< Return to Video

דן אריאלי: אי רציונלי כצפוי, מה הן המוטביציות הבסיסיות של בנים אדם ב-TEDxMidwest

  • 0:12 - 0:17
    אוקיי, אז אני רוצה לדבר היום קצת על מוטיבציה אנושית.
  • 0:17 - 0:20
    מה גורם לנו להביע אכפתיות ולפעול, ולהיות פעילים.
  • 0:22 - 0:24
    ונקודת המוצא,
  • 0:24 - 0:26
    בייחוד שאנחנו בשיקגו, קרוב לאוניברסיטת שיקגו,
  • 0:26 - 0:29
    במחלקה לכלכלה של שיקגו.
  • 0:29 - 0:34
    אני חושב שכדאי לחשוב שהתפיסה הבסיסית שלנו על מוטיבציה אנושית
  • 0:34 - 0:36
    היא שאנחנו חושבים על אנשים כמו על עכברים.
  • 0:36 - 0:38
    אנשים לא אוהבים לעבוד.
  • 0:38 - 0:41
    אם היו נותנים לנו את הבחירה, מה היינו עושים,
  • 0:41 - 0:44
    היינו על איזה חוף ושותים מוחיטו...
  • 0:44 - 0:48
    והסיבה היחידה שאנחנו עובדים היא כיוון שאנחנו צריכים להשיג כסף,
  • 0:48 - 0:52
    כדי שנוכל בסופו של דבר לשבת על החוף ולשתות מוחיטו.
  • 0:52 - 0:54
    (צחוק)
  • 0:54 - 0:57
    אבל המוטיבציה הבסיסית היא להינות מהפנאי ולא לעבוד
  • 0:57 - 1:02
    וכל דבר אחר הוא רק הסחת דעת על מנת שנוכל לעשות זאת.
  • 1:02 - 1:05
    וזהו מודל יפה, אבל עלינו לשאול את עצמנו,
  • 1:05 - 1:08
    האם זהו תיאור נכון של המוטיבציה האנושית
  • 1:08 - 1:12
    האם זה באמת מה שגורם לנו לפעול ולעשות דברים.
  • 1:12 - 1:16
    ואתגר אחד שאתם יכולים לחשוב עליו הוא טיפוס הרים.
  • 1:16 - 1:19
    אם תסתכלו על אנשים שטיפסו על הרים שונים
  • 1:19 - 1:22
    והתיאורים שלהם, וההיסטוריה והסיפורים שלהם
  • 1:22 - 1:26
    הייתם חושבים שזה הדבר הכי נורא בעולם.
  • 1:26 - 1:28
    קר להם, ויש להם כוויות קור
  • 1:28 - 1:31
    קשה לנשום, זה קשה.
  • 1:31 - 1:33
    אני טיפסתי על פסגה קטנה בהימלאיה לפני שנים רבות
  • 1:33 - 1:35
    והייתם חושבים שתגיע לפסגה,
  • 1:35 - 1:38
    ותשב שם ותהנה מהנוף.
  • 1:38 - 1:41
    לא! זה קר, זה עלוב, אתה עייף.
  • 1:41 - 1:47
    פשוט תרד כמה שיותר מהר מאותה פסגה
    (צחוק)
  • 1:47 - 1:48
    ואם תחשבו על התנהגות זו
  • 1:48 - 1:53
    ותאמרו לעצמכם, הנה משהו שכל דקה בו נראית כמו סבל,
  • 1:53 - 1:55
    זה פשוט נראה כמו עונש
  • 1:55 - 1:58
    ואנשים יורדים, וכל מה שהם רוצים לעשות זה לעלות שוב.
  • 1:58 - 2:01
    הם רוצים להתאושש קודם, אבל אז הם רוצים לעלות שוב.
  • 2:01 - 2:03
    איך תופעה כזאת מתיישבת עם התפיסה שלנו
  • 2:03 - 2:05
    של אנשים שיושבים על החוף ושותים מוחיטו?
  • 2:05 - 2:08
    נראה שאו שאנשים מחפשים להעניש את עצמם.
  • 2:08 - 2:10
    נכון? אנחנו רוצים להעניש את עצמנו.
  • 2:10 - 2:14
    או, שמה שבאמת מניע אותנו הוא לא הרגיעה,
  • 2:14 - 2:16
    זה לא נוחות, אלא דברים אחרים.
  • 2:16 - 2:19
    מדובר בהישגיות, בכיבוש,
  • 2:19 - 2:24
    מדובר במאבק להשגת מטרה כלשהי, בהגעה לפסגה כלשהי.
  • 2:24 - 2:27
    למעשה התחלתי להתעניין בנושא הזה
  • 2:27 - 2:31
    כשאחד מהתלמידים שלי לשעבר בא לדבר אתי.
  • 2:31 - 2:34
    שמו היה דייוויד, הוא עזב את האוניברסיטה כמה שנים לפני כן
  • 2:34 - 2:38
    והפך ליועץ, או סוג של בנקאי בוול סטריט.
  • 2:38 - 2:40
    והוא עבד עבור בנק גדול
  • 2:40 - 2:43
    והוא סיפר לי שבמשך כמה שבועות הוא עבד על מצגת גדולה
  • 2:43 - 2:46
    עבור מיזוג שעמד להתרחש.
  • 2:46 - 2:51
    הוא עבד בערבים, הוא עבד שעות נוספות כדי להכין את המצגת היפה הזאת
  • 2:51 - 2:52
    עם נתונים סטטיסטיים ותיאורים גרפיים.
  • 2:52 - 2:56
    הוא היה ממש גאה בעבודה שלו והוא באמת נהנה ממנה.
  • 2:56 - 2:59
    ואז הוא שלח אותה לבוס שלו, והבוס שלו אמר,
  • 2:59 - 3:01
    "דיוויד, עבודה מעולה, המיזוג בוטל".
  • 3:01 - 3:05
    והוא פשוט היה הרוס!
  • 3:05 - 3:08
    והדבר המעניין כאן הוא
  • 3:08 - 3:11
    שהוא אמר שמנקודה פונקציונלית הכל היה מעולה.
  • 3:11 - 3:15
    הנה הוא, הוא עשה עבודה מעולה, הוא נהנה לבצע אותה,
  • 3:15 - 3:19
    הבוס שלו העריך את העבודה שלו, והוא היה בטוח
  • 3:19 - 3:21
    שיקבל העלאה בשכר כשיגיע הזמן
  • 3:21 - 3:26
    אבל במקביל הוא לא מצא כוח להתעניין עכשיו.
  • 3:26 - 3:31
    והוא עבד על מסמך אחר עכשיו, ופשוט לא מצא את אותם כוחות.
  • 3:31 - 3:34
    השאלה היא, מה קרה לו? במה מדובר?
  • 3:34 - 3:39
    מבחינה פונקציונלית הכל היה בסדר, אבל משהו היה חסר.
  • 3:39 - 3:42
    אז כדי לבחון את זה החלטתי לעשות מספר ניסויים קטנים.
  • 3:42 - 3:46
    והניסויים שהתחלנו עסקו בבניית ביוניקלים.
  • 3:46 - 3:50
    אז, ביוניקלים הם רובוטים קטנים מלגו, שעשויים בערך מארבעים חתיכות לגו,
  • 3:50 - 3:52
    ואתה עומד לבנות אותם.
  • 3:52 - 3:55
    והצלחנו להביא אנשים שיגיעו למרכז לסטודנט
  • 3:55 - 3:58
    ואמרנו, "הי, בא לך לבנות בלגו תמורת כסף?"
  • 3:58 - 4:02
    אתה רוצה לבנות את הראשון? תוכל לקבל 3 דולרים עבורו.
  • 4:02 - 4:05
    אחרי שהם סיימו את הראשון שאלנו, "תרצה לבנות עוד אחד?"
  • 4:05 - 4:08
    "עבור זה תוכל לקבל 2.70 דולרים.
  • 4:08 - 4:11
    וכשתסיים אותו, תרצה לבנות עוד אחד תמורת 2.40 דולרים?"
  • 4:11 - 4:12
    2.10 דולרים
  • 4:12 - 4:13
    1.80 דולרים
  • 4:13 - 4:15
    וכולי בסולם יורד של תשלומים.
  • 4:15 - 4:18
    ואנשים בעצם היו צריכים להחליט מתי הם רוצים להפסיק.
  • 4:18 - 4:20
    באיזה שלב, התשלום אותו הם קיבלו
  • 4:20 - 4:23
    תמורת הבניה בלגו כבר לא היה שווה את הזמן שלהם.
  • 4:23 - 4:25
    ועשינו את זה יחד עם אחד משני תנאים.
  • 4:25 - 4:28
    התנאי הראשון היה בדיוק כמו שתיארתי לכם כרגע.
  • 4:28 - 4:32
    אנשים בנו רובוט אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד
  • 4:32 - 4:35
    וכשהם סיימו לבנות את כל הרובוטים האלה
  • 4:35 - 4:36
    כשהם סיימו לבנות כל אחד מהם,
  • 4:36 - 4:38
    לקחנו אותם, ושמנו אותם מתחת לשולחן
  • 4:38 - 4:40
    ואמרנו להם שכשהם יסיימו את הניסוי כולו
  • 4:40 - 4:43
    ניקח אותם, ונפרק אותם חזרה לחתיכות,
  • 4:43 - 4:46
    ונחזיר אותם לקופסאות עבור המשתתף הבא.
  • 4:46 - 4:49
    זה מה שאנחנו קוראים לו תנאי "משמעותי".
  • 4:49 - 4:56
    לא משמעות ממש גדולה, אנחנו אקדמאים, אבל משמעות קטנה
    (צחוק)
  • 4:56 - 5:02
    לתרגיל השני, קראנו התנאי הסיזיפי.
  • 5:02 - 5:05
    ובניסוי הזה אנשים התחילו לבנות רובוט אחד
  • 5:05 - 5:07
    וכשהם סיימו לקחנו אותו מהם
  • 5:07 - 5:09
    ואמרנו: "תרצה לבנות עוד אחד?"
  • 5:09 - 5:12
    ואם הם רצו לבנות עוד אחד נתנו להם את הרובוט השני,
  • 5:12 - 5:14
    אבל בזמן שהם עבדו על השני,
  • 5:14 - 5:17
    פירקנו את הראשון מולם.
  • 5:17 - 5:22
    ואז אם הם רצו לבנות רובוט שלישי, נתנו להם את הראשון שוב
  • 5:22 - 5:26
    כלומר שהיה כאן מחזור מלא.
  • 5:26 - 5:30
    וקראנו לזה התנאי הסיזיפי, על שמו של סיזיפוס
    (מהמיתולוגיה היוונית)
  • 5:30 - 5:33
    שדחף את אותו סלע במעלה אותו הר שוב ושוב.
  • 5:34 - 5:36
    ואנחנו יכולים לשאול את עצמנו כמה מהחוסר מוטיבציה
  • 5:36 - 5:38
    של סיזיפוס נבע מהעובדה
  • 5:38 - 5:40
    שהוא דחף את אותו הסלע על אותו ההר
  • 5:40 - 5:43
    לעומת אם היה הר שונה בכל פעם.
  • 5:43 - 5:46
    אז הבנייה של משהו, ואז הוא מפורק
  • 5:46 - 5:48
    מולך ולבנות אותו שוב
  • 5:48 - 5:52
    נראה כמו מרכיב חשוב בחוסר מוטיבציה
  • 5:52 - 5:54
    והנה מה שקיבלנו.
  • 5:54 - 5:57
    בתנאי המשמעותי אנשים בנו בערך 11 רובוטים
  • 5:57 - 6:00
    ובתנאי הסיזיפי הם בנו 7.
  • 6:00 - 6:03
    אנחנו גם שאלנו אנשים אחרים שלא השתתפו
  • 6:03 - 6:05
    בתרגיל להעריך מה אנשים יעשו.
  • 6:05 - 6:09
    כמה רובוטים יבנו אנשים בתנאי ה"משמעותי" יותר מאלה בתנאי ה"סיזיפי".
  • 6:09 - 6:13
    ואנשים העריכו נכונה אבל המעיטו באופן דרמטי בערכה של ההשפעה.
  • 6:13 - 6:15
    אנשים חשבו שהפער יהיה בערך רובוט אחד
  • 6:15 - 6:19
    אבל הפער היה הרבה יותר גדול.
  • 6:19 - 6:22
    אז כולנו מבינים שיש חשיבות למשמעות
  • 6:22 - 6:26
    אנחנו פשוט ממעיטים באופן דרמטי בחשיבות שלה.
  • 6:26 - 6:29
    ואני אספר לכם שלאחרונה נתתי הרצאה בחברת תוכנה גדולה.
  • 6:29 - 6:33
    וזאת היתה חברה בה קבוצה של אנשים
  • 6:34 - 6:36
    עבדו במשך שנתיים בתכנון מוצר מסוים,
  • 6:36 - 6:39
    והם חשבו שזה היה המוצר הכי טוב עבור החברה הזאת.
  • 6:39 - 6:41
    ואחרי שנתיים של עבודה עליו,
  • 6:41 - 6:45
    בשבוע לפני שבאתי, מנכ"ל החברה ביטל את הפרוייקט
  • 6:45 - 6:50
    ומעולם לא ראיתי קבוצה של אנשים יותר חסרי מוטיבציה.
  • 6:50 - 6:54
    והם כולם סיפרו שהם הרגישו כאילו היו חלק מהניסוי של הלגו.
  • 6:54 - 6:57
    הם עבדו במשך זמן רב על משהו שפורק מולם.
  • 6:57 - 7:02
    ואני חושב שבעקרון שהבוס שלהם עשה
    את אותה הטעות של המעריכים של הניסוי שלנו
  • 7:02 - 7:05
    הוא הבין שלמשמעות יש אולי חשיבות מועטה,
  • 7:05 - 7:06
    אבל הוא פשוט לא הבין כמה היא גדולה
  • 7:06 - 7:11
    ועכשיו היתה לו קבוצה של אנשים שהיו חסרי מוטיבציה לחלוטין, וכולי.
  • 7:13 - 7:18
    עכשיו, יש עוד חלק מעניין של הניסוי הזה
  • 7:18 - 7:20
    שהוא אם תסתכלו על ההתאמה בין
  • 7:20 - 7:23
    כמה אנשים פשוט אוהבים לגו וכמה הם נשארו,
  • 7:23 - 7:26
    הייתם מצפים שאנשים שאוהבים לגו יבנו הרבה
  • 7:26 - 7:28
    ואנשים שלא אוהבים לגו יבנו מעט;
  • 7:28 - 7:30
    יהיה איזשהו הבדל אינדיבידואלי.
  • 7:30 - 7:32
    ואמנם היו הבדלים אינדיבידואליים
  • 7:32 - 7:35
    בתנאי המשמעותי אנשים שאהבו לגו בנו יותר
  • 7:35 - 7:37
    ואנשים שלא אהבו לגו לא בנו אותה כמות.
  • 7:37 - 7:41
    בתנאי הסיזיפי ההתאמה היתה אפס,
  • 7:41 - 7:45
    מה שאומר שאנחנו פשוט חנקנו כל טיפה של הנאה
  • 7:45 - 7:48
    שיש לאנשים מלגו.
  • 7:48 - 7:51
    אנשים באו עם אהבה ללגו, חלק מהאנשים,
  • 7:51 - 7:53
    ואנחנו פשוט הצלחנו לשבור אותה....
  • 7:53 - 7:58
    (צחוק)
  • 7:59 - 8:02
    אז, בניסוי הבא רצינו למצוא
  • 8:02 - 8:06
    מה הבדלים אפילו קטנים יותר יפיקו.
  • 8:06 - 8:10
    אז נתנו לאנשים דף נייר עם הרבה אותיות עליו ואמרנו,
  • 8:10 - 8:12
    "חפשו שני אותיות זהות אחת ליד השניה",
  • 8:12 - 8:15
    זה היה מערך רנדומלי ועשינו אותו הדבר.
  • 8:15 - 8:17
    שילמנו להם יותר עבור הדף הראשון, פחות עבור הדף הבא, וכולי.
  • 8:18 - 8:21
    והיו לנו שלושה תנאים.
  • 8:21 - 8:25
    בתנאי הראשון, כל פעם שהגשתם לי דף, אם אני הבוחן,
  • 8:25 - 8:28
    הייתי מבקש ממכם לכתוב את שמכם בראש הדף, והייתי מסתכל עליו ככה.
  • 8:28 - 8:32
    הייתי אומר "אהה!" והייתי שם אותו בערימה.
  • 8:32 - 8:35
    בתנאי הבא לא הייתם צריכים לכתוב את השם שלכם.
  • 8:35 - 8:38
    הייתי רק מבקש לקחת את הדף, ובלי להסתכל עליו,
  • 8:38 - 8:41
    הייתי פשוט שם אותו בערימה גדולה של ניירות;
  • 8:41 - 8:43
    ללא הכרה, רק מניח אותו.
  • 8:43 - 8:46
    בתנאי השלישי, אם נתתם לי דף,
  • 8:46 - 8:51
    מיד לקחתי אותו וגרסתי אותו
    (צחוק)
  • 8:51 - 8:58
    וכעת השאלה היא כמה אנשים עבדו תחת אותם שלושה תנאים.
  • 8:58 - 9:00
    ומה שאני עומד להראות לכם כאן הוא מה הסכום המינימלי
  • 9:00 - 9:02
    של כסף שאנשים היו מוכנים לעבוד עבורו, בסדר?
  • 9:02 - 9:07
    כמה זמן זה לקח, אז סכומים נמוכים של כסף
    משמעם שאנשים נהנו מהניסוי יותר.
  • 9:07 - 9:09
    אז יש לנו את ההעתק של התוצאה הראשונה.
  • 9:09 - 9:11
    בתנאי ההכרה כשאתה אומר,
  • 9:11 - 9:15
    "אהה!" אנשים היו מוכנים לעבוד עד 0.15 דולר לדף
  • 9:15 - 9:16
    תמורה ממש נמוכה.
  • 9:16 - 9:20
    בתנאי של הגריסה הם דרשו סכום כפול של כסף
  • 9:20 - 9:23
    והשאלה היא, מה קרה בתנאי של ההתעלמות?
  • 9:23 - 9:25
    האם התנאי של ההתעלמות דומה לגריסה?
  • 9:25 - 9:27
    האם הוא כמו ההכרה? האם זה איפשהו באמצע?
  • 9:28 - 9:31
    מסתבר שהוא היה דומה מאוד לתנאי של הגריסה.
  • 9:31 - 9:34
    אז אם אתם באמת רוצים לגרום לאנשים לחוסר מוטיבציה
    גריסה של העבודה שלהם
  • 9:34 - 9:37
    היא אמצעי ממש טוב לזה
    (צחוק)
  • 9:37 - 9:39
    אבל מסתבר שפשוט להתעלם מהם
  • 9:39 - 9:45
    גם משיג תוצאה קרובה, למעשה, כמעט...
    (צחוק)
  • 9:48 - 9:50
    אז זה היה חלק אחד של מוטיבציה,
  • 9:50 - 9:54
    מדובר בתחושת משמעות עבור הדבר אותו אתה עושה
  • 9:54 - 9:57
    והכרה וכולי, ועשינו זאת בעיקר
  • 9:57 - 9:59
    על ידי הריסת המוטיבציה של אנשים.
  • 10:00 - 10:02
    בא נחשוב לרגע על החלק השני,
  • 10:02 - 10:04
    כלומר כיצד אנחנו יכולים לגרום לאנשים ליותר מוטיבציה.
  • 10:04 - 10:07
    כיצד נוכל לגרום לאנשים לעשות יותר
  • 10:07 - 10:12
    והרעיון בא אחרי שהייתי באיקאה
  • 10:12 - 10:16
    אז, אני לא יודע לגביכם, אבל אני אוהב את איקאה
    אבל בכל פעם שאני קונה את הריהוט שלהם,
  • 10:16 - 10:21
    אני מגלה שלוקח לי הרבה יותר זמן ממה שציפיתי לבנות אותו
  • 10:21 - 10:24
    וההוראות מבלבלות.
  • 10:24 - 10:27
    הרבה פעמים אני מבצע שלב ואז צריך לחזור אחורה
  • 10:27 - 10:32
    וכשאני צריך לנחש משהו אני חושב שאני טועה ביותר מ50% מהזמן.
  • 10:32 - 10:34
    הרבה מהדברים האלה.... והתפיסה היא:
  • 10:34 - 10:41
    האם זאת התוצאה של זה? האם אני אוהב את הריהוט שלי יותר?
  • 10:41 - 10:43
    העובדה שאני צריך לבנות אותם, שאני יוצר אותם,
  • 10:43 - 10:49
    האם זה יוצר התקשרות מסוימת ביני ובין הריהוט שלי?
  • 10:49 - 10:51
    אני קורא לזה אפקט האיקאה
  • 10:51 - 10:56
    ויש לכך הוכחות מסוימות מתערובות מוכנות לעוגה.
  • 10:56 - 10:58
    אז כשהמציאו את התערובות המוכנות בשנות ה 50
  • 10:58 - 11:01
    להפתעת היצרנים
  • 11:01 - 11:03
    הם לא היו פופולריות מאוד
  • 11:03 - 11:04
    והשאלה היא, למה?
  • 11:04 - 11:08
    תחתיות פאי מוכנות היו פופולריות, עוגיות היו פופולריות
  • 11:08 - 11:12
    סוגים שונים של תערובות מוכנות אחרות היו פופולריות אבל לא עוגות.
  • 11:12 - 11:17
    ואחת התיאוריות היתה אולי בגלל שאנשים
    לא היו צריכים לעשות הרבה כדי להכין את העוגות האלה
  • 11:17 - 11:23
    אולי אם אתה לוקח תערובת ומוסיף מעט מים
  • 11:23 - 11:25
    ושם אותה בתנור ואז אופה אותה
  • 11:25 - 11:29
    ומישהו אומר, "איזה עוגה מעולה!",
    אתה פשוט לא מצליח להרגיש טוב לגביה.
  • 11:29 - 11:31
    אולי העובדה שהן לא דרשו
  • 11:31 - 11:34
    אותה כמות של עבודה היא שהשפיעה על הפופולריות.
  • 11:34 - 11:37
    זה נקרא "תיאורית הביצה".
  • 11:37 - 11:40
    ומה שהם עשו לבחון אותה, היה שהם הוציאו
    את הביצים מהתערובת של העוגה.
  • 11:40 - 11:43
    פתאום התערובת היתה זהה,
  • 11:43 - 11:45
    אתה פשוט היית צריך להוסיף ביצים וקצת חלב.
  • 11:46 - 11:51
    מה קרה עכשיו? תערובות עוגה הפכו להיות הרבה יותר פופולריות.
  • 11:51 - 11:56
    איכשהו הצורך לעבוד כדי ליצור משהו הופך אותו למושך יותר.
  • 11:56 - 11:58
    החלטנו לבחון את זה,
  • 11:58 - 12:00
    אז נתנו לאנשים הוראות לעשות אוריגמי (קיפולי נייר)
  • 12:00 - 12:04
    למעלה יש לכם את--
  • 12:04 - 12:07
    (צחוק)
  • 12:07 - 12:09
    -- למעלה יש לכם רשימה של מה המשמעות של כל הסימנים
  • 12:09 - 12:12
    ואז יש לכם רשימה של הוראות איך לעשות אוריגמי
  • 12:12 - 12:14
    זה לא דבר קל לעשות
  • 12:14 - 12:16
    וביקשנו מאנשים לעשות את זה.
  • 12:16 - 12:19
    ומה קרה? אנשים יצרו דברים
  • 12:19 - 12:21
    שלא ממש נראו כמו מה שהם היו אמורים להיות,
  • 12:21 - 12:25
    אלה לא היו מומחים לאורגמי.
  • 12:25 - 12:29
    אבל אם תסתכלו כמה אנשים העריכו את האורגמי
  • 12:29 - 12:31
    עשינו כמה מכירות פומביות ואנשים יכלו להציע סכומים עבורם וכולי.
  • 12:31 - 12:36
    יוצא שאנשים שלא בנו את האוריגמי
  • 12:36 - 12:38
    חשבו שזה לא היה כל כך מלהיב,
  • 12:38 - 12:41
    ואנשים שבנו את האוריגמי חשבו שזה היה מדהים.
  • 12:41 - 12:44
    אנשים שבנו את האוריגמי חשבו שזה היה מעולה.
  • 12:44 - 12:46
    אבל, יותר מזה, אנשים שבנו את האוריגמי
  • 12:46 - 12:51
    כששאלנו אותם להעריך כמה האנשים האחרים יעריכו את האוריגמי הזה
  • 12:51 - 12:55
    הם חשבו שהם יעריכו אותם בדיוק כמו שהם העריכו אותם.
  • 12:55 - 12:57
    אז מה שקרה הוא שהאנשים שבנו את האוריגמי
  • 12:57 - 13:00
    לא רק חשבו שזה נפלא,
  • 13:00 - 13:04
    הם גם חשבו שאנשים אחרים יראו זאת ככה.
  • 13:04 - 13:07
    עכשיו היה לנו תנאי אחר ששוב חוזר לאיקאה
  • 13:07 - 13:10
    היו לנו אנשים שקיבלו הוראות פשוטות
  • 13:10 - 13:13
    ועבור חלק מהאנשים החבאנו את החלק העליון
  • 13:13 - 13:18
    אז לא ממש היו להם את ההוראות לאיך לעשות את זה
  • 13:18 - 13:21
    לא מפליא שהם בנו אוריגמי אפילו גרועים יותר
  • 13:21 - 13:23
    הם היו הרבה יותר מכוערים
    (צחוק)
  • 13:23 - 13:26
    מה קרה להערכות?
  • 13:26 - 13:30
    אנשים שבנו אותם חשבו שהם היו טובים יותר מהאנשים שרק העריכו אותם,
  • 13:30 - 13:35
    אבל האנשים שקיבלו את ההוראות הקשות אהבו אותם אפילו יותר
  • 13:35 - 13:38
    פתאום הם השקיעו בהם יותר, זה היה יותר קשה, יותר מאתגר
  • 13:38 - 13:40
    הם אהבו אותם יותר.
  • 13:40 - 13:43
    ומה לגבי האנשים שהעריכו אותם?
  • 13:43 - 13:48
    האם אהבו אותם אפילו פחות יותר בגלל
    שהם היו מכוערים יותר אובייקטיבית. (צחוק)
  • 13:51 - 13:53
    אני חושב שאפשר להביא מטאפורה טובה לזה בילדים.
  • 13:53 - 13:58
    אלה הילדים שלי דרך אגב.
  • 13:58 - 14:03
    ודמיינו לעצמכם אם הייתי שואל אתכם,
    "בכמה היית מוכר לי את הילדים שלך?"
  • 14:03 - 14:05
    דמיינו שיכולתי למחוק את הזיכרונות שלכם
  • 14:05 - 14:07
    והמחשבות והרגשות שלכם לגבי הילדים שלכם,
  • 14:07 - 14:10
    כמה כסף הייתי צריך לשלם לכם לפצות אתכם על זה?
  • 14:10 - 14:15
    רוב האנשים בימים טובים היו אומרים הרבה כסף.
  • 14:15 - 14:20
    או תדמיינו שלא היו לכם ילדים והייתם באים למגרש משחקים
  • 14:20 - 14:22
    ופגשתם כמה ילדים ושיחקתם אתם במשך כמה שעות
  • 14:22 - 14:25
    ואחרי כמה שעות למדתם הרבה עליהם
  • 14:25 - 14:27
    ותוך כדי שאתם נפרדים מהם ההורים של הילדים אומרים,
  • 14:28 - 14:33
    "דרך אגב, הם למכירה אם אתה מעוניין".
    (צחוק)
  • 14:33 - 14:36
    כמה הייתם משלמים?
  • 14:36 - 14:39
    ורובנו היינו מגלים שלא כזה הרבה
  • 14:39 - 14:43
    בגלל שהעובדה היא--
    (צחוק)
  • 14:47 - 14:51
    -- העובדה היא שאני מעריכים את הילדים שלנו בעיקר בגלל שהם שלנו.
  • 14:51 - 14:53
    וקצת כמו הריהוט של איקאה זה בגלל
  • 14:53 - 14:56
    שהם שלנו והשקענו כל כך הרבה מאמץ בהם.
  • 14:56 - 14:58
    ובגלל שזה קשה ומורכב ומסובך,
  • 14:58 - 15:04
    ההוראות אינן ברורות וכולי.
    (צחוק)
  • 15:04 - 15:06
    אז, מה שאני רוצה להציע הוא
  • 15:06 - 15:10
    שאתם יודעים שיש לנו את המודל הפשוט מאוד של עבודה -
  • 15:10 - 15:13
    בפשטות, התשלום הוא המוטיבציה
  • 15:13 - 15:15
    ואם תחשבו על מה שאנחנו עושים במקום העבודה
  • 15:15 - 15:18
    זה פחות או יותר המודל בו אנחנו משתמשים.
  • 15:18 - 15:20
    אבל זהו אינו המודל הנכון
  • 15:20 - 15:23
    למעשה אם תחשבו על כל דבר שאתם רואים בעולם,
  • 15:23 - 15:27
    קשה מאוד לחשוב שהמודל הזה הוא תיאור טוב של התנהגות אנושית.
  • 15:27 - 15:31
    הוא לא מוטעה לחלוטין, אבל ברור
  • 15:31 - 15:32
    שהוא לא תיאור ממש טוב של מה שקורה.
  • 15:32 - 15:35
    במציאות יש לנו הרבה דברים אחרים
  • 15:35 - 15:40
    יש לנו משמעות, התחושה של יצירה, אתגרים וכולי.
  • 15:40 - 15:43
    ואם לא נבין את הגורמים השונים האלה
  • 15:43 - 15:47
    אני לא חושב שנוכל ליצור את הסביבה המתאימה.
  • 15:47 - 15:51
    עכשיו רק הערת שוליים אחת, אנחנו יכולים לקחת כסף
  • 15:51 - 15:54
    ואנחנו יכולים להגשים בעזרתו מוטיבציות אחרות.
  • 15:54 - 15:57
    לדוגמא, אנחנו יכולים לקחת גאווה, ולגרום לאנשים
  • 15:57 - 15:59
    להיות גאים בכמה כסף הם מרוויחים.
  • 15:59 - 16:01
    אנחנו יכולים לקחת הישגיות, לקחת תחרותיות
  • 16:01 - 16:04
    כסף יכול להיות תחליף לכל המוטיבציות האחרות האלה
  • 16:04 - 16:09
    אבל זה לא אומר שמדובר דווקא בכל אותם מוטיבציות.
  • 16:09 - 16:12
    בני אדם הם מורכבים, וישנם דברים רבים שאנו שואפים להם
  • 16:12 - 16:14
    כמו טיפוס הרים,
  • 16:14 - 16:16
    והצמצום של כל אלה לגובה המשכורת שאנחנו מקבלים בלבד
  • 16:16 - 16:19
    הוא פשוט המודל הלא נכון.
  • 16:19 - 16:21
    לבסוף, רציתי לספר לכם משהו
  • 16:21 - 16:24
    לגבי אדם סמית' לעומת קארל מרקס.
  • 16:24 - 16:29
    אדם סמית' העלה תפיסה מסוימת לגבי יעילות במקום העבודה.
  • 16:29 - 16:33
    התפיסה היתה, אם תקח לדוגמא את הייצור של סיכה
  • 16:33 - 16:38
    בימים עברו, ותאמר: מה הדרך היעילה ליצור סיכה?
  • 16:38 - 16:42
    הוא אומר שאם אדם אחד מבצע את כל השלבים ליצירת סיכה, זה מאוד לא יעיל.
  • 16:42 - 16:47
    אבל אם תשיג 12 אנשים, וכל אחד מהם מבצע שלב אחד ביצירת סיכה,
  • 16:47 - 16:51
    פתאום, יחד, נוצרת יעילות בתהליך הייצור.
  • 16:51 - 16:54
    והתפוקה של המפעל תעלה באופן דרמטי.
  • 16:54 - 16:59
    וזאת התפיסה של יעילות ויצרנות.
  • 16:59 - 17:02
    לקארל מרקס, מצד שני, היתה תפיסה מסוימת לגבי הניכור בעבודה;
  • 17:02 - 17:05
    וכמה קשר יש לך אליה.
  • 17:05 - 17:07
    ואם תקח את היצור של סיכה, ותפצל אותו
  • 17:07 - 17:09
    ל 12 שלבים, וכל אדם מבצע שלב אחד
  • 17:09 - 17:13
    כמה קשר אנשים ירגישו, אם הם מבצעים את אותה פעולה כל הזמן
  • 17:13 - 17:15
    כל היום, הם אף פעם לא רואים את ההתקדמות
  • 17:15 - 17:18
    או היצירה של המוצר הסופי של מה שהם עושים.
  • 17:19 - 17:25
    ואני חושב שבתקופה שלפני המהפכה התעשייתית אדם סמית' צדק;
  • 17:25 - 17:28
    ניתן לקבל יותר ערך מיעילות גוברת
  • 17:28 - 17:30
    ממה שניתן לקבל מניכור העבודה.
  • 17:30 - 17:35
    אבל אנחנו לא נמצאים בתקופה הזאת, אנחנו נמצאים בסוג של כלכלת ידע
  • 17:35 - 17:37
    לגבי דברים רבים שאכפת לנו מהם.
  • 17:37 - 17:41
    ואני חושב שבכלכלת הידע הדברים למעשה התהפכו.
  • 17:41 - 17:44
    אם תאמר, "בא ניקח משימה, תכנות, יצירת מחשב, לא משנה מה...
  • 17:44 - 17:49
    ונפרק אותה למשימות קטנות על מנת להפוך את הכל ליותר יעיל".
  • 17:49 - 17:53
    אולי נקבל יותר יעילות בעולם של אדם סמית'
  • 17:53 - 17:59
    אבל האם נקבל את אותו סוג של שיפור, אכפתיות, מוטיבציה ומשמעות?
  • 17:59 - 18:02
    ואולי מה שאנחנו עושים הוא פשוט פועלים בגישה הלא נכונה
  • 18:02 - 18:04
    ואנחנו לוקחים משימות גדולות ומנסים לפצל אותם
  • 18:04 - 18:07
    למלא דברים, אנחנו למעשה פוגעים בעצמנו.
  • 18:07 - 18:11
    אז, אני חושב שהדברים עכשיו למעשה הפוכים.
  • 18:11 - 18:13
    ורק כהערת סיום,
  • 18:13 - 18:17
    אני חושב שאנחנו יכולים לעשות הרבה דברים כדי לעורר מוטיבציה באנשים.
  • 18:17 - 18:20
    אני חושב שאנחנו יכולים לעשות דברים לגרום
    לאנשים למוטיבציה לעשות הרבה יותר
  • 18:20 - 18:23
    אבל לפחות, אני חושב, עלינו לנסות לא לשחזר
  • 18:23 - 18:25
    את הניסוי בלגו בחיי היומיום שלנו.
  • 18:25 - 18:28
    לפחות, עלינו לנסות לא להפחית את המוטיבציה של אנשים
  • 18:28 - 18:31
    שאני מרגיש שאנחנו עושים פעמים רבות מדי.
  • 18:31 - 18:32
    תודה רבה!
  • 18:32 - 18:34
    (מחיאות כפיים)
Title:
דן אריאלי: אי רציונלי כצפוי, מה הן המוטביציות הבסיסיות של בנים אדם ב-TEDxMidwest
Description:

הסופר והפרופסור לכלכלה התנהגותית דן אריאלי מתעמק במהותה של המוטיבציה האנושית. הניסויים המתוחכמים אך עדיין פשוטים להפליא מגלים אמיתות אוניברסליות לגבי אי רציונליות של בני אדם והגברת המוטיבציה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
18:44

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.