דיכאון והתעוררות רוחנית: שתי צדדים לדלת אחת | ליסה מילר | TEDxTeachersCollege
-
0:07 - 0:10בחשכת הלילה ארבע לפנות בוקר
-
0:11 - 0:15אני מסתכלת לצדי ובעלי לא שם
-
0:18 - 0:21אני מסתכלת מעבר למיטה ואני מוצאת אותו
-
0:22 - 0:26שוכב על גבו
מסתכל על התקרה וזרועותיו פשוטות -
0:28 - 0:33"חיינו ריקים וחסרי משמעות ללא ילדים."
-
0:34 - 0:36זה היה אחרי שנתיים וחצי
-
0:36 - 0:41של תקוות תפילות וטיפולי הפריה כושלים
-
0:41 - 0:43אף אחד לא בא
-
0:45 - 0:51והייאוש שקרע לנו את הלב
העיר אותנו לילה אחר לילה -
0:51 - 0:56עד לנקודה שהחברים והמשפחה היו מתקשרים
"רק כדי לבדוק מה שלומנו" -
0:56 - 0:59כי כל כך ברור היה שהיינו מדוכאים
-
1:00 - 1:03בתור פסיכולוגית קלינית וחוקרת
-
1:03 - 1:08לימדו אותי לראות בדיכאון מחלה
-
1:09 - 1:13בדומה לסרטן או סוכרת, לדיכאון כמחלה
היו סימפטומים -
1:14 - 1:16של ייאוש ובידוד
-
1:17 - 1:22אבל זה פשוט לא היה הסבר
מספק לדרך בה הלכנו -
1:23 - 1:28וזה גם לא מסביר דיכאון שנובע
מאובדן של בן-זוג, -
1:28 - 1:31הפלה, טראומה,
-
1:31 - 1:35או המעברים הטבעיים בחיים
"תסמונת השנה השנייה" משבר גיל העמידה, -
1:35 - 1:41שינויים ומעברי שלבים בחיים
אשר נראים מהותיים למי שאנחנו - -
1:42 - 1:45אנחנו לא פגומים
-
1:45 - 1:47אלה אינם מחלה.
-
1:48 - 1:51וכך בעלי ואני המשכנו
-
1:51 - 1:56וכל מחזור הסתיים באכזבה
שהרגישה כמו לוויה -
1:57 - 2:01ותוך שהמשכנו במסלול הניסיונות שלנו
-
2:02 - 2:07התחלנו, בהדרגתיות מאוד, לאורך חודשים ושנים
-
2:09 - 2:14
לפתוח את עינינו, ממקום
חשוך ומבודד, בו היינו לבדנו -
2:16 - 2:23למקום בו התחלנו לשמוע
להנחיה של מסייעים ומרפאים -
2:24 - 2:30האנשים שנקראים בפי מטיילים
על שביל האפלצ'ים "מלאכי השביל" -
2:31 - 2:34מכיוון שהם מביאים אוכל ומים
כשהמטיילים נזקקים לכך ביותר -
2:36 - 2:40מלאכי השביל שלנו הביאו לנו
מה שהיינו זקוקים לו ביותר -
2:40 - 2:42תבונה והכוונה
-
2:42 - 2:45כך יום אחד שבתי הביתה
לאחר עוד ניסיון הפריית מבחנה -
2:45 - 2:49עם תחושה מטרידה בעודי נוהגת
-
2:49 - 2:51שגם הניסיון הזה ייכשל
-
2:51 - 2:54וכמו אישור לכך, כשפסעתי לעבר הדלת
-
2:56 - 2:59הראיות היו חד-משמעיות.
-
2:59 - 3:04עובר ברווז קטנטן מת
שכב על מפתן ביתי -
3:05 - 3:10וידעתי שאין אפשרות שהעובר שבתוכי חי
-
3:10 - 3:14אז נכנסתי למיטה לתנומה ארוכה ומדכאת
-
3:15 - 3:19והתעוררתי למשמע נקישות של ברווז -
-
3:20 - 3:22אמא ברווזה.
-
3:22 - 3:25שאיבדה גם היא את התינוק שחלמה עליו.
-
3:26 - 3:27והאמא ברווזה הייתה עיקשת.
-
3:27 - 3:31תהיתי מה היא יכולה לרצות ממני.
-
3:31 - 3:32היא רצתה להתקרב לעברי.
-
3:32 - 3:36וכשפתחתי את הדלת, ראיתי שהיא
הביאה לי מתנה - -
3:36 - 3:39הדבר הכי יקר לה בעולם.
-
3:39 - 3:42היא הביאה לי תולעת עסיסית ושמנה.
-
3:43 - 3:48אמא ברווזה ואני, שם היינו שתינו
שתיים שחלמו להיות אמהות, לא לבד. -
3:48 - 3:51לא לבד - כי הברווזה ואני היינו יחדיו
-
3:51 - 3:55ולא לבד - בגלל הכוח העליון
שהביא את הברווזה. -
3:55 - 4:00והכוח העליון הזה זימן גם את הבחור באוטובוס
-
4:00 - 4:03והבחור באוטובוס קרץ לי, התכופף ואמר
-
4:03 - 4:07"את נראית בדיוק מסוג האמהות
שיקיפו את העולם -
4:07 - 4:11ויאמצו כל מיני ילדים'"
ובכך פתח את האפשרות החדשה הזו. -
4:13 - 4:18להקשיב למסייעים ולמרפאים
פתח את המודעות שלי -
4:18 - 4:22כך שבפעם הבאה שהתעוררתי בלילה
-
4:22 - 4:25זה לא היה מהדיכאון שקרע את ליבי
-
4:25 - 4:29אלא על ידי נוכחות
עצומה וללא ספק נשגבה מאוד -
4:30 - 4:35נוכחות בעלת אהבה כה עצומה
וכה מעוררת יראה שהתרוממתי וישבתי במיטתי -
4:37 - 4:42והנוכחות שאלה: אם היית בהריון
האם היית מאמצת ילד? -
4:42 - 4:47ואני עניתי לדבר כל כך עצום ועוצמתי:
את האמת, שהייתה: "לא" -
4:47 - 4:51אבל ידעתי גם שהמסע הזה
-
4:52 - 4:55הוא יותר ממחלה
-
4:56 - 4:59ושהדיכאון הזה פתח את הדלת
-
4:59 - 5:04למסלול של התהוות, נתיב רוחני.
-
5:11 - 5:14בעוד אנו ממשיכים במסלול הזה,
-
5:16 - 5:18רציתי את התינוק הזה,
-
5:19 - 5:22זה היה נהדר שהייתי על המסלול הרוחני הזה
אבל אני רציתי את התינוק הזה, -
5:22 - 5:25לכן לא ויתרנו,
-
5:25 - 5:29לאורך כל החוף המזרחי, ביקרנו במעבדות
ההפריה החוץ-גופית הטובות בארה"ב, -
5:29 - 5:33אפילו מצאנו וביקרנו אצל הצוות
שהמציא את ההפריה החוץ-גופית, -
5:34 - 5:39וכשישבנו שם, בסולידריות
במיטות ההתאוששות, אני ובעלי, -
5:40 - 5:46גילינו שהשלט תקוע, בחדר המלון שלנו
על ערוץ אחד - -
5:47 - 5:51סרט תיעודי בלתי נגמר אחד
בן ארבע שעות -
5:51 - 5:53(צחוק)
-
5:54 - 5:56על ילד קטן -
-
5:58 - 6:03ילד קטן שעמד לבדו במזבלה,
-
6:04 - 6:10ואמר: "לא אכפת לי שאני עני
לא אכפת לי שאני לא יכול ללכת לבית-ספר. -
6:11 - 6:14אבל זה כואב כל כך לא להיות נאהב
-
6:14 - 6:18שאני מסניף דבק כדי לא להרגיש את הכאב."
-
6:19 - 6:22וכששכבתי שם על אחרי סבבים מרובים של הפריה,
-
6:22 - 6:24בעלי ואני הסתכלנו אחד על השנייה.
-
6:24 - 6:26והוא אמר את זה ראשון.
-
6:26 - 6:30ידענו שיש אי שם ילד עבורנו
-
6:31 - 6:34מצאנו את דרכנו
-
6:35 - 6:38לאישה חכמה וישבנו ליד שולחנה,
-
6:38 - 6:41היא הייתה בתו של איש כמורה לשעבר.
-
6:41 - 6:43היא הסתכלה עלינו ואמרה בכנות,
-
6:43 - 6:46"מה אתם מחפשים בילד שלכם?"
-
6:47 - 6:48התכופפתי לעברה ואמרתי,
-
6:49 - 6:52"לא אכפת לי אם זה יהיה בן או בת,
-
6:52 - 6:58לא אכפת לי מאיזה מוצא הוא.
רק בבקשה שזה יהיה ילד שמסוגל לאהוב." -
6:58 - 7:02ובעלי נכנס לדבריי ואמר: כן, כל זה
אבל שיהיה בת." -
7:02 - 7:04(צחוק)
-
7:06 - 7:10מה שידענו שנינו זה שהקול שאמר
-
7:10 - 7:16לעולם לא תהיו הורים,
הקול שהגיע מלהיות לבד בחשכה -
7:16 - 7:20עכשיו היה קול שאמר: הורות זה אהבה.
-
7:20 - 7:23זה כואב כל כך לא להיות נאהב.
-
7:23 - 7:26כל מה שהוא רצה זו אמא,
כל מה שאני רציתי זה ילד. -
7:27 - 7:30מה שהיה הופך אותנו למשפחה - זו האהבה.
-
7:30 - 7:32הורות משמעה לאהוב.
-
7:34 - 7:41הדיכאון הזה שימש כצוהר
לעולם של חיבור, עולם של אהבה, -
7:42 - 7:45עולם שבו אנו פוסעים במסלול רוחני
-
7:47 - 7:51הדיכאון הזה היה רק צד אחד של הדלת.
-
7:52 - 7:57ובצידה האחר? היו הארה, חום, אור
-
7:58 - 8:02ונתיב רוחני, מעבר לרוחניות.
-
8:02 - 8:05עכשיו, בתור חוקרת בתחום הרפואה ,
היה לי ברור -
8:06 - 8:08שכל דבר אמיתי,
-
8:09 - 8:14דרך עדשה אנושית נוספת
של ידיעה יכול להראות שוב. -
8:14 - 8:16הביטחון שהיה לי,
-
8:16 - 8:20שדיכאון ורוחניות
הם שני צדדים של אותה דלת -
8:20 - 8:24נראה בהחלט כמו משהו
שאפשר להוכיח מדעית. -
8:24 - 8:29ולכן המעבדה שלי בשיתוף עם זו של
מירנה וייסמן ובראד פיטרסון -
8:29 - 8:33וראבי בנסל, עבדו על החלק המדעי:
-
8:33 - 8:37שני צדדים של אותה דלת- היכן זה נמצא במוח ?
-
8:37 - 8:42היכן נמצא הדיכאון כצוהר
למסלול רוחני, לא המחלה. -
8:43 - 8:45ומצאנו את זה.
-
8:45 - 8:48ומצאנו את זה באזורים
נרחבים ומפושטים בקליפת המוח. -
8:49 - 8:51הזמנו למעבדתנו
-
8:51 - 8:56אנשים בדיכאון עמוק
ממשפחות בהן דורות רבים שסבלו מדיכאון, -
8:56 - 9:01ואנשים בעלי רקע אישי ומשפחתי דומה
עמוסים בדורות של דיכאון -
9:01 - 9:03אשר דרך מסע הייסורים שלהם
-
9:03 - 9:07הגיעו למסלול רוחני מהותי
-
9:08 - 9:13אנשים שמה שגרם להם לתת גז היה הדיכאון
בכך שעברו דרך החשכה. -
9:14 - 9:15ומה שמצאנו,
-
9:15 - 9:19זה שבדיוק אותם האזורים במוח
-
9:19 - 9:23אשר התנוונו וקמלו במצבי דיכאון ממושך.
-
9:24 - 9:27אצל האנשים בעלי האישיות הרוחנית החזקה
-
9:27 - 9:31הייתה התעבות של אותם אזורים.
-
9:31 - 9:33קליפת המוח הייתה עבה
-
9:33 - 9:36כאילו זו קליפת עץ באמזונס,
-
9:36 - 9:40לעומת עץ שקמל עקב הקרה והיובש.
-
9:40 - 9:45שני צדדים של אותה הדלת - זה קיים בתוכנו
דיכאון אינו תמיד מחלה. -
9:45 - 9:46הוא יכול להיות.
-
9:46 - 9:50אנחנו יכולים להזדקק לאתחול מחדש או כיול
מחדש או להיעזר בתרופות, -
9:50 - 9:51הוא יכול להיות.
-
9:51 - 9:55אבל לעיתים קרובות, דיכאון
כפי שכל אחד יתמודד איתו -
9:56 - 10:01הוא מהותי ליכולות שלנו,
ומהותי להתפתחות שלנו. -
10:04 - 10:07בעלי ואני המשכנו הלאה עם הידע הזה:
-
10:07 - 10:12שאנחנו פוסעים במסלול הרוחני שלנו
בחיפוש אחר הילד שלנו. -
10:12 - 10:14ברור היה שהסבל שלנו לא היה ללא סיבה
-
10:14 - 10:17הוא לא היה סימפטום שהופיע סתם,
-
10:17 - 10:20ועם המודעות לכך שאנחנו נמצאים בהתהוות,
-
10:22 - 10:24הנוכחות חזרה.
-
10:25 - 10:30והנוכחות שאלה את אותה שאלה
באופן עמוק ועוצמתי. -
10:30 - 10:33ותשובתי הכנה הייתה - שאני בדרך לשם.
-
10:33 - 10:36אני יכולה לחוש שאנחנו מתקדמים לשם.
-
10:36 - 10:38יש לנו אפשרות
-
10:38 - 10:41להתפתח רוחנית ולהתהוות לאנשים שיענו כן.
-
10:41 - 10:43אבל לא, אני עדיין לא ממש שם
-
10:43 - 10:45שאאמץ ילד אם הייתי בהריון.
-
10:46 - 10:49אהבתי גדלה, אבל האם אהבתי
גדולה עד כדי כך? -
10:49 - 10:50עדיין לא.
-
10:50 - 10:53וכך המשכנו במסענו, ומצאתי את עצמי
-
10:53 - 10:56בקהילה של אנשים שידעו מזה דורות רבים
-
10:56 - 10:59שדיכאון הוא רק צד אחד של הדלת,
-
10:59 - 11:01והתעוררות רוחנית הוא צידה השני.
-
11:01 - 11:05ישובות על הקרקע ב"איניפי", אוהל ההזעה,
-
11:05 - 11:09בין שבט הלקוטה של דקוטה הדרומית,
הצטרפתי למעגל הנשים. -
11:10 - 11:13וכאן כל אישה דיברה על הסבל שהביא אותה
-
11:13 - 11:15לתפילה הקולקטיבית שלנו.
-
11:15 - 11:18'הבן שלי בן 40
והוא לא שב הביתה למשפחתו.' -
11:18 - 11:22'הבן שלי בן 14 והוא מתחיל
להשתמש בחומרים ממכרים.' -
11:22 - 11:26ואני בתורי שיתפתי, שאני
מחפשת את הילד הרוחני שלי. -
11:27 - 11:30ביחד התפללנו ושלחנו את התפילה למעלה.
-
11:30 - 11:35שלחנו את התפילה שהתפללנו אחת עבור
השנייה, עבור עצמנו ועבור הקבוצה, למעלה -
11:36 - 11:38לרוח הגדולה - וואנאניצ'י.
-
11:43 - 11:45באותו הלילה צלצל הטלפון.
-
11:45 - 11:51מצאו אותו, באותו לילה
בצד השני של כדור הארץ. -
11:51 - 11:55בהודעה נאמר מצאנו את הילד של הזוג מילר.
-
11:55 - 11:58יש בנות נהדרות, ואנחנו בהחלט
יכולים למצוא לכם בת, -
11:59 - 12:02אבל זה בוודאות הילד שלהם, וזה בן.
-
12:05 - 12:08אז הפעם, למדע הקליני
-
12:08 - 12:11היה משהו לומר למסלול הרוחני.
-
12:11 - 12:15כשהסתכלנו על המוח של הנשים שדרך הסבל
-
12:15 - 12:18הגיעו למסלול רוחני,
והיו בעלות קליפת מוח יפה ועבה, -
12:19 - 12:21הייתה להן תכונה נוספת:
-
12:21 - 12:24בחלק האחורי במוחן נמדד
אורך גל מסוים של אנרגיה -
12:24 - 12:25שאנו קוראים לו "אלפא".
-
12:25 - 12:30אשר נמצא גם במדדים של החלק האחורי
במוחו של נזיר שעושה מדיטציה. -
12:31 - 12:34"אלפא" ידוע בשם נוסף - "קבוע שומאן"
-
12:34 - 12:37זהו אורך הגל בקרום כדור הארץ.
-
12:37 - 12:43מוח שעסוק בפעולה רוחנית
רוטט בתדר זהה לזה של קרום כדור הארץ. -
12:44 - 12:49מתוך האיניפי, לצד השני של העולם
שם נמצא אייזאה דרך המטריקס -
12:50 - 12:55של תודעה, אהבה השדה הקדוש הזה
שבתוכנו, דרכנו, סביבנו -
12:55 - 12:57ועוטף את העולם כולו.
-
13:00 - 13:06זהו העולם בו אנו חיים -
עולם בו לעולם איננו לבד -
13:06 - 13:10עולם בו יש הכוונה, "מלאכי שביל"
מסייעים ומרפאים. -
13:10 - 13:13ודרך שדה האהבה מגיע בדיוק האדם,
-
13:13 - 13:19הבחור באוטובוס, האישה המרפאה,
בעל-החיים, הברווז, -
13:20 - 13:24החיות הנבונות ורחבות הלב,
אחינו ואחיותנו, -
13:24 - 13:30ואז אנחנו כבר לא יכולים לחשוב
שאנחנו שחקנים על במה דוממת, -
13:30 - 13:32אלא שהעולם חי
-
13:32 - 13:38ומוקף בשדה הקדוש, אותו אנחנו יכולים
למדוד כאלפא בעל משרעת גבוהה. -
13:38 - 13:42ביודענו זאת אנחנו חיים
חיים מלאי השראה - -
13:43 - 13:46חיים בעלי משמעות אותם אין אנו יוצרים
-
13:46 - 13:50אלא היא באמת טבועה בעצם קיום העולם.
-
13:52 - 13:54אנחנו חיים חיים מלאי השראה.
-
13:56 - 14:00אייזאה, הבן שלי, נמצא, קראנו לו אייזאה-
-
14:00 - 14:03עבור "עולם אחד" בלקוטה
על שם אלה שעזרו למצוא אותו. -
14:06 - 14:09אבל על אף שהיינו הרבה פחות מדוכאים
-
14:09 - 14:11והרבה יותר מלאי אהבה וחיבור,
-
14:11 - 14:15עדיין היה בנו חשש מהפגישה איתו
-
14:15 - 14:17מלהביא אותו הביתה
-
14:18 - 14:22ואז, יום אחד, הגיעה חבילה בדואר פתחנו אותה
-
14:22 - 14:23ושם היה הסרטון.
-
14:23 - 14:24הכנסנו אותו
-
14:24 - 14:30ולפנינו הופיע ילד עליז מלא שמחת חיים
זרועו מסביב לאחות - -
14:33 - 14:37אהבה כמו שמעולם לא הרגשתי גרמה לי התעלות,
-
14:38 - 14:42וכל שאריות הדיכאון התנפצו לרסיסים.
-
14:42 - 14:46וביחד, בעלי ואני הלכנו לישון כהורים.
-
14:47 - 14:51באותו הלילה, הנוכחות חזרה -
-
14:52 - 14:55הנוכחות העצומה והנשגבה, בפעם השלישית.
-
14:55 - 14:58"אם היית בהריון עכשיו,
האם היית מאמצת ילד?" -
14:59 - 15:03"כן, מצאתי את הילד הרוחני שלי, כן."
-
15:04 - 15:08ובאותו הלילה הריתי בצורה טבעית -
-
15:09 - 15:11את אחותו.
-
15:13 - 15:15היו לנו תאומים רוחניים.
-
15:17 - 15:19אז כשאתם שומעים את הדפיקה בדלת
-
15:20 - 15:22תשקלו את ההזמנה.
-
15:24 - 15:31
מה שנשמע מפתיע
וכאילו היד שלוקחת מתוך החשכה -
15:31 - 15:35כשאנחנו עוברים דרך הדלת - זו היד שמזמינה
-
15:35 - 15:38שמכוונת, ולבסוף נותנת.
-
15:40 - 15:44
בצד השני של הדלת
נמצאים החיים מלאי ההשראה -
15:45 - 15:48הניתנים לנו על ידי הנוכחות.
-
15:49 - 15:50תודה רבה.
-
15:50 - 15:51(מחיאות כפיים)
- Title:
- דיכאון והתעוררות רוחנית: שתי צדדים לדלת אחת | ליסה מילר | TEDxTeachersCollege
- Description:
-
more » « less
הרצאה זו ניתנה במסגרת ארוע TEDx, שהופק ללא תלות בועידות TED.
האם דיכאון, כמו שהרוב חווים אותו, הוא סבל חסר משמעות? דר' ליסה מילר מציגה מחקר שמכניס משמעות לחוויה של דיכאון ולחוויה שלנו על פני כדור הארץ.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDxTalks
- Duration:
- 15:53
Show all
