מה קורה כשהתקשורת נותנת עדיפות עליונה לרווחים?
-
0:01 - 0:02הייתי רוצה להתחיל,
אם תרשו לי, -
0:02 - 0:05בסיפור על החלזון מפייזלי.
-
0:05 - 0:08בערב ה-26 לאוגוסט 1928,
-
0:08 - 0:11מיי דונהיו עלתה על רכבת בגלזגו
-
0:11 - 0:13לעיירה פייזלי,
10 ק"מ ממזרח לעיר, -
0:13 - 0:16ושם, בקפה "וולמדואו",
-
0:16 - 0:19היא שתתה
"סקוטס אייס קרים פלוט", -
0:19 - 0:21תערובת של גלידה ובירת זנגביל
-
0:21 - 0:23שקנה לה חבר.
-
0:23 - 0:25בירת הזנגביל הגיעה
מבקבוק זכוכית חומה ואטומה -
0:25 - 0:29שנשא את התווית:
"ד' סטיבנסון, גלן ליין, פייזלי". -
0:29 - 0:31היא שתתה קצת
מן ה"אייס קרים פלוט", -
0:31 - 0:33אבל כששארית הבירה נמזגה
-
0:33 - 0:34לתוך כוסה,
-
0:34 - 0:37חלזון רקוב
-
0:37 - 0:39צף ועלה על פני הנוזל.
-
0:39 - 0:41כעבור שלושה ימים היא אושפזה
-
0:41 - 0:42בבית החולים המלכותי של גלזגו
-
0:42 - 0:44והיא אובחנה כסובלת
מדלקת חמורה של מערכת העיכול -
0:44 - 0:46ומהלם.
-
0:46 - 0:49בהמשך, התיק "דונהיו נגד סטיבנסון"
-
0:49 - 0:52יצר תקדים משפטי חשוב ביותר:
-
0:52 - 0:54סטיבנסון, יצרן בירת הזנגביל,
-
0:54 - 0:57נקבע כנושא בחובת הזהירות
-
0:57 - 0:58כלפי מיי דונהיו,
-
0:58 - 1:00אף שלא נחתם ביניהם
שום חוזה, -
1:00 - 1:03ולמרות שהיא אפילו
לא קנתה את המשקה. -
1:03 - 1:06אחד השופטים, הלורד אטקין,
תיאר זאת כך: -
1:06 - 1:09"יש לנקוט צעדים
כדי למנוע פעולות או התרשלות -
1:09 - 1:11"שניתן לצפות במידה סבירה
-
1:11 - 1:14"שעלולות לפגוע בזולת."
-
1:14 - 1:17ואכן, אפשר לתהות,
אם לא היתה חובת הזהירות, -
1:17 - 1:18כמה אנשים היו נאלצים לסבול
-
1:18 - 1:22מדלקת במערכת העיכול
לפני שסטיבנסון היה פושט רגל. -
1:22 - 1:24זיכרו בבקשה את הסיפור
על החלזון מפייזלי, -
1:24 - 1:28כי זהו עקרון חשוב.
-
1:28 - 1:30בשנה שעברה, אגודת "הנסארד",
ארגון צדקה לא-מפלגתי, -
1:30 - 1:32ששואף לחזק
את הדמוקרטיה הפרלמנטרית -
1:32 - 1:35ולעודד מעורבות רבה יותר
של הציבור בפוליטיקה, -
1:35 - 1:38פרסם, לצד הדיווח השנתי שלו
-
1:38 - 1:41על מעורבות פוליטית,
חלק נוסף -
1:41 - 1:44שהוקדש כולו לפוליטיקה ולתקשורת.
-
1:44 - 1:46הנה כמה תובנות מדכאות למדי
-
1:46 - 1:48מאותו סקר.
-
1:48 - 1:50לא נראה שהצהובונים
-
1:50 - 1:53מקדמים מעורבות אזרחית בפוליטיקה
בקרב קוראיהם, -
1:53 - 1:55אפילו בהשוואה לאלה
-
1:55 - 1:58שאינם קוראים כלל עיתונים.
-
1:58 - 2:01הסבירות היא כפולה
שקוראי צהובונים בלבד יסכימו -
2:01 - 2:03עם השקפה שלילית על הפוליטיקה
-
2:03 - 2:05מאשר מי שאינם
קוראים כלל עיתונים. -
2:05 - 2:07לא רק שהם
פחות מעורבים בפוליטיקה: -
2:07 - 2:10הם צורכים תקשורת שמחזקת
-
2:10 - 2:12את הערכתם השלילית כלפי הפוליטיקה,
-
2:12 - 2:15וזה תורם לפאטאליזם ולציניות
-
2:15 - 2:18בגישתם לדמוקרטיה ולתפקידם בה.
-
2:18 - 2:20אין פלא שהדו"ח מסכם באומרו
-
2:20 - 2:24שבמובן זה, העיתונות,
ובמיוחד הצהובונים, -
2:24 - 2:26ככל הנראה אינם עומדים
בציפיות הנובעות -
2:26 - 2:29מחשיבות תפקידם בדמוקרטיה.
-
2:29 - 2:31אני בספק אם מישהו באולם
יפקפק ברצינות -
2:31 - 2:32בדעה זו.
-
2:32 - 2:35אבל אם "הנסארד" צודקים,
והם בד"כ צודקים, -
2:35 - 2:37כי אז יש לנו בעיה רצינית,
-
2:37 - 2:39ואת 10 הדקות הבאות
-
2:39 - 2:41ברצוני להקדיש לה.
-
2:41 - 2:43מאז החלזון מפייזלי,
-
2:43 - 2:46ובפרט בעשור האחרון בערך,
-
2:46 - 2:47פותחה מידה רבה של חשיבה
-
2:47 - 2:49סביב רעיון חובת הזהירות
-
2:49 - 2:52ויחסה למספר היבטים
של החברה האזרחית. -
2:52 - 2:55בד"כ, נושא חובת הזהירות עולה
כשאדם אחד -
2:55 - 2:57או קבוצת אנשים, עוסקים בפעילות
-
2:57 - 3:00שיש בה כדי להזיק לזולת,
-
3:00 - 3:03מבחינה פיזית, נפשית או כלכלית.
-
3:03 - 3:05כעקרון, הנושא מתמקד בתחומים
מובנים מאליהם, -
3:05 - 3:08כגון יחסנו האוהד לילדים ולצעירים,
-
3:08 - 3:11לאנשי השירות הציבורי,
לזקנים ולחולים. -
3:11 - 3:15אך לעתים רחוקות, אם בכלל,
הוא נוגע לטיעונים חשובים בה-במידה -
3:15 - 3:19הנוגעים לשבירותה
של מערכת הממשל הנוכחית שלנו, -
3:19 - 3:23לרעיון לפיו
כנות, דיוק והעדר-פניות -
3:23 - 3:26הם מהותיים לתהליך בנייתה והטמעתה
-
3:26 - 3:29של דמוקרטיה שיתופית ומושכלת.
-
3:29 - 3:31וככל שחושבים יותר על כך,
-
3:31 - 3:33כך זה נראה מוזר יותר.
-
3:33 - 3:34לפני כשנתיים היה לי העונג
-
3:34 - 3:37להשיק את פתיחתו של בי"ס חדש
בצפון-מזרח אנגליה. -
3:37 - 3:41תלמידיו העניקו לו שם חדש:
"אקדמיה 360". -
3:41 - 3:44כשעברתי באולם הכניסה המרשים
והמחופה זכוכית שלו, -
3:44 - 3:46ראיתי לפני
כתובת מפוארת על הקיר, -
3:46 - 3:48באותיות של אש.
-
3:48 - 3:51היה זה הצו המפורסם
של מרקוס אורליוס: -
3:51 - 3:53"אם אין זו אמת,
אל תאמרו אותה; -
3:53 - 3:57"אם אין זה צודק,
אל תעשו זאת." -
3:57 - 3:59המנהל ראה אותי מתבונן בה,
-
3:59 - 4:01ואמר:
"זהו המוטו של ביה"ס שלנו." -
4:01 - 4:03ברכבת, בדרך חזרה ללונדון,
-
4:03 - 4:05לא יכולתי להפסיק
לחשוב על זה. -
4:05 - 4:07חשבתי שוב ושוב,
האם ייתכן שנדרשו לנו -
4:07 - 4:12מעל 2,000 שנה לקבל
את הרעיון הפשוט הזה, -
4:12 - 4:15בתור הציפיה המזערית שלנו
איש מזולתו? -
4:15 - 4:17האם לא הגיעה העת
שנפתח מושג זה, -
4:17 - 4:19של חובת הזהירות,
-
4:19 - 4:21ונרחיב אותו כך שיכלול דאגה
-
4:21 - 4:24לערכינו הדמוקרטיים המשותפים,
אך המצויים בסכנה הולכת וגוברת? -
4:24 - 4:28הרי העדר חובת הזהירות
במקצועות רבים -
4:28 - 4:30עלול בקלות רבה להביא
להאשמות ברשלנות, -
4:30 - 4:34ובמקרה זה, האם נוכל
לחיות בנוחות עם המחשבה -
4:34 - 4:36שאנו למעשה מתרשלים
-
4:36 - 4:39בכל הקשור לבריאותן
של החברות בהן אנו חיים -
4:39 - 4:41ולערכים שבהכרח עומדים ביסודן?
-
4:41 - 4:44האם יכול מישהו לטעון בכנות,
בהינתן הוכחה זו, -
4:44 - 4:48שאותה התקשורת ש"הנסארד"
גינתה באופן כה נמרץ -
4:48 - 4:51אכן דאגה במידה מספקת
להימנע מלהתנהג -
4:51 - 4:54בדרכים שהיא יכלה לחזות
באופן סביר -
4:54 - 4:56שעלולות לערער או אף להזיק
-
4:56 - 4:59לסידור הדמוקרטי השביר-מטבעו שלנו?
-
5:00 - 5:03יהיו מי שיטענו
שכל זה עלול לגלוש בקלות -
5:03 - 5:05לצורה כלשהי של צנזורה,
גם אם צנזורה עצמית, -
5:05 - 5:07אבל אינני מסכים לטיעון זה.
-
5:07 - 5:09צריך להיות אפשרי
-
5:09 - 5:11לאזן בין חופש הביטוי
-
5:11 - 5:14לבין אחריות מוסרית וחברתית
רחבה יותר. -
5:14 - 5:16הבה ואסביר מדוע, בעזרת דוגמה
-
5:16 - 5:19מהקריירה שלי כיוצר-סרטים.
-
5:19 - 5:21לכל אורך הקריירה שלי,
מעולם לא הסכמתי עם הגישה -
5:21 - 5:23שיוצרי-סרטים
צריכים להציב את עבודתם -
5:23 - 5:26מחוץ או מעל
מה שהוא או היא -
5:26 - 5:31רואים כערכים מכובדים
בחייהם, במשפחותיהם, -
5:31 - 5:35ובעתיד החברה בה כולנו חיים.
-
5:35 - 5:36ארחיק לכת ואומר,
-
5:36 - 5:39שאסור ליוצר-סרטים אחראי
לפחת את ערך יצירתו -
5:39 - 5:41עד כדי כך שתהפוך להיות
פחות מאשר נאמנה -
5:41 - 5:45לעולם שאותו הוא עצמו
שואף לאכלס. -
5:45 - 5:48כפי שאני רואה זאת,
יוצרי-סרטים, עיתונאים ואף בלוגרים -
5:48 - 5:51נדרשים כולם לעמוד בציפיות החברתיות
-
5:51 - 5:54שמתלוות לשילוב בין הכוח הטמון
בכלי התקשורת שלהם -
5:54 - 5:58לבין כישוריהם המקצועיים
המושחזים לעילא. -
5:58 - 6:01ברור שזו אינה חובה כפויה,
-
6:01 - 6:03אבל כשמדובר ביוצר הסרטים המוכשר,
בעיתונאי האחראי -
6:03 - 6:07או אף בבלוגר,
הרי שבעיני אין כל מנוס מכך. -
6:07 - 6:09כולנו צריכים תמיד לזכור
שהמושג שלנו -
6:09 - 6:12בדבר חופש אישי, ולצידו
החופש ליצור, -
6:12 - 6:14הוא חדש יחסית
-
6:14 - 6:16בדברי הימים
של הרעיונות המערביים, -
6:16 - 6:21ולכן מרבים להמעיט בערכו
וניתן לערער אותו בקלות. -
6:21 - 6:23זהו פרס שקל לאבדו,
-
6:23 - 6:25ומשאבד, משמוותרים עליו,
-
6:25 - 6:28עלול להתברר
שיקשה עד מאד להשיבו. -
6:28 - 6:30וקו ההגנה הראשון שלו
-
6:30 - 6:32צריך להיות הסטנדרטים שלנו,
-
6:32 - 6:36ולא אלה שנאכפים עלינו
בידי צנזור או חקיקה: -
6:36 - 6:37התקנים שלנו והיושרה שלנו.
-
6:37 - 6:39היושרה שלנו ביחסינו עם אלה
-
6:39 - 6:41שעימם אנו עובדים
-
6:41 - 6:45והסטנדרטים שלנו בפעילותנו בחברה.
-
6:45 - 6:46והסטנדרטים האלה שלנו
-
6:46 - 6:49צריכים כולם להוות חלק
מסדר-יום חברתי בר-קיימא. -
6:49 - 6:51הם חלק מאחריות קיבוצית,
-
6:51 - 6:54אחריותם של האמן או העיתונאי
-
6:54 - 6:56להתייחס לעולם כמות שהוא באמת,
-
6:56 - 6:58וזה, בתורו,
צריך ללכת יד ביד -
6:58 - 7:01עם אחריותם של מי שמושלים בחברה
-
7:01 - 7:03להתייצב גם הם
מול העולם הזה, -
7:03 - 7:05ולא להתפתות לנצל לרעה
-
7:05 - 7:08את הגורמים לחולייו.
-
7:08 - 7:10אך כפי שהתברר בצורה חדה
-
7:10 - 7:13במהלך השנים האחרונות,
-
7:13 - 7:15אחריות כזו סבלה במידה רבה מאד
-
7:15 - 7:18מיחס של ביטול
בחלקים גדולים של כלי התקשורת, -
7:18 - 7:20ועקב כך, בכל העולם המערבי,
-
7:20 - 7:23למדיניות הפשטנית מדי
של מפלגות המחאה -
7:23 - 7:25והקסם שמוצאים בהן
אוכלוסיות מפוכחות ברובן -
7:25 - 7:27ומבוגרות יותר,
-
7:27 - 7:29לצד האדישות והגישה הכפייתית
לפרטים זניחים -
7:29 - 7:31המאפיינים לפחות חלק מהצעירים,
-
7:31 - 7:35וביחד, ליקויים אלה
ואחרים בני-זמננו הדומים להם, -
7:35 - 7:37מאיימים לרוקן את רוח החיים
-
7:37 - 7:41מדיון ומעורבות פעילים ומושכלים,
-
7:41 - 7:43בדגש על 'פעילים'.
-
7:43 - 7:45הדוגלים הכי נלהבים בחופש הבחירה
עשויים לטעון -
7:45 - 7:48שהיה צריך להשליך את תיק
"דונהיו נגד סטיבנסון" מבית המשפט, -
7:48 - 7:50ושסטיבנסון היה בסופו של דבר
פושט רגל -
7:50 - 7:54אילו המשיך למכור בירת זנגביל
עם חלזונות. -
7:54 - 7:57אבל מרביתנו, נדמה לי,
מסכימים למלא תפקיד קטן כלשהו, -
7:57 - 8:00כדי שהמדינה תוכל לאכוף
את חובת הזהירות, -
8:00 - 8:03ומילת המפתח כאן היא 'סביר'
-
8:03 - 8:07על השופטים לתהות
אם נקטו זהירות סבירה -
8:07 - 8:10ואם יכלו לחזות במידה סבירה
את תוצאות מעשיהם. -
8:10 - 8:13הרחק מעבר לכך שהוא מסמל
את כוחה המכריע של המדינה, -
8:13 - 8:17אותו מבחן סבירות קטן
של שכל-ישר, -
8:17 - 8:19הוא שהייתי רוצה ליישם על
אלו שבכלי התקשורת, -
8:19 - 8:22שככלות הכל קובעים
את הנימה והתוכן -
8:22 - 8:25בחלק הארי של השיח
הדמוקרטי שלנו. -
8:25 - 8:27הדמוקרטיה, כדי שתצליח,
-
8:27 - 8:31מחייבת שאנשים ונשים נבונים
יקדישו זמן להבין ולדון -
8:31 - 8:33בסוגיות קשות ולעתים מורכבות,
-
8:33 - 8:35ולעשות זאת באווירה ששואפת להגיע
-
8:35 - 8:38לאותו סוג הבנה שמוביל,
-
8:38 - 8:42אם לא להסכמה,
לפחות לפשרה פוריה ומעשית. -
8:42 - 8:44הפוליטיקה היא עניין של ברירות,
-
8:44 - 8:48ובין הברירות הללו,
הפוליטיקה היא עניין של קדימויות. -
8:48 - 8:51היא עוסקת ביישוב בין
עדיפויות סותרות -
8:51 - 8:56בכל מקום וכל אימת
שזה מבוסס על עובדות. -
8:56 - 8:59אך אם מסלפים את העובדות עצמן,
-
8:59 - 9:02סביר שההחלטות תגרומנה רק
לסתירות נוספות, -
9:02 - 9:06על כל הלחצים והמתחים החברתיים
שבאורח בלתי-נמנע יתלוו לכך. -
9:06 - 9:08כלי התקשורת צריכים להחליט:
-
9:08 - 9:12האם לדעתם תפקידם הוא לשלהב,
-
9:12 - 9:14או ליידע?
-
9:14 - 9:19כי בסופו של דבר מדובר בשילוב
בין אמון למנהיגות. -
9:19 - 9:22השבוע לפני 50 שנה,
הנשיא ג'ון פ' קנדי -
9:22 - 9:23נשא שני נאומים שסימלו
את תחילתו של עידן חדש, -
9:23 - 9:27הראשון עסק בפירוק החימוש
והשני - בזכויות האזרח. -
9:27 - 9:29הראשון הוביל כמעט מיד
-
9:29 - 9:31לאמנה בדבר איסור
על עריכת ניסויים גרעיניים, -
9:31 - 9:34והשני הוביל ב-1964
לחוק זכויות האזרח, -
9:34 - 9:37ושניהם ייצגו קפיצה נחשונית קדימה.
-
9:37 - 9:40דמוקרטיה, מושכלת ובהנהגה טובה,
-
9:40 - 9:42יכולה להשיג דברים גדולים
באמת ובתמים, -
9:42 - 9:44אבל יש תנאי מקדים.
-
9:44 - 9:47עלינו להאמין בכך
שמי שמקבלים החלטות אלה -
9:47 - 9:50פועלים לא למען טובתם הם,
-
9:50 - 9:51אלא למען העם כולו.
-
9:51 - 9:55אנו זקוקים לדעות מבוססות-עובדות
-
9:55 - 9:56ומנוסחות בבהירות,
-
9:56 - 9:57ולא את אלה
של קומץ תאגידים חזקים -
9:57 - 9:59שיש להם הכוח לשחק בנו
-
9:59 - 10:02כדי להגשים את סדר-יומם
צר האופקין, לעתים תכופות, -
10:02 - 10:04כי אם מידע מדויק
וחסר-פניות -
10:04 - 10:06שעליו נוכל לגבש את דעותינו.
-
10:06 - 10:08אם יש בדעתנו לאפשר חיים
מכובדים ומלאים -
10:08 - 10:11לילדינו ולילדי-ילדינו,
-
10:11 - 10:14עלינו ליישם ככל שרק נוכל
-
10:14 - 10:15את חובת הזהירות
למען דמוקרטיה נמרצת -
10:15 - 10:18ונקווה שגם מאריכת-ימים.
-
10:18 - 10:20תודה רבה לכם
על הקשבתכם. -
10:20 - 10:24[מחיאות כפיים]
- Title:
- מה קורה כשהתקשורת נותנת עדיפות עליונה לרווחים?
- Speaker:
- דייויד פטנאם
- Description:
-
more » « less
בהרצאה מהורהרת זו מציג דייויד פטנאם שאלות חשובות ביחס לכלי התקשורת: האם יש להם ציווי מוסרי להשכיל את האזרחים, או שמא הם חופשיים לרדוף בכל דרך שהיא אחר רווחים, ככל עסק אחר? הפתרון שלו לאיזון בין רווח לאחריות הוא נועז, ואולי לא תסכימו איתו. (הוסרט ב-TEDxבתי-הפרלמנט).
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 10:41
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Does the media have a "duty of care"? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Does the media have a "duty of care"? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Does the media have a "duty of care"? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Does the media have a "duty of care"? | |
|
|
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Does the media have a "duty of care"? | |
|
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for Does the media have a "duty of care"? | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Does the media have a "duty of care"? | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Does the media have a "duty of care"? |