< Return to Video

Tropomyosin and troponin and their role in regulating muscle contraction

  • 0:00 - 0:04
    בסרטון האחרון למדנו איך
    מיוזין - ובמיוחד מיוזין 2
  • 0:04 - 0:06
    כאשר אנו אומרים מיוזין -- בעצם יש שני
  • 0:06 - 0:09
    "ראשים" של המיוזין והזנבות
    שלהם מפותלים זה בזה.
  • 0:09 - 0:13
    איך מיוזין 2 יכול להשתמש בATP
  • 0:13 - 0:17
    כדי , בעיקרון, כמעט אפשר לדמיין
    שכל אחד מהם מושך
  • 0:17 - 0:19
    פתיל של אקטין, או שהוא
    מתקדם לאורך פתיל אקטין
  • 0:19 - 0:21
    הוא מתחיל להצמד.
  • 0:21 - 0:23
    ואז ATP מגיע ונקשר אליו.
  • 0:23 - 0:25
    זה גורם לו להשתחרר.
  • 0:25 - 0:32
    אז הATP עובר הידרוליזה לADP ולקבוצת זרחן.
  • 0:32 - 0:34
    כאשר זה קורה, האנרגיה הזו משתחררת
  • 0:34 - 0:36
    זה מכניס את זה למצב אנרגיה יותר גבוה.
  • 0:36 - 0:40
    זה כאילו טוען את הקפיץ החלבוני ואז הוא נצמד
  • 0:40 - 0:44
    לחריץ או מדרגה אחרת על הפתיל של האקטין
  • 0:44 - 0:47
    קבוצת הזרחן משתחררת ואז חל שנוי
  • 0:47 - 0:50
    בקונפורמציה של החלבון במידה מספקת..
  • 0:50 - 0:53
    זה מייצר עצמה שיכולה
    לדחוף את פתיל האקטין
  • 0:53 - 0:55
    ואפשר לדמיין שזה או שיזיז
  • 0:55 - 1:00
    את המיוזין - ואת כל מה
    שהמיוזין קשור אליו -- לצד שמאל
  • 1:00 - 1:03
    או -- את כל מה שקשור לאקטין -- לצד ימין.
  • 1:03 - 1:05
    בסרטונים הבאים נדבר ביתר פירוט על
  • 1:05 - 1:06
    מה קשור אליהם.
  • 1:06 - 1:09
    טוב, יתכן ועכשיו מתעוררות בראשיכם
  • 1:09 - 1:11
    מספר שאלות.
  • 1:11 - 1:14
    החבר הזה צריך המון מאמץ כדי
    למשוך את הדבר הזה, נכון?
  • 1:14 - 1:17
    מוכרח להיות מתח מסויים
    שמושך בכוון הנגדי, לא כן?
  • 1:17 - 1:20
    זה מה שקורה בשרירים, לכן צריך להיות
  • 1:20 - 1:22
    משקל כלשהו או איזו שהיא התנגדות אחרת.
  • 1:22 - 1:25
    אז מה קורה כאשר זה משתחרר?
  • 1:25 - 1:29
    בשלב הראשון כאשר ה ATP התחבר וזה השתחרר
  • 1:29 - 1:32
    האם פתיל האקטין לא נסוג
  • 1:32 - 1:33
    אל המקום שבו הוא היה קודם?
  • 1:33 - 1:35
    במיוחד אם יש עליו קצת מתח
  • 1:35 - 1:38
    שפועל בכוון הזה.
  • 1:38 - 1:42
    התשובה הכי פשוטה לזה היא
    שזה לא חלבון המיוזין היחיד
  • 1:42 - 1:45
    שפועל על האקטין הזה.
  • 1:45 - 1:47
    לכל אורך השרשרת ישנם אחרים.
  • 1:47 - 1:49
    אולי יש אחד כאן.
  • 1:49 - 1:51
    ואולי יש עוד אחד כאן.
  • 1:51 - 1:53
    כל אחד מהם עובד בקצב שלו בזמנים שונים.
  • 1:53 - 1:56
    כך שהם רבים כל כך שכאשר אחד מהם
  • 1:56 - 1:58
    מתנתק - אולי אחד אחר נמצא בדיוק במצב העוצמה
  • 1:58 - 2:00
    ואחד אחר אולי מתקשר.
  • 2:00 - 2:03
    כך שזה לא כאילו שפתאום
  • 2:03 - 2:06
    אחד עוזב ופתיל האקטין יתאסף חזרה
  • 2:06 - 2:07
    למצב שבו הוא היה קודם.
  • 2:07 - 2:12
    אם כן - השאלה הבאה שאולי תעלה היא
  • 2:12 - 2:14
    איך אנו "מדליקים ומכבים" את המצב הזה?
  • 2:14 - 2:17
    הרי יש לנו שליטה בשרירים שלנו.
  • 2:17 - 2:20
    אנו יכולים להדליק ולכבות את מערכת המיוזין
  • 2:20 - 2:23
    ובעיקרון, להזיז קדימה את האקטין?
  • 2:23 - 2:25
    כדי להבין זאת -- נדבר על שני חלבונים נוספים
  • 2:25 - 2:27
    שמשתתפים בפעולה.
  • 2:27 - 2:29
    הם tropomyosin וכן troponin
    (טרופומיוזין וטרופונין).
  • 2:48 - 2:52
    לכן נצייר שוב את האקטין -בציור
  • 2:52 - 2:54
    מאוד פשטני של פתיל האקטין.
  • 2:54 - 2:56
    נניח שזה הוא פתיל האקטין שלנו כאן.
  • 2:56 - 2:57
    אלה הן ה"מדרגות" או החריצים הקטנים.
  • 2:57 - 2:58
    למעשה זהו מבנה של הליקס.
  • 3:06 - 3:08
    ובעצם החריצים האלה הם כאילו הליקס
  • 3:08 - 3:10
    אבל לא נקדיש לזה יותר זמן .
  • 3:10 - 3:16
    מה שצוייר עד כה , לפחות בסרטון הקודם,
  • 3:16 - 3:16
    היה לנו את המיוזין הקטן הזה.
  • 3:16 - 3:19
    אפשר לחשוב עליהם כמו על
    רגליים או ראש של משהו
  • 3:19 - 3:21
    שנצמד לזה ואז - תלוי באיזה שלב
  • 3:21 - 3:24
    של ATP הם נמצאים - הם יכולים
    להתפרק או להתפתל מחדש
  • 3:24 - 3:27
    ולעבור אל החריץ הבא ולדחוף חזרה
  • 3:27 - 3:30
    טוב, אז מעל לאקטין הזה, למעשה יש
  • 3:30 - 3:31
    את החלבון טרופומיוזין.
  • 3:31 - 3:38
    וחלבון בטרופומיוזין הזה מפותל מסביב לאקטין.
  • 3:38 - 3:41
    הנה זה האקטין שלנו כאן.
  • 3:41 - 3:45
    זה אחד משני הראשים של המיוזין 2.
  • 3:48 - 3:50
    וכאן ישנו הטרופומיוזין.
  • 3:50 - 3:52
    הטרופומיוזין מתפתל מסביב.
  • 3:52 - 3:55
    זהו שרטוט מאוד פשטני אבל נסו לדמיין
  • 3:55 - 4:00
    שהוא מפותל סביב ומאחורי האקטין ומסתובב
  • 4:00 - 4:03
    ואז הוא הולך מאחורנית, ואז הוא ממשיך כך
  • 4:03 - 4:06
    הוא מתפתל מסביבו. הדבר החשוב הוא, -
  • 4:06 - 4:10
    בואו נחזור שלב אחד לאחור ,
  • 4:10 - 4:14
    הוא מתפתל סביב והוא נצמד לאקטין
  • 4:14 - 4:15
    על ידי חלבון אחר שנקרא טרופונין.
  • 4:18 - 4:21
    נניח שזה נצמד כאן, ו--זה לא מדוייק,
  • 4:21 - 4:25
    נניח שזה נצמד שם, וכאן וכאן
  • 4:25 - 4:28
    ושם, וכאן ע"י טרופונין.
  • 4:28 - 4:29
    טוב, נכתוב את זה.
  • 4:40 - 4:44
    תוכלו לדמיין, שהטרופונין הוא כאילו
  • 4:44 - 4:45
    מסמרים בתוך האקטין.
  • 4:45 - 4:48
    לכן הוא מכתיב היכן יהיה הטרופומיוזין.
  • 4:48 - 4:54
    לכן, כשהשריר אינו מכווץ, יוצא
  • 4:54 - 4:58
    שהטרופומיוזין מעכב את המיוזין מלהיות מסוגל
  • 4:58 - 5:01
    ל-- ישנם המון מאמרים על זה
  • 5:01 - 5:02
    זה עדיין בתהליך של מחקרים.
  • 5:02 - 5:05
    זה לא ממש ברור ב100%, שאכן זה כך.
  • 5:05 - 5:09
    טרופומיוזין -הוא או אולי
    שניהם -חוסמים את המיוזין
  • 5:09 - 5:12
    מיכולתו להצמד אל האקטין - במקום
    שבו הוא נצמד בדרך כלל.
  • 5:12 - 5:16
    ולכן הוא אינו מסוגל להתקדם לאורך האקטין --
  • 5:16 - 5:18
    או שלפעמים, המיוזין נצמד אל האקטין
  • 5:18 - 5:22
    אבל הוא מונע ממנו לשחרר
    ולהתקדם לאורך האקטין,
  • 5:22 - 5:23
    כדי להמשיך
    בדרך התקדמותו האפשרית.
  • 5:23 - 5:28
    בשורה התחתונה - הטרופומיוזין כאילו
  • 5:28 - 5:43
    חוסם את ראש המיוזין -- הנה ראש המוזין כאן --
  • 5:43 - 5:56
    מלהזדחל על האקטין, או ממש באופן פיזי ,
  • 5:56 - 6:00
    ע"י חסימת הגישה אל מקום ההתקשרות,
    או שהוא כבר מקושר,
  • 6:00 - 6:02
    אבל מונע אותו מהאפשרות לנוע לאורך האקטין.
  • 6:02 - 6:05
    בכל אופן הוא חוסם אותו, והדרך היחידה שבה
  • 6:05 - 6:08
    ניתן להסיר את החסימה היא -- לשנות את
  • 6:08 - 6:11
    הקונפורמציה כדי שיוכלו
    לשנות את התצורה שלהם
  • 6:11 - 6:13
    והדרך היחידה שלהם לשנות את התצורה היא רק
  • 6:13 - 6:17
    אם יהיה ריכוז גבוה של יוני סידן .
  • 6:17 - 6:23
    אם יש כאן ריכוז של יוני סידן -- אם יש
  • 6:23 - 6:26
    ריכוז מספיק גבוה - אז יוני הסידן יוכלו
  • 6:26 - 6:32
    להתקשר אל הטרופונין -- וזה ישנה
  • 6:32 - 6:36
    את הקונפורמציה של הטרופונין במידה מספקת
  • 6:36 - 6:38
    כדי לשנות את התצורה של הטרופומיוזין.
  • 6:38 - 6:40
    אז נכתוב את זה.
  • 6:40 - 6:43
    כרגיל, טרופומיוזין חוסם, אבל אם יש
  • 6:43 - 6:52
    ריכוז גבוה של יוני סידן -- הם מתקשרים אל
  • 6:52 - 7:00
    הטרופונין ואז הטרופונין,
    משנים את התצורה שלהם כך
  • 7:00 - 7:03
    שהקונפורמציה שלהם משתנה
    ומסלקת את הטרופומיוזין.
  • 7:15 - 7:18
    וכשהוא זז מהדרך --יש ריכוז גבוה של
  • 7:18 - 7:21
    יוני סידן, טרופונין צמוד, הטרופומיוזין הורחק
  • 7:21 - 7:24
    ואז פתאום - מה שדברנו עליו בסרטון הקודם -
  • 7:24 - 7:27
    החברים האלה יכולים לגלוש לאורך האקטין
  • 7:27 - 7:29
    או לדחוף את האקטין לכוון ימין
  • 7:29 - 7:30
    או איך שאתם בוחרים להסתכל על זה.
  • 7:30 - 7:38
    אבל אם ריכוז הסידן ירד -
  • 7:38 - 7:41
    אז הסידן ישתחרר מהטרופונין.
  • 7:41 - 7:42
    צריך שתמיד יהיה ריכוז מספיק גבוה כאן בסביבה.
  • 7:42 - 7:45
    אם הריכוז יהיה באמת נמוך מידי - החברים האלה
  • 7:45 - 7:52
    ייתחילו להפרד, ואז הטרופונין יחזור
  • 7:52 - 7:53
    לקונפורמציה הסטנדרטית שלו.
  • 7:58 - 8:06
    זה גורם לטרופומיוזין לחסום מחדש את המיוזין.
  • 8:13 - 8:15
    כלומר, אי אפשר להגיד
  • 8:15 - 8:16
    שזה פשוט.
  • 8:16 - 8:20
    זוהי תגלית של 50 או 60 השנים האחרונות.
  • 8:20 - 8:22
    תארו לעצמכם איך זה היה
    לראות את זה או לערוך
  • 8:22 - 8:25
    ניסוי כדי לדעת בוודאות מה קורה,
  • 8:25 - 8:29
    שום דבר אינו פשוט אבל הרעיון הוא פשוט.
  • 8:29 - 8:32
    ללא סידן- הטרופומיוזין חוסם את
  • 8:32 - 8:35
    היכולת של המיוזין להצמד היכן שהוא נחוץ
  • 8:35 - 8:39
    להתקשר או ל"זחול" לאורך
    האקטין כדי להמשיך להדחף עליו..
  • 8:39 - 8:41
    אבל אם ריכוז הסידן מספיק גבוה-
  • 8:41 - 8:44
    הם יתקשרו לטרופונין - אשר, כעיקרון,
  • 8:44 - 8:49
    ממסמר את הטרופומיוזין, שמסובב את האקטין
  • 8:49 - 8:52
    וכאשר הם משנים את התצורה שלהם עם יוני הסידן,
  • 8:52 - 8:57
    זה מסלק את הטרופומיוזין מהמסלול
  • 8:57 - 9:00
    וכך המיוזין יכול למלא את תפקידו.
  • 9:00 - 9:03
    כבר עכשיו תוכלו לדמיין
    שאנו בונים דרך בשביל
  • 9:03 - 9:06
    שהשרירים יתכווצו, או אפילו יותר טוב,
  • 9:06 - 9:08
    כדי שנוכל לשלוט בשרירים וכיווצם.
  • 9:08 - 9:12
    לכן אם יש לנו ריכוז גבוה של סידן בתוך התא,
  • 9:12 - 9:13
    השריר יתכווץ.
  • 9:13 - 9:16
    אבל אם יש שוב פעם ריכוז נמוך של סידן - אז
  • 9:16 - 9:18
    פתאום הם ישתחררו.
  • 9:18 - 9:21
    הם יחסמו, ואז השריר יהיה רפוי שוב.
Title:
Tropomyosin and troponin and their role in regulating muscle contraction
Description:

Tropomyosin and troponin and their role in regulating muscle contraction. How calcium ion concentration dictates whether a muscle is contracting or not.
more » « less
Video Language:
English
Duration:
09:22
shlomitorgad2 edited Hebrew subtitles for Tropomyosin and troponin and their role in regulating muscle contraction
shlomitorgad2 added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.