הטיית האופטימיות
-
0:00 - 0:04אני עומדת לדבר איתכם על אופטימיות
-
0:04 - 0:06או ליתר דיוק, הטיית האופטימיות.
-
0:06 - 0:08מדובר באשליה קוגניטיבית
-
0:08 - 0:10שאנחנו חוקרים במעבדה שלי בשנים האחרונות,
-
0:10 - 0:12ושיש לכ-80% מאיתנו.
-
0:12 - 0:15מדובר בנטיה שלנו לבצע הערכת יתר
-
0:15 - 0:18לסבירות שנחווה אירועים חיוביים בחיינו
-
0:18 - 0:22והערכת חסר לסבירות שנחווה אירועים שליליים.
-
0:22 - 0:25אז אנחנו מבצעים הערכת חסר
לסבירות שלנו ללקות בסרטן, -
0:25 - 0:26ולעבור תאונת דרכים.
-
0:26 - 0:30אנחנו מבצעים הערכת יתר לתוחלת חיינו,
לסיכויי הצלחת הקריירה שלנו. -
0:30 - 0:33בקיצור, אנחנו יותר אופטימיים מריאליים,
-
0:33 - 0:35אולם אנחנו עיוורים לתופעה.
-
0:35 - 0:37קחו לדוגמה את הנישואין.
-
0:37 - 0:41בעולם המערבי,
שיעורי הגירושין נעים סביב 40%. -
0:41 - 0:44משמע, מתוך חמישה זוגות נשואים,
-
0:44 - 0:47שניים יפצלו את נכסיהם.
-
0:47 - 0:51אולם כששואלים נשואים טריים
על הסבירות שהם יתגרשו, -
0:51 - 0:54הם מעריכים אותה בכאפס אחוזים.
-
0:54 - 0:58אפילו עורכי דין לענייני גירושין,
שאמורים להיות מציאותיים יותר, -
0:58 - 1:02מבצעים הערכת חסר משמעותית
בסבירות שלהם עצמם להתגרש. -
1:02 - 1:05מסתבר כי אופטימיים
אינם פחות מועדים לגירושין, -
1:05 - 1:07אבל הם כן נוטים להתחתן שנית.
-
1:07 - 1:10במילותיו של סמואל ג'ונסון,
-
1:10 - 1:14"חתונה מחדש הינה
נצחון התקווה על הניסיון". -
1:14 - 1:16(צחוק)
-
1:16 - 1:20אם התחתנו,
סביר יותר שנביא ילדים לעולם -
1:20 - 1:24וכולנו חושבים שהילדים שלנו
יהיו מוכשרים במיוחד. -
1:24 - 1:26זהו, דרך אגב, אחייני בן השנתיים, גיא.
-
1:26 - 1:29ואני רק רוצה שזה יהיה ברור:
-
1:29 - 1:31הוא דוגמה גרועה ביותר להטיית האופטימיות
-
1:31 - 1:34מכיוון שהוא באמת מוכשר באופן יוצא מן הכלל.
-
1:34 - 1:36(צחוק)
-
1:36 - 1:37ואני לא לבד.
-
1:37 - 1:40מתוך ארבעה בריטים, שלושה יגידו
-
1:40 - 1:43שהם אופטימיים לגבי העתיד של משפחתם.
-
1:43 - 1:45מדובר ב-75 אחוזים.
-
1:45 - 1:47רק 30 אחוזים יגידו
-
1:47 - 1:50שהם חושבים שמשפחות באופן כללי
-
1:50 - 1:52מצליחות יותר מאשר משפחות בדורות הקודמים.
-
1:52 - 1:54זוהי נקודה חשובה מאוד,
-
1:54 - 1:56מכיוון שאנחנו אופטימיים לגבי עצמנו,
-
1:56 - 1:58אנחנו אופטימיים לגבי הילדים שלנו,
-
1:58 - 2:00אנחנו אופטימיים לגבי המשפחות שלנו,
-
2:00 - 2:03אולם אנחנו לא אופטימיים
לגבי הבחור שיושב לידנו, -
2:03 - 2:05ואנחנו אפילו די פסימיים
-
2:05 - 2:09לגבי גורל האזרחים והמדינה שבה אנחנו חיים.
-
2:09 - 2:13אולם אופטימיות פרטית בנוגע לעתיד שלנו
-
2:13 - 2:15בעינה עומדת.
-
2:15 - 2:19זה לא אומר שאנחנו מאמינים
שדברים יסתדרו באופן קוסמי, -
2:19 - 2:23אלא שיש לנו את הכח
לגרום להם להסתדר. -
2:23 - 2:26ובכן, אני מדענית, אני מבצעת ניסויים.
-
2:26 - 2:28אז כדי להבהיר לכם למה אני מתכוונת,
-
2:28 - 2:31אני עומדת לבצע עליכם ניסוי.
-
2:31 - 2:34אני אתן לכם רשימה של יכולות ותכונות
-
2:34 - 2:37ואני רוצה שתחשבו,
בכל אחת מהיכולות הללו, -
2:37 - 2:42היכן אתם עומדים ביחס לשאר האוכלוסיה.
-
2:42 - 2:45הראשונה היא היכולת להסתדר עם אנשים אחרים.
-
2:45 - 2:51מי בקהל חושב שהוא ב-25 האחוזים התחתונים?
-
2:51 - 2:55אוקיי, יש כאן בערך 10 אנשים מתוך 1,500.
-
2:55 - 2:59מי מאמין שהוא ב-25 האחוזים העליונים?
-
2:59 - 3:02זה הרוב כאן.
-
3:02 - 3:07אוקיי, בואו נעשה את אותו הדבר
בקשר ליכולות הנהיגה שלכם. -
3:07 - 3:10כמה מעניינים אתם?
-
3:10 - 3:13כמה מושכים אתם?
-
3:13 - 3:15כמה כנים אתם?
-
3:15 - 3:20ואחרון חביב, כמה צנועים אתם?
-
3:20 - 3:23רובנו ממקמים את עצמנו מעל הממוצע
-
3:23 - 3:25בהתייחס לרוב התכונות הללו.
-
3:25 - 3:27ובכן, זה בלתי אפשרי סטטיסטית.
-
3:27 - 3:31אין סיכוי שכולנו טובים יותר מכל אחד אחר.
-
3:31 - 3:32(צחוק)
-
3:32 - 3:35אבל אם נאמין שאנחנו
יותר טובים מהזולת, -
3:35 - 3:39זה אומר שיותר סביר
שנקבל את הקידום, שנישאר נשואים, -
3:39 - 3:42כי אנחנו אנשים חברותיים יותר,
מעניינים יותר. -
3:42 - 3:44וזו תופעה גלובאלית.
-
3:44 - 3:46הטיית האופטימיות נצפתה
-
3:46 - 3:48במדינות רבות --
-
3:48 - 3:51בתרבויות מערביות, לא-מערביות,
-
3:51 - 3:53בנשים ובגברים,
-
3:53 - 3:54בילדים, במבוגרים.
-
3:54 - 3:56זה די שכיח.
-
3:56 - 4:00השאלה היא, האם זה טוב בשבילנו?
-
4:00 - 4:02יש שאומרים שלא.
-
4:02 - 4:04יש שאומרים שהסוד לאושר
-
4:04 - 4:07הוא ציפיות נמוכות.
-
4:07 - 4:10אני חושבת שההגיון מאחורי
הוא בערך כזה: -
4:10 - 4:12אם לא נצפה לגדולות,
-
4:12 - 4:16אם לא נצפה למצוא אהבה,
להיות בריאים ומוצלחים, -
4:16 - 4:19לא נתאכזב כשהדברים האלה לא יקרו.
-
4:19 - 4:22ואם לא נתאכזב כשדברים טובים לא קורים לנו
-
4:22 - 4:24ונופתע כאשר הם כן קורים,
-
4:24 - 4:26נהיה מאושרים.
-
4:26 - 4:28אז, זו תיאוריה טובה מאוד,
-
4:28 - 4:31אבל היא מוטעית משלוש סיבות:
-
4:31 - 4:36הראשונה, יקרה מה שיקרה,
בין אם אתה מצליח או נכשל, -
4:36 - 4:39אנשים עם ציפיות גבוהות
תמיד מרגישים טוב יותר. -
4:39 - 4:43מכיוון שהתחושה שלנו כשזורקים אותנו
או כשאנחנו זוכים בפרס "עובד החודש" -
4:43 - 4:46תלויה בפרשנות שלנו לאירוע.
-
4:46 - 4:50הפסיכולוגים מרגרט מרשל וג'ון בראון
-
4:50 - 4:53חקרו סטודנטים עם ציפיות גבוהות ונמוכות.
-
4:53 - 4:58הם מצאו שכשאנשים עם ציפיות גבוהות מצליחים,
-
4:58 - 5:00הם מייחסים את ההצלחה
לתכונות האישיות שלהם. -
5:00 - 5:03"אני גאון, לכן קיבלתי 100 במבחן,
-
5:03 - 5:05ולכן אני אקבל 100 שוב ושוב בעתיד."
-
5:05 - 5:08כשהם נכשלו, זה לא היה בגלל שהם טפשים,
-
5:08 - 5:11אלא בגלל שהבחינה לא הייתה הוגנת.
-
5:11 - 5:14בפעם הבאה הם יצליחו יותר.
-
5:14 - 5:17אנשים עם ציפיות נמוכות הם בדיוק ההיפך.
-
5:17 - 5:20כאשר הם נכשלו,
זה היה בגלל שהם טפשים, -
5:20 - 5:21וכשהם הצליחו
-
5:21 - 5:24זה בגלל שהבחינה במקרה הייתה מאוד קלה.
-
5:24 - 5:27בפעם הבאה, המציאות כבר 'תראה להם'.
-
5:27 - 5:29ולכן הרגישו פחות טוב.
-
5:29 - 5:32דבר שני, לא משנה מה התוצאה,
-
5:32 - 5:36הציפיה עצמה עושה אותנו למאושרים.
-
5:36 - 5:39הכלכלן ההתנהגותי ג'ורג' לוונשטיין
-
5:39 - 5:41ביקש מסטודנטים באוניברסיטה
-
5:41 - 5:46לדמיין נשיקה לוהטת
מאיזשהו מפורסם, כל מפורסם. -
5:46 - 5:48לאחר מכן הוא שאל אותם:
"כמה הייתם מוכנים לשלם -
5:48 - 5:50כדי לקבל נשיקה ממפורסם
-
5:50 - 5:53אם האירוע היה מתרחש באופן מיידי,
-
5:53 - 5:58בעוד שלוש שעות, בעוד 24 שעות,
בעוד שלושה ימים, -
5:58 - 6:00בעוד שנה, בעוד 10 שנים?
-
6:00 - 6:03הוא מצא שהסטודנטים היו מוכנים
לשלם את הסכום הגבוה ביותר -
6:03 - 6:05לא עבור הנשיקה המיידית,
-
6:05 - 6:08אלא זו שבעוד 3 ימים.
-
6:08 - 6:12כלומר, הם היו מוכנים לשלם יותר כדי להמתין.
-
6:12 - 6:15הם לא היו מוכנים להמתין שנה או 10 שנים;
-
6:15 - 6:17אף אחד לא רוצה ידוען מזדקן.
-
6:17 - 6:22אבל שלושה ימים נראו כזמן אופטימלי.
-
6:22 - 6:24למה זה קורה?
-
6:24 - 6:27ובכן, אם תקבל את הנשיקה עכשיו,
היא תעבור ותיעלם. -
6:27 - 6:29אבל אם תקבל את הנשיקה בעוד שלושה ימים,
-
6:29 - 6:33מדובר בשלושה ימים של ציפיה,
של ההתרגשות שבהמתנה. -
6:33 - 6:35הסטודנטים רצו את הזמן הזה
-
6:35 - 6:38כדי לדמיין איפה זה עומד לקרות,
-
6:38 - 6:39כיצד זה עומד לקרות,
-
6:39 - 6:42הציפיה הפכה אותם למאושרים.
-
6:42 - 6:45זוהי, אגב, הסיבה מדוע אנשים
מעדיפים את יום שישי על יום ראשון. -
6:45 - 6:48זו עובדה די מסקרנת,
-
6:48 - 6:51מכיוון ששישי הוא יום עבודה
וראשון הוא יום של הנאה, -
6:51 - 6:54הייתם מצפים שאנשים יעדיפו את יום ראשון,
-
6:54 - 6:56אולם לא כך הדבר.
-
6:56 - 6:58זה לא כי הם ממש אוהבים לבלות במשרד
-
6:58 - 7:00וממש לא סובלים לטייל בפארק
-
7:00 - 7:02או ארוחת צהריים נינוחה.
-
7:02 - 7:04אנחנו יודעים זאת מכיוון שכששואלים אנשים
-
7:04 - 7:07על היום האולטימטיבי בשבוע,
-
7:07 - 7:10הפלא ופלא - יום שבת הוא המועדף,
-
7:10 - 7:13אחריו שישי, ואחריו ראשון.
-
7:13 - 7:14אנשים מעדיפים את יום שישי
-
7:14 - 7:18מכיוון שהוא נושא עמו את הציפייה
לסוף השבוע, -
7:18 - 7:20ולתכניות שיש לנו.
-
7:20 - 7:23ביום ראשון, הדבר היחיד שיש לצפות לו
-
7:23 - 7:25הוא שבוע עבודה.
-
7:25 - 7:30אז האופטימיים הם אלו
שמצפים ליותר נשיקות בעתידם, -
7:30 - 7:32וליותר טיולים בפארק.
-
7:32 - 7:36הציפייה הזו משפרת את איכות חייהם.
-
7:36 - 7:39למעשה, ללא הטיית האופטימיות,
-
7:39 - 7:42כולנו היינו מעט מדוכאים.
-
7:42 - 7:44אנשים עם דכאון מתון,
-
7:44 - 7:47אין להם ההטייה הזו כשהם מסתכלים לעתיד.
-
7:47 - 7:51הם יותר ריאליים מאשר אנשים בריאים.
-
7:51 - 7:53אולם אנשים עם דכאון חמור,
-
7:53 - 7:55להם יש הטיית פסימיות.
-
7:55 - 7:58הם נוטים לצפות לעתיד
-
7:58 - 8:00גרוע מאשר זה שמתברר כי מחכה להם.
-
8:00 - 8:03אז אופטימיות משנה את המציאות הסובייקטיבית.
-
8:03 - 8:07האופן בו אנחנו מצפים שהעולם יהיה
משנה את האופן בו אנחנו תופשים אותו. -
8:07 - 8:10אולם זה משנה גם את המציאות האובייקטיבית.
-
8:10 - 8:13מכיוון שקיימת נבואה המגשימה את עצמה.
-
8:13 - 8:15וזוהי הסיבה השלישית
-
8:15 - 8:18מדוע להנמיך ציפיות לא יהפוך אתכם למאושרים.
-
8:18 - 8:20ניסויים מבוקרים הראו
-
8:20 - 8:23כי אופטימיות לא רק מקושרת להצלחה,
-
8:23 - 8:25אלא היא מובילה להצלחה.
-
8:25 - 8:30אופטימיות מובילה להצלחה באקדמיה,
בספורט ובפוליטיקה. -
8:30 - 8:34היתרון המפתיע ביותר בתחום
הוא יתרון האופטימיות בבריאות. -
8:34 - 8:38אם אנחנו מצפים לעתיד בהיר,
-
8:38 - 8:40אנחנו פחות בלחץ ובחרדה.
-
8:40 - 8:44כך שלסיכום, לאופטימיות הרבה יתרונות.
-
8:44 - 8:48אולם השאלה שבאמת בלבלה אותי היא,
-
8:48 - 8:52איך אנחנו שומרים על אופטימיות לאור המציאות?
-
8:52 - 8:55כמומחית למדעי המח, זה מאוד מבלבל,
-
8:55 - 8:58מכיוון שבהתאם לכל התיאוריות הקיימות,
-
8:58 - 9:02כשהציפיות שלך לא מתגשמות,
אתה אמור לשנות אותן. -
9:02 - 9:04אבל זה לא מה שמצאנו.
-
9:04 - 9:07ביקשנו מאנשים להגיע למעבדה שלנו
-
9:07 - 9:10כדי לברר מה קורה.
-
9:10 - 9:13ביקשנו מהם להעריך את הסבירות
-
9:13 - 9:15שיחוו אירועים נוראיים בחייהם.
-
9:15 - 9:20לדוגמא, מהי הסבירות שתסבלו מסרטן?
-
9:20 - 9:22ואז אמרנו להם מהי הסבירות הממוצעת
-
9:22 - 9:25עבור מישהו כמוהם לסבול מאסונות אלה.
-
9:25 - 9:28לדוגמא במקרה של סרטן, מדובר בכ-30 אחוזים.
-
9:28 - 9:31לאחר מכן, שאלנו אותם שוב
-
9:31 - 9:34"מהי הסבירות שתחלה בסרטן?"
-
9:34 - 9:36רצינו לדעת
-
9:36 - 9:39אם אנשים מתייחסים למידע שנתנו להם
-
9:39 - 9:41ומשנים את אמונותיהם בהתאם.
-
9:41 - 9:44וכן, כך היה --
-
9:44 - 9:46אבל בעיקר כאשר התחזית שנתנו להם הייתה
-
9:46 - 9:49טובה יותר מהשערתם הראשונית.
-
9:49 - 9:50לדוגמא,
-
9:50 - 9:53אם מישהו אמר: "הסבירות שלי לחלות בסרטן
-
9:53 - 9:56היא בערך 50 אחוזים",
-
9:56 - 9:58ואנחנו אמרנו לו: "הי, חדשות טובות.
-
9:58 - 10:01הסבירות הממוצעת היא 30 אחוזים",
-
10:01 - 10:03בפעם השניה כשהנבדק נשאל, הוא ענה
-
10:03 - 10:06"אולי הסבירות שלי לחלות היא כ-35 אחוזים".
-
10:06 - 10:08הנבדקים למדו מהר ובאופן יעיל.
-
10:08 - 10:11אולם אם מישהו אמר מלכתחילה,
-
10:11 - 10:14"הסבירות שלי לחלות בסרטן היא כ-10 אחוזים",
-
10:14 - 10:17ואנחנו אמרנו לו: "הי, חדשות רעות.
-
10:17 - 10:20הסבירות הממוצעת לחלות בסרטן היא 30 אחוז".
-
10:20 - 10:22בפעם הבאה הנבדק אמר,
-
10:22 - 10:25"כן, אני עדיין חושב שהסבירות שלי לחלות
היא בערך 11 אחוזים". -
10:25 - 10:27(צחוק)
-
10:27 - 10:30זה לא שהם לא למדו כלל -- הם למדו --
-
10:30 - 10:32אבל הרבה פחות מאשר תחת תנאי
-
10:32 - 10:35המידע החיובי לגבי העתיד.
-
10:35 - 10:38זה לא בגלל שהם לא זכרו
את המספרים שציינו בפניהם; -
10:38 - 10:41כולם זוכרים שהסבירות הממוצעת לחלות בסרטן
-
10:41 - 10:43היא בערך 30 אחוזים
-
10:43 - 10:45ושהסבירות הממוצעת להתגרש
היא בערך 40 אחוזים. -
10:45 - 10:50אולם הנבדקים לא חשבו
שהמספרים הללו נוגעים אליהם. -
10:50 - 10:54המשמעות היא שסימני אזהרה כגון אלו
-
10:54 - 10:57הם בעלי השפעה מוגבלת.
-
10:57 - 11:01כן, העישון הורג,
אבל בעיקר מישהו אחר. -
11:01 - 11:03רציתי לברר מה
-
11:03 - 11:06מתרחש בתוך המח האנושי
-
11:06 - 11:10שמונע מאיתנו להתייחס לאזהרות הללו
באופן אישי. -
11:10 - 11:11אולם בו בזמן,
-
11:11 - 11:13מה קורה כשאנו שומעים
שמחירי הדיור מעוררים תקווה -
11:13 - 11:18ואנחנו חושבים:
"הו, הבית שלי בטוח עומד להכפיל את שוויו". -
11:18 - 11:20כדי להבין זאת,
-
11:20 - 11:22ביקשתי מהמשתתפים בניסוי
-
11:22 - 11:24לשכב במכשיר הדימות.
-
11:24 - 11:26זה נראה כך.
-
11:26 - 11:29באמצעות שיטת ההדמיה
המכונה "דימות מגנטי פונקציונאלי", -
11:29 - 11:32יכולנו לזהות את האיזורים במח
-
11:32 - 11:35אשר מגיבים למידע חיובי.
-
11:35 - 11:39אחד מהאיזורים הללו נקרא
"הפיתול הקדמי השמאלי התחתון". -
11:39 - 11:43אם מישהו אמר: "הסבירות שלי
לסבול מסרטן היא 50 אחוזים", -
11:43 - 11:44ואנחנו אמרנו לו: "הי, חדשות טובות,
-
11:44 - 11:47הסבירות הממוצעת היא 30 אחוזים",
-
11:47 - 11:50הפיתול הקדמי השמאלי התחתון הגיב בחוזקה.
-
11:50 - 11:55זה לא היה משנה אם הנבדק הוא
אופטימי באופן קיצוני, אופטימי באופן מתון, -
11:55 - 11:57או מעט פסימי,
-
11:57 - 12:00אצל כולם פעל
הפיתול הקדמי השמאלי התחתון -
12:00 - 12:01באופן מושלם,
-
12:01 - 12:04בין אם אתה ברק אובמה או וודי אלן.
-
12:04 - 12:06בצד השני של המח,
-
12:06 - 12:11המקבילה הימנית, הפיתול הקדמי הימני התחתון
הגיבה לחדשות רעות. -
12:11 - 12:14אולם - היא לא ביצעה את תפקידה כראוי.
-
12:14 - 12:16ככל שהיית יותר אופטימי -
-
12:16 - 12:19כך ירדה הסבירות שאזור זה במוח
-
12:19 - 12:22יגיב לחדשות בלתי צפויות ושליליות.
-
12:22 - 12:25ואם המוח שלך כושל
-
12:25 - 12:28באינטגרציה של חדשות רעות לגבי העתיד,
-
12:28 - 12:33לעולם תמשיך להסתכל על העולם
מבעד למשקפיים ורודות. -
12:33 - 12:38רצינו לדעת, האם נוכל לשנות זאת?
-
12:38 - 12:41האם נוכל לשנות את הטיית האופטימיות
-
12:41 - 12:45ע"י הפרעה לפעילות המוחית באיזורים אלו?
-
12:45 - 12:48יש לנו דרך לעשות זאת.
-
12:48 - 12:50זהו השותף שלי, ריוטה קניי.
-
12:50 - 12:54הוא מעביר פעימה מגנטית קטנה
-
12:54 - 12:56דרך הגולגולת של הנבדק במחקר
-
12:56 - 12:59אל הפיתול הקדמי התחתון.
-
12:59 - 13:00ע"י כך,
-
13:00 - 13:03הוא מפריע לפעילות באיזור המוחי הזה
-
13:03 - 13:05למשך כחצי שעה.
-
13:05 - 13:07לאחר מכן, הכל שב לתיקונו,
אני מבטיחה לכם. -
13:07 - 13:09(צחוק)
-
13:09 - 13:13בואו נראה מה קורה.
-
13:13 - 13:15קודם כל, אראה לכם
-
13:15 - 13:17את ההטייה הממוצעת שאנחנו רואים.
-
13:17 - 13:20אם הייתי בוחנת את כולכם עכשיו,
-
13:20 - 13:22זהו המדד לכמה הייתם לומדים
-
13:22 - 13:25יותר מחדשות טובות מאשר מחדשות רעות.
-
13:25 - 13:28עכשיו נפריע לאיזור
-
13:28 - 13:32שמצאנו שמבצע אינטגרציה
לחדשות רעות במטלה הזו, -
13:32 - 13:36והטיית האופטימיות גדלה אפילו יותר.
-
13:36 - 13:41גרמנו לאנשים להיות יותר מוטים
באופן בו הם מעבדים מידע. -
13:41 - 13:44לאחר מכן הפרענו לאיזור המוחי
-
13:44 - 13:48שמבצע אינטגרציה לחדשות טובות במטלה הזו,
-
13:48 - 13:52והטיית האופטימיות נעלמה.
-
13:52 - 13:54היינו די בהלם מהתוצאות הללו
-
13:54 - 13:56מכיוון שהצלחנו לבטל
-
13:56 - 13:59הטייה הטבועה עמוק בטבע האדם.
-
13:59 - 14:04בנקודה הזו עצרנו ושאלנו את עצמנו,
-
14:04 - 14:09האם אנחנו רוצים לרסק
את אשליית האופטימיות לחתיכות קטנות? -
14:09 - 14:14אם נוכל לבצע זאת, האם נרצה להעלים
את הטיית האופטימיות של אנשים? -
14:14 - 14:19כבר סיפרתי לכם
על היתרונות שבהטיית האופטימיות, -
14:19 - 14:23וזה ודאי גורם לכם לרצות
לדבוק בה בכל מאודכם. -
14:23 - 14:25אולם כמובן שקיימות מלכודות,
-
14:25 - 14:28ותהיה טעות להתעלם מהן.
-
14:28 - 14:32קחו לדוגמה את הדוא"ל שקיבלתי
-
14:32 - 14:35מכבאי, כאן בקליפורניה.
-
14:35 - 14:38הוא אמר: "חקירות מקרי מוות בקרב כבאים
-
14:38 - 14:42כוללות לעיתים קרובות את המשפט
'לא חשבנו שהשריפה תגרום לנזקים כאלו', -
14:42 - 14:44אפילו כשכל המידע הזמין
-
14:44 - 14:47היה בנמצא כדי לבצע החלטה נכונה".
-
14:47 - 14:51המפקד הזה יכול לקחת את ממצאינו
לגבי הטיית האופטימיות -
14:51 - 14:53ולנסות להסביר לכבאים
-
14:53 - 14:55מדוע הם חושבים באופן בו הם חושבים,
-
14:55 - 15:02ולהביא למודעות את קיומה של הטייה זו.
-
15:02 - 15:07אופטימיות שאיננה ריאלית
יכולה להוביל להתנהגות מסוכנת, -
15:07 - 15:11להתרסקות כלכלית, לתכנון לקוי.
-
15:11 - 15:13הממשלה הבריטית, לדוגמא,
-
15:13 - 15:16הכירה בכך שהטיית האופטימיות
-
15:16 - 15:19יכולה להעלות את הסבירות שאנשים
-
15:19 - 15:23יבצעו הערכת חסר
לעלות ולתקופה הנדרשת לפרוייקט. -
15:23 - 15:27ועל כן, הם שינו את התקציב לאולימפיאדת 2012
-
15:27 - 15:29כך שתתאים להטיית האופטימיות.
-
15:29 - 15:32ידיד שלי, שמתחתן בעוד מספר שבועות
-
15:32 - 15:34עשה כך לגבי תקציב החתונה שלו.
-
15:34 - 15:37ודרך אגב, כששאלתי אותו
אודות הסבירות שלו להתגרש, -
15:37 - 15:41הוא אמר שהוא די בטוח שמדובר ב-0 אחוזים.
-
15:41 - 15:43מה שבאמת היינו רוצים לעשות,
-
15:43 - 15:47הוא להגן על עצמנו מסכנות האופטימיות,
-
15:47 - 15:50אולם להישאר בעלי תקווה,
-
15:50 - 15:53להרוויח מפירותיה הרבים של האופטימיות.
-
15:53 - 15:56אני מאמינה שיש דרך בה הדבר מתאפשר.
-
15:56 - 15:58המפתח הוא ידע.
-
15:58 - 16:01אנחנו לא נולדים
עם הבנה שלמה של ההטיות שבנו. -
16:01 - 16:05אלו זקוקות להבהרה באמצעות מחקר מדעי.
-
16:05 - 16:09החדשות הטובות הן
שהמודעות להטיית האופטימיות -
16:09 - 16:11לא מונעת מאיתנו את האשליה.
-
16:11 - 16:13כמו באשליה אופטית,
-
16:13 - 16:16כשאנחנו מבינים אותה, היא לא נעלמת.
-
16:16 - 16:19זה טוב מכיוון שזה אומר
-
16:19 - 16:21שאנחנו יכולים לשמור על איזון,
-
16:21 - 16:23להגדיר חוקים ותכניות
-
16:23 - 16:26על מנת להגן על עצמנו
מאופטימיות שאיננה ריאלית, -
16:26 - 16:29אולם בו בזמן להישאר בעלי תקווה.
-
16:29 - 16:33אני חושבת שהדמות המצוירת ממחישה זאת היטב.
-
16:33 - 16:36מכיוון שאם אתם אחד
מהפשינגווינים הפסימיים כאן -
16:36 - 16:38שפשוט לא מאמינים שהם יכולים לעוף,
-
16:38 - 16:41אתם בטוח לא תעופו.
-
16:41 - 16:43משום שבכדי לבצע התקדמות כלשהי,
-
16:43 - 16:45אנחנו צריכים להצליח ולדמיין מציאות אחרת,
-
16:45 - 16:49ואז להאמין שהמציאות הזו אכן אפשרית.
-
16:49 - 16:52אולם אם הייתם פינגווין אופטימי
בצורה קיצונית -
16:52 - 16:55אשר פשוט קופץ באופן עיוור
ומקווה לטוב ביותר, -
16:55 - 17:00אתם עלולים למצוא את עצמכם נחבטים בקרקע.
-
17:00 - 17:02אולם אם אתם פינגווין אופטימי
-
17:02 - 17:03המאמין שהוא יכול לעוף,
-
17:03 - 17:06אבל מצמיד מצנח לגבו
-
17:06 - 17:09רק ליתר בטחון, במידה ודברים
לא יסתדרו לגמרי באופן שתכננתם, -
17:09 - 17:11תתרוממו אל-על כנשר,
-
17:11 - 17:14אפילו אם אתם רק פינגווין.
-
17:14 - 17:16תודה.
-
17:16 - 17:19(מחיאות כפיים)
- Title:
- הטיית האופטימיות
- Speaker:
- טלי שרוט
- Description:
-
more » « less
האם אנחנו נולדים אופטימיים או ריאליסטיים? טלי שרוט חולקת עמנו מחקר חדש הטוען שהמוחות שלנו מחווטים באופן כזה שנסתכל על חצי הכוס המלאה -- וכיצד זה יכול להוות הן חסרון והן יתרון.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 17:40
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The optimism bias | |
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for The optimism bias | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for The optimism bias | |
|
Yhonatan Shemesh accepted Hebrew subtitles for The optimism bias | |
|
|
Yhonatan Shemesh edited Hebrew subtitles for The optimism bias | |
|
|
Yhonatan Shemesh edited Hebrew subtitles for The optimism bias | |
|
Retired user edited Hebrew subtitles for The optimism bias | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for The optimism bias |