-
--אחת, שתיים, שלוש ארבע!
-
היי, קוראים לי טוני וזה
Every Frame a Painting.
-
אז היום אני הולך לדבר על במאי
שאני אוהב את עבודתו.
-
אבל לפני כן, הרשו לי להיות גלוי.
אני חושב שסרטי קומדיה היום,
-
במיוחד הסרטים האמריקנים,
איבדו לגמרי את דרכם.
-
אני לא שונא את הבדיחות
או השחקנים או הדיאלוג
-
או את הסיפורים למרות
שיש שם הרבה בעיות.
-
הטרונייה העיקרית שלי היא שהעשייה
הקולנועית,
-
השימוש בתמונה ובצליל כדי
להעביר בדיחות, הפכה להיות פשוט...
-
--מה?
--זה משעמםםםם.
-
--מחק.
-
תראו, לכל אחד יש טעם אחר.
-
מה שמצחיק אותך זה מה שמצחיק אותך.
אז אני לא אומר שהסרטים מעפנים,
-
או שאתה מעפן אם אתה אוהב אותם.
מה שאני אומר הוא שהסרטים האלה
-
הם לא ממש סרטים.
הם אילתור ערוך בחופשיות.
-
כולם עומדים במקום ומדברים
זה אל זה בקלוז אפים.
-
כמעט אף אחת מהבדיחות האלה
לא עובדת באופן חזותי.
-
הן לגמרי סאונד. ואפילו לא כל הטווח
של הסאונד. רק דיאלוג. זה עצוב
-
כי זה רק חלק קטן ממה שקולנוע
יכול לעשות.
-
וחוץ מאנימציה וכמה פרסומות,
-
הקומדיה החזותית למעשה
הולכת אחורה. ולכן
-
אם אתם אוהבים דברים כאלה,
אני לא יכול להמליץ מספיק על אדגר רייט.
-
--אתה רופא, תתמודד עם זה.
-כן, מאדרפאקר.
-
הוא אחד היחידים הפועלים בז'אנר
שמשתמשים בכל הטווח האפשרי.
-
וזו הסיבה שהוא מצליח למצוא הומור
במקומות שבהם אחרים לא מחפשים בכלל.
-
הנה דוגמה.
נניח שאתה צריך שדמות תעבור
-
מעיר אחת לעיר אחרת, כדי שהסיפור
יתקדם. איך אתה מצלם את זה?
-
והאם אפשר להפיק מזה בדיחה?
כנראה שלא.
-
לא אם אתה שולח את היחידה המשנית (2nd Unit)
שתצלם את זה, וכל שוט הוא פאן משמאל לימין,
-
אתה מכליל סימני דרך ושלטים מובנים מאליהם,
אתה עורך פנימה צילומי אוויר חסרי זהות,
-
ואתה שם מתחת מוזיקה שמחה כדי
שהצופים לא ישתעממו.
-
זאת פשוט עשייה קולנועית עצלנית ומשעממת.
ראינו את זה מיליון פעמים.
-
מה היה קורה אם היית באמת יצירתי
עם סוג כזה של סצנה?
-
בדיוק! וזו לא סתם סדרה
של קאטים מהירים.
-
יש פה המון סטוריטלינג חזותי איכותי.
-
שני השוטים האלה של המונית מספרים
לך בדיוק מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים.
-
שני השוטים האלה מדגישים
את ההתרחקות מהציוויליזציה.
-
הדמות הראשית שלנו תמיד פונה קדימה
או לצד ימין,
-
כך שכיווני המסך נשמרים.
הנמכת המוזיקה
-
והגברת האפקטים הקוליים יוצרים
אפקט מצחיק, כי כל קאט הוא לא צפוי.
-
ויש אפילו תצוגות משחק מוצלחות
של סיימון פג וראיין גוסלינג.
-
אוקיי, זו הייתה דוגמה אחת, ללא הקשר.
אתם צודקים. לגמרי לא הוגן.
-
טוב, אז מה אם היה לכם סרט שמתרחש בו
אירוע אפוקליפטי נורא,
-
ואתה רוצה לרמוז על כך בשלב מוקדם
של הסרט, אולי בכך שהדמויות לא יבחינו
-
במשהו חשוב שמשודר בטלוויזיה.
איך תראו את זה?
-
האם פשוט תזרקו את זה פנימה
בעריכה למשך 2 שניות ו-2 פריימים
-
ואף שוט לא מראה את היחסים בין הדמויות
לבין הטלוויזיה?
-
--הוא עורך מסיבת כניסה לבית,
הוא בדיוק סיים לבנות את הבית שלו.
-
או שאולי תעשו את זה?
-
--למרות שאף גורם רשמי לא הסכים להגיב,
קבוצות דתיות כבר
-
מגדירות זאת כיום הדין. יש -
--פאניקה ברחובות לונדון -
-
--ככל שיש עלייה במספר הדיווחים על -
--התקפות חמורות על -
-
--אנשים שממש באופן מילולי -
--נאכלים בעודם בחיים
-
אוקיי, עדיין לא הוגן. אז מה אם היה לכם
סרט שבו דמות אחת הפסיקה לשתות
-
אבל האחרים מאוכזבים ממנו, ואתם
רוצים להוציא מכך בדיחה.
-
איך הייתם עושים את זה?
-
האם הם פשוט עומדים ומדברים
על בעיית השתייה שלו?
-
--לא, אני מעריך את זה אבל אמרתי
לאשתי שאני לא אשתה הלילה.
-
--חוץ מזה, יש לי יום גדול מחר. אבל אתם
תהנו לכם.
-
--יום גדול? בלעשות מה?
-
או שאולי תעשו את זה?
-
--מה?!
-
--אני לא מאמין לזה.
-
זה מה שמבדיל בין במאי בינוני
לבמאי גדול.
-
היכולת לקחת את הסצנות הכי פשוטות
ויומיומיות ולמצוא דרכים חדשות לעשות אותן.
-
במאים גדולים מבינים שאפשר להשיג
צחוקים רק מעצם ההעמדה.
-
הנה דוגמה שלקחתי מדייויד בורדוול:
דברים שנכנסים לפריים הם מצחיקים.
-
--להאט, אני יכול להאט. בוא ותאכל
מהחרא הזה!
-
וזה לא רק דברים שנכנסים לפריים.
חשבו על הדבר ההפוך.
-
--אמרתי: תגידי לגברת לורה "להתראות".
-
--ביי, גברת לורה.
-
אפשר להשיג צחוקים באמצעות זום.
-
--אתה רוצה לפתוח את הבגאז' ולהוריד
את החלונות, בבקשה?
-
אפשר להשיג צחוקים באמצעות קריין למעלה (Crane Up).
-אני כל כך מצטערת.
-
--אני הולכת הביתה, בריטה.
-אני יודעת שירלי, אני יודעת.
-
--לא, ברצינות. אני הולכת הביתה, את יכולה
לעזור לי לקום? --אה.
-
אפשר להשיג צחוקים באמצעות פאן.
-
כמו שמרטין סקורסזה מנסח את זה:
-
קולנוע זה עניין של מה שבפריים ומה
שלא בפריים.
-
אז חשבו על הפריים. וזה לא עניין של
קומדיה חכמה או טפשית.
-
באמת, אם זה עובד, זה עובד.
-
אז הנה 8 דברים שאדגר רייט
עושה עם תמונה וסאונד
-
שאני רוצה לראות שגם
במאים אחרים של קומדיות ינסו לעשות.
-
#1: דברים שנכנסים לפריים
בצורה מצחיקה
-
--זה בשביל סקוט.
-
--המיקום הגיאוגרפי לא צריך להילקח בחשבון
ביישום החוק. לא תודה.
-
#2: אנשים יוצאים מהפריים
בצורה מצחיקה
-
--אתה לא יודע איך להיכבות!
-
--אם אתה לא ראית שום דבר חשוד, אז מי ראה?
-
#3: לשם ובחזרה
-
--הם עדיין שם בחוץ?
-
--כן.
-
#4:מעברי סצנות תואמים
-
--אה, כן. אני זוכר את זה.
-
--וואלאס, איך אתה עושה את זה?
-
--וואלאס!
-
#5:אפקט הסאונד המתוזמן לכדי שלמות
-
--הפעם ההיא שזרקת את קים בשביל-
--אוקיי, אני וקים ממש בסדר עכשיו. נכון?
-
--תרגיש חופשי לקרוא בעיון.
-
#6: פעולה מסונכרנת עם מוזיקה
-
--שותים.
-
--בירה.
-
--פאבים.
-
--נמשיך?
-
#7:תאורה מופעלת בצורה סופר-דרמטית
-
--אני לא יודע מה יש בבחורה הזו...
-
--סקוט! אני אוסרת עלייך להתחיל עם רמונה!
-
אפילו אם לא הייתה לך חברה אמיתית
כבר יותר משנה.
-
ו-#8...
-
--אף פעם לא עשיתם קיצור דרך קודם?
-
ואתם יודעים מה, בואו נזרוק
פנימה גם #9:
-
--שיקבלו את זה...
-
אז אם אתם קולנוענים, תעבדו על זה.
הפריים הוא מגרש משחקים. אז שחקו.
-
ובפעם הבאה שאתם הולכים לקולנוע
ומשלמים 40 ש"ח כדי לראות קומדיה,
-
אל תסתפקו בחרא שהוא פחות יצירתי
מ-Vine.
