סוגאטה מיטרה: חינוך מתוך הנעה עצמית אצל ילדים
-
0:02 - 0:04זו מין הצהרה ברורה מאליו הכתובה כאן.
-
0:04 - 0:07התחלתי עם המשפט הזה לפני כ-12 שנה,
-
0:07 - 0:10והתחלתי בהקשר של
-
0:10 - 0:12מדינות מתפתחות,
-
0:12 - 0:15אבל אתם כאן באים מכל פינה בעולם.
-
0:15 - 0:18אם תחשבו על מפת ארציכם,
-
0:18 - 0:20אני סבור שתגלו
-
0:20 - 0:22שבמפת כל מדינה בעולם,
-
0:22 - 0:24ניתן לצייר עיגולים קטנים האומרים,
-
0:24 - 0:27"למקומות האלה מורים טובים לא ילכו."
-
0:28 - 0:30ובנוסף לכל זה,
-
0:30 - 0:33אלה הם המקומות שמהם באות הצרות.
-
0:33 - 0:35כך שיש לנו כאן אירוניה.
-
0:35 - 0:37מורים טובים לא רוצים ללכת
-
0:37 - 0:40בדיוק לאותם המקומות בהם הם הכי דרושים.
-
0:40 - 0:43התחלתי ב-1999
-
0:43 - 0:46לנסות ולהתמודד עם בעיה זו באמצעות ניסוי,
-
0:46 - 0:49שהיה ניסוי פשוט מאוד בניו-דלהי.
-
0:51 - 0:54פשוט שיבצתי מחשב
-
0:54 - 0:57בתוך קיר של שכונת עוני בניו-דלהי.
-
0:58 - 1:01הילדים בקושי הלכו לבית-ספר. הם לא ידעו אנגלית.
-
1:01 - 1:03מעולם הם לא ראו מחשב לפני זה,
-
1:03 - 1:06והם לא ידעו מה זה אינטרנט.
-
1:06 - 1:09חיברתי למחשב אינטרנט מהיר -- כל זה היה כמטר מהריצפה --
-
1:09 - 1:11הפעלתי והשארתי אותו שם.
-
1:11 - 1:13אחרי זה,
-
1:13 - 1:16הבחננו בכמה דברים מעניינים שאתם תראו.
-
1:16 - 1:19חזרתי על זה בכל הודו
-
1:19 - 1:21ולאחר מכן גם
-
1:21 - 1:23בחלק גדול של העולם
-
1:23 - 1:25ושמנו לב
-
1:25 - 1:27שילדים ילמדו לעשות דברים
-
1:27 - 1:30שהם רוצים ללמוד לעשות.
-
1:30 - 1:32זהו הניסוי הראשון שעשינו --
-
1:32 - 1:34ילד בן שמונה מצד ימין
-
1:34 - 1:37מלמד את תלמידתו, ילדה בת שש,
-
1:37 - 1:40כיצד לגלוש.
-
1:41 - 1:44ילד זה באמצע ממרכז הודו --
-
1:45 - 1:47זה בכפר בראג'סטאן,
-
1:47 - 1:50שם הילדים הקליטו את המוזיקה שלהם
-
1:50 - 1:53ואז ניגנו אותה האחד בשביל השני,
-
1:53 - 1:55ובתהליך זה,
-
1:55 - 1:57הם מאוד נהנו.
-
1:57 - 1:59הם עשו את כל זה בתוך 4 שעות,
-
1:59 - 2:02לאחר שראו את המחשב בפעם הראשונה.
-
2:02 - 2:05בכפר אחר בדרום הודו,
-
2:05 - 2:07הילדים כאן
-
2:07 - 2:09הרכיבו מצלמת וידאו
-
2:09 - 2:11וניסו לצלם דבורה מזמזמת.
-
2:11 - 2:13הם הורידו אותה מאתר של דיסני,
-
2:13 - 2:15או אתר דומה אחר,
-
2:15 - 2:1814 יום לאחר הרכבת המחשב בכפר שלהם.
-
2:21 - 2:23בסוף הניסוי,
-
2:23 - 2:25הסקנו שקבוצות של ילדים
-
2:25 - 2:28יכולות ללמוד באופן עצמאי להשתמש במחשבים ובאינטרנט,
-
2:28 - 2:30ללא קשר
-
2:30 - 2:33למי שהם או היכן הם נמצאים.
-
2:33 - 2:36בנקודה זו, השאפתנות שלי עלתה
-
2:36 - 2:39והחלטתי לבדוק
-
2:39 - 2:42מה עוד הילדים יכולים לעשות עם מחשב.
-
2:42 - 2:45התחלנו עם ניסוי בהיידרבאד, הודו,
-
2:45 - 2:48בו נתתי לקבוצת ילדים --
-
2:48 - 2:51הם דיברו אנגלית עם מבטא חזק של טלוגו (שפה אחת בהודו).
-
2:51 - 2:53נתתי להם מחשב
-
2:53 - 2:55שהכיל ממשק דיבור-טקסט,
-
2:55 - 2:58שהיום מקבלים אותו חינם עם חלונות,
-
2:58 - 3:00וביקשתי מהם לדבר לתוכו.
-
3:00 - 3:02כאשר הם דיברו לתוכו,
-
3:02 - 3:04המחשב הדפיס ג'בריש,
-
3:04 - 3:06אז הם אמרו, "המחשב לא מבין כלום ממה שאנחנו אומרים."
-
3:06 - 3:08אז אמרתי, "אני אשאיר את זה כאן למשך חודשיים.
-
3:08 - 3:10תגרמו למחשב
-
3:10 - 3:12להבין אתכם."
-
3:12 - 3:14הילדים שאלו, "איך נעשה זאת."
-
3:14 - 3:16ואני אמרתי,
-
3:16 - 3:18"אני בעצם לא יודע."
-
3:18 - 3:20(צחוק)
-
3:20 - 3:22ועזבתי.
-
3:22 - 3:24(צחוק)
-
3:25 - 3:27חודשיים מאוחר יותר --
-
3:27 - 3:29וזה היום מתועד
-
3:29 - 3:31בכתב-עת לטכנולוגיית מידע
-
3:31 - 3:33למען פיתוח עולמי --
-
3:33 - 3:35המבטא השתנה
-
3:35 - 3:38והיה קרוב במידה ניכרת למבטא הבריטי הטבעי
-
3:38 - 3:41שאליו כיוונתי את הסינתיסייזר של תוכנת הדיבור-טקסט.
-
3:41 - 3:44במילים אחרות, הם כולם דיברו כמו ג'יימס טולי.
-
3:44 - 3:46(צחוק)
-
3:46 - 3:48את זה הם יכלו לעשות בעצמם.
-
3:48 - 3:50לאחר-מכן, התחלתי לערוך ניסויים
-
3:50 - 3:52עם דברים שונים
-
3:52 - 3:54שהם עשויים היו ללמוד לבצע בעצמם.
-
3:54 - 3:57קיבלתי שיחת טלפון מעניינת מקולומבו,
-
3:57 - 3:59מ ארתור ס. קלארק המנוח,
-
3:59 - 4:01שאמר "אני רוצה לראות מה קורה כאן."
-
4:01 - 4:04אבל הוא לא יכול היה לנסוע, אז נסעתי אליו.
-
4:04 - 4:06הוא אמר שני דברים מעניינים,
-
4:06 - 4:11"מורה שניתן להחליפו במכונה, יש להחליפו."
-
4:11 - 4:13(צחוק)
-
4:13 - 4:15הדבר השני שהוא אמר היה,
-
4:15 - 4:17"אם לילדים יש עניין,
-
4:17 - 4:20החינוך מתרחש."
-
4:20 - 4:22ואני עשיתי זאת בשטח,
-
4:22 - 4:24כך שבכל פעם שאצפה בזה אחשוב עליו.
-
4:24 - 4:27(סרטון) ארתור ס. קלארק: וזה לבטח
-
4:27 - 4:29יכול לעזור לאנשים,
-
4:29 - 4:31מפני שילדים לומדים לגלוש במהירות
-
4:31 - 4:34ואז להיכנס ולמצוא דברים שמעניינים אותם.
-
4:34 - 4:37וכאשר יש לך עניין, יש חינוך.
-
4:37 - 4:40סוגאטה מיטרה: לקחתי את הניסוי לדרום-אפריקה.
-
4:40 - 4:42זהו ילד בן 15.
-
4:42 - 4:45(סרטון) ילד: ...רק אומר, אני משחק משחקים
-
4:45 - 4:48כגון חיות,
-
4:48 - 4:51ומאזין למוזיקה.
-
4:51 - 4:53ס.מ.: ושאלתי אותו, "האם אתה שולח אי-מיילים?"
-
4:53 - 4:56והוא ענה: "כן, והם מדלגים על-פני האוקיינוס."
-
4:57 - 4:59זה בקמבודיה,
-
4:59 - 5:02קמבודיה כפרית --
-
5:02 - 5:05משחק חשבונאי די פשוט,
-
5:05 - 5:07שאף ילד לא ישחק בכיתה או בבית.
-
5:07 - 5:09הם יחזירו אותו לך
-
5:09 - 5:11ויאמרו שהוא משעמם.
-
5:11 - 5:13אם תשאירו אותו על מדרכה,
-
5:13 - 5:15ולא יהיו בסביבה מבוגרים,
-
5:15 - 5:17הם יתפארו אחד מול השני
-
5:17 - 5:19על מה שהם יכולים לעשות.
-
5:19 - 5:21זה מה שהילדים האלו עושים.
-
5:21 - 5:24הם מנסים להכפיל, אני חושב.
-
5:24 - 5:26ובכל רחבי הודו,
-
5:26 - 5:28בסופם של כשנתיים,
-
5:28 - 5:31ילדים החלו להיעזר בגוגל לעשיית שיעורי-הבית.
-
5:31 - 5:33כתוצאה מזה, המורים דיווחו
-
5:33 - 5:35על שיפור עצום באנגלית שלהם --
-
5:35 - 5:39(צחוק)
-
5:39 - 5:41שיפור בולט ועוד דברים כאלה.
-
5:41 - 5:44הם אמרו שהילדים ממש הפכו לבעלי חשיבה מעמיקה וכו'.
-
5:44 - 5:47(צחוק)
-
5:47 - 5:49והם באמת הפכו לכאלה.
-
5:49 - 5:51אני מתכוון, אם כל החומר נמצא בגוגל,
-
5:51 - 5:54מדוע צריך למלא איתו את הראש?
-
5:55 - 5:57וכך בסופם של ארבע השנים שבאו,
-
5:57 - 6:00הסקתי שקבוצות של ילדים יכולות לגלוש באינטרנט
-
6:00 - 6:03כדי להגיע למטרות חינוכיות באופן עצמאי.
-
6:03 - 6:05באותה תקופה, סכום כסף גדול
-
6:05 - 6:07נכנס לאוניברסיטת ניוקאסל
-
6:07 - 6:10למען קידום בתי-ספר בהודו.
-
6:10 - 6:13קיבלתי טלפון מניוקאסל. אמרתי שאעשה זאת מניו-דלהי.
-
6:13 - 6:15הם אמרו, "אין סיכוי שתטפל
-
6:15 - 6:18בסכום של מיליון פאונד השייך לאוניברסיטה
-
6:18 - 6:20בזמן שאתה יושב בדלהי."
-
6:20 - 6:22לכן ב-2006,
-
6:22 - 6:24קניתי לעצמי מעיל עבה
-
6:24 - 6:26ועברתי לניוקאסל.
-
6:27 - 6:29רציתי לבדוק את
-
6:29 - 6:31גבולות המערכת.
-
6:31 - 6:33הניסוי הראשון שערכתי מחוץ לניוקאסל
-
6:33 - 6:35היה בהודו.
-
6:35 - 6:38הצבתי לעצמי מטרה בלתי-אפשרית:
-
6:38 - 6:41האם ילדים בני 12 הדוברים
-
6:41 - 6:43שפה טמילית
-
6:43 - 6:46בכפר בדרום הודו,
-
6:46 - 6:48יכולים ללמד את עצמם ביו-טכנולוגיה
-
6:48 - 6:50בשפה האנגלית?
-
6:50 - 6:53וחשבתי לעצמי שאם אבחן אותם הם יקבלו אפס.
-
6:53 - 6:55אתן להם את החומר, אחזור ואבחן אותם
-
6:55 - 6:57ואז שוב הם יקבלו אפס.
-
6:57 - 7:01ואז אוכל להגיד שבדברים מסויימים אנחנו כן זקוקים למורים.
-
7:01 - 7:03אספתי 26 ילדים.
-
7:03 - 7:05אמרתי להם
-
7:05 - 7:07שיש ממש חומר קשה במחשב הזה.
-
7:07 - 7:10שלא אהיה מופתע אם לא תבינו כלום.
-
7:10 - 7:13הכל באנגלית, ושאני עוזב.
-
7:13 - 7:15(צחוק)
-
7:15 - 7:17ואז השארתי אותם לבד.
-
7:17 - 7:19חזרתי לאחר חודשיים,
-
7:19 - 7:21והילדים הגיעו ונראו מאוד מאוד שקטים.
-
7:21 - 7:24ושאלתי אותם אם הם התעניינו בחומר?
-
7:24 - 7:26הם ענו שכן.
-
7:26 - 7:29"האם הבנתם משהו?" והם ענו שלא.
-
7:29 - 7:31אז שאלתי,
-
7:31 - 7:33"כמה זמן ניסיתם ללמוד
-
7:33 - 7:35לפני שהחלטתם שאינכם מבינים כלום?"
-
7:35 - 7:38הם ענו שהם ניסו כל יום.
-
7:38 - 7:40אז שאלתי, "במשך חודשיים הסתכלתם על חומר שלא הבנתם?"
-
7:40 - 7:42ילדה בת 12 הרימה את ידה ואמרה,
-
7:42 - 7:44ממש כך,
-
7:45 - 7:48"מלבד העובדה ששיכפול לקוי של מולקולת DNA
-
7:48 - 7:50גורם למחלה תורשתית,
-
7:50 - 7:52לא הבננו כלום."
-
7:52 - 7:54(צחוק)
-
7:54 - 8:01(מחיאות כפיים)
-
8:01 - 8:04(צחוק)
-
8:04 - 8:06לקח לי שלוש שנים לפרסם את זה.
-
8:06 - 8:09זה פורסם בכתב-עת בריטי לטכנולוגיה חינוכית.
-
8:09 - 8:12אחד מבוחני המאמר התיחס לזה ואמר,
-
8:12 - 8:15"זה טוב מדי בכדי שיהיה אמיתי,"
-
8:15 - 8:17דבר שלא היה יפה כל-כך להגיד.
-
8:17 - 8:19אחת הבנות הכשירה את עצמה
-
8:19 - 8:21להיות מורה.
-
8:21 - 8:23זו היא שם.
-
8:31 - 8:33זיכרו שהם לא לומדים אנגלית.
-
8:46 - 8:49ערכתי את הקטע האחרון שבו אני שואל, "היכן נמצא הניורון?"
-
8:49 - 8:51והיא עונה, "הניורון? הניורון?"
-
8:51 - 8:54ואז היא עשתה ככה.
-
8:54 - 8:57לא משנה מה הביטוי, הוא לא כל-כך נחמד.
-
8:57 - 9:00אז התוצאות עלו מאפס ל-30 אחוז,
-
9:00 - 9:03זה בלתי-אפשרי חינוכית בכל נסיבות שהן.
-
9:03 - 9:06אבל 30 אחוז זה לא עובר.
-
9:06 - 9:08אז גיליתי שהיתה להם חברה,
-
9:08 - 9:10רואת-חשבון מקומית, בחורה צעירה,
-
9:10 - 9:12והם נהגו לשחק איתה כדורגל.
-
9:12 - 9:14שאלתי אותה, "האם תלמדי אותם
-
9:14 - 9:16ביו-טכנולוגיה כדי שהם יעברו?"
-
9:16 - 9:18אבל היא אמרה, "כיצד אעשה זאת? איני מכירה את הנושא."
-
9:18 - 9:20אמרתי לה, "אין דבר, רק תשתמשי בשיטה של סבתא."
-
9:20 - 9:22היא שאלה מה זה.
-
9:22 - 9:24אמרתי לה שמה שהיא צריכה לעשות
-
9:24 - 9:26זה לעמוד מאחוריהם
-
9:26 - 9:29ולהתפעל מהם כל הזמן.
-
9:29 - 9:31רק תגידי להם, "זה יפה. זה נהדר.
-
9:31 - 9:34מה זה? האם תוכל לעשות זת שוב? האם תוכל להראות לי עוד דברים?"
-
9:34 - 9:36היא עשתה זאת במשך חודשיים.
-
9:36 - 9:38הציונים שלהם עלו עד ל-50,
-
9:38 - 9:40למה שמגיעים בבתי-ספר עשירים
-
9:40 - 9:43בניו-דלהי עם מורים מיומנים בביו-טכנולוגיה.
-
9:43 - 9:45חזרתי לניוקאסל
-
9:45 - 9:47עם התוצאות
-
9:47 - 9:49והחלטתי
-
9:49 - 9:51שמשהו קורה כאן
-
9:51 - 9:54שבהחלט נראה רציני.
-
9:55 - 9:58לאחר שערכתי ניסויים בכל מיני מקומות שכוחי-אל,
-
9:58 - 10:01הגעתי למקום הכי עזוב שניתן להעלות על הדעת.
-
10:01 - 10:03(צחוק)
-
10:04 - 10:07כ-5,000 מייל מדלהי
-
10:07 - 10:09נמצאת עיר קטנה בשם גייטסהד.
-
10:09 - 10:12בגייטסהד אספתי 32 ילדים
-
10:12 - 10:15והתחלתי לבצע תיקונים קטנים בשיטה.
-
10:15 - 10:18רציתי אותם בקבוצות של 4.
-
10:18 - 10:20אמרתי, "תתחלקו בעצמכם לקבוצות של ארבעה.
-
10:20 - 10:23כל קבוצה יכולה להשתמש במחשב אחד ולא בארבעה."
-
10:23 - 10:26זוכרים, מה"חור בקיר".
-
10:26 - 10:28"תוכלו להחליף קבוצות.
-
10:28 - 10:30אפשר לעבור לקבוצה אחרת,
-
10:30 - 10:32אם לא אוהבים את הקבוצה שלכם וכו'.
-
10:32 - 10:35ניתן לגשת לקבוצה אחרת, להציץ במה שהם עושים,
-
10:35 - 10:38ולחזור חזרה לקבוצה שלך ולהגיד שזה רעיון שלך."
-
10:38 - 10:40והסברתי להם
-
10:40 - 10:43שמחקר מדעי רב מתבצע בשיטה זו.
-
10:43 - 10:45(צחוק)
-
10:45 - 10:50(מחיאות כפיים)
-
10:52 - 10:54הילדים ניגשו אליי בהתלהבות ושאלו,
-
10:54 - 10:56"מה אתה רוצה שנעשה עכשיו?"
-
10:56 - 10:59נתתי להם שש שאלות GCSE.
-
10:59 - 11:01הקבוצה הראשונה שהיתה הכי טובה,
-
11:01 - 11:03פתרה הכל תוך 20 דקות,
-
11:03 - 11:06וההכי פחות טובה, תוך 45 דקות.
-
11:06 - 11:08הם השתמשו בכל הידע שלהם --
-
11:08 - 11:10קבוצות אחרות, גוגל, ויקיפדיה,
-
11:10 - 11:12Ask Jeeves וכו'.
-
11:12 - 11:15המורים תהו אם זה לימוד מעמיק.
-
11:15 - 11:17אני אמרתי שכדאי לנסות,
-
11:17 - 11:19ושאני אחזור בעוד חודשיים
-
11:19 - 11:21ואז נעשה להם בחינה בכתב --
-
11:21 - 11:23ללא מחשבים, ללא התייעצויות וכו'.
-
11:23 - 11:25הציון הממוצע כאשר עשיתי זאת עם
-
11:25 - 11:27המחשבים והקבוצות היה 76 אחוז.
-
11:27 - 11:29כאשר ערכתי את הניסוי, כאשר עשיתי את הבחינה,
-
11:29 - 11:32לאחר חודשיים, הציון היה
-
11:32 - 11:3576 אחוז.
-
11:35 - 11:37היתה שם חזרה מדוייקת
-
11:37 - 11:39אצל הילדים,
-
11:39 - 11:42אני חושד שזה בגלל שהם התייעצו אחד עם השני.
-
11:42 - 11:44ילד בודד מול מחשב יחיד
-
11:44 - 11:46לא יעשה זאת.
-
11:46 - 11:48יש לי תוצאות נוספות,
-
11:48 - 11:50שהן כמעט בלתי ייאמנות,
-
11:50 - 11:52של ציונים העולים עם הזמן.
-
11:52 - 11:54על-פי מוריהם, זה בגלל
-
11:54 - 11:56שלאחר סיום הלימודים,
-
11:56 - 11:59הילדים ממשיכים לחפש בגוגל.
-
11:59 - 12:01כאן בבריטניה, אני הזמנתי
-
12:01 - 12:03סבתות בריטיות,
-
12:03 - 12:05לאחר הניסוי.... שלי.
-
12:05 - 12:07טוב, אתם יודעים
-
12:07 - 12:09שהן מאוד נמרצות, הסבתות הבריטיות.
-
12:09 - 12:11200 מהן התנדבו מייד.
-
12:11 - 12:13(צחוק)
-
12:13 - 12:16ההסכם היה שהן תקדשנה בשבילי
-
12:16 - 12:18שעה אחת של גלישה בפס רחב,
-
12:18 - 12:20כאשר הן בביתן,
-
12:20 - 12:22יום אחד בשבוע.
-
12:22 - 12:24ואז הן עשו זאת.
-
12:24 - 12:26ובמשך השנתיים האחרונות,
-
12:26 - 12:28יותר מ-600 שעות הוראה
-
12:28 - 12:30נוצרו דרך סקייפ,
-
12:30 - 12:33בעזרת מה שהתלמידים מכנים "ענן של סבתות".
-
12:33 - 12:36הענן של סבתות יושב שם איפה שהוא.
-
12:36 - 12:39אני יכול לכוון אותו לאיזה בית-ספר שאני רוצה.
-
12:45 - 12:47(סרטון) מורה: אינך יכול לתפוס אותי.
-
12:47 - 12:50תאמרו זאת אתם.
-
12:50 - 12:53אינך יכול לתפוס אותי.
-
12:53 - 12:56ילדים: אינך יכול לתפוס אותי.
-
12:56 - 12:59מורה: אני איש עוגיית הזנגביל.
-
12:59 - 13:01ילדים: אני איש עוגיית הזנגביל.
-
13:01 - 13:03מורה: יפה מאוד...
-
13:09 - 13:11ס.מ.: בחזרה לגייטסהד,
-
13:11 - 13:13ילדה בת 10 נכנסת ללב ההינדואיזם
-
13:13 - 13:15בתוך 15 דקות.
-
13:15 - 13:18דברים שאיני יודע כלום עליהם.
-
13:21 - 13:23שני ילדים צופים בהרצאות TED.
-
13:23 - 13:25לפני זה הם רצו להיות כדורגלנים.
-
13:25 - 13:27לאחר צפיה ב-8 הרצאות TED,
-
13:27 - 13:30הוא רוצה להיות ליאונרדו דה-וינצי.
-
13:30 - 13:33(צחוק)
-
13:33 - 13:36(מחיאות כפיים)
-
13:36 - 13:38אלה דברים די פשוטים.
-
13:38 - 13:40זה מה שאני יוצר כעת.
-
13:40 - 13:43אלה נקראים "סולס": סביבות לימוד בהתארגנות עצמית.
-
13:43 - 13:45הריהוט מעוצב
-
13:45 - 13:48כך שהילדים יוכלו לשבת מול מסכים גדולים וחזקים,
-
13:48 - 13:51חיבורי פס-רחב, אבל בקבוצות.
-
13:51 - 13:54אם הם רוצים, הם יכולים לקרוא לענן הסבתות.
-
13:54 - 13:56זהו סול בניוקסל.
-
13:56 - 13:58המדריך מהודו.
-
13:58 - 14:01אז עד כמה רחוק נוכל להגיע? עוד משהו ואני אסיים.
-
14:01 - 14:04נסעתי לטורין במאי.
-
14:05 - 14:08הרחקתי את כל המורים מהקבוצה שלי של תלמידים בני 10.
-
14:09 - 14:12דיברתי רק אנגלית, הם דיברו רק איטלקית,
-
14:12 - 14:14כך שלא ניתן היה לתקשר.
-
14:14 - 14:17התחלתי לכתוב על הלוח שאלות באנגלית.
-
14:18 - 14:20הילדים הביטו ואמרו, "מה?"
-
14:20 - 14:22אמרתי, "תעשו מה שכתוב."
-
14:22 - 14:25הם הקלידו בגוגל את מה שכתבתי, תירגמו לאיטלקית,
-
14:25 - 14:27חזרו לגוגל האיטלקי.
-
14:27 - 14:3015 דקות יותר מאוחר....
-
14:37 - 14:40שאלה הבאה: איפה נמצאת כלכתה?
-
14:42 - 14:45עכשיו זה לקח להם רק 10 דקות.
-
14:49 - 14:52ניסיתי שאלה קשה.
-
14:52 - 14:55מי היה פיתגורס ומה הוא עשה?
-
14:57 - 14:59השתרר שקט לזמן מה,
-
14:59 - 15:01ואז הם אמרו, "כתבת לא נכון.
-
15:01 - 15:04זה פטגורס."
-
15:08 - 15:10ואז,
-
15:10 - 15:12בתוך 20 דקות,
-
15:12 - 15:14החלו להופיע משולשי ישר-זוית על הצגים.
-
15:14 - 15:17זה שילח בי רעד של התרגשות.
-
15:17 - 15:19אלה ילדים בני 10.
-
15:32 - 15:35טקסט: בעוד 30 דקות הם יגיעו לתורת היחסות. ומה אז?
-
15:35 - 15:37(צחוק)
-
15:37 - 15:46(מחיאות כפיים)
-
15:46 - 15:48ס.מ.:אז מה אתם חושבים שקורה כאן?
-
15:48 - 15:50אני חושב שנתקלנו במערכת
-
15:50 - 15:52בעלת יכולת התארגנות עצמית.
-
15:52 - 15:54מערכת בעלת יכולת התארגנות עצמית
-
15:54 - 15:56היא זו אשר בה מופיעים מבנים
-
15:56 - 15:59ללא התערבות חיצונית ברורה.
-
15:59 - 16:02מערכות המתארגנות עצמאית גם מראות תמיד ביצועים חדשים,
-
16:02 - 16:04כלומר המערכת מתחילה לבצע דברים
-
16:04 - 16:06שהיא כביכול לא בנויה לבצעם.
-
16:06 - 16:08זו הסיבה שאתם מגיבים בצורה בה הגבתם,
-
16:08 - 16:11מכיוון שזה נראה בלתי אפשרי.
-
16:11 - 16:14אני מעלה עכשיו השערה.
-
16:14 - 16:16חינוך הוא מערכת בעלת יכולת התארגנות עצמית,
-
16:16 - 16:18שבה למידה היא תופעה מתהווה.
-
16:18 - 16:20יקח כמה שנים להוכיח זאת ניסויית,
-
16:20 - 16:22אבל אני הולך לנסות.
-
16:22 - 16:25אבל בינתיים, יש שיטה זמינה.
-
16:25 - 16:28מיליארד ילדים, אנו זקוקים ל-100 מיליון מדריכים --
-
16:28 - 16:30יש הרבה יותר מזה בעולם --
-
16:30 - 16:3210 מיליון סולס,
-
16:32 - 16:35180 מיליארד דולר ו-10 שנים.
-
16:36 - 16:38נוכל לשנות הכל.
-
16:38 - 16:40תודה.
-
16:40 - 16:51(מחיאות כפים)
- Title:
- סוגאטה מיטרה: חינוך מתוך הנעה עצמית אצל ילדים
- Speaker:
- Sugata Mitra
- Description:
-
more » « less
איש מדעי החינוך סוגאטה מיטרה מטפל באחת הבעיות הגדולות של חינוך -- המורים ובתי-הספר הטובים ביותר אינם נמצאים היכן שצריך אותם הכי הרבה. בסדרה של ניסויים במציאות היומיומית, מדלהי עד דרום-אפריקה ואיטליה, הוא איפשר לילדים גישה עצמאית לאינטרנט וראה תוצאות היכולות לגרום למהפך בדרך חשיבתנו על הוראה.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 16:53
|
Yubal Masalker added a translation |