< Return to Video

פרנסיס קולינס: אנו זקוקים לתרופות טובות יותר - ועכשיו.

  • 0:01 - 0:03
    אני מבקש לראות ידיים:
  • 0:03 - 0:07
    כמה אנשים כאן עברו
    את גיל 48?
  • 0:07 - 0:10
    נראה שיש די הרבה.
  • 0:10 - 0:12
    איחולי.
  • 0:12 - 0:16
    כי אם תביטו בשקופית הזו
    של תוחלת החיים בארה"ב
  • 0:16 - 0:19
    משך החיים שלכם ארוך יותר בממוצע
  • 0:19 - 0:22
    ממי שנולד בשנת 1900.
  • 0:22 - 0:25
    אבל ראו מה קרה
    במרוצת אותה מאה.
  • 0:25 - 0:27
    אם תעקבו אחרי העקומה,
  • 0:27 - 0:30
    תראו שהיא מתחילה
    אי-שם הרחק למטה.
  • 0:30 - 0:32
    הנפילה הזו היא בגלל
    מגפת השפעת של 1918.
  • 0:32 - 0:35
    וכאן אנו בשנת 2010.
  • 0:35 - 0:38
    תוחלת החיים של ילד
    שנולד היום היא 79 שנים,
  • 0:38 - 0:40
    והזרוע עוד נטויה.
  • 0:40 - 0:41
    אלה הבשורות הטובות.
  • 0:41 - 0:43
    אך יש עוד הרבה עבודה.
  • 0:43 - 0:44
    למשל, אם תשאלו,
  • 0:44 - 0:47
    בכמה מחלות אנו מכירים
  • 0:47 - 0:49
    את הבסיס המולקולרי המדויק,
  • 0:49 - 0:53
    מסתבר שמדובר בכ-4,000,
    שזה די מדהים,
  • 0:53 - 0:55
    כי רוב התגליות המולקולריות האלה
  • 0:55 - 0:58
    נתגלו ממש לאחרונה.
  • 0:58 - 1:01
    מרגש לראות זאת,
    מבחינת מה שלמדנו,
  • 1:01 - 1:03
    אבל לכמה מ-4,000 המחלות האלה
  • 1:03 - 1:05
    יש טיפול?
  • 1:05 - 1:07
    רק ל-250 בערך.
  • 1:07 - 1:10
    אז יש לנו אתגר עצום,
    פער ענק.
  • 1:10 - 1:13
    אולי אתם חושבים
    שזה לא יהיה קשה כל-כך,
  • 1:13 - 1:14
    שוודאי יש לנו היכולת
  • 1:14 - 1:17
    לקחת את המידע הבסיסי הזה
    שאנו מפיקים
  • 1:17 - 1:20
    מתוך מה שהביולוגיה הפשוטה
    מלמדת אותנו
  • 1:20 - 1:22
    לגבי גורמי המחלות
  • 1:22 - 1:25
    ונקים בעזרתו גשר
    על פני הפער הכביר הזה
  • 1:25 - 1:28
    בין מה שלמדנו אודות המדע הבסיסי
  • 1:28 - 1:29
    לבין יישומו,
  • 1:29 - 1:32
    גשר שאולי ייראה כך,
  • 1:32 - 1:36
    נבנה לנו נתיב נוצץ ונחמד
  • 1:36 - 1:39
    כדי להגיע מקצה לקצה.
  • 1:39 - 1:42
    נכון שהיה נחמד
    אילו זה היה כל-כך קל?
  • 1:42 - 1:44
    למרבה הצער, זה לא המצב.
  • 1:44 - 1:46
    במציאות, הנסיון לעבור
    מהידע הבסיסי ליישומו
  • 1:46 - 1:49
    נראה יותר כך.
  • 1:49 - 1:51
    אין גשרים נוצצים.
  • 1:51 - 1:52
    זה יותר כמו הימור:
  • 1:52 - 1:54
    יש לכם אולי שחיין, סירת משוטים,
  • 1:54 - 1:56
    סירת מפרש וספינת-גרר
  • 1:56 - 1:58
    ואתם שולחים אותם לדרכם.
  • 1:58 - 2:00
    והגשם יורד והברק מבזיק,
  • 2:00 - 2:02
    ואוי ואבוי, יש במים גם כרישים
  • 2:02 - 2:04
    והשחיין נקלע לצרה,
  • 2:04 - 2:05
    והנה השחיין טבע
  • 2:05 - 2:09
    וסירת המפרש התהפכה,
  • 2:09 - 2:10
    וספינת הגרר עלתה על שרטון,
  • 2:10 - 2:13
    ואם יש לכם מזל,
    מישהו יצליח לצלוח.
  • 2:13 - 2:15
    אז איך זה באמת נראה?
  • 2:15 - 2:17
    ובכן, מה זה לייצר תרופה?
  • 2:17 - 2:20
    מהי תרופה?
    תרופה עשויה
  • 2:20 - 2:22
    ממולקולה קטנה של מימן, פחמן,
  • 2:22 - 2:25
    חמצן, חנקן ועוד כמה אטומים
  • 2:25 - 2:27
    כולם מסודרים בצורה מסוימת,
  • 2:27 - 2:29
    והצורות האלה הן שקובעות בעצם
  • 2:29 - 2:33
    אם אותה תרופה תפגע במטרתה.
  • 2:33 - 2:35
    האם היא תנחת במקומה המיועד?
  • 2:35 - 2:38
    הביטו בתמונה הזו--
    המון צורות שרוקדות לפניכם.
  • 2:38 - 2:40
    מה שעליכם לעשות,
    אם אתם מנסים לפתח
  • 2:40 - 2:42
    טיפול חדש לאוטיזם,
  • 2:42 - 2:44
    או לאלצהיימר או סרטן,
  • 2:44 - 2:46
    הוא למצוא את הצורה הנכונה
    בתערובת הזו
  • 2:46 - 2:49
    שתביא תועלת ותהיה בטוחה.
  • 2:49 - 2:52
    ואם תסתכלו
    מה קורה במשפך הזה,
  • 2:52 - 2:53
    אתם מתחילים אולי עם אלפים,
  • 2:53 - 2:55
    עשרות אלפי תרכובות.
  • 2:55 - 2:57
    אתם מעשבים ומצמצמים
    בכל מיני שלבים
  • 2:57 - 2:59
    שגורמים לרבות מאלה להיכשל.
  • 2:59 - 3:02
    בסופו של דבר אולי תערכו
    ניסוי קליני עם 4 או 5 מאלה,
  • 3:02 - 3:05
    ואם הכל יתנהל כשורה,
    14 שנה אחרי שהתחלתם,
  • 3:05 - 3:07
    תקבלו אישור אחד ויחיד.
  • 3:07 - 3:09
    וזה יעלה לכם בסביבות
    המיליארד דולר
  • 3:09 - 3:11
    בשביל ההצלחה הבודדת הזו.
  • 3:11 - 3:14
    אז עלינו לראות את התהליך הזה
    בעיניו של מהנדס,
  • 3:14 - 3:16
    ולשאול, "איך אפשר לשפר את זה?"
  • 3:16 - 3:18
    וזה הנושא המרכזי של מה
    שאני רוצה לומר לכם הבוקר.
  • 3:18 - 3:20
    איך אפשר להאיץ את זה?
  • 3:20 - 3:23
    איך אפשר לעשות את זה
    מוצלח יותר?
  • 3:23 - 3:25
    אספר לכם על כמה דוגמאות
  • 3:25 - 3:27
    שבהן זה באמת עבד.
  • 3:27 - 3:30
    אחת מהן, שאירעה ממש
    בחודשים האחרונים,
  • 3:30 - 3:33
    היא האישור המוצלח של תרופה
    לסיסטיק פיברוזיס.
  • 3:33 - 3:35
    אבל ארך זמן רב להגיע לכך.
  • 3:35 - 3:40
    הגורם המולקולרי של הסיסטיק פיברוזיס
    נתגלה ב-1989
  • 3:40 - 3:42
    ע"י קבוצתי שעבדה
    עם קבוצה נוספת בטורונטו,
  • 3:42 - 3:44
    והם גילו את המוטציה בגן מסוים
  • 3:44 - 3:46
    בכרומוזום מס' 7.
  • 3:46 - 3:48
    התמונה הזו?
  • 3:48 - 3:50
    הנה זה. זה אותו ילד.
  • 3:50 - 3:53
    זהו דני באסט
    כעבור 23 שנה,
  • 3:53 - 3:55
    כי זו השנה -
  • 3:55 - 3:57
    וגם השנה בה דני התחתן -
  • 3:57 - 4:00
    שבה יש לנו לראשונה אישור
    של מינהל המזון והתרופות האמריקאי
  • 4:00 - 4:04
    לתרופה שקולעת במדויק
    למום של הסיסטיק פיברוזיס
  • 4:04 - 4:06
    על יסוד כל ההבנה המולקולרית הזו.
  • 4:06 - 4:07
    אלו הבשורות הטובות.
  • 4:07 - 4:11
    הבשורות הרעות הן שהתרופה הזו
    לא מטפלת בכל מקרי הסיסטיק פיברוזיס,
  • 4:11 - 4:13
    והיא לא עוזרת לדני,
    ואנו עדיין ממתינים
  • 4:13 - 4:15
    לתרופת הדור הבא שתעזור לו.
  • 4:15 - 4:19
    אך נדרשו 23 שנים להגיע לכך.
    זה יותר מדי.
  • 4:19 - 4:20
    איך נוכל לפעול מהר יותר?
  • 4:20 - 4:23
    דרך אחת לפעול מהר יותר
    היא לנצל את הטכנולוגיה,
  • 4:23 - 4:26
    וטכנולוגיה חשובה מאד
    שאנו מסתמכים עליה
  • 4:26 - 4:28
    לצורך כל זה היא הגנום האנושי,
  • 4:28 - 4:30
    היכולת להתבונן בכרומוזום מסוים,
  • 4:30 - 4:33
    לפרום אותו,
    להוציא את כל הדנ"א,
  • 4:33 - 4:36
    ואז להיות מסוגלים לקרוא
    את האותיות של אותו קוד דנ"א,
  • 4:36 - 4:38
    את אותיות האיי, סי, ג'י וטי
  • 4:38 - 4:41
    שהן ספר ההוראות שלנו
    וספר ההוראות של כל הדברים החיים,
  • 4:41 - 4:43
    והעלות הכרוכה בכך,
  • 4:43 - 4:46
    שהיתה פעם בסביבות
    מאות מיליוני דולרים,
  • 4:46 - 4:48
    צנחה במהלך 10 השנים האחרונות
  • 4:48 - 4:50
    מהר יותר מחוק מור,
    עד לנקודה שבה
  • 4:50 - 4:54
    עולה פחות מ-10,000 דולר
    לרצף את הגנום שלכם, או את שלי,
  • 4:54 - 4:58
    ואנו מתקרבים במהירות לאזור
    הגנום ב-1,000 דולר.
  • 4:58 - 4:59
    זה מרגש.
  • 4:59 - 5:03
    מה המשמעות של זה
    מבחינת יישום עבור מחלה?
  • 5:03 - 5:05
    אני רוצה לספר לכם על
    מחלה נוספת.
  • 5:05 - 5:07
    מדובר בליקוי נדיר למדי.
  • 5:07 - 5:10
    הוא קרוי
    תסמונת פרוגריה ע"ש הטצ'ינסון-גילפורד,
  • 5:10 - 5:14
    וזו הצורה החמורה ביותר
    של הזדקנות מוקדמת.
  • 5:14 - 5:17
    בערך אחד בלבד מכל
    4 מיליון ילדים חולה במחלה הזו,
  • 5:17 - 5:21
    ובלשון פשוטה, מה שקורה הוא,
  • 5:21 - 5:23
    שעקב מוטציה בגן מסוים,
  • 5:23 - 5:26
    נוצר חלבון שרעיל לתא
  • 5:26 - 5:28
    והוא גורם לאותם בני-אדם להזדקן
  • 5:28 - 5:31
    בקצב מהיר פי 7 בערך
    מהקצב הרגיל.
  • 5:31 - 5:34
    אציג לכם סרטון
    של מה שזה עושה לתא.
  • 5:34 - 5:37
    בתא התקין, אם מביטים בו
    מתחת למיקרוסקופ,
  • 5:37 - 5:40
    יש גרעין שנמצא במרכז התא,
  • 5:40 - 5:44
    והוא נחמד ועגול
    ובעל גבולות חלקים
  • 5:44 - 5:46
    ונראה בערך כך.
  • 5:46 - 5:48
    בתא פרוגריה, לעומת זאת,
  • 5:48 - 5:51
    בגלל החלבון הרעלני הקרוי "פרוגרין",
  • 5:51 - 5:53
    יש גבשושיות ובליטות כאלה.
  • 5:53 - 5:56
    אז מה שאנו רוצים לעשות,
    אחרי שגילינו את זה
  • 5:56 - 5:58
    כבר ב-2003,
  • 5:58 - 6:01
    הוא למצוא דרך לתקן את זה.
  • 6:01 - 6:04
    אז שוב, כשיודעים משהו
    אודות המסלולים המולקולריים,
  • 6:04 - 6:06
    אפשר לבחור
  • 6:06 - 6:09
    אחת מהתרכובות הרבות האלה
    שאולי תועיל כאן
  • 6:09 - 6:10
    ולנסותה.
  • 6:10 - 6:13
    בניסוי שבוצע בתרבית תאים
  • 6:13 - 6:15
    ומוצג כאן בסרטון הנפשה,
  • 6:15 - 6:18
    אם לוקחים את התרכובת המסוימת הזו
  • 6:18 - 6:21
    ומוסיפים אותה לתא עם הפרוגריה,
  • 6:21 - 6:23
    ומתבוננים כדי לראות מה קורה,
  • 6:23 - 6:26
    תוך 72 שעות בלבד התא הופך,
  • 6:26 - 6:28
    עבור כל המטרות שקבענו לו,
  • 6:28 - 6:30
    להיות כמעט כמו תא תקין.
  • 6:30 - 6:34
    זה היה מרגש, אבל האם זה
    אכן יעבוד אצל אדם אמיתי?
  • 6:34 - 6:38
    זה הוביל, תוך 4 שנים בלבד
  • 6:38 - 6:41
    מגילוי הגן, לתחילתו של ניסוי קליני,
  • 6:41 - 6:44
    ולבדיקה של אותה תרכובת.
  • 6:44 - 6:45
    והצעירים שאתם רואים כאן
  • 6:45 - 6:48
    התנדבו כולם להשתתף בו,
  • 6:48 - 6:49
    28 מהם,
  • 6:49 - 6:53
    ותוכלו לראות, מיד כשהתמונה תופיע,
  • 6:53 - 6:56
    שזו קבוצה נהדרת של צעירים
  • 6:56 - 6:57
    שנפגעו כולם במחלה הזו,
  • 6:57 - 7:00
    כולם נראים מאד דומים
    זה לזה.
  • 7:00 - 7:01
    ובמקום שאמשיך לדבר על כך,
  • 7:01 - 7:05
    אזמין אחד מהם,
    סאם ברנס מבוסטון,
  • 7:05 - 7:08
    שנמצא כאן הבוקר,
    לעלות לבמה
  • 7:08 - 7:10
    ולספר לנו על נסיון חייו
  • 7:10 - 7:12
    כילד שנפגע מפרוגריה.
  • 7:12 - 7:16
    סאם הוא בן 15.
    הוריו, סקוט ברנס ולסלי גורדון,
  • 7:16 - 7:18
    רופאים שניהם,
    נמצאים איתנו הבוקר גם הם.
  • 7:18 - 7:21
    סאם, שב בבקשה.
  • 7:21 - 7:28
    [מחיאות כפיים]
  • 7:28 - 7:30
    סאם, אולי תספר לאנשים כאן
  • 7:30 - 7:33
    איך זה להיות חולה במחלה הזו, פרוגריה?
  • 7:33 - 7:37
    סאם ברנס: הפרוגריה מגבילה אותי
    בצורות מסוימות.
  • 7:37 - 7:41
    אני לא יכול לעשות ספורט
    או פעילויות גופניות,
  • 7:41 - 7:44
    אבל הצלחתי להתעניין בדברים
  • 7:44 - 7:47
    שהפרוגריה, למזלי,
    לא מגבילה אותי בהם.
  • 7:47 - 7:50
    אבל כשיש משהו
    שאני ממש רוצה לעשות
  • 7:50 - 7:53
    ושהפרוגריה מפריעה לי,
    כמו לנגן בתזמורת מצעדים
  • 7:53 - 7:56
    או לתפקד כשופט,
    אנו תמיד מוצאים דרך לעשות זאת,
  • 7:56 - 8:00
    וזו הוכחה שהפרוגריה
    לא מנהלת לי את החיים.
  • 8:00 - 8:02
    [מחיאות כפיים]
  • 8:02 - 8:04
    פרנסיס קולינס:
    מה היית רוצה לומר לחוקרים
  • 8:04 - 8:07
    כאן באולם, ולאחרים שמאזינים לנו?
  • 8:07 - 8:09
    מה היית אומר להם
    גם בקשר לחקר הפרוגריה
  • 8:09 - 8:11
    ואולי גם בקשר למחלות נוספות?
  • 8:11 - 8:14
    ס"ב: חקר הפרוגריה עבר דרך ארוכה
  • 8:14 - 8:17
    בפחות מ-15 שנה,
  • 8:17 - 8:21
    וזה מוכיח איזה דחף
    עשוי להיות לחוקרים
  • 8:21 - 8:24
    להתקדם כל-כך,
    ויש לכך המון משמעות
  • 8:24 - 8:28
    עבורי ועבור נערים אחרים
    עם פרוגריה,
  • 8:28 - 8:30
    וזה מראה שאם הדחף קיים,
  • 8:30 - 8:33
    כל אחד יכול לרפא כל מחלה,
  • 8:33 - 8:37
    ואני מקווה שתימצא תרופה לפרוגריה
    בעתיד הקרוב,
  • 8:37 - 8:41
    כדי שנוכל לחסל את 4,000
    המחלות הללו
  • 8:41 - 8:44
    שפרנסיס הזכיר.
  • 8:44 - 8:47
    פ"ק: מצוין. סאם לקח היום
    יום חופש מביה"ס
  • 8:47 - 8:52
    כדי לבוא לכאן, והוא--
    [מחיאות כפיים]--
  • 8:52 - 8:57
    הוא, אגב, תלמיד מצטיין בכיתה ט'
  • 8:57 - 8:58
    בבית ספרו בבוסטון.
  • 8:58 - 9:00
    הצטרפו-נא אלי באמירת תודה
    וברכת ברוך הבא לסאם.
  • 9:00 - 9:04
    ס"ב: תודה רבה לכם.
    פ"ק: יפה מאד, יפה מאד, חביבי.
  • 9:04 - 9:16
    [מחיאות כפיים]
  • 9:17 - 9:19
    אני רוצה רק לומר עוד כמה מלים
  • 9:19 - 9:22
    על הסיפור המסוים הזה,
    ואז אנסה להקיש ממנו
  • 9:22 - 9:24
    איך נוכל לזכות
    בסיפורי הצלחה נוספים
  • 9:24 - 9:28
    בכל מקום ומקום בטיפול במחלות אלה,
    כפי שאומר סאם,
  • 9:28 - 9:30
    ב-4,000 המחלות הללו שמחכות לפתרון.
  • 9:30 - 9:32
    ודאי שמתם לב שהתרופה
  • 9:32 - 9:35
    שנמצאת כרגע בניסוי קליני
    לטיפול בפרוגריה
  • 9:35 - 9:37
    אינה תרופה שתוכננה לכך.
  • 9:37 - 9:40
    המחלה היא כה נדירה,
    שלחברת תרופות יהיה קשה
  • 9:40 - 9:43
    להצדיק הוצאה של מאות מיליוני דולרים
    על ייצור תרופה.
  • 9:43 - 9:45
    זו תרופה שפותחה לטיפול בסרטן.
  • 9:45 - 9:48
    התברר שהיא לא מוצלחת כל-כך
    לטיפול בסרטן,
  • 9:48 - 9:50
    אבל יש לה התכונות המדויקות,
    הצורה המדויקת,
  • 9:50 - 9:53
    לטיפול בפרוגריה,
    וזה מה שקרה.
  • 9:53 - 9:56
    האם לא יהיה נפלא אם נוכל
    לעשות זאת באופן יותר שיטתי?
  • 9:56 - 10:00
    האם נוכל בעצם לעודד
    את כל חברות התרופות
  • 10:00 - 10:02
    ששומרות תרופות במקפיאים שלהן
  • 10:02 - 10:04
    שידוע שהן בטוחות לבני-אדם,
  • 10:04 - 10:06
    אך מעולם לא הראו הצלחה
  • 10:06 - 10:09
    בכל הקשור בטיפולים שבהם נוסו?
  • 10:09 - 10:11
    היום אנו לומדים על כל
    המסלולים המולקולריים החדשים האלה--
  • 10:11 - 10:14
    לחלקם ניתן לשנות
    את המיקום והייעוד,
  • 10:14 - 10:17
    או כל מילה אחרת שתרצו,
    עבור יישומים חדשים,
  • 10:17 - 10:20
    ובעצם ללמד את התרופות הישנות
    תכסיסים חדשים.
  • 10:20 - 10:23
    זו יכולה להיות עשייה
    נפלאה ורבת-ערך.
  • 10:23 - 10:26
    יש היום הרבה דיונים
    בין מכוני הבריאות הלאומיים והחברות
  • 10:26 - 10:28
    בקשר לכך,
    וזה נראה מבטיח מאד.
  • 10:28 - 10:30
    ואתם יכולים לצפות
    שייצא מזה די הרבה.
  • 10:30 - 10:33
    יש די הרבה סיפורי הצלחה
    שאפשר לציין,
  • 10:33 - 10:36
    ושמעידים איך זה הביא
    להתקדמות רבה.
  • 10:36 - 10:38
    התרופה הראשונה לאיידס
  • 10:38 - 10:40
    לא פותחה עבור האיידס.
  • 10:40 - 10:42
    היא פותחה בשביל הסרטן.
    זו היתה האיי-זי-טי.
  • 10:42 - 10:44
    היא לא פעלה היטב
    נגד הסרטן, אבל הפכה
  • 10:44 - 10:46
    לתרופה נוגדת הרטרו-וירוס
    המוצלחת הראשונה,
  • 10:46 - 10:49
    ולפי הטבלה אתם רואים
    שיש עוד כאלה.
  • 10:49 - 10:52
    אז איך נהפוך את זה
    למאמץ מקיף יותר?
  • 10:52 - 10:55
    ובכן, עלינו להקים שותפות
  • 10:55 - 10:58
    בין האקדמיה, הממשל,
    המגזר הפרטי
  • 10:58 - 11:00
    וארגוני החולים לשם כך.
  • 11:00 - 11:02
    במכונים הלאומיים לבריאות
    הקמנו כעת
  • 11:02 - 11:05
    את "המרכז הלאומי
    לקידום המדע העל-לאומי".
  • 11:05 - 11:08
    זה הוקם ממש בדצמבר האחרון,
    וזו אחת המטרות שלו.
  • 11:08 - 11:10
    אומר לכם מה עוד נוכל לעשות.
  • 11:10 - 11:13
    נכון שהיה נחמד
    אילו יכולנו לבחון תרופה
  • 11:13 - 11:15
    כדי לראות אם היא
    יעילה ובטוחה
  • 11:15 - 11:17
    מבלי לסכן את החולים,
  • 11:17 - 11:20
    כי בפעם הראשונה
    אין אף פעם בטחון מוחלט?
  • 11:20 - 11:22
    איך נדע, למשל,
    אם התרופות בטוחות
  • 11:22 - 11:25
    לפני שניתן אותן לבני-אדם?
    אנו מנסים אותן על בעלי-חיים.
  • 11:25 - 11:28
    וזה לא הכי אמין, וזה יקר,
  • 11:28 - 11:30
    וזה גוזל זמן.
  • 11:30 - 11:32
    נניח שיכולנו לעשות זאת
    על תאים אנושיים.
  • 11:32 - 11:35
    אתם ודאי יודעים, אם עקבתם
  • 11:35 - 11:36
    אחרי חלק מהספרות המדעית,
  • 11:36 - 11:38
    שאפשר היום לקחת תא-עור
  • 11:38 - 11:41
    ולעודד אותו להפוך לתא-כבד,
  • 11:41 - 11:44
    תא-לב, תא-כליה או תא-מוח
    עבור כל אחד מאיתנו.
  • 11:44 - 11:47
    מה אם נשתמש בתאים אלה
    כדי לבחון
  • 11:47 - 11:50
    אם תרופה כלשהי תעבוד
    ואם היא תהיה בטוחה?
  • 11:50 - 11:54
    אתם רואים כאן תמונה של ריאה
    על גבי שבב.
  • 11:54 - 11:57
    זה משהו שנוצר ע"י
    מכון "וויס" שבבוסטון,
  • 11:57 - 12:01
    ומה שהם עשו כאן,
    אם נריץ את הסרטון,
  • 12:01 - 12:03
    זה לקחת תאים ממישהו,
  • 12:03 - 12:06
    להפוך אותם לסוג התאים
    שקיימים בריאה,
  • 12:06 - 12:08
    ולקבוע מה יקרה
  • 12:08 - 12:11
    אם מוסיפים לזה
    תרכובות תרופתיות שונות
  • 12:11 - 12:13
    כדי לראות אם הן רעילות או בטוחות.
  • 12:13 - 12:16
    אתם רואים שהשבב הזה
    אפילו נושם.
  • 12:16 - 12:18
    יש לו ערוץ אוויר.
    יש לו ערוץ דם.
  • 12:18 - 12:20
    וביניהם יש לו תאים
  • 12:20 - 12:22
    שמאפשרים לראות מה קורה
    כשמוסיפים איזו תרכובת.
  • 12:22 - 12:24
    האם התאים האלה שמחים או לא?
  • 12:24 - 12:27
    אפשר להשתמש בסוג זה
    של טכנולוגיית שבבים
  • 12:27 - 12:29
    עבור כליות, לב, שרירים,
  • 12:29 - 12:32
    כל מקום שבו רוצים לראות
    אם תרופה כלשהי
  • 12:32 - 12:34
    עתידה להוות בעיה,
    עבור הכבד.
  • 12:34 - 12:37
    ובסופו של דבר, היות שאפשר
    לעשות זאת עבור אדם מסוים,
  • 12:37 - 12:39
    אפשר אפילו לחזות שזה יגיע לשלב
  • 12:39 - 12:43
    שבה היכולת לפתח ולבדוק תרופות
  • 12:43 - 12:46
    תהיה אתם על גבי שבבים,
    מה שאנו מנסים לומר כאן
  • 12:46 - 12:49
    הוא הפיכת פיתוח התרופות
    לאישי
  • 12:49 - 12:52
    יחד עם בדיקת בטיחותן.
  • 12:52 - 12:53
    אז הבה ואסכם.
  • 12:53 - 12:56
    אנו נמצאים ברגע מיוחד.
  • 12:56 - 12:58
    מבחינתי, כאיש המכונים הלאומיים לבריאות
    מזה כמעט 20 שנה,
  • 12:58 - 13:00
    מעולם לא היתה תקופה
    עם התרגשות כה רבה
  • 13:00 - 13:03
    סביב הפוטנציאל שקיים מולנו.
  • 13:03 - 13:05
    הגענו לכל התגליות האלה
  • 13:05 - 13:07
    שנשפכות מתוך מעבדות
    בכל רחבי העולם.
  • 13:07 - 13:10
    מה נדרש כדי להתקדם?
    ראשית, אנו זקוקים למשאבים.
  • 13:10 - 13:14
    זהו מחקר עתיר-סיכונים,
    לפעמים עתיר-עלויות.
  • 13:14 - 13:16
    הגמול הוא כביר,
    הן במונחי הבריאות
  • 13:16 - 13:19
    והן במונחי הצמיחה הכלכלית.
    עלינו לתמוך בכך.
  • 13:19 - 13:21
    שנית, נחוצים לנו סוגים חדשים
    של שותפויות
  • 13:21 - 13:23
    בין האקדמיה, הממשל, המגזר הפרטי
  • 13:23 - 13:27
    וארגוני החולים, בדיוק כמו מה
    שתיארתי כאן,
  • 13:27 - 13:30
    מבחינת הדרך שבה עלינו ללכת
    אחרי שינוי ייעודן של תרכובות חדשות.
  • 13:30 - 13:33
    ושלישית, ואולי הכי חשוב,
    אנו זקוקים לכשרונות.
  • 13:33 - 13:36
    אנו צריכים שהטובים והמבריקים ביותר
  • 13:36 - 13:38
    מכל התחומים יבואו ויצטרפו
    למאמץ הזה--
  • 13:38 - 13:41
    מכל הגילים, מכל הקבוצות--
  • 13:41 - 13:43
    כי עכשיו הזמן, חברים.
  • 13:43 - 13:47
    זאת היא הביולוגיה של המאה ה-21
    שחיכינו לה,
  • 13:47 - 13:49
    ויש לנו הזדמנות לקחת אותה
  • 13:49 - 13:52
    ולהפוך אותה למשהו, שלמעשה,
  • 13:52 - 13:54
    יחסל את המחלות.
    זאת מטרתי.
  • 13:54 - 13:56
    אני מקווה שזו גם מטרתכם.
  • 13:56 - 13:58
    לדעתי זו תהיה מטרתם של המשוררים
    ושל החבובות
  • 13:58 - 14:00
    ושל הגולשים ושל הבנקאים
  • 14:00 - 14:03
    ושל כל שאר האנשים
    שיעלו על הבמה הזאת
  • 14:03 - 14:05
    ויחשבו מה אנו מנסים
    לחולל כאן
  • 14:05 - 14:06
    ומדוע זה חשוב.
  • 14:06 - 14:08
    זה חשוב במיידי.
    זה חשוב מהר ככל האפשר.
  • 14:08 - 14:12
    ואם אינכם מאמינים לי,
    שאלו את סאם.
  • 14:12 - 14:13
    תודה רבה לכולכם.
  • 14:13 - 14:18
    [מחיאות כפיים]
Title:
פרנסיס קולינס: אנו זקוקים לתרופות טובות יותר - ועכשיו.
Speaker:
Francis Collins
Description:

היום אנו כבר מכירים את הגורמים המולקולריים ל-4,000 מחלות, אבל רק ל-250 מהן קיימים טיפולים. אז מה לוקח כל-כך הרבה זמן? הגנטיקאי והרופא פרנסיס קולינס מסביר מדוע יש הכרח בגילוי שיטתי של תרופות, אפילו עבור מחלות נדירות ומסובכות, ומציע מספר פתרונות: למשל, ללמד תרופות ישנות תכסיסים חדשים.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:40
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for We need better drugs -- now
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for We need better drugs -- now
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for We need better drugs -- now
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for We need better drugs -- now
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for We need better drugs -- now
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for We need better drugs -- now
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for We need better drugs -- now
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for We need better drugs -- now
Show all

Hebrew subtitles

Revisions