< Return to Video

לגנוב כמו אמן: אוסטין קליאון ב-TEDxKC

  • 0:16 - 0:22
    יש סיפור על המלחין איגור סטרווינסקי.
  • 0:22 - 0:25
    סטרווינסקי עמד להתחיל בכתיבת
    בלט חדש.
  • 0:25 - 0:28
    אבל במקום להתחיל ממש מאפס,
  • 0:28 - 0:32
    הוא שלף כמה מכתבי היד
    של היצירות הקלאסיות האהובות עליו,
  • 0:32 - 0:34
    הוציא את העט האדום שלו,
  • 0:34 - 0:36
    והחל לתקן את התכלילים
  • 0:36 - 0:39
    כאילו שזו המוסיקה שלו.
  • 0:39 - 0:42
    הוא שאל קווי-בס ומלודיות
    מהיצירות המפורסמות,
  • 0:42 - 0:47
    אבל מתחת ליצירה
    הלחין הרמוניות ומקצבים משלו
    .
  • 0:47 - 0:51
    וכשהבלט פורסם, המבקרים התפלצו:
  • 0:51 - 0:54
    "איך אתה מעז לעולל
    כדבר הזה ליצירות הקלאסיות?
  • 0:54 - 0:56
    הנח להן לנפשן."
  • 0:56 - 0:59
    מישהו יודע מה היתה
    תשובתו של סטרווינסקי?
  • 0:59 - 1:03
    הוא אמר, "אתם 'מכבדים',
    אבל אני אוהב."
  • 1:03 - 1:08
    אז אני אוהב עיתונים.
    גדלתי עם עיתונים.
  • 1:08 - 1:11
    הורי היו מנויים
    על שני עיתונים שונים.
  • 1:11 - 1:15
    גם החותן וגם הדודים שלי
    היו כתבים,
  • 1:15 - 1:19
    וכל חיי קראתי עיתונים.
  • 1:19 - 1:22
    הבעיה עם עיתונים היא
    שהם בני-חלוף.
  • 1:22 - 1:23
    הם זמניים.
  • 1:23 - 1:28
    כשמסיימים לקרוא בהם,
    הם נערמים בפח המיחזור.
  • 1:28 - 1:32
    ולמרות הכל, אני לא מכיר מישהו
    שלא גזר אי-פעם
  • 1:32 - 1:35
    משהו מן העיתון.
  • 1:35 - 1:42
    הדחף שלנו הוא להציל מכליון
    דברים משמעותיים עבורנו.
  • 1:42 - 1:46
    לדעתי בני-אדם הם אספנים,
    ובמיוחד האמנים.
  • 1:46 - 1:51
    לא אגרנים, שימו לב.
    יש הבדל.
  • 1:51 - 1:56
    אגרנים אוספים ללא אבחנה,
    ואמנים אוספים באופן בררני.
  • 1:56 - 1:59
    הם אוספים רק את הדברים
    שהם ממש אוהבים.
  • 1:59 - 2:01
    עבודתו של אמן היא לאסוף רעיונות
  • 2:01 - 2:04
    והדרך הטובה ביותר שאני מכיר
    לאסוף רעיונות, היא לקרוא.
  • 2:04 - 2:10
    ומה טוב יותר לקרוא מאשר את
    הלקט היומי של חוויות אנושיות
  • 2:10 - 2:12
    שהוא העיתון היומי?
  • 2:12 - 2:18
    אז ב-2005 סיימתי את הקולג',
    ממש לפני התואר הראשון,
  • 2:18 - 2:20
    וקרה לי אירוע נורא
    של מחסום כתיבה.
  • 2:20 - 2:23
    הייתי יושב,
    בוהה במסך של "וורד",
  • 2:23 - 2:28
    והסמן הקטן הזה היה מהבהב לעומתי,
    כאילו מלגלג עלי.
  • 2:28 - 2:32
    והכתיבה, שפעם היתה מסבה לי
    הנאה רבה, הפכה כעת---
  • 2:32 - 2:35
    זה כבר לא היה כיף.
  • 2:35 - 2:37
    אז יום אחד בהיתי כך במסך,
  • 2:37 - 2:39
    והעפתי מבט אל פח המיחזור
  • 2:39 - 2:44
    שהיה מלא ודחוס בעיתונים,
    וחשבתי לעצמי, "הנה אני יושב כאן,
  • 2:44 - 2:46
    נטול מלים.
  • 2:46 - 2:48
    וממש לידי יש אלפי מלים,
    והן נשלחות
  • 2:48 - 2:51
    מידי יום עד סף דלתי."
  • 2:51 - 2:55
    אז חשבתי לגנוב כמה מהן,
    וזה מה שעשיתי:
  • 2:55 - 2:57
    לקחתי את עט הסימון
    שמשמש אותי לציור,
  • 2:57 - 3:01
    והתחלתי לסמן ריבועים
    סביב מלים שמשכו את תשומת לבי.
  • 3:01 - 3:06
    והתחלתי לחבר את המלים האלה
    לביטויים ואמירות משעשעות.
  • 3:06 - 3:13
    וכשסיימתי, השחרתי את כל המלים
    שלא היו נחוצות לי.
  • 3:13 - 3:19
    וככה זה נראה. זה נראה כמו
    האיקו שנכתב בסי-איי-איי.
  • 3:19 - 3:21
    [צחוק]
  • 3:21 - 3:24
    ולא הייתי ממש בטוח
    מה אני עושה.
  • 3:24 - 3:27
    ידעתי רק שזו הרגשה טובה
    לראות כמה מהמלים האלה
  • 3:27 - 3:31
    נעלמות מתחת קווי עט הסימון.
  • 3:31 - 3:35
    אז מה שעשיתי היה
    להתחיל להעלות את זה לבלוג שלי,
  • 3:35 - 3:37
    כיניתי אותם "שירי השחרת עיתונים."
  • 3:37 - 3:40
    ועם הזמן הם התפשטו באינטרנט
  • 3:40 - 3:44
    ואספתי אותם בספרי הראשון,
    "השחרת עיתונים".
  • 3:44 - 3:49
    חשבתי שאני גונב מהממשלה.
  • 3:49 - 3:55
    משמאל זה התיק של ג'ון לנון,
    ומימין - שיר השחרה.
  • 3:55 - 3:59
    אבל עם הזמן התחלתי לקבל
    כל מיני דוא"לים וציוצים
  • 3:59 - 4:05
    ותגובות נוספות שאמרו שעבודתי
    היא בכלל לא מקורית.
  • 4:05 - 4:09
    והאמן שאנשים הזכירו יותר מכל היה
  • 4:09 - 4:12
    האמן הבריטי המבריק
    טום פיליפס.
  • 4:12 - 4:15
    מתישהו בשנות ה-60,
    טום פיליפס נכנס לחנות ספרים,
  • 4:15 - 4:18
    ולקח את הרומן הויקטוריאני
    הראשון שמצא.
  • 4:18 - 4:21
    הוא הלך הביתה והתחיל לצייר
  • 4:21 - 4:23
    ולצבוע על הדפים.
  • 4:23 - 4:25
    ואם אתם יכולים לראות,
    הוא הותיר מלים, די בדומה לי,
  • 4:25 - 4:31
    הותיר מלים צפות ביצירות האמנות שלו,
    והוא עשה זאת במשך 40 שנה.
  • 4:31 - 4:36
    היצירות שלו נקראו "יומומנט",
    ואפשר לחפש אותן--
  • 4:36 - 4:39
    מבחינתו מדובר במפעל-חיים.
  • 4:39 - 4:42
    מה שגיליתי אודות טום פיליפס
    זה שהוא שאב את הרעיון
  • 4:42 - 4:47
    עבור המיזם שלו בן 40 השנה
    מראיון ב"פריז רוויו"
  • 4:47 - 4:48
    עם הסופר וויליאם בורוז,
  • 4:48 - 4:52
    כשבורוז דיבר על שיטת החיתוך
    שמשמשת אותו בכתיבתו,
  • 4:52 - 4:55
    כלומר, הוא לוקח קטע כתוב,
    חותך אותו,
  • 4:55 - 4:58
    ומארגן מחדש את הפיסות
    לכלל יצירה כתובה חדשה.
  • 4:58 - 5:01
    ומה מוזר: כשהתחלתי לחקור
    על בורוז,
  • 5:01 - 5:03
    גיליתי שהוא שאב את הרעיון
  • 5:03 - 5:08
    עבור טכניקת החיתוך שלו
    מחברו, בריון גייסין.
  • 5:08 - 5:13
    בריון גייסין היה אז צייר.
    והוא הכין בד לציור,
  • 5:13 - 5:17
    וכשחתך את הקנבס,
    הוא חתך אותו על ערימת עיתונים,
  • 5:17 - 5:20
    והצורה בה פסי הנייר ריחפו
    והמלים התחברו,
  • 5:20 - 5:25
    נתנה לו רעיון איך לכתוב שירה.
  • 5:26 - 5:28
    אבל אז, אחרי עוד קצת מחקר,
  • 5:28 - 5:30
    מגלים ש-30 שנה לפני כן
  • 5:30 - 5:32
    30 שנה לפני כן
    היה משורר בשם טריסטן צארה,
  • 5:32 - 5:36
    שעלה בפריס על במה,
    נטל כובע, נטל עיתון,
  • 5:36 - 5:38
    חתך את העיתון לגזרים,
  • 5:38 - 5:40
    הניח את הפיסות בכובע,
    הוציא אותן אחת-אחת,
  • 5:40 - 5:43
    והקריא אותן כשירה.
  • 5:43 - 5:48
    המשכתי לגלות דברים
    עד שנות ה-60 של המאה ה-18
  • 5:48 - 5:53
    כששכנו של בנג'מין פרנקלין,
    קיילב וויטפורד--
  • 5:53 - 5:55
    באותם ימים העיתונים היו
    דבר חדש למדי
  • 5:55 - 5:57
    והטורים היו צרים מאד,
  • 5:57 - 6:00
    ומה שקיילב עשה
    היה לקרוא את הטורים לרוחבם,
  • 6:00 - 6:04
    במקום מלמעלה למטה,
    והוא היה מוצא
  • 6:04 - 6:08
    כל מיני צירופים משעשעים
    ומצחיק בעזרתם את החבר'ה בפאב.
  • 6:08 - 6:11
    בסופו של דבר הוא פירסם
    גליון שלם של דברים אלה.
  • 6:11 - 6:16
    אז לא רק שהרעיון שלי
    היה בכלל לא מקורי,
  • 6:16 - 6:24
    אלא התברר שיש מאחוריו
    250 שנה של מציאת שירה בעיתון.
  • 6:25 - 6:28
    אז מה הייתי אמור לעשות?
  • 6:28 - 6:31
    במקום לוותר, המשכתי,
    כי אני יודע משהו
  • 6:31 - 6:35
    שהרבה אמנים יודעים,
    אך רק מעט יודו בו.
  • 6:35 - 6:39
    והוא, ששום דבר איננו מקורי לגמרי.
  • 6:39 - 6:44
    כל עשיה יצירתית
    נבנית על מה שקדם לה.
  • 6:44 - 6:48
    כל רעיון חדש
    הוא רק רמיקס או מעשה-מרכבה
  • 6:48 - 6:51
    של שני רעיונות קודמים או יותר.
  • 6:51 - 6:56
    והנה משהו ממה שאני מדבר עליו.
    מלמדים את זה בביה"ס לאמנות.
  • 6:56 - 7:01
    צייר קו.
    צייר לידו קו נוסף.
  • 7:01 - 7:03
    כמה קווים יש?
  • 7:03 - 7:05
    ישנו הקו הראשון שציירת.
  • 7:05 - 7:07
    וישנו הקו השני שציירת.
  • 7:07 - 7:11
    אבל ישנו גם הקו
    של המרווח הריק ביניהם.
  • 7:11 - 7:13
    אחד ועוד אחד שווה שלושה.
  • 7:13 - 7:16
    ואם מדברים על קווים,
    הנה דוגמה של מה שאני מדבר עליו:
  • 7:16 - 7:18
    גנטיקה.
  • 7:18 - 7:23
    יש אמא ויש אבא,
    אבל אתה, הסכום שלהם,
  • 7:23 - 7:25
    גדול מסך כל חלקיו.
  • 7:25 - 7:29
    אתה רמיקס או מעשה-מרכבה
    של אמך ואביך
  • 7:29 - 7:32
    ושל כל אבותיך.
  • 7:32 - 7:35
    ובדיוק כפי שיש לך
    אילן-יוחסין משפחתי,
  • 7:35 - 7:37
    יש לך גם אילן-יוחסין
    של רעיונות.
  • 7:37 - 7:39
    אתה לא זוכה לבחור
    את המשפחה שלך,
  • 7:39 - 7:42
    אבל אתה יכול לבחור את חבריך,
    את הספרים שתקרא,
  • 7:42 - 7:45
    את הסרטים שתראה,
    את המוסיקה שתאזין לה,
  • 7:45 - 7:48
    את הערים בהן תגור וכו'.
  • 7:48 - 7:52
    אתה מעשה-מרכבה של הדברים
    שאתה מכניס לחייך.
  • 7:52 - 7:56
    אז מה שהחלטתי לעשות היה
    לקחת את כל האמנים האלה
  • 7:56 - 7:59
    שקדמו לי,
    ולבנות מעין אילן-יוחסין,
  • 7:59 - 8:02
    שושלת יצירתית שאוכל לשאוב ממנה.
  • 8:02 - 8:05
    ואז אוסיף אותם לאמנים
    שכבר הערצתי
  • 8:05 - 8:07
    והערכתי.
  • 8:07 - 8:12
    ואגנוב מהם ככל שרק אוכל.
  • 8:12 - 8:17
    בדיוק. אגנוב. אני קלפטומן יצירתי.
  • 8:17 - 8:22
    אבל שלא כמו הקלפטומן המצוי,
    מעניין אותי לגנוב את הדברים
  • 8:22 - 8:24
    שבאמת משמעותיים בעיני,
  • 8:24 - 8:26
    הדברים שאני ממש יכול
    להשתמש בהם בעבודתי.
  • 8:26 - 8:31
    מר סטיב ג'ובס ידע להסביר את זה
    טוב יותר
  • 8:31 - 8:34
    מכפי שלדעתי אני יכול.
  • 8:34 - 8:37
    סטיב ג'ובס: בשורה התחתונה,
    העניין הוא להשתדל לחשוף את עצמך
  • 8:37 - 8:40
    לדברים הטובים ביותר
    שבני האדם יצרו.
  • 8:40 - 8:44
    ואז להשתדל לשלב דברים אלה
    במה שאתה יוצר.
  • 8:44 - 8:46
    לפיקאסו היתה אימרה:
  • 8:46 - 8:49
    'אמנים טובים מעתיקים;
    אמנים דגולים גונבים.'
  • 8:49 - 8:56
    ואני, תמיד דיברתי ללא בושה
    על גניבת רעיונות דגולים."
  • 8:57 - 9:00
    פיקאסו אמר את זה:
    "אמנות היא גניבה."
  • 9:00 - 9:03
    כתב אחד שאל פעם את המוסיקאי
    דייוויד בואי
  • 9:03 - 9:06
    אם לדעתו הוא מקורי.
    הוא אמר: "לא, לא.
  • 9:06 - 9:09
    אני יותר כמו גנב בעל טעם."
  • 9:09 - 9:12
    והוסיף: "האמנות היחידה שאני מוכן ללמוד
  • 9:12 - 9:16
    היא דברים שאני יכול לגנוב מהם."
  • 9:16 - 9:18
    איך אמנית מסתכלת על העולם?
  • 9:18 - 9:22
    ראשית, היא שואלת את עצמה
    מה ראוי לגניבה,
  • 9:22 - 9:24
    ושנית, היא עוברת לדבר הבא.
  • 9:24 - 9:28
    זה כל העניין.
    כשמסתכלים ככה על העולם,
  • 9:28 - 9:30
    כבר אין אמנות טובה
    ואמנות רעה.
  • 9:30 - 9:34
    יש רק אמנות שראויה להיגנב
    ואמנות שלא.
  • 9:34 - 9:36
    וכל דבר בעולם הוא זמין.
  • 9:36 - 9:38
    אם לא תמצא היום משהו
    שראוי לגניבה,
  • 9:38 - 9:41
    אולי הוא ייראה לך ראוי לגניבה מחר,
    או בעוד חודש
  • 9:41 - 9:44
    או שנים.
  • 9:44 - 9:48
    ט"ס אליוט אמר שמשוררים לא בשלים
    עוסקים בחיקוי,
  • 9:48 - 9:52
    ואמנים גדולים, משוררים גדולים - גונבים.
  • 9:52 - 9:55
    אבל הוא אמר: "משוררים גרועים
    לוקחים את אשר גנבו
  • 9:55 - 9:57
    ומשחיתים אותו.
  • 9:57 - 9:59
    והמשוררים הגדולים
    הופכים אותו למשהו טוב יותר
  • 9:59 - 10:01
    או לפחות למשהו שונה."
  • 10:01 - 10:03
    וזה באמת המפתח לגניבה יצירתית.
  • 10:03 - 10:06
    החיקוי איננו חנופה.
  • 10:06 - 10:10
    אז במקום לכתוב שירה
    כמו וויליאם בורוז,
  • 10:10 - 10:13
    או ליצור אמנות ססגונית
    כמו טום פיליפס,
  • 10:13 - 10:16
    אני מחליט לנסות לדחוף את השירה
    דרך היצירה שלי
  • 10:16 - 10:18
    ולהמשיך אותה. כי אני יודע
  • 10:18 - 10:22
    שהשינוי הוא למעשה שמחניף:
  • 10:22 - 10:26
    לקחת את הדברים שגנבת
    ולהפוך אותם לאמנות שלך.
  • 10:26 - 10:32
    אז היום אתם מקשיבים
    לכל המרצים הנהדרים האלה
  • 10:32 - 10:35
    שדיברו בשעה האחרונה,
    ואני רוצה שתעשו
  • 10:35 - 10:38
    מה שעושה ידידתי האמנית
    וונדי מקנוטון,
  • 10:38 - 10:40
    וזה שתגנבו מכל מי שפגשתם.
  • 10:40 - 10:43
    מכל המרצים ששמעתם,
    קחו נתח של משהו
  • 10:43 - 10:45
    שמצא הד בליבכם.
  • 10:45 - 10:48
    האנשים שתיתקלו בהם במשך היום,
  • 10:48 - 10:51
    קחו מהם משהו,
    אבל הביאו את זה לשולחן שלכם,
  • 10:51 - 10:52
    החזירו את זה למקום
    בו אתם עוסקים בעבודתכם,
  • 10:52 - 10:55
    שלבו את זה ברעיונותיכם ובמחשבותיכם.
  • 10:55 - 10:58
    שנו את זה למשהו חדש בתכלית.
  • 10:58 - 11:02
    ואז הביאו את זה אל העולם,
    כדי שנוכל לגנוב מכם.
  • 11:02 - 11:04
    ככה גונבים כמו אמנים.
  • 11:04 - 11:05
    תודה לכם.
  • 11:05 - 11:07
    [מחיאות כפיים]
Title:
לגנוב כמו אמן: אוסטין קליאון ב-TEDxKC
Description:

הרצאתו של אוסטין קליאון, "לגנוב כמו אמן", היא הצהרה יצירתית המבוססת על 10 דברים שלדבריו הלוואי והיה שומע כשרק החל את דרכו. הוא כתב את "השחרת עיתונים", ספר שירה רב-מכר שיצר באמצעות השחרת קטעים במאמרי עיתונות בעזרת עט סימון. הרצאה ב-TEDxChange כחלק מ-TEDxKC.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
11:15

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.