< Return to Video

טוד מחובר ודן אלזי מנגנים מוסיקה חדשה

  • 0:00 - 0:02
    הרעיון הראשון שהייתי רוצה להציע הוא שכולם
  • 0:02 - 0:05
    אוהבים מאד מוסיקה. כלומר, רבים מאיתנו
  • 0:05 - 0:11
    אבל המוסיקה היא אפילו יותר עוצמתית אם אתה לא רק מקשיב לה, אלא יוצר אותה בעצמך.
  • 0:11 - 0:14
    אז, זהו הרעיון הראשון שלי. וכולנו יודעים על אפקט מוצארט--
  • 0:14 - 0:17
    הרעיון שרווח בחמש, עשר השנים האחרונות--
  • 0:17 - 0:21
    שרק בעזרת האזנה למוסיקה או על ידי השמעת מוסיקה לתינוק שלך (תוך רחמי)
  • 0:21 - 0:25
    זה יעלה את רמת האיי קיו שלנו ב-10,20,30 אחוזים.
  • 0:25 - 0:28
    רעיון גדול, אבל הוא לא עובד בכלל.
  • 0:28 - 0:31
    כך שאינך יכול רק להאזין למוסיקה, אתה צריך איכשהו ליצור אותה.
  • 0:31 - 0:35
    ואוסיף לזה, שזה לא רק ליצור אותה,
  • 0:35 - 0:37
    אלא כולם, כל אחד מאיתנו בעולם
  • 0:37 - 0:41
    יש בכוחו ליצור ולהיות חלק ממוסיקה בצורה דרמטית מאד.
  • 0:41 - 0:43
    וזה אחד החלקים העיקריים של עבודתי
  • 0:43 - 0:45
    כך שבעזרת מעבדת התקשורת של MIT, מזה זמן מה
  • 0:45 - 0:47
    עסקנו בתחום שנקרא מוסיקה אקטיבית.
  • 0:47 - 0:49
    מהן כל הדרכים האפשרית שנוכל לחשוב עליהן
  • 0:49 - 0:52
    כדי לגרום לכולם באמצע ניסוי מוסיקלי
  • 0:52 - 0:55
    לא רק להקשיב, אלא ליצור מוסיקה?
  • 0:55 - 0:58
    והתחלנו בבניית כלים עבור כמה מהמבצעים הגדולים ביותר בעולם.
  • 0:58 - 1:01
    אנו קוראים להם היפר-אינסטרומנטס-- בשביל יו-יו מה, פיטר גבריאל, פרינס,
  • 1:01 - 1:05
    תזמורות, להקות רוק. כלים שיש בהם סוגים שונים של חיישנים.
  • 1:05 - 1:08
    שבנויים ישר לתוך הכלי, כך שהכלי יודע כיצד מנגנים עליו.
  • 1:08 - 1:11
    ורק על ידי שינוי האינטרפרטציה והתחושה
  • 1:11 - 1:14
    אני יכול להפוך את הצ'לו שלי לקול, או לתזמורת שלמה.
  • 1:14 - 1:17
    או למשהו שאף אחד לא שמע עליו קודם.
  • 1:17 - 1:19
    כשהתחלנו לעשות זאת, התחלתי לחשוב. למה איננו יכולים ליצר
  • 1:19 - 1:21
    מכשירים נפלאים כאלה עבור כל אחד,
  • 1:21 - 1:25
    אנשים שאינם יו-יו מה או פרינס המדהימים?
  • 1:25 - 1:27
    כד שבנינו סדרה שלמה של כלים,
  • 1:27 - 1:30
    אחד מהאוספים הגדולים ביותר נקרא "אופרת מוח".
  • 1:30 - 1:32
    זוהי תזמורת שלמה של 100 כלים בערך,
  • 1:32 - 1:35
    כולן תוכננו עבור כל אחד כדי שינגן באמצעות כישורים טבעיים שיש לו.
  • 1:35 - 1:38
    כך, שאתם יכולים לשחק משחק וידאו, לנהוג דרך קטע מוסיקלי,
  • 1:38 - 1:41
    להשתמש במחוות הגוף שלך כדי לפקח על מסות ענקיות של צליל,
  • 1:41 - 1:46
    לגעת במשטח מיוחד כדי ליצור מלודיות, להשתמש בקולך כדי ליצור אווירה שלמה.
  • 1:46 - 1:48
    וכאשר אנו עושים את אופרת-המוח, אנחנו מזמינים את הציבור לבוא
  • 1:48 - 1:51
    ולנסות כלים אלה ולאחר מכן לשתף פעולה איתנו
  • 1:51 - 1:52
    לעזור ולהשתתף בכל הביצועים של אופרת-המוח.
  • 1:52 - 1:55
    יצאנו לסיורים עם זה במשך זמן רב. ועכשיו זה נמצא בוינה באופן קבוע,
  • 1:55 - 1:57
    מקום שבו בנינו מוזיאון סביבו.
  • 1:57 - 2:00
    וזה הוביל למשהו שאתם בוודאי יודעים.
  • 2:00 - 2:01
    גיטאר-הירו יצא מהמעבדה שלנו,
  • 2:01 - 2:04
    ושתי בנותי המתבגרות ורוב הסטודנטים במעבדת המדיה של MIT
  • 2:04 - 2:07
    הם ההוכחה שאם תבצע את הסוג המתאים של ממשק,
  • 2:07 - 2:11
    אנשים באמת מעוניינים להיות בתוך קטע מוסיקה,
  • 2:11 - 2:14
    ולנגן אותו שוב ושוב ושוב.
  • 2:14 - 2:17
    כך, שהמודל עובד, אבל זה רק קצה הקרחון,
  • 2:17 - 2:20
    כי הרעיון השני שלי הוא שלא מספיק רק לרצות
  • 2:20 - 2:23
    לעשות מוזיקה במשהו כמו גיטאר-הירו.
  • 2:23 - 2:26
    והמוזיקה אכן מהנה מאוד, אך היא גם טרנספורמטיבית.
  • 2:26 - 2:27
    זה חשוב, חשוב מאוד.
  • 2:27 - 2:30
    מוסיקה יכולה לשנות את חייך, יותר כמעט מכל דבר אחר.
  • 2:30 - 2:32
    היא יכול לשנות את הדרך בה אתה מתקשר עם אחרים,
  • 2:32 - 2:35
    היא יכולה לשנות את הגוף, היא יכולה לשנות את המיינד שלך. לכן, אנחנו מנסים
  • 2:35 - 2:39
    לעבור לשלב הבא שהוא כיצד לבנות הלאה על גבי משהו כמו גיטאר-הירו.
  • 2:39 - 2:42
    אנחנו מעורבים מאוד בחינוך. יש לנו פרויקט ארוך טווח
  • 2:42 - 2:46
    שנקרא "סימפונית צעצועים", שבו אנו יוצרים כל מיני כלים שגם ממכרים,
  • 2:46 - 2:50
    אבל עבור ילדים קטנים, כך שהילדים יתאהבו ביצירת מוסיקה,
  • 2:50 - 2:53
    ירצו לבלות את הזמן שלהם כשהם עושים את זה, ואז ידרשו לדעת איך זה עובד,
  • 2:53 - 2:56
    איך לעשות יותר, כיצד ליצור. לכן, אנו עושים כלים גמישים לחיצים,
  • 2:56 - 3:00
    כמו "מעצבי מוסיקה" שמודדים את זרם החשמל באצבעותיכם,
  • 3:00 - 3:03
    "חיפושיות קצב" שמאפשרות לכם להקיש במקצבים - הן אוספות את המקצב שלך,
  • 3:03 - 3:05
    וכמו תפוח אדמה חם, אתה שולח את המקצב לחברים שלך,
  • 3:05 - 3:08
    שלאחר מכן צריכים לחקות אותו או להגיב על מה שאתה עושה-
  • 3:08 - 3:12
    וחבילת תוכנה בשם "היפרסקור", שמאפשרת לכל אחד להשתמש בקווים ובצבע
  • 3:12 - 3:16
    כדי לעשות מוזיקה מתוחכמת למדי. קלה מאוד לשימוש, אבל ברגע שאתה משתמש בה,
  • 3:16 - 3:20
    באפשרותך להיכנס די עמוק - מוסיקה בכל סגנון. ולאחר מכן, על-ידי לחיצה על לחצן,
  • 3:20 - 3:26
    זה הופך לתווים כך שנגנים של ממש יכולים לנגן את הקטעים שלך.
  • 3:26 - 3:29
    היו לנו , אפקטים די טובים, באמת אפקטים חזקים מאד עם ילדים
  • 3:29 - 3:32
    ברחבי העולם, וכעת אנשים בכל הגילים, משתמשים בהיפרסקור.
  • 3:32 - 3:36
    וכך, התחלנו מתעניינים יותר ויותר כיצד להשתמש בסוגים אלה של פעילויות יצירתיות
  • 3:36 - 3:38
    בראייה הרבה יותר רחבה, עבור כל מיני אנשים
  • 3:38 - 3:41
    שאין להם בדרך כלל הזדמנות ליצור מוזיקה.
  • 3:41 - 3:42
    לכן, אחד התחומים הגדלים והולכים שאנחנו עובדים עליו
  • 3:42 - 3:45
    במעבדת המדיה כעת הוא מוסיקה, מיינד ובריאות.
  • 3:45 - 3:48
    הרבה מכם ראו כנראה את ספרו החדש והנפלא של אוליבר סאקס
  • 3:48 - 3:52
    "מוסיקופיליה". הוא מוצע למכירה בחנויות הספרים. זה ספר נהדר.
  • 3:52 - 3:54
    אם לא ראיתם אותו, כדאי שתקראו, הוא עצמו פסנתרן,
  • 3:54 - 3:58
    והוא מתאר את כל הקריירה שלו של הסתכלות והתבוננות
  • 3:58 - 4:03
    בהשפעות החזקות שהיו למוסיקה על חייהם של אנשים במצבים יוצאי דופן.
  • 4:03 - 4:06
    כך אנו יודעים, למשל, שהמוזיקה היא כמעט תמיד הדבר האחרון
  • 4:06 - 4:10
    שאנשים עם אלצהיימר מתקדם יכולים עדין להגיב אליו.
  • 4:10 - 4:12
    אולי רבים מכם שמו לב לזה אצל יקיריהם,
  • 4:12 - 4:14
    אתם רואים מישהו שלא מסוגל לזהות את פניו במראה,
  • 4:14 - 4:17
    או שלא יכול להכיר אף אחד מבני המשפחה שלהם, אך עדיין ניתן למצוא שבריר של מוסיקה
  • 4:17 - 4:21
    שאותו אדם יקפוץ מהכיסא ויתחיל לשיר. ועם זה
  • 4:21 - 4:23
    ניתן להחזיר חלקי זיכרונות וזהויות של אנשים.
  • 4:23 - 4:27
    מוסיקה היא הדרך הטובה ביותר כדי לשקם דיבור באנשים שאיבדו אותו כתוצאה מאירוע מוחי,
  • 4:27 - 4:29
    יכולות תנועה באנשים עם מחלת פרקינסון.
  • 4:29 - 4:33
    היא רבת עוצמה עבור דיכאון, סכיזופרניה, הרבה, הרבה דברים,
  • 4:33 - 4:35
    כך, אנחנו עובדים על הבנת עקרונות בסיסיים אלה
  • 4:35 - 4:39
    ואז לבנות פעילויות שיאפשרו למוסיקה באמת לשפר את בריאותם של אנשים.
  • 4:39 - 4:42
    אנו עושים זאת בדרכים רבות. אנו עובדים עם בתי חולים שונים רבים.
  • 4:42 - 4:45
    אחד מהם טיוקסברי הוספיטל שנמצא ממש קרוב לבוסטון.
  • 4:45 - 4:47
    זהו בית חולים ציבורי לאישפוז ממושך, שבו לפני מספר שנים
  • 4:47 - 4:51
    התחלנו לעבוד עם היפרסקור ועם חולים עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות.
  • 4:51 - 4:55
    זה הפך להיות חלק מרכזי מהטיפול בבית-החולים טיוקסברי
  • 4:55 - 4:59
    כך שכולם שם תובעים בקול בפעילויות המוסיקליות.
  • 4:59 - 5:03
    זוהי הפעילות שכנראה מאיצה הכי הרבה את הטיפול
  • 5:03 - 5:07
    והיא גם מפגישה את כל בית החולים יחד למעין קהילה מוזיקלית.
  • 5:07 - 5:11
    רציתי להראות לכם סרטון קצר של חלק מעבודה זו לפני שאני ממשיך הלאה.
  • 5:52 - 5:54
    וידאו: הם מתפעלים את המקצבים זה על זה.
  • 5:54 - 5:58
    זוהי חוויה אמיתית, לא רק כדי ללמוד איך לשחק ולהקשיב למקצבים,
  • 5:58 - 6:03
    אלא כדי לתרגל את הזיכרון המוסיקלי ולהשמיע מוסיקה בקבוצה.
  • 6:03 - 6:07
    להבין את המוזיקה, לעצב אותה בעצמם, לשנות אותה,
  • 6:07 - 6:09
    להתנסות בה, ליצור את המוסיקה שלהם עצמם.
  • 6:09 - 6:13
    כך היפרסקור מאפשרת לך להתחיל מאפס מהר מאוד.
  • 6:20 - 6:22
    כולם יכולים לחוות מוסיקה בצורה עמוקה,
  • 6:22 - 6:24
    אנחנו רק צריכים לבנות כלים אחרים.
  • 6:41 - 6:47
    הרעיון השלישי שאני רוצה לשתף איתכם הוא שמוסיקה, באופן פרדוקסאלי,
  • 6:47 - 6:50
    לדעתי, יותר ממילים אפילו , היא אחת הדרכים הטובות ביותר שיש לנו
  • 6:50 - 6:54
    להראות מי אנחנו באמת. אני אוהב לתת הרצאות, למרות
  • 6:54 - 6:56
    שבאופן מוזר אני מרגיש יותר עצבני, מלהרצות מאשר מלהשמיע מוסיקה.
  • 6:56 - 6:59
    אם הייתי מנגן כאן בצ'לו, או מנגן על סינתיסייזר, או משתף את המוסיקה שלי איתכם,
  • 6:59 - 7:04
    הייתי יכול להראות דברים על עצמי שאינני יכול לומר לכם במילים,
  • 7:04 - 7:07
    דברים אישיים יותר, אולי עמוקים יותר.
  • 7:07 - 7:10
    אני חושב שזה נכון לגבי רבים מאיתנו, אני רוצה לתת לכם שתי דוגמאות
  • 7:10 - 7:13
    איך המוסיקה היא אחד הממשקים החזקים שיש לנו,
  • 7:13 - 7:15
    מתוך עצמנו אל העולם החיצוני.
  • 7:15 - 7:19
    הראשון הוא פרוייקט ממש מטורף שאנחנו בונים עכשיו, שנקרא
  • 7:19 - 7:21
    "מוות והכוחות." וזוהי אופרה גדולה מאד,
  • 7:21 - 7:25
    אחד הפרוייקטים הגדולים ביותר של אופרה שקורים כעת בעולם.
  • 7:25 - 7:30
    והיא אודות אדם, עשיר, מצליח, רב עוצמה, שרוצה לחיות לנצח.
  • 7:30 - 7:32
    כך, שהוא מוצא דרך דרך "להוריד" את עצמו לתוך הסביבה שלו,
  • 7:32 - 7:35
    למעשה לתוך סדרת ספרים.
  • 7:35 - 7:38
    אם כן, הברנש הזה רוצה לחיות לנצח, הוא "מוריד" את עצמו לסביבה שלו.
  • 7:38 - 7:42
    הזמר הראשי נעלם בתחילת האופרה
  • 7:42 - 7:46
    והבמה כולה הופכת להיות הדמות הראשית. הוא נהפכת למורשת שלו.
  • 7:46 - 7:49
    והאופרה היא על מה שאנחנו יכולים לשתף, מה שאנחנו יכולים להעביר לאחרים,
  • 7:49 - 7:51
    לאנשים שאנחנו אוהבים, ומה אנחנו לא יכולים.
  • 7:51 - 7:55
    כל אובייקט באופרה מתעורר לחיים, והוא כלי נגינה ענק,
  • 7:55 - 7:58
    כמו נברשת זו. היא תופסת את הבמה כולה. זה נראה כמו נברשת,
  • 7:58 - 8:00
    אך זה למעשה כלי נגינה רובוטי.
  • 8:00 - 8:04
    לכן, כפי שניתן לראות באב-טיפוס זה, מיתרי פסנתר ענקיים,
  • 8:04 - 8:07
    כל מיתר נשלט על ידי רכיב רובוטי קטן
  • 8:07 - 8:12
    או קשתות קטנות שמכות במיתרים, פרופלורים שטופחים על המיתרים,
  • 8:12 - 8:17
    אותות אקוסטים שמרטיטים את המיתרים. יש לנו גם צבא של רובוטים על הבמה.
  • 8:17 - 8:21
    רובוטים אלה הם סוג של מתווכים בין הדמות הראשית, סיימון פאוארס,
  • 8:21 - 8:25
    ובני משפחתו. יש סדרות שלמות שלהם , משהו כמו מקהלה יוונית.
  • 8:25 - 8:30
    הם צופים בפעולה. תיכננו את הרובוטים המרובעים האלה שאנחנו מנסים כעת
  • 8:30 - 8:33
    ב- MIT שנקראים "אופרה-בוטים." אופרה בוטים אלה עוקבים אחר המוסיקה שלי.
  • 8:33 - 8:36
    הם עוקבים אחר הדמויות. הם חכמים מספיק, אנו מקווים,
  • 8:36 - 8:39
    לא להיתקל זה בזה. הם יוצאים למסעות בעצמם.
  • 8:39 - 8:45
    ואז הם גם, כאשר אתה מקיש באצבעותך, מסתדרים בשורה בדיוק כפי שהיית רוצה.
  • 8:45 - 8:47
    אף-על-פי שהם קוביות, הם למעשה בעלי אישיות רבה.
  • 8:54 - 8:58
    קטע הסט הגדול ביותר באופרה נקרא "המערכת". זוהי סדרה של ספרים.
  • 8:58 - 9:02
    כל ספר יחיד הוא רובוטי, כך שכולם זזים, כולם משמיעים קולות,
  • 9:02 - 9:06
    וכאשר תמקם את כולם יחד, הם הופכים לקירות האלו,
  • 9:06 - 9:11
    שיש בהן את המחוות והאישיות של סיימון פאוארס. אז הוא נעלם,
  • 9:11 - 9:14
    אבל הסביבה הפיזית כולה הופכת להיות אדם זה.
  • 9:14 - 9:17
    זה האופן שהוא בחר להציג את עצמו.
  • 9:17 - 9:24
    בגב הספרים יש גם לד בדחיסות גבוהה . כך שכל זה הוא תצוגה.
  • 9:24 - 9:28
    והנה הבריטון הגדול ג'יימס מדלנה כשהוא נכנס ל"מערכת".
  • 9:28 - 9:29
    זוהי הצגה מוקדמת.
  • 9:53 - 9:58
    הופעות הבכורה הן במונקו - זה בספטמבר 2009. אם במקרה אינכם יכולים להגיע,
  • 9:58 - 10:01
    רעיון אחר עם פרוייקט זה - הנה הברנש בונה את המורשת שלו
  • 10:01 - 10:05
    באופן מאד בלתי רגיל זה, באמצעות מוסיקה ובאמצעות הסביבה.
  • 10:05 - 10:09
    אבל אנחנו עובדי על כך שזה יהיה זמין הן באינטרנט והן במרחבים ציבוריים,
  • 10:09 - 10:13
    כאמצעי של כל אחד מאיתנו להשתמש במוסיקה ובדימויים מהחיים שלנו
  • 10:13 - 10:16
    כדי לבנות את המורשת שלנו או של מישהו שאנו אוהבים.
  • 10:16 - 10:19
    אז במקום להיות גראנד אופרה, אופרה זו תהפוך למשהו שאנחנו
  • 10:19 - 10:21
    חושבים עליו כעל אופרה אישית.
  • 10:21 - 10:23
    ואם אתה מתכון ליצור אופרה אישית, מה לגבי כלי נגינה אישי?
  • 10:23 - 10:26
    כל מה שהיצגתי לכם עד עכשיו – בין אם מדובר בהיפר-צ'לו עבור יו-יו מה
  • 10:26 - 10:31
    או צעצוע כרית-לחיצה לילד – הכלים נשארו זהים והם בעלי ערך
  • 10:31 - 10:34
    עבור רמה מסוימת של אדם: וירטואוז, ילד.
  • 10:34 - 10:37
    אבל מה אם אני יכול ליצור כלי שניתן להתאימו
  • 10:37 - 10:41
    לדרך שבה אני באופן אישי מתנהג לאופן שבו הידיים שלי עובדות,
  • 10:41 - 10:44
    למה שאני עושה במיומנות גדולה, אולי, למה שאני לא כל כך עושה במיומנות?
  • 10:44 - 10:49
    אני חושב שזה העתיד של הממשק, זה הוא העתיד של המוסיקה, העתיד של כלי הנגינה.
  • 10:49 - 10:52
    ואני רוצה כעת להזמין שני אנשים מאוד מיוחדים לבמה,
  • 10:52 - 10:58
    כך שאני יכול להדגים לכם איך כלים אישיים אלה עשויים להיות.
  • 10:58 - 11:03
    אז, מחיאות כפיים לסטודנט אדם בולאנז'ה, דוקטורנט
  • 11:03 - 11:10
    ממעבדת המדיה של MIT, ודן אלזי. דן,
  • 11:10 - 11:17
    הודות לטד ול "בומברדיה פלקסג'ט", דן נמצא כאן איתנו היום
  • 11:17 - 11:21
    הוא הגיע כל הדרך מטיוקסברי. הוא תושב בית החולים טיוקסברי.
  • 11:21 - 11:25
    זהו המקום הרחוק ביותר עד כה שהוא הגיע אליו מבית החולים טיוקסברי, אני יכול לומר לכם זאת,
  • 11:25 - 11:30
    כי יש לו מוטיבציה להיפגש איתכם היום ולהראות לכם את המוזיקה שלו .
  • 11:30 - 11:34
    לכן, קודם כל, דן, אתה רוצה לומר שלום לכולם ולספר לכולם מי אתה?
  • 11:39 - 11:47
    דן אלזי: שלום. שמי דן אלזי. אני בן 34, יש לי שיתוק מוחין.
  • 11:47 - 11:53
    תמיד אהבתי מוסיקה, ואני נרגש מכך שאני יכול לנצח
  • 11:53 - 11:55
    על המוזיקה שלי עם תוכנה חדשה זו.
  • 11:57 - 12:08
    טוד מחובר : ואנחנו באמת מתרגשים שאתה עמנו כאן, באמת דן. (מחיאות כפיים)
  • 12:08 - 12:11
    אז פגשנו את דן לפני כשלוש, שלוש וחצי שנים,
  • 12:11 - 12:16
    כאשר התחלנו לעבוד בטיוקסברי. כל מי שפגשנו שם היה נפלא,
  • 12:16 - 12:21
    ועשה מוסיקה נפלאה. דן מעולם לא יצר מוסיקה לפני כן, והתברר
  • 12:21 - 12:28
    שהוא היה באמת נפלא בזה. הוא מלחין מלידה.
  • 12:28 - 12:31
    הוא גם מאוד ביישן.
  • 12:31 - 12:35
    כך, שהתברר שהוא מלחין נפלא, ובמשך מספר השנים האחרונות
  • 12:35 - 12:38
    הוא משתף אתנו פעולה באופן קבוע. הוא יצר הרבה קטעים.
  • 12:38 - 12:41
    הוא עושה תקליטורים משלו. למעשה, הוא די ידוע באזור בוסטון-
  • 12:41 - 12:45
    הוא מדריך אנשים בבית החולים וילדים כיצד ליצור את המוסיקה שלהם.
  • 12:45 - 12:50
    ואני אתן לאדם לספר לכם. אז, אדם הוא סטודנט דוקטורנט ב- MIT, מומחה למוזיקה
  • 12:50 - 12:55
    טכנולוגיה ורפואה. ואדם ודן נהיו משתפי פעולה קרובים.
  • 12:55 - 12:59
    אדם עבד בתקופה האחרונה לא רק על האפשרות שדן
  • 12:59 - 13:02
    יוכל בקלות להלחין קטעים משלו,
  • 13:02 - 13:05
    אך גם כיצד הוא יוכל לבצע את הקטע באמצעות סוג זה של כלי אישי.
  • 13:05 - 13:07
    אז אתה רוצה לספר קצת באיזה אופן אתם פועלים?
  • 13:07 - 13:10
    אדם בולאנז'ה : כן. כך, טוד ואני נקלענו לדיון
  • 13:10 - 13:14
    בעקבות העבודה בטיוקסברי וזה היה בקשר לכך שדן הוא אדם בעל יכולת הבעה,
  • 13:14 - 13:19
    והוא אדם אינטליגנטי ויצירתי. ורואים זאת בפניו,
  • 13:19 - 13:22
    בנשימה שלו, זה בעיניו. איך ייתכן שהוא אינו יכול לבצע
  • 13:22 - 13:26
    אחד מקטעי המוסיקה שלו ? זוהי האחריות שלנו, וזה לא הגיוני.
  • 13:26 - 13:29
    אז התחלנו לפתח טכנולוגיה שתאפשר לו עם ניואנס,
  • 13:29 - 13:34
    עם דיוק, עם שליטה, ולמרות הנכות הפיזית שלו , לעשות זאת,
  • 13:34 - 13:37
    להיות מסוגל לבצע את היצירה המוזיקלית שלו.
  • 13:37 - 13:39
    כך, התהליך והטכנולוגיה --
  • 13:39 - 13:42
    ביסודו של דבר, תחילה היינו צריכים פתרון הנדסי. אז, אתם יודעים,
  • 13:42 - 13:45
    יש לנו מצלמת FireWire, שהסתכלה על מצביע אינפרא-אדום.
  • 13:45 - 13:49
    הלכנו עם סוג של מטפורת מחווה שבה דן השתמש כבר
  • 13:49 - 13:53
    עם בקר הדיבור שלו.
  • 13:53 - 13:56
    וזה היה למעשה החלק הפחות מעניין של העבודה, אתם יודעים,
  • 13:56 - 13:59
    תהליך העיצוב. היינו צריכים קלט; נזקקנו למעקב רציף;
  • 13:59 - 14:02
    בתוכנה, אנו רואים את סוגי הצורות שהוא מבצע.
  • 14:02 - 14:06
    אך, לאחר מכן היה ההיבט המעניין באמת של העבודה, בעקבות החלק ההנדסי,
  • 14:06 - 14:09
    היכן, שביסודו של דבר, אנו מקדדים מעבר לכתפו של דן בבית החולים
  • 14:09 - 14:12
    באופן מקיף כדי להבין, אתם יודעים, כיצד דן ינוע?
  • 14:12 - 14:14
    מה שימושי עבורו כתנועה הבעתית?
  • 14:14 - 14:17
    אתה יודע, מה מטאפורת הביצוע שלו?
  • 14:17 - 14:19
    איזה סוגים של דברים לדעתו
  • 14:19 - 14:21
    חשובים כדי לפקח וכדי להעביר בקטע של מוסיקה?
  • 14:21 - 14:25
    כך שכל התאמות ההגדרות, והטכנולוגיה
  • 14:25 - 14:28
    נפרשו בנקודה זו כך שיתאימו בדיוק לדן.
  • 14:28 - 14:34
    ואתם יודעים, אני חושב שזו הסטת פרספקטיבה. זה לא שהטכנולוגיות שלנו -
  • 14:34 - 14:38
    הן מספקות גישה, הן מאפשרות לנו ליצור קטעים של עבודה יצירתית.
  • 14:38 - 14:41
    אבל מה לגבי המבע? מה לגבי הרגע שבו האמן מוסר
  • 14:41 - 14:45
    חלק זה של העבודה? אתם יודעים, האם הטכנולוגיות שלנו מאפשרות לנו לבטא?
  • 14:45 - 14:49
    האם הן מספקות לנו את המבנה הנחוץ כדי לעשות את זה? ואתם יודעים, זוהי מערכת יחסים אישית
  • 14:49 - 14:53
    לביטוי שחסר בתחום הטכנולוגי. אז, אתם יודעים,
  • 14:53 - 14:56
    עם דן, היינו צריכים תהליך עיצוב חדש, תהליך הנדסי חדש
  • 14:56 - 15:01
    כדי לגלות איכשהו את התנועה והנתיב שלו לביטוי שמאפשר לו את הביצוע.
  • 15:01 - 15:03
    אז זה מה שאנחנו נעשה היום.
  • 15:03 - 15:05
    ט.מ: אז בואו ונעשה את זה. כך, דן, ברצונך לספר לכולם
  • 15:05 - 15:07
    מה אתה עומד לנגן כעת?
  • 15:13 - 15:15
    ד.ה: זהו "שיר הנשר שלי."
  • 15:17 - 15:20
    ט.מ: אם כן, דן עומד לנגן קטע שלו, שנקרא "שיר הנשר שלי".
  • 15:20 - 15:22
    למעשה, זהו דף התווים של הקטע של דן,
  • 15:22 - 15:25
    חובר לחלוטין על-ידי דן בהיפרסקור.
  • 15:25 - 15:30
    כך הוא יכול להשתמש בגשש האינפרא-אדום שלו כדי לעבור ישירות להיפרסקור.
  • 15:30 - 15:33
    הוא מהיר מאוד בכך, גם, מהר יותר ממני, למעשה.
  • 15:33 - 15:35
    (צחוק)
  • 15:37 - 15:39
    TM: הוא באמת גם צנוע.
  • 15:40 - 15:46
    כך הוא יכול ללכת להיפרסקור. אתה מתחיל ביצירת מלודיות, ומקצבים.
  • 15:46 - 15:48
    הוא יכול למקם את אלה בדיוק היכן שהוא רוצה.
  • 15:48 - 15:51
    כל אחד מקבל צבע. הוא חוזר לתוך חלון הקומפוזיציה,
  • 15:51 - 15:56
    מצייר את הקווים, ממקם הכל באופן שהוא רוצה. מסתכל בהיפרסקור.
  • 15:56 - 15:59
    באפשרותכם לראות זאת גם, ניתן לראות היכן נמצאים הקטעים,
  • 15:59 - 16:04
    משהו עשוי להמשיך לזמן מה, להשתנות, להיעשות ממש מטורף ולאחר מכן להסתיים
  • 16:04 - 16:07
    עם הביג-בנג בסוף.
  • 16:07 - 16:10
    אז זו הדרך שהוא יצר את הקטע שלו, וכמו שאדם אומר,
  • 16:10 - 16:17
    לאחר מכן גילינו את הדרך הטובה ביותר לאפשר לו לבצע את הקטע שלו.
  • 16:17 - 16:20
    זה עומד להיראות על ידי מצלמה זו , שתנתח את תנועותיו,
  • 16:20 - 16:24
    זה יאפשר לדן להציג כפי שהוא רוצה את ההיבטים השונים של המוזיקה שלו.
  • 16:24 - 16:27
    ואתם גם עומדים לראות זאת באופן חזותי על המסך.
  • 16:27 - 16:33
    ביקשנו מאחד התלמידים שלנו לבדוק מה המצלמה מודדת.
  • 16:33 - 16:36
    אך במקום לעשות זאת באופן מאד מילולי , להראות לכם בדיוק
  • 16:36 - 16:41
    את המעקב של המצלמה, הפכנו זאת לתרשים גרפי שמציג בפניכם את
  • 16:41 - 16:45
    התנועה הבסיסית, ומראה את הדרך שהיא נחקרת.
  • 16:45 - 16:49
    אני חושב שזה מסביר כיצד אנו בוחרים תנועה ממה
  • 16:49 - 16:53
    שדן עושה, אך לדעתי זה גם יראה לכם, אם אתם מסתכלים על תנועה זו,
  • 16:53 - 17:00
    שכאשר דן יוצר מוסיקה, תנועותיו הן תכליתיות מאוד, מדויקות מאוד,
  • 17:00 - 17:03
    ממושמעות מאוד והן גם יפות מאוד.
  • 17:03 - 17:08
    כך, שכששומעים קטע זה, כמו שאמרתי קודם, הדבר החשוב ביותר הוא
  • 17:08 - 17:11
    שהמוסיקה נפלאה, וזה יראה לכם מי הוא דן.
  • 17:11 - 17:13
    אם כן, אנחנו מוכנים אדם ?
  • 17:13 - 17:15
    א.ב.: כן.
  • 17:15 - 17:19
    ט.מ.: טוב, עכשיו דן ישמיע את הקטע שלו "שיר הנשר שלי" בשבילכם.
  • 19:43 - 20:07
    (מחיאות כפיים)
  • 20:07 - 20:09
    ט.מ.: בראבו.
  • 20:09 - 20:18
    (מחיאות כפיים)
Title:
טוד מחובר ודן אלזי מנגנים מוסיקה חדשה
Speaker:
Tod Machover + Dan Ellsey
Description:

טד מחובר ממעבדת המדיה של MIT מקדיש את זמנו להרחבת הבעת המוסיקה עבור כולם, מוירטואוזים עד לחובבנים, ובאופנים שונים ביותר, מאופרה ועד למשחקי וידאו. הוא והמלחין דן אלזי שופכים אור על מה שיקרה הלאה.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
20:18

Hebrew subtitles

Revisions