Damsel in Distress: Part 2 - Tropes vs Women in Video Games

TRIGGER WARNING: This video contains a handful of graphic scenes involving violence against women. Parents should preview the video first before sharing with young children.

VIDEO DESCRIPTION:
This is the second in a series of three videos exploring the Damsel in Distress trope in video games. In this installment we look at "dark and edgy" side of the trope in more modern games and how the plot device is often used in conjunction with graphic depictions of violence against women. Over the past decade we've seen developers try to spice up the old Damsel in Distress cliche by combining it with other tropes involving victimized women including the disposable woman, the mercy killing and the woman in the refrigerator.

Watch Damsel in Distress Part 1: http://www.feministfrequency.com/2013/03/damsel-in-distress-part-1/

For more examples of the Damsel in Distress see our Tumblr for this series:
http://tropesversuswomen.tumblr.com

ABOUT THE SERIES:
The Tropes vs Women in Video Games project aims to examine the plot devices and patterns most often associated with female characters in gaming from a systemic, big picture perspective. This series will include critical analysis of many beloved games and characters, but remember that it is both possible (and even necessary) to simultaneously enjoy media while also being critical of it's more problematic or pernicious aspects.

This video series is created by Anita Sarkeesian and the project was funded by 6968 awesome backers on Kickstarter.com

More information plus a full transcript available at http://www.feministfrequency.com/2013/05/damsel-in-distress-part-2-tropes-vs-women

Captions and Subtitles coming soon!

SPOILER WARNING LIST: Major plot points or endings in the following games:
· Bionic Commando (2009)
· Borderlands 2 (2012)
· Breath of Fire IV (2000)
· Castlevania: The Dracula X Chronicles (2007)
· Castlevania: Lament of Innocence (2003)
· Castlevania: Lords of Shadow (2010)
· Dante's Inferno (2010)
· The Darkness II (2012)
· Dead Space (2008)
· Devil Summoner: Raidou Kuzunoha vs The Soulless Army (2006)
· Double Dragon Neon (2012)
· Gears of War 2 (2008)
· God of War: Ghost of Sparta (2010)
· The Godfather: The Game (2006)
· Grand Theft Auto III (2001)
· Hotline Miami (2012)
· Ico (2001)
· Infamous (2009)
· Inversion (2012)
· Kane & Lunch: Dead Men (2007)
· The Legend of Zelda: Twilight Princess (2006)
· MediEvil 2 (2000)
· Ninja Gaiden 3 (2010)
· Pandora's Tower (2011)
· Prey (2006)
· Resident Evil 5 (2009)
· Shadows of the Damned (2011)
· Tenchu: Shadow Assassins (2009)

"ביאטריס!!!"

ברוכים הבאים לחלק השני בסדרה שלנו

החוקרת את התפקידים והייצוג של נשים במשחקי וידאו

הפרוייקט יחקור את הדימויים, מכשירי העלילה ודפוסים המזוהיים בעיקר עם נשים במשחקים

מפרספקטיבה מערכתית של התמונה הגדולה.

הסדרה תכלול ניתוח ביקורתי של הרבה דמויות ומשחקים אהובים,

אך צריך לזכור, שזה אפשרי ואף הכרחי

בו זמנית להנות ממדיה,

ובאותו הזמן גם להיות ביקורתי כלפי ההיביטים היותר בעייתיים שלה.

אני רק רוצה להזהיר צופים שמאחר ואנחנו נכנס לכמה משחקים יותר מודרניים

אנחנו נדון בדוגמאות שכוללות תיאורים מזוויעים וגראפיים במיוחד של אלימות נגד נשים.

אני אנסה כמיטב יכולתי להראות רק מה שהכרחי, אבל הפרק בא עם אזהרת הדק.

זה גם מומלץ שהורים יצפו בוידאו לפני שהם חולקים אותו עם ילדים צעירים.

בפרק הקודם שלנו, בחנו את ההיסטוריה של העלמה במצוקה

ואיך הדימוי נהיה כל כך נפוץ בעידן הקלאסי של משחקי וידאו משנות ה80 עד שנות ה90 המוקדמות.

גם בחנו כמה מהסיבות הבסיסיות מדוע העלמות במצוקה הן כה בעיתיות בתור ייצוג של נשים.

כך, שאם עדיין לא עשיתם זאת, אנא צפו בסרטון הראשון לפני שתמשיכו לצפות בסרטון הנוכחי.

בתור דימוי, העלמה במצוקה היא מכשיר עלילה בו דמות הנשית

ממוקמת במצב מסוכן ממנו היא לא יכולה להמלט לבד

והיא חייבת להנצל בידי דמות גברית, כשהיא בדרך כלל מספקת תמריץ או מניע למסעו של הגיבור.

זה עלול להיות מפתה לחשוב על העלמה במצוקה בתור תוצר של זמנים שהיו

ושעכשיו, ברור, הדימוי שייך לעבר.

ובכן, בעוד שראינו עליה ממותנת במספר של דמויות נשיות הנתנות למשחק

מכשיר העלילה לא נעלם.

למעשה העלמה במצוקה זכתה לקצת התעוררות מחודשת בשנים האחרונות.

[צרחות]

[צרחות]

"רייגר!"

"שקט!"

"לאאא!"

[צרחות עמומות]

[צרחות]

"אתה חייב לחלץ אותי מפה"

[צרחות]

[צחוק]

"בוא וקח אותה"

"אלכס!"

[צרחות]

"הוא... הוא מכאיב לי"

[צרחות] "אליס?!"

"הצילו, בבקשה!"

"כדור בראש שלה!"

"איזו בובה קטנה ויקרה את"

וזה רק קצה הקרחון.

ככה שאפשר לומר שהדימוי וחי ובועט, גם היום.

"תן לה ללכת!"

ומאחר ורוב הכותרים האלה עדיין מתמקדים בסיפור פנטזייות כוח גבריות מגושמות וחסרות תחכום

מפתחי משחקים עדיין ברובם מסרבים לוותר על העלמה במצוקה.

בתור מוטיבציית ברירת מחדל קלה עבור הגיבורים המהורהרים שלהם, או האנטי-גיבורים.

זכרו, בתור מכשיר עלילה, העלמה במצוקה היא מכשיר עלילה

המשומש על ידי תסריטאיים ולא בהכרח רק סוג של דמות חד מיימדית

המוגדרת לחלוטין על פי הקורבנות שלה.

פה ושם, דמויות עלמה יכולות להכתב היטב, מחיק, דינאמי או חביב.

"אני סך הכל מנסה להצית אותך באש דרך הכובע המטופש הזה!" "איזה מוח קטן ומרושע יש לך"

עם זאת, פיתוח הדמות הנוסף הזה נוטה להפוך את ההחלשה הבלתי נמנעת שלהן ליותר מסתכלת.

עלמות יותר חצופות עלולות להאבק עם שוביהן,

"תעוף ממני!"

או אולי אפילו ינסו לברוח בעצמן.

אבל באופן בלתי נמנע, המאמצים שלהן תמיד לשווא.

מדי פעם מותר להן להציע לגיבור עזרה בדקה האחרונה

הוא לבעוט ברשע כשהוא כבר מובס

אבל הרגעים האלה הם בעיקר סימבוליים ובדרך כלל מתרחשים רק

אחרי שהעלילה המרכזית הסתיימה או כשהסכנה חלפה.

המחוות הסמליות האלה של כאילו-העצמה לא מציעות שום שינוי משמעותי לשורש של הדימוי

וזה מרגיש כאילו המפתחים הוסיפו את הרגעים האלה ברגע האחרון

כדי להצדיק את ההסתמכות המתמשכת שלהם בעלמה במצוקה.

מעת לעת, מפתחי משחקים עשויים לנסות לבנות מערכת יחסים יותר מפותחת

או קשר רגשי בין דמות העלמה לגיבור הזכר.

בדוגמאות הכי מתנשאות באופן מובהק, תיאורים של פגיעות נשית

מהווים דרך קלה עבור כותבים ליצור תגובה רגשית אצל שחקנים זכרים.

כפי שדנו בפרק הראשון, כאשר דמויות נשיות הופכות לעלמות

הסמכות לכאורה שלהן מוסרת והן מורדות למעמד של קורבן.

כך שנרטיבים שמראים אינטימיות, אהבה או רומנטיקה בתור משהו שפורח

או תלוי בהחלשה או הפיכת נשים לקורבן הם מטרידים ביותר

משום שהם נוטים לחזק את הרעיון הנסוג הנפוץ

שנשים במצבים פגיעים, פסיבים או כפופים הן איכשהו נחשקות בגלל חוסר האונים שלהן.

לרוע המזל, סוג זה של סיפורים גם עוזר להנציח את האמונה הפטרנליסטית

שחוסר איזון כוח במערכות יחסים רומנטיות הוא דבר מושך, צפוי או נורמלי.

אוקיי, אז אנחנו יודעים שהעלמה במצוקה שגורה במשחקים

אבל זו לא כל התמונה.

יש צד אפילו עוד יותר מעוות לסיפור.

בעשור האחרון, חברות משחקים חיפשו באופן נואש דרכים לבלוט

בשוק שנהיה יותר ויותר רווי במוצרים מאוד דומים.

בתוצאה מכך, אנחנו ראינו עליה דרמטית במספר המשחקים שניסו לפרוץ דרך הערבוביה

בכך שהם היו אפלים ומחודדים כמה שאפשר.

אז ראינו מפתחים מנסים 'לתבל' את הקלישאה של העלמה במצוקה

בשילובה עם דימוי אחר שכלל הפיכת נשים לקורבן.

זהיתי כמה מתערובות הדימויים האלה היותר נפוצות

המצרפות יחדיו מספר ייצוגים רגרסיביים, או שליליים של נשים,

כולל נשים בשימוש חד-פעמי, המתת החסד והאישה במקרר.

המונח 'נשים במקרר' נטבע בשנות ה90' המאוחרות

על ידי כותבת הקומיקס גייל סימון,

כדי לתאר את המגמה של דמויות קומיקס נשיות שבאופן שגרתי עברו התעללות או נהרגו בתור מכשיר עלילה

הנועד להניע את קשת הסיפור של דמות הגבר קדימה.

שם הדימוי בא מגרין לנטרן, חוברת מס' 54 בה הגיבור חוזר הביתה

כדי למצוא את חברה שלו במקרר אחרי שנרצחה.

מסחר זה של חיי דמויות נשים למשהו שנועד להידמות פיתוח הדמות הגברית

הוא, כמובן, חלק ממסורת מדיה ארוכה

אבל מותן המזוויע של נשים עבור ערך הלם הוא נפוץ במיוחד במשחקים מודרניים.

דימוי האישה במקרר משמש כאבן הפינה של חלק ממשחקי הוידאו העכשוויים המפורסמים ביותר.

הוא מספק את גרעין המוטיבציה מאחורי הסדרות של מקס פיין ואל המלחמה.

"אשתי... הילדה שלי..."

בשני המקרים, האישה והבת של הגיבור נרצחות בברוטליות

והממות שלהן משמש את המפתחים בתור אמתלה למסע הנקמה עקוב הדמים הבלתי נמנע.

זה מעניין לציין שהתסריט ההפוך,

משחקים שמראים אישה שנשבעת לנקום את רצח בעלה או החבר שלה

הם למעשה לא קיימים.

היפוך תפקידי המגדר כל כך יוצא דופן עד שהוא גובל באבסורדיות.

שזו אחת הסיבות שהסצינה הזאת מהסרט "ראלף ההורס" של דיסני כל כך משעשעת.

אני יכולה לעשות וידאו ארוך שחוקר רק את הדימוי הזה במשחקים,

אבל היום אני רוצה להסתכל על איך נשים במקרר חוברות לעלמה במצוקה

ובמיוחד על הדרכים שמפתחי משחקים מצאו לשלב את שני מכשירי העלילה.

אחת הואריאציות הפופולריות היא פשוט להשתמש בשני הדימויים באותה עלילה

כך שאשת הגיבור נדחסת למקרר בעוד הבת שלו הופכת לעלמה במצוקה.

באאוטלואוז, אשתך נרצחת באכזריות ואז אתה צריך להציל את הבת שלך.

"מי עשה את זה?"
"הם לקחו את שרה"

בקיין ולינ'ץ, אשתך נרצחת באכזריות ואז אתה צריך להציל את הבת שלך.

"אני אמצא אותם לפני שהם ימצאו את ג'ני."

בפרוטוטייפ 2, אשתך נרצחת באכזריות ואז אתה צריך להציל את הבת שלך.

באינוורז'ן, אשתך נרצחת באכזריות ואז אתה צריך להציל את הבת שלך.

"ליילה, איפה היא?"

בזעמו של אסורה, אשתך נרצחת באכזריות ואז אתה צריך להציל את הבת שלך.

"תציל אותה."

בדיסאונרד, הקייסרית נרצחת באכזריות ואת אתה צריך להציל את הבת שלה.

עם זאת יש רמזים עבים שהיא גם הבת שלך.

"מצא את אמילי. הגן עליה!"

זה לא צירוף מקרים שמכשירי הלילה של המקרר והעלמה עובדים באופן מאוד דומה.

שניהם כוללים דמויות נשים שהופחתו למצב חוסר אונים מוחלט

בידי הסיפור, אחת באמצעות חטיפה והשניה באמצעות רצח.

שני מכשירי העלילה, בשימוש בו זמני, נותנים למפתחים לנצל את מוטיבצית הנקמה

וגם את מוטיבצית הצל-את-העלמה המסורתית.

תאמינו או לא, יש גירסא אפילו יותר אפלה של שילוב הדימויים הזה,

לו אני אקרא "העלמה במקרר'.

עכשיו, יכול להיות שתשאלו את עצמכם, "איך אישה במקרר יכולה להיות עדיין במצוקה?",

משום, שהרי על פי ההגדרה, להיות כלוא במקרר בדרך דורש... להיות מת.

אז הנה איך זה עובד.

דימוי העלמה במקרר מתרחש כשאהובת הגיבור נרצחת בברוטליות

ואז הנשמה של נכלאת או נחטפת על ידי הרשע.

הטוויסט הכאילו אפל ומהפכני נותן לשחקנים מנה כפולה של החלשת נשים

ונותן למפתחים שוב לנצל גם את מוטיבציית הנקמה וגם את מוטיבציית הצל את העלמה.

אבל הפעם, עם אותה אישה, באותו הזמן.

ניתן להתחקר אחר שילוב הדימויים הזה אל משחקי גלילת צד ישנים

כמו ספלאטרהאוס 2 ושדים ורוחות

אבל העלמה במקרר בהחלט הפכה לטרנד פופלרי בשנים האחרונות.

במדאיוול 2, הנשמה של חברתך הרצוחה נגנבת ואתה צריך ללחום לשחרר אותה.

[צרחות]

באפלה 2, הנשמה של חברתך הרצוחה נכלאת בגיהנום ואתה צריך ללחום לשחרר אותה.

"הנשמה שלה שלי!"

בצללי הארורים, הנשמה של חברתך הרצוחה נכלאת בגיהנום ואתה צריך ללחום לשחרר אותה.

"כן, הצל אותה!"
[צרחות]

בגיהנום של דנטה, הנשמה של אשתך הרצוחה נכלאת בגיהנום ואתה צריך ללחום לשחרר אותה.

בקאסלווניה: אדוני הצל, הנשמה של אשתך נכלאת בכדור הארץ ואתה צריך ללחום לשחרר אותה.

העלמה במקרר היא חלק מטרנד גדול של השלכת נשים מתחת לאוטובוס

בדרכים יותר ויותר מזוויעות, בנסיון ברור להכניס מה שבאופן רופף מכונה "נושאים בוגרים"