< Return to Video

המדע של הערפיח - קים פרשוף

  • 0:08 - 0:11
    ב-26 ביולי, 1943
  • 0:11 - 0:15
    לוס אנג'לס כוסתה בגז סמיך
    שצרב את עיניי האנשים
  • 0:15 - 0:17
    וחסם את השמש.
  • 0:17 - 0:21
    תושבים בפאניקה האמינו שהעיר שלהם
    הותקפה בחמרי לוחמה כימית.
  • 0:21 - 0:24
    אבל הענן לא היה אקט של מלחמה.
  • 0:24 - 0:26
    זה היה ערפיח.
  • 0:26 - 0:28
    שילוב של ערפל ועשן,
  • 0:28 - 0:32
    המילה ערפיח הוטבעה בתחילת המאה ה 20
  • 0:32 - 0:35
    כדי לתאר את הערפל הסמיך והאפור שכיסה ערים
  • 0:35 - 0:36
    כמו לונדון,
  • 0:36 - 0:36
    גלאזגו,
  • 0:36 - 0:39
    ואדינבורו.
  • 0:39 - 0:41
    הערפיח התעשייתי הזה נוצר בד"כ
  • 0:41 - 0:44
    כשעשן משריפת פחם בתנורים בבתים ומפעלים
  • 0:44 - 0:47
    התחבר עם לחות מהאויר.
  • 0:47 - 0:50
    אבל הערפיח מאחורי הפאניקה
    של לוס אנג'לס היה שונה.
  • 0:50 - 0:54
    הוא היה צהבהב עם ריח כימי.
  • 0:54 - 0:57
    מאחר והעיר לא שרפה הרבה פחם,
    הסיבה להווצרותו היתה תעלומה
  • 0:57 - 1:02
    עד שכימאי בשם ארי האגן שמיט
    זיהה את הגורמים,
  • 1:02 - 1:06
    תרכובות אורגניות נדיפות, או VOC,
  • 1:06 - 1:09
    ותחמוצות חנקן.
  • 1:09 - 1:12
    VOC הם תרכובות שהופכות לאדים בקלות
  • 1:12 - 1:14
    ויכולות להכיל יסודות כמו פחמן,
  • 1:14 - 1:15
    חמצן,
  • 1:15 - 1:16
    מימן,
  • 1:16 - 1:17
    כלור,
  • 1:17 - 1:18
    וגופרית.
  • 1:18 - 1:21
    חלקם נוצרים באופן טבעי על ידי צמחים וחיות,
  • 1:21 - 1:23
    אבל אחרים מגיעים ממקורות מעשה ידי אדם,
  • 1:23 - 1:24
    כמו ממסים,
  • 1:24 - 1:25
    צבעים,
  • 1:25 - 1:26
    דבק,
  • 1:26 - 1:28
    ודלק.
  • 1:28 - 1:31
    פיצוץ הלא מושלם של דלק במנועי מכוניות
  • 1:31 - 1:34
    משחרר תחמוצות חנקן.
  • 1:34 - 1:38
    זה מה שנותן לסוג הערפיח הזה צבע צהוב.
  • 1:38 - 1:42
    VOC ותחמוצת חנקן מגיבים באור השמש
  • 1:42 - 1:46
    ומייצרים מזהמים משניים שנקראים PAN
  • 1:46 - 1:49
    ואוזון טרופוספרי או בגובה הקרקע.
  • 1:49 - 1:54
    PAN ואוזון גורמים לגירוי העיניים
    ופוגעים ברקמת הריאות.
  • 1:54 - 1:57
    שנייהם מרכיבים עיקריים
    בערפיח פוטו כימיקלי,
  • 1:57 - 2:00
    שפגע בלוס אנג'לס.
  • 2:00 - 2:04
    אז למה ערפיח משפיע
    על כמה ערים ולא על אחרות?
  • 2:04 - 2:08
    ערפיח תעשייתי ופוטוכימיקלי
    משלבים זיהום מעשה יד אדם
  • 2:08 - 2:11
    יחד עם מזג אויר מקומי וגאוגרפיה.
  • 2:11 - 2:16
    הלחות הגבוהה של לונדון הפכה אותה
    למיקום מעולה לערפיח תעשייתי.
  • 2:16 - 2:20
    ערפיח פוטו כימיקלי הכי חזק
    באזורים עירוניים עם רוחות חלשות
  • 2:20 - 2:22
    ומזג אויר חם, יבש ושמשי.
  • 2:22 - 2:26
    הקרינה האולטרה סגולה מאור השמש
    מספקת את האנרגיה הדרושה
  • 2:26 - 2:30
    לפרק את המולקולות שתורמות להווצרות הערפיח.
  • 2:30 - 2:33
    ערים שמוקפות בהרים כמו לוס אנג'לס,
  • 2:33 - 2:35
    או נמצאות באגן, כמו ביג'ינג,
  • 2:35 - 2:41
    גם פגיעות במיוחד לערפיח
    מאחר ואין לו לאן להתפזר.
  • 2:41 - 2:45
    זה גם חלקית בגלל תופעה
    שידועה כהיפוך טמפרטורה,
  • 2:45 - 2:48
    בה במקום אויר חם שעולה באופן קבוע למעלה,
  • 2:48 - 2:52
    שכבה מלאת זיהום של אויר
    נשארת לכודה קרוב לפני כדור הארץ
  • 2:52 - 2:55
    על ידי שכבה גבוהה יותר חמה מעט יותר.
  • 2:55 - 2:58
    ערפיח הוא לא רק בעיה אסתטית.
  • 2:58 - 3:00
    שני הסוגים מגרים את העינים,
  • 3:00 - 3:01
    האף,
  • 3:01 - 3:02
    והגרון,
  • 3:02 - 3:05
    מגבירים מצבים כמו אסטמה ונפחת,
  • 3:05 - 3:09
    ומגבירים את הסיכון לדלקות
    בדרכי הנשימה וברונכיט.
  • 3:09 - 3:13
    ערפיח יכול להיות מזיק
    בעיקר לילדים קטנים ואנשים מבוגרים
  • 3:13 - 3:16
    וחשיפה בזמן ההריון מקושרת למשקל לידה נמוך
  • 3:16 - 3:19
    וסיכון למומים מולדים.
  • 3:19 - 3:21
    מזהמים משניים שנמצאים בערפיח פוטו כימיקלי
  • 3:21 - 3:25
    יכולים לפגוע, להחליש ולהפחית יבולים,
  • 3:25 - 3:28
    ולהפוך אותם לרגישים יותר למזיקים.
  • 3:28 - 3:32
    ועדיין במשך עשורים,
    ערפיח נראה כמחיר בלתי נמנע של התרבות.
  • 3:32 - 3:37
    תושבי לונדון התרגלו
    לערפיח מרק האפונה הידוע לשמצה
  • 3:37 - 3:40
    שגלש ברחובותייהם עד 1952,
  • 3:40 - 3:45
    כשהערפיח הגדול של לונדון
    שיתק את כל התחבורה בעיר למשך ימים
  • 3:45 - 3:49
    וגרם ליותר מ 400 מיתות בשל בעיות נשימה.
  • 3:49 - 3:52
    כתוצאה, חוקק חוק האויר הנקי של 1956
  • 3:52 - 3:56
    שאסר על שריפת פחם במספר אזורים בעיר,
  • 3:56 - 3:59
    מה שהוביל להפחתה מסיבית בערפיח.
  • 3:59 - 4:03
    בדומה, תקנות על פליטת רכבים בארצות הברית
  • 4:03 - 4:08
    הפחיתו את כמות התרכובות הנדיפות באויר
    ורמות הערפיח איתן.
  • 4:08 - 4:12
    ערפיח נשאר בעיה גדולה ברחבי העולם.
  • 4:12 - 4:15
    מדינות כמו סין ופולין שתלוית באנרגית פחם
  • 4:15 - 4:18
    חוות רמות גבוהות של ערפיח תעשייתי.
  • 4:18 - 4:22
    חלקיקי ערפיח פוטו כימיקלי מפליטות רכבים
  • 4:22 - 4:24
    משפיעים על הרבה ערים שמתפתחות במהירות,
  • 4:24 - 4:26
    ממקסיקו סיטי וסנטיאגו
  • 4:26 - 4:29
    לניו דלהי וטהרן.
  • 4:29 - 4:32
    ממשלות ניסו הרבה שיטות להתמודד איתו,
  • 4:32 - 4:37
    כמו איסור על מכוניות לנהוג במשך ימים.
  • 4:37 - 4:40
    כשיותר ממחצית מאוכלוסיית העולם
    דחוסה בערים,
  • 4:40 - 4:44
    האפשרות לעבור לתחבורה ציבורית
    ולהתרחק מדלקים מאובנים
  • 4:44 - 4:46
    אולי תאפשר לנו לנשום יותר בקלות.
Title:
המדע של הערפיח - קים פרשוף
Description:

בקרו אותנו בדף הפטריאון שלנו: https://www.patreon.com/teded

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/the-science-of-smog-kim-preshoff

ב 26 ביולי 1943, לוס אנג'לס כוסתה עלי יד גז סמיך שצרב את עיניי האנשים וחסם את השמש. תושבים בפאניקה האמינו שהעיר תחת מתקפת נשק כימי. אבל הענן לא היה פעולה מלחמתית, הוא היה ערפיח. אז ממה הערפל הסמיך והאפור עשוי? ולמה הוא משפיע על כמה ערים ולא על אחרות? קים פרשוף מפרט את המדע מאחורי ערפיח.

שיעור מאת קים פרשוף, אנימציה של סטודיו חואן אורבינה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:44

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.