< Return to Video

מערכת הפליטים שלנו כושלת. הנה דרך לתקן אותה

  • 0:01 - 0:04
    ישנם זמנים שאני מרגיש
    באמת דיי מבוייש
  • 0:04 - 0:06
    להיות אירופאי.
  • 0:06 - 0:08
    בשנה האחרונה,
  • 0:08 - 0:13
    מעל מליון אנשים הגיעו לאירופה
    זקוקים לעזרתנו,
  • 0:13 - 0:16
    ותגובתנו הייתה,
    לאמיתו של דבר, דיי פתטית.
  • 0:17 - 0:19
    יש כל כך הרבה סתירות.
  • 0:20 - 0:23
    אנחנו אבלים על מותו הטרגי
  • 0:23 - 0:25
    של אילאן קורדי בן השנתיים,
  • 0:26 - 0:30
    ולמרות זאת, מאז,
    יותר מ-200 ילדים
  • 0:30 - 0:32
    לאחר מכן טבעו בים התיכון.
  • 0:34 - 0:35
    יש לנו הסכמים בינלאומיים
  • 0:35 - 0:39
    שמכירים בכך שפליטים הם
    אחריות משותפת,
  • 0:39 - 0:42
    ובכל זאת אנחנו מקבלים שלבנון הקטנה
  • 0:42 - 0:45
    מארחת יותר סורים
    מאשר כל אירופה יחדיו.
  • 0:46 - 0:50
    אנחנו מקוננים על קיומם של
    סוחרים בבני אדם,
  • 0:50 - 0:54
    ולמרות זאת אנו יוצרים זאת כנתיב
    האפשרי היחידי
  • 0:54 - 0:56
    למחפשי מקלט באירופה.
  • 0:57 - 0:59
    יש לנו מחסור בעובדים,
  • 0:59 - 1:04
    ובכל זאת אנחנו מונעים מאנשים שמתאימים
    לצרכים הכלכליים והדמוגרפים שלנו
  • 1:04 - 1:06
    מלהגיע לאירופה.
  • 1:07 - 1:13
    אנחנו טוענים שערכינו הליברלים
    הפוכים לאסלם הפונדמנטליסטי,
  • 1:13 - 1:14
    ובכל זאת --
  • 1:16 - 1:18
    יש לנו מדיניות מדכאת
  • 1:18 - 1:21
    שעוצרת ילדים מחפשי מקלט,
  • 1:21 - 1:24
    שמפרידה ילדים ממשפחותיהם
  • 1:25 - 1:28
    ולוקחת רכוש מפליטים.
  • 1:29 - 1:30
    מה אנחנו עושים?
  • 1:31 - 1:33
    איך המצב הגיע לידי כך,
  • 1:33 - 1:38
    שאימצנו תגובה כה לא אנושית
    למשבר הומניטרי?
  • 1:39 - 1:42
    אני לא מאמין שזה בגלל שלאנשים לא אכפת,
  • 1:42 - 1:45
    או לפחות אני לא רוצה להאמין
    שזה בגלל שלאנשים לא אכפת.
  • 1:45 - 1:49
    אני מאמין שזה בגלל שלפוליטיקאים
    שלנו חסר חזון,
  • 1:49 - 1:52
    חזון לאיך להתאים מערכת פליטים בינלאומית
  • 1:52 - 1:55
    שנוצרה לפני 50 שנה
  • 1:55 - 1:57
    לעולם גלובלי ומשתנה.
  • 1:58 - 2:00
    ולכן מה שאני רוצה לעשות
    זה לקחת צעד אחורה
  • 2:00 - 2:04
    ולשאול שתי שאלות בסיסיות,
  • 2:04 - 2:06
    שתי השאלות שכולנו צריכים לשאול.
  • 2:06 - 2:10
    ראשית, למה המערכת הנוכחית לא עובדת?
  • 2:10 - 2:13
    ושנית, מה אנו יכולים לעשות
    כדי לתקן אותה?
  • 2:15 - 2:17
    מערכת הפליטים הנוכחית
  • 2:17 - 2:21
    נוצרה בעקבות מלחמת העולם השנייה
    על ידי החבר'ה האלו.
  • 2:22 - 2:25
    המטרה הבסיסית שלה היא לוודא
  • 2:25 - 2:29
    שכשמדינה נכשלת או גרוע מכך,
    פונה נגד אנשיה,
  • 2:29 - 2:31
    לאנשים יהיה לאן ללכת,
  • 2:31 - 2:35
    לחיות בכבוד ובביטחון
    עד שיוכלו לשוב הביתה.
  • 2:35 - 2:40
    היא נוצרה במיוחד עבור סיטואציות
    כמו המצב שנוצר בסוריה כיום.
  • 2:41 - 2:46
    באמצעות אמנה בינלאומי
    חתומה על ידי 147 ממשלות,
  • 2:46 - 2:49
    אמנת מצב הפליטים מ-1951
  • 2:49 - 2:52
    וארגונים בינלאומיים, UNHCR
    (ארגון הפליטים של האו"ם),
  • 2:52 - 2:57
    מדינות התחייבו הדדית
    לקבל אנשים לטריטוריה שלהן
  • 2:57 - 2:59
    שבורחים מקונפליקטים ורדיפה.
  • 3:00 - 3:02
    אבל היום, המערכת הזו כושלת.
  • 3:03 - 3:06
    בתאוריה, לפליטים יש זכות
    לחפש מקלט.
  • 3:07 - 3:11
    אך בפרקטיקה, מדיניות המהגרים שלנו
    חוסמת את הדרך שלהם למקלט.
  • 3:11 - 3:16
    בתיאוריה, לפליטים יש זכות
    לשביל לשילוב,
  • 3:16 - 3:18
    או לחזור למדינה ממנה באו.
  • 3:18 - 3:22
    אבל בפרקטיקה, הם נתקעים
    במצב ביניים כמעט אינסופי.
  • 3:22 - 3:25
    בתיאוריה, פליטים הם אחריות
    גלובלית משותפת.
  • 3:26 - 3:30
    בפרקטיקה, המשמעות הגאוגרפית
    היא שמדינות בקרבת הקונפליקט
  • 3:30 - 3:34
    לוקחות את הכמות המשמעותית ביותר
    של פליטי העולם.
  • 3:35 - 3:37
    המערכת אינה שבורה
    בגלל שהחוקים לא נכונים.
  • 3:37 - 3:41
    היא שאנחנו לא מיישמים אותם
    בהתאמה לעולם משתנה,
  • 3:42 - 3:44
    וזה מה שאנחנו צריכים לשקול.
  • 3:44 - 3:49
    אז אני רוצה להסביר לכם קצת
    על איך המערכת הנוכחית פועלת.
  • 3:49 - 3:51
    איך משטר הפליטים באמת פועל?
  • 3:52 - 3:54
    אבל לא מגישה מוסדית
    של מלמעלה-למטה,
  • 3:54 - 3:58
    לעומת זאת מזווית ראיה
    של פליט.
  • 3:58 - 4:01
    אז דמיינו אישה סורית.
  • 4:01 - 4:02
    בואו נקרא לה אמירה.
  • 4:03 - 4:07
    ובשבילי אמירה מייצגת
    הרבה אנשים שפגשתי באזור.
  • 4:08 - 4:11
    אמירה, כמו 25 אחוזים
    מפליטי העולם,
  • 4:11 - 4:12
    היא אישה עם ילדים,
  • 4:13 - 4:16
    והיא לא יכולה ללכת הביתה
    כי היא באה מהעיר הזו
  • 4:16 - 4:18
    מה שאתם רואים לפניכם, חומס,
  • 4:18 - 4:21
    בעבר עיר יפיפייה והיסטורית
  • 4:21 - 4:22
    כעת תחת הריסות.
  • 4:22 - 4:24
    אז אמירה לא יכולה לשוב לשם.
  • 4:25 - 4:29
    אבל לאמירה גם אין תקווה להתיישב
    במדינה שלישית,
  • 4:29 - 4:31
    בגלל שזה כרטיס לוטו
  • 4:31 - 4:34
    שזמין לפחות מאחד אחוז מאוכלוסיית
    הפליטים העולמית.
  • 4:35 - 4:37
    אז אמירה ומשפחתה
  • 4:37 - 4:39
    עומדים בפני בחירה כמעט לא אפשרית.
  • 4:39 - 4:42
    יש להם שלוש אפשרויות בסיסיות.
  • 4:43 - 4:48
    הראשונה היא שאמירה יכולה לקחת
    את המשפחה שלה למחנה.
  • 4:49 - 4:51
    במחנה הזה היא אולי תקבל סיוע,
  • 4:51 - 4:55
    אך יש מעט מאוד אפשרויות
    לאמירה ולמשפחתה.
  • 4:55 - 4:58
    מחנות נמצאים באזורים עגומים וצחיחים,
  • 4:58 - 4:59
    לעתים קרובות במדבר.
  • 5:00 - 5:03
    במחנה צאטארי בירדן,
  • 5:03 - 5:07
    בלילה אתה יכול לשמוע את ההפגזות
    בקרבת הגבול עם סוריה.
  • 5:09 - 5:11
    יש פעילות כלכלית מוגבלת.
  • 5:11 - 5:13
    חינוך לעתים קרובות ברמה נמוכה.
  • 5:14 - 5:15
    וסביב העולם,
  • 5:15 - 5:18
    כ-80 אחוזים מהפליטים שבמחנות
  • 5:18 - 5:21
    חייבים להישאר לפחות חמש שנים.
  • 5:21 - 5:23
    זה קיום אומלל,
  • 5:23 - 5:25
    ולכן כנראה, במציאות,
  • 5:25 - 5:28
    רק תשעה אחוזים מהסורים
    בוחרים באופציה הזו.
  • 5:29 - 5:33
    לחלופין, אמירה יכולה ללכת לאזור עירוני
  • 5:33 - 5:36
    במדינה שכנה כמו עמאן או ביירות.
  • 5:37 - 5:41
    זו אופציה שכ-75 אחוזים
    מהפליטים הסורים בוחים.
  • 5:42 - 5:45
    אבל שם, יש קושי אדיר גם כן.
  • 5:46 - 5:50
    לפליטים באזורים עירוניים כאלה
    לרוב אין זכות לעבוד.
  • 5:50 - 5:53
    לרוב אין להם גישה משמעותית לעזרה.
  • 5:53 - 5:57
    ולכן כאשר אמירה ומשפחתה
    ניצלו את חסכונותיהם הבסיסיים,
  • 5:57 - 6:01
    הם נשארים עם מעט מאוד
    וצפויים להתמודד עם עוני עירוני.
  • 6:02 - 6:04
    אז יש אלטרנטיבה שלישית,
  • 6:05 - 6:09
    וזו אחת שמספר גדל של סורים
    בוחר בה.
  • 6:10 - 6:14
    אמירה יכולה לחפש תקווה למשפחתה
  • 6:14 - 6:18
    על ידי סיכון חייהם במסע מסוכן
  • 6:18 - 6:19
    לארץ אחרת,
  • 6:19 - 6:23
    וזה מה שאנחנו רואים באירופה היום.
  • 6:23 - 6:29
    מסביב לעולם, אנחנו מציגים לפליטים
    בחירה כמעט בלתי אפשרית
  • 6:29 - 6:31
    בין שלוש אופציות:
  • 6:31 - 6:35
    מחנה, דלות עירונית ומסעות מסוכנים.
  • 6:36 - 6:40
    עבור הפליטים, הבחירה הזו
    היא משטר הפליטים כיום.
  • 6:41 - 6:42
    אבל אני חושב שזו בחירה מוטעית.
  • 6:43 - 6:45
    אני חושב שאנחנו יכולים לשקול שנית
    את הבחירה הזו.
  • 6:45 - 6:49
    הסיבה שאנחנו מגבילים את הבחירות הללו
  • 6:50 - 6:53
    היא בגלל שאנחנו חושבים
  • 6:53 - 6:57
    שאלו האופציות היחידות
    הקיימות עבור פליטים,
  • 6:57 - 6:59
    והן לא.
  • 6:59 - 7:03
    פוליטיקאים ממסגרים את הנושא
    כמשחק סכום אפס,
  • 7:03 - 7:07
    אם אנחנו מטיבים עם הפליטים,
    אנחנו מטילים עלויות על האזרחים.
  • 7:07 - 7:09
    יש לנו הנחה קולקטיבית
  • 7:09 - 7:12
    שהפליטים מהווים עלות בלתי נמנעת
    או עול על החברה.
  • 7:12 - 7:14
    אבל הם לא חייבים להיות.
    הם יכולים לתרום.
  • 7:15 - 7:16
    ולכן מה שאני רוצה לטעון
  • 7:16 - 7:19
    זה שישנן דרכים שדרכן ניתן להרחיב
    את האופציות
  • 7:19 - 7:21
    ועדיין לגרום לכולם להרוויח:
  • 7:21 - 7:23
    המדינות המארחות והקהילות,
  • 7:23 - 7:27
    החברה שלנו והפליטים עצמם.
  • 7:27 - 7:29
    ואני רוצה להציע ארבע דרכים
  • 7:29 - 7:33
    כיצד ניתן לשנות את הפרדיגמה
    כיצד אנחנו חושבים על הפליטים.
  • 7:34 - 7:36
    לכל ארבעת הדרכים יש דבר אחד במשותף:
  • 7:36 - 7:40
    כולן דרכים בהן ניתן
    לקחת את יתרונות הגלובליזציה,
  • 7:40 - 7:42
    ניידות ושווקים,
  • 7:42 - 7:46
    ולעדכן את הדרך
    בה אנחנו חושבים על סוגיית הפליטים.
  • 7:46 - 7:48
    הראשון שאני רוצה לחשוב עליו
  • 7:48 - 7:50
    הוא הרעיון של סביבה מאפשרת,
  • 7:51 - 7:54
    וזה מתחיל מהבנה בסיסית
  • 7:54 - 7:56
    שפליטים הם בני אדם כמו כל אחד אחר,
  • 7:56 - 7:59
    אבל הם רק בסיטואציה קיצונית.
  • 7:59 - 8:01
    יחד עם עמיתיי באוקספורד,
  • 8:01 - 8:04
    יצאנו לפרויקט מחקר באוגנדה
  • 8:04 - 8:07
    לצפות בחיים הכלכליים של הפליטים.
  • 8:08 - 8:12
    אנחנו בוחרים באוגנדה לא בגלל שהיא
    מייצגת את כל המדינות המארחות.
  • 8:12 - 8:13
    היא לא. היא יוצאת מן הכלל.
  • 8:14 - 8:16
    בניגוד לשאר המדינות סביב העלום,
  • 8:16 - 8:18
    מה שאוגנדה עשתה
  • 8:18 - 8:20
    היא נותנת לפליטים הזדמנויות כלכליות.
  • 8:20 - 8:24
    היא מאפשרת להם את הזכות לעבוד.
    היא מאפשרת להם את חופש התנועה.
  • 8:24 - 8:27
    והתוצאות של זה יוצאות מן הכלל
  • 8:27 - 8:30
    גם לפליטים וגם לקהילה המארחת.
  • 8:30 - 8:32
    בעיר הבירה, קמפלה,
  • 8:32 - 8:38
    מצאנו ש-21 אחוזים מהפליטים
    בעלים של עסקים שמעסיקים אנשים אחרים,
  • 8:38 - 8:40
    ו-40% מעובדים אלו
  • 8:40 - 8:42
    הם בני לאום של המדינה המארחת.
  • 8:42 - 8:45
    במילים אחרות, פליטים מייצרים עבודות
  • 8:45 - 8:47
    לאזרחים של המדינה המארחת.
  • 8:48 - 8:51
    אפילו במחנות,
    מצאנו דוגמאות יוצאות דופן
  • 8:51 - 8:55
    של יזמות עסקית פורחת ופועלת.
  • 8:56 - 8:59
    לדוגמה, בהתיישבות שנקראת נקיבלה,
  • 8:59 - 9:02
    מצאנו דוגמאות של פליטים מקונגו
  • 9:02 - 9:05
    מפעילים עסקי החלפת מוזיקה דיגיטלית.
  • 9:05 - 9:08
    מצאנו רואנדי שמפעיל עסק
  • 9:09 - 9:11
    שמאפשר לצעירים לשחק
    במשחקי מחשב
  • 9:11 - 9:15
    בקונסולות משחקים ממוחזרות
    וטלוויזיות ממוחזרות.
  • 9:16 - 9:19
    נגד כל הסיכויים של מגבלות קיצוניות,
  • 9:19 - 9:21
    פליטים הם יוזמים,
  • 9:21 - 9:25
    והאדון שאתם רואים לפניכם
    הוא בחור קונגואי שנקרא דמו-קיי.
  • 9:25 - 9:29
    דמו-קיי הגיע להתיישבות עם מעט מאוד,
  • 9:29 - 9:31
    אבל הוא רצה להיות יוצר סרטים.
  • 9:31 - 9:35
    אז עם חברים וקולגות,
    הוא התחיל תחנת רדיו מקומית,
  • 9:35 - 9:37
    הוא שכר מצלמת וידאו,
  • 9:37 - 9:38
    ועתה הוא יוצר סרטים.
  • 9:38 - 9:40
    הוא יצר שני סרטים דקומנטריים
  • 9:40 - 9:42
    עם ובשביל הצוות שלנו,
  • 9:42 - 9:46
    והוא יוצר עסק מצליח עם מעט מאוד.
  • 9:47 - 9:49
    דוגמאות מסוג זה
  • 9:49 - 9:51
    צריכות להנחות את התגובה
    שלנו לפליטים.
  • 9:51 - 9:53
    במקום לראות פליטים
  • 9:53 - 9:56
    כתלויים בהכרח בסיוע הומניטרי,
  • 9:56 - 9:59
    אנחנו צריכים לספק להם
    הזדמנויות לפריחה אנושית.
  • 10:00 - 10:04
    נכון, בגדים, שמיכות, מקלט, מזון
  • 10:04 - 10:07
    כולם דברים חשובים מאוד
    בשלב החירום,
  • 10:07 - 10:10
    אבל אנחנו צריכים גם להסתכל
    מעבר לכך.
  • 10:10 - 10:15
    אנחנו צריכים לספק הזדמנויות
    לחיבור, לחשמל,
  • 10:15 - 10:17
    חינוך, הזכות לעבודה,
  • 10:17 - 10:19
    גישה להון ובנקאות.
  • 10:20 - 10:22
    כל הדרכים שאנו לוקחים
    כמובנים מאליהם
  • 10:22 - 10:24
    שאנו מחוברים
    בכלכלה הגלובלית
  • 10:24 - 10:26
    יכולים וצריכים להיות מסופקים לפליטים.
  • 10:27 - 10:31
    הרעיון השני שאני רוצה
    לדון הוא אזורים כלכליים.
  • 10:31 - 10:34
    לצערנו, לא כל מדינה
    מארחת בעולם
  • 10:34 - 10:36
    לוקחת את הגישה שאוגנדה לקחה.
  • 10:36 - 10:40
    רוב המדינות המארחות לא
    פותחות את הכלכלה לפליטים
  • 10:40 - 10:41
    באותה הדרך.
  • 10:41 - 10:46
    אבל עדיין יש אופציות
    אלטרנטיביות פרגמטיות שניתן לבצע.
  • 10:47 - 10:50
    באפריל האחרון, טיילתי לירדן
    עם הקולגה שלי,
  • 10:50 - 10:52
    פאול קוליאר כלכלן הפיתוח,
  • 10:52 - 10:55
    וביצענו סיעור מוחות
    על רעיון כשהיינו שם
  • 10:55 - 10:58
    עם הקהילה הבינלאומית והממשלה,
  • 10:58 - 11:00
    רעיון להביא עבודות לסורים
  • 11:00 - 11:04
    תוך תמיכה באסטרטגית הפיתוח
    הלאומית של ירדן.
  • 11:04 - 11:07
    הרעיון הוא לאזור כלכלי,
  • 11:07 - 11:11
    אחד שבו ניתן לשלב תעסוקה עבור פליטים
  • 11:11 - 11:14
    לצד התעסוקה של ירדנים מקומיים.
  • 11:15 - 11:18
    ורק 15 דקות ממחנה
    הפליטים זאטארי,
  • 11:18 - 11:20
    ביתם של 83,000 פליטים,
  • 11:20 - 11:22
    קיים אזור כלכלי
  • 11:22 - 11:25
    שנקרא אזור הפיתוח על שם
    המלך חוסיין בן טלל.
  • 11:26 - 11:29
    הממשלה הוציאה
    מעל מאה מיליון דולרים
  • 11:29 - 11:33
    לחבר אותו לרשת החשמל,
    לחבר אותו לרשת הכבישים,
  • 11:33 - 11:34
    אבל חסרים לו שני דברים:
  • 11:34 - 11:37
    גישה לעבודה והשקעה פנימית.
  • 11:37 - 11:40
    אז מה אם פליטים
    יכלו לעבוד שם
  • 11:40 - 11:42
    במקום להיות תקועים במחנות,
  • 11:42 - 11:46
    להיות מסוגלים לתמוך במשפחותיהם
    ולפתח כישורים דרך הכשרה מקצועית
  • 11:46 - 11:47
    לפני שהם חוזרים לסוריה?
  • 11:48 - 11:50
    אנחנו מזהים שזה יכול
    להיטיב עם ירדן,
  • 11:50 - 11:53
    שאסטרטגית הפיתוח שלה דורשת קפיצה
  • 11:53 - 11:56
    ממדינה עם הכנסה ממוצעת לייצור.
  • 11:56 - 11:59
    היא יכולה לסייע לפליטים,
    אבל היא גם יכולה לתרום
  • 12:00 - 12:02
    לבנייה של סוריה בסיום הקונפליקט
  • 12:02 - 12:05
    בהבנה שאנחנו צריכים לסייע לפליטים
  • 12:05 - 12:08
    כמקורות הטובים ביותר
    כדי לבנות מחדש את סוריה.
  • 12:09 - 12:12
    פרסמנו את הרעיון בכתב העת "יחסי חוץ".
  • 12:12 - 12:14
    המלך עבדאללה אימץ את הרעיון.
  • 12:14 - 12:17
    הוכרז בוועידת לונדון סוריה לפני שבועיים,
  • 12:17 - 12:20
    ופיילוט יחל בקיץ הזה.
  • 12:20 - 12:24
    (מחיאות כפיים)
  • 12:25 - 12:28
    הרעיון השלישי שאני רוצה להציג לכם
  • 12:28 - 12:31
    הוא התאמה מועדפת בין מדינות לפליטים
  • 12:31 - 12:35
    להוביל את סוגי התוצאה המאושרת
    שרואים בסלפי הזה
  • 12:35 - 12:38
    שמציג את אנגלה מרקל ופליט סורי.
  • 12:38 - 12:42
    מה שאנחנו עושים לעיתים רחוקות זה לשאול
    פליטים מה הם רוצים, לאן הם רוצים להגיע,
  • 12:43 - 12:45
    אבל אני אטען שאנחנו כן יכולים לעשות זאת
  • 12:45 - 12:47
    ועדיין יכולים לוודא שמצב כולם יטיב.
  • 12:48 - 12:52
    הכלכלן אלוין רות' פיתח את הרעיון
    של כלכלות תואמות,
  • 12:52 - 12:57
    דרך שבה דרוג העדפות של
    הקבוצות מעצבת התאמה סופית.
  • 12:58 - 13:01
    הקולגות שלי וויל ג'ונס
    ואלכס טייטלבאום
  • 13:01 - 13:05
    חקרו את הדרכים שבם אפשר
    ליישם את הרעיון הזה פליטים.
  • 13:05 - 13:08
    לבקש מפליטים לדרג את ההעדפות
    שלהם לגבי יעדים,
  • 13:09 - 13:12
    אבל גם להרשות למדינות
    לדרג את סוג הפליטים שהן רוצות
  • 13:12 - 13:15
    על פי קריטריוני כישורים או שפה
  • 13:15 - 13:17
    ולאפשר התאמה בין אלו.
  • 13:17 - 13:19
    עכשיו, כמובן שצריך לבנות מכסות
  • 13:19 - 13:22
    על דברים כמו גיוון ופגיעות,
  • 13:22 - 13:26
    אבל זו דרך להגביר את האפשרות להתאמה.
  • 13:26 - 13:28
    רעיון ההתאמה היה בשימוש מוצלח
  • 13:28 - 13:33
    להתאים, לדוגמא,
    תלמידים עם מקומות אוניברסיטאיים,
  • 13:34 - 13:36
    להתאים תורמי כליות עם חולים,
  • 13:36 - 13:40
    והוא מדגים את סוג האלגוריתם
    שקיים באתרי היכרויות.
  • 13:40 - 13:43
    אז למה לא ליישם את זה להעניק לפליטים
    בחירה גדולה יותר?
  • 13:43 - 13:45
    זה יכול לשמש גם ברמה הלאומית,
  • 13:45 - 13:47
    שם אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפנינו
  • 13:47 - 13:51
    היא לשכנע קהילות מקומיות
    לקבל פליטים.
  • 13:51 - 13:54
    וכרגע, במדינה שלי, לדוגמה,
  • 13:54 - 13:58
    אנחנו לעתים שולחים מהנדסים
    לאזורים כפריים וחקלאים לערים,
  • 13:58 - 14:00
    מה שלא הגיוני בכלל.
  • 14:00 - 14:04
    אז התאמת שווקים מציעה דרך פוטנציאלית
    להביא את ההעדפות הללו יחד
  • 14:04 - 14:08
    ולהקשיב לצרכים ולדרישות
    של האוכלוסיות שמארחות
  • 14:08 - 14:10
    ולפליטים עצמם.
  • 14:11 - 14:15
    הרעיון הרביעי שאני רוצה להביא
    הוא ויזות הומניטריות.
  • 14:15 - 14:18
    הרבה מהטרגדיה והכאוס
    שאנחנו רואים באירופה
  • 14:18 - 14:20
    יכל להימנע.
  • 14:20 - 14:24
    זה נראה כסתירה בסיסית
    במדיניות הפליטים האירופאית.
  • 14:25 - 14:26
    שהיא כדלקמן:
  • 14:26 - 14:28
    כדי לחפש מקלט באירופה,
  • 14:28 - 14:33
    אתה צריך להגיע ספונטנית
    תוך מסע בדרכים מסוכנות
  • 14:33 - 14:35
    שתיארתי.
  • 14:36 - 14:40
    אבל למה הדרכים האלו נחוצות
    בעידן של תחבורה אווירית זולה
  • 14:40 - 14:43
    ויכולות קונסולריות מודרניות?
  • 14:43 - 14:45
    מסעות אלו לחלוטין אינן נדרשים.
  • 14:45 - 14:49
    ובשנה שעברה, הם הובילו למותם
    של מעל 3,000 אנשים
  • 14:49 - 14:52
    בגבולות אירופה ובתוך הטריטוריה האירופאית.
  • 14:53 - 14:55
    אם פשוט היו מאפשרים לפליטים
  • 14:55 - 14:58
    לנוע ישירות ולחפש מקלט באירופה,
  • 14:58 - 14:59
    היינו נמנעים מזה,
  • 14:59 - 15:01
    ויש דרך לעשות זאת
  • 15:01 - 15:03
    דרך משהו שנקרא ויזה הומניטרית,
  • 15:03 - 15:07
    שמאפשרת לאנשים לקבל ויזה בשגרירות
  • 15:07 - 15:09
    או קונסולה במדינה שכנה
  • 15:09 - 15:11
    ואז פשוט לשלם את הדרך שלהם
  • 15:11 - 15:13
    דרך מעבורת או טיסה לאירופה.
  • 15:14 - 15:16
    זה עולה בערך אלף יורו
  • 15:16 - 15:19
    לקחת מבריח מטורקיה
    לאיי יוון.
  • 15:19 - 15:25
    וזה עולה 200 יורו לקחת מטוס
    מבודרום לפרנקפורט.
  • 15:25 - 15:29
    אם נאפשר לפליטים לעשות זאת,
    יהיו לכך יתרונות משמעותיים.
  • 15:29 - 15:30
    זה יציל חיים,
  • 15:31 - 15:35
    זה יחתור תחת כל השוק של המבריחים,
  • 15:35 - 15:38
    וזה יסיר את הכאוס
    שאנחנו רואים בחזית באירופה
  • 15:38 - 15:40
    באזורים כמו איי יוון.
  • 15:40 - 15:44
    הפוליטיקה מונעת מאיתנו לעשות זאת
    במקום פתרון רציונאלי.
  • 15:45 - 15:47
    וזהו רעיון שיושם.
  • 15:47 - 15:50
    ברזיל אימצה גישה חלוצית
  • 15:50 - 15:54
    כאשר יותר מ 2000 סורים
    קיבלו ויזות הומניטריות,
  • 15:54 - 15:59
    נכנסו לברזיל, וקיבלו סטטוס של
    פליטים בהגיעם לברזיל.
  • 15:59 - 16:02
    ובתכנית הזו, כל סורי שעבר זאת
  • 16:02 - 16:06
    קיבל מעמד של פליט והוכר כפליט אמיתי.
  • 16:06 - 16:08
    יש תקדים היסטורי לכך גם כן.
  • 16:09 - 16:12
    בין 1922 ו-1942,
  • 16:12 - 16:16
    דרכוני ננסן שימשו כמסמך מסע
  • 16:16 - 16:22
    שאפשר ל-450,000 אשורים,
    תורכים וצ'צנים
  • 16:22 - 16:23
    לנוע לרוחב אירופה
  • 16:23 - 16:26
    ולטעון מעמד פליטים במקומות אחרים באירופה.
  • 16:27 - 16:29
    ומשרד הפליטים הבינלאומי של ננסן
  • 16:29 - 16:31
    קיבל פרס נובל לשלום
  • 16:31 - 16:34
    כהכרה לכך שזו אסטרטגיה ישימה.
  • 16:35 - 16:38
    אז כל ארבעת הרעיונות הללו שהצגתי לכם
  • 16:38 - 16:42
    הן דרכים שאנו יכולים להרחיב
    את האפשרויות של אמירה.
  • 16:42 - 16:45
    ישנם דרכים בהם אנחנו יכולים לאפשר
    בחירה גדולה יותר לפליטים
  • 16:45 - 16:49
    מעבר לשלוש האפשרויות הבלתי אפשריות הללו
  • 16:49 - 16:50
    שהסברתי לכם
  • 16:50 - 16:52
    ועדיין להשאיר אחרים במצב טוב יותר.
  • 16:53 - 16:56
    לסיכום, אנחנו באמת צריכים חזון חדש,
  • 16:56 - 16:59
    חזון שמגדיל את הבחירות לפליטים
  • 16:59 - 17:02
    אבל מכיר בכך שאינם צריכים להיות נטל.
  • 17:02 - 17:05
    אין דבר בלתי נמנע בכך שלפליטים יש עלות.
  • 17:05 - 17:08
    כן, הם אחריות הומניטרית,
  • 17:08 - 17:12
    אבל הם בני אדם עם כישורים,
    כישרונות, שאיפות,
  • 17:12 - 17:15
    עם אפשרות לתרום -- אם ניתן להם.
  • 17:17 - 17:18
    בעולם החדש,
  • 17:18 - 17:21
    הגירה לא הולכת להעלם.
  • 17:21 - 17:24
    מה שראינו באירופה
    יהיה איתנו עוד שנים רבות.
  • 17:24 - 17:25
    אנשים ימשיכו לטייל,
  • 17:25 - 17:27
    הם ימשיכו להיעקר ממקומם,
  • 17:27 - 17:31
    ואנחנו נצטרך למצוא דרכים
    רציונליות וראליסטיות לנהל זאת--
  • 17:31 - 17:34
    לא מבוססת על הלוגיקה הישנה
    של עזרה הומניטרית,
  • 17:34 - 17:36
    לא מבוססות על הלוגיקה של צדקה,
  • 17:36 - 17:38
    אלא על בסיס האפשרויות
  • 17:38 - 17:41
    שמוצעות על ידי גלובליזציה, שווקים וניידות.
  • 17:41 - 17:44
    אני מפציר בכולכם להתעורר
    ולהפציר בפוליטיקאים שלנו
  • 17:44 - 17:46
    להתעורר לאתגר הזה.
  • 17:46 - 17:48
    תודה רבה לכם.
  • 17:48 - 17:57
    (מחיאות כפיים)
Title:
מערכת הפליטים שלנו כושלת. הנה דרך לתקן אותה
Speaker:
אלכסנדר בטס
Description:

מליון פליטים הגיעו לאירופה השנה, אומר אלכסנדר בטס, והתגובות שלנו היו למען האמת פתטיות. בטס חוקר הגירה כפויה, האפשרויות הבלתי אפשריות שעומדות בפני משפחות בין המחנות, עוני עירוני ומסעות מסוכנים ולא חוקיים לביטחון. בהרצאה מלאת השראה זו, הוא מציע ארבע דרכים לשנות את הדרך בה אנחנו מטפלים בפליטים, כך שהם יוכלו לתת תועלות מיידית לבתייהם החדשים. "אין שום דבר בלתי נמנע בנוגע לעלות של פליטים," אומר בטס, "הם אנשים עם כישורים, כשרונות, שאיפות, עם היכולת לתרום -- אם ניתן להם"
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:09

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.