< Return to Video

Elizabeth Murray: "Bop" | "Exclusive" | Art21

  • 0:08 - 0:12
    אליזבת מורי: "בופ"
  • 0:22 - 0:26
    כשאני מסתכלת על זה שוב ושוב, אני מרגישה שאני צריכה לחזורולהתחיל ולעבוד על זה. [צוחקת]
  • 0:32 - 0:37
    אני מחפשת את הקביעה הסופית. יש לי את זה יום אחד ולמחרת אין לי.
  • 0:37 - 0:44
    אבל, זו הסיבה שכל כך טוב להיות אמן כי אפשר לקבל סיפוק כזה.
  • 0:44 - 0:49
    הדבר הקשה עם הציורים האלה, זה שאני לא יודעת איך אצליח לפתור אותם.
  • 0:52 - 0:57
    חשבתי, כשעשיתי את הרישומים לציור הזה, הייתי מאד נרגשת.
  • 0:57 - 1:01
    הם נראו לי ממש נהדר. ואז הגדלתי את זה,
  • 1:01 - 1:09
    והאנשים שיצרו את הצורות, שמו את זה ביחד, וזה חזר לסטודיו.
  • 1:09 - 1:14
    ואז ברגע שראיתי את זה, פשוט לא הבנתי איך זה יתחבר יחד.
  • 1:14 - 1:17
    עוד לפני נגעתי בזה, רק מהאופן שהצורות עבדו יחד.
  • 1:17 - 1:20
    וחשבתי לעצמי: "למה התכוונתי?! זה הולך להיות נורא."
  • 1:20 - 1:25
    וזו היתה דרך ממש ארוכה עם הציור הזה.
  • 1:25 - 1:32
    הצבעים שחשבתי שאשתמש בהם, לא עבדו בכלל בהתחלה.
  • 1:32 - 1:34
    אבל זה לא חדש.
  • 1:36 - 1:39
    הציור כולו היה תהליך כאוב.
  • 1:41 - 1:50
    בדרך כלל, כשאני מתחילה ממש לשנוא את זה, אז זה מתחיל לזוז לאנשהו.
  • 1:50 - 1:53
    אבל כאילו צריך להגיע לתהומות האלה בהם
  • 1:53 - 1:58
    אתה לגמרי שונא את זה ואתה רוצה לקרוע את זה מהקיר, לקרוע לגזרים, ולזרוק את זה החוצה,
  • 1:58 - 2:07
    כדי להתחיל להכנס לזה. זה מאוד מוזר.
  • 2:11 - 2:17
    למשל, הצורה המסוימת הזאת עם עמוד השדרה שעובר דרכה
  • 2:17 - 2:20
    רציתי משהו שיעבור דרך המרכז, זה היה צריך משהו באמצע.
  • 2:20 - 2:25
    זה יצא ממרכז הצורה. היה לימין קו זיגזג בהתחלה.
  • 2:25 - 2:30
    ואהבתי אותו, ואז יום אחד, באתי לכאן ואמרתי, "לא"
  • 2:33 - 2:40
    חוט השידרה הפך למין דרך לעבור דרך הצורה, ולתוך הצורה הבאה.
  • 2:48 - 2:52
    הפתרון חייב להגיע בלי שאף אחד יראה את זה, אפילו לא אני.
  • 2:52 - 2:55
    אבל אני יודעת שזה שם. אני מרגישה שזה שם.
  • 2:55 - 3:00
    יש רגע שבו אני מתחילה להרגיש את זה עם הציור הזה. אני חושבת שאני לא אוכל לתאר אותו
  • 3:00 - 3:04
    אבל אני מרגישה... אני מרגישה אותו כי אני יכולה לעצור.
  • 3:04 - 3:12
    כשאני מסתכלת על זה, במקום שזה יהיה מין קרב, מין קונפליקט, שאני צריכה לפתור,
  • 3:12 - 3:16
    אני יכולה להסתכל בזה, בשלווה.
  • 3:17 - 3:18
    [אסיסטנט 1] . בסדר, תרים את הבלוקים.
  • 3:18 - 3:19
    [אסיסטנט 2] איפה הבלוקים?
  • 3:22 - 3:25
    [אסיסטנט 1] סטיב, אתה איש הבלוקים!
  • 3:27 - 3:29
    [אסיסטנט 1] . לא, לא על הראש של התרנגולת (כולם צוחקים.)
  • 3:32 - 3:39
    כשזה מרגיש נכון, זה דבר טבעי לגמרי, כשזה מרגיש נכון,
  • 3:39 - 3:43
    כשאתה מבין שזה באמת מושלם.
Title:
Elizabeth Murray: "Bop" | "Exclusive" | Art21
Description:

Episode #176: Filmed in 2002, Elizabeth Murray (1940-2007) is shown working on the large-scale painting "Bop" (2002-03) in her Manhattan studio. As Murray adds and removes shapes and colors to its interconnected canvases, she expresses frustration but later satisfaction with the piece. To Murray, experiences like this, of finding resolution after struggling, was a highlight of being an artist. The completed artwork is shown at The Pace Gallery.

Elizabeth Murray's distinctively shaped canvases break with the art-historical tradition of illusionistic space in two-dimensions. Jutting out from the wall and sculptural in form, Murray's paintings and watercolors playfully blur the line between the painting as an object and the painting as a space for depicting objects.

Learn more about the artist at:
http://www.art21.org/artists/elizabeth-murray

CREDITS: Producer: Ian Forster. Consulting Producer: Wesley Miller & Nick Ravich. Interview: Alice Bertoni & Susan Sollins. Camera: Ken Kobland. Sound: Judy Karp. Editor: Morgan Riles. Artwork Courtesy: Elizabeth Murray & The Pace Gallery.
more » « less
Video Language:
English
Team:
Art21
Project:
"Extended Play" series
Duration:
04:01

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.