היי, אני ג'ון גרין
בקורס "היסטוריה עולמית" של "קראש קורס"
והיום נדבר על סדרת אירועים
שאיפשרו לכם לצפות
ב"קראש קורס".
ואיפשרו גם את קיומו של הסטודיו הזה...
...ואת קיומו של המחסן בו נמצא הסטודיו.
במחסן הזה, אגב,
מאוחסן ציוד למחסנים.
נכון, הגיע הזמן שנדבר על
המהפכה התעשייתית
למרות שהיא התרחשה באותה תקופה כמו
המהפכה הצרפתית, האמריקאית, הלטינו-אמריקאית
והמהפכה בהאיטי -
בין השנים 1750 ו-1850 בקירוב
המהפכה התעשייתית היתה באמת
מהפכנית יותר מכל האחרות.
אין מצב, בנאדם.
כל המהפכות האחרות הביאו לשינוי ב...
כאילו...
גבולות ודגלים ודברים כאלה.
למדנו 15,000 שנות היסטוריה כאן
ב"קראש קורס",
אני-מן-העבר,
וראינו שגבולות ודגלים השתנו הרבה פעמים,
והם הולכים להמשיך להשתנות.
אבל בכל הזמן הזה,
כלום לא השתנה
בדרך שבה אנחנו נפטרים מפסולת
או בדרך בה השגנו מי שתיה או בגדים.
רוב האנשים חיו מאד קרוב לאדמה
שסיפקה את מזונם.
חוץ מכמה יוצאים מן הכלל
תוחלת החיים לא עלתה על 25-35 שנה.
חינוך והשכלה היו זכויות יתר
ולא זכות בסיסית.
בכל המילניום שקדם למהפכה
מעולם לא פיתחנו נשק
שיכול להרוג יותר מכמה עשרות אנשים בבת אחת,
או אמצעי תחבורה מהיר יותר מסוס.
במשך 15,000 שנים,
רוב האנשים מעולם רכשו או השתמשו
אפילו בכלי אחד
שיוצר מחוץ לקהילה שלהם.
סימון בוליבאר לא שינה זאת
[מהפכן מדרום אמריקה]
וגם לא הצהרת העצמאות האמריקאית.
יש לך חשמל?
המהפכה התעשייתית.
אוכמניות ובננות בחורף?
המהפכה התעשייתית.
אתם לא גרים בחווה חקלאית?
המהפכה התעשייתית.
נוסעים במכונית?
המהפכה התעשייתית.
מקבלים 12 שנות חינוך
מסובסדות על ידי המדינה?
המהפכה התעשייתית.
המיטה שלך,
האנטיביוטיקה שלך,
האסלה שלך,
אמצעי המניעה שלך,
מי הברז שלך,
כל רגע ורגע מהיום שלך:
המהפכה התעשייתית.
היסטוריה עולמית
"קראש קורס"
הנה נתון סטטיסטי פשוט אחד שמסכם הכל:
לפני המהפכה התעשייתית,
בערך 80% מאוכלוסיית העולם עבדה בחקלאות
כדי להאכיל את עצמם ואת שאר ה-20%.
היום, בארה"ב,
פחות מ-1% מהאוכלוסיה עוסקים בחקלאות.
אני מתכוון, הגענו כה רחוק שאנחנו אפילו
לא צריכים יותר לגדל פרחים.
אגב, הפרחים האלה אמיתיים או לא?
אני לא בטוח אם הם עשויים מקצף או
שהם דיגיטליים.
אז מה קרה?
ט כ נ ו ל ו ג י ה !
הנה ההגדרה שלי:
המהפכה התעשייתית היתה עליה משמעותית בייצור
שנגרמה על ידי שימוש במכונות
והתאפיינה על ידי שימוש
במקורות אנרגיה חדשים.
למרות שתיכף זה יהפוך להיות יותר מסובך,
בשביל השיעור של היום,
תיעוש הוא ל א קפיטליזם -
למרות שנראה בשבוע הבא
שהוא נוגע לקפיטליזם מודרני.
בנוסף, המהפכה התעשייתית החלה בסביבות 1750
והתרחשה במקומות רבים ברחבי העולם,
אבל היא החלה באירופה,
בעיקר בבריטניה.
מה קרה?
ובכן, בואו נלך לבועת החשיבה.
החידושים שהביאה המהפכה התעשייתית
היו קשורים זה לזה באופן הדוק.
למשל,
תסתכלו לרגע על תעשיית הטקסטיל הבריטית:
ההמצאה של הנול המעופף ע"י ג'ון קיי ב-1733
הגביר באופן דרמטי את מהירות אריגת הבדים
שבתורה יצרה ביקוש רב לחוטים,
שהוביל להמצאות כמו "ג'ני הטווה"
ומכונה שפעלה על כוח המים.
במהרה תהליכי הייצור האלה
עברו מיכון בעזרת כוח המים,
עד שמנוע הקיטור הגיע וגרם
לנולי האריגה באמת "לעוף"
במפעלי הכותנה האלה.
מנוע הקיטור המוצלח ביותר נבנה על ידי
תומס "לא קראו על שמי שום דבר" ניוקאמן
במטרה לשאוב מי תהום החוצה ממכרות הפחם.
ומשום שהמים נשאבו החוצה
מהמכרות האלה ביעילות,
היה יותר פחם זמין להניע עוד מנועי קיטור,
מה שהוביל בסופו של דבר
לשכלול מנוע הקיטור על ידי
ג'יימס "יש יחידת כוח בפיזיקה
ואוניברסיטה שנקראות על שמי" ואט,
שהמנוע שלו התאים לא רק לרכבות ואניות קיטור
אלא גם למפעלי כותנה יעילים בהרבה.
בנוסף, לראשונה בהיסטוריה,
החל השימוש בכימיקלים שהם לא שתן,
הלוואי שהייתי צוחק,
במטרה להלבין את הבגדים שאנשים לבשו -
הכימיקל הראשון היה חומצה גופריתית,
שנוצרה בכמויות גדולות
רק הודות לתאי עופרת,
שלא היו אפשריים ללא ייצור עופרת
שגדל משמעותית ממש בסביבות 1750 בבריטניה,
הודות לבתי יציקה של עופרת
שהונעו על ידי פחם.
כל המפעלים האלה
תרמו להגדלת ייצור החוטים
שנטוו והולבנו הרבה יותר
מהר ובזול מאשר בעבר
תהליך שהוביל בסופו של דבר
לחולצות של "קראש קורס" ב-18$.
[ובלי הנחות לאף אחד!]
שניתן עתה להשיג באתר DFTBA.com.
תודה לך, בועת חשיבה,
עבור השיווק חסר הבושה של החולצות
היפות והאיכותיות שלנו שניתן להשיג
באתר DFTBA.com.
אז, הבעיה כאן
היא שעם מורכבותו של תהליך התיעוש,
קשה מאד לברר למה
הוא החל באירופה,
בייחוד בבריטניה.
והשאלה הזו
הופכת להיות אחד הדיונים המתמשכים
בהיסטוריה העולמית כיום.
לדוגמה, הנה כמה הסברים מנקודת מבט אירופאית
לכך שתהליך התיעוש החל דווקא באירופה:
1. טיעון העליונות התרבותית אומר
ש"האירופאים הם פשוט טובים
וחכמים יותר מאנשים אחרים".
טיעון דומה אומר ש"לאירופאים יש
הגיון נעלה".
אגב, לעולם לא תנחשו
מאיפה באים רוב האנשים
שמשתמשים בטיעונים האלה
אלא אם ניחשתם
שהם באים מאירופה.
ויש גם אחרים, שטוענים ש
2. "רק לאירופאים היו את התרבות
של מדע וחדשנות
שאיפשרו את המצאתן
של הטכנולוגיות המהפכניות האלה".
טיעון אחר הוא ש
3. "מוסדות פוליטיים
חופשיים יותר עודדו חדשנות והמצאות
וזכויות קניין מבוססות
יצרו תמריצים לממציאים".
ולבסוף, אנשים מצביעים לעיתים תכופות על
4. אוכלוסיית אירופה הקטנה
משום שאוכלוסיה קטנה דורשת
המצאות שחוסכות כוח-אדם.
אה, זה הזמן למכתב הפתוח?
מכתב פתוח למנוע הקיטור.
אבל ראשית, בואו נראה מה יש
בתא הסודי היום.
אה, זה טארדיס. [חללית ומכונת זמן
מסדרת הטלביזיה הבדיונית "דוקטור הו"]
אכן, פסגת ההישגים
של התעשייה הבריטית.
מנוע קיטור יקר,
אתה יודע מה מטורף?
שמעולם לא באמת
הצליחו להתעלות מעליך.
כמו הדבר הזה,
שמאפשר מסע בזמן,
בטח פועל על מנוע קיטור.
כמעט כל החשמל בעולם,
לא משנה אם הוא מגיע מתחנת כוח פחמית
או כור גרעיני,
הוא בסך הכל מנוע קיטור.
זה הכל עדיין רק מים וחום,
וזה מראה עד כמה המהפכה התעשייתית
באמת היתה מהפכנית,
משום שמאז ועד היום,
הטכנולוגיה הזו רק עברה תהליך שיפור.
בכבוד רב,
ג'ון גרין
אז, אולי שמעתם חלק
מההסברים האלה
לתהליך התיעוש באירופה,
או ששמעתם הסברים אחרים.
הבעיה בכל אלה,
היא שבכל פעם שנדמה לך
שהגעת לסיבת השורש של העניין,
מתברר שיש סיבה
לסיבת השורש הזו.
[שלא כמו בסדרה "אבודים"]
אם לצטט את לאונרדו דיקפריו, ג'יימס קמרון
ומפעילי מכרות פחם,
"עלינו ללכת עמוק יותר."
["ההקשר הוא הכל." -ג'ון גרין]
אבל, בכל אופן, הבעיה עם התשובות
הממוקדות-אירופה האלה לשאלה "למה?",
היא שכולן מתאימות גם להודו,
לסין, או לשתיהן.
וזה חשוב לזכור שבשנת 1800,
לא היה ברור כלל
שאירופה הולכת להפוך
לכוח הייצור הדומיננטי בעולם
במאות השנים הבאות.
באותה תקופה,
סין, הודו ואירופה היו
בערך באותו מקום
מבחינת ייצור תעשייתי.
ראשית, בואו נסתכל על סין.
קשה להחזיק בטיעון העליונות
התרבותית האירופאית
משום שסין תיעדה את ההיסטוריה שלה עוד
מלפני קונפוציוס [פילוסוף סיני, 500 לפסה"נ]
ומפני שהתרבות הסינית כללה
כלי ברונזה, ציור אמנותי ושירה.
זה גם די קשה לטעון
שכלכלתה של סין
היתה נחותה מהאירופאית,
מאחר והם המציאו את שטרות הכסף
והיו היצואנים המובילים של
מוצרים רבים כמו משי וחרסינה.
כאילו, לפני המהפכה התעשייתית,
גידול באוכלוסיה היה הסימן
המוצלח ביותר של הצלחה כלכלית,
ואוכלוסיית סין היתה הגדולה בעולם.
אני מניח שזה עונה על השאלה
אם הם דיגיטליים...
זה גם קשה להגיד שבסין היתה
חסרה תרבות של חידושים והמצאות
בעוד הם המציאו את אבק השריפה,
הדפוס, הנייר,
ומצפני ניווט יעילים.
ובסין היו יותר יוזמות ופרויקטים
בתקופת שושלת סונג [960-1279]
מאשר בכל מקום אחר בעולם.
יש כאלה שטוענים שסין לא יכלה
לקיים יוזמה חופשית
מפני שהיתה לה היסטוריה ארוכה
של ניסיונות לכפות מונופולים
על מוצרים כגון מלח וברזל.
וזה נכון,
אך בכל מה שקשור
לכפיית המונופולים האלה,
היתה להם גם היסטוריה ארוכה של
כישלון לעשות זאת.
אז באמת, בדרכים רבות,
סין היתה מועמדת טובה לפחות
כמו בריטניה למהפכה תעשייתית.
אז, למה זה לא קרה?
ובכן, לאירופאים -
ובמיוחד לבריטים -
היו שני יתרונות עצומים:
ראשית, פחם.
מי שעוקב אחרי סיפור התפתחות
התחבורה, או התקשורת,
או יעילות תעשייתית,
או ייצור כימיקלים יעילים יותר,
מגיע, בסופו של דבר, בחזרה לפחם.
משום שהמהפכה התעשייתית
התחוללה סביב ניצול צורות שונות
של אנרגיה כדי להפוך את הייצור לאוטומטי.
ובאנגליה היו מרבצים גדולים של פחם
קרוב לפני השטח,
מה שהפך את הכרייה שלו לזולה,
כך שהפחם החליף במהירות
את העץ להסקה ובישול ודברים כאלה.
זה עודד את את הבריטים לחפש עוד פחם.
הבעיה היחידה בכריית פחם,
חוץ מזה שהוא,
אתם יודעים,
קטלני וכל זה,
זה העובדה שמכרות הפחם
הוצפו במי תהום לעיתים תכופות.
אני מניח שכריית פחם היא גם
קצת פרובלמטית, כאילו,
לבריאות של, אתם יודעים,
כאילו, כדור הארץ.
אבל, משום שהתמריץ להוציא עוד פחם מהאדמה
היה כה גדול,
מנועי קיטור הומצאו כדי לשאוב את המים
החוצה מהמכרות.
ומשום שהמנועים הראשונים
היו ממש בלתי יעילים,
הם נזקקו למקור שופע וזול
של אנרגיה כדי לעבוד -
זאת אומרת, לפחם,
מה שהפך אותם יעילים עבור הבריטים
יותר מאשר עבור כל אחד אחר.
אז מנועי קיטור השתמשו בפחם בריטי זול
כדי לשמור על הפחם הבריטי זול,
ופחם בריטי זול
יצר את ההזדמנות
לכל דבר ממסילות ברזל ועד פלדה,
שכמו כל כך הרבה דברים אחרים
במהפכה התעשייתית,
יצרו לולאת משוב חיובית.
מפני שהרכבת נסעה על מסילות ברזל,
מסילות ברזל דרשו פלדה.
ומפני שהיא די כבדה,
פלדה דרשה מסילות ברזל.
שנית, שכר עבודה.
בבריטניה
(ובמידה פחותה יותר גם בארצות השפלה)
שכר העבודה היה הגבוה
בעולם של תחילת המאה ה-18.
ב-1725, שכר העבודה בלונדון היה מקביל
ל-11 גרם כסף ליום.
באמסטרדם, השכר היה 9 גרם כסף.
בבייג'ין, ונציה ופירנצה,
השכר היה פחות מ-4 גרם כסף.
ובהודו - פחות מ-2.
לא לגמרי ברור למה
המשכורות היו כה גבוהות בבריטניה.
כאילו, טיעון אחד הוא שהמוות השחור (1350~)
הקטין את האוכלוסיה עד כדי כך
ששוק העבודה הצטמצם,
אבל זה לא מסביר למה
משכורות נשארו נמוכות
באיטליה מוכת המגיפות.
בכל אופן, שכר עבודה גבוה בשילוב
עם עלויות פחם נמוכות
שהפכו את תהליך המיכון ליעיל
כלכלית עבור היצרנים
כדרך טובה להוריד את עלויות הייצור.
אם לצטט את ההיסטוריון רוברט אלן:
"שכר העבודה היה יקר והאנרגיה זולה. מחירים
אלה הובילו ישירות למהפכה התעשייתית
בכך שהיוו תמריצים חזקים להמציא טכנולוגיות
שהחליפו אמצעי יצור ופחם בכוח עבודה."
אני קצת מודאג שאנשים עדיין
הולכים להאשים אותי בהתמקדות באירופה,
כמובן, שאנשים אחרים יאשימו אותי
בגישה אנטי-אירופאית.
אין לי שום דבר נגד אירופה.
אני אוהב את אירופה.
אירופה הביאה לי כמה
מהגבינות החביבות עלי
וסקי למרחקים
ואת צ'ארלי צ'אפלין,
שהעניק השראה לציור כאן ברקע.
[מהסרט שלו "זמנים מודרנים"]
כאילו, העובדה שפחם נמצא
קרוב לקרקע בבריטניה
לא יכולה להוות ראיה
לעליונות תרבותית בריטית.
אבל שאלת המשכורות היא שונה
כי היא נשמעת כאילו רק אירופאים היו
חכמים מספיק כדי לשלם שכר גבוה לפועלים.
אבל הנה נקודה אחרונה למחשבה:
הודו היתה יצרנית בדי הכותנה
הגדולה בעולם,
למרות ששכר העבודה בה
היה, למעשה, מהנמוכים בעולם.
החקלאות ההודית היתה יצרנית כל כך יעילה
שהפועלים יכלו לחיות
גם עם משכורות מאד נמוכות.
זה, ביחד עם אוכלוסיה עצומה,
הפך את ייצור הטקסטיל בהודו
ליעיל ביותר גם ללא מכונות,
כך שהם לא היו זקוקים לתיעוש.
אבל יותר חשוב מנקודת המבט שלנו,
הוא הטיעון החזק
שייצור הכותנה ההודי האיץ
את תהליך התיעוש הבריטי.
אלה היו אריגי הכותנה שהניעו
את המהפכה התעשייתית המוקדמת,
והסיבה העיקרית לכך שבריטניה
היתה להוטה לייצר בגדי כותנה
היתה שהביקוש לבגדים כאלה
היה גבוה מאד.
לא רק שהם נחשבו לנוחים יותר מבגדי צמר,
הם גם היו זולים יותר,
משום שכותנה יובאה מהודו
בעלות נמוכה מאד.
אז, כותנה הודית יצרה את השוק
ויצרנים בריטים השקיעו במכונות
(וייבאו מומחים הודים)
להגדיל את הייצור כך
שהם יכלו להתחרות בהודו.
וזו לפחות דרך אחת
בה תהליך התיעוש האירופאי
היה, למעשה, תופעה עולמית.
עבור אלו מכם שנהנים מוויכוחים היסטוריים
תרבותיים כל כך מתמשכים ועוקצניים,
חדשות טובות.
בשבוע הבא,
נדבר על קפיטליזם.
תודה שצפיתם, נתראה בשבוע הבא.
קראש קורס
מופק ומבוים
על ידי סטן מולר.
מפקחת התוכן שלנו
היא דניקה ג'ונסון.
את התכנית כותבים
המורה שלי להיסטוריה מהתיכון,
ראול מאייר, ואני בעצמי.
מתמחה אצלנו בכישרון רב
מרדית' דאנקו.
וצוות הגרפיקה שלנו הוא
Thought Bubble.
הביטוי השבועי של השבוע האחרון היה
"מהפכת ניו אינגלנד"
זה היה מאתגר!
אם אתם רוצים להציע
את ביטוי השבוע הבא,
אתם יכולים לעשות זאת בתגובות
או לשאול על הוידאו של היום
ולקבל תשובות מצוות
ההיסטוריונים שלנו.
תודה שצפיתם ב"קראש קורס".
וכמו שאומרים בעיירה בה גדלתי,
אל תשכחו להיות אדירים.