-
(נגינת פסנתר)
-
ד"ר סטיבן צוקר: אנו מתבוננים
על אחת מיצירותיו הנפלאות
-
של סנדרו בוטיצ'לי
-
וגם על אחת המתסוריות, "פרימוורה".
-
ד"ר בת' האריס: מה שאומר - אביב.
-
במרכז אנו רואים את ונוס
בחורשה המקודשת שלה,
-
מסתכלת ישירות עלינו.
-
ד"ר צוקר: הדמויות ברקע מופרדות
-
כדי לאפשר לונוס מבט ישיר עלינו
-
ולאפשר לנו להתסכל עליה בחזרה
-
ואולי אפילו כדי להיכנס אל תוך המרחב.
-
ד"ר האריס: העצים שמסביבה
מראים לנו בחלקם את השמיים,
-
וכך ישנה תחושה של הילה מסביבה.
-
ד"ר צוקר: זה נכון, יש חצי עיגול.
-
למעשה, אני רואה את זה
כמשהו כמעט אדריכלי,
-
כמעט כמו באפליקציות וזה מזכיר לנו
-
שבד"כ מה שהיינו מוצאים במרחב כגון זה,
-
מהרנסנס, הוא "מריה הבתולה"
-
בסביבה כנסייתית,
-
אך כאן יש לנו סביבה טבעית או מיתית
-
ויש לנו את ונוס.
-
ד"ר האריס: נכון. אנחנו כאן.
-
אנחנו ברנסנס.
אחת המשמעויות של הרנסנס
-
היא התחייה של תרבות יוון העתיקה
ושל תרבות רומא
-
וכאן אנו עומדים מול אמן,
-
אשר מקיף נושא של עבודת אלילים,
נושא של ונוס.
-
וגם אלמנטים אחרים
-
מיוון העתיקה וממיתולוגיה רומית. כן.
-
ד"ר צוקר: דמויות רבות
מיוון העתיקה ומרומא.
-
ד"ר האריס: יש לנו את
שלוש הגראציות בצד שמאל.
-
ד"ר צוקר: אז בואו נדבר עליהן,
-
רק לרגע.
-
זהו נושא שהיה מאוד פופולרי
בפסלים הרומיים
-
וזו הייתה הזדמנות
שאפשרה לפסל
-
להראות את הגוף האנושי
משלוש זוויות בו זמנית,
-
כך אתם מכפילים את הדמות
-
ורק מסובבים אותן קלות בכל פעם
-
כך שאתם באמת רואים את הדמות בסיבוב.
-
ד"ר האריס: יותר רחוק בצד שמאל,
יש לנו את האל מרס,
-
שהוא אל המלחמה.
-
על צידו מונח נשקו.
-
ד"ר צוקר: הוא רגוע בגן שלה.
-
ד"ר האריס: מי לא היה רגוע בגן שלה?
-
תסתכלו על זה. זה נפלא.
ואנחנו לא בטוחים לגמרי
-
לגבי מעשיו.
-
הוא מחזיק מקל בידו.
-
אולי הוא דוחף את העננים
-
שכנראה מגיעים מצד שמאל.
-
ד"ר צוקר: בגן עדן היום הוא רק שמשי.
-
ד"ר האריס: לגמרי.
-
ואז בצד ימין, יש לנו
שלוש דמויות נוספות,
-
זפירוס, אל הרוח, ש...
-
ד"ר צוקר: הוא...
זו הדמות הכחולה.
-
ד"ר האריס: זו הדמות הכחולה
-
שחוטפת את דמותה של כלוריס,
-
לה, אתם יכולים לראות,
יש ענף עם עלים,
-
היוצא מפיה ומתנגש עם הדמות שלידה
-
וזו דמותה של פלורה.
-
כך הן עשויות להיות אחד באותו אדם.
-
ד"ר צוקר: במילים אחרות,
-
החטיפה בפועל של כלוריס יכולה
-
להיות התוצאה בדמותה של פלורה,
ומה שפלורה עושה כאן
-
הוא שהיא מגיעה אל ילקוטה,
-
המלא בפרחים,
ואותו היא כנראה מכסה
-
או סוג של תופרת על זה
שטיח מעלים שמתחת.
-
אחרי הכל, זו "פרימוורה".
זה אביב.
-
ד"ר האריס: אביב.
-
ד"ר צוקר: כן.
-
ד"ר האריס: אם כך, יש כאן
תחושת פוריות של הטבע.
-
ד"ר צוקר: יש דמות נוספת,
-
זהו בנה של ונוס, הוא מעליה,
עם עיניים מכוסות.
-
זהו כמובן הקופידון,
-
והוא עומד לשחרר את החץ שלו
-
לכיוון אחת הגראציות בשוגג
והוא כמובן לא יודע במי יפגע,
-
אבל אנו יכולים לנסות לנחש זאת.
-
ד"ר האריס: טיפוסי לבוטיצ'לי,
אנו רואים דמויות מוארכות,
-
חסרות משקל, שעומדות
-
בתנוחות לא אפשריות למדי.
-
דברים שבאופן טבעי
-
אנו לא מצפים מרנסנס.
-
ד"ר צוקר: אם כך,
זה באמת לא עולה בקנה אחד
-
עם מנהגים רבים,
עליהם אנו לומדים
-
כשמדובר במאה ה-15.
-
לא מדובר כאן על ציור
עם פרספקטיבה ליניארית.
-
יש כאן מעט פרספקטיבה אטמוספרית,
-
אותה ניתן לראות בעקבות של הנוף
-
בין העצים, אך מעבר לכך
-
זהו ציור חזיתי לגמרי.
-
זה ממש כמו קיפאון
-
יכול להיות
-
קבוצה ספרותית של רעיונות.
-
היסטוריונים של האמנות לא באמת
יודעים על מה הציור הזה,
-
ואנו מחפשים אחר טקסטים
-
שיכולים להתייחס לכך.
-
ד"ר האריס: ובאופן מסוים,
זה לא באמת משנה
-
להמוני אנשים הבאים לראות את זה
-
וגם לי, כי זה מאוד יפה,
-
וזאת אולי בגלל שאין לזה
משמעות ספציפית,
-
לנו קל יותר להינות מזה במאה ה-21.
-
ד"ר צוקר: יש כאן הרבה קטעים
-
שפשוט, לדעתי, נהדרים.
-
אם אתם מתסכלים לרגע
-
על סוג הבד המגן על הגראציות,
-
והציציות שיש שם.
-
הן פשוט יפות.
-
במיוחד
-
איפה שהגראציות שולבות ידיהן
בשלושת המקומות ההם,
-
ויוצרות מעין תסבוכת נפלאה ויופי
-
ופשוט מעין המצאה ויזואלית
-
שהיא עליזה וביטוי של
-
מן רעיון מורכב של יופי.
-
אחת הדרכים לפרשנות של ציור זה
-
היא שאולי הוא סוג
של מסה ניאו-פלטונית
-
או סוג של הרהור על סוגי יופי שונים.
-
ד"ר האריס: ונוס עצמה
יפהפייה להדהים.
-
היא מטה את ראשה לכיוון אחד
ומרימה את הצעיף שלה,
-
עושה תנועות עם ידה
ומסתכלת ישירות עלינו.
-
וזה בלתי אפשרי שלא לרצות
-
להצטרף אליה לגן.
-
(נגינת פסנתר)