאי רוצים לשמוע על טכנולוגיה.
-
5:08 - 5:10אחד הכלים שבהם אנו דוגמים את מעמקי האוקיינוס
-
5:10 - 5:12הוא כלי רכב בשליטה מרחוק.
-
5:12 - 5:15אלו הם כלי רכב רתומים שאנו מורידים אל קרקעית הים
-
5:15 - 5:18והם משמשים לנו כעיניים וידיים בעבודה על קרקעית הים.
-
5:18 - 5:21לפני כמה שנים הייתי אמור לצאת לשיט מחקר ימי
-
5:21 - 5:24ולא יצאתי בגלל בעיות של לוחות זמנים.
-
5:24 - 5:27אבל בעזרת קישור לווייני יכולתי לשבת בחדר העבודה בביתי
-
5:27 - 5:30כשכלבי מכורבל לרגלי, כוס תה בידי,
-
5:30 - 5:32ולהורות לטייס, "אני רוצה דגימה בדיוק שם."
-
5:32 - 5:34וזה בדיוק מה שהטייס עשה עבורי.
-
5:34 - 5:37זהו סוג הטכנולוגיה הזמינה בימינו
-
5:37 - 5:39והיא לא היתה קיימת רק לפני עשר שנים.
-
5:39 - 5:41היא מאפשרת לנו לקחת דגימות מבתי גידול מופלאים אלה
-
5:41 - 5:43שמרוחקים מאד מפני הים
-
5:43 - 5:45ומהאור הטבעי.
-
5:45 - 5:48אחד הכלים שאנו מפעילים כדי לדגום את האוקיינוסים
-
5:48 - 5:50הוא אקוסטיקה, או גלי קול.
-
5:50 - 5:52היתרון של גלי קול
-
5:52 - 5:54הוא שהם עוברים היטב במים, שלא כמו אור.
-
5:54 - 5:56וכך אנו יכולים לשגר גלי קול,
-
5:56 - 5:59שמוחזרים מעצמים כמו דגים,
-
5:59 - 6:02ובדוגמה הבאה, אחד ממדעני המיפקד שיגר שתי ספינות,
-
6:02 - 6:04אחת שלחה גלי קול שהוחזרו,
-
6:04 - 6:06והתקבלו על ידי הספינה האחרת,
-
6:06 - 6:09וזה נתן לנו אומדנים מדויקים מאד, במקרה זה
-
6:09 - 6:11של 250 מיליארד מליחים
-
6:11 - 6:13בפרק זמן של כדקה.
-
6:13 - 6:16ומדובר באזור בגודל האי מנהטן.
-
6:16 - 6:18וההישג כאן מועיל מאד לדיג,
-
6:18 - 6:21כי הידיעה כמה דגים יש היא מכרעת ביותר.
-
6:21 - 6:23אנו יכולים גם להשתמש בתגיות לווין
-
6:23 - 6:25כדי לעקוב אחר בעלי חיים במסעותיהם בים.
-
6:25 - 6:27ובשביל בעלי חיים שצפים כדי לנשום,
-
6:27 - 6:29כמו פיל הים הזה,
-
6:29 - 6:31זו הזדמנות לשגר נתונים בחזרה אל החוף
-
6:31 - 6:34ולומר לנו היכן בדיוק הוא נמצא בים.
-
6:34 - 6:36מתוך זה אנו יכולים להתוות את המסלולים האלה.
-
6:36 - 6:38לדוגמה, הכחול-כהה
-
6:38 - 6:40מראה את תנועות פיל הים בצפון האוקיינוס השקט.
-
6:40 - 6:43אני מבין ששיקופית זו לא עוזרת לעיוורי הצבעים שביניכם,
-
6:43 - 6:45אך בכל זאת תעקבו אחרי.
-
6:45 - 6:47בקשר לבעלי חיים שאינם צפים,
-
6:47 - 6:49יש לנו משהו הקרוי "תג צף",
-
6:49 - 6:52שאוסף נתונים של אור ומועדי שקיעה וזריחה,
-
6:52 - 6:54ומידי זמן מסוים
-
6:54 - 6:57הוא צף אל פני הים ושוב, משדר את הנתונים בחזרה אל החוף.
-
6:57 - 7:00כי איתור לווייני לא פועל מתחת למים. לכן אנו זקוקים לכלים אלה.
-
7:00 - 7:03ובעזרתם ביכולתנו לזהות את הנתיבים הכחולים האלה,
-
7:03 - 7:05הנקודות החמות האלה באוקיינוס,
-
7:05 - 7:07שצריכות להוות אזורים בעדיפות עליונה
-
7:07 - 7:09לפעולות שימור ימי.
-
7:09 - 7:11דבר נוסף, שאולי עלה בדעתכם:
-
7:11 - 7:14כשאתם הולכים למרכול וקונים דברים, הם נסרקים,
-
7:14 - 7:16יש ברקוד על כל מוצר
-
7:16 - 7:19שאומר למחשב מהו בדיוק המוצר.
-
7:19 - 7:22הגנטיקאים פיתוח כלי דומה הקרוי "קידוד גנטי".
-
7:22 - 7:24והקידוד הזה
-
7:24 - 7:26משתמש בגן ייחודי בשם סי-או-1
-
7:26 - 7:29שנמצא בכל המינים אך שונה ממין למין.
-
7:29 - 7:31וזה אומר שאנו יכולים לזהות באופן חד משמעי
-
7:31 - 7:33מהו המין
-
7:33 - 7:35גם אם מדובר במינים זהים לכאורה,
-
7:35 - 7:37שעשויים להיות שונים לגמרי מבחינה ביולוגית.
-
7:37 - 7:39אחת הדוגמאות הנחמדות שברצוני להביא לכך
-
7:39 - 7:42היא סיפור על שתי נערות, תלמידות תיכון בעיר ניו-יורק,
-
7:42 - 7:44שעבדו על המיפקד הזה.
-
7:44 - 7:47הן יצאו ואספו דגים משווקים וממסעדות
-
7:47 - 7:49בעיר ניו-יורק וקידדו אותם.
-
7:49 - 7:51ואז גילו דג שתוייג לא נכון.
-
7:51 - 7:53למשל,
-
7:53 - 7:55הן מצאו משהו שנמכר בתור טונה, שזה יקר מאד,
-
7:55 - 7:58שהיה למעשה אמנון, דג הרבה פחות יקר.
-
7:58 - 8:00הם גם גילו מין בסכנת הכחדה
-
8:00 - 8:02שנמכר כדג פשוט.
-
8:02 - 8:04כך שהקידוד מאפשר לנו לדעת עם מה אנו עובדים
-
8:04 - 8:07וגם מה אנו אוכלים.
-
8:07 - 8:09מערכת המידע הביו-גיאוגרפי הימי
-
8:09 - 8:11היא בסיס הנתונים של כל חומר המיפקד.
-
8:11 - 8:14הגישה חופשית, וכולכם יכולים להוריד ממנה נתונים כרצונכם.
-
8:14 - 8:17היא מכילה את כל נתוני המיפקד
-
8:17 - 8:19ועוד כמה מערכי נתונים שאנשים גילו נכונות לתרום.
-
8:19 - 8:21מה שאתם יכולים לעשות עם זה
-
8:21 - 8:24הוא לעקוב אחר התפלגות המינים ומקומם באוקיינוס.
-
8:24 - 8:26מה ששירטטתי כאן הוא הנתונים שיש לנו כרגע.
-
8:26 - 8:29כאן התרכז מאמץ הדגימות שלנו.
-
8:29 - 8:31מה שאתם יכולים לראות הוא,
-
8:31 - 8:33שדגמנו את אזור צפון האוקיינוס האטלנטי,
-
8:33 - 8:35במיוחד בים הצפוני,
-
8:35 - 8:37ובמידה טובה למדי גם בחוף המזרחי של צפון אמריקה.
-
8:37 - 8:40הצבעים החמים מסמלים אזור שנדגם היטב.
-
8:40 - 8:42הצבעים הקרים, הכחול והשחור,
-
8:42 - 8:44מראים אזורים שלגביהם אין לנו כמעט נתונים.
-
8:44 - 8:46אז אפילו אחרי מיפקד בן עשר שנים,
-
8:46 - 8:49יש אזורים נרחבים שטרם נחקרו.
-
8:49 - 8:52יש בטקסס קבוצת מדענים שעובדת במפרץ מקסיקו
-
8:52 - 8:54שהחליטה, באמת מתוך אהבה,
-
8:54 - 8:56לשלב את כל הידע שיכלו להשיג
-
8:56 - 8:58על המגוון הביולוגי במפרץ מקסיקו.
-
8:58 - 9:01הם יצרו רשימה של כל המינים,
-
9:01 - 9:03היכן ידוע שהם נמצאים,
-
9:03 - 9:06וזה נראה כמו איזה תרגיל מדעי אזוטרי,
-
9:06 - 9:09אך אז, כמובן, אירעה דליפת הנפט של "דיפ הורייזן".
-
9:09 - 9:11ולפתע פתאום, העבודה הזו שנעשתה מתוך אהבה,
-
9:11 - 9:14ללא שום טעם כלכלי,
-
9:14 - 9:16הפכה לפיסת מידע קריטית
-
9:16 - 9:19בסוגיה כיצד תשתקם מערכת זו, כמה זמן זה יארך,
-
9:19 - 9:21ואיך התביעות המשפטיות
-
9:21 - 9:24והדיונים על מאות מיליארדי דולרים שיתנהלו בשנים הקרובות
-
9:24 - 9:27עתידים להיפתר.
-
9:27 - 9:29אז מה מצאנו?
-
9:29 - 9:31יכולתי לעמוד כאן שעות, אך כמובן אסור לי.
-
9:31 - 9:33אבל אספר לכם על כמה מהתגליות האהובות עלי
-
9:33 - 9:35מאותו מיפקד.
-
9:35 - 9:38אחד הדברים שגילינו הוא הנקודות החמות של המגוון הביולוגי
-
9:38 - 9:41שבהן אנו מוצאים את רוב מיני החיים בים.
-
9:41 - 9:43ומה שאנו מוצאים כשאנו עוקבים אחר המינים המוכרים
-
9:43 - 9:45הוא התפלגות מעין זו.
-
9:45 - 9:47אנו רואים שמבחינת תוויות חוף,
-
9:47 - 9:49של אותם אורגניזמים שחיים בקרבת החוף,
-
9:49 - 9:51הם יותר מגוונים באזורים הטרופיים.
-
9:51 - 9:53ידענו זאת מזה זמן-מה,
-
9:53 - 9:55כך שזו איננה פריצת-דרך אמיתית.
-
9:55 - 9:57אך מה שבאמת מרגש
-
9:57 - 9:59הוא שבעלי התוויות הימיות, או אלה שחיים הרחק מהחוף,
-
9:59 - 10:01מגוונים יותר בשכבות הביניים.
-
10:01 - 10:04זהו שוב מידע מהסוג שעשוי להועיל למנהלים
-
10:04 - 10:07שרוצים לייעד אזורים באוקיינוס בעדיפות לשימור.
-
10:07 - 10:10ניתן לעשות זאת בקנה-מידה גלובלי, אך גם בקנה-מידה אזורי.
-
10:10 - 10:13ולכן נתונים של מגוון ביולוגי עשויים להיות בעלי ערך.
-
10:13 - 10:16ובעוד שרבים מהמינים שגילינו במיפקד
-
10:16 - 10:18הם דברים קטנים שקשה לראותם,
-
10:18 - 10:20ברור שלא תמיד זה היה המצב.
-
10:20 - 10:22לדוגמה, גם אם קשה להאמין
-
10:22 - 10:24שלובסטר במשקל 3 ק"ג יכול לחמוק מעיני המדענים,
-
10:24 - 10:26עובדה שהוא הצליח בכך עד לפני שנים מספר
-
10:26 - 10:29כשדייג מצפון אפריקה ביקש רשיון יצוא
-
10:29 - 10:32והמדענים תפסו שמדובר במשהו חדש מבחינה מדעית.
-
10:32 - 10:34בדומה לכך, אצה זו, "האצה הזהובה",
-
10:34 - 10:36שנלקחה מאלסקה, ממש מתחת לקו המים התחתון
-
10:36 - 10:38היא כנראה מין חדש.
-
10:38 - 10:40למרות שאורכה הוא 3 מטרים,
-
10:40 - 10:42היא בעצם, שוב, חמקה מעיני המדע.
-
10:42 - 10:45הבחור הזה, הדיונון גדול הסנפיר, אורכו 7 מטרים.
-
10:45 - 10:48אך למען ההגינות, הוא חי במעמקי הרכס האטלנטי התיכון,
-
10:48 - 10:50כך שהיה קשה בהרבה למצוא אותו.
-
10:50 - 10:53אך עדיין יש פוטנציאל לגילוי דברים גדולים ומלהיבים.
-
10:53 - 10:56החסילון המסוים הזה, כינינו אותו "חסילון היורה",
-
10:56 - 10:58הוא נחשב בטעות למין נכחד לפני 50 שנה --
-
10:58 - 11:00לפחות היה כזה, עד שהמיפקד גילה
-
11:00 - 11:03שהוא חי ומשגשג מול חופי אוסטרליה.
-
11:03 - 11:06מה שמוכיח שהאוקינוס, בגלל גודלו העצום,
-
11:06 - 11:08יכול לטמון בחובו סודות למשך זמן רב מאד.
-
11:08 - 11:11סטיבן ספילברג, תאכל את הלב!
-
11:11 - 11:14באשר לתפוצה, היא למעשה משתנה באופן דרמטי.
-
11:14 - 11:17ואחת הרשומות שלנו מראה,
-
11:17 - 11:20שהיסעור השחור הזה, שנודד מרחקים מרשימים כאלה
-
11:20 - 11:22מניו זילנד
-
11:22 - 11:24ועד אלסקה ובחזרה
-
11:24 - 11:26בחיפוש אחר קיץ נצחי
-
11:26 - 11:28בהשלימו את מחזור חייו.
-
11:28 - 11:30דיברנו גם על "קפה העמלץ הלבן".
-
11:30 - 11:33כאן, באוקינוס השקט, מתכנסים העמלצים הלבנים.
-
11:33 - 11:35איננו יודעים מדוע דווקא כאן. פשוט איננו יודעים.
-
11:35 - 11:37זו שאלה לעתיד.
-
11:37 - 11:39אחד הדברים שמלמדים אותנו בתיכון
-
11:39 - 11:42הוא שכל החיות זקוקות לחמצן כדי לחיות.
-
11:42 - 11:45גודלו של היצור הקטן הזה הוא רק חצי מילימטר,
-
11:45 - 11:47אין לו קסם מיוחד,
-
11:47 - 11:49הוא נתגלה רק בתחילת שנות ה-80,
-
11:49 - 11:51ומה שבאמת מעניין בו
-
11:51 - 11:54הוא שלפני כמה שנים מדעני המיפקד גילו
-
11:54 - 11:56שהבחור הזה פורח במשקעים דלי-חמצן
-
11:56 - 11:58במעמקי הים התיכון.
-
11:58 - 12:00אז כעת ידוע, למעשה,
-
12:00 - 12:02שיש בעלי חיים שמסוגלות לחיות ללא חמצן, לפחות כמה מהם,
-
12:02 - 12:05ושהם מסוגלים להסתגל לתנאים הקשים ביותר.
-
12:05 - 12:08אילו הוצאנו את כל המים מן האוקיינוסים,
-
12:08 - 12:10זה מה שהיה נשאר,
-
12:10 - 12:12וזו הביו-מסה של החיים על קרקעית הים.
-
12:12 - 12:15ואנו רואים שיש ביו-מסה ענקית ככל שקרבים לקטבים
-
12:15 - 12:18ולא הרבה באמצע.
-
12:18 - 12:20מצאנו חיים בשוליים הקיצוניים.
-
12:20 - 12:22ונמצאו מינים חדשים
-
12:22 - 12:24שחיים בקרח
-
12:24 - 12:26ומסייעים לכלכל מארג מזון מבוסס-קרח.
-
12:26 - 12:28גילינו גם את סרטן הייטי המופלא הזה
-
12:28 - 12:31שחי בקרבת ארובות מים רותחים הידרו-תרמיות באי הפסחא.
-
12:31 - 12:33והמין המסוים הזה
-
12:33 - 12:36משך באמת את תשומת לב הציבור.
-
12:36 - 12:39גילינו גם את הארובות העמוקות ביותר המוכרות - 5000 מ' -
-
12:39 - 12:42הארובות הכי חמות, 407 מעלות צלזיוס --
-
12:42 - 12:44בדרום האוקינוס השקט וגם בחוג הארקטי
-
12:44 - 12:46במקומות שבהם לא נתגלו בעבר.
-
12:46 - 12:49כך שעדיין ניתן לגלות גם סביבות חדשות.
-
12:49 - 12:51במונחי הלא-ידוע, יש הרבה כאלה.
-
12:51 - 12:53אסכם רק אחדים מהם,
-
12:53 - 12:55בזריזות למענכם.
-
12:55 - 12:58ראשית, כמה דגים יש בים?
-
12:58 - 13:00אנו בעצם מכירים את הדגים יותר טוב מכל קבוצה ימית אחרת,
-
13:00 - 13:02פרט ליונקים הימיים.
-
13:02 - 13:05אז על סמך הגילויים שלנו ביצענו הערכה
-
13:05 - 13:08כמה מינים חדשים עוד סביר שנגלה.
-
13:08 - 13:10ומכאן אנו מחשבים
-
13:10 - 13:13שמוכרים לנו כ-16,500 מינים ימיים
-
13:13 - 13:15ויש ודאי עוד 1,000 עד 4,000 שממתינים לגילוי.
-
13:15 - 13:17כך שהצלחנו לא רע.
-
13:17 - 13:19גילינו כ-75% מהדגים,
-
13:19 - 13:21אולי אפילו 90%.
-
13:21 - 13:24אך הדגים, כפי שאמרתי, הם הכי מוכרים.
-
13:24 - 13:27אנו יודעים פחות לגבי קבוצות אורגניזמים אחרות.
-
13:27 - 13:29המספר הזה מבוסס על מאמר עדכני מאד
-
13:29 - 13:32שעתיד להתפרסם בכתב העת "פלוס ביולוג'י".
-
13:32 - 13:34והוא חוזה כמה מינים חדשים עוד ישנם
-
13:34 - 13:36ביבשה ובים.
-
13:36 - 13:38מה שהם גילו הוא,
-
13:38 - 13:41שלדעתם אנו מכירים כ-9% מהמינים הימיים.
-
13:41 - 13:43כלומר 91%, גם אחרי המיפקד,
-
13:43 - 13:45עדיין מחכים להתגלות.
-
13:45 - 13:47משמע כ-2 מיליון מינים
-
13:47 - 13:49בסך הכל.
-
13:49 - 13:51כך שמצפה לנו עוד עבודה רבה
-
13:51 - 13:53בכל הנוגע ללא-ידוע.
-
13:53 - 13:55הבקטריה הזו
-
13:55 - 13:58מהווה חלק ממרבדים שנתגלו מול חופי צ'ילה.
-
13:58 - 14:00ומרבדים אלה מכסים שטח בגודל יוון.
-
14:00 - 14:03הבקטריה הזו בעצם נראת בעין לא-מזויינת.
-
14:03 - 14:06אך תארו לעצמכם את הביו-מסה שהיא מייצגת.
-
14:06 - 14:08ומה שבאמת מסקרן בקשר לחיידקים
-
14:08 - 14:10הוא כמה הם מגוונים.
-
14:10 - 14:12טיפה אחת של מי ים
-
14:12 - 14:14עשויה להכיל 160 סוגי חיידקים שונים.
-
14:14 - 14:16ולפי הסברה, האוקיינוסים עצמם
-
14:16 - 14:19מכילים כמיליארד סוגים שונים.
-
14:19 - 14:22וזה באמת מרגש. מה כל אחד מהם עושה?
-
14:22 - 14:24איננו יודעים.
-
14:24 - 14:26הדבר הכי מלהיב, לדעתי, בנוגע למיפקד,
-
14:26 - 14:28הוא תפקיד המדע הגלובלי.
-
14:28 - 14:30וכפי שאנו רואים בתמונה זו של התאורה הלילית,
-
14:30 - 14:32יש הרבה אזורים על כדור הארץ
-
14:32 - 14:35בהם ההתפתחות האנושית גדולה בהרבה
-
14:35 - 14:37לעומת אזורים אחרים,
-
14:37 - 14:39אך ביניהם אנו רואים אזורים חשוכים גדולים
-
14:39 - 14:41של אוקיינוסים שיחסית לא נחקרו.
-
14:41 - 14:43הנקודה הנוספת שברצוני לציין בקשר לכך
-
14:43 - 14:45היא שהאוקיינוסים האלה מחוברים ביניהם.
-
14:45 - 14:47האורגניזמים הימיים לא מתחשבים בגבולות בינ"ל;
-
14:47 - 14:49הם נעים כרצונם.
-
14:49 - 14:52ולכן חשיבות שיתוף הפעולה הגלובלי
-
14:52 - 14:54מקבלת משנה תוקף.
-
14:54 - 14:56איבדנו הרבה מגן העדן.
-
14:56 - 14:59למשל, דגי הטונה האלה שמילאו פעם את הים הצפוני
-
14:59 - 15:01למעשה נעלמו כבר.
-
15:01 - 15:04הם נלכדו במכמורות במעמקי הים התיכון,
-
15:04 - 15:06מכמורות שאספו יותר זבל מאשר בעלי-חיים.
-
15:06 - 15:09ומדובר במעמקי הים, הסביבה שלדעתנו
-
15:09 - 15:11היא הבתולית ביותר שנותרה עלי אדמות.
-
15:11 - 15:13ויש לחצים נוספים.
-
15:13 - 15:16התחמצנות הימים היא בעיה רצינית שרבים מודאגים בגינה,
-
15:16 - 15:19כמו גם התחממותם, וההשפעות על שוניות האלמוגים.
-
15:19 - 15:22בקנה מידה של עשרות שנים, הרי שבימי חיינו,
-
15:22 - 15:24עוד נראה נזק גדול לשוניות האלמוגים.
-
15:24 - 15:27הייתי יכול להקדיש את כל שאר הזמן, שמתחיל להיות קצר,
-
15:27 - 15:29לתיאור המייגע הזה של דאגות באשר לאוקינוס,
-
15:29 - 15:31אך ברצוני לסיים בנימה אופטימית יותר.
-
15:31 - 15:33אם כן, האתגר הכביר הוא
-
15:33 - 15:35לנסות להבטיח שנשמר את מה שנותר,
-
15:35 - 15:37כי עדיין יש יופי מדהים.
-
15:37 - 15:39והימים הם כה פוריים,
-
15:39 - 15:42קורים שם דברים כה רבים שנוגעים לבני האדם
-
15:42 - 15:45שבהחלט כדאי, אפילו מנקודת מבט אנוכית,
-
15:45 - 15:47שנשתפר לעומת העבר.
-
15:47 - 15:49עלינו לזהות את הנקודות החמות האלה
-
15:49 - 15:51ולעשות כמיטב יכולתנו להגן עליהן.
-
15:51 - 15:53כשאנו מתבוננים בתמונות אלה, הן עוצרות את נשימתנו,
-
15:53 - 15:55ובנוסף, הם מאפשרים לנו לנשום
-
15:55 - 15:57בעזרת החמצן שמספקים האוקיינוסים.
-
15:57 - 16:00מדעני המיפקד עבדו בגשם ובקור,
-
16:00 - 16:02הם עבדו מתחת למים ומעל למים
-
16:02 - 16:04כדי לשפוך אור על התגליות הנפלאות האלה,
-
16:04 - 16:06ועל כל מה שעדיין לא-ידוע,
-
16:06 - 16:09על שיטות ההסתגלות המדהימות של החיים הימיים
-
16:09 - 16:12ובין אם אתם רועי יאקים בהרי צ'ילה,
-
16:12 - 16:15או סוכני מניות בעיר ניו-יורק
-
16:15 - 16:17או חברי TED שחיים באדינבורו,
-
16:17 - 16:19האוקיינוס חשוב.
-
16:19 - 16:21וככל שהאוקיינוס ישרוד, כך גם אנו.
-
16:21 - 16:23תודה על ההקשבה.
-
16:23 - 16:25[מחיאות כפיים]
- Title:
- פול סנלגרוב עורך מיפקד באוקיינוס
- Speaker:
- Paul Snelgrove
- Description:
-
more » « less
חוקר האוקיינוסים פול סנלגרוב משתף אותנו בתוצאות המיזם בן עשר השנים שמטרתו אחת: לערוך מיפקד של כל החיים באוקיינוסים. הוא מציג תמונות מדהימות של כמה מהממצאים המפתיעים של מיפקד החיים בים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 16:26
|
Shlomo Adam added a translation |