WEBVTT

00:00:00.148 --> 00:00:03.530
אני עומדת לדבר איתכם על אופטימיות

00:00:03.530 --> 00:00:06.013
או ליתר דיוק, הטיית האופטימיות.

00:00:06.013 --> 00:00:07.658
מדובר באשליה קוגניטיבית

00:00:07.658 --> 00:00:10.400
שאנחנו חוקרים במעבדה שלי בשנים האחרונות,

00:00:10.400 --> 00:00:12.135
ושיש לכ-80% מאיתנו.

NOTE Paragraph

00:00:12.135 --> 00:00:14.869
מדובר בנטיה שלנו לבצע הערכת יתר

00:00:14.869 --> 00:00:17.792
לסבירות שנחווה אירועים חיוביים בחיינו

00:00:17.792 --> 00:00:21.900
והערכת חסר לסבירות שנחווה אירועים שליליים.

00:00:21.900 --> 00:00:24.917
אז אנחנו מבצעים הערכת חסר
לסבירות שלנו ללקות בסרטן,

00:00:24.917 --> 00:00:26.423
ולעבור תאונת דרכים.

00:00:26.423 --> 00:00:29.609
אנחנו מבצעים הערכת יתר לתוחלת חיינו,
לסיכויי הצלחת הקריירה שלנו.

00:00:29.609 --> 00:00:33.054
בקיצור, אנחנו יותר אופטימיים מריאליים,

00:00:33.054 --> 00:00:35.216
אולם אנחנו עיוורים לתופעה.

NOTE Paragraph

00:00:35.216 --> 00:00:37.443
קחו לדוגמה את הנישואין.

00:00:37.443 --> 00:00:40.977
בעולם המערבי,
שיעורי הגירושין נעים סביב 40%.

00:00:40.977 --> 00:00:44.446
משמע, מתוך חמישה זוגות נשואים,

00:00:44.446 --> 00:00:47.167
שניים יפצלו את נכסיהם.

00:00:47.167 --> 00:00:50.542
אולם כששואלים נשואים טריים
על הסבירות שהם יתגרשו,

00:00:50.542 --> 00:00:54.234
הם מעריכים אותה בכאפס אחוזים.

00:00:54.234 --> 00:00:57.963
אפילו עורכי דין לענייני גירושין,
שאמורים להיות מציאותיים יותר,

00:00:57.963 --> 00:01:01.812
מבצעים הערכת חסר משמעותית
בסבירות שלהם עצמם להתגרש.

00:01:01.812 --> 00:01:04.938
מסתבר כי אופטימיים
אינם פחות מועדים לגירושין,

00:01:04.938 --> 00:01:07.468
אבל הם כן נוטים להתחתן שנית.

00:01:07.468 --> 00:01:09.771
במילותיו של סמואל ג'ונסון,

00:01:09.771 --> 00:01:13.768
"חתונה מחדש הינה
נצחון התקווה על הניסיון".

NOTE Paragraph

00:01:13.768 --> 00:01:15.730
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:15.730 --> 00:01:20.304
אם התחתנו,
סביר יותר שנביא ילדים לעולם

00:01:20.304 --> 00:01:23.569
וכולנו חושבים שהילדים שלנו
יהיו מוכשרים במיוחד.

00:01:23.569 --> 00:01:26.167
זהו, דרך אגב, אחייני בן השנתיים, גיא.

00:01:26.167 --> 00:01:28.542
ואני רק רוצה שזה יהיה ברור:

00:01:28.542 --> 00:01:31.313
הוא דוגמה גרועה ביותר להטיית האופטימיות

00:01:31.313 --> 00:01:34.125
מכיוון שהוא באמת מוכשר באופן יוצא מן הכלל.

NOTE Paragraph

00:01:34.125 --> 00:01:35.560
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:35.560 --> 00:01:37.167
ואני לא לבד.

00:01:37.167 --> 00:01:39.642
מתוך ארבעה בריטים, שלושה יגידו

00:01:39.642 --> 00:01:43.381
שהם אופטימיים לגבי העתיד של משפחתם.

00:01:43.381 --> 00:01:45.132
מדובר ב-75 אחוזים.

00:01:45.132 --> 00:01:47.190
רק 30 אחוזים יגידו

00:01:47.190 --> 00:01:49.750
שהם חושבים שמשפחות באופן כללי

00:01:49.750 --> 00:01:52.162
מצליחות יותר מאשר משפחות בדורות הקודמים.

NOTE Paragraph

00:01:52.162 --> 00:01:54.183
זוהי נקודה חשובה מאוד,

00:01:54.183 --> 00:01:56.071
מכיוון שאנחנו אופטימיים לגבי עצמנו,

00:01:56.071 --> 00:01:57.889
אנחנו אופטימיים לגבי הילדים שלנו,

00:01:57.889 --> 00:01:59.677
אנחנו אופטימיים לגבי המשפחות שלנו,

00:01:59.677 --> 00:02:02.860
אולם אנחנו לא אופטימיים
לגבי הבחור שיושב לידנו,

00:02:02.860 --> 00:02:05.089
ואנחנו אפילו די פסימיים

00:02:05.089 --> 00:02:08.968
לגבי גורל האזרחים והמדינה שבה אנחנו חיים.

00:02:08.968 --> 00:02:13.004
אולם אופטימיות פרטית בנוגע לעתיד שלנו

00:02:13.004 --> 00:02:15.015
בעינה עומדת.

00:02:15.015 --> 00:02:19.081
זה לא אומר שאנחנו מאמינים
שדברים יסתדרו באופן קוסמי,

00:02:19.081 --> 00:02:23.113
אלא שיש לנו את הכח
לגרום להם להסתדר.

NOTE Paragraph

00:02:23.113 --> 00:02:25.954
ובכן, אני מדענית, אני מבצעת ניסויים.

00:02:25.954 --> 00:02:27.746
אז כדי להבהיר לכם למה אני מתכוונת,

00:02:27.746 --> 00:02:30.548
אני עומדת לבצע עליכם ניסוי.

00:02:30.548 --> 00:02:34.398
אני אתן לכם רשימה של יכולות ותכונות

00:02:34.398 --> 00:02:37.292
ואני רוצה שתחשבו,
בכל אחת מהיכולות הללו,

00:02:37.292 --> 00:02:41.685
היכן אתם עומדים ביחס לשאר האוכלוסיה.

NOTE Paragraph

00:02:41.685 --> 00:02:45.471
הראשונה היא היכולת להסתדר עם אנשים אחרים.

00:02:45.471 --> 00:02:51.123
מי בקהל חושב שהוא ב-25 האחוזים התחתונים?

00:02:51.123 --> 00:02:55.445
אוקיי, יש כאן בערך 10 אנשים מתוך 1,500.

00:02:55.445 --> 00:02:59.458
מי מאמין שהוא ב-25 האחוזים העליונים?

00:02:59.458 --> 00:03:02.168
זה הרוב כאן.

00:03:02.168 --> 00:03:07.098
אוקיי, בואו נעשה את אותו הדבר
בקשר ליכולות הנהיגה שלכם.

00:03:07.098 --> 00:03:09.681
כמה מעניינים אתם?

00:03:09.681 --> 00:03:12.525
כמה מושכים אתם?

00:03:12.525 --> 00:03:15.479
כמה כנים אתם?

00:03:15.479 --> 00:03:20.479
ואחרון חביב, כמה צנועים אתם?

NOTE Paragraph

00:03:20.479 --> 00:03:23.167
רובנו ממקמים את עצמנו מעל הממוצע

00:03:23.167 --> 00:03:25.196
בהתייחס לרוב התכונות הללו.

00:03:25.196 --> 00:03:27.327
ובכן, זה בלתי אפשרי סטטיסטית.

00:03:27.327 --> 00:03:30.556
אין סיכוי שכולנו טובים יותר מכל אחד אחר.

00:03:30.556 --> 00:03:32.198
(צחוק)

00:03:32.198 --> 00:03:34.875
אבל אם נאמין שאנחנו
יותר טובים מהזולת,

00:03:34.875 --> 00:03:38.958
זה אומר שיותר סביר
שנקבל את הקידום, שנישאר נשואים,

00:03:38.958 --> 00:03:41.556
כי אנחנו אנשים חברותיים יותר,
מעניינים יותר.

NOTE Paragraph

00:03:41.556 --> 00:03:43.719
וזו תופעה גלובאלית.

00:03:43.719 --> 00:03:46.187
הטיית האופטימיות נצפתה

00:03:46.187 --> 00:03:47.906
במדינות רבות --

00:03:47.906 --> 00:03:51.010
בתרבויות מערביות, לא-מערביות,

00:03:51.010 --> 00:03:52.516
בנשים ובגברים,

00:03:52.516 --> 00:03:54.240
בילדים, במבוגרים.

00:03:54.240 --> 00:03:56.023
זה די שכיח.

NOTE Paragraph

00:03:56.023 --> 00:03:59.523
השאלה היא, האם זה טוב בשבילנו?

00:03:59.523 --> 00:04:01.977
יש שאומרים שלא.

00:04:01.977 --> 00:04:04.495
יש שאומרים שהסוד לאושר

00:04:04.495 --> 00:04:07.248
הוא ציפיות נמוכות.

00:04:07.248 --> 00:04:09.752
אני חושבת שההגיון מאחורי
הוא בערך כזה:

00:04:09.752 --> 00:04:12.010
אם לא נצפה לגדולות,

00:04:12.010 --> 00:04:15.890
אם לא נצפה למצוא אהבה,
להיות בריאים ומוצלחים,

00:04:15.890 --> 00:04:18.988
לא נתאכזב כשהדברים האלה לא יקרו.

00:04:18.988 --> 00:04:22.396
ואם לא נתאכזב כשדברים טובים לא קורים לנו

00:04:22.396 --> 00:04:24.375
ונופתע כאשר הם כן קורים,

00:04:24.375 --> 00:04:26.156
נהיה מאושרים.

NOTE Paragraph

00:04:26.156 --> 00:04:27.858
אז, זו תיאוריה טובה מאוד,

00:04:27.858 --> 00:04:30.885
אבל היא מוטעית משלוש סיבות:

00:04:30.885 --> 00:04:35.500
הראשונה, יקרה מה שיקרה,
בין אם אתה מצליח או נכשל,

00:04:35.500 --> 00:04:39.358
אנשים עם ציפיות גבוהות
תמיד מרגישים טוב יותר.

00:04:39.358 --> 00:04:43.290
מכיוון שהתחושה שלנו כשזורקים אותנו
או כשאנחנו זוכים בפרס "עובד החודש"

00:04:43.290 --> 00:04:46.320
תלויה בפרשנות שלנו לאירוע.

NOTE Paragraph

00:04:46.320 --> 00:04:50.370
הפסיכולוגים מרגרט מרשל וג'ון בראון

00:04:50.370 --> 00:04:53.364
חקרו סטודנטים עם ציפיות גבוהות ונמוכות.

00:04:53.364 --> 00:04:57.548
הם מצאו שכשאנשים עם ציפיות גבוהות מצליחים,

00:04:57.548 --> 00:05:00.458
הם מייחסים את ההצלחה
לתכונות האישיות שלהם.

00:05:00.458 --> 00:05:02.654
"אני גאון, לכן קיבלתי 100 במבחן,

00:05:02.654 --> 00:05:05.329
ולכן אני אקבל 100 שוב ושוב בעתיד."

00:05:05.329 --> 00:05:08.302
כשהם נכשלו, זה לא היה בגלל שהם טפשים,

00:05:08.302 --> 00:05:11.475
אלא בגלל שהבחינה לא הייתה הוגנת.

00:05:11.475 --> 00:05:13.758
בפעם הבאה הם יצליחו יותר.

00:05:13.758 --> 00:05:16.835
אנשים עם ציפיות נמוכות הם בדיוק ההיפך.

00:05:16.835 --> 00:05:19.667
כאשר הם נכשלו,
זה היה בגלל שהם טפשים,

00:05:19.667 --> 00:05:21.167
וכשהם הצליחו

00:05:21.167 --> 00:05:24.484
זה בגלל שהבחינה במקרה הייתה מאוד קלה.

00:05:24.484 --> 00:05:26.885
בפעם הבאה, המציאות כבר 'תראה להם'.

00:05:26.885 --> 00:05:28.958
ולכן הרגישו פחות טוב.

NOTE Paragraph

00:05:28.958 --> 00:05:32.198
דבר שני, לא משנה מה התוצאה,

00:05:32.198 --> 00:05:36.245
הציפיה עצמה עושה אותנו למאושרים.

00:05:36.245 --> 00:05:39.421
הכלכלן ההתנהגותי ג'ורג' לוונשטיין

00:05:39.421 --> 00:05:41.140
ביקש מסטודנטים באוניברסיטה

00:05:41.140 --> 00:05:45.502
לדמיין נשיקה לוהטת
מאיזשהו מפורסם, כל מפורסם.

00:05:45.502 --> 00:05:48.387
לאחר מכן הוא שאל אותם:
"כמה הייתם מוכנים לשלם

00:05:48.387 --> 00:05:50.375
כדי לקבל נשיקה ממפורסם

00:05:50.375 --> 00:05:52.602
אם האירוע היה מתרחש באופן מיידי,

00:05:52.602 --> 00:05:57.625
בעוד שלוש שעות, בעוד 24 שעות,
בעוד שלושה ימים,

00:05:57.625 --> 00:06:00.058
בעוד שנה, בעוד 10 שנים?

00:06:00.058 --> 00:06:03.188
הוא מצא שהסטודנטים היו מוכנים
לשלם את הסכום הגבוה ביותר

00:06:03.188 --> 00:06:05.187
לא עבור הנשיקה המיידית,

00:06:05.187 --> 00:06:08.167
אלא זו שבעוד 3 ימים.

00:06:08.167 --> 00:06:12.414
כלומר, הם היו מוכנים לשלם יותר כדי להמתין.

00:06:12.414 --> 00:06:15.417
הם לא היו מוכנים להמתין שנה או 10 שנים;

00:06:15.417 --> 00:06:16.838
אף אחד לא רוצה ידוען מזדקן.

00:06:16.838 --> 00:06:21.627
אבל שלושה ימים נראו כזמן אופטימלי.

NOTE Paragraph

00:06:21.627 --> 00:06:23.930
למה זה קורה?

00:06:23.930 --> 00:06:27.354
ובכן, אם תקבל את הנשיקה עכשיו,
היא תעבור ותיעלם.

00:06:27.354 --> 00:06:29.304
אבל אם תקבל את הנשיקה בעוד שלושה ימים,

00:06:29.304 --> 00:06:33.458
מדובר בשלושה ימים של ציפיה,
של ההתרגשות שבהמתנה.

00:06:33.458 --> 00:06:35.327
הסטודנטים רצו את הזמן הזה

00:06:35.327 --> 00:06:37.708
כדי לדמיין איפה זה עומד לקרות,

00:06:37.708 --> 00:06:39.337
כיצד זה עומד לקרות,

00:06:39.337 --> 00:06:41.548
הציפיה הפכה אותם למאושרים.

NOTE Paragraph

00:06:41.548 --> 00:06:45.417
זוהי, אגב, הסיבה מדוע אנשים
מעדיפים את יום שישי על יום ראשון.

00:06:45.417 --> 00:06:47.500
זו עובדה די מסקרנת,

00:06:47.500 --> 00:06:50.917
מכיוון ששישי הוא יום עבודה
וראשון הוא יום של הנאה,

00:06:50.917 --> 00:06:53.821
הייתם מצפים שאנשים יעדיפו את יום ראשון,

00:06:53.821 --> 00:06:55.542
אולם לא כך הדבר.

00:06:55.542 --> 00:06:58.417
זה לא כי הם ממש אוהבים לבלות במשרד

00:06:58.417 --> 00:07:00.384
וממש לא סובלים לטייל בפארק

00:07:00.384 --> 00:07:02.045
או ארוחת צהריים נינוחה.

00:07:02.045 --> 00:07:04.181
אנחנו יודעים זאת מכיוון שכששואלים אנשים

00:07:04.181 --> 00:07:06.885
על היום האולטימטיבי בשבוע,

00:07:06.885 --> 00:07:09.705
הפלא ופלא - יום שבת הוא המועדף,

00:07:09.705 --> 00:07:12.625
אחריו שישי, ואחריו ראשון.

00:07:12.625 --> 00:07:14.494
אנשים מעדיפים את יום שישי

00:07:14.494 --> 00:07:18.458
מכיוון שהוא נושא עמו את הציפייה
לסוף השבוע,

00:07:18.458 --> 00:07:20.375
ולתכניות שיש לנו.

00:07:20.375 --> 00:07:23.079
ביום ראשון, הדבר היחיד שיש לצפות לו

00:07:23.079 --> 00:07:25.333
הוא שבוע עבודה.

NOTE Paragraph

00:07:25.333 --> 00:07:30.210
אז האופטימיים הם אלו
שמצפים ליותר נשיקות בעתידם,

00:07:30.210 --> 00:07:32.131
וליותר טיולים בפארק.

00:07:32.131 --> 00:07:36.038
הציפייה הזו משפרת את איכות חייהם.

00:07:36.038 --> 00:07:39.002
למעשה, ללא הטיית האופטימיות,

00:07:39.002 --> 00:07:41.752
כולנו היינו מעט מדוכאים.

00:07:41.752 --> 00:07:44.019
אנשים עם דכאון מתון,

00:07:44.019 --> 00:07:46.998
אין להם ההטייה הזו כשהם מסתכלים לעתיד.

00:07:46.998 --> 00:07:51.220
הם יותר ריאליים מאשר אנשים בריאים.

00:07:51.220 --> 00:07:53.321
אולם אנשים עם דכאון חמור,

00:07:53.321 --> 00:07:55.150
להם יש הטיית פסימיות.

00:07:55.150 --> 00:07:57.613
הם נוטים לצפות לעתיד

00:07:57.613 --> 00:08:00.090
גרוע מאשר זה שמתברר כי מחכה להם.

NOTE Paragraph

00:08:00.090 --> 00:08:03.333
אז אופטימיות משנה את המציאות הסובייקטיבית.

00:08:03.333 --> 00:08:07.083
האופן בו אנחנו מצפים שהעולם יהיה
משנה את האופן בו אנחנו תופשים אותו.

00:08:07.083 --> 00:08:10.325
אולם זה משנה גם את המציאות האובייקטיבית.

00:08:10.325 --> 00:08:13.052
מכיוון שקיימת נבואה המגשימה את עצמה.

00:08:13.052 --> 00:08:15.120
וזוהי הסיבה השלישית

00:08:15.120 --> 00:08:18.300
מדוע להנמיך ציפיות לא יהפוך אתכם למאושרים.

00:08:18.300 --> 00:08:20.135
ניסויים מבוקרים הראו

00:08:20.135 --> 00:08:23.052
כי אופטימיות לא רק מקושרת להצלחה,

00:08:23.052 --> 00:08:24.859
אלא היא מובילה להצלחה.

00:08:24.859 --> 00:08:29.729
אופטימיות מובילה להצלחה באקדמיה,
בספורט ובפוליטיקה.

00:08:29.729 --> 00:08:34.204
היתרון המפתיע ביותר בתחום
הוא יתרון האופטימיות בבריאות.

00:08:34.204 --> 00:08:37.529
אם אנחנו מצפים לעתיד בהיר,

00:08:37.529 --> 00:08:40.269
אנחנו פחות בלחץ ובחרדה.

NOTE Paragraph

00:08:40.269 --> 00:08:44.489
כך שלסיכום, לאופטימיות הרבה יתרונות.

00:08:44.489 --> 00:08:47.500
אולם השאלה שבאמת בלבלה אותי היא,

00:08:47.500 --> 00:08:52.169
איך אנחנו שומרים על אופטימיות לאור המציאות?

00:08:52.169 --> 00:08:55.187
כמומחית למדעי המח, זה מאוד מבלבל,

00:08:55.187 --> 00:08:58.083
מכיוון שבהתאם לכל התיאוריות הקיימות,

00:08:58.083 --> 00:09:02.271
כשהציפיות שלך לא מתגשמות,
אתה אמור לשנות אותן.

00:09:02.271 --> 00:09:03.823
אבל זה לא מה שמצאנו.

00:09:03.823 --> 00:09:07.306
ביקשנו מאנשים להגיע למעבדה שלנו

00:09:07.306 --> 00:09:10.116
כדי לברר מה קורה.

NOTE Paragraph

00:09:10.116 --> 00:09:12.663
ביקשנו מהם להעריך את הסבירות

00:09:12.663 --> 00:09:15.167
שיחוו אירועים נוראיים בחייהם.

00:09:15.167 --> 00:09:19.542
לדוגמא, מהי הסבירות שתסבלו מסרטן?

00:09:19.542 --> 00:09:21.894
ואז אמרנו להם מהי הסבירות הממוצעת

00:09:21.894 --> 00:09:24.875
עבור מישהו כמוהם לסבול מאסונות אלה.

00:09:24.875 --> 00:09:28.440
לדוגמא במקרה של סרטן, מדובר בכ-30 אחוזים.

00:09:28.440 --> 00:09:31.375
לאחר מכן, שאלנו אותם שוב

00:09:31.375 --> 00:09:34.250
"מהי הסבירות שתחלה בסרטן?"

NOTE Paragraph

00:09:34.250 --> 00:09:36.498
רצינו לדעת

00:09:36.498 --> 00:09:39.167
אם אנשים מתייחסים למידע שנתנו להם

00:09:39.167 --> 00:09:41.298
ומשנים את אמונותיהם בהתאם.

00:09:41.298 --> 00:09:43.667
וכן, כך היה --

00:09:43.667 --> 00:09:46.248
אבל בעיקר כאשר התחזית שנתנו להם הייתה

00:09:46.248 --> 00:09:49.079
טובה יותר מהשערתם הראשונית.

00:09:49.079 --> 00:09:50.440
לדוגמא,

00:09:50.440 --> 00:09:53.350
אם מישהו אמר: "הסבירות שלי לחלות בסרטן

00:09:53.350 --> 00:09:55.731
היא בערך 50 אחוזים",

00:09:55.731 --> 00:09:58.252
ואנחנו אמרנו לו: "הי, חדשות טובות.

00:09:58.252 --> 00:10:00.833
הסבירות הממוצעת היא 30 אחוזים",

00:10:00.833 --> 00:10:02.879
בפעם השניה כשהנבדק נשאל, הוא ענה

00:10:02.879 --> 00:10:05.594
"אולי הסבירות שלי לחלות היא כ-35 אחוזים".

00:10:05.594 --> 00:10:08.230
הנבדקים למדו מהר ובאופן יעיל.

00:10:08.230 --> 00:10:10.780
אולם אם מישהו אמר מלכתחילה,

00:10:10.780 --> 00:10:14.183
"הסבירות שלי לחלות בסרטן היא כ-10 אחוזים",

00:10:14.183 --> 00:10:16.875
ואנחנו אמרנו לו: "הי, חדשות רעות.

00:10:16.875 --> 00:10:19.948
הסבירות הממוצעת לחלות בסרטן היא 30 אחוז".

00:10:19.948 --> 00:10:22.006
בפעם הבאה הנבדק אמר,

00:10:22.006 --> 00:10:25.125
"כן, אני עדיין חושב שהסבירות שלי לחלות
היא בערך 11 אחוזים".

NOTE Paragraph

00:10:25.125 --> 00:10:26.815
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:10:26.815 --> 00:10:30.134
זה לא שהם לא למדו כלל -- הם למדו --

00:10:30.134 --> 00:10:32.470
אבל הרבה פחות מאשר תחת תנאי

00:10:32.470 --> 00:10:34.943
המידע החיובי לגבי העתיד.

00:10:34.943 --> 00:10:37.977
זה לא בגלל שהם לא זכרו
את המספרים שציינו בפניהם;

00:10:37.977 --> 00:10:41.050
כולם זוכרים שהסבירות הממוצעת לחלות בסרטן

00:10:41.050 --> 00:10:42.550
היא בערך 30 אחוזים

00:10:42.550 --> 00:10:45.329
ושהסבירות הממוצעת להתגרש
היא בערך 40 אחוזים.

00:10:45.329 --> 00:10:49.960
אולם הנבדקים לא חשבו
שהמספרים הללו נוגעים אליהם.

NOTE Paragraph

00:10:49.960 --> 00:10:54.108
המשמעות היא שסימני אזהרה כגון אלו

00:10:54.108 --> 00:10:57.000
הם בעלי השפעה מוגבלת.

00:10:57.000 --> 00:11:01.159
כן, העישון הורג,
אבל בעיקר מישהו אחר.

NOTE Paragraph

00:11:01.159 --> 00:11:03.042
רציתי לברר מה

00:11:03.042 --> 00:11:05.902
מתרחש בתוך המח האנושי

00:11:05.902 --> 00:11:09.996
שמונע מאיתנו להתייחס לאזהרות הללו
באופן אישי.

00:11:09.996 --> 00:11:11.483
אולם בו בזמן,

00:11:11.483 --> 00:11:13.461
מה קורה כשאנו שומעים
שמחירי הדיור מעוררים תקווה

00:11:13.461 --> 00:11:17.577
ואנחנו חושבים:
"הו, הבית שלי בטוח עומד להכפיל את שוויו".

00:11:17.577 --> 00:11:19.662
כדי להבין זאת,

00:11:19.662 --> 00:11:22.135
ביקשתי מהמשתתפים בניסוי

00:11:22.135 --> 00:11:24.296
לשכב במכשיר הדימות.

00:11:24.296 --> 00:11:25.823
זה נראה כך.

00:11:25.823 --> 00:11:28.854
באמצעות שיטת ההדמיה
המכונה "דימות מגנטי פונקציונאלי",

00:11:28.854 --> 00:11:32.460
יכולנו לזהות את האיזורים במח

00:11:32.460 --> 00:11:35.277
אשר מגיבים למידע חיובי.

NOTE Paragraph

00:11:35.277 --> 00:11:38.856
אחד מהאיזורים הללו נקרא
"הפיתול הקדמי השמאלי התחתון".

00:11:38.856 --> 00:11:42.644
אם מישהו אמר: "הסבירות שלי
לסבול מסרטן היא 50 אחוזים",

00:11:42.644 --> 00:11:44.500
ואנחנו אמרנו לו: "הי, חדשות טובות,

00:11:44.500 --> 00:11:46.790
הסבירות הממוצעת היא 30 אחוזים",

00:11:46.790 --> 00:11:50.362
הפיתול הקדמי השמאלי התחתון הגיב בחוזקה.

00:11:50.362 --> 00:11:55.094
זה לא היה משנה אם הנבדק הוא
אופטימי באופן קיצוני, אופטימי באופן מתון,

00:11:55.094 --> 00:11:56.915
או מעט פסימי,

00:11:56.915 --> 00:11:59.500
אצל כולם פעל
הפיתול הקדמי השמאלי התחתון

00:11:59.500 --> 00:12:01.344
באופן מושלם,

00:12:01.344 --> 00:12:04.250
בין אם אתה ברק אובמה או וודי אלן.

NOTE Paragraph

00:12:04.250 --> 00:12:05.894
בצד השני של המח,

00:12:05.894 --> 00:12:10.680
המקבילה הימנית, הפיתול הקדמי הימני התחתון
הגיבה לחדשות רעות.

00:12:10.680 --> 00:12:14.406
אולם - היא לא ביצעה את תפקידה כראוי.

00:12:14.406 --> 00:12:16.421
ככל שהיית יותר אופטימי -

00:12:16.421 --> 00:12:18.758
כך ירדה הסבירות שאזור זה במוח

00:12:18.758 --> 00:12:21.740
יגיב לחדשות בלתי צפויות ושליליות.

00:12:21.740 --> 00:12:24.798
ואם המוח שלך כושל

00:12:24.798 --> 00:12:28.023
באינטגרציה של חדשות רעות לגבי העתיד,

00:12:28.023 --> 00:12:32.646
לעולם תמשיך להסתכל על העולם
מבעד למשקפיים ורודות.

NOTE Paragraph

00:12:32.646 --> 00:12:37.615
רצינו לדעת, האם נוכל לשנות זאת?

00:12:37.615 --> 00:12:41.058
האם נוכל לשנות את הטיית האופטימיות

00:12:41.058 --> 00:12:44.990
ע"י הפרעה לפעילות המוחית באיזורים אלו?

00:12:44.990 --> 00:12:47.585
יש לנו דרך לעשות זאת.

NOTE Paragraph

00:12:47.585 --> 00:12:50.212
זהו השותף שלי, ריוטה קניי.

00:12:50.212 --> 00:12:54.167
הוא מעביר פעימה מגנטית קטנה

00:12:54.167 --> 00:12:56.286
דרך הגולגולת של הנבדק במחקר

00:12:56.286 --> 00:12:58.531
אל הפיתול הקדמי התחתון.

00:12:58.531 --> 00:13:00.458
ע"י כך,

00:13:00.458 --> 00:13:03.362
הוא מפריע לפעילות באיזור המוחי הזה

00:13:03.362 --> 00:13:04.577
למשך כחצי שעה.

00:13:04.577 --> 00:13:07.498
לאחר מכן, הכל שב לתיקונו,
אני מבטיחה לכם.

NOTE Paragraph

00:13:07.498 --> 00:13:09.491
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:13:09.491 --> 00:13:12.645
בואו נראה מה קורה.

00:13:12.645 --> 00:13:14.742
קודם כל, אראה לכם

00:13:14.742 --> 00:13:17.446
את ההטייה הממוצעת שאנחנו רואים.

00:13:17.446 --> 00:13:20.269
אם הייתי בוחנת את כולכם עכשיו,

00:13:20.269 --> 00:13:22.063
זהו המדד לכמה הייתם לומדים

00:13:22.063 --> 00:13:25.183
יותר מחדשות טובות מאשר מחדשות רעות.

00:13:25.183 --> 00:13:27.667
עכשיו נפריע לאיזור

00:13:27.667 --> 00:13:32.134
שמצאנו שמבצע אינטגרציה
לחדשות רעות במטלה הזו,

00:13:32.134 --> 00:13:35.698
והטיית האופטימיות גדלה אפילו יותר.

00:13:35.698 --> 00:13:41.168
גרמנו לאנשים להיות יותר מוטים
באופן בו הם מעבדים מידע.

00:13:41.168 --> 00:13:44.065
לאחר מכן הפרענו לאיזור המוחי

00:13:44.065 --> 00:13:47.583
שמבצע אינטגרציה לחדשות טובות במטלה הזו,

00:13:47.583 --> 00:13:52.054
והטיית האופטימיות נעלמה.

00:13:52.054 --> 00:13:54.062
היינו די בהלם מהתוצאות הללו

00:13:54.062 --> 00:13:56.254
מכיוון שהצלחנו לבטל

00:13:56.254 --> 00:13:59.450
הטייה הטבועה עמוק בטבע האדם.

NOTE Paragraph

00:13:59.450 --> 00:14:04.223
בנקודה הזו עצרנו ושאלנו את עצמנו,

00:14:04.223 --> 00:14:09.325
האם אנחנו רוצים לרסק
את אשליית האופטימיות לחתיכות קטנות?

00:14:09.325 --> 00:14:14.369
אם נוכל לבצע זאת, האם נרצה להעלים
את הטיית האופטימיות של אנשים?

00:14:14.369 --> 00:14:18.969
כבר סיפרתי לכם
על היתרונות שבהטיית האופטימיות,

00:14:18.969 --> 00:14:23.290
וזה ודאי גורם לכם לרצות
לדבוק בה בכל מאודכם.

00:14:23.290 --> 00:14:25.375
אולם כמובן שקיימות מלכודות,

00:14:25.375 --> 00:14:28.495
ותהיה טעות להתעלם מהן.

NOTE Paragraph

00:14:28.495 --> 00:14:32.041
קחו לדוגמה את הדוא"ל שקיבלתי

00:14:32.041 --> 00:14:34.735
מכבאי, כאן בקליפורניה.

00:14:34.735 --> 00:14:38.039
הוא אמר: "חקירות מקרי מוות בקרב כבאים

00:14:38.039 --> 00:14:42.181
כוללות לעיתים קרובות את המשפט
'לא חשבנו שהשריפה תגרום לנזקים כאלו',

00:14:42.181 --> 00:14:44.483
אפילו כשכל המידע הזמין

00:14:44.483 --> 00:14:46.738
היה בנמצא כדי לבצע החלטה נכונה".

00:14:46.738 --> 00:14:50.612
המפקד הזה יכול לקחת את ממצאינו
לגבי הטיית האופטימיות

00:14:50.612 --> 00:14:52.804
ולנסות להסביר לכבאים

00:14:52.804 --> 00:14:55.013
מדוע הם חושבים באופן בו הם חושבים,

00:14:55.013 --> 00:15:02.139
ולהביא למודעות את קיומה של הטייה זו.

NOTE Paragraph

00:15:02.139 --> 00:15:07.258
אופטימיות שאיננה ריאלית
יכולה להוביל להתנהגות מסוכנת,

00:15:07.258 --> 00:15:10.896
להתרסקות כלכלית, לתכנון לקוי.

00:15:10.896 --> 00:15:13.034
הממשלה הבריטית, לדוגמא,

00:15:13.034 --> 00:15:15.708
הכירה בכך שהטיית האופטימיות

00:15:15.708 --> 00:15:18.995
יכולה להעלות את הסבירות שאנשים

00:15:18.995 --> 00:15:23.021
יבצעו הערכת חסר
לעלות ולתקופה הנדרשת לפרוייקט.

00:15:23.021 --> 00:15:27.275
ועל כן, הם שינו את התקציב לאולימפיאדת 2012

00:15:27.275 --> 00:15:29.386
כך שתתאים להטיית האופטימיות.

NOTE Paragraph

00:15:29.386 --> 00:15:31.573
ידיד שלי, שמתחתן בעוד מספר שבועות

00:15:31.573 --> 00:15:34.007
עשה כך לגבי תקציב החתונה שלו.

00:15:34.007 --> 00:15:37.069
ודרך אגב, כששאלתי אותו
אודות הסבירות שלו להתגרש,

00:15:37.069 --> 00:15:40.629
הוא אמר שהוא די בטוח שמדובר ב-0 אחוזים.

NOTE Paragraph

00:15:40.629 --> 00:15:43.046
מה שבאמת היינו רוצים לעשות,

00:15:43.046 --> 00:15:47.207
הוא להגן על עצמנו מסכנות האופטימיות,

00:15:47.207 --> 00:15:50.435
אולם להישאר בעלי תקווה,

00:15:50.435 --> 00:15:53.279
להרוויח מפירותיה הרבים של האופטימיות.

00:15:53.279 --> 00:15:56.083
אני מאמינה שיש דרך בה הדבר מתאפשר.

00:15:56.083 --> 00:15:58.143
המפתח הוא ידע.

00:15:58.143 --> 00:16:01.454
אנחנו לא נולדים
עם הבנה שלמה של ההטיות שבנו.

00:16:01.454 --> 00:16:05.295
אלו זקוקות להבהרה באמצעות מחקר מדעי.

00:16:05.295 --> 00:16:09.479
החדשות הטובות הן
שהמודעות להטיית האופטימיות

00:16:09.479 --> 00:16:11.254
לא מונעת מאיתנו את האשליה.

00:16:11.254 --> 00:16:12.802
כמו באשליה אופטית,

00:16:12.802 --> 00:16:16.292
כשאנחנו מבינים אותה, היא לא נעלמת.

00:16:16.292 --> 00:16:18.529
זה טוב מכיוון שזה אומר

00:16:18.529 --> 00:16:21.002
שאנחנו יכולים לשמור על איזון,

00:16:21.002 --> 00:16:23.429
להגדיר חוקים ותכניות

00:16:23.429 --> 00:16:26.212
על מנת להגן על עצמנו
מאופטימיות שאיננה ריאלית,

00:16:26.212 --> 00:16:29.364
אולם בו בזמן להישאר בעלי תקווה.

NOTE Paragraph

00:16:29.364 --> 00:16:32.788
אני חושבת שהדמות המצוירת ממחישה זאת היטב.

00:16:32.788 --> 00:16:36.314
מכיוון שאם אתם אחד
מהפשינגווינים הפסימיים כאן

00:16:36.314 --> 00:16:38.433
שפשוט לא מאמינים שהם יכולים לעוף,

00:16:38.433 --> 00:16:40.792
אתם בטוח לא תעופו.

00:16:40.792 --> 00:16:42.623
משום שבכדי לבצע התקדמות כלשהי,

00:16:42.623 --> 00:16:44.973
אנחנו צריכים להצליח ולדמיין מציאות אחרת,

00:16:44.973 --> 00:16:48.704
ואז להאמין שהמציאות הזו אכן אפשרית.

00:16:48.714 --> 00:16:52.238
אולם אם הייתם פינגווין אופטימי
בצורה קיצונית

00:16:52.238 --> 00:16:55.000
אשר פשוט קופץ באופן עיוור
ומקווה לטוב ביותר,

00:16:55.000 --> 00:16:59.781
אתם עלולים למצוא את עצמכם נחבטים בקרקע.

00:16:59.781 --> 00:17:01.670
אולם אם אתם פינגווין אופטימי

00:17:01.670 --> 00:17:03.466
המאמין שהוא יכול לעוף,

00:17:03.466 --> 00:17:06.129
אבל מצמיד מצנח לגבו

00:17:06.129 --> 00:17:09.146
רק ליתר בטחון, במידה ודברים
לא יסתדרו לגמרי באופן שתכננתם,

00:17:09.146 --> 00:17:11.009
תתרוממו אל-על כנשר,

00:17:11.009 --> 00:17:14.058
אפילו אם אתם רק פינגווין.

NOTE Paragraph

00:17:14.058 --> 00:17:15.820
תודה.

NOTE Paragraph

00:17:15.820 --> 00:17:18.756
(מחיאות כפיים)