< Return to Video

סטיבן ריץ: מורה שמצמיח ירוק בדרום ברונקס

  • 0:00 - 0:02
    ערב טוב.
  • 0:02 - 0:05
    אני לא חקלאי.
  • 0:05 - 0:06
    [צחוק]
  • 0:06 - 0:09
    לא. אני הורה, אני תושב
    ואני מורה.
  • 0:09 - 0:11
    וזהו עולמי.
  • 0:11 - 0:12
    עם הזמן התחלתי להבחין--
  • 0:12 - 0:14
    יש לי כבר דור שלישי
    של ילדים--
  • 0:14 - 0:15
    שהם שמנים יותר,
  • 0:15 - 0:16
    והם חולים יותר.
  • 0:16 - 0:18
    נוסף לסיבוכים האלה,
  • 0:18 - 0:20
    נודע לי לאחרונה ש-70%
    מהילדים שאני רואה
  • 0:20 - 0:22
    שקיבלו תווית של "לקויי למידה"
    לא היו כאלה,
  • 0:22 - 0:24
    אילו זכו לתזונה נכונה
    לפני לידתם.
  • 0:24 - 0:28
    המציאות של הקהילה שלי פשוטה.
    היא נראית ככה.
  • 0:28 - 0:31
    ילדים לא צריכים
    לראות דברים כאלה כשהם גדלים.
  • 0:31 - 0:33
    וככל שמקומות העבודה ממשיכים
    להיעלם מהקהילה שלי,
  • 0:33 - 0:36
    ויש יותר יבוא של אנרגיה לתוכה,
  • 0:36 - 0:41
    לא פלא שיש אנשים שבעיניהם,
    דרום הברונקס הוא מדבר.
  • 0:41 - 0:44
    אבל אני תלמיד כיתה ו'
    הכי זקן שיש,
  • 0:44 - 0:47
    אז אני קם כל בוקר
    בהתלהבות עצומה
  • 0:47 - 0:49
    והיום אני מקווה להדביק בה
    את כולכם.
  • 0:49 - 0:52
    ובנימה זו, באתי אליכם היום
    מתוך אמונה
  • 0:52 - 0:55
    שזה לא בסדר שילדים
    נאלצים לעזוב את קהילותיהם
  • 0:55 - 0:56
    כדי לחיות, ללמוד
    ולהתפרנס בקהילה טובה יותר.
  • 0:56 - 0:58
    באתי לכאן כדי
    לספר לכם סיפור עלי,
  • 0:58 - 1:01
    ועל הקיר הזה שנתקלתי בו בחוץ,
    ושכעת אני מביא פנימה.
  • 1:01 - 1:03
    וזה החל עם 3 אנשים.
  • 1:03 - 1:05
    המורה המטורף--
    זה אני, משמאל,
  • 1:05 - 1:09
    התלבשתי יפה. תודה לך, אשתי,
    אני אוהב אותך על שמצאת לי חליפה טובה--
  • 1:09 - 1:10
    נשיא-הרובע הנלהב שלי
  • 1:10 - 1:13
    ובחור בשם ג'ורג' אירווין
    מטכנולוגיות "גרין ליבינג"
  • 1:13 - 1:14
    שעזר לי עם הכיתה שלי
  • 1:14 - 1:17
    ועזר לי להתחבר
    לטכנולוגיה מוגנת הפטנט הזו.
  • 1:17 - 1:19
    אך הכל התחיל עם זרעים בכיתות,
  • 1:19 - 1:22
    במקום שלי, שנראה ככה.
  • 1:22 - 1:28
    והיום באתי לכאן בתקווה
    לתפוס מרובה,
  • 1:28 - 1:29
    ובעצם, על זה מדובר כאן.
  • 1:29 - 1:31
    זה התחיל עם ילדים מדהימים
    כמו זה,
  • 1:31 - 1:33
    שבאים מוקדם
    ונשארים עד מאוחר.
  • 1:33 - 1:36
    כל הילדים שלי באים מתכניות
    חינוך יחידני או חינוך מיוחד,
  • 1:36 - 1:38
    רבים מהם עם מוגבלויות רבות,
  • 1:38 - 1:40
    רובם דרי-רחוב
    ורבים מהם במשפחות אומנה.
  • 1:40 - 1:42
    כמעט כל הילדים שלי
    חיים מתחת לקו העוני.
  • 1:42 - 1:46
    אך את הזרעים האלה אנו מגדלים
    בכיתה שלי מהיום הראשון,
  • 1:46 - 1:48
    וככה זה נראה בכיתה שלי.
  • 1:48 - 1:51
    אתם רואים עד כמה הילדים
    דואגים לזרעים האלה.
  • 1:51 - 1:55
    וכאן רואים שאותם זרעים
    הופכים לחוות בברונקס, שנראות כך.
  • 1:55 - 1:59
    אבל שוב,
    אני לא חקלאי. אני מורה.
  • 1:59 - 2:02
    ואני לא אוהב לעשב
    ולא לשבור את הגב בעבודה.
  • 2:02 - 2:04
    לכן רציתי למצוא דרך
    להשיג הצלחה כזו
  • 2:04 - 2:06
    במשהו קטן כמו זה,
  • 2:06 - 2:09
    ולהכניס את זה לכיתה שלי, כדי
    שהילדים המוגבלים יוכלו לעשות זאת,
  • 2:09 - 2:11
    שילדים שלא רוצים להיות בחוץ
    יוכלו לעשות זאת,
  • 2:11 - 2:12
    ושתהיה גישה לכולם.
  • 2:12 - 2:14
    אז טלפנתי לג'ורג' אירווין,
    ולמרבה ההפתעה,
  • 2:14 - 2:18
    הוא בא לכיתה שלי
    ויחד בנינו קיר פנימי אכיל.
  • 2:18 - 2:21
    אנו משלבים אותו
    בחוויות לימוד אותנטיות,
  • 2:21 - 2:23
    בלימוד פרטני.
  • 2:23 - 2:26
    והפלא ופלא, יצרנו
  • 2:26 - 2:28
    את הקיר האכיל הראשון
    בעיר ניו-יורק.
  • 2:28 - 2:29
    מי שרעב,
    יכול לבוא הנה ולאכול.
  • 2:29 - 2:31
    ממש עכשיו. הילדים שלי
    רועים כמו פרות כל הזמן.
  • 2:31 - 2:34
    אבל רק התחלנו,
  • 2:34 - 2:36
    הילדים אוהבים את הטכנולוגיה הזו,
  • 2:36 - 2:38
    אז קראנו לג'ורג' ואמרנו,
    "אנו חייבים ללמוד עוד!"
  • 2:38 - 2:41
    תודה רבה לראש העיר בלומברג,
    אנו כבר לא זקוקים לאישורי עבודה,
  • 2:41 - 2:44
    שבאים יחד עם קבלנים וחוזים--
    אנו עומדים לרשותך--
  • 2:44 - 2:46
    החלטנו להתרחב לבוסטון.
  • 2:46 - 2:48
    והילדים שלי, מאזור ההצבעה
    העני ביותר באמריקה,
  • 2:48 - 2:51
    היו הראשונים להתקין
    קיר ירוק,
  • 2:51 - 2:54
    שתוכנן במחשב,
    באמצעי למידה בזמן אמיתי,
  • 2:54 - 2:55
    בגובה 21 קומות--
    אם תבקרו שם,
  • 2:55 - 2:57
    זה נמצא על גג
    בניין ג'ון הנקוק.
  • 2:57 - 3:00
    אבל כאן בבית, התחלנו להתקין
    קירות כאלה בבתי-ספר
  • 3:00 - 3:02
    שנראים כך
    ועם תאורה כזו,
  • 3:02 - 3:05
    תאורת 'לד' אמיתית,
    טכנולוגיה של המאה ה-21.
  • 3:05 - 3:07
    ואתם יודעים מה?
    גם הרווחנו כסף של המאה ה-21,
  • 3:07 - 3:10
    זו היתה פריצת דרך. וואו!
  • 3:10 - 3:13
    זה היבול שלי, אנשים.
  • 3:13 - 3:16
    ומה עושים עם האוכל הזה?
    מבשלים אותו!
  • 3:16 - 3:19
    אלה הם תלמידי המורשת שלי
    שמבשלים רוטב-מורשת,
  • 3:19 - 3:21
    עם מזלגות פלסטיק,
    ואנו מביאים את זה לקפטריה,
  • 3:21 - 3:23
    אנו מגדלים דברים
    ומאכילים את המורים שלנו.
  • 3:23 - 3:26
    זהו כוח העבודה
    המוסמך הצעיר ביותר
  • 3:26 - 3:28
    באמריקה, עם נשיא הרובע שלנו,
    רובע ברונקס.
  • 3:28 - 3:31
    ומה עשינו אז? ובכן,
    פגשתי אנשים נחמדים כמוכם,
  • 3:31 - 3:33
    שהזמינו אותנו לסאות' האמפטון.
  • 3:33 - 3:35
    אני קורא לזה:
    "מדרום ברונקס - לדרום האמפטון."
  • 3:35 - 3:38
    אנו מתחילים לבנות גגות
    שנראים כך.
  • 3:38 - 3:40
    באנו משכונות עוני,
  • 3:40 - 3:44
    התחלנו לבנות נופים כאלה, וואו!
    ואנשים שמו לב.
  • 3:44 - 3:46
    אז הזמינו אותנו לחזור
    בקיץ שעבר,
  • 3:46 - 3:47
    וממש עברנו למקום היוקרתי הזה,
  • 3:47 - 3:50
    שכרנו בית ב-3,500 דולר לשבוע
    ולמדנו לגלוש.
  • 3:50 - 3:53
    וכשאפשר לעשות דברים כאלה--
  • 3:53 - 3:56
    כאן הילדים שלי
    מרכיבים את הטכנולוגיה הזו,
  • 3:56 - 3:59
    וכאפשר לבנות גגות
    שנראים ככה,
  • 3:59 - 4:01
    על בית שנראה ככה,
  • 4:01 - 4:04
    עם צורית שנראית ככה,
  • 4:04 - 4:07
    זה הגרפיטי הירוק החדש.
  • 4:07 - 4:10
    אולי תהיתם מה קיר כזה
  • 4:10 - 4:13
    באמת עושה לילדים,
    חוץ משינוי הנוף והלך המחשבה.
  • 4:13 - 4:15
    אני אספר לכם.
  • 4:15 - 4:17
    בזכותו אני פוגש
    קבלנים מדהימים כמו זה,
  • 4:17 - 4:19
    ג'ים אלנברגר מ"שירותי אלנברגר".
  • 4:19 - 4:22
    וכאן יש שורה-תחתונה משולשת.
  • 4:22 - 4:25
    כי ג'ים הבין שלילדים האלה,
    לחקלאי-העתיד שלי,
  • 4:25 - 4:28
    יש באמת הכישורים הנחוצים לו
    לבניית דיור בר-השגה
  • 4:28 - 4:30
    עבור תושבי ניו-יורק,
    ממש בשכונות שלהם.
  • 4:30 - 4:33
    וזה מה שהילדים שלי עושים,
    משתכרים כדי מחייתם.
  • 4:33 - 4:36
    אנשים כמוני, שגרים בבניין,
    יודעים שיש 7 חבר'ה
  • 4:36 - 4:38
    מובטלים, שמחפשים לנהל
    מיליון דולר.
  • 4:38 - 4:40
    לי אין. אבל מי שיש לו
    שירותים מקולקלים,
  • 4:40 - 4:42
    או צריך לתלות איזה מדף,
    אני למשל נאלץ להמתין 6 חודשים
  • 4:42 - 4:44
    לביקור של מישהו
    שיש לו אוטו הרבה יותר טוב משלי.
  • 4:44 - 4:46
    זה היופי בכלכלה הזו.
  • 4:46 - 4:50
    אבל הילדים שלי עוסקים מורשים
    וחתומים על חוזים.
  • 4:50 - 4:53
    וזה התלמיד הראשון שלי,
    והראשון במשפחתו שפתח חשבון בנק.
  • 4:53 - 4:56
    התלמיד המהגר הזה הוא הראשון במשפחתו
    שמשתמש בכספומט.
  • 4:56 - 4:58
    וזו השורה התחתונה
    המשולשת האמיתית,
  • 4:58 - 5:01
    כי אנו יכולים לקחת
    את השכונות המוזנחות והעניות
  • 5:01 - 5:04
    ולהפוך אותן למשהו כמו זה
    עם חללים פנימיים כאלה.
  • 5:04 - 5:06
    וואו! אנשים שמו לב.
    ועוד איך.
  • 5:06 - 5:09
    קיבלנו טלפון מהסי-אן-אן, והיה לנו העונג
    לארח אותם בשוק האיכרים שלנו.
  • 5:09 - 5:12
    וכשמרכז רוקפלר שאל, באן-בי-סי,
  • 5:12 - 5:14
    האם תוכלו לשים את הדברים האלה
    על הקירות? היה לנו העונג.
  • 5:14 - 5:18
    אני מראה לכם שכאשר ילדים
    מהמחוז העני ביותר באמריקה
  • 5:18 - 5:20
    יכולים לבנות קיר
    של 10 על 3 מטרים,
  • 5:20 - 5:23
    לעצב אותו, לשתול אותו
    ולהציב אותו בלב העיר ניו-יורק,
  • 5:23 - 5:25
    זה באמת רגע של
    "הכל אפשרי".
  • 5:25 - 5:28
    חינוכי באמת ובתמים,
    אם תשאלו אותי.
  • 5:28 - 5:30
    וזו לא תמונה
    ממאגר צילומים,
  • 5:30 - 5:33
    אלא תמונה שצילמתי,
    של נשיא רובע ברונקס
  • 5:33 - 5:36
    מדבר עם הילדים שלי בביתו,
    ולא בבית הסוהר,
  • 5:36 - 5:37
    וגורם להם להרגיש
    חלק מזה.
  • 5:37 - 5:40
    זהו הסנטור שלנו, גוסטבו ריברה,
    עם בוב בידר,
  • 5:40 - 5:42
    שבאו לכיתה שלי כדי לגרום לילדים שלי
    להרגיש חשובים.
  • 5:42 - 5:44
    ואם נשיא רובע ברונקס
  • 5:44 - 5:46
    והסנטור הגיעו לכיתה שלנו,
  • 5:46 - 5:50
    האמינו לי, הברונקס
    יכול כבר לשנות את היחס אליו.
  • 5:50 - 5:52
    אנו מוכנים, רוצים ומסוגלים
  • 5:52 - 5:55
    לייצא את הכשרון והמגוון שלנו
    בדרכים שאפילו לא חשבנו עליהן.
  • 5:55 - 5:57
    וכשהסנטור המקומי עולה על המשקל בפומבי
  • 5:57 - 6:00
    ואומר שהוא חייב לרדת במשקל,
    גם אני עושה זאת!
  • 6:00 - 6:03
    תשמעו, אני אצליח לעשות את זה
    וגם הילדים יצליחו.
  • 6:03 - 6:05
    אוקיי? ואז התחילו הסלבס.
  • 6:05 - 6:07
    "פיט תוצרת-חקלאית" לא מאמין
    מה אנחנו מגדלים
  • 6:07 - 6:09
    לורנה סאס באה
    ותרמה ספרים.
  • 6:09 - 6:11
    אוקיי?
    אנחנו מאכילים קשישים.
  • 6:11 - 6:15
    וכשהבנו שאנחנו מגדלים
    לצדק בתזונה בדרום הברונקס,
  • 6:15 - 6:17
    הבינה גם הקהילה הבינלאומית.
  • 6:17 - 6:19
    והילדים שלי בדרום ברונקס
    קיבלו כיסוי
  • 6:19 - 6:21
    בוועידה הבינלאומית הראשונה
    לגגות ירוקים.
  • 6:21 - 6:22
    וזה פשוט נפלא.
  • 6:22 - 6:24
    אלא, שמה עם הפן המקומי?
  • 6:24 - 6:27
    טוב, פגשנו את האישה הזו,
    אוויס ריצ'ארדס, עם קמפיין ה"מהאדמה ומעלה".
  • 6:27 - 6:29
    לא יאמן! בעזרתה, הילדים שלי,
  • 6:29 - 6:31
    משוללי הזכויות והמודרים ביותר,
  • 6:31 - 6:35
    הצליחו לשווק 100 גנים
    לבתי ספר ציבוריים בניו-יורק.
  • 6:35 - 6:38
    זו השורה התחתונה-המשולשת!
    אוקיי?
  • 6:38 - 6:41
    לפני שנה בדיוק,
    הוזמנתי לאקדמיה לרפואה בניו-יורק.
  • 6:41 - 6:44
    חשבתי שהרעיון ליצור ניו-יורק
    בריאה וחזקה
  • 6:44 - 6:47
    היה הגיוני, במיוחד כשהמשאבים היו בחינם.
  • 6:47 - 6:49
    אז תודה להם ואני אוהב אותם.
  • 6:49 - 6:52
    הם הציגו בפניי את הקואליציה האסטרטגית
    לבריאות בניו-יורק
  • 6:52 - 6:55
    שוב, משאבים בחינם,
    אל תבזבזו אותם.
  • 6:55 - 6:57
    ולא תאמינו, אחרי 6 חודשים,
  • 6:57 - 7:00
    ביה"ס שלי והילדים שלי
    קיבלו לראשונה את פרס
  • 7:00 - 7:04
    המצוינות לתיכונים
    על יצירת סביבת לימודים בריאה.
  • 7:04 - 7:06
    הכיתה הירוקה ביותר
    בעיר ניו-יורק.
  • 7:06 - 7:08
    אבל חשוב יותר,
    הילדים שלי למדו לקבל,
  • 7:08 - 7:10
    והם למדו לתת.
  • 7:10 - 7:12
    ולקחנו את הכסף שהרווחנו
    בשוק האיכרים,
  • 7:12 - 7:14
    והתחלנו לקנות מתנות
    לחסרי הבית
  • 7:14 - 7:15
    ולאנשים נזקקים ברחבי העולם.
  • 7:15 - 7:17
    אז התחלנו להעניק בחזרה.
  • 7:17 - 7:19
    ואז הבנתי שה"יירוק" של אמריקה
  • 7:19 - 7:22
    מתחיל קודם עם הכיסים,
    אח"כ עם הלב
  • 7:22 - 7:24
    ואז עם הנפש.
  • 7:24 - 7:26
    אז עלינו על משהו,
    ואנחנו עדיין על הגל.
  • 7:26 - 7:28
    ותודה לאל ש"טריניטי וול סטריט" שמו לב,
  • 7:28 - 7:31
    כי הם עזרו לנו לברוא את
    "מכונת ברונקס הירוקה".
  • 7:31 - 7:33
    אנחנו מונים 3,000 עכשיו.
  • 7:33 - 7:34
    ומה זה עושה באמת?
  • 7:34 - 7:36
    זה מלמד ילדים לבנות חזון חדש
    לקהילות שלהם
  • 7:36 - 7:39
    כך שכשהם גדלים במקום שנראה כך,
    הם יכולים לדמיין אותו כך.
  • 7:39 - 7:41
    והילדים שלי, מאומנים ומקצועיים-
  • 7:41 - 7:43
    אמא, את מקבלת ניכוי מס. תודה לך,
    ראש העיר בלומברג-
  • 7:43 - 7:47
    הם יכולים לקחת קהילות שנראות כך,
    ולהסב אותן לקהילות שנראות כך,
  • 7:47 - 7:50
    ובשבילי, אנשים, זה עוד רגע
    של "הכל אפשרי".
  • 7:50 - 7:53
    אז, איך זה מתחיל?
    זה מתחיל בבתי ספר.
  • 7:53 - 7:54
    כבר לא מחלקים קבוצות
    לפי קבוצות כדורסל.
  • 7:54 - 7:58
    קבוצות לפי ברוקולי,
    לפי הירק האהוב עליך,
  • 7:58 - 7:59
    משהו שאפשר לשאוף אליו.
  • 7:59 - 8:01
    אוקיי? ואלו חקלאי העתיד של אמריקה שלי,
  • 8:01 - 8:04
    גדלים בברוק פארק ברחוב 141,
  • 8:04 - 8:06
    הקהילה ה"מהגרת" ביותר בארה"ב.
  • 8:06 - 8:08
    כשקטנטנים עקשנים כאלו
    לומדים איך לגנן ככה,
  • 8:08 - 8:10
    לא פלא שמקבלים פירות כאלה.
  • 8:10 - 8:12
    ואני אוהב את זה! וגם הם אוהבים.
  • 8:12 - 8:15
    אנחנו בונים אוהלי טיפי
    בשכונות שבעבר היו נשרפות.
  • 8:15 - 8:17
    וזה רגע "הכל אפשרי" אמיתי.
  • 8:17 - 8:21
    ושוב, ברוק פארק מאכיל מאות אנשים
  • 8:21 - 8:23
    בלי תלושים לאוכל או טביעת אצבע.
  • 8:23 - 8:25
    אזור הבחירה העני ביותר בארה"ב,
  • 8:25 - 8:28
    הקהילה עם שיעור המהגרים הגבוה ביותר,
    אנחנו יכולים לעשות את זה.
  • 8:28 - 8:32
    גני ביסל מפיקים מזון
    בכמויות אדירות,
  • 8:32 - 8:34
    משנעים ילדים לתוך כלכלה
    שלא עלתה בדעתם.
  • 8:34 - 8:37
    איפשהו בקצה הקשת, חברי,
  • 8:37 - 8:41
    נמצא דרום ברונקס של ארה"ב.
    ואנחנו עושים את זה.
  • 8:41 - 8:43
    איך זה מתחיל?
    טוב, תראו את תשומת הלב של חוזה.
  • 8:43 - 8:46
    תודה לאל שעומאר יודע שגזרים מגיעים מהאדמה,
  • 8:46 - 8:48
    ולא משורה 9 בסופרמרקט
  • 8:48 - 8:50
    או דרך חלון חסין כדורים
    או מתוך קופסת קלקר.
  • 8:50 - 8:53
    וכשהארי יודע שירוק זה טוב,
    גם אני יודע.
  • 8:53 - 8:56
    וכשמרחיבים את חוש הטעם שלהם,
    מרחיבים גם את אוצר המילים.
  • 8:56 - 9:00
    והכי חשוב, כששמים ילדים גדולים
    יחד עם ילדים קטנים,
  • 9:00 - 9:02
    מוציאים את הבחור הלבן השמן מהאמצע,
    שזה מגניב,
  • 9:02 - 9:06
    יוצרים אחריות בין ילדים,
    וזה מדהים.
  • 9:06 - 9:08
    אלוהים, עומד להיגמר לי הזמן,
    אז אני חייב להמשיך לזוז.
  • 9:08 - 9:11
    זה השכר השבועי שאני משלם לילדים.
    זה הגרפיטי הירוק שלנו.
  • 9:11 - 9:13
    זה מה שאנחנו עושים.
  • 9:13 - 9:17
    ראו את התהילה ואת השפע של מחוז ברונקס.
  • 9:17 - 9:21
    אין דבר שמרגש אותי יותר מילדים
    שמאביקים צמחים ולא זה את זה.
  • 9:21 - 9:23
    אני חייב להודות, אני הורה מגונן.
  • 9:23 - 9:25
    אבל אלו הילדים שמתקינים עכשיו
  • 9:25 - 9:26
    ערוגות של דלועים על גגות של רכבות.
  • 9:26 - 9:29
    אנחנו גם מעצבים בריכות-מטבעות לעשירים.
  • 9:29 - 9:31
    אנחנו הופכים לילדי התירס,
  • 9:31 - 9:34
    יוצרים חוות באמצע רוב פורדהם
    כדי להעלות מודעות
  • 9:34 - 9:35
    ובקבוקים לחלון שיוצרים מזבל.
  • 9:35 - 9:37
    אני לא מצפה מכל ילד להיות חקלאי,
  • 9:37 - 9:40
    אבל אני מצפה מכם לקרוא, לכתוב,
    לפרסם בלוגים על זה, להציע שירות לקוחות מעולה.
  • 9:40 - 9:43
    אני מצפה מהם להיות מעורבים,
    ואוי, כמה שהם מעורבים!
  • 9:43 - 9:45
    אז זו הכיתה המדהימה שלי,
    זה האוכל.
  • 9:45 - 9:49
    לאן הוא הולך? אפס ק"מ עד הצלחת,
    ישר במורד המסדרון לקפטריה.
  • 9:49 - 9:51
    או, חשוב יותר, למקלטים מקומיים,
  • 9:51 - 9:53
    שם רוב הילדים שלנו
    אוכלים ארוחה אחת או שתיים ביום.
  • 9:53 - 9:55
    ואנחנו מעלים הילוך.
  • 9:55 - 9:58
    אף נעלי "אייר ג'ורדן" לא נהרסו בחווה שלי.
  • 9:58 - 10:01
    ובימיו, גני מיליון דולר הם התקנים מדהימים.
  • 10:01 - 10:03
    תנו לי לספר לכם משהו, אנשים.
  • 10:03 - 10:06
    זהו רגע יפהפה.
  • 10:06 - 10:10
    שדה שחור, חום, מלא בפסולת גרעינית, שדה קרב-
  • 10:10 - 10:12
    אנחנו מוכיחים בברונקס שאפשר לגדל בכל מקום,
    על בטון.
  • 10:12 - 10:16
    ואנחנו מקבלים הזמנות לפרחים.
    אני מוציא להתרמות שם רע.
  • 10:16 - 10:18
    אנחנו לוקחים הזמנות עכשיו.
    אני כבר רושם לאביב.
  • 10:18 - 10:22
    ואת כל אלו גידלנו מזרעים.
    אנחנו לומדים הכל.
  • 10:22 - 10:25
    ושוב, כשאפשר לקחת ילדים
    מרקעים כל כך מגוונים כמו אלו
  • 10:25 - 10:27
    ולעשות איתם משהו מיוחד כמו זה,
  • 10:27 - 10:28
    אנחנו ממש יוצרים רגע מיוחד.
  • 10:28 - 10:31
    אולי אתם תוהים לגבי הילדים האלו.
  • 10:31 - 10:34
    מ40% נוכחות ל93% נוכחות.
  • 10:34 - 10:37
    כולם מתחילים בפיגור בלימודים ולא עומדים ביעדים.
  • 10:37 - 10:41
    עכשיו, הקבוצה הראשונה שלי,
    כולה בקולג' ומרוויחה כדי מחייתה.
  • 10:41 - 10:43
    כל השאר מתוכננים לסיים ביוני הקרוב.
  • 10:43 - 10:46
    ילדים שמחים, משפחות שמחות, עמיתים שמחים.
  • 10:46 - 10:51
    אנשים המומים. ראו את התהילה ואת השפע של מחוז ברונקס.
  • 10:51 - 10:53
    בואו נדבר על על נענע. איפה הנענע שלי?
  • 10:53 - 10:55
    אני מגדל 7 סוגים של מנטה בכיתה שלי.
  • 10:55 - 10:57
    מישהו רוצה מוחיטו? אני אהיה בטלאפאן אח"כ.
  • 10:57 - 11:00
    אבל, תבינו שזאת הויאגרה האינטלקטואלית שלי.
  • 11:00 - 11:04
    גבירותיי ורבותיי, אני צריך למהר,
    אבל תקלטו את זה:
  • 11:04 - 11:06
    הרובע שהביא לנו את מכנסי ה"באגי"
    ומקצבים פאנקיים טריים (גם: סלק)
  • 11:06 - 11:08
    הפכה להיות בית לסלק אורגני.
  • 11:08 - 11:11
    11,340 ק"ג של ירקות ירוקים,
  • 11:11 - 11:15
    אני מגדל אזרחים אורגניים,
    ילדים מעורבים.
  • 11:15 - 11:17
    אז תעזרו לנו לעבור מזה, לזה.
  • 11:17 - 11:21
    ישויות עצמאיות, החזר השקעה של 18 חודשים,
  • 11:21 - 11:23
    אנחנו משלמים לאנשים כדי מחייתם בתוספת הטבות בריאות,
  • 11:23 - 11:25
    ומאכילים אנשים בעלות זעומה.
  • 11:25 - 11:28
    מרטין לותר קינג אמר שאנשים צריכים להיות
    מועצמים עם גאווה.
  • 11:28 - 11:32
    אז כאן בניו-יורק, אני מפציר בכם,
    חבריי האמריקאים,
  • 11:32 - 11:34
    עזרו לנו לעשות את אמריקה נהדרת שוב.
  • 11:34 - 11:36
    זה קל.
    שתפו אחרים בתשוקה שלכם.
  • 11:36 - 11:39
    זה קל נורא.
    לכו תראו את שני הסרטונים האלה, בבקשה.
  • 11:39 - 11:42
    אחד השיג לנו הזמנה לבית הלבן,
    אחד הוא גלגול עדכני יותר.
  • 11:42 - 11:44
    הכי חשוב, הוציאו את הבריון
    הגדול ביותר מבתי הספר.
  • 11:44 - 11:46
    זה צריך לצאת מחר.
  • 11:46 - 11:48
    אנשים, אתם יכולים לעשות את זה.
  • 11:48 - 11:52
    תשמרו שילדים לא יכנסו לחנויות כאלה.
  • 11:52 - 11:53
    תכינו להם צלחת בריאה,
  • 11:53 - 11:56
    במיוחד אם אפשר לקטוף אותה
    מקיר הכיתה שלכם- דליסיוסו!
  • 11:56 - 11:59
    תנו דוגמה להתנהגות טובה.
    תביאו אותם לשוק ירוק.
  • 11:59 - 12:02
    ילדים גדולים מתים על
    תותים ובננות.
  • 12:02 - 12:05
    למדו אותם יזמות.
    תודה לאל על "GrowNYC".
  • 12:05 - 12:08
    תנו להם לבשל. ארוחת צהריים נהדרת היום,
    תנו להם להתנסות בקולינריה.
  • 12:08 - 12:10
    אבל חשוב מכל, פשוט אהבו אותם.
  • 12:10 - 12:12
    שום דבר לא פועל טוב
    כמו אהבה ללא תנאים.
  • 12:12 - 12:15
    כמו שאמר חברי הטוב קרמיט,
    זה לא קל להיות ירוק.
  • 12:15 - 12:18
    נכון.
    אני בא ממקום שילדים יכולים לקנות
  • 12:18 - 12:21
    35 טעמים של ניירות גלגול בכל רגע,
  • 12:21 - 12:24
    במקום שממלאים מקררי- גלידה בברד אלכוהולי.
  • 12:24 - 12:28
    אוקיי?
    חברתי היקרה, מאג'ורה קרטר אמרה לי פעם,
  • 12:28 - 12:31
    יש לנו הכל להרוויח, ואין לנו מה להפסיד.
  • 12:31 - 12:34
    אז הנה, בזמן שעברנו
  • 12:34 - 12:36
    מהתעוזה לחלום לחלומות על תעוזה,
  • 12:36 - 12:38
    אני מפציר בכם לעשות משהו.
  • 12:38 - 12:39
    אני מפציר בכם לעשות משהו.
  • 12:39 - 12:41
    עכשיו, כולנו ראשנים קטנים,
  • 12:41 - 12:44
    אבל אני מפציר בכם להפוך לצפרדעים,
    ולקחת את הקפיצה הירוקה הגדולה.
  • 12:44 - 12:48
    לא אכפת לי אם אתם
    בימין, בשמאל, באמצע, לא משנה איפה.
  • 12:48 - 12:52
    תצטרפו אלי. תשתמשו-
    יש לי הרבה אנרגיה. תעזרו לי להשתמש בה.
  • 12:52 - 12:54
    אנחנו יכולים לעשות פה משהו.
  • 12:54 - 12:57
    ובדרך, בבקשה קחו את הזמן,
    לעצור ולהריח את הפרחים,
  • 12:57 - 12:58
    במיוחד אם גידלתם אותם יחד עם תלמידיכם.
  • 12:58 - 13:01
    אני סטיב ריץ, זאת "מכונת ברונקס הירוקה".
  • 13:01 - 13:04
    אני חייב לומר תודה לאשתי ולמשפחתי,
    על הילדים שלי,
  • 13:04 - 13:06
    תודה שאתם באים כל יום,
    ועל העמיתים שלי,
  • 13:06 - 13:08
    שמאמינים ותומכים בי.
  • 13:08 - 13:10
    אנחנו מגדלים את הדרך שלנו
    אל כלכלה חדשה.
  • 13:10 - 13:13
    תודה רבה, אלוהים ישמור עליכם ותהנו היום.
    אני סטיב ריץ.
  • 13:13 - 13:15
    הכל אפשרי!
  • 13:15 - 13:20
    (מחיאות כפיים)
Title:
סטיבן ריץ: מורה שמצמיח ירוק בדרום ברונקס
Speaker:
Stephen Ritz
Description:

מערבולת של אנרגיה ורעיונות, סטיבן ריץ הוא מורה ברובע הקשוח של דרום ברונקס בניו-יורק, שם הוא והתלמידים שלו מגדלים גינות שופעות למאכל, לנוי - ולפרנסה. רק נסו לעמוד בקצב של האוצר הניו-יורקי הזה, בעוד הוא מסתחרר בין הדרכים הרבות להצמיח תקווה, בשכונה שרבים התייאשו ממנו, או בשכונה שלכם.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:59

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.