1 00:00:00,148 --> 00:00:03,530 אני עומדת לדבר איתכם על אופטימיות 2 00:00:03,530 --> 00:00:06,013 או ליתר דיוק, הטיית האופטימיות. 3 00:00:06,013 --> 00:00:07,658 מדובר באשליה קוגניטיבית 4 00:00:07,658 --> 00:00:10,400 שאנחנו חוקרים במעבדה שלי בשנים האחרונות, 5 00:00:10,400 --> 00:00:12,135 ושיש לכ-80% מאיתנו. 6 00:00:12,135 --> 00:00:14,869 מדובר בנטיה שלנו לבצע הערכת יתר 7 00:00:14,869 --> 00:00:17,792 לסבירות שנחווה אירועים חיוביים בחיינו 8 00:00:17,792 --> 00:00:21,900 והערכת חסר לסבירות שנחווה אירועים שליליים. 9 00:00:21,900 --> 00:00:24,917 אז אנחנו מבצעים הערכת חסר לסבירות שלנו ללקות בסרטן, 10 00:00:24,917 --> 00:00:26,423 ולעבור תאונת דרכים. 11 00:00:26,423 --> 00:00:29,609 אנחנו מבצעים הערכת יתר לתוחלת חיינו, לסיכויי הצלחת הקריירה שלנו. 12 00:00:29,609 --> 00:00:33,054 בקיצור, אנחנו יותר אופטימיים מריאליים, 13 00:00:33,054 --> 00:00:35,216 אולם אנחנו עיוורים לתופעה. 14 00:00:35,216 --> 00:00:37,443 קחו לדוגמה את הנישואין. 15 00:00:37,443 --> 00:00:40,977 בעולם המערבי, שיעורי הגירושין נעים סביב 40%. 16 00:00:40,977 --> 00:00:44,446 משמע, מתוך חמישה זוגות נשואים, 17 00:00:44,446 --> 00:00:47,167 שניים יפצלו את נכסיהם. 18 00:00:47,167 --> 00:00:50,542 אולם כששואלים נשואים טריים על הסבירות שהם יתגרשו, 19 00:00:50,542 --> 00:00:54,234 הם מעריכים אותה בכאפס אחוזים. 20 00:00:54,234 --> 00:00:57,963 אפילו עורכי דין לענייני גירושין, שאמורים להיות מציאותיים יותר, 21 00:00:57,963 --> 00:01:01,812 מבצעים הערכת חסר משמעותית בסבירות שלהם עצמם להתגרש. 22 00:01:01,812 --> 00:01:04,938 מסתבר כי אופטימיים אינם פחות מועדים לגירושין, 23 00:01:04,938 --> 00:01:07,468 אבל הם כן נוטים להתחתן שנית. 24 00:01:07,468 --> 00:01:09,771 במילותיו של סמואל ג'ונסון, 25 00:01:09,771 --> 00:01:13,768 "חתונה מחדש הינה נצחון התקווה על הניסיון". 26 00:01:13,768 --> 00:01:15,730 (צחוק) 27 00:01:15,730 --> 00:01:20,304 אם התחתנו, סביר יותר שנביא ילדים לעולם 28 00:01:20,304 --> 00:01:23,569 וכולנו חושבים שהילדים שלנו יהיו מוכשרים במיוחד. 29 00:01:23,569 --> 00:01:26,167 זהו, דרך אגב, אחייני בן השנתיים, גיא. 30 00:01:26,167 --> 00:01:28,542 ואני רק רוצה שזה יהיה ברור: 31 00:01:28,542 --> 00:01:31,313 הוא דוגמה גרועה ביותר להטיית האופטימיות 32 00:01:31,313 --> 00:01:34,125 מכיוון שהוא באמת מוכשר באופן יוצא מן הכלל. 33 00:01:34,125 --> 00:01:35,560 (צחוק) 34 00:01:35,560 --> 00:01:37,167 ואני לא לבד. 35 00:01:37,167 --> 00:01:39,642 מתוך ארבעה בריטים, שלושה יגידו 36 00:01:39,642 --> 00:01:43,381 שהם אופטימיים לגבי העתיד של משפחתם. 37 00:01:43,381 --> 00:01:45,132 מדובר ב-75 אחוזים. 38 00:01:45,132 --> 00:01:47,190 רק 30 אחוזים יגידו 39 00:01:47,190 --> 00:01:49,750 שהם חושבים שמשפחות באופן כללי 40 00:01:49,750 --> 00:01:52,162 מצליחות יותר מאשר משפחות בדורות הקודמים. 41 00:01:52,162 --> 00:01:54,183 זוהי נקודה חשובה מאוד, 42 00:01:54,183 --> 00:01:56,071 מכיוון שאנחנו אופטימיים לגבי עצמנו, 43 00:01:56,071 --> 00:01:57,889 אנחנו אופטימיים לגבי הילדים שלנו, 44 00:01:57,889 --> 00:01:59,677 אנחנו אופטימיים לגבי המשפחות שלנו, 45 00:01:59,677 --> 00:02:02,860 אולם אנחנו לא אופטימיים לגבי הבחור שיושב לידנו, 46 00:02:02,860 --> 00:02:05,089 ואנחנו אפילו די פסימיים 47 00:02:05,089 --> 00:02:08,968 לגבי גורל האזרחים והמדינה שבה אנחנו חיים. 48 00:02:08,968 --> 00:02:13,004 אולם אופטימיות פרטית בנוגע לעתיד שלנו 49 00:02:13,004 --> 00:02:15,015 בעינה עומדת. 50 00:02:15,015 --> 00:02:19,081 זה לא אומר שאנחנו מאמינים שדברים יסתדרו באופן קוסמי, 51 00:02:19,081 --> 00:02:23,113 אלא שיש לנו את הכח לגרום להם להסתדר. 52 00:02:23,113 --> 00:02:25,954 ובכן, אני מדענית, אני מבצעת ניסויים. 53 00:02:25,954 --> 00:02:27,746 אז כדי להבהיר לכם למה אני מתכוונת, 54 00:02:27,746 --> 00:02:30,548 אני עומדת לבצע עליכם ניסוי. 55 00:02:30,548 --> 00:02:34,398 אני אתן לכם רשימה של יכולות ותכונות 56 00:02:34,398 --> 00:02:37,292 ואני רוצה שתחשבו, בכל אחת מהיכולות הללו, 57 00:02:37,292 --> 00:02:41,685 היכן אתם עומדים ביחס לשאר האוכלוסיה. 58 00:02:41,685 --> 00:02:45,471 הראשונה היא היכולת להסתדר עם אנשים אחרים. 59 00:02:45,471 --> 00:02:51,123 מי בקהל חושב שהוא ב-25 האחוזים התחתונים? 60 00:02:51,123 --> 00:02:55,445 אוקיי, יש כאן בערך 10 אנשים מתוך 1,500. 61 00:02:55,445 --> 00:02:59,458 מי מאמין שהוא ב-25 האחוזים העליונים? 62 00:02:59,458 --> 00:03:02,168 זה הרוב כאן. 63 00:03:02,168 --> 00:03:07,098 אוקיי, בואו נעשה את אותו הדבר בקשר ליכולות הנהיגה שלכם. 64 00:03:07,098 --> 00:03:09,681 כמה מעניינים אתם? 65 00:03:09,681 --> 00:03:12,525 כמה מושכים אתם? 66 00:03:12,525 --> 00:03:15,479 כמה כנים אתם? 67 00:03:15,479 --> 00:03:20,479 ואחרון חביב, כמה צנועים אתם? 68 00:03:20,479 --> 00:03:23,167 רובנו ממקמים את עצמנו מעל הממוצע 69 00:03:23,167 --> 00:03:25,196 בהתייחס לרוב התכונות הללו. 70 00:03:25,196 --> 00:03:27,327 ובכן, זה בלתי אפשרי סטטיסטית. 71 00:03:27,327 --> 00:03:30,556 אין סיכוי שכולנו טובים יותר מכל אחד אחר. 72 00:03:30,556 --> 00:03:32,198 (צחוק) 73 00:03:32,198 --> 00:03:34,875 אבל אם נאמין שאנחנו יותר טובים מהזולת, 74 00:03:34,875 --> 00:03:38,958 זה אומר שיותר סביר שנקבל את הקידום, שנישאר נשואים, 75 00:03:38,958 --> 00:03:41,556 כי אנחנו אנשים חברותיים יותר, מעניינים יותר. 76 00:03:41,556 --> 00:03:43,719 וזו תופעה גלובאלית. 77 00:03:43,719 --> 00:03:46,187 הטיית האופטימיות נצפתה 78 00:03:46,187 --> 00:03:47,906 במדינות רבות -- 79 00:03:47,906 --> 00:03:51,010 בתרבויות מערביות, לא-מערביות, 80 00:03:51,010 --> 00:03:52,516 בנשים ובגברים, 81 00:03:52,516 --> 00:03:54,240 בילדים, במבוגרים. 82 00:03:54,240 --> 00:03:56,023 זה די שכיח. 83 00:03:56,023 --> 00:03:59,523 השאלה היא, האם זה טוב בשבילנו? 84 00:03:59,523 --> 00:04:01,977 יש שאומרים שלא. 85 00:04:01,977 --> 00:04:04,495 יש שאומרים שהסוד לאושר 86 00:04:04,495 --> 00:04:07,248 הוא ציפיות נמוכות. 87 00:04:07,248 --> 00:04:09,752 אני חושבת שההגיון מאחורי הוא בערך כזה: 88 00:04:09,752 --> 00:04:12,010 אם לא נצפה לגדולות, 89 00:04:12,010 --> 00:04:15,890 אם לא נצפה למצוא אהבה, להיות בריאים ומוצלחים, 90 00:04:15,890 --> 00:04:18,988 לא נתאכזב כשהדברים האלה לא יקרו. 91 00:04:18,988 --> 00:04:22,396 ואם לא נתאכזב כשדברים טובים לא קורים לנו 92 00:04:22,396 --> 00:04:24,375 ונופתע כאשר הם כן קורים, 93 00:04:24,375 --> 00:04:26,156 נהיה מאושרים. 94 00:04:26,156 --> 00:04:27,858 אז, זו תיאוריה טובה מאוד, 95 00:04:27,858 --> 00:04:30,885 אבל היא מוטעית משלוש סיבות: 96 00:04:30,885 --> 00:04:35,500 הראשונה, יקרה מה שיקרה, בין אם אתה מצליח או נכשל, 97 00:04:35,500 --> 00:04:39,358 אנשים עם ציפיות גבוהות תמיד מרגישים טוב יותר. 98 00:04:39,358 --> 00:04:43,290 מכיוון שהתחושה שלנו כשזורקים אותנו או כשאנחנו זוכים בפרס "עובד החודש" 99 00:04:43,290 --> 00:04:46,320 תלויה בפרשנות שלנו לאירוע. 100 00:04:46,320 --> 00:04:50,370 הפסיכולוגים מרגרט מרשל וג'ון בראון 101 00:04:50,370 --> 00:04:53,364 חקרו סטודנטים עם ציפיות גבוהות ונמוכות. 102 00:04:53,364 --> 00:04:57,548 הם מצאו שכשאנשים עם ציפיות גבוהות מצליחים, 103 00:04:57,548 --> 00:05:00,458 הם מייחסים את ההצלחה לתכונות האישיות שלהם. 104 00:05:00,458 --> 00:05:02,654 "אני גאון, לכן קיבלתי 100 במבחן, 105 00:05:02,654 --> 00:05:05,329 ולכן אני אקבל 100 שוב ושוב בעתיד." 106 00:05:05,329 --> 00:05:08,302 כשהם נכשלו, זה לא היה בגלל שהם טפשים, 107 00:05:08,302 --> 00:05:11,475 אלא בגלל שהבחינה לא הייתה הוגנת. 108 00:05:11,475 --> 00:05:13,758 בפעם הבאה הם יצליחו יותר. 109 00:05:13,758 --> 00:05:16,835 אנשים עם ציפיות נמוכות הם בדיוק ההיפך. 110 00:05:16,835 --> 00:05:19,667 כאשר הם נכשלו, זה היה בגלל שהם טפשים, 111 00:05:19,667 --> 00:05:21,167 וכשהם הצליחו 112 00:05:21,167 --> 00:05:24,484 זה בגלל שהבחינה במקרה הייתה מאוד קלה. 113 00:05:24,484 --> 00:05:26,885 בפעם הבאה, המציאות כבר 'תראה להם'. 114 00:05:26,885 --> 00:05:28,958 ולכן הרגישו פחות טוב. 115 00:05:28,958 --> 00:05:32,198 דבר שני, לא משנה מה התוצאה, 116 00:05:32,198 --> 00:05:36,245 הציפיה עצמה עושה אותנו למאושרים. 117 00:05:36,245 --> 00:05:39,421 הכלכלן ההתנהגותי ג'ורג' לוונשטיין 118 00:05:39,421 --> 00:05:41,140 ביקש מסטודנטים באוניברסיטה 119 00:05:41,140 --> 00:05:45,502 לדמיין נשיקה לוהטת מאיזשהו מפורסם, כל מפורסם. 120 00:05:45,502 --> 00:05:48,387 לאחר מכן הוא שאל אותם: "כמה הייתם מוכנים לשלם 121 00:05:48,387 --> 00:05:50,375 כדי לקבל נשיקה ממפורסם 122 00:05:50,375 --> 00:05:52,602 אם האירוע היה מתרחש באופן מיידי, 123 00:05:52,602 --> 00:05:57,625 בעוד שלוש שעות, בעוד 24 שעות, בעוד שלושה ימים, 124 00:05:57,625 --> 00:06:00,058 בעוד שנה, בעוד 10 שנים? 125 00:06:00,058 --> 00:06:03,188 הוא מצא שהסטודנטים היו מוכנים לשלם את הסכום הגבוה ביותר 126 00:06:03,188 --> 00:06:05,187 לא עבור הנשיקה המיידית, 127 00:06:05,187 --> 00:06:08,167 אלא זו שבעוד 3 ימים. 128 00:06:08,167 --> 00:06:12,414 כלומר, הם היו מוכנים לשלם יותר כדי להמתין. 129 00:06:12,414 --> 00:06:15,417 הם לא היו מוכנים להמתין שנה או 10 שנים; 130 00:06:15,417 --> 00:06:16,838 אף אחד לא רוצה ידוען מזדקן. 131 00:06:16,838 --> 00:06:21,627 אבל שלושה ימים נראו כזמן אופטימלי. 132 00:06:21,627 --> 00:06:23,930 למה זה קורה? 133 00:06:23,930 --> 00:06:27,354 ובכן, אם תקבל את הנשיקה עכשיו, היא תעבור ותיעלם. 134 00:06:27,354 --> 00:06:29,304 אבל אם תקבל את הנשיקה בעוד שלושה ימים, 135 00:06:29,304 --> 00:06:33,458 מדובר בשלושה ימים של ציפיה, של ההתרגשות שבהמתנה. 136 00:06:33,458 --> 00:06:35,327 הסטודנטים רצו את הזמן הזה 137 00:06:35,327 --> 00:06:37,708 כדי לדמיין איפה זה עומד לקרות, 138 00:06:37,708 --> 00:06:39,337 כיצד זה עומד לקרות, 139 00:06:39,337 --> 00:06:41,548 הציפיה הפכה אותם למאושרים. 140 00:06:41,548 --> 00:06:45,417 זוהי, אגב, הסיבה מדוע אנשים מעדיפים את יום שישי על יום ראשון. 141 00:06:45,417 --> 00:06:47,500 זו עובדה די מסקרנת, 142 00:06:47,500 --> 00:06:50,917 מכיוון ששישי הוא יום עבודה וראשון הוא יום של הנאה, 143 00:06:50,917 --> 00:06:53,821 הייתם מצפים שאנשים יעדיפו את יום ראשון, 144 00:06:53,821 --> 00:06:55,542 אולם לא כך הדבר. 145 00:06:55,542 --> 00:06:58,417 זה לא כי הם ממש אוהבים לבלות במשרד 146 00:06:58,417 --> 00:07:00,384 וממש לא סובלים לטייל בפארק 147 00:07:00,384 --> 00:07:02,045 או ארוחת צהריים נינוחה. 148 00:07:02,045 --> 00:07:04,181 אנחנו יודעים זאת מכיוון שכששואלים אנשים 149 00:07:04,181 --> 00:07:06,885 על היום האולטימטיבי בשבוע, 150 00:07:06,885 --> 00:07:09,705 הפלא ופלא - יום שבת הוא המועדף, 151 00:07:09,705 --> 00:07:12,625 אחריו שישי, ואחריו ראשון. 152 00:07:12,625 --> 00:07:14,494 אנשים מעדיפים את יום שישי 153 00:07:14,494 --> 00:07:18,458 מכיוון שהוא נושא עמו את הציפייה לסוף השבוע, 154 00:07:18,458 --> 00:07:20,375 ולתכניות שיש לנו. 155 00:07:20,375 --> 00:07:23,079 ביום ראשון, הדבר היחיד שיש לצפות לו 156 00:07:23,079 --> 00:07:25,333 הוא שבוע עבודה. 157 00:07:25,333 --> 00:07:30,210 אז האופטימיים הם אלו שמצפים ליותר נשיקות בעתידם, 158 00:07:30,210 --> 00:07:32,131 וליותר טיולים בפארק. 159 00:07:32,131 --> 00:07:36,038 הציפייה הזו משפרת את איכות חייהם. 160 00:07:36,038 --> 00:07:39,002 למעשה, ללא הטיית האופטימיות, 161 00:07:39,002 --> 00:07:41,752 כולנו היינו מעט מדוכאים. 162 00:07:41,752 --> 00:07:44,019 אנשים עם דכאון מתון, 163 00:07:44,019 --> 00:07:46,998 אין להם ההטייה הזו כשהם מסתכלים לעתיד. 164 00:07:46,998 --> 00:07:51,220 הם יותר ריאליים מאשר אנשים בריאים. 165 00:07:51,220 --> 00:07:53,321 אולם אנשים עם דכאון חמור, 166 00:07:53,321 --> 00:07:55,150 להם יש הטיית פסימיות. 167 00:07:55,150 --> 00:07:57,613 הם נוטים לצפות לעתיד 168 00:07:57,613 --> 00:08:00,090 גרוע מאשר זה שמתברר כי מחכה להם. 169 00:08:00,090 --> 00:08:03,333 אז אופטימיות משנה את המציאות הסובייקטיבית. 170 00:08:03,333 --> 00:08:07,083 האופן בו אנחנו מצפים שהעולם יהיה משנה את האופן בו אנחנו תופשים אותו. 171 00:08:07,083 --> 00:08:10,325 אולם זה משנה גם את המציאות האובייקטיבית. 172 00:08:10,325 --> 00:08:13,052 מכיוון שקיימת נבואה המגשימה את עצמה. 173 00:08:13,052 --> 00:08:15,120 וזוהי הסיבה השלישית 174 00:08:15,120 --> 00:08:18,300 מדוע להנמיך ציפיות לא יהפוך אתכם למאושרים. 175 00:08:18,300 --> 00:08:20,135 ניסויים מבוקרים הראו 176 00:08:20,135 --> 00:08:23,052 כי אופטימיות לא רק מקושרת להצלחה, 177 00:08:23,052 --> 00:08:24,859 אלא היא מובילה להצלחה. 178 00:08:24,859 --> 00:08:29,729 אופטימיות מובילה להצלחה באקדמיה, בספורט ובפוליטיקה. 179 00:08:29,729 --> 00:08:34,204 היתרון המפתיע ביותר בתחום הוא יתרון האופטימיות בבריאות. 180 00:08:34,204 --> 00:08:37,529 אם אנחנו מצפים לעתיד בהיר, 181 00:08:37,529 --> 00:08:40,269 אנחנו פחות בלחץ ובחרדה. 182 00:08:40,269 --> 00:08:44,489 כך שלסיכום, לאופטימיות הרבה יתרונות. 183 00:08:44,489 --> 00:08:47,500 אולם השאלה שבאמת בלבלה אותי היא, 184 00:08:47,500 --> 00:08:52,169 איך אנחנו שומרים על אופטימיות לאור המציאות? 185 00:08:52,169 --> 00:08:55,187 כמומחית למדעי המח, זה מאוד מבלבל, 186 00:08:55,187 --> 00:08:58,083 מכיוון שבהתאם לכל התיאוריות הקיימות, 187 00:08:58,083 --> 00:09:02,271 כשהציפיות שלך לא מתגשמות, אתה אמור לשנות אותן. 188 00:09:02,271 --> 00:09:03,823 אבל זה לא מה שמצאנו. 189 00:09:03,823 --> 00:09:07,306 ביקשנו מאנשים להגיע למעבדה שלנו 190 00:09:07,306 --> 00:09:10,116 כדי לברר מה קורה. 191 00:09:10,116 --> 00:09:12,663 ביקשנו מהם להעריך את הסבירות 192 00:09:12,663 --> 00:09:15,167 שיחוו אירועים נוראיים בחייהם. 193 00:09:15,167 --> 00:09:19,542 לדוגמא, מהי הסבירות שתסבלו מסרטן? 194 00:09:19,542 --> 00:09:21,894 ואז אמרנו להם מהי הסבירות הממוצעת 195 00:09:21,894 --> 00:09:24,875 עבור מישהו כמוהם לסבול מאסונות אלה. 196 00:09:24,875 --> 00:09:28,440 לדוגמא במקרה של סרטן, מדובר בכ-30 אחוזים. 197 00:09:28,440 --> 00:09:31,375 לאחר מכן, שאלנו אותם שוב 198 00:09:31,375 --> 00:09:34,250 "מהי הסבירות שתחלה בסרטן?" 199 00:09:34,250 --> 00:09:36,498 רצינו לדעת 200 00:09:36,498 --> 00:09:39,167 אם אנשים מתייחסים למידע שנתנו להם 201 00:09:39,167 --> 00:09:41,298 ומשנים את אמונותיהם בהתאם. 202 00:09:41,298 --> 00:09:43,667 וכן, כך היה -- 203 00:09:43,667 --> 00:09:46,248 אבל בעיקר כאשר התחזית שנתנו להם הייתה 204 00:09:46,248 --> 00:09:49,079 טובה יותר מהשערתם הראשונית. 205 00:09:49,079 --> 00:09:50,440 לדוגמא, 206 00:09:50,440 --> 00:09:53,350 אם מישהו אמר: "הסבירות שלי לחלות בסרטן 207 00:09:53,350 --> 00:09:55,731 היא בערך 50 אחוזים", 208 00:09:55,731 --> 00:09:58,252 ואנחנו אמרנו לו: "הי, חדשות טובות. 209 00:09:58,252 --> 00:10:00,833 הסבירות הממוצעת היא 30 אחוזים", 210 00:10:00,833 --> 00:10:02,879 בפעם השניה כשהנבדק נשאל, הוא ענה 211 00:10:02,879 --> 00:10:05,594 "אולי הסבירות שלי לחלות היא כ-35 אחוזים". 212 00:10:05,594 --> 00:10:08,230 הנבדקים למדו מהר ובאופן יעיל. 213 00:10:08,230 --> 00:10:10,780 אולם אם מישהו אמר מלכתחילה, 214 00:10:10,780 --> 00:10:14,183 "הסבירות שלי לחלות בסרטן היא כ-10 אחוזים", 215 00:10:14,183 --> 00:10:16,875 ואנחנו אמרנו לו: "הי, חדשות רעות. 216 00:10:16,875 --> 00:10:19,948 הסבירות הממוצעת לחלות בסרטן היא 30 אחוז". 217 00:10:19,948 --> 00:10:22,006 בפעם הבאה הנבדק אמר, 218 00:10:22,006 --> 00:10:25,125 "כן, אני עדיין חושב שהסבירות שלי לחלות היא בערך 11 אחוזים". 219 00:10:25,125 --> 00:10:26,815 (צחוק) 220 00:10:26,815 --> 00:10:30,134 זה לא שהם לא למדו כלל -- הם למדו -- 221 00:10:30,134 --> 00:10:32,470 אבל הרבה פחות מאשר תחת תנאי 222 00:10:32,470 --> 00:10:34,943 המידע החיובי לגבי העתיד. 223 00:10:34,943 --> 00:10:37,977 זה לא בגלל שהם לא זכרו את המספרים שציינו בפניהם; 224 00:10:37,977 --> 00:10:41,050 כולם זוכרים שהסבירות הממוצעת לחלות בסרטן 225 00:10:41,050 --> 00:10:42,550 היא בערך 30 אחוזים 226 00:10:42,550 --> 00:10:45,329 ושהסבירות הממוצעת להתגרש היא בערך 40 אחוזים. 227 00:10:45,329 --> 00:10:49,960 אולם הנבדקים לא חשבו שהמספרים הללו נוגעים אליהם. 228 00:10:49,960 --> 00:10:54,108 המשמעות היא שסימני אזהרה כגון אלו 229 00:10:54,108 --> 00:10:57,000 הם בעלי השפעה מוגבלת. 230 00:10:57,000 --> 00:11:01,159 כן, העישון הורג, אבל בעיקר מישהו אחר. 231 00:11:01,159 --> 00:11:03,042 רציתי לברר מה 232 00:11:03,042 --> 00:11:05,902 מתרחש בתוך המח האנושי 233 00:11:05,902 --> 00:11:09,996 שמונע מאיתנו להתייחס לאזהרות הללו באופן אישי. 234 00:11:09,996 --> 00:11:11,483 אולם בו בזמן, 235 00:11:11,483 --> 00:11:13,461 מה קורה כשאנו שומעים שמחירי הדיור מעוררים תקווה 236 00:11:13,461 --> 00:11:17,577 ואנחנו חושבים: "הו, הבית שלי בטוח עומד להכפיל את שוויו". 237 00:11:17,577 --> 00:11:19,662 כדי להבין זאת, 238 00:11:19,662 --> 00:11:22,135 ביקשתי מהמשתתפים בניסוי 239 00:11:22,135 --> 00:11:24,296 לשכב במכשיר הדימות. 240 00:11:24,296 --> 00:11:25,823 זה נראה כך. 241 00:11:25,823 --> 00:11:28,854 באמצעות שיטת ההדמיה המכונה "דימות מגנטי פונקציונאלי", 242 00:11:28,854 --> 00:11:32,460 יכולנו לזהות את האיזורים במח 243 00:11:32,460 --> 00:11:35,277 אשר מגיבים למידע חיובי. 244 00:11:35,277 --> 00:11:38,856 אחד מהאיזורים הללו נקרא "הפיתול הקדמי השמאלי התחתון". 245 00:11:38,856 --> 00:11:42,644 אם מישהו אמר: "הסבירות שלי לסבול מסרטן היא 50 אחוזים", 246 00:11:42,644 --> 00:11:44,500 ואנחנו אמרנו לו: "הי, חדשות טובות, 247 00:11:44,500 --> 00:11:46,790 הסבירות הממוצעת היא 30 אחוזים", 248 00:11:46,790 --> 00:11:50,362 הפיתול הקדמי השמאלי התחתון הגיב בחוזקה. 249 00:11:50,362 --> 00:11:55,094 זה לא היה משנה אם הנבדק הוא אופטימי באופן קיצוני, אופטימי באופן מתון, 250 00:11:55,094 --> 00:11:56,915 או מעט פסימי, 251 00:11:56,915 --> 00:11:59,500 אצל כולם פעל הפיתול הקדמי השמאלי התחתון 252 00:11:59,500 --> 00:12:01,344 באופן מושלם, 253 00:12:01,344 --> 00:12:04,250 בין אם אתה ברק אובמה או וודי אלן. 254 00:12:04,250 --> 00:12:05,894 בצד השני של המח, 255 00:12:05,894 --> 00:12:10,680 המקבילה הימנית, הפיתול הקדמי הימני התחתון הגיבה לחדשות רעות. 256 00:12:10,680 --> 00:12:14,406 אולם - היא לא ביצעה את תפקידה כראוי. 257 00:12:14,406 --> 00:12:16,421 ככל שהיית יותר אופטימי - 258 00:12:16,421 --> 00:12:18,758 כך ירדה הסבירות שאזור זה במוח 259 00:12:18,758 --> 00:12:21,740 יגיב לחדשות בלתי צפויות ושליליות. 260 00:12:21,740 --> 00:12:24,798 ואם המוח שלך כושל 261 00:12:24,798 --> 00:12:28,023 באינטגרציה של חדשות רעות לגבי העתיד, 262 00:12:28,023 --> 00:12:32,646 לעולם תמשיך להסתכל על העולם מבעד למשקפיים ורודות. 263 00:12:32,646 --> 00:12:37,615 רצינו לדעת, האם נוכל לשנות זאת? 264 00:12:37,615 --> 00:12:41,058 האם נוכל לשנות את הטיית האופטימיות 265 00:12:41,058 --> 00:12:44,990 ע"י הפרעה לפעילות המוחית באיזורים אלו? 266 00:12:44,990 --> 00:12:47,585 יש לנו דרך לעשות זאת. 267 00:12:47,585 --> 00:12:50,212 זהו השותף שלי, ריוטה קניי. 268 00:12:50,212 --> 00:12:54,167 הוא מעביר פעימה מגנטית קטנה 269 00:12:54,167 --> 00:12:56,286 דרך הגולגולת של הנבדק במחקר 270 00:12:56,286 --> 00:12:58,531 אל הפיתול הקדמי התחתון. 271 00:12:58,531 --> 00:13:00,458 ע"י כך, 272 00:13:00,458 --> 00:13:03,362 הוא מפריע לפעילות באיזור המוחי הזה 273 00:13:03,362 --> 00:13:04,577 למשך כחצי שעה. 274 00:13:04,577 --> 00:13:07,498 לאחר מכן, הכל שב לתיקונו, אני מבטיחה לכם. 275 00:13:07,498 --> 00:13:09,491 (צחוק) 276 00:13:09,491 --> 00:13:12,645 בואו נראה מה קורה. 277 00:13:12,645 --> 00:13:14,742 קודם כל, אראה לכם 278 00:13:14,742 --> 00:13:17,446 את ההטייה הממוצעת שאנחנו רואים. 279 00:13:17,446 --> 00:13:20,269 אם הייתי בוחנת את כולכם עכשיו, 280 00:13:20,269 --> 00:13:22,063 זהו המדד לכמה הייתם לומדים 281 00:13:22,063 --> 00:13:25,183 יותר מחדשות טובות מאשר מחדשות רעות. 282 00:13:25,183 --> 00:13:27,667 עכשיו נפריע לאיזור 283 00:13:27,667 --> 00:13:32,134 שמצאנו שמבצע אינטגרציה לחדשות רעות במטלה הזו, 284 00:13:32,134 --> 00:13:35,698 והטיית האופטימיות גדלה אפילו יותר. 285 00:13:35,698 --> 00:13:41,168 גרמנו לאנשים להיות יותר מוטים באופן בו הם מעבדים מידע. 286 00:13:41,168 --> 00:13:44,065 לאחר מכן הפרענו לאיזור המוחי 287 00:13:44,065 --> 00:13:47,583 שמבצע אינטגרציה לחדשות טובות במטלה הזו, 288 00:13:47,583 --> 00:13:52,054 והטיית האופטימיות נעלמה. 289 00:13:52,054 --> 00:13:54,062 היינו די בהלם מהתוצאות הללו 290 00:13:54,062 --> 00:13:56,254 מכיוון שהצלחנו לבטל 291 00:13:56,254 --> 00:13:59,450 הטייה הטבועה עמוק בטבע האדם. 292 00:13:59,450 --> 00:14:04,223 בנקודה הזו עצרנו ושאלנו את עצמנו, 293 00:14:04,223 --> 00:14:09,325 האם אנחנו רוצים לרסק את אשליית האופטימיות לחתיכות קטנות? 294 00:14:09,325 --> 00:14:14,369 אם נוכל לבצע זאת, האם נרצה להעלים את הטיית האופטימיות של אנשים? 295 00:14:14,369 --> 00:14:18,969 כבר סיפרתי לכם על היתרונות שבהטיית האופטימיות, 296 00:14:18,969 --> 00:14:23,290 וזה ודאי גורם לכם לרצות לדבוק בה בכל מאודכם. 297 00:14:23,290 --> 00:14:25,375 אולם כמובן שקיימות מלכודות, 298 00:14:25,375 --> 00:14:28,495 ותהיה טעות להתעלם מהן. 299 00:14:28,495 --> 00:14:32,041 קחו לדוגמה את הדוא"ל שקיבלתי 300 00:14:32,041 --> 00:14:34,735 מכבאי, כאן בקליפורניה. 301 00:14:34,735 --> 00:14:38,039 הוא אמר: "חקירות מקרי מוות בקרב כבאים 302 00:14:38,039 --> 00:14:42,181 כוללות לעיתים קרובות את המשפט 'לא חשבנו שהשריפה תגרום לנזקים כאלו', 303 00:14:42,181 --> 00:14:44,483 אפילו כשכל המידע הזמין 304 00:14:44,483 --> 00:14:46,738 היה בנמצא כדי לבצע החלטה נכונה". 305 00:14:46,738 --> 00:14:50,612 המפקד הזה יכול לקחת את ממצאינו לגבי הטיית האופטימיות 306 00:14:50,612 --> 00:14:52,804 ולנסות להסביר לכבאים 307 00:14:52,804 --> 00:14:55,013 מדוע הם חושבים באופן בו הם חושבים, 308 00:14:55,013 --> 00:15:02,139 ולהביא למודעות את קיומה של הטייה זו. 309 00:15:02,139 --> 00:15:07,258 אופטימיות שאיננה ריאלית יכולה להוביל להתנהגות מסוכנת, 310 00:15:07,258 --> 00:15:10,896 להתרסקות כלכלית, לתכנון לקוי. 311 00:15:10,896 --> 00:15:13,034 הממשלה הבריטית, לדוגמא, 312 00:15:13,034 --> 00:15:15,708 הכירה בכך שהטיית האופטימיות 313 00:15:15,708 --> 00:15:18,995 יכולה להעלות את הסבירות שאנשים 314 00:15:18,995 --> 00:15:23,021 יבצעו הערכת חסר לעלות ולתקופה הנדרשת לפרוייקט. 315 00:15:23,021 --> 00:15:27,275 ועל כן, הם שינו את התקציב לאולימפיאדת 2012 316 00:15:27,275 --> 00:15:29,386 כך שתתאים להטיית האופטימיות. 317 00:15:29,386 --> 00:15:31,573 ידיד שלי, שמתחתן בעוד מספר שבועות 318 00:15:31,573 --> 00:15:34,007 עשה כך לגבי תקציב החתונה שלו. 319 00:15:34,007 --> 00:15:37,069 ודרך אגב, כששאלתי אותו אודות הסבירות שלו להתגרש, 320 00:15:37,069 --> 00:15:40,629 הוא אמר שהוא די בטוח שמדובר ב-0 אחוזים. 321 00:15:40,629 --> 00:15:43,046 מה שבאמת היינו רוצים לעשות, 322 00:15:43,046 --> 00:15:47,207 הוא להגן על עצמנו מסכנות האופטימיות, 323 00:15:47,207 --> 00:15:50,435 אולם להישאר בעלי תקווה, 324 00:15:50,435 --> 00:15:53,279 להרוויח מפירותיה הרבים של האופטימיות. 325 00:15:53,279 --> 00:15:56,083 אני מאמינה שיש דרך בה הדבר מתאפשר. 326 00:15:56,083 --> 00:15:58,143 המפתח הוא ידע. 327 00:15:58,143 --> 00:16:01,454 אנחנו לא נולדים עם הבנה שלמה של ההטיות שבנו. 328 00:16:01,454 --> 00:16:05,295 אלו זקוקות להבהרה באמצעות מחקר מדעי. 329 00:16:05,295 --> 00:16:09,479 החדשות הטובות הן שהמודעות להטיית האופטימיות 330 00:16:09,479 --> 00:16:11,254 לא מונעת מאיתנו את האשליה. 331 00:16:11,254 --> 00:16:12,802 כמו באשליה אופטית, 332 00:16:12,802 --> 00:16:16,292 כשאנחנו מבינים אותה, היא לא נעלמת. 333 00:16:16,292 --> 00:16:18,529 זה טוב מכיוון שזה אומר 334 00:16:18,529 --> 00:16:21,002 שאנחנו יכולים לשמור על איזון, 335 00:16:21,002 --> 00:16:23,429 להגדיר חוקים ותכניות 336 00:16:23,429 --> 00:16:26,212 על מנת להגן על עצמנו מאופטימיות שאיננה ריאלית, 337 00:16:26,212 --> 00:16:29,364 אולם בו בזמן להישאר בעלי תקווה. 338 00:16:29,364 --> 00:16:32,788 אני חושבת שהדמות המצוירת ממחישה זאת היטב. 339 00:16:32,788 --> 00:16:36,314 מכיוון שאם אתם אחד מהפשינגווינים הפסימיים כאן 340 00:16:36,314 --> 00:16:38,433 שפשוט לא מאמינים שהם יכולים לעוף, 341 00:16:38,433 --> 00:16:40,792 אתם בטוח לא תעופו. 342 00:16:40,792 --> 00:16:42,623 משום שבכדי לבצע התקדמות כלשהי, 343 00:16:42,623 --> 00:16:44,973 אנחנו צריכים להצליח ולדמיין מציאות אחרת, 344 00:16:44,973 --> 00:16:48,704 ואז להאמין שהמציאות הזו אכן אפשרית. 345 00:16:48,714 --> 00:16:52,238 אולם אם הייתם פינגווין אופטימי בצורה קיצונית 346 00:16:52,238 --> 00:16:55,000 אשר פשוט קופץ באופן עיוור ומקווה לטוב ביותר, 347 00:16:55,000 --> 00:16:59,781 אתם עלולים למצוא את עצמכם נחבטים בקרקע. 348 00:16:59,781 --> 00:17:01,670 אולם אם אתם פינגווין אופטימי 349 00:17:01,670 --> 00:17:03,466 המאמין שהוא יכול לעוף, 350 00:17:03,466 --> 00:17:06,129 אבל מצמיד מצנח לגבו 351 00:17:06,129 --> 00:17:09,146 רק ליתר בטחון, במידה ודברים לא יסתדרו לגמרי באופן שתכננתם, 352 00:17:09,146 --> 00:17:11,009 תתרוממו אל-על כנשר, 353 00:17:11,009 --> 00:17:14,058 אפילו אם אתם רק פינגווין. 354 00:17:14,058 --> 00:17:15,820 תודה. 355 00:17:15,820 --> 00:17:18,756 (מחיאות כפיים)