< Return to Video

Coal, Steam, and The Industrial Revolution: Crash Course World History #32 פחם, קיטור והמהפכה התעשייתית: "קראש קורס" היסטוריה עולמית #32

  • 0:01 - 0:02
    היי, אני ג'ון גרין
  • 0:02 - 0:04
    בקורס "היסטוריה עולמית" של "קראש קורס"
  • 0:04 - 0:05
    והיום נדבר על סדרת אירועים
  • 0:05 - 0:07
    שאיפשרו לכם לצפות
  • 0:07 - 0:07
    ב"קראש קורס".
  • 0:07 - 0:09
    ואיפשרו גם את קיומו של הסטודיו הזה...
  • 0:09 - 0:12
    ...ואת קיומו של המחסן בו נמצא הסטודיו.
  • 0:12 - 0:13
    במחסן הזה, אגב,
  • 0:13 - 0:15
    מאוחסן ציוד למחסנים.
  • 0:15 - 0:17
    נכון, הגיע הזמן שנדבר על
  • 0:17 - 0:19
    המהפכה התעשייתית
  • 0:19 - 0:20
    למרות שהיא התרחשה באותה תקופה כמו
  • 0:20 - 0:23
    המהפכה הצרפתית, האמריקאית, הלטינו-אמריקאית
    והמהפכה בהאיטי -
  • 0:23 - 0:25
    בין השנים 1750 ו-1850 בקירוב
  • 0:25 - 0:27
    המהפכה התעשייתית היתה באמת
  • 0:27 - 0:28
    מהפכנית יותר מכל האחרות.
  • 0:28 - 0:29
    אין מצב, בנאדם.
  • 0:29 - 0:31
    כל המהפכות האחרות הביאו לשינוי ב...
  • 0:31 - 0:31
    כאילו...
  • 0:31 - 0:34
    גבולות ודגלים ודברים כאלה.
  • 0:34 - 0:37
    למדנו 15,000 שנות היסטוריה כאן
    ב"קראש קורס",
  • 0:37 - 0:38
    אני-מן-העבר,
  • 0:38 - 0:40
    וראינו שגבולות ודגלים השתנו הרבה פעמים,
  • 0:40 - 0:41
    והם הולכים להמשיך להשתנות.
  • 0:41 - 0:42
    אבל בכל הזמן הזה,
  • 0:42 - 0:43
    כלום לא השתנה
  • 0:43 - 0:44
    בדרך שבה אנחנו נפטרים מפסולת
  • 0:44 - 0:47
    או בדרך בה השגנו מי שתיה או בגדים.
  • 0:47 - 0:50
    רוב האנשים חיו מאד קרוב לאדמה
    שסיפקה את מזונם.
  • 0:50 - 0:51
    חוץ מכמה יוצאים מן הכלל
  • 0:51 - 0:55
    תוחלת החיים לא עלתה על 25-35 שנה.
  • 0:55 - 0:58
    חינוך והשכלה היו זכויות יתר
    ולא זכות בסיסית.
  • 0:58 - 0:59
    בכל המילניום שקדם למהפכה
  • 0:59 - 1:00
    מעולם לא פיתחנו נשק
  • 1:00 - 1:02
    שיכול להרוג יותר מכמה עשרות אנשים בבת אחת,
  • 1:02 - 1:05
    או אמצעי תחבורה מהיר יותר מסוס.
  • 1:05 - 1:06
    במשך 15,000 שנים,
  • 1:06 - 1:09
    רוב האנשים מעולם רכשו או השתמשו
    אפילו בכלי אחד
  • 1:09 - 1:11
    שיוצר מחוץ לקהילה שלהם.
  • 1:11 - 1:13
    סימון בוליבאר לא שינה זאת
    [מהפכן מדרום אמריקה]
  • 1:13 - 1:16
    וגם לא הצהרת העצמאות האמריקאית.
  • 1:16 - 1:17
    יש לך חשמל?
  • 1:17 - 1:18
    המהפכה התעשייתית.
  • 1:18 - 1:19
    אוכמניות ובננות בחורף?
  • 1:19 - 1:21
    המהפכה התעשייתית.
  • 1:21 - 1:23
    אתם לא גרים בחווה חקלאית?
  • 1:23 - 1:24
    המהפכה התעשייתית.
  • 1:24 - 1:25
    נוסעים במכונית?
  • 1:25 - 1:26
    המהפכה התעשייתית.
  • 1:26 - 1:30
    מקבלים 12 שנות חינוך
    מסובסדות על ידי המדינה?
  • 1:30 - 1:31
    המהפכה התעשייתית.
  • 1:31 - 1:32
    המיטה שלך,
  • 1:32 - 1:33
    האנטיביוטיקה שלך,
  • 1:33 - 1:34
    האסלה שלך,
  • 1:34 - 1:35
    אמצעי המניעה שלך,
  • 1:35 - 1:36
    מי הברז שלך,
  • 1:36 - 1:39
    כל רגע ורגע מהיום שלך:
  • 1:39 - 1:40
    המהפכה התעשייתית.
  • 1:48 - 1:49
    היסטוריה עולמית
    "קראש קורס"
  • 1:49 - 1:52
    הנה נתון סטטיסטי פשוט אחד שמסכם הכל:
  • 1:52 - 1:53
    לפני המהפכה התעשייתית,
  • 1:53 - 1:57
    בערך 80% מאוכלוסיית העולם עבדה בחקלאות
  • 1:57 - 2:01
    כדי להאכיל את עצמם ואת שאר ה-20%.
  • 2:01 - 2:05
    היום, בארה"ב,
    פחות מ-1% מהאוכלוסיה עוסקים בחקלאות.
  • 2:05 - 2:08
    אני מתכוון, הגענו כה רחוק שאנחנו אפילו
    לא צריכים יותר לגדל פרחים.
  • 2:08 - 2:09
    אגב, הפרחים האלה אמיתיים או לא?
  • 2:09 - 2:12
    אני לא בטוח אם הם עשויים מקצף או
    שהם דיגיטליים.
  • 2:12 - 2:13
    אז מה קרה?
  • 2:13 - 2:13
    ט כ נ ו ל ו ג י ה !
  • 2:13 - 2:14
    הנה ההגדרה שלי:
  • 2:14 - 2:17
    המהפכה התעשייתית היתה עליה משמעותית בייצור
  • 2:17 - 2:19
    שנגרמה על ידי שימוש במכונות
  • 2:19 - 2:21
    והתאפיינה על ידי שימוש
    במקורות אנרגיה חדשים.
  • 2:21 - 2:23
    למרות שתיכף זה יהפוך להיות יותר מסובך,
  • 2:23 - 2:25
    בשביל השיעור של היום,
  • 2:25 - 2:26
    תיעוש הוא ל א קפיטליזם -
  • 2:26 - 2:28
    למרות שנראה בשבוע הבא
  • 2:28 - 2:29
    שהוא נוגע לקפיטליזם מודרני.
  • 2:29 - 2:32
    בנוסף, המהפכה התעשייתית החלה בסביבות 1750
  • 2:32 - 2:33
    והתרחשה במקומות רבים ברחבי העולם,
  • 2:33 - 2:36
    אבל היא החלה באירופה,
    בעיקר בבריטניה.
  • 2:36 - 2:38
    מה קרה?
    ובכן, בואו נלך לבועת החשיבה.
  • 2:38 - 2:41
    החידושים שהביאה המהפכה התעשייתית
    היו קשורים זה לזה באופן הדוק.
  • 2:41 - 2:44
    למשל,
    תסתכלו לרגע על תעשיית הטקסטיל הבריטית:
  • 2:44 - 2:48
    ההמצאה של הנול המעופף ע"י ג'ון קיי ב-1733
  • 2:48 - 2:50
    הגביר באופן דרמטי את מהירות אריגת הבדים
  • 2:50 - 2:52
    שבתורה יצרה ביקוש רב לחוטים,
  • 2:52 - 2:56
    שהוביל להמצאות כמו "ג'ני הטווה"
    ומכונה שפעלה על כוח המים.
  • 2:56 - 2:58
    במהרה תהליכי הייצור האלה
    עברו מיכון בעזרת כוח המים,
  • 2:58 - 3:02
    עד שמנוע הקיטור הגיע וגרם
    לנולי האריגה באמת "לעוף"
  • 3:02 - 3:04
    במפעלי הכותנה האלה.
  • 3:04 - 3:05
    מנוע הקיטור המוצלח ביותר נבנה על ידי
  • 3:05 - 3:08
    תומס "לא קראו על שמי שום דבר" ניוקאמן
  • 3:08 - 3:10
    במטרה לשאוב מי תהום החוצה ממכרות הפחם.
  • 3:10 - 3:12
    ומשום שהמים נשאבו החוצה
    מהמכרות האלה ביעילות,
  • 3:12 - 3:15
    היה יותר פחם זמין להניע עוד מנועי קיטור,
  • 3:15 - 3:18
    מה שהוביל בסופו של דבר
    לשכלול מנוע הקיטור על ידי
  • 3:18 - 3:21
    ג'יימס "יש יחידת כוח בפיזיקה
    ואוניברסיטה שנקראות על שמי" ואט,
  • 3:21 - 3:25
    שהמנוע שלו התאים לא רק לרכבות ואניות קיטור
  • 3:25 - 3:28
    אלא גם למפעלי כותנה יעילים בהרבה.
  • 3:28 - 3:29
    בנוסף, לראשונה בהיסטוריה,
  • 3:29 - 3:31
    החל השימוש בכימיקלים שהם לא שתן,
  • 3:31 - 3:32
    הלוואי שהייתי צוחק,
  • 3:32 - 3:35
    במטרה להלבין את הבגדים שאנשים לבשו -
  • 3:35 - 3:37
    הכימיקל הראשון היה חומצה גופריתית,
  • 3:37 - 3:41
    שנוצרה בכמויות גדולות
    רק הודות לתאי עופרת,
  • 3:41 - 3:43
    שלא היו אפשריים ללא ייצור עופרת
  • 3:43 - 3:47
    שגדל משמעותית ממש בסביבות 1750 בבריטניה,
  • 3:47 - 3:49
    הודות לבתי יציקה של עופרת
    שהונעו על ידי פחם.
  • 3:49 - 3:52
    כל המפעלים האלה
    תרמו להגדלת ייצור החוטים
  • 3:52 - 3:56
    שנטוו והולבנו הרבה יותר
    מהר ובזול מאשר בעבר
  • 3:56 - 3:58
    תהליך שהוביל בסופו של דבר
  • 3:58 - 4:00
    לחולצות של "קראש קורס" ב-18$.
  • 4:00 - 4:00
    [ובלי הנחות לאף אחד!]
  • 4:00 - 4:02
    שניתן עתה להשיג באתר DFTBA.com.
  • 4:02 - 4:03
    תודה לך, בועת חשיבה,
  • 4:03 - 4:07
    עבור השיווק חסר הבושה של החולצות
    היפות והאיכותיות שלנו שניתן להשיג
  • 4:07 - 4:08
    באתר DFTBA.com.
  • 4:08 - 4:09
    אז, הבעיה כאן
  • 4:09 - 4:12
    היא שעם מורכבותו של תהליך התיעוש,
  • 4:12 - 4:15
    קשה מאד לברר למה
    הוא החל באירופה,
  • 4:15 - 4:16
    בייחוד בבריטניה.
  • 4:16 - 4:17
    והשאלה הזו
  • 4:17 - 4:19
    הופכת להיות אחד הדיונים המתמשכים
  • 4:19 - 4:20
    בהיסטוריה העולמית כיום.
  • 4:20 - 4:22
    לדוגמה, הנה כמה הסברים מנקודת מבט אירופאית
  • 4:22 - 4:25
    לכך שתהליך התיעוש החל דווקא באירופה:
  • 4:25 - 4:27
    1. טיעון העליונות התרבותית אומר
  • 4:27 - 4:30
    ש"האירופאים הם פשוט טובים
    וחכמים יותר מאנשים אחרים".
  • 4:30 - 4:32
    טיעון דומה אומר ש"לאירופאים יש
  • 4:32 - 4:34
    הגיון נעלה".
  • 4:34 - 4:35
    אגב, לעולם לא תנחשו
  • 4:35 - 4:38
    מאיפה באים רוב האנשים
    שמשתמשים בטיעונים האלה
  • 4:38 - 4:40
    אלא אם ניחשתם
    שהם באים מאירופה.
  • 4:40 - 4:40
    ויש גם אחרים, שטוענים ש
  • 4:40 - 4:43
    2. "רק לאירופאים היו את התרבות
    של מדע וחדשנות
  • 4:43 - 4:46
    שאיפשרו את המצאתן
    של הטכנולוגיות המהפכניות האלה".
  • 4:46 - 4:49
    טיעון אחר הוא ש
    3. "מוסדות פוליטיים
    חופשיים יותר עודדו חדשנות והמצאות
  • 4:49 - 4:52
    וזכויות קניין מבוססות
    יצרו תמריצים לממציאים".
  • 4:52 - 4:55
    ולבסוף, אנשים מצביעים לעיתים תכופות על
    4. אוכלוסיית אירופה הקטנה
  • 4:55 - 4:58
    משום שאוכלוסיה קטנה דורשת
    המצאות שחוסכות כוח-אדם.
  • 4:58 - 4:59
    אה, זה הזמן למכתב הפתוח?
  • 5:04 - 5:06
    מכתב פתוח למנוע הקיטור.
  • 5:06 - 5:08
    אבל ראשית, בואו נראה מה יש
    בתא הסודי היום.
  • 5:08 - 5:10
    אה, זה טארדיס. [חללית ומכונת זמן
    מסדרת הטלביזיה הבדיונית "דוקטור הו"]
  • 5:10 - 5:13
    אכן, פסגת ההישגים
    של התעשייה הבריטית.
  • 5:13 - 5:14
    מנוע קיטור יקר,
  • 5:14 - 5:15
    אתה יודע מה מטורף?
  • 5:15 - 5:17
    שמעולם לא באמת
    הצליחו להתעלות מעליך.
  • 5:17 - 5:18
    כמו הדבר הזה,
  • 5:18 - 5:20
    שמאפשר מסע בזמן,
  • 5:20 - 5:22
    בטח פועל על מנוע קיטור.
  • 5:22 - 5:23
    כמעט כל החשמל בעולם,
  • 5:23 - 5:25
    לא משנה אם הוא מגיע מתחנת כוח פחמית
    או כור גרעיני,
  • 5:25 - 5:27
    הוא בסך הכל מנוע קיטור.
  • 5:27 - 5:28
    זה הכל עדיין רק מים וחום,
  • 5:28 - 5:30
    וזה מראה עד כמה המהפכה התעשייתית
  • 5:30 - 5:33
    באמת היתה מהפכנית,
    משום שמאז ועד היום,
  • 5:33 - 5:35
    הטכנולוגיה הזו רק עברה תהליך שיפור.
  • 5:35 - 5:36
    בכבוד רב,
    ג'ון גרין
  • 5:36 - 5:38
    אז, אולי שמעתם חלק
    מההסברים האלה
  • 5:38 - 5:39
    לתהליך התיעוש באירופה,
  • 5:39 - 5:40
    או ששמעתם הסברים אחרים.
  • 5:40 - 5:41
    הבעיה בכל אלה,
  • 5:41 - 5:44
    היא שבכל פעם שנדמה לך
    שהגעת לסיבת השורש של העניין,
  • 5:44 - 5:46
    מתברר שיש סיבה
    לסיבת השורש הזו.
  • 5:46 - 5:46
    [שלא כמו בסדרה "אבודים"]
  • 5:46 - 5:48
    אם לצטט את לאונרדו דיקפריו, ג'יימס קמרון
  • 5:48 - 5:49
    ומפעילי מכרות פחם,
  • 5:49 - 5:51
    "עלינו ללכת עמוק יותר."
    ["ההקשר הוא הכל." -ג'ון גרין]
  • 5:51 - 5:53
    אבל, בכל אופן, הבעיה עם התשובות
    הממוקדות-אירופה האלה לשאלה "למה?",
  • 5:53 - 5:57
    היא שכולן מתאימות גם להודו,
    לסין, או לשתיהן.
  • 5:57 - 5:59
    וזה חשוב לזכור שבשנת 1800,
  • 5:59 - 6:01
    לא היה ברור כלל
    שאירופה הולכת להפוך
  • 6:01 - 6:04
    לכוח הייצור הדומיננטי בעולם
    במאות השנים הבאות.
  • 6:04 - 6:04
    באותה תקופה,
  • 6:04 - 6:07
    סין, הודו ואירופה היו
    בערך באותו מקום
  • 6:07 - 6:08
    מבחינת ייצור תעשייתי.
  • 6:08 - 6:09
    ראשית, בואו נסתכל על סין.
  • 6:09 - 6:12
    קשה להחזיק בטיעון העליונות
    התרבותית האירופאית
  • 6:12 - 6:15
    משום שסין תיעדה את ההיסטוריה שלה עוד
    מלפני קונפוציוס [פילוסוף סיני, 500 לפסה"נ]
  • 6:15 - 6:18
    ומפני שהתרבות הסינית כללה
    כלי ברונזה, ציור אמנותי ושירה.
  • 6:18 - 6:20
    זה גם די קשה לטעון
  • 6:20 - 6:22
    שכלכלתה של סין
    היתה נחותה מהאירופאית,
  • 6:22 - 6:24
    מאחר והם המציאו את שטרות הכסף
  • 6:24 - 6:28
    והיו היצואנים המובילים של
    מוצרים רבים כמו משי וחרסינה.
  • 6:28 - 6:29
    כאילו, לפני המהפכה התעשייתית,
  • 6:29 - 6:32
    גידול באוכלוסיה היה הסימן
    המוצלח ביותר של הצלחה כלכלית,
  • 6:32 - 6:34
    ואוכלוסיית סין היתה הגדולה בעולם.
  • 6:34 - 6:37
    אני מניח שזה עונה על השאלה
    אם הם דיגיטליים...
  • 6:37 - 6:39
    זה גם קשה להגיד שבסין היתה
    חסרה תרבות של חידושים והמצאות
  • 6:39 - 6:43
    בעוד הם המציאו את אבק השריפה,
    הדפוס, הנייר,
  • 6:43 - 6:44
    ומצפני ניווט יעילים.
  • 6:44 - 6:46
    ובסין היו יותר יוזמות ופרויקטים
    בתקופת שושלת סונג [960-1279]
  • 6:46 - 6:47
    מאשר בכל מקום אחר בעולם.
  • 6:47 - 6:49
    יש כאלה שטוענים שסין לא יכלה
    לקיים יוזמה חופשית
  • 6:49 - 6:52
    מפני שהיתה לה היסטוריה ארוכה
    של ניסיונות לכפות מונופולים
  • 6:52 - 6:54
    על מוצרים כגון מלח וברזל.
  • 6:54 - 6:54
    וזה נכון,
  • 6:54 - 6:56
    אך בכל מה שקשור
    לכפיית המונופולים האלה,
  • 6:56 - 6:58
    היתה להם גם היסטוריה ארוכה של
    כישלון לעשות זאת.
  • 6:58 - 6:59
    אז באמת, בדרכים רבות,
  • 6:59 - 7:02
    סין היתה מועמדת טובה לפחות
    כמו בריטניה למהפכה תעשייתית.
  • 7:02 - 7:04
    אז, למה זה לא קרה?
  • 7:04 - 7:05
    ובכן, לאירופאים -
  • 7:05 - 7:06
    ובמיוחד לבריטים -
  • 7:06 - 7:07
    היו שני יתרונות עצומים:
  • 7:07 - 7:08
    ראשית, פחם.
  • 7:08 - 7:11
    מי שעוקב אחרי סיפור התפתחות
    התחבורה, או התקשורת,
  • 7:11 - 7:13
    או יעילות תעשייתית,
  • 7:13 - 7:14
    או ייצור כימיקלים יעילים יותר,
  • 7:14 - 7:17
    מגיע, בסופו של דבר, בחזרה לפחם.
  • 7:17 - 7:20
    משום שהמהפכה התעשייתית
    התחוללה סביב ניצול צורות שונות
  • 7:20 - 7:22
    של אנרגיה כדי להפוך את הייצור לאוטומטי.
  • 7:22 - 7:25
    ובאנגליה היו מרבצים גדולים של פחם
    קרוב לפני השטח,
  • 7:25 - 7:26
    מה שהפך את הכרייה שלו לזולה,
  • 7:26 - 7:30
    כך שהפחם החליף במהירות
    את העץ להסקה ובישול ודברים כאלה.
  • 7:30 - 7:32
    זה עודד את את הבריטים לחפש עוד פחם.
  • 7:32 - 7:33
    הבעיה היחידה בכריית פחם,
  • 7:33 - 7:34
    חוץ מזה שהוא,
  • 7:34 - 7:35
    אתם יודעים,
  • 7:35 - 7:35
    קטלני וכל זה,
  • 7:35 - 7:37
    זה העובדה שמכרות הפחם
    הוצפו במי תהום לעיתים תכופות.
  • 7:37 - 7:39
    אני מניח שכריית פחם היא גם
    קצת פרובלמטית, כאילו,
  • 7:39 - 7:41
    לבריאות של, אתם יודעים,
    כאילו, כדור הארץ.
  • 7:41 - 7:43
    אבל, משום שהתמריץ להוציא עוד פחם מהאדמה
    היה כה גדול,
  • 7:43 - 7:47
    מנועי קיטור הומצאו כדי לשאוב את המים
    החוצה מהמכרות.
  • 7:47 - 7:49
    ומשום שהמנועים הראשונים
    היו ממש בלתי יעילים,
  • 7:49 - 7:52
    הם נזקקו למקור שופע וזול
    של אנרגיה כדי לעבוד -
  • 7:52 - 7:53
    זאת אומרת, לפחם,
  • 7:53 - 7:56
    מה שהפך אותם יעילים עבור הבריטים
    יותר מאשר עבור כל אחד אחר.
  • 7:56 - 7:59
    אז מנועי קיטור השתמשו בפחם בריטי זול
    כדי לשמור על הפחם הבריטי זול,
  • 7:59 - 8:02
    ופחם בריטי זול
    יצר את ההזדמנות
  • 8:02 - 8:04
    לכל דבר ממסילות ברזל ועד פלדה,
  • 8:04 - 8:07
    שכמו כל כך הרבה דברים אחרים
    במהפכה התעשייתית,
  • 8:07 - 8:08
    יצרו לולאת משוב חיובית.
  • 8:08 - 8:11
    מפני שהרכבת נסעה על מסילות ברזל,
    מסילות ברזל דרשו פלדה.
  • 8:11 - 8:13
    ומפני שהיא די כבדה,
  • 8:13 - 8:14
    פלדה דרשה מסילות ברזל.
  • 8:14 - 8:16
    שנית, שכר עבודה.
  • 8:16 - 8:18
    בבריטניה
    (ובמידה פחותה יותר גם בארצות השפלה)
  • 8:18 - 8:20
    שכר העבודה היה הגבוה
    בעולם של תחילת המאה ה-18.
  • 8:20 - 8:23
    ב-1725, שכר העבודה בלונדון היה מקביל
  • 8:23 - 8:25
    ל-11 גרם כסף ליום.
  • 8:25 - 8:26
    באמסטרדם, השכר היה 9 גרם כסף.
  • 8:26 - 8:29
    בבייג'ין, ונציה ופירנצה,
    השכר היה פחות מ-4 גרם כסף.
  • 8:29 - 8:31
    ובהודו - פחות מ-2.
  • 8:31 - 8:33
    לא לגמרי ברור למה
    המשכורות היו כה גבוהות בבריטניה.
  • 8:33 - 8:36
    כאילו, טיעון אחד הוא שהמוות השחור (1350~)
    הקטין את האוכלוסיה עד כדי כך
  • 8:36 - 8:37
    ששוק העבודה הצטמצם,
  • 8:37 - 8:39
    אבל זה לא מסביר למה
    משכורות נשארו נמוכות
  • 8:39 - 8:40
    באיטליה מוכת המגיפות.
  • 8:40 - 8:43
    בכל אופן, שכר עבודה גבוה בשילוב
    עם עלויות פחם נמוכות
  • 8:43 - 8:46
    שהפכו את תהליך המיכון ליעיל
    כלכלית עבור היצרנים
  • 8:46 - 8:49
    כדרך טובה להוריד את עלויות הייצור.
  • 8:49 - 8:50
    אם לצטט את ההיסטוריון רוברט אלן:
  • 8:50 - 8:55
    "שכר העבודה היה יקר והאנרגיה זולה. מחירים
    אלה הובילו ישירות למהפכה התעשייתית
  • 8:55 - 9:01
    בכך שהיוו תמריצים חזקים להמציא טכנולוגיות
    שהחליפו אמצעי יצור ופחם בכוח עבודה."
  • 9:01 - 9:05
    אני קצת מודאג שאנשים עדיין
    הולכים להאשים אותי בהתמקדות באירופה,
  • 9:05 - 9:07
    כמובן, שאנשים אחרים יאשימו אותי
    בגישה אנטי-אירופאית.
  • 9:07 - 9:09
    אין לי שום דבר נגד אירופה.
  • 9:09 - 9:10
    אני אוהב את אירופה.
  • 9:10 - 9:12
    אירופה הביאה לי כמה
    מהגבינות החביבות עלי
  • 9:12 - 9:14
    וסקי למרחקים
  • 9:14 - 9:15
    ואת צ'ארלי צ'אפלין,
  • 9:15 - 9:17
    שהעניק השראה לציור כאן ברקע.
    [מהסרט שלו "זמנים מודרנים"]
  • 9:17 - 9:19
    כאילו, העובדה שפחם נמצא
    קרוב לקרקע בבריטניה
  • 9:19 - 9:22
    לא יכולה להוות ראיה
    לעליונות תרבותית בריטית.
  • 9:22 - 9:24
    אבל שאלת המשכורות היא שונה
  • 9:24 - 9:27
    כי היא נשמעת כאילו רק אירופאים היו
    חכמים מספיק כדי לשלם שכר גבוה לפועלים.
  • 9:27 - 9:29
    אבל הנה נקודה אחרונה למחשבה:
  • 9:29 - 9:32
    הודו היתה יצרנית בדי הכותנה
    הגדולה בעולם,
  • 9:32 - 9:34
    למרות ששכר העבודה בה
    היה, למעשה, מהנמוכים בעולם.
  • 9:34 - 9:37
    החקלאות ההודית היתה יצרנית כל כך יעילה
    שהפועלים יכלו לחיות
  • 9:37 - 9:39
    גם עם משכורות מאד נמוכות.
  • 9:39 - 9:40
    זה, ביחד עם אוכלוסיה עצומה,
  • 9:40 - 9:42
    הפך את ייצור הטקסטיל בהודו
  • 9:42 - 9:44
    ליעיל ביותר גם ללא מכונות,
  • 9:44 - 9:46
    כך שהם לא היו זקוקים לתיעוש.
  • 9:46 - 9:47
    אבל יותר חשוב מנקודת המבט שלנו,
  • 9:47 - 9:48
    הוא הטיעון החזק
  • 9:48 - 9:52
    שייצור הכותנה ההודי האיץ
    את תהליך התיעוש הבריטי.
  • 9:52 - 9:55
    אלה היו אריגי הכותנה שהניעו
    את המהפכה התעשייתית המוקדמת,
  • 9:55 - 9:58
    והסיבה העיקרית לכך שבריטניה
    היתה להוטה לייצר בגדי כותנה
  • 9:58 - 10:00
    היתה שהביקוש לבגדים כאלה
    היה גבוה מאד.
  • 10:00 - 10:01
    לא רק שהם נחשבו לנוחים יותר מבגדי צמר,
  • 10:01 - 10:02
    הם גם היו זולים יותר,
  • 10:02 - 10:05
    משום שכותנה יובאה מהודו
    בעלות נמוכה מאד.
  • 10:05 - 10:07
    אז, כותנה הודית יצרה את השוק
  • 10:07 - 10:10
    ויצרנים בריטים השקיעו במכונות
  • 10:10 - 10:12
    (וייבאו מומחים הודים)
  • 10:12 - 10:15
    להגדיל את הייצור כך
    שהם יכלו להתחרות בהודו.
  • 10:15 - 10:17
    וזו לפחות דרך אחת
    בה תהליך התיעוש האירופאי
  • 10:17 - 10:19
    היה, למעשה, תופעה עולמית.
  • 10:19 - 10:24
    עבור אלו מכם שנהנים מוויכוחים היסטוריים
    תרבותיים כל כך מתמשכים ועוקצניים,
  • 10:24 - 10:25
    חדשות טובות.
  • 10:25 - 10:26
    בשבוע הבא,
  • 10:26 - 10:27
    נדבר על קפיטליזם.
  • 10:27 - 10:29
    תודה שצפיתם, נתראה בשבוע הבא.
  • 10:29 - 10:29
    קראש קורס
  • 10:29 - 10:31
    מופק ומבוים
    על ידי סטן מולר.
  • 10:31 - 10:33
    מפקחת התוכן שלנו
    היא דניקה ג'ונסון.
  • 10:33 - 10:35
    את התכנית כותבים
    המורה שלי להיסטוריה מהתיכון,
  • 10:35 - 10:36
    ראול מאייר, ואני בעצמי.
  • 10:36 - 10:38
    מתמחה אצלנו בכישרון רב
    מרדית' דאנקו.
  • 10:38 - 10:40
    וצוות הגרפיקה שלנו הוא
    Thought Bubble.
  • 10:40 - 10:41
    הביטוי השבועי של השבוע האחרון היה
  • 10:41 - 10:43
    "מהפכת ניו אינגלנד"
    זה היה מאתגר!
  • 10:43 - 10:47
    אם אתם רוצים להציע
    את ביטוי השבוע הבא,
  • 10:47 - 10:48
    אתם יכולים לעשות זאת בתגובות
  • 10:48 - 10:50
    או לשאול על הוידאו של היום
  • 10:50 - 10:52
    ולקבל תשובות מצוות
    ההיסטוריונים שלנו.
  • 10:52 - 10:54
    תודה שצפיתם ב"קראש קורס".
  • 10:54 - 10:54
    וכמו שאומרים בעיירה בה גדלתי,
  • 10:54 - 10:56
    אל תשכחו להיות אדירים.
Title:
Coal, Steam, and The Industrial Revolution: Crash Course World History #32 פחם, קיטור והמהפכה התעשייתית: "קראש קורס" היסטוריה עולמית #32
Description:
more » « less
Video Language:
English
Duration:
11:05

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.