Return to Video

כיצד הערכים האמריקאיים והסיניים עיצבו את התגובה לקורונה

  • 0:01 - 0:03
    הלן וולטרס: הואנג, כל כך טוב לראות אותך.
  • 0:03 - 0:05
    תודה רבה שהצטרפת אלינו.
    איך עוברת עליך שנת 2020?
  • 0:05 - 0:09
    הואנג הונג: השנה שלי התחילה ממש נורמלי.
  • 0:09 - 0:13
    בינואר, טסתי לפריז,
  • 0:13 - 0:16
    התראיינתי עבור שבוע האופנה שם,
  • 0:16 - 0:20
    חזרתי לבייג'ינג ב-22 בינואר,
  • 0:20 - 0:23
    ומצאתי שהמצב קצת לחוץ
  • 0:23 - 0:26
    כי היו הרבה שמועות.
  • 0:26 - 0:29
    מכיוון שכבר עברתי את תקופת ה-SARS,
  • 0:29 - 0:31
    לא הייתי מאוד מודאגת.
  • 0:31 - 0:37
    וב-23 לחודש, חבר שלי מניו-יורק
    הגיע לביקור בביתי
  • 0:37 - 0:38
    והוא חלה בשפעת,
  • 0:38 - 0:40
    ואכלנו ארוחת ערב ביחד,
  • 0:40 - 0:43
    וחבר נוסף הגיע,
  • 0:43 - 0:47
    שטס באותו היום לחופשה באוסטרליה במטוס.
  • 0:47 - 0:52
    אז לא התייחסנו לשמועות האלה
    יותר מדי ברצינות
  • 0:52 - 0:54
    עד שהגיע הסגר.
  • 0:54 - 0:57
    וולטרס: וראינו איך זה הדהד ברחבי העולם.
  • 0:57 - 1:00
    אני חושבת שיש עדיין אנשים שמתקשים
    להבין את הגודל
  • 1:00 - 1:02
    של חלק מהצעדים שנקטה סין.
  • 1:02 - 1:06
    כלומר - מה עוד אנחנו לא מודעים אליו
    בתגובה של סין לכל זה?
  • 1:06 - 1:08
    הונג: את יודעת, באופן היסטורי,
  • 1:08 - 1:13
    אנחנו שתי מדינות מאוד שונות זו מזו
  • 1:13 - 1:15
    במונחים של תרבות והיסטוריה.
  • 1:15 - 1:22
    כלומר, אלה הן שתי חוויות אנושיות
    שונות לחלוטין עבור תושבי כל מדינה.
  • 1:22 - 1:24
    אז, עבור סין,
  • 1:24 - 1:27
    כשהסגר התחיל,
  • 1:28 - 1:31
    האנשים היו בסדר,
  • 1:31 - 1:33
    אנשים מרגישים בסדר ביחס אליו,
  • 1:33 - 1:37
    כי הם חושבים שזה מה שהורה טוב היה עושה.
  • 1:37 - 1:39
    את יודעת, כשילד חולה,
  • 1:39 - 1:41
    שמים אותו בחדר אחר,
  • 1:41 - 1:45
    וסוגרים אותו שם על-מנת לוודא ששאר הילדים
    לא ידבקו ממנו.
  • 1:46 - 1:48
    והם מצפים להתנהגות כזו מצד הממשלה.
  • 1:48 - 1:54
    אך כשמדובר מחוץ לסין, באמריקה,
    זה הופך לסוגיה עצומה
  • 1:54 - 1:56
    של הצעד הפוליטי הנכון לעשות
  • 1:56 - 2:00
    והאם הצעד הזה פוגע בחירות האישית.
  • 2:00 - 2:05
    אז הנושאים שאתם צריכים להתמודד איתם
    בחברה דמוקרטית
  • 2:05 - 2:09
    הם נושאים שאינם דורשים התמודדות בסין.
  • 2:09 - 2:12
    אני חייבת לומר שישנה מילה בסינית
  • 2:12 - 2:15
    שלא קיימת באף שפה אחרת,
  • 2:15 - 2:18
    והמילה היא "guāi"
  • 2:18 - 2:20
    אנחנו משתמשים בה כדי לכנות ילד
  • 2:21 - 2:24
    שמציית להוריו.
  • 2:24 - 2:28
    אז אני חושבת, שכעם, אנחנו מאוד "guāi".
  • 2:28 - 2:31
    יש לנו דמות סמכותית כזו
  • 2:31 - 2:35
    שהסינים תמיד נושאים אליה עיינים,
  • 2:35 - 2:40
    והם מצפים מהממשלה לבצע את הפעולות האלה,
  • 2:40 - 2:42
    והם יתמודדו איתן.
  • 2:42 - 2:45
    לא משנה בכמה צער זה כרוך,
  • 2:45 - 2:51
    הם מרגישים ש"בסדר,
    אם האח הגדול אומר שיש לעשות זאת,
  • 2:51 - 2:53
    אז יש לעשות את זה".
  • 2:53 - 2:58
    וזה ממש מאפיין את סין כמנטליות נפרדת,
  • 2:58 - 3:00
    לסינים יש מנטליות נפרדת,
  • 3:00 - 3:04
    מאנשים, לדוגמה, באירופה וארה"ב.
  • 3:04 - 3:06
    וולטרס: התחושה הזו של אחריות קולקטיבית
  • 3:06 - 3:11
    לפעמים מרגישה קצת חסרה בתרבות הזאת.
  • 3:11 - 3:14
    במקביל, ישנם, אני חושבת, חששות אמיתיים
  • 3:14 - 3:19
    סביב מעקב ופרטיות המידע, דברים כאלה.
  • 3:19 - 3:20
    מה האיזון הדרוש כאן,
  • 3:20 - 3:25
    ומה הוא המשא ומתן הנכון בין מעקב וחירות?
  • 3:25 - 3:29
    הונג: אני חושבת שבעידן האינטרנט,
  • 3:29 - 3:34
    זה נמצא איפה שהוא בין סין וארה"ב.
  • 3:34 - 3:40
    אני חושבת שכשאנחנו מציבים את החירות האישית
  • 3:40 - 3:43
    מול הביטחון הקולקטיבי,
  • 3:43 - 3:45
    חייב להיות איזון כלשהו באמצע.
  • 3:45 - 3:51
    ביחס למעקב, ראש ביידו (חברת אינטרנט גדולה בסין),
    רובין לי, פעם אמר,
  • 3:51 - 3:57
    העם הסיני די מוכן לוותר על זכויות אישיות מסוימות
  • 3:57 - 3:59
    בתמורה לנוחות.
  • 3:59 - 4:04
    למעשה, הוא ספג ביקורת נוקבת
    ברשתות החברתיות בסין,
  • 4:04 - 4:06
    אבל אני חושבת שהוא צודק.
  • 4:06 - 4:09
    העם הסיני מוכן לוותר על זכויות מסוימות.
  • 4:09 - 4:12
    לדוגמא, יש לנו...
  • 4:13 - 4:16
    רוב הסינים מאוד גאים
    במערכת התשלום שיש לנו,
  • 4:16 - 4:20
    שבה את יכולה ללכת לכל מקום
    בעזרת האייפון שלך בלבד
  • 4:20 - 4:21
    ולשלם עבור הכל,
  • 4:21 - 4:23
    וכל מה שהם עושים זה סריקת-פנים.
  • 4:23 - 4:27
    אני חושבת שזה די ילחיץ אמריקאים.
  • 4:27 - 4:31
    את יודעת, סין כיום,
    אנחנו עדיין נמצאים בסגר חלקי,
  • 4:31 - 4:36
    אז בכל מקום שאת הולכת אליו
    יש אפליקציה בה את סורקת
  • 4:36 - 4:39
    ואת מכניסה את מספר הפלאפון שלך,
  • 4:39 - 4:46
    והאפליקציה תפרט לשומר בכניסה
    לקניון, לדוגמה,
  • 4:46 - 4:48
    היכן היית במשך 14 הימים האחרונים.
  • 4:48 - 4:51
    עכשיו, כשסיפרתי לאמריקאית על זה,
  • 4:51 - 4:53
    היא נחרדה,
  • 4:53 - 4:57
    והיא חשבה שזאת חדירה חמורה לפרטיות.
  • 4:57 - 4:59
    מצד שני,
  • 4:59 - 5:01
    כמישהי סינית
  • 5:01 - 5:07
    שחיה בסין בעשרים השנים האחרונות,
  • 5:07 - 5:10
    למרות שאני מבינה את המנטליות האמריקאית,
  • 5:10 - 5:15
    אני עדיין מגלה שאני סינית מספיק לחשוב,
    "החדירה לפרטיות לא משנה לי,
  • 5:15 - 5:20
    טוב לי כך יותר, ואני מרגישה
    בטוחה יותר להיכנס לקניון
  • 5:20 - 5:23
    כי כולם כאן נסרקו".
  • 5:23 - 5:30
    בעוד שאני חושבת שחירות אישית
    כמושג מופשט
  • 5:30 - 5:32
    במגפה כמו זו
  • 5:32 - 5:35
    היא די חסרת משמעות.
  • 5:35 - 5:40
    אז אני חושבת שהמערב ממש צריך
    לקחת צעד לכיוון המזרח
  • 5:40 - 5:44
    ולחשוב על הקולקטיב כולו
  • 5:44 - 5:47
    ולא רק על הפרט באופן אישי.
  • 5:47 - 5:50
    וולטרס: העליה ברטוריקה עויינת בין
    ארה"ב וסין
  • 5:50 - 5:52
    היא מדאיגה באופן ברור,
  • 5:52 - 5:54
    והעניין הוא, שהמדינות מקושרות זו לזו
  • 5:54 - 5:57
    בין אם אנשים מבינים בשרשראות אספקה
    גלובליות ובין אם לא.
  • 5:57 - 6:00
    לאן את חושבת שפנינו מועדות?
  • 6:00 - 6:05
    הונג: את יודעת, זה הדבר המחריד ביותר
    שיצא מכל זה,
  • 6:05 - 6:11
    הסוג הזה של רגש לאומני משני הצדדים
    במגפה הזו.
  • 6:11 - 6:13
    מכיוון שאני אופטימיסטית,
  • 6:13 - 6:16
    אני חושבת שבסופו של דבר
  • 6:16 - 6:22
    שני הצדדים יבינו שזהו קרב
  • 6:22 - 6:26
    שכלל הגזע האנושי חייב להילחם בו ביחד
    ולא לחוד.
  • 6:26 - 6:28
    למרות הרטוריקה,
  • 6:28 - 6:34
    הכלכלה הגלובלית צמחה להיות כל-כך משולבת
  • 6:34 - 6:40
    שפיצול יהיה מאוד יקר וכואב
  • 6:40 - 6:43
    הן עבור ארה"ב והן עבור סין.
  • 6:43 - 6:45
    וולטרס: אני גם חשבתי שזה מעניין
  • 6:45 - 6:49
    לראות את הביקורות שהופנו כלפי סין
    בקולניות די רבה.
  • 6:49 - 6:54
    לדוגמה, האשימו את סין בהמעטת מספר המתים,
  • 6:54 - 6:55
    לכאורה,
  • 6:55 - 6:57
    בנוסף גם בניסיון להציג את ד"ר לי כזדוני,
  • 6:57 - 7:03
    הרופא מווהאן שהיה הראשון
    להתריע לגבי וירוס הקורונה.
  • 7:03 - 7:05
    ראיתי עכשיו דיווח ב"ניו יורק טיימס"
  • 7:05 - 7:11
    שמשתמשי וויבו (רשת חברתית סינית) ממשיכים
    להגיב על הפוסט האחרון של ד"ר לי
  • 7:11 - 7:14
    ומשתמשים בו כמצוות זכרון חיה,
  • 7:14 - 7:16
    מצ'וטטים איתו.
  • 7:16 - 7:19
    יש שם קרוב ל-870,000 תגובות והמספר
    הולך וגדל
  • 7:19 - 7:21
    על אותו הפוסט האחרון.
  • 7:21 - 7:24
    האם את רואה שחל שינוי בתקשורת?
  • 7:24 - 7:27
    האם את רואה שחל שינוי בגישה להנהגה הסינית
  • 7:27 - 7:31
    שיוכל להביא לכך שסין אולי תיטה יותר למרכז,
  • 7:31 - 7:36
    בדיוק כמו שאמריקה צריכה לנטות יותר
    לכיוון המודל הסיני?
  • 7:36 - 7:38
    הונג: לרוע המזל, לא ממש,
  • 7:38 - 7:43
    כי אני חושבת שישנה דרך
  • 7:43 - 7:47
    להביא לתקשורת בין ממשלות סמכותיות
    ובין אזרחיהן.
  • 7:47 - 7:50
    בלילה בו ד"ר לי נפטר,
  • 7:51 - 7:55
    כשהוכרז שהוא נפטר,
  • 7:55 - 7:57
    הרשתות החברתיות בסין התפוצצו.
  • 7:57 - 8:00
    למרות שהוא הואשם שלא בצדק כמלשן,
  • 8:00 - 8:02
    הוא עדיין המשיך לעבוד בבית החולים
  • 8:03 - 8:05
    וניסה להציל חיים כרופא,
  • 8:05 - 8:07
    ואז הוא מת
  • 8:07 - 8:09
    כי הוא נדבק במחלה.
  • 8:09 - 8:11
    אז היו ביטויים של כעס, תסכול,
  • 8:11 - 8:14
    וכל אלה התפרצו
  • 8:14 - 8:17
    כסוג של הנצחת זכרו של אדם
  • 8:17 - 8:20
    שהם חשו שהממשלה פעלה כלפיו באופן מוטעה.
  • 8:20 - 8:21
    פסק הדין
  • 8:22 - 8:27
    והקול הרשמי ביחס לשאלה:
  • 8:27 - 8:30
    "מי הוא ד"ר לי? האם הוא איש טוב או רע?"
  • 8:30 - 8:33
    השתנה לחלוטין ב-180 מעלות.
  • 8:33 - 8:38
    הוא עבר מלהיות רופא שהפר את הכללים
  • 8:38 - 8:40
    לגיבור שהזהיר את העם.
  • 8:40 - 8:44
    אז תחת ממשלה סמכותית,
  • 8:44 - 8:49
    הם עדיין מאוד מודעים לדעת הקהל,
  • 8:49 - 8:51
    אבל, מצד שני,
  • 8:51 - 8:56
    כשאנשים מתלוננים ומנציחים את זכרו
    של ד"ר לי,
  • 8:56 - 8:58
    האם הם באמת רוצים לשנות את המערכת?
  • 8:59 - 9:02
    והתשובה שלי היא לא,
  • 9:02 - 9:06
    כי הם לא אוהבים את ההחלטה הספציפית הזאת,
  • 9:06 - 9:08
    אבל הם לא רוצים לשנות את המערכת.
  • 9:08 - 9:10
    ואחת הסיבות לכך היא
  • 9:10 - 9:14
    שהם מעולם לא הכירו מערכת אחרת.
  • 9:14 - 9:16
    זאת היא המערכת שהם יודעים איך לתפעל.
  • 9:18 - 9:19
    וולטרס: מה זה "זריקת ווק", הואנג?
  • 9:19 - 9:25
    הונג: אה, זריקת ווק היא כשאת מאשימה
    מישהו אחר.
  • 9:25 - 9:30
    בעקרון, מישהו אחראי, בסלנג סיני,
  • 9:30 - 9:34
    הוא מישהו שמחזיק ווק שחור.
  • 9:34 - 9:39
    אתה הופך לשעיר לעזאזל עבור משהו רע.
  • 9:39 - 9:44
    אז בעקרון, טראמפ התחיל לקרוא לזה
    "הוירוס הסיני",
  • 9:44 - 9:45
    "וירוס ווהאן",
  • 9:45 - 9:52
    וניסה להטיל את האשמה בכל מגפת הקורונה
  • 9:52 - 9:53
    על הסינים.
  • 9:53 - 9:57
    ואז הסינים, אני חושבת, זרקו את הווק
    חזרה על האמריקאים.
  • 9:57 - 10:02
    אז זאת היתה בדיחה די מצחיקה ברשתות
    החברתיות בסין,
  • 10:02 - 10:04
    על זריקת ווק.
  • 10:04 - 10:10
    יש סרטון של תרגיל אירובי בזריקת ווק שהפך
    להיות ויראלי.
  • 10:10 - 10:11
    וולטרס: אבל הואנג, ספרי לנו,
  • 10:11 - 10:14
    את גם רוקדת ב"טיק טוק", נכון?
  • 10:14 - 10:15
    הונג: ברור.
  • 10:15 - 10:19
    אני עושה הרבה תרגילי התעמלות בזריקת
    ווק ב"טיק טוק".
  • 10:19 - 10:23
    וולטרס: אני מתכוונת, נקודת אור אחת
    בכל זה היא שהמצב חשף
  • 10:23 - 10:27
    חלק מהעוולות, חוסר השוויון במערכת,
  • 10:27 - 10:29
    חלק מהמבנים השבורים שיש לנו,
  • 10:29 - 10:33
    ואם אנחנו חכמים, אנחנו יכולים לבנות מחדש
    בצורה חכמה יותר.
  • 10:33 - 10:36
    הונג: כן, אני חושבת שאחת מנקודות האור
    במגפה הזו
  • 10:36 - 10:40
    היא שאנחנו מבינים
  • 10:41 - 10:47
    שהגזע האנושי חייב לעשות משהו ביחד
  • 10:47 - 10:53
    ולא להבחין בין הגזע שלנו, צבע העור שלנו
  • 10:53 - 10:55
    או הלאום שלנו;
  • 10:55 - 11:01
    הוירוס הזה בוודאי שאינו מפלה בין אנשים,
  • 11:01 - 11:03
    בין אם אתה עשיר או עני,
  • 11:03 - 11:05
    חשוב או לא חשוב
  • 11:05 - 11:09
    או כל צבע עור או לאום שאתה.
  • 11:09 - 11:12
    אז הגיע הזמן להתאחד,
  • 11:12 - 11:16
    יותר מאשר לנסות לפרק את העולם
  • 11:16 - 11:20
    ולזחול חזרה לקונכיות הלאומיות שלנו.
  • 11:21 - 11:22
    וולטרס: זה רעיון מקסים.
  • 11:22 - 11:25
    הואנג הונג, תודה רבה שהצטרפת אלינו
    מבייג'ינג.
  • 11:25 - 11:26
    תשמרי על עצמך, בבקשה.
  • 11:27 - 11:30
    הונג: תודה רבה הלן, ותשמרי גם את על עצמך.
Title:
כיצד הערכים האמריקאיים והסיניים עיצבו את התגובה לקורונה
Speaker:
הואנג הונג
Description:

כדי להילחם בנגיף הקורונה, מדינות אכפו סגר כללי, הוראות להישאר בבית וחיוב לחבוש מסיכות -- אבל התגובה (והדבקות) לחוקים האלה היתה שונה באופן משמעותי בין מערב למזרח. בשיחה עם האוצרת הראשית של TED הלן וולטרס, הכותבת והמו"לית הואנג הונג מאירה את עינינו לגבי כיצד הערכים התרבותיים של הסינים והאמריקאים עיצבו את תגובתם למגפה -- ומביאה נקודת מבט על מדוע כולנו צריכים להתאחד יחד כדי להביא לסיומה של המגפה. (הוקלט ב-16 באפריל, 2020).
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:44

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.