0:00:11.990,0:00:16.887 אוקיי, אז אני רוצה לדבר היום קצת על מוטיבציה אנושית. 0:00:16.887,0:00:20.094 מה גורם לנו להביע אכפתיות ולפעול, ולהיות פעילים. 0:00:21.847,0:00:23.856 ונקודת המוצא, 0:00:23.856,0:00:26.464 בייחוד שאנחנו בשיקגו, קרוב לאוניברסיטת שיקגו, 0:00:26.464,0:00:28.741 במחלקה לכלכלה של שיקגו. 0:00:28.741,0:00:33.604 אני חושב שכדאי לחשוב שהתפיסה הבסיסית שלנו על מוטיבציה אנושית 0:00:33.604,0:00:36.340 היא שאנחנו חושבים על אנשים כמו על עכברים. 0:00:36.340,0:00:38.213 אנשים לא אוהבים לעבוד. 0:00:38.213,0:00:40.863 אם היו נותנים לנו את הבחירה, מה היינו עושים, 0:00:40.898,0:00:43.552 היינו על איזה חוף ושותים מוחיטו... 0:00:43.963,0:00:48.252 והסיבה היחידה שאנחנו עובדים היא כיוון שאנחנו צריכים להשיג כסף, 0:00:48.252,0:00:51.642 כדי שנוכל בסופו של דבר לשבת על החוף ולשתות מוחיטו. 0:00:51.677,0:00:53.638 (צחוק) 0:00:53.673,0:00:57.129 אבל המוטיבציה הבסיסית היא להינות מהפנאי ולא לעבוד 0:00:57.129,0:01:02.400 וכל דבר אחר הוא רק הסחת דעת על מנת שנוכל לעשות זאת. 0:01:02.400,0:01:04.794 וזהו מודל יפה, אבל עלינו לשאול את עצמנו, 0:01:04.794,0:01:07.707 האם זהו תיאור נכון של המוטיבציה האנושית 0:01:07.742,0:01:12.212 האם זה באמת מה שגורם לנו לפעול ולעשות דברים. 0:01:12.212,0:01:16.047 ואתגר אחד שאתם יכולים לחשוב עליו הוא טיפוס הרים. 0:01:16.047,0:01:19.492 אם תסתכלו על אנשים שטיפסו על הרים שונים 0:01:19.492,0:01:22.463 והתיאורים שלהם, וההיסטוריה והסיפורים שלהם 0:01:22.463,0:01:25.856 הייתם חושבים שזה הדבר הכי נורא בעולם. 0:01:25.856,0:01:27.758 קר להם, ויש להם כוויות קור 0:01:27.758,0:01:30.594 קשה לנשום, זה קשה. 0:01:30.594,0:01:33.497 אני טיפסתי על פסגה קטנה בהימלאיה לפני שנים רבות 0:01:33.497,0:01:34.987 והייתם חושבים שתגיע לפסגה, 0:01:35.007,0:01:37.569 ותשב שם ותהנה מהנוף. 0:01:37.569,0:01:40.971 לא! זה קר, זה עלוב, אתה עייף. 0:01:40.971,0:01:46.978 פשוט תרד כמה שיותר מהר מאותה פסגה[br](צחוק) 0:01:46.978,0:01:48.445 ואם תחשבו על התנהגות זו 0:01:48.445,0:01:52.551 ותאמרו לעצמכם, הנה משהו שכל דקה בו נראית כמו סבל, 0:01:52.551,0:01:54.886 זה פשוט נראה כמו עונש 0:01:54.886,0:01:58.189 ואנשים יורדים, וכל מה שהם רוצים לעשות זה לעלות שוב. 0:01:58.189,0:02:00.958 הם רוצים להתאושש קודם, אבל אז הם רוצים לעלות שוב. 0:02:00.958,0:02:02.939 איך תופעה כזאת מתיישבת עם התפיסה שלנו 0:02:02.974,0:02:05.463 של אנשים שיושבים על החוף ושותים מוחיטו? 0:02:05.463,0:02:08.098 נראה שאו שאנשים מחפשים להעניש את עצמם. 0:02:08.098,0:02:10.167 נכון? אנחנו רוצים להעניש את עצמנו. 0:02:10.167,0:02:14.417 או, שמה שבאמת מניע אותנו הוא לא הרגיעה, 0:02:14.452,0:02:15.974 זה לא נוחות, אלא דברים אחרים. 0:02:15.974,0:02:18.586 מדובר בהישגיות, בכיבוש, 0:02:18.586,0:02:23.882 מדובר במאבק להשגת מטרה כלשהי, בהגעה לפסגה כלשהי. 0:02:23.882,0:02:26.634 למעשה התחלתי להתעניין בנושא הזה 0:02:26.669,0:02:30.688 כשאחד מהתלמידים שלי לשעבר בא לדבר אתי. 0:02:30.688,0:02:33.669 שמו היה דייוויד, הוא עזב את האוניברסיטה כמה שנים לפני כן 0:02:33.669,0:02:37.895 והפך ליועץ, או סוג של בנקאי בוול סטריט. 0:02:37.895,0:02:39.670 והוא עבד עבור בנק גדול 0:02:39.670,0:02:43.087 והוא סיפר לי שבמשך כמה שבועות הוא עבד על מצגת גדולה 0:02:43.105,0:02:45.708 עבור מיזוג שעמד להתרחש. 0:02:46.000,0:02:50.504 הוא עבד בערבים, הוא עבד שעות נוספות כדי להכין את המצגת היפה הזאת 0:02:50.504,0:02:52.376 עם נתונים סטטיסטיים ותיאורים גרפיים. 0:02:52.376,0:02:56.046 הוא היה ממש גאה בעבודה שלו והוא באמת נהנה ממנה. 0:02:56.046,0:02:58.511 ואז הוא שלח אותה לבוס שלו, והבוס שלו אמר, 0:02:58.546,0:03:01.355 "דיוויד, עבודה מעולה, המיזוג בוטל". 0:03:01.355,0:03:04.621 והוא פשוט היה הרוס! 0:03:04.621,0:03:07.637 והדבר המעניין כאן הוא 0:03:07.637,0:03:11.087 שהוא אמר שמנקודה פונקציונלית הכל היה מעולה. 0:03:11.087,0:03:15.030 הנה הוא, הוא עשה עבודה מעולה, הוא נהנה לבצע אותה, 0:03:15.030,0:03:18.792 הבוס שלו העריך את העבודה שלו, והוא היה בטוח 0:03:18.827,0:03:21.434 שיקבל העלאה בשכר כשיגיע הזמן 0:03:21.434,0:03:25.543 אבל במקביל הוא לא מצא כוח להתעניין עכשיו. 0:03:25.543,0:03:30.882 והוא עבד על מסמך אחר עכשיו, ופשוט לא מצא את אותם כוחות. 0:03:30.882,0:03:34.253 השאלה היא, מה קרה לו? במה מדובר? 0:03:34.253,0:03:38.556 מבחינה פונקציונלית הכל היה בסדר, אבל משהו היה חסר. 0:03:38.556,0:03:42.170 אז כדי לבחון את זה החלטתי לעשות מספר ניסויים קטנים. 0:03:42.170,0:03:45.838 והניסויים שהתחלנו עסקו בבניית ביוניקלים. 0:03:45.838,0:03:49.502 אז, ביוניקלים הם רובוטים קטנים מלגו, שעשויים בערך מארבעים חתיכות לגו, 0:03:49.502,0:03:51.670 ואתה עומד לבנות אותם. 0:03:51.670,0:03:54.837 והצלחנו להביא אנשים שיגיעו למרכז לסטודנט 0:03:54.837,0:03:58.042 ואמרנו, "הי, בא לך לבנות בלגו תמורת כסף?" 0:03:58.042,0:04:02.088 אתה רוצה לבנות את הראשון? תוכל לקבל 3 דולרים עבורו. 0:04:02.088,0:04:04.849 אחרי שהם סיימו את הראשון שאלנו, "תרצה לבנות עוד אחד?" 0:04:04.849,0:04:08.087 "עבור זה תוכל לקבל 2.70 דולרים. 0:04:08.087,0:04:10.856 וכשתסיים אותו, תרצה לבנות עוד אחד תמורת 2.40 דולרים?" 0:04:10.856,0:04:11.754 2.10 דולרים 0:04:11.754,0:04:12.691 1.80 דולרים 0:04:12.691,0:04:15.088 וכולי בסולם יורד של תשלומים. 0:04:15.088,0:04:17.728 ואנשים בעצם היו צריכים להחליט מתי הם רוצים להפסיק. 0:04:17.728,0:04:20.058 באיזה שלב, התשלום אותו הם קיבלו 0:04:20.058,0:04:22.507 תמורת הבניה בלגו כבר לא היה שווה את הזמן שלהם. 0:04:22.507,0:04:25.135 ועשינו את זה יחד עם אחד משני תנאים. 0:04:25.135,0:04:28.087 התנאי הראשון היה בדיוק כמו שתיארתי לכם כרגע. 0:04:28.087,0:04:31.977 אנשים בנו רובוט אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד 0:04:31.977,0:04:34.712 וכשהם סיימו לבנות את כל הרובוטים האלה 0:04:34.712,0:04:36.140 כשהם סיימו לבנות כל אחד מהם, 0:04:36.145,0:04:38.087 לקחנו אותם, ושמנו אותם מתחת לשולחן 0:04:38.087,0:04:40.150 ואמרנו להם שכשהם יסיימו את הניסוי כולו 0:04:40.150,0:04:43.087 ניקח אותם, ונפרק אותם חזרה לחתיכות, 0:04:43.087,0:04:46.122 ונחזיר אותם לקופסאות עבור המשתתף הבא. 0:04:46.122,0:04:49.093 זה מה שאנחנו קוראים לו תנאי "משמעותי". 0:04:49.093,0:04:55.628 לא משמעות ממש גדולה, אנחנו אקדמאים, אבל משמעות קטנה[br](צחוק) 0:04:55.628,0:05:01.772 לתרגיל השני, קראנו התנאי הסיזיפי. 0:05:01.772,0:05:04.775 ובניסוי הזה אנשים התחילו לבנות רובוט אחד 0:05:04.775,0:05:06.810 וכשהם סיימו לקחנו אותו מהם 0:05:06.810,0:05:08.728 ואמרנו: "תרצה לבנות עוד אחד?" 0:05:08.728,0:05:12.349 ואם הם רצו לבנות עוד אחד נתנו להם את הרובוט השני, 0:05:12.349,0:05:14.022 אבל בזמן שהם עבדו על השני, 0:05:14.023,0:05:17.041 פירקנו את הראשון מולם. 0:05:17.076,0:05:22.089 ואז אם הם רצו לבנות רובוט שלישי, נתנו להם את הראשון שוב 0:05:22.089,0:05:25.965 כלומר שהיה כאן מחזור מלא. 0:05:25.965,0:05:29.595 וקראנו לזה התנאי הסיזיפי, על שמו של סיזיפוס[br](מהמיתולוגיה היוונית) 0:05:29.630,0:05:32.986 שדחף את אותו סלע במעלה אותו הר שוב ושוב. 0:05:34.004,0:05:36.430 ואנחנו יכולים לשאול את עצמנו כמה מהחוסר מוטיבציה 0:05:36.430,0:05:38.013 של סיזיפוס נבע מהעובדה 0:05:38.013,0:05:39.677 שהוא דחף את אותו הסלע על אותו ההר 0:05:39.677,0:05:42.881 לעומת אם היה הר שונה בכל פעם. 0:05:42.881,0:05:46.195 אז הבנייה של משהו, ואז הוא מפורק 0:05:46.195,0:05:48.185 מולך ולבנות אותו שוב 0:05:48.185,0:05:52.088 נראה כמו מרכיב חשוב בחוסר מוטיבציה 0:05:52.088,0:05:54.087 והנה מה שקיבלנו. 0:05:54.087,0:05:57.062 בתנאי המשמעותי אנשים בנו בערך 11 רובוטים 0:05:57.062,0:06:00.004 ובתנאי הסיזיפי הם בנו 7. 0:06:00.004,0:06:02.585 אנחנו גם שאלנו אנשים אחרים שלא השתתפו 0:06:02.620,0:06:04.998 בתרגיל להעריך מה אנשים יעשו. 0:06:05.301,0:06:09.040 כמה רובוטים יבנו אנשים בתנאי ה"משמעותי" יותר מאלה בתנאי ה"סיזיפי". 0:06:09.040,0:06:13.109 ואנשים העריכו נכונה אבל המעיטו באופן דרמטי בערכה של ההשפעה. 0:06:13.109,0:06:15.141 אנשים חשבו שהפער יהיה בערך רובוט אחד 0:06:15.176,0:06:18.560 אבל הפער היה הרבה יותר גדול. 0:06:18.816,0:06:21.785 אז כולנו מבינים שיש חשיבות למשמעות 0:06:21.785,0:06:25.671 אנחנו פשוט ממעיטים באופן דרמטי בחשיבות שלה. 0:06:25.671,0:06:29.392 ואני אספר לכם שלאחרונה נתתי הרצאה בחברת תוכנה גדולה. 0:06:29.392,0:06:33.466 וזאת היתה חברה בה קבוצה של אנשים 0:06:33.501,0:06:36.368 עבדו במשך שנתיים בתכנון מוצר מסוים, 0:06:36.368,0:06:39.204 והם חשבו שזה היה המוצר הכי טוב עבור החברה הזאת. 0:06:39.204,0:06:41.227 ואחרי שנתיים של עבודה עליו, 0:06:41.240,0:06:44.629 בשבוע לפני שבאתי, מנכ"ל החברה ביטל את הפרוייקט 0:06:44.664,0:06:50.186 ומעולם לא ראיתי קבוצה של אנשים יותר חסרי מוטיבציה. 0:06:50.186,0:06:53.851 והם כולם סיפרו שהם הרגישו כאילו היו חלק מהניסוי של הלגו. 0:06:53.851,0:06:56.686 הם עבדו במשך זמן רב על משהו שפורק מולם. 0:06:56.686,0:07:01.993 ואני חושב שבעקרון שהבוס שלהם עשה[br]את אותה הטעות של המעריכים של הניסוי שלנו 0:07:01.993,0:07:04.717 הוא הבין שלמשמעות יש אולי חשיבות מועטה, 0:07:04.717,0:07:06.159 אבל הוא פשוט לא הבין כמה היא גדולה 0:07:06.164,0:07:11.135 ועכשיו היתה לו קבוצה של אנשים שהיו חסרי מוטיבציה לחלוטין, וכולי. 0:07:13.042,0:07:17.685 עכשיו, יש עוד חלק מעניין של הניסוי הזה 0:07:17.685,0:07:19.673 שהוא אם תסתכלו על ההתאמה בין 0:07:19.708,0:07:22.574 כמה אנשים פשוט אוהבים לגו וכמה הם נשארו, 0:07:22.579,0:07:25.577 הייתם מצפים שאנשים שאוהבים לגו יבנו הרבה 0:07:25.577,0:07:27.862 ואנשים שלא אוהבים לגו יבנו מעט; 0:07:27.862,0:07:29.787 יהיה איזשהו הבדל אינדיבידואלי. 0:07:29.787,0:07:32.428 ואמנם היו הבדלים אינדיבידואליים 0:07:32.428,0:07:35.003 בתנאי המשמעותי אנשים שאהבו לגו בנו יותר 0:07:35.038,0:07:37.471 ואנשים שלא אהבו לגו לא בנו אותה כמות. 0:07:37.471,0:07:40.699 בתנאי הסיזיפי ההתאמה היתה אפס, 0:07:40.699,0:07:44.680 מה שאומר שאנחנו פשוט חנקנו כל טיפה של הנאה 0:07:44.680,0:07:48.011 שיש לאנשים מלגו. 0:07:48.011,0:07:50.907 אנשים באו עם אהבה ללגו, חלק מהאנשים, 0:07:50.907,0:07:53.357 ואנחנו פשוט הצלחנו לשבור אותה.... 0:07:53.392,0:07:57.951 (צחוק) 0:07:58.584,0:08:02.362 אז, בניסוי הבא רצינו למצוא 0:08:02.397,0:08:05.668 מה הבדלים אפילו קטנים יותר יפיקו. 0:08:06.222,0:08:09.726 אז נתנו לאנשים דף נייר עם הרבה אותיות עליו ואמרנו, 0:08:09.726,0:08:12.336 "חפשו שני אותיות זהות אחת ליד השניה", 0:08:12.371,0:08:14.624 זה היה מערך רנדומלי ועשינו אותו הדבר. 0:08:14.624,0:08:17.272 שילמנו להם יותר עבור הדף הראשון, פחות עבור הדף הבא, וכולי. 0:08:18.236,0:08:20.939 והיו לנו שלושה תנאים. 0:08:20.939,0:08:24.639 בתנאי הראשון, כל פעם שהגשתם לי דף, אם אני הבוחן, 0:08:24.639,0:08:28.207 הייתי מבקש ממכם לכתוב את שמכם בראש הדף, והייתי מסתכל עליו ככה. 0:08:28.207,0:08:31.525 הייתי אומר "אהה!" והייתי שם אותו בערימה. 0:08:31.525,0:08:35.018 בתנאי הבא לא הייתם צריכים לכתוב את השם שלכם. 0:08:35.018,0:08:38.138 הייתי רק מבקש לקחת את הדף, ובלי להסתכל עליו, 0:08:38.173,0:08:40.594 הייתי פשוט שם אותו בערימה גדולה של ניירות; 0:08:40.599,0:08:43.179 ללא הכרה, רק מניח אותו. 0:08:43.179,0:08:45.782 בתנאי השלישי, אם נתתם לי דף, 0:08:45.782,0:08:51.241 מיד לקחתי אותו וגרסתי אותו[br](צחוק) 0:08:51.276,0:08:57.678 וכעת השאלה היא כמה אנשים עבדו תחת אותם שלושה תנאים. 0:08:57.678,0:09:00.128 ומה שאני עומד להראות לכם כאן הוא מה הסכום המינימלי 0:09:00.163,0:09:02.382 של כסף שאנשים היו מוכנים לעבוד עבורו, בסדר? 0:09:02.417,0:09:06.684 כמה זמן זה לקח, אז סכומים נמוכים של כסף[br]משמעם שאנשים נהנו מהניסוי יותר. 0:09:06.684,0:09:09.187 אז יש לנו את ההעתק של התוצאה הראשונה. 0:09:09.187,0:09:10.628 בתנאי ההכרה כשאתה אומר, 0:09:10.628,0:09:14.546 "אהה!" אנשים היו מוכנים לעבוד עד 0.15 דולר לדף 0:09:14.546,0:09:15.960 תמורה ממש נמוכה. 0:09:15.960,0:09:19.834 בתנאי של הגריסה הם דרשו סכום כפול של כסף 0:09:19.834,0:09:23.145 והשאלה היא, מה קרה בתנאי של ההתעלמות? 0:09:23.145,0:09:24.980 האם התנאי של ההתעלמות דומה לגריסה? 0:09:24.980,0:09:27.331 האם הוא כמו ההכרה? האם זה איפשהו באמצע? 0:09:27.639,0:09:31.308 מסתבר שהוא היה דומה מאוד לתנאי של הגריסה. 0:09:31.308,0:09:34.491 אז אם אתם באמת רוצים לגרום לאנשים לחוסר מוטיבציה[br]גריסה של העבודה שלהם 0:09:34.496,0:09:37.025 היא אמצעי ממש טוב לזה[br](צחוק) 0:09:37.060,0:09:39.322 אבל מסתבר שפשוט להתעלם מהם 0:09:39.323,0:09:44.522 גם משיג תוצאה קרובה, למעשה, כמעט...[br](צחוק) 0:09:47.522,0:09:49.625 אז זה היה חלק אחד של מוטיבציה, 0:09:49.631,0:09:54.192 מדובר בתחושת משמעות עבור הדבר אותו אתה עושה 0:09:54.227,0:09:57.470 והכרה וכולי, ועשינו זאת בעיקר 0:09:57.470,0:09:59.442 על ידי הריסת המוטיבציה של אנשים. 0:09:59.971,0:10:01.627 בא נחשוב לרגע על החלק השני, 0:10:01.627,0:10:03.512 כלומר כיצד אנחנו יכולים לגרום לאנשים ליותר מוטיבציה. 0:10:03.512,0:10:07.111 כיצד נוכל לגרום לאנשים לעשות יותר 0:10:07.111,0:10:12.051 והרעיון בא אחרי שהייתי באיקאה 0:10:12.051,0:10:16.095 אז, אני לא יודע לגביכם, אבל אני אוהב את איקאה[br]אבל בכל פעם שאני קונה את הריהוט שלהם, 0:10:16.095,0:10:20.680 אני מגלה שלוקח לי הרבה יותר זמן ממה שציפיתי לבנות אותו 0:10:20.680,0:10:23.795 וההוראות מבלבלות. 0:10:23.795,0:10:27.133 הרבה פעמים אני מבצע שלב ואז צריך לחזור אחורה 0:10:27.133,0:10:31.844 וכשאני צריך לנחש משהו אני חושב שאני טועה ביותר מ50% מהזמן. 0:10:31.844,0:10:34.205 הרבה מהדברים האלה.... והתפיסה היא: 0:10:34.205,0:10:41.013 האם זאת התוצאה של זה? האם אני אוהב את הריהוט שלי יותר? 0:10:41.013,0:10:43.262 העובדה שאני צריך לבנות אותם, שאני יוצר אותם, 0:10:43.262,0:10:48.787 האם זה יוצר התקשרות מסוימת ביני ובין הריהוט שלי? 0:10:48.787,0:10:51.429 אני קורא לזה אפקט האיקאה 0:10:51.429,0:10:55.960 ויש לכך הוכחות מסוימות מתערובות מוכנות לעוגה. 0:10:55.960,0:10:58.264 אז כשהמציאו את התערובות המוכנות בשנות ה 50 0:10:58.264,0:11:01.099 להפתעת היצרנים 0:11:01.099,0:11:03.066 הם לא היו פופולריות מאוד 0:11:03.066,0:11:04.435 והשאלה היא, למה? 0:11:04.435,0:11:07.639 תחתיות פאי מוכנות היו פופולריות, עוגיות היו פופולריות 0:11:07.639,0:11:12.210 סוגים שונים של תערובות מוכנות אחרות היו פופולריות אבל לא עוגות. 0:11:12.210,0:11:17.448 ואחת התיאוריות היתה אולי בגלל שאנשים[br]לא היו צריכים לעשות הרבה כדי להכין את העוגות האלה 0:11:17.448,0:11:22.820 אולי אם אתה לוקח תערובת ומוסיף מעט מים 0:11:22.820,0:11:25.094 ושם אותה בתנור ואז אופה אותה 0:11:25.094,0:11:28.794 ומישהו אומר, "איזה עוגה מעולה!",[br]אתה פשוט לא מצליח להרגיש טוב לגביה. 0:11:28.794,0:11:31.202 אולי העובדה שהן לא דרשו 0:11:31.237,0:11:34.228 אותה כמות של עבודה היא שהשפיעה על הפופולריות. 0:11:34.232,0:11:36.572 זה נקרא "תיאורית הביצה". 0:11:36.572,0:11:39.607 ומה שהם עשו לבחון אותה, היה שהם הוציאו[br]את הביצים מהתערובת של העוגה. 0:11:39.607,0:11:42.644 פתאום התערובת היתה זהה, 0:11:42.644,0:11:45.286 אתה פשוט היית צריך להוסיף ביצים וקצת חלב. 0:11:46.043,0:11:50.512 מה קרה עכשיו? תערובות עוגה הפכו להיות הרבה יותר פופולריות. 0:11:50.512,0:11:55.929 איכשהו הצורך לעבוד כדי ליצור משהו הופך אותו למושך יותר. 0:11:55.929,0:11:57.623 החלטנו לבחון את זה, 0:11:57.623,0:12:00.429 אז נתנו לאנשים הוראות לעשות אוריגמי (קיפולי נייר) 0:12:00.429,0:12:03.907 למעלה יש לכם את-- 0:12:03.942,0:12:06.584 (צחוק) 0:12:06.619,0:12:09.207 -- למעלה יש לכם רשימה של מה המשמעות של כל הסימנים 0:12:09.242,0:12:12.304 ואז יש לכם רשימה של הוראות איך לעשות אוריגמי 0:12:12.304,0:12:13.771 זה לא דבר קל לעשות 0:12:13.771,0:12:16.441 וביקשנו מאנשים לעשות את זה. 0:12:16.441,0:12:18.678 ומה קרה? אנשים יצרו דברים 0:12:18.678,0:12:20.914 שלא ממש נראו כמו מה שהם היו אמורים להיות, 0:12:20.914,0:12:24.716 אלה לא היו מומחים לאורגמי. 0:12:24.716,0:12:28.954 אבל אם תסתכלו כמה אנשים העריכו את האורגמי 0:12:28.954,0:12:31.263 עשינו כמה מכירות פומביות ואנשים יכלו להציע סכומים עבורם וכולי. 0:12:31.263,0:12:35.659 יוצא שאנשים שלא בנו את האוריגמי 0:12:35.659,0:12:37.529 חשבו שזה לא היה כל כך מלהיב, 0:12:37.529,0:12:40.929 ואנשים שבנו את האוריגמי חשבו שזה היה מדהים. 0:12:40.929,0:12:43.762 אנשים שבנו את האוריגמי חשבו שזה היה מעולה. 0:12:43.762,0:12:46.385 אבל, יותר מזה, אנשים שבנו את האוריגמי 0:12:46.420,0:12:51.028 כששאלנו אותם להעריך כמה האנשים האחרים יעריכו את האוריגמי הזה 0:12:51.344,0:12:54.812 הם חשבו שהם יעריכו אותם בדיוק כמו שהם העריכו אותם. 0:12:54.812,0:12:57.429 אז מה שקרה הוא שהאנשים שבנו את האוריגמי 0:12:57.429,0:12:59.818 לא רק חשבו שזה נפלא, 0:12:59.818,0:13:04.389 הם גם חשבו שאנשים אחרים יראו זאת ככה. 0:13:04.389,0:13:07.058 עכשיו היה לנו תנאי אחר ששוב חוזר לאיקאה 0:13:07.058,0:13:09.894 היו לנו אנשים שקיבלו הוראות פשוטות 0:13:09.894,0:13:12.897 ועבור חלק מהאנשים החבאנו את החלק העליון 0:13:12.897,0:13:17.568 אז לא ממש היו להם את ההוראות לאיך לעשות את זה 0:13:17.568,0:13:20.504 לא מפליא שהם בנו אוריגמי אפילו גרועים יותר 0:13:20.504,0:13:23.345 הם היו הרבה יותר מכוערים[br](צחוק) 0:13:23.345,0:13:25.679 מה קרה להערכות? 0:13:25.679,0:13:29.781 אנשים שבנו אותם חשבו שהם היו טובים יותר מהאנשים שרק העריכו אותם, 0:13:29.781,0:13:35.019 אבל האנשים שקיבלו את ההוראות הקשות אהבו אותם אפילו יותר 0:13:35.019,0:13:38.289 פתאום הם השקיעו בהם יותר, זה היה יותר קשה, יותר מאתגר 0:13:38.289,0:13:40.095 הם אהבו אותם יותר. 0:13:40.095,0:13:42.527 ומה לגבי האנשים שהעריכו אותם? 0:13:42.527,0:13:48.188 האם אהבו אותם אפילו פחות יותר בגלל[br]שהם היו מכוערים יותר אובייקטיבית. (צחוק) 0:13:50.512,0:13:53.372 אני חושב שאפשר להביא מטאפורה טובה לזה בילדים. 0:13:53.372,0:13:57.930 אלה הילדים שלי דרך אגב. 0:13:57.930,0:14:03.114 ודמיינו לעצמכם אם הייתי שואל אתכם,[br]"בכמה היית מוכר לי את הילדים שלך?" 0:14:03.114,0:14:04.858 דמיינו שיכולתי למחוק את הזיכרונות שלכם 0:14:04.863,0:14:06.978 והמחשבות והרגשות שלכם לגבי הילדים שלכם, 0:14:06.978,0:14:10.354 כמה כסף הייתי צריך לשלם לכם לפצות אתכם על זה? 0:14:10.354,0:14:15.027 רוב האנשים בימים טובים היו אומרים הרבה כסף. 0:14:15.027,0:14:20.136 או תדמיינו שלא היו לכם ילדים והייתם באים למגרש משחקים 0:14:20.136,0:14:22.179 ופגשתם כמה ילדים ושיחקתם אתם במשך כמה שעות 0:14:22.179,0:14:24.872 ואחרי כמה שעות למדתם הרבה עליהם 0:14:24.907,0:14:27.496 ותוך כדי שאתם נפרדים מהם ההורים של הילדים אומרים, 0:14:27.531,0:14:32.840 "דרך אגב, הם למכירה אם אתה מעוניין".[br](צחוק) 0:14:32.875,0:14:35.880 כמה הייתם משלמים? 0:14:35.880,0:14:39.016 ורובנו היינו מגלים שלא כזה הרבה 0:14:39.016,0:14:43.329 בגלל שהעובדה היא-- [br](צחוק) 0:14:47.206,0:14:51.429 -- העובדה היא שאני מעריכים את הילדים שלנו בעיקר בגלל שהם שלנו. 0:14:51.429,0:14:53.475 וקצת כמו הריהוט של איקאה זה בגלל 0:14:53.475,0:14:55.873 שהם שלנו והשקענו כל כך הרבה מאמץ בהם. 0:14:55.873,0:14:58.203 ובגלל שזה קשה ומורכב ומסובך, 0:14:58.203,0:15:04.041 ההוראות אינן ברורות וכולי.[br](צחוק) 0:15:04.041,0:15:06.445 אז, מה שאני רוצה להציע הוא 0:15:06.445,0:15:09.596 שאתם יודעים שיש לנו את המודל הפשוט מאוד של עבודה - 0:15:09.596,0:15:12.848 בפשטות, התשלום הוא המוטיבציה 0:15:12.848,0:15:15.261 ואם תחשבו על מה שאנחנו עושים במקום העבודה 0:15:15.261,0:15:17.722 זה פחות או יותר המודל בו אנחנו משתמשים. 0:15:17.722,0:15:20.180 אבל זהו אינו המודל הנכון 0:15:20.180,0:15:22.960 למעשה אם תחשבו על כל דבר שאתם רואים בעולם, 0:15:22.960,0:15:26.998 קשה מאוד לחשוב שהמודל הזה הוא תיאור טוב של התנהגות אנושית. 0:15:26.998,0:15:30.626 הוא לא מוטעה לחלוטין, אבל ברור 0:15:30.626,0:15:32.415 שהוא לא תיאור ממש טוב של מה שקורה. 0:15:32.415,0:15:34.605 במציאות יש לנו הרבה דברים אחרים 0:15:34.605,0:15:40.377 יש לנו משמעות, התחושה של יצירה, אתגרים וכולי. 0:15:40.377,0:15:43.247 ואם לא נבין את הגורמים השונים האלה 0:15:43.247,0:15:46.553 אני לא חושב שנוכל ליצור את הסביבה המתאימה. 0:15:46.553,0:15:50.956 עכשיו רק הערת שוליים אחת, אנחנו יכולים לקחת כסף 0:15:50.956,0:15:54.323 ואנחנו יכולים להגשים בעזרתו מוטיבציות אחרות. 0:15:54.323,0:15:57.058 לדוגמא, אנחנו יכולים לקחת גאווה, ולגרום לאנשים 0:15:57.063,0:15:59.339 להיות גאים בכמה כסף הם מרוויחים. 0:15:59.339,0:16:01.199 אנחנו יכולים לקחת הישגיות, לקחת תחרותיות 0:16:01.199,0:16:04.429 כסף יכול להיות תחליף לכל המוטיבציות האחרות האלה 0:16:04.429,0:16:08.573 אבל זה לא אומר שמדובר דווקא בכל אותם מוטיבציות. 0:16:08.573,0:16:12.430 בני אדם הם מורכבים, וישנם דברים רבים שאנו שואפים להם 0:16:12.430,0:16:13.912 כמו טיפוס הרים, 0:16:13.912,0:16:16.398 והצמצום של כל אלה לגובה המשכורת שאנחנו מקבלים בלבד 0:16:16.398,0:16:18.887 הוא פשוט המודל הלא נכון. 0:16:18.887,0:16:21.450 לבסוף, רציתי לספר לכם משהו 0:16:21.470,0:16:24.470 לגבי אדם סמית' לעומת קארל מרקס. 0:16:24.470,0:16:29.060 אדם סמית' העלה תפיסה מסוימת לגבי יעילות במקום העבודה. 0:16:29.060,0:16:33.262 התפיסה היתה, אם תקח לדוגמא את הייצור של סיכה 0:16:33.262,0:16:37.635 בימים עברו, ותאמר: מה הדרך היעילה ליצור סיכה? 0:16:37.635,0:16:42.472 הוא אומר שאם אדם אחד מבצע את כל השלבים ליצירת סיכה, זה מאוד לא יעיל. 0:16:42.472,0:16:47.180 אבל אם תשיג 12 אנשים, וכל אחד מהם מבצע שלב אחד ביצירת סיכה, 0:16:47.180,0:16:50.512 פתאום, יחד, נוצרת יעילות בתהליך הייצור. 0:16:50.512,0:16:54.012 והתפוקה של המפעל תעלה באופן דרמטי. 0:16:54.012,0:16:58.556 וזאת התפיסה של יעילות ויצרנות. 0:16:58.556,0:17:02.326 לקארל מרקס, מצד שני, היתה תפיסה מסוימת לגבי הניכור בעבודה; 0:17:02.326,0:17:04.563 וכמה קשר יש לך אליה. 0:17:04.563,0:17:06.741 ואם תקח את היצור של סיכה, ותפצל אותו 0:17:06.741,0:17:08.895 ל 12 שלבים, וכל אדם מבצע שלב אחד 0:17:08.900,0:17:12.869 כמה קשר אנשים ירגישו, אם הם מבצעים את אותה פעולה כל הזמן 0:17:12.869,0:17:14.675 כל היום, הם אף פעם לא רואים את ההתקדמות 0:17:14.710,0:17:18.269 או היצירה של המוצר הסופי של מה שהם עושים. 0:17:18.900,0:17:25.179 ואני חושב שבתקופה שלפני המהפכה התעשייתית אדם סמית' צדק; 0:17:25.179,0:17:28.057 ניתן לקבל יותר ערך מיעילות גוברת 0:17:28.092,0:17:30.181 ממה שניתן לקבל מניכור העבודה. 0:17:30.216,0:17:35.359 אבל אנחנו לא נמצאים בתקופה הזאת, אנחנו נמצאים בסוג של כלכלת ידע 0:17:35.359,0:17:37.296 לגבי דברים רבים שאכפת לנו מהם. 0:17:37.296,0:17:40.762 ואני חושב שבכלכלת הידע הדברים למעשה התהפכו. 0:17:40.762,0:17:44.435 אם תאמר, "בא ניקח משימה, תכנות, יצירת מחשב, לא משנה מה... 0:17:44.435,0:17:48.739 ונפרק אותה למשימות קטנות על מנת להפוך את הכל ליותר יעיל". 0:17:48.739,0:17:53.010 אולי נקבל יותר יעילות בעולם של אדם סמית' 0:17:53.010,0:17:58.679 אבל האם נקבל את אותו סוג של שיפור, אכפתיות, מוטיבציה ומשמעות? 0:17:58.679,0:18:01.928 ואולי מה שאנחנו עושים הוא פשוט פועלים בגישה הלא נכונה 0:18:01.928,0:18:04.017 ואנחנו לוקחים משימות גדולות ומנסים לפצל אותם 0:18:04.037,0:18:07.216 למלא דברים, אנחנו למעשה פוגעים בעצמנו. 0:18:07.251,0:18:11.262 אז, אני חושב שהדברים עכשיו למעשה הפוכים. 0:18:11.262,0:18:13.321 ורק כהערת סיום, 0:18:13.321,0:18:16.581 אני חושב שאנחנו יכולים לעשות הרבה דברים כדי לעורר מוטיבציה באנשים. 0:18:16.600,0:18:20.472 אני חושב שאנחנו יכולים לעשות דברים לגרום[br]לאנשים למוטיבציה לעשות הרבה יותר 0:18:20.472,0:18:22.848 אבל לפחות, אני חושב, עלינו לנסות לא לשחזר 0:18:22.883,0:18:24.779 את הניסוי בלגו בחיי היומיום שלנו. 0:18:24.814,0:18:27.878 לפחות, עלינו לנסות לא להפחית את המוטיבציה של אנשים 0:18:27.878,0:18:30.702 שאני מרגיש שאנחנו עושים פעמים רבות מדי. 0:18:30.708,0:18:32.037 תודה רבה! 0:18:32.037,0:18:34.201 (מחיאות כפיים)