מגיפת המחלות הכרונית ומה זה "אפיגנטיקה" | קנט ת'ורנברג | TEDxפורטלנד
-
0:13 - 0:16אני לובש מקטורן
כדי שתתנו בי אמון. -
0:16 - 0:20(צחוק)
-
0:24 - 0:28אילו רציתי שתחשבו שאני יצירתי,
הייתי לובש ג'ינס. -
0:28 - 0:31(צחוק)
-
0:31 - 0:35אבל יש לי סיפור בשבילכם,
על מחלות כרוניות, -
0:35 - 0:38ואתם הדור הראשון שיכול לשמוע
את הסיפור הזה -
0:38 - 0:40משום שעד כה לא הכרנו אותו.
-
0:42 - 0:45אני רוצה שתצטרפו אלי
בחשיבה מאומצת. -
0:45 - 0:48אספר לכם כמה דברים נחמדים
כדי שבהתחלה תרגישו טוב, -
0:48 - 0:50אבל לפנינו כמה נושאים רציניים
-
0:50 - 0:52ואני אספר לכם עליהם.
-
0:52 - 0:57אני מקווה שתהנו,
ותרגישו שכולנו באותו הצוות -
0:57 - 0:59שעתיד להפוך את עולמנו לטוב יותר.
-
1:00 - 1:04בעודי מרצה, אני רוצה שתענו
כל הזמן על השאלה הבאה: -
1:04 - 1:11מתי נחליט לחסל
את המחלות הכרוניות? -
1:12 - 1:14והסיבה לכך שהיום
אנו יכולים לשאול זאת, -
1:14 - 1:17היא כי ידוע לנו מה גורם להן,
-
1:17 - 1:19ואיך לתקן את זה.
-
1:19 - 1:22אז אני מקווה
שעד שאסיים את ההרצאה, -
1:22 - 1:26תשתכנעו שאתם בהחלט יכולים
לשנות ולעשות הרבה בעניין זה. -
1:26 - 1:28אז נתחיל עם ההרגשה הטובה.
-
1:28 - 1:31הנה ההרגשה הטובה:
אם תסתכלו על המאה האחרונה, -
1:31 - 1:36תשימו לב שב-1900
תוחלת החיים שלנו היתה 50 שנה. -
1:36 - 1:38וכיום, בסוף המאה,
-
1:38 - 1:42בעצם ב-2010,
כשחישבנו את זה שוב, -
1:42 - 1:45תוחלת החיים שלנו היתה 80 שנה.
-
1:45 - 1:46הייתם מאמינים?
-
1:46 - 1:51תוחלת החיים שלנו עלתה
ב-30 שנה בתוך מאה אחת. -
1:52 - 1:54יש עוד עובדה מעניינת:
-
1:54 - 2:00מחלות כרוניות כמו
מחלות לב, שבץ וסרטן, -
2:00 - 2:04המחלות האלה הורגות
פחות אנשים מידי שנה. -
2:04 - 2:09אז עלינו להתחיל להרגיש טוב,
משום שנהיה בריאים יותר. -
2:09 - 2:13ואם תקחו את שתי העובדות האלה,
ודאי תחשבו, -
2:13 - 2:16"אני יכול להירגע,
כי נכון שנחמד מאד -
2:16 - 2:20"שאנו, המין האנושי ואנו, האמריקנים
הולכים ונעשים בריאים יותר?" -
2:20 - 2:23אם כך אתם חושבים
אתם טועים בגדול. -
2:25 - 2:31כי הבריאות שלנו הידרדרה
ב-25 השנים האחרונות. -
2:32 - 2:34מדוע זה כך?
-
2:34 - 2:37יש לנו ראיות לכך
ועל חלקן קראתם בעיתון. -
2:37 - 2:42למשל, יותר אנשים סובלים
מהשמנת-יתר, -
2:42 - 2:46יותר אנשים לוקים בסוכרת,
-
2:46 - 2:50ליותר אנשים יש לחץ-דם
בלתי מבוקר, -
2:50 - 2:55וכל שלושת אלה הם הבסיס
של מחלות הלב. -
2:55 - 2:59החלק המעניין הוא,
שזה עדיין לא מופיע בנתונים, -
2:59 - 3:03כי זה פוגע בעיקר
בצעירים יותר -
3:03 - 3:07והם טרם מתו כדי שנראה
שמתחולל שינוי. -
3:08 - 3:12כך שעליכם להבין
שיש לנו קושי חדש: -
3:12 - 3:16לדעת לחזות
מה יקרה בעתיד שלנו. -
3:17 - 3:21והנה דבר נוסף שעלי לומר,
שאולי לא חשבתם עליו: -
3:21 - 3:25הילדים שלנו הם הדור הראשון
-
3:27 - 3:33שמייצג שלושה דורות
שאוכלים מזון מעובד. -
3:34 - 3:38ולכן מוטלת עלינו
משימה גדולה מאד: -
3:38 - 3:42להבין מה זה עשה
למין האנושי -
3:42 - 3:44במהלך שלושת הדורות האחרונים.
-
3:45 - 3:49בשקופית הזאת, הקו הראשון
הוא זה שהראיתי לכם, -
3:49 - 3:51שמייצג 100 שנות
עליה בתוחלת החיים, -
3:51 - 3:54והוא לינארי לגמרי
לאורך תקופת הזמן הזאת. -
3:55 - 3:57ואם עשינו הכל נכון,
-
3:57 - 4:01אנו אמורים לקבל עוד 30 שנה
במאה הבאה, נכון? -
4:01 - 4:03זה מה שהיינו רוצים.
-
4:04 - 4:06אך למעשה,
-
4:06 - 4:11מדעני הרפואה אומרים לנו היום
שבגלל הסוכרת והשמנת היתר -
4:11 - 4:13אצל הצעירים שלנו,
-
4:13 - 4:17הם יהיו הדור הראשון
מאז ומתמיד בארה"ב -
4:17 - 4:20שחייו יהיו קצרים משל הוריו.
-
4:20 - 4:25זה אומר שאנו נמצאים
במסלול שהולך ויורד -
4:25 - 4:27ושאנו אפילו לא מודעים לכך.
-
4:27 - 4:32לנו זה ידוע, כי אנו שחוקרים את זה,
יכולים לחזות מה יקרה -
4:32 - 4:35לאנשים שסובלים מהמחלות האלה.
-
4:35 - 4:36מרגישים טוב יותר?
-
4:36 - 4:37(צחוק)
-
4:37 - 4:39אני רק בודק את הדופק.
-
4:39 - 4:42אז מה שצריך לעשות
הוא למצוא דרך -
4:42 - 4:45לקחת את החץ היורד הזה
ולהפנות אותו למעלה. -
4:45 - 4:51ואם נצליח בכך, נוכל לצפות
למאה של בריאות משופרת, -
4:51 - 4:53ואריכות-חיים משופרת.
-
4:54 - 4:57כעת עלי לדבר על חברי,
דייויד בארקר. -
4:57 - 5:00דייויד בארקר הוא בריטי מבריק,
-
5:01 - 5:05שהגיע לפורטלנד כדי לעבוד איתנו
לפני כעשר שנים. -
5:05 - 5:07הוא נפטר לפני שנה, באוגוסט.
-
5:07 - 5:10ולפני 25 שנה
הוא פתח בכל המהלך הזה, -
5:10 - 5:13כדי שנוכל להבין
איך פועלות המחלות הכרוניות. -
5:14 - 5:16והוא הציג את הגרף הזה,
-
5:16 - 5:19ואם תשכחו כל מה שאומר היום,
-
5:19 - 5:23זיכרו לפחות את הגרף הזה,
כי זה כל הסיפור. -
5:23 - 5:28הוא הראה שאם נולדתם
בקצה התחתון בסולם משקל הלידה – -
5:29 - 5:31זה נעשה כבר בשבע מדינות –
-
5:31 - 5:35אם אתם באזור ה-2.2 ק"ג
של משקל הלידה, בממוצע, -
5:35 - 5:39אתם בסיכון של פי 3 עד 5
למות ממחלת לב -
5:39 - 5:43מאשר אם נולדתם בתחום
ה-3.6 עד 4 ק"ג. -
5:45 - 5:49ובנוסף, אם אתם נמצאים
במעלה הסולם, -
5:50 - 5:52בקצה העליון של הסולם הזה,
-
5:52 - 5:55מעל 4-4.5 ק"ג,
-
5:55 - 5:59הסיכון שלכם עולה
כמו של התינוקות שנולדו קטנים. -
6:00 - 6:04ולפתע-פתאום יש לנו
משהו רציני וחדש לומר -
6:04 - 6:08על המחלות הכרוניות,
שלא ידענו קודם: -
6:08 - 6:14שיש חשיבות לכמה גדלתם
לפני שנולדתם, -
6:15 - 6:17ולא רק שחשוב איך גדלתם
לפני שנולדתם, -
6:17 - 6:20אלא גם בשנתיים הראשונות לחייכם.
-
6:20 - 6:24כלומר, התזונה ותנאי החיים שלכם,
-
6:24 - 6:27ברגעי החיים המוקדמים ביותר
-
6:27 - 6:31קובעים אם תהיו בסיכון גבוה
לחלות בהמשך חייכם. -
6:32 - 6:34איך זה עובד?
-
6:34 - 6:36עלי לספר לכם קצת על זה,
-
6:36 - 6:39כדי שתאמינו איך זה עובד,
-
6:39 - 6:44זה אומר שתינוקות שנולדים
בקצה התחתון של הסולם -
6:44 - 6:46נולדים קטנים משתי סיבות.
-
6:46 - 6:48אחת: הם לא קיבלו
תזונה מספקת מהאם. -
6:48 - 6:50יכולות להיות לכך סיבות רבות.
-
6:50 - 6:52התזונה שלה, למשל,
-
6:52 - 6:57או בעיה בשלייה שלה,
שאמורה לספק חומרים מזינים לתינוק. -
6:57 - 6:59התינוקות האלה שונים מאד,
-
6:59 - 7:01והם נותרים פגיעים
למשך שארית חייהם. -
7:01 - 7:03מדוע הם פגיעים?
-
7:03 - 7:05כי יש להם פחות תאי לב,
-
7:05 - 7:09יש להם פחות
יחידות סינון בכליות, -
7:09 - 7:13ויש להם בעיה נוספת,
שבלבלב שלהם, -
7:13 - 7:17שמייצר אינסולין,
יש פחות תאי ייצור אינסולין. -
7:17 - 7:21ולכן הם רגישים למחלות
ככל שהם מתבגרים. -
7:21 - 7:23ומה עם התינוקות שבקצה העליון?
-
7:23 - 7:28התינוקות בקצה העליון פגיעים
כי הם קיבלו יותר מדי תזונה -
7:28 - 7:32והסיבה כמעט תמיד היא
ליקוי בבקרת הגלוקוזה אצל האם, -
7:33 - 7:36הסוכר בדם שלה היה גבוה,
הוא עבר דרך השלייה, -
7:36 - 7:40התינוק ראה בזה אנרגיה
והפך את זה למשקעי שומן. -
7:40 - 7:42אז לתינוקות האלה
יש הרבה שומן, -
7:42 - 7:46וכעת ברצוני לגלות לכם
את הדבר הכי מעניין שמצאנו: -
7:46 - 7:49התינוקות בקצה התחתון
והתינוקות בקצה העליון -
7:49 - 7:51נוטים כמעט לאותם הסיכונים.
-
7:52 - 7:54ומה שמעניין בסיכונים האלה
-
7:54 - 7:58הוא שהם גורמים
לתגובה דלקתית חלשה ביותר, -
7:58 - 8:02שהופכת אנשים אלה לפגיעים
למשך שארית חייהם. -
8:02 - 8:04אז אם אתם מצוברחים בגלל זה,
-
8:04 - 8:07אנסה לגרום לכם להרגיש
עוד יותר גרוע. -
8:07 - 8:08(צחוק)
-
8:08 - 8:10והסיבה שמיד אגרום לכם
להרגיש יותר גרוע -
8:10 - 8:15היא שמסתבר שבמקרים אלה,
-
8:15 - 8:18התינוקות הקטנים והתינוקות הגדולים
-
8:18 - 8:22יכולים להעביר את האפקט הזה
לילדיהם בדור הבא. -
8:25 - 8:28תחילה עלי לספר לכם
סיפור עלי. -
8:29 - 8:32אני מנסה לשכנע אתכם
בעניין הזה, אז הנה: -
8:33 - 8:37אני בשלהי שנות ה-60 שלי,
לא נותרו חודשים רבים, למען האמת. -
8:38 - 8:42ומסתבר שהביצית שיצרה אותי
-
8:43 - 8:48נוצרה אצל אימי –
היא בת 90 ומשהו, -
8:48 - 8:49היא עדיין חיה –
-
8:50 - 8:55היא נוצרה בשחלה שלה
כשעוד היתה ברחם סבתי. -
8:56 - 8:57אתם קולטים את זה?
-
8:57 - 8:59הביצית שיצרה אותי
נוצרה בשחלה של אימי, -
8:59 - 9:02כשהיא היתה עוברית
ברחם של סבתא שלי. -
9:02 - 9:06זה אומר שהביצית שיצרה אותי
קיבלה תזונה מסבתי. -
9:07 - 9:14התזונה הזאת שינתה את הסיכונים
שאהיה חשוף להם בחיי. -
9:14 - 9:16הוזנתי גם ע"י אימי,
-
9:16 - 9:19כלומר, קיים אפקט תזונתי
של שני דורות. -
9:20 - 9:23אני רוצה לספר לכם
על התמונה הזאת. -
9:23 - 9:26היא צולמה ב-1931,
ואם תביטו באישה מימין, -
9:26 - 9:30תראו שהיא אישה יפה,
היא בת 86, -
9:30 - 9:34וכשהיא היתה תינוקת,
אימה החזיקה אותה כך, ב-1931. -
9:35 - 9:42מסתבר שהביצית שיצרה אותה
נוצרה ברחם אימה -
9:42 - 9:44כשאימה היתה ברחם סבתה,
-
9:44 - 9:47שנולדה ב-1897.
-
9:47 - 9:49יש עוד עובדה מעניינת בקשר לכך:
-
9:49 - 9:52אם תביטו בגברת משמאל,
-
9:53 - 9:56היא נולדה לאישה שיושבת בחזית.
-
9:56 - 9:58האישה הזאת לא נראית
עליזה במיוחד. -
9:58 - 10:00(צחוק)
-
10:03 - 10:05אני לא ממש יודע
מה הבעיה שלה, אבל – -
10:05 - 10:07(צחוק)
-
10:07 - 10:13אבל נראה לי שזה חלקית בגלל
שהיא נולדה לפני מלחמת האזרחים, -
10:13 - 10:14היו אז זמנים קשים.
-
10:15 - 10:21אז מסתבר שאני,
-
10:22 - 10:24כיום קרוב לגיל 70,
-
10:25 - 10:29הביצית שיצרה אותי
נוצרה באימי לפני כמעט 100 שנה. -
10:29 - 10:32כלומר שבשנות ביצית,
אני בן 100. -
10:32 - 10:34(צחוק)
-
10:37 - 10:44והגברת שאני מראה לכם, מימין,
בשנות ביצית, היא בת 110. -
10:44 - 10:47אנו מכנים זאת
"אפקט 100 השנים." -
10:47 - 10:52אפקט 100 השנים משמעו
שהתזונה נמשכת לאורך הדורות -
10:52 - 10:54מאשה אחת לבאה אחריה,
דרך האמהות, -
10:55 - 10:57מדור לדור.
-
10:57 - 11:02ומשמעות הרצף התזונתי הזה
היא שנדרשת תזונה טובה -
11:02 - 11:07בכל דור ודור כדי להימנע
מסיכונים של מחלות כרוניות. -
11:08 - 11:13אז מסתבר שזה סיפור
מסובך יותר משחושבים, -
11:13 - 11:18כי התזונה שאישה נותנת לתינוקה
כשהיא בהריון, -
11:18 - 11:21באה לא רק מהמזון שהיא אוכלת,
מהדיאטה שלה, -
11:21 - 11:26אלא גם מהגוף
שבו נוצרה היא, כתינוקת, -
11:26 - 11:28ובו גדלה.
-
11:28 - 11:31יש פה גם צד גברי.
-
11:31 - 11:36כי גם הגברים משפיעים
על בריאות התינוקות שלהם, -
11:36 - 11:41והגברים והנשים כאחד עושים זאת
באמצעות אפקט בשם "אפיגנטיקה." -
11:41 - 11:44אם אינכם מכירים את המילה הזאת,
לימדו אותה עכשיו: -
11:44 - 11:46אפיגנטיקה.
-
11:47 - 11:50לימדו אותה, אימרו אותה
והפעילו אותה על חבריכם. -
11:50 - 11:52(צחוק)
-
11:52 - 11:55בעוד כמה דורות היא תתיישן,
אבל כרגע היא להיט. -
11:56 - 11:57(צחוק)
-
11:57 - 11:59הנה המילה הזאת.
-
11:59 - 12:02אפיגנטיקה משמעה:
-
12:03 - 12:06הצופן הגנטי שקיבלתם
מאמא ואבא -
12:06 - 12:08קובעים בשבילכם הרבה דברים.
-
12:08 - 12:11הגנים האלה שקיבלתם
מתבטאים כל הזמן, -
12:11 - 12:14הם עשויים מצופן דנ"א,
כמו שלמדתם בביולוגיה. -
12:15 - 12:17האמת היא שאי-אפשר
לשנות את הצופן הזה. -
12:17 - 12:23הצופן מקודד בכל כרומוזום בגופכם,
בכל תא ותא. -
12:23 - 12:25והוא לא משתנה.
-
12:25 - 12:29אבל מה שאולי לא ידעתם הוא
שהאפיגנטיקה פועלת, -
12:29 - 12:32כך שלפני שנולדתם, הגנים האלה –
חלקם, לא כולם – -
12:32 - 12:38חלקם רגישים מאד
ללחץ ולתזונה של האם, -
12:38 - 12:41שמשפיעים על הגנים
שישפיעו על האופן -
12:41 - 12:43שבו תגדלו במשך שארית חייכם.
-
12:46 - 12:49אז אינכם יכולים
להאשים את הנשים -
12:49 - 12:53בבריאות הלקויה של כולם,
-
12:54 - 12:56ואין טעם גם לנסות להאשימן.
-
12:56 - 12:57מדוע?
-
12:57 - 13:01כי גם הגברים וגם הנשים,
כיום, בארצנו, -
13:01 - 13:05אוכלים את התזונה הכי גרועה
מכל ארץ בעולם המערבי. -
13:06 - 13:09אנו אוכלים מזון מהיר,
והתעשיה התנתה אותנו -
13:09 - 13:11לאהוב את המזון
שהיא מאכילה אותנו. -
13:11 - 13:15ורבים מאיתנו מתקשים להיגמל ממנו.
-
13:15 - 13:19אז אל תאשימו בכך את הנשים;
האשימו את תרבות המזון שלנו, -
13:19 - 13:22כי תרבות המזון שלנו
הורגת אותנו. -
13:22 - 13:24ומה יקרה אם לא
נשנה את דרכינו? -
13:24 - 13:29ובכן, ב-1960, אחד מכל 100
סבל מסוכרת. -
13:29 - 13:33ב-1995, אחד מכל 50
היה סוכרתי. -
13:33 - 13:37היום, ב-2015,
אחד משמונה הוא סוכרתי. -
13:37 - 13:43והתחזית היא שעד 2050,
אחד מכל שלושה יהיה סוכרתי. -
13:43 - 13:46למה שיהיה איכפת לנו
מהמגיפה הזאת? -
13:47 - 13:48סיבה אחת:
-
13:48 - 13:51איכפת לנו לא רק מהאנשים
שיסבלו מהמחלה הזאת: -
13:51 - 13:53גם אנו ניאלץ לשלם על זה
-
13:53 - 13:57כי 70% מהאנשים שלוקים בסוכרת
-
13:57 - 13:59ילקו גם במחלת לב.
-
13:59 - 14:05ומחלת הלב היא עניין נורא ויקר,
ועד 2026, -
14:05 - 14:10אנו מעריכים שהנטל הפיננסי
יהיה 650 מיליארד דולר בשנה, -
14:10 - 14:13אגב, כבר עכשיו הוא
מיליארד דולר ליום, -
14:13 - 14:15ואז זה יהיה
2 מיליארד דולר ליום. -
14:16 - 14:18איננו יכולים להרשות זאת לעצמנו.
-
14:18 - 14:20ובגלל שאנו הולכים ונעשים סוכרתיים,
-
14:20 - 14:22והצעירים הם אלה שלוקים בסוכרת,
-
14:22 - 14:25אנו עתידים לשלם בעתיד
את החשבון הזה. -
14:26 - 14:27אז מהי תזונה טובה?
-
14:27 - 14:28תזונה טובה –
-
14:28 - 14:31אינכם צריכים לקרוא בשביל זה
איזה ספר אופנתי. -
14:31 - 14:34כל שעליכם לדעת הוא שיש לאכול
פירות, ירקות, קטניות, -
14:34 - 14:36אגוזים ודגנים מלאים.
-
14:36 - 14:40ואם תאכלו אותם ברוב הארוחות
ומידי יום, התזונה שלכם תהיה טובה. -
14:40 - 14:41אם את אישה בהריון,
-
14:41 - 14:44אני ממליץ לך להוסיף דגים
פעמיים-שלוש בשבוע, -
14:44 - 14:48כי להתפתחות של מוח התינוק
נחוצים השמנים שבדגים. -
14:48 - 14:50אחרת, התחזית ברורה.
-
14:51 - 14:55אז איך נשתפר?
מה נעשה בקשר לכך? -
14:55 - 14:58משום שאנו מצויים במגיפה.
-
14:58 - 15:02וכמובן, התשובה נמצאת אצלכם
והתשובה נמצאת אצלי. -
15:03 - 15:05עלינו לעבוד ביחד,
ואיך נוכל לעשות זאת? -
15:06 - 15:12נוכל לעשות זאת כי אנו יכולים
להשפיע על משפחתנו, בתי הספר שלנו -
15:12 - 15:15והמדיניות שאנו מנהיגים.
-
15:15 - 15:18אז הרשו לי להציע לכם
דבר אחד: -
15:18 - 15:20אם איכפת לכם מעצמכם וממשפחתכם,
-
15:20 - 15:24לכו הביתה וגלו
כמה מזונות מעובדים אתם אוכלים. -
15:24 - 15:27אתם יודעים,
אלה עם כל התוויות. -
15:29 - 15:32והתחילו בהדרגה למצוא
מזונות בריאים באמת, -
15:32 - 15:37והפסיקו לקנות
את המאכלים עם כל התוויות האלה. -
15:37 - 15:43(מחיאות כפיים)
(תרועות) -
15:45 - 15:48השלב הבא הוא לוודא
שהילדים שאנו אוהבים -
15:48 - 15:51יאכלו ארוחות בריאות בבית הספר.
-
15:51 - 15:54(מחיאות כפיים)
-
15:56 - 15:59השפיעו על מקומות העבודה שלכם,
-
15:59 - 16:01ו-ודאו שתמיד יימצאו
מזונות בריאים, -
16:01 - 16:05ולבסוף, אל תשכחו לדבר
עם המחוקקים שלכם: -
16:05 - 16:09נחוצה לנו מדיניות שתעצור
את מה שקורה ואת מה שמרעיל אותנו. -
16:10 - 16:13(מחיאות כפיים)
(תרועות) -
16:18 - 16:21מתי נחליט לחסל את המחלות הכרוניות?
-
16:21 - 16:23היום.
-
16:23 - 16:26כשנבין שהחברה שלנו, היום,
מספקת תזונה -
16:26 - 16:30לילדינו ולנכדינו בעתיד,
-
16:30 - 16:34ואם נעבוד כולנו יחד,
נוכל לשפר את העתיד. -
16:34 - 16:35תודה לכם.
-
16:35 - 16:41(מחיאות כפיים)
- Title:
- מגיפת המחלות הכרונית ומה זה "אפיגנטיקה" | קנט ת'ורנברג | TEDxפורטלנד
- Description:
-
more » « less
מתי נחליט לנצח את המחלות הכרוניות? ברגע שנבין שעתידנו איננו תלוי רק בגנים שלנו, ושהפתרון מצוי גם בידינו ובבחירות שלנו בנוגע למזון ותזונה.
הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDxTalks
- Duration:
- 16:49
Show all
