1
00:00:11,990 --> 00:00:16,887
אוקיי, אז אני רוצה לדבר היום קצת על מוטיבציה אנושית.

2
00:00:16,887 --> 00:00:20,094
מה גורם לנו להביע אכפתיות ולפעול, ולהיות פעילים.

3
00:00:21,847 --> 00:00:23,856
ונקודת המוצא,

4
00:00:23,856 --> 00:00:26,464
בייחוד שאנחנו בשיקגו, קרוב לאוניברסיטת שיקגו,

5
00:00:26,464 --> 00:00:28,741
במחלקה לכלכלה של שיקגו.

6
00:00:28,741 --> 00:00:33,604
אני חושב שכדאי לחשוב שהתפיסה הבסיסית שלנו על מוטיבציה אנושית

7
00:00:33,604 --> 00:00:36,340
היא שאנחנו חושבים על אנשים כמו על עכברים.

8
00:00:36,340 --> 00:00:38,213
אנשים לא אוהבים לעבוד.

9
00:00:38,213 --> 00:00:40,863
אם היו נותנים לנו את הבחירה, מה היינו עושים,

10
00:00:40,898 --> 00:00:43,552
היינו על איזה חוף ושותים מוחיטו...

11
00:00:43,963 --> 00:00:48,252
והסיבה היחידה שאנחנו עובדים היא כיוון שאנחנו צריכים להשיג כסף,

12
00:00:48,252 --> 00:00:51,642
כדי שנוכל בסופו של דבר לשבת על החוף ולשתות מוחיטו.

13
00:00:51,677 --> 00:00:53,638
(צחוק)

14
00:00:53,673 --> 00:00:57,129
אבל המוטיבציה הבסיסית היא להינות מהפנאי ולא לעבוד

15
00:00:57,129 --> 00:01:02,400
וכל דבר אחר הוא רק הסחת דעת על מנת שנוכל לעשות זאת.

16
00:01:02,400 --> 00:01:04,794
וזהו מודל יפה, אבל עלינו לשאול את עצמנו,

17
00:01:04,794 --> 00:01:07,707
האם זהו תיאור נכון של המוטיבציה האנושית

18
00:01:07,742 --> 00:01:12,212
האם זה באמת מה שגורם לנו לפעול ולעשות דברים.

19
00:01:12,212 --> 00:01:16,047
ואתגר אחד שאתם יכולים לחשוב עליו הוא טיפוס הרים.

20
00:01:16,047 --> 00:01:19,492
אם תסתכלו על אנשים שטיפסו על הרים שונים

21
00:01:19,492 --> 00:01:22,463
והתיאורים שלהם, וההיסטוריה והסיפורים שלהם

22
00:01:22,463 --> 00:01:25,856
הייתם חושבים שזה הדבר הכי נורא בעולם.

23
00:01:25,856 --> 00:01:27,758
קר להם, ויש להם כוויות קור

24
00:01:27,758 --> 00:01:30,594
קשה לנשום, זה קשה.

25
00:01:30,594 --> 00:01:33,497
אני טיפסתי על פסגה קטנה בהימלאיה לפני שנים רבות

26
00:01:33,497 --> 00:01:34,987
והייתם חושבים שתגיע לפסגה,

27
00:01:35,007 --> 00:01:37,569
ותשב שם ותהנה מהנוף.

28
00:01:37,569 --> 00:01:40,971
לא! זה קר, זה עלוב, אתה עייף.

29
00:01:40,971 --> 00:01:46,978
פשוט תרד כמה שיותר מהר מאותה פסגה
(צחוק)

30
00:01:46,978 --> 00:01:48,445
ואם תחשבו על התנהגות זו

31
00:01:48,445 --> 00:01:52,551
ותאמרו לעצמכם, הנה משהו שכל דקה בו נראית כמו סבל,

32
00:01:52,551 --> 00:01:54,886
זה פשוט נראה כמו עונש

33
00:01:54,886 --> 00:01:58,189
ואנשים יורדים, וכל מה שהם רוצים לעשות זה לעלות שוב.

34
00:01:58,189 --> 00:02:00,958
הם רוצים להתאושש קודם, אבל אז הם רוצים לעלות שוב.

35
00:02:00,958 --> 00:02:02,939
איך תופעה כזאת מתיישבת עם התפיסה שלנו

36
00:02:02,974 --> 00:02:05,463
של אנשים שיושבים על החוף ושותים מוחיטו?

37
00:02:05,463 --> 00:02:08,098
נראה שאו שאנשים מחפשים להעניש את עצמם.

38
00:02:08,098 --> 00:02:10,167
נכון? אנחנו רוצים להעניש את עצמנו.

39
00:02:10,167 --> 00:02:14,417
או, שמה שבאמת מניע אותנו הוא לא הרגיעה,

40
00:02:14,452 --> 00:02:15,974
זה לא נוחות, אלא דברים אחרים.

41
00:02:15,974 --> 00:02:18,586
מדובר בהישגיות, בכיבוש,

42
00:02:18,586 --> 00:02:23,882
מדובר במאבק להשגת מטרה כלשהי, בהגעה לפסגה כלשהי.

43
00:02:23,882 --> 00:02:26,634
למעשה התחלתי להתעניין בנושא הזה

44
00:02:26,669 --> 00:02:30,688
כשאחד מהתלמידים שלי לשעבר בא לדבר אתי.

45
00:02:30,688 --> 00:02:33,669
שמו היה דייוויד, הוא עזב את האוניברסיטה כמה שנים לפני כן

46
00:02:33,669 --> 00:02:37,895
והפך ליועץ, או סוג של בנקאי בוול סטריט.

47
00:02:37,895 --> 00:02:39,670
והוא עבד עבור בנק גדול

48
00:02:39,670 --> 00:02:43,087
והוא סיפר לי שבמשך כמה שבועות הוא עבד על מצגת גדולה

49
00:02:43,105 --> 00:02:45,708
עבור מיזוג שעמד להתרחש.

50
00:02:46,000 --> 00:02:50,504
הוא עבד בערבים, הוא עבד שעות נוספות כדי להכין את המצגת היפה הזאת

51
00:02:50,504 --> 00:02:52,376
עם נתונים סטטיסטיים ותיאורים גרפיים.

52
00:02:52,376 --> 00:02:56,046
הוא היה ממש גאה בעבודה שלו והוא באמת נהנה ממנה.

53
00:02:56,046 --> 00:02:58,511
ואז הוא שלח אותה לבוס שלו, והבוס שלו אמר,

54
00:02:58,546 --> 00:03:01,355
"דיוויד, עבודה מעולה, המיזוג בוטל".

55
00:03:01,355 --> 00:03:04,621
והוא פשוט היה הרוס!

56
00:03:04,621 --> 00:03:07,637
והדבר המעניין כאן הוא

57
00:03:07,637 --> 00:03:11,087
שהוא אמר שמנקודה פונקציונלית הכל היה מעולה.

58
00:03:11,087 --> 00:03:15,030
הנה הוא, הוא עשה עבודה מעולה, הוא נהנה לבצע אותה,

59
00:03:15,030 --> 00:03:18,792
הבוס שלו העריך את העבודה שלו, והוא היה בטוח

60
00:03:18,827 --> 00:03:21,434
שיקבל העלאה בשכר כשיגיע הזמן

61
00:03:21,434 --> 00:03:25,543
אבל במקביל הוא לא מצא כוח להתעניין עכשיו.

62
00:03:25,543 --> 00:03:30,882
והוא עבד על מסמך אחר עכשיו, ופשוט לא מצא את אותם כוחות.

63
00:03:30,882 --> 00:03:34,253
השאלה היא, מה קרה לו? במה מדובר?

64
00:03:34,253 --> 00:03:38,556
מבחינה פונקציונלית הכל היה בסדר, אבל משהו היה חסר.

65
00:03:38,556 --> 00:03:42,170
אז כדי לבחון את זה החלטתי לעשות מספר ניסויים קטנים.

66
00:03:42,170 --> 00:03:45,838
והניסויים שהתחלנו עסקו בבניית ביוניקלים.

67
00:03:45,838 --> 00:03:49,502
אז, ביוניקלים הם רובוטים קטנים מלגו, שעשויים בערך מארבעים חתיכות לגו,

68
00:03:49,502 --> 00:03:51,670
ואתה עומד לבנות אותם.

69
00:03:51,670 --> 00:03:54,837
והצלחנו להביא אנשים שיגיעו למרכז לסטודנט

70
00:03:54,837 --> 00:03:58,042
ואמרנו, "הי, בא לך לבנות בלגו תמורת כסף?"

71
00:03:58,042 --> 00:04:02,088
אתה רוצה לבנות את הראשון? תוכל לקבל 3 דולרים עבורו.

72
00:04:02,088 --> 00:04:04,849
אחרי שהם סיימו את הראשון שאלנו, "תרצה לבנות עוד אחד?"

73
00:04:04,849 --> 00:04:08,087
"עבור זה תוכל לקבל 2.70 דולרים.

74
00:04:08,087 --> 00:04:10,856
וכשתסיים אותו, תרצה לבנות עוד אחד תמורת 2.40 דולרים?"

75
00:04:10,856 --> 00:04:11,754
2.10 דולרים

76
00:04:11,754 --> 00:04:12,691
1.80 דולרים

77
00:04:12,691 --> 00:04:15,088
וכולי בסולם יורד של תשלומים.

78
00:04:15,088 --> 00:04:17,728
ואנשים בעצם היו צריכים להחליט מתי הם רוצים להפסיק.

79
00:04:17,728 --> 00:04:20,058
באיזה שלב, התשלום אותו הם קיבלו

80
00:04:20,058 --> 00:04:22,507
תמורת הבניה בלגו כבר לא היה שווה את הזמן שלהם.

81
00:04:22,507 --> 00:04:25,135
ועשינו את זה יחד עם אחד משני תנאים.

82
00:04:25,135 --> 00:04:28,087
התנאי הראשון היה בדיוק כמו שתיארתי לכם כרגע.

83
00:04:28,087 --> 00:04:31,977
אנשים בנו רובוט אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד

84
00:04:31,977 --> 00:04:34,712
וכשהם סיימו לבנות את כל הרובוטים האלה

85
00:04:34,712 --> 00:04:36,140
כשהם סיימו לבנות כל אחד מהם,

86
00:04:36,145 --> 00:04:38,087
לקחנו אותם, ושמנו אותם מתחת לשולחן

87
00:04:38,087 --> 00:04:40,150
ואמרנו להם שכשהם יסיימו את הניסוי כולו

88
00:04:40,150 --> 00:04:43,087
ניקח אותם, ונפרק אותם חזרה לחתיכות,

89
00:04:43,087 --> 00:04:46,122
ונחזיר אותם לקופסאות עבור המשתתף הבא.

90
00:04:46,122 --> 00:04:49,093
זה מה שאנחנו קוראים לו תנאי "משמעותי".

91
00:04:49,093 --> 00:04:55,628
לא משמעות ממש גדולה, אנחנו אקדמאים, אבל משמעות קטנה
(צחוק)

92
00:04:55,628 --> 00:05:01,772
לתרגיל השני, קראנו התנאי הסיזיפי.

93
00:05:01,772 --> 00:05:04,775
ובניסוי הזה אנשים התחילו לבנות רובוט אחד

94
00:05:04,775 --> 00:05:06,810
וכשהם סיימו לקחנו אותו מהם

95
00:05:06,810 --> 00:05:08,728
ואמרנו: "תרצה לבנות עוד אחד?"

96
00:05:08,728 --> 00:05:12,349
ואם הם רצו לבנות עוד אחד נתנו להם את הרובוט השני,

97
00:05:12,349 --> 00:05:14,022
אבל בזמן שהם עבדו על השני,

98
00:05:14,023 --> 00:05:17,041
פירקנו את הראשון מולם.

99
00:05:17,076 --> 00:05:22,089
ואז אם הם רצו לבנות רובוט שלישי, נתנו להם את הראשון שוב

100
00:05:22,089 --> 00:05:25,965
כלומר שהיה כאן מחזור מלא.

101
00:05:25,965 --> 00:05:29,595
וקראנו לזה התנאי הסיזיפי, על שמו של סיזיפוס
(מהמיתולוגיה היוונית)

102
00:05:29,630 --> 00:05:32,986
שדחף את אותו סלע במעלה אותו הר שוב ושוב.

103
00:05:34,004 --> 00:05:36,430
ואנחנו יכולים לשאול את עצמנו כמה מהחוסר מוטיבציה

104
00:05:36,430 --> 00:05:38,013
של סיזיפוס נבע מהעובדה

105
00:05:38,013 --> 00:05:39,677
שהוא דחף את אותו הסלע על אותו ההר

106
00:05:39,677 --> 00:05:42,881
לעומת אם היה הר שונה בכל פעם.

107
00:05:42,881 --> 00:05:46,195
אז הבנייה של משהו, ואז הוא מפורק

108
00:05:46,195 --> 00:05:48,185
מולך ולבנות אותו שוב

109
00:05:48,185 --> 00:05:52,088
נראה כמו מרכיב חשוב בחוסר מוטיבציה

110
00:05:52,088 --> 00:05:54,087
והנה מה שקיבלנו.

111
00:05:54,087 --> 00:05:57,062
בתנאי המשמעותי אנשים בנו בערך 11 רובוטים

112
00:05:57,062 --> 00:06:00,004
ובתנאי הסיזיפי הם בנו 7.

113
00:06:00,004 --> 00:06:02,585
אנחנו גם שאלנו אנשים אחרים שלא השתתפו

114
00:06:02,620 --> 00:06:04,998
בתרגיל להעריך מה אנשים יעשו.

115
00:06:05,301 --> 00:06:09,040
כמה רובוטים יבנו אנשים בתנאי ה"משמעותי" יותר מאלה בתנאי ה"סיזיפי".

116
00:06:09,040 --> 00:06:13,109
ואנשים העריכו נכונה אבל המעיטו באופן דרמטי בערכה של ההשפעה.

117
00:06:13,109 --> 00:06:15,141
אנשים חשבו שהפער יהיה בערך רובוט אחד

118
00:06:15,176 --> 00:06:18,560
אבל הפער היה הרבה יותר גדול.

119
00:06:18,816 --> 00:06:21,785
אז כולנו מבינים שיש חשיבות למשמעות

120
00:06:21,785 --> 00:06:25,671
אנחנו פשוט ממעיטים באופן דרמטי בחשיבות שלה.

121
00:06:25,671 --> 00:06:29,392
ואני אספר לכם שלאחרונה נתתי הרצאה בחברת תוכנה גדולה.

122
00:06:29,392 --> 00:06:33,466
וזאת היתה חברה בה קבוצה של אנשים

123
00:06:33,501 --> 00:06:36,368
עבדו במשך שנתיים בתכנון מוצר מסוים,

124
00:06:36,368 --> 00:06:39,204
והם חשבו שזה היה המוצר הכי טוב עבור החברה הזאת.

125
00:06:39,204 --> 00:06:41,227
ואחרי שנתיים של עבודה עליו,

126
00:06:41,240 --> 00:06:44,629
בשבוע לפני שבאתי, מנכ"ל החברה ביטל את הפרוייקט

127
00:06:44,664 --> 00:06:50,186
ומעולם לא ראיתי קבוצה של אנשים יותר חסרי מוטיבציה.

128
00:06:50,186 --> 00:06:53,851
והם כולם סיפרו שהם הרגישו כאילו היו חלק מהניסוי של הלגו.

129
00:06:53,851 --> 00:06:56,686
הם עבדו במשך זמן רב על משהו שפורק מולם.

130
00:06:56,686 --> 00:07:01,993
ואני חושב שבעקרון שהבוס שלהם עשה
את אותה הטעות של המעריכים של הניסוי שלנו

131
00:07:01,993 --> 00:07:04,717
הוא הבין שלמשמעות יש אולי חשיבות מועטה,

132
00:07:04,717 --> 00:07:06,159
אבל הוא פשוט לא הבין כמה היא גדולה

133
00:07:06,164 --> 00:07:11,135
ועכשיו היתה לו קבוצה של אנשים שהיו חסרי מוטיבציה לחלוטין, וכולי.

134
00:07:13,042 --> 00:07:17,685
עכשיו, יש עוד חלק מעניין של הניסוי הזה

135
00:07:17,685 --> 00:07:19,673
שהוא אם תסתכלו על ההתאמה בין

136
00:07:19,708 --> 00:07:22,574
כמה אנשים פשוט אוהבים לגו וכמה הם נשארו,

137
00:07:22,579 --> 00:07:25,577
הייתם מצפים שאנשים שאוהבים לגו יבנו הרבה

138
00:07:25,577 --> 00:07:27,862
ואנשים שלא אוהבים לגו יבנו מעט;

139
00:07:27,862 --> 00:07:29,787
יהיה איזשהו הבדל אינדיבידואלי.

140
00:07:29,787 --> 00:07:32,428
ואמנם היו הבדלים אינדיבידואליים

141
00:07:32,428 --> 00:07:35,003
בתנאי המשמעותי אנשים שאהבו לגו בנו יותר

142
00:07:35,038 --> 00:07:37,471
ואנשים שלא אהבו לגו לא בנו אותה כמות.

143
00:07:37,471 --> 00:07:40,699
בתנאי הסיזיפי ההתאמה היתה אפס,

144
00:07:40,699 --> 00:07:44,680
מה שאומר שאנחנו פשוט חנקנו כל טיפה של הנאה

145
00:07:44,680 --> 00:07:48,011
שיש לאנשים מלגו.

146
00:07:48,011 --> 00:07:50,907
אנשים באו עם אהבה ללגו, חלק מהאנשים,

147
00:07:50,907 --> 00:07:53,357
ואנחנו פשוט הצלחנו לשבור אותה....

148
00:07:53,392 --> 00:07:57,951
(צחוק)

149
00:07:58,584 --> 00:08:02,362
אז, בניסוי הבא רצינו למצוא

150
00:08:02,397 --> 00:08:05,668
מה הבדלים אפילו קטנים יותר יפיקו.

151
00:08:06,222 --> 00:08:09,726
אז נתנו לאנשים דף נייר עם הרבה אותיות עליו ואמרנו,

152
00:08:09,726 --> 00:08:12,336
"חפשו שני אותיות זהות אחת ליד השניה",

153
00:08:12,371 --> 00:08:14,624
זה היה מערך רנדומלי ועשינו אותו הדבר.

154
00:08:14,624 --> 00:08:17,272
שילמנו להם יותר עבור הדף הראשון, פחות עבור הדף הבא, וכולי.

155
00:08:18,236 --> 00:08:20,939
והיו לנו שלושה תנאים.

156
00:08:20,939 --> 00:08:24,639
בתנאי הראשון, כל פעם שהגשתם לי דף, אם אני הבוחן,

157
00:08:24,639 --> 00:08:28,207
הייתי מבקש ממכם לכתוב את שמכם בראש הדף, והייתי מסתכל עליו ככה.

158
00:08:28,207 --> 00:08:31,525
הייתי אומר "אהה!" והייתי שם אותו בערימה.

159
00:08:31,525 --> 00:08:35,018
בתנאי הבא לא הייתם צריכים לכתוב את השם שלכם.

160
00:08:35,018 --> 00:08:38,138
הייתי רק מבקש לקחת את הדף, ובלי להסתכל עליו,

161
00:08:38,173 --> 00:08:40,594
הייתי פשוט שם אותו בערימה גדולה של ניירות;

162
00:08:40,599 --> 00:08:43,179
ללא הכרה, רק מניח אותו.

163
00:08:43,179 --> 00:08:45,782
בתנאי השלישי, אם נתתם לי דף,

164
00:08:45,782 --> 00:08:51,241
מיד לקחתי אותו וגרסתי אותו
(צחוק)

165
00:08:51,276 --> 00:08:57,678
וכעת השאלה היא כמה אנשים עבדו תחת אותם שלושה תנאים.

166
00:08:57,678 --> 00:09:00,128
ומה שאני עומד להראות לכם כאן הוא מה הסכום המינימלי

167
00:09:00,163 --> 00:09:02,382
של כסף שאנשים היו מוכנים לעבוד עבורו, בסדר?

168
00:09:02,417 --> 00:09:06,684
כמה זמן זה לקח, אז סכומים נמוכים של כסף
משמעם שאנשים נהנו מהניסוי יותר.

169
00:09:06,684 --> 00:09:09,187
אז יש לנו את ההעתק של התוצאה הראשונה.

170
00:09:09,187 --> 00:09:10,628
בתנאי ההכרה כשאתה אומר,

171
00:09:10,628 --> 00:09:14,546
"אהה!" אנשים היו מוכנים לעבוד עד 0.15 דולר לדף

172
00:09:14,546 --> 00:09:15,960
תמורה ממש נמוכה.

173
00:09:15,960 --> 00:09:19,834
בתנאי של הגריסה הם דרשו סכום כפול של כסף

174
00:09:19,834 --> 00:09:23,145
והשאלה היא, מה קרה בתנאי של ההתעלמות?

175
00:09:23,145 --> 00:09:24,980
האם התנאי של ההתעלמות דומה לגריסה?

176
00:09:24,980 --> 00:09:27,331
האם הוא כמו ההכרה? האם זה איפשהו באמצע?

177
00:09:27,639 --> 00:09:31,308
מסתבר שהוא היה דומה מאוד לתנאי של הגריסה.

178
00:09:31,308 --> 00:09:34,491
אז אם אתם באמת רוצים לגרום לאנשים לחוסר מוטיבציה
גריסה של העבודה שלהם

179
00:09:34,496 --> 00:09:37,025
היא אמצעי ממש טוב לזה
(צחוק)

180
00:09:37,060 --> 00:09:39,322
אבל מסתבר שפשוט להתעלם מהם

181
00:09:39,323 --> 00:09:44,522
גם משיג תוצאה קרובה, למעשה, כמעט...
(צחוק)

182
00:09:47,522 --> 00:09:49,625
אז זה היה חלק אחד של מוטיבציה,

183
00:09:49,631 --> 00:09:54,192
מדובר בתחושת משמעות עבור הדבר אותו אתה עושה

184
00:09:54,227 --> 00:09:57,470
והכרה וכולי, ועשינו זאת בעיקר

185
00:09:57,470 --> 00:09:59,442
על ידי הריסת המוטיבציה של אנשים.

186
00:09:59,971 --> 00:10:01,627
בא נחשוב לרגע על החלק השני,

187
00:10:01,627 --> 00:10:03,512
כלומר כיצד אנחנו יכולים לגרום לאנשים ליותר מוטיבציה.

188
00:10:03,512 --> 00:10:07,111
כיצד נוכל לגרום לאנשים לעשות יותר

189
00:10:07,111 --> 00:10:12,051
והרעיון בא אחרי שהייתי באיקאה

190
00:10:12,051 --> 00:10:16,095
אז, אני לא יודע לגביכם, אבל אני אוהב את איקאה
אבל בכל פעם שאני קונה את הריהוט שלהם,

191
00:10:16,095 --> 00:10:20,680
אני מגלה שלוקח לי הרבה יותר זמן ממה שציפיתי לבנות אותו

192
00:10:20,680 --> 00:10:23,795
וההוראות מבלבלות.

193
00:10:23,795 --> 00:10:27,133
הרבה פעמים אני מבצע שלב ואז צריך לחזור אחורה

194
00:10:27,133 --> 00:10:31,844
וכשאני צריך לנחש משהו אני חושב שאני טועה ביותר מ50% מהזמן.

195
00:10:31,844 --> 00:10:34,205
הרבה מהדברים האלה.... והתפיסה היא:

196
00:10:34,205 --> 00:10:41,013
האם זאת התוצאה של זה? האם אני אוהב את הריהוט שלי יותר?

197
00:10:41,013 --> 00:10:43,262
העובדה שאני צריך לבנות אותם, שאני יוצר אותם,

198
00:10:43,262 --> 00:10:48,787
האם זה יוצר התקשרות מסוימת ביני ובין הריהוט שלי?

199
00:10:48,787 --> 00:10:51,429
אני קורא לזה אפקט האיקאה

200
00:10:51,429 --> 00:10:55,960
ויש לכך הוכחות מסוימות מתערובות מוכנות לעוגה.

201
00:10:55,960 --> 00:10:58,264
אז כשהמציאו את התערובות המוכנות בשנות ה 50

202
00:10:58,264 --> 00:11:01,099
להפתעת היצרנים

203
00:11:01,099 --> 00:11:03,066
הם לא היו פופולריות מאוד

204
00:11:03,066 --> 00:11:04,435
והשאלה היא, למה?

205
00:11:04,435 --> 00:11:07,639
תחתיות פאי מוכנות היו פופולריות, עוגיות היו פופולריות

206
00:11:07,639 --> 00:11:12,210
סוגים שונים של תערובות מוכנות אחרות היו פופולריות אבל לא עוגות.

207
00:11:12,210 --> 00:11:17,448
ואחת התיאוריות היתה אולי בגלל שאנשים
לא היו צריכים לעשות הרבה כדי להכין את העוגות האלה

208
00:11:17,448 --> 00:11:22,820
אולי אם אתה לוקח תערובת ומוסיף מעט מים

209
00:11:22,820 --> 00:11:25,094
ושם אותה בתנור ואז אופה אותה

210
00:11:25,094 --> 00:11:28,794
ומישהו אומר, "איזה עוגה מעולה!",
אתה פשוט לא מצליח להרגיש טוב לגביה.

211
00:11:28,794 --> 00:11:31,202
אולי העובדה שהן לא דרשו

212
00:11:31,237 --> 00:11:34,228
אותה כמות של עבודה היא שהשפיעה על הפופולריות.

213
00:11:34,232 --> 00:11:36,572
זה נקרא "תיאורית הביצה".

214
00:11:36,572 --> 00:11:39,607
ומה שהם עשו לבחון אותה, היה שהם הוציאו
את הביצים מהתערובת של העוגה.

215
00:11:39,607 --> 00:11:42,644
פתאום התערובת היתה זהה,

216
00:11:42,644 --> 00:11:45,286
אתה פשוט היית צריך להוסיף ביצים וקצת חלב.

217
00:11:46,043 --> 00:11:50,512
מה קרה עכשיו? תערובות עוגה הפכו להיות הרבה יותר פופולריות.

218
00:11:50,512 --> 00:11:55,929
איכשהו הצורך לעבוד כדי ליצור משהו הופך אותו למושך יותר.

219
00:11:55,929 --> 00:11:57,623
החלטנו לבחון את זה,

220
00:11:57,623 --> 00:12:00,429
אז נתנו לאנשים הוראות לעשות אוריגמי (קיפולי נייר)

221
00:12:00,429 --> 00:12:03,907
למעלה יש לכם את--

222
00:12:03,942 --> 00:12:06,584
(צחוק)

223
00:12:06,619 --> 00:12:09,207
-- למעלה יש לכם רשימה של מה המשמעות של כל הסימנים

224
00:12:09,242 --> 00:12:12,304
ואז יש לכם רשימה של הוראות איך לעשות אוריגמי

225
00:12:12,304 --> 00:12:13,771
זה לא דבר קל לעשות

226
00:12:13,771 --> 00:12:16,441
וביקשנו מאנשים לעשות את זה.

227
00:12:16,441 --> 00:12:18,678
ומה קרה? אנשים יצרו דברים

228
00:12:18,678 --> 00:12:20,914
שלא ממש נראו כמו מה שהם היו אמורים להיות,

229
00:12:20,914 --> 00:12:24,716
אלה לא היו מומחים לאורגמי.

230
00:12:24,716 --> 00:12:28,954
אבל אם תסתכלו כמה אנשים העריכו את האורגמי

231
00:12:28,954 --> 00:12:31,263
עשינו כמה מכירות פומביות ואנשים יכלו להציע סכומים עבורם וכולי.

232
00:12:31,263 --> 00:12:35,659
יוצא שאנשים שלא בנו את האוריגמי

233
00:12:35,659 --> 00:12:37,529
חשבו שזה לא היה כל כך מלהיב,

234
00:12:37,529 --> 00:12:40,929
ואנשים שבנו את האוריגמי חשבו שזה היה מדהים.

235
00:12:40,929 --> 00:12:43,762
אנשים שבנו את האוריגמי חשבו שזה היה מעולה.

236
00:12:43,762 --> 00:12:46,385
אבל, יותר מזה, אנשים שבנו את האוריגמי

237
00:12:46,420 --> 00:12:51,028
כששאלנו אותם להעריך כמה האנשים האחרים יעריכו את האוריגמי הזה

238
00:12:51,344 --> 00:12:54,812
הם חשבו שהם יעריכו אותם בדיוק כמו שהם העריכו אותם.

239
00:12:54,812 --> 00:12:57,429
אז מה שקרה הוא שהאנשים שבנו את האוריגמי

240
00:12:57,429 --> 00:12:59,818
לא רק חשבו שזה נפלא,

241
00:12:59,818 --> 00:13:04,389
הם גם חשבו שאנשים אחרים יראו זאת ככה.

242
00:13:04,389 --> 00:13:07,058
עכשיו היה לנו תנאי אחר ששוב חוזר לאיקאה

243
00:13:07,058 --> 00:13:09,894
היו לנו אנשים שקיבלו הוראות פשוטות

244
00:13:09,894 --> 00:13:12,897
ועבור חלק מהאנשים החבאנו את החלק העליון

245
00:13:12,897 --> 00:13:17,568
אז לא ממש היו להם את ההוראות לאיך לעשות את זה

246
00:13:17,568 --> 00:13:20,504
לא מפליא שהם בנו אוריגמי אפילו גרועים יותר

247
00:13:20,504 --> 00:13:23,345
הם היו הרבה יותר מכוערים
(צחוק)

248
00:13:23,345 --> 00:13:25,679
מה קרה להערכות?

249
00:13:25,679 --> 00:13:29,781
אנשים שבנו אותם חשבו שהם היו טובים יותר מהאנשים שרק העריכו אותם,

250
00:13:29,781 --> 00:13:35,019
אבל האנשים שקיבלו את ההוראות הקשות אהבו אותם אפילו יותר

251
00:13:35,019 --> 00:13:38,289
פתאום הם השקיעו בהם יותר, זה היה יותר קשה, יותר מאתגר

252
00:13:38,289 --> 00:13:40,095
הם אהבו אותם יותר.

253
00:13:40,095 --> 00:13:42,527
ומה לגבי האנשים שהעריכו אותם?

254
00:13:42,527 --> 00:13:48,188
האם אהבו אותם אפילו פחות יותר בגלל
שהם היו מכוערים יותר אובייקטיבית. (צחוק)

255
00:13:50,512 --> 00:13:53,372
אני חושב שאפשר להביא מטאפורה טובה לזה בילדים.

256
00:13:53,372 --> 00:13:57,930
אלה הילדים שלי דרך אגב.

257
00:13:57,930 --> 00:14:03,114
ודמיינו לעצמכם אם הייתי שואל אתכם,
"בכמה היית מוכר לי את הילדים שלך?"

258
00:14:03,114 --> 00:14:04,858
דמיינו שיכולתי למחוק את הזיכרונות שלכם

259
00:14:04,863 --> 00:14:06,978
והמחשבות והרגשות שלכם לגבי הילדים שלכם,

260
00:14:06,978 --> 00:14:10,354
כמה כסף הייתי צריך לשלם לכם לפצות אתכם על זה?

261
00:14:10,354 --> 00:14:15,027
רוב האנשים בימים טובים היו אומרים הרבה כסף.

262
00:14:15,027 --> 00:14:20,136
או תדמיינו שלא היו לכם ילדים והייתם באים למגרש משחקים

263
00:14:20,136 --> 00:14:22,179
ופגשתם כמה ילדים ושיחקתם אתם במשך כמה שעות

264
00:14:22,179 --> 00:14:24,872
ואחרי כמה שעות למדתם הרבה עליהם

265
00:14:24,907 --> 00:14:27,496
ותוך כדי שאתם נפרדים מהם ההורים של הילדים אומרים,

266
00:14:27,531 --> 00:14:32,840
"דרך אגב, הם למכירה אם אתה מעוניין".
(צחוק)

267
00:14:32,875 --> 00:14:35,880
כמה הייתם משלמים?

268
00:14:35,880 --> 00:14:39,016
ורובנו היינו מגלים שלא כזה הרבה

269
00:14:39,016 --> 00:14:43,329
בגלל שהעובדה היא-- 
(צחוק)

270
00:14:47,206 --> 00:14:51,429
-- העובדה היא שאני מעריכים את הילדים שלנו בעיקר בגלל שהם שלנו.

271
00:14:51,429 --> 00:14:53,475
וקצת כמו הריהוט של איקאה זה בגלל

272
00:14:53,475 --> 00:14:55,873
שהם שלנו והשקענו כל כך הרבה מאמץ בהם.

273
00:14:55,873 --> 00:14:58,203
ובגלל שזה קשה ומורכב ומסובך,

274
00:14:58,203 --> 00:15:04,041
ההוראות אינן ברורות וכולי.
(צחוק)

275
00:15:04,041 --> 00:15:06,445
אז, מה שאני רוצה להציע הוא

276
00:15:06,445 --> 00:15:09,596
שאתם יודעים שיש לנו את המודל הפשוט מאוד של עבודה -

277
00:15:09,596 --> 00:15:12,848
בפשטות, התשלום הוא המוטיבציה

278
00:15:12,848 --> 00:15:15,261
ואם תחשבו על מה שאנחנו עושים במקום העבודה

279
00:15:15,261 --> 00:15:17,722
זה פחות או יותר המודל בו אנחנו משתמשים.

280
00:15:17,722 --> 00:15:20,180
אבל זהו אינו המודל הנכון

281
00:15:20,180 --> 00:15:22,960
למעשה אם תחשבו על כל דבר שאתם רואים בעולם,

282
00:15:22,960 --> 00:15:26,998
קשה מאוד לחשוב שהמודל הזה הוא תיאור טוב של התנהגות אנושית.

283
00:15:26,998 --> 00:15:30,626
הוא לא מוטעה לחלוטין, אבל ברור

284
00:15:30,626 --> 00:15:32,415
שהוא לא תיאור ממש טוב של מה שקורה.

285
00:15:32,415 --> 00:15:34,605
במציאות יש לנו הרבה דברים אחרים

286
00:15:34,605 --> 00:15:40,377
יש לנו משמעות, התחושה של יצירה, אתגרים וכולי.

287
00:15:40,377 --> 00:15:43,247
ואם לא נבין את הגורמים השונים האלה

288
00:15:43,247 --> 00:15:46,553
אני לא חושב שנוכל ליצור את הסביבה המתאימה.

289
00:15:46,553 --> 00:15:50,956
עכשיו רק הערת שוליים אחת, אנחנו יכולים לקחת כסף

290
00:15:50,956 --> 00:15:54,323
ואנחנו יכולים להגשים בעזרתו מוטיבציות אחרות.

291
00:15:54,323 --> 00:15:57,058
לדוגמא, אנחנו יכולים לקחת גאווה, ולגרום לאנשים

292
00:15:57,063 --> 00:15:59,339
להיות גאים בכמה כסף הם מרוויחים.

293
00:15:59,339 --> 00:16:01,199
אנחנו יכולים לקחת הישגיות, לקחת תחרותיות

294
00:16:01,199 --> 00:16:04,429
כסף יכול להיות תחליף לכל המוטיבציות האחרות האלה

295
00:16:04,429 --> 00:16:08,573
אבל זה לא אומר שמדובר דווקא בכל אותם מוטיבציות.

296
00:16:08,573 --> 00:16:12,430
בני אדם הם מורכבים, וישנם דברים רבים שאנו שואפים להם

297
00:16:12,430 --> 00:16:13,912
כמו טיפוס הרים,

298
00:16:13,912 --> 00:16:16,398
והצמצום של כל אלה לגובה המשכורת שאנחנו מקבלים בלבד

299
00:16:16,398 --> 00:16:18,887
הוא פשוט המודל הלא נכון.

300
00:16:18,887 --> 00:16:21,450
לבסוף, רציתי לספר לכם משהו

301
00:16:21,470 --> 00:16:24,470
לגבי אדם סמית' לעומת קארל מרקס.

302
00:16:24,470 --> 00:16:29,060
אדם סמית' העלה תפיסה מסוימת לגבי יעילות במקום העבודה.

303
00:16:29,060 --> 00:16:33,262
התפיסה היתה, אם תקח לדוגמא את הייצור של סיכה

304
00:16:33,262 --> 00:16:37,635
בימים עברו, ותאמר: מה הדרך היעילה ליצור סיכה?

305
00:16:37,635 --> 00:16:42,472
הוא אומר שאם אדם אחד מבצע את כל השלבים ליצירת סיכה, זה מאוד לא יעיל.

306
00:16:42,472 --> 00:16:47,180
אבל אם תשיג 12 אנשים, וכל אחד מהם מבצע שלב אחד ביצירת סיכה,

307
00:16:47,180 --> 00:16:50,512
פתאום, יחד, נוצרת יעילות בתהליך הייצור.

308
00:16:50,512 --> 00:16:54,012
והתפוקה של המפעל תעלה באופן דרמטי.

309
00:16:54,012 --> 00:16:58,556
וזאת התפיסה של יעילות ויצרנות.

310
00:16:58,556 --> 00:17:02,326
לקארל מרקס, מצד שני, היתה תפיסה מסוימת לגבי הניכור בעבודה;

311
00:17:02,326 --> 00:17:04,563
וכמה קשר יש לך אליה.

312
00:17:04,563 --> 00:17:06,741
ואם תקח את היצור של סיכה, ותפצל אותו

313
00:17:06,741 --> 00:17:08,895
ל 12 שלבים, וכל אדם מבצע שלב אחד

314
00:17:08,900 --> 00:17:12,869
כמה קשר אנשים ירגישו, אם הם מבצעים את אותה פעולה כל הזמן

315
00:17:12,869 --> 00:17:14,675
כל היום, הם אף פעם לא רואים את ההתקדמות

316
00:17:14,710 --> 00:17:18,269
או היצירה של המוצר הסופי של מה שהם עושים.

317
00:17:18,900 --> 00:17:25,179
ואני חושב שבתקופה שלפני המהפכה התעשייתית אדם סמית' צדק;

318
00:17:25,179 --> 00:17:28,057
ניתן לקבל יותר ערך מיעילות גוברת

319
00:17:28,092 --> 00:17:30,181
ממה שניתן לקבל מניכור העבודה.

320
00:17:30,216 --> 00:17:35,359
אבל אנחנו לא נמצאים בתקופה הזאת, אנחנו נמצאים בסוג של כלכלת ידע

321
00:17:35,359 --> 00:17:37,296
לגבי דברים רבים שאכפת לנו מהם.

322
00:17:37,296 --> 00:17:40,762
ואני חושב שבכלכלת הידע הדברים למעשה התהפכו.

323
00:17:40,762 --> 00:17:44,435
אם תאמר, "בא ניקח משימה, תכנות, יצירת מחשב, לא משנה מה...

324
00:17:44,435 --> 00:17:48,739
ונפרק אותה למשימות קטנות על מנת להפוך את הכל ליותר יעיל".

325
00:17:48,739 --> 00:17:53,010
אולי נקבל יותר יעילות בעולם של אדם סמית'

326
00:17:53,010 --> 00:17:58,679
אבל האם נקבל את אותו סוג של שיפור, אכפתיות, מוטיבציה ומשמעות?

327
00:17:58,679 --> 00:18:01,928
ואולי מה שאנחנו עושים הוא פשוט פועלים בגישה הלא נכונה

328
00:18:01,928 --> 00:18:04,017
ואנחנו לוקחים משימות גדולות ומנסים לפצל אותם

329
00:18:04,037 --> 00:18:07,216
למלא דברים, אנחנו למעשה פוגעים בעצמנו.

330
00:18:07,251 --> 00:18:11,262
אז, אני חושב שהדברים עכשיו למעשה הפוכים.

331
00:18:11,262 --> 00:18:13,321
ורק כהערת סיום,

332
00:18:13,321 --> 00:18:16,581
אני חושב שאנחנו יכולים לעשות הרבה דברים כדי לעורר מוטיבציה באנשים.

333
00:18:16,600 --> 00:18:20,472
אני חושב שאנחנו יכולים לעשות דברים לגרום
לאנשים למוטיבציה לעשות הרבה יותר

334
00:18:20,472 --> 00:18:22,848
אבל לפחות, אני חושב, עלינו לנסות לא לשחזר

335
00:18:22,883 --> 00:18:24,779
את הניסוי בלגו בחיי היומיום שלנו.

336
00:18:24,814 --> 00:18:27,878
לפחות, עלינו לנסות לא להפחית את המוטיבציה של אנשים

337
00:18:27,878 --> 00:18:30,702
שאני מרגיש שאנחנו עושים פעמים רבות מדי.

338
00:18:30,708 --> 00:18:32,037
תודה רבה!

339
00:18:32,037 --> 00:18:34,201
(מחיאות כפיים)