< Return to Video

איך מלשנים מעצבים את העולם

  • 0:02 - 0:04
    כמה מאתנו ראו אי פעם משהו
  • 0:04 - 0:07
    שחשבנו שאנחנו צריכים לדווח עליו,
    אבל החלטנו שלא לעשות זאת?
  • 0:09 - 0:11
    ולא שאני צריכה שתרימו את הידיים,
  • 0:11 - 0:14
    אבל אני בטוחה שזה כבר קרה
    למישהו בחדר הזה בעבר.
  • 0:14 - 0:17
    למעשה, כשהשאלה הזו הוצגה
    בפני קבוצה של שכירים,
  • 0:17 - 0:21
    46 אחוזים מהם אמרו שהם אכן ראו משהו
  • 0:21 - 0:23
    והחליטו שלא לדווח עליו.
  • 0:23 - 0:26
    אז אם הרמתם את היד שלכם,
    או שעשיתם זאת בסתר,
  • 0:26 - 0:28
    אל תרגישו רע, אתם לא לבד.
  • 0:28 - 0:31
    הרעיון הזה של אם ראיתם משהו
    אז עליכם לומר משהו
  • 0:31 - 0:33
    בעצם נמצא מסביבנו.
  • 0:33 - 0:37
    אפילו כשאתם נוסעים בכביש המהיר
    אתם יכולים לראות שלטים כאלה,
  • 0:37 - 0:40
    שמעודדים אתכם לדווח על פשעים
    מבלי לחשוף את זהותכם.
  • 0:40 - 0:43
    אבל אני עדיין מרגישה שרבים מאתנו
    לא מרגישים בנוח
  • 0:43 - 0:45
    לצאת בהכרזות בשם האמת.
  • 0:45 - 0:48
    אני פרופסור לחשבונאות ואני חוקרת הונאה.
  • 0:48 - 0:52
    ובשיעורים שלי, אני מעודדת
    את התלמידים שלי לגלות את המידע
  • 0:52 - 0:53
    אם הם רואים אותו.
  • 0:53 - 0:57
    או במילים אחרות, אני מעודדת
    את התלמידים שלי להיות מלשנים.
  • 0:57 - 1:00
    אבל אם אני ממש כנה עם עצמי,
  • 1:00 - 1:04
    אני די מתלבטת לגבי המסר הזה
    שאני מעבירה לתלמידים שלי.
  • 1:04 - 1:05
    והנה הסיבה לכך.
  • 1:06 - 1:09
    מלשנים נמצאים תחת מתקפה.
  • 1:10 - 1:13
    כותרת אחרי כותרת מראות לנו את זה.
  • 1:14 - 1:16
    אנשים רבים בוחרים לא להפוך למלשנים
  • 1:16 - 1:19
    בגלל הפחד מנקמה.
  • 1:19 - 1:22
    מהרעת תנאים ועד איומים במוות,
  • 1:22 - 1:24
    לאובדן הפרנסה -
  • 1:24 - 1:26
    אובדן פרנסה תמידי.
  • 1:26 - 1:30
    הבחירה להפוך למלשן היא מאבק תמידי.
  • 1:30 - 1:32
    הנאמנות שלהם נבחנת.
  • 1:32 - 1:35
    המניעים שלהם, האמינות שלהם.
  • 1:35 - 1:39
    אז איך אני, כפרופסור
    שממש אכפת לה מהתלמידים שלה,
  • 1:39 - 1:41
    יכולה לעודד אותם להפוך למלשנים
  • 1:41 - 1:44
    כשאני יודעת איך העולם באמת מרגיש כלפיהם?
  • 1:45 - 1:48
    אז, יום אחד התכוננתי
    להרצאה השנתית שלי על מלשנים
  • 1:48 - 1:49
    עם התלמידים שלי.
  • 1:49 - 1:50
    ועבדתי על כתבה עבור מגזין "פורבס",
  • 1:50 - 1:53
    שכותרתה היתה "וולס-פארגו
    וחשיפת שחיתויות בדור המילניום.
  • 1:53 - 1:55
    מה אנחנו יכולים לומר להם?"
  • 1:55 - 1:58
    ועבדתי על המאמר הזה, קראתי על המקרה,
  • 1:58 - 2:00
    וממש התעצבנתי.
  • 2:00 - 2:03
    ומה שהרגיז אותי זה
    שכשהגעתי לעובדות והבנתי
  • 2:04 - 2:06
    שהעובדים שניסו לחשוף את השחיתות
  • 2:06 - 2:08
    למעשה פוטרו.
  • 2:08 - 2:09
    וזה גרם לי לחשוב
  • 2:09 - 2:12
    על המסר אותו העברתי לתלמידים שלי.
  • 2:12 - 2:17
    וזה גרם לי לחשוב: מה אם התלמידים שלי
    היו בין אותם עובדי וולס-פארגו?
  • 2:17 - 2:21
    מצד אחד, אם הם היו בוחרים לחשוף את השחיתות,
    היו מפטרים אותם.
  • 2:21 - 2:23
    אבל מצד שני,
  • 2:23 - 2:25
    אם הם היו בוחרים שלא לדווח
    על ההונאות עליהן הם ידעו,
  • 2:25 - 2:28
    לפי נוסח הכללים הכתוב כיום,
  • 2:28 - 2:30
    עובדים נחשבים אחראים
  • 2:30 - 2:33
    אם הם ידעו על משהו ולא דיווחו עליו.
  • 2:33 - 2:36
    אז תביעה פלילית היא אופציה ריאלית.
  • 2:36 - 2:39
    מה אדם אמור לעשות מול בחירה שכזו?
  • 2:39 - 2:43
    אני מכל האנשים מודעת לתרומות החשובות
  • 2:43 - 2:44
    שמלשנים תורמים.
  • 2:44 - 2:48
    למעשה, רוב ההונאות מתגלות באמצעותם.
  • 2:48 - 2:51
    42 אחוזים מההונאות מתגלות
    על ידי מלשנים
  • 2:51 - 2:53
    ביחס לדרכים אחרות,
  • 2:53 - 2:55
    כמו דו"ח מדדים וסקירה חיצונית.
  • 2:55 - 2:58
    כשאתם חושבים על חלק ממקרי ההונאה
  • 2:58 - 2:59
    הקלאסיים או ההיסטוריים,
  • 2:59 - 3:02
    הם תמיד סובבים סביב מלשן.
  • 3:02 - 3:05
    תחשבו על ווטרגייט -
    התגלה על ידי מלשן.
  • 3:05 - 3:08
    חשבו על אנרון -
    התגלה על ידי מלשן.
  • 3:08 - 3:12
    ואיך אפשר לשכוח את ברנרד מיידוף,
    שהתגלה על ידי מלשן?
  • 3:12 - 3:17
    זה דורש כמות עצומה של אומץ
    לצאת לאור בשם האמת.
  • 3:17 - 3:20
    אבל כשאנחנו חושבים על המונח מלשן,
  • 3:20 - 3:23
    אנחנו בדרך כלל חושבים על מילים מאוד תיאוריות:
  • 3:23 - 3:24
    חפרפרת,
  • 3:25 - 3:27
    נחש,
  • 3:27 - 3:29
    בוגד,
  • 3:29 - 3:31
    שטינקר, סמור.
  • 3:31 - 3:35
    ואלה המילים הנחמדות.
    אלה שאני יכולה לומר כאן על הבמה.
  • 3:35 - 3:36
    אז כשאני לא בכיתה,
  • 3:36 - 3:39
    אני מסתובבת בארץ ומראיינת
    פושעי צווארון לבן,
  • 3:39 - 3:41
    מלשנים וקורבנות הונאה.
  • 3:41 - 3:44
    כי אני באמת רוצה להבין מה מניע אותם
  • 3:44 - 3:47
    ולהביא את החוויות האלה לכיתה.
  • 3:48 - 3:52
    אבל דווקא הראיונות שלי עם המלשנים
    הם אלה שנשארים איתי.
  • 3:52 - 3:53
    והם נשארים איתי,
  • 3:53 - 3:55
    בגלל שהם גורמים לי להרהר באומץ שלי עצמי.
  • 3:55 - 3:59
    אם היתה לי את ההזדמנות,
    האם הייתי מעיזה לדבר?
  • 3:59 - 4:02
    וכך, הנה כמה סיפורים שאני רוצה לחלוק אתכם.
  • 4:02 - 4:03
    זאת מרי.
  • 4:03 - 4:07
    מרי ווילינגהאם היא מלשנית
    מאוניברסיטת צפון קרולינה
  • 4:07 - 4:10
    בצ'אפל היל, מקרה של הונאה אקדמית.
  • 4:10 - 4:14
    ומרי היתה מומחית למידה באוניברסיטה
  • 4:14 - 4:17
    והיא עבדה עם סטודנטים, בעיקר אתלטים,
  • 4:17 - 4:19
    והיא שמה לב, כשהיא עברה עם סטודנטים,
  • 4:19 - 4:22
    זה שהם הגישו עבודות
  • 4:22 - 4:25
    שהיו הרבה מעל לרמת הקריאה שלהם.
  • 4:25 - 4:27
    היא התחילה לשאול כמה שאלות
  • 4:27 - 4:29
    והיא גילתה שהיה מאגר
  • 4:29 - 4:33
    ממנו סטודנטים אתלטים יכלו
    להוציא עבודות ולהגיש אותן בשמם.
  • 4:33 - 4:35
    ואז היא גילתה שחלק מהקולגות שלה
  • 4:35 - 4:41
    רשמו את הסטודנטים לשיעורים
    מזויפים רק כדי שיוכלו לשחק.
  • 4:41 - 4:44
    עכשיו, כשמרי גילתה את זה, היא ממש כעסה,
  • 4:44 - 4:47
    אז היא ניסתה ללכת למפקח הישיר שלה.
  • 4:47 - 4:49
    אבל הוא לא עשה שום דבר.
  • 4:49 - 4:53
    ואז מרי ניסתה לפנות לעובדי מנהלה פנימיים
    של האוניברסיטה.
  • 4:53 - 4:54
    וגם הם לא עשו שום דבר.
  • 4:54 - 4:57
    אז, מה קורה כשאף אחד לא מקשיב לך?
  • 4:57 - 4:58
    אתה מעלה את הדברים בבלוג.
  • 4:58 - 5:00
    אז מרי החליטה לפתוח בלוג.
  • 5:00 - 5:03
    הבלוג שלה הפך לויראלי בתוך 24 שעות,
  • 5:03 - 5:05
    ופנה אליה עיתונאי.
  • 5:05 - 5:07
    עכשיו, כשאותו עיתונאי פנה אליה,
  • 5:08 - 5:09
    הזהות שלה כבר היתה ידועה.
  • 5:09 - 5:11
    היא היתה חשופה.
  • 5:11 - 5:14
    כשהיא נחשפה, היא הורדה בדרגה בעבודה,
  • 5:14 - 5:18
    וקיבלה איומים במוות,
    וכל זה על ספורט ברמת קולג'.
  • 5:18 - 5:22
    מרי לא עשתה שום דבר רע.
    היא לא לקחה חלק בהונאה.
  • 5:22 - 5:24
    היא באמת חשבה שהיא מעניקה קול
  • 5:24 - 5:27
    לתלמידים שהיו חסרי קול.
  • 5:27 - 5:29
    אבל הנאמנות שלה הועמדה למבחן.
  • 5:29 - 5:32
    האמינות שלה והמניעים שלה.
  • 5:33 - 5:37
    עכשיו, חשיפת שחיתויות לא תמיד חייבת להוביל
  • 5:37 - 5:39
    להרעת תנאים או איומים במוות.
  • 5:39 - 5:43
    למעשה, ב-2002, כותרת זו הופיעה
    על השער של טיים מגזין,
  • 5:43 - 5:46
    עליו למעשה הוקירו שלושה
    מלשנים אמיצים
  • 5:46 - 5:49
    על החלטתם לצאת לאור בשם האמת.
  • 5:49 - 5:51
    וכשאתם בוחנים את המחקר,
  • 5:51 - 5:54
    רק 22 אחוזים ממלשנים
    למעשה מדווחים על מעשי נקמה.
  • 5:54 - 6:00
    אז יש כמות עצומה של אנשים שמדווחים
    ולא מתנקמים בהם
  • 6:00 - 6:01
    וזה נותן לי תקווה.
  • 6:02 - 6:04
    אז זוהי קת'י.
  • 6:04 - 6:08
    קת'י סוונסון היא פקידת עיריה בגמלאות
    מהעיר דיקסון.
  • 6:08 - 6:12
    ויום אחד, קת'י היתה בעבודה,
    כמו שהיא תמיד עשתה,
  • 6:12 - 6:16
    והיא גילתה מקרה די מעניין.
  • 6:16 - 6:18
    אתם רואים, קת'י היתה בסוף החודש,
  • 6:18 - 6:20
    והיא עבדה על דיווח הכספים של העיר,
  • 6:21 - 6:25
    ובדרך כלל, הבוס שלי, ריטה קרנדוול,
    נתנה לה רשימה של חשבונות ואמרה,
  • 6:25 - 6:28
    "קת'י, תתקשרי לבנק
    ותשיגי את החשבונות האלה".
  • 6:28 - 6:29
    וקת'י מלאה את תפקידה.
  • 6:29 - 6:31
    אבל ביום הספציפי הזה,
  • 6:31 - 6:33
    ריטה היתה מחוץ לעיר, וקת'י היתה עסוקה.
  • 6:33 - 6:38
    היא מרימה את הטלפון, ומתקשרת לבנק ואומרת:
    "תשלחו לי בפקס את כל החשבונות".
  • 6:38 - 6:42
    וכשהיא מקבלת את הפקס היא רואה שיש חשבון
  • 6:42 - 6:44
    שיש בו קצת משיכות והפקדות
  • 6:44 - 6:45
    שהיא לא מזהה מלפני כן.
  • 6:45 - 6:49
    זה היה חשבון שנשלט אך ורק על ידי ריטה.
  • 6:49 - 6:53
    אז קת'י הסתכלה במידע, היא דווחה עליו
    לממונה הישיר שלה,
  • 6:53 - 6:55
    שהיה אז ראש העיר בורק,
  • 6:55 - 6:59
    וזה הוביל לחקירה גדולה,
    חקירה של ששה חודשים.
  • 6:59 - 7:04
    מסתבר שהבוס של קת'י,
    ריטה קרנדוול מעלה בכספים.
  • 7:04 - 7:09
    ריטה גנבה 53 מיליון דולר
    במשך תקופה של 20 שנה,
  • 7:09 - 7:12
    וקת'י בטעות גילתה את זה.
  • 7:13 - 7:16
    קת'י היא גיבורה.
  • 7:16 - 7:18
    ובעצם, היתה לי ההזדמנות
  • 7:18 - 7:21
    לראיין את קת'י עבור הסרט הדוקומנטרי שלי,
    "כל סוסי המלכה".
  • 7:21 - 7:23
    וקת'י לא חיפשה פרסום.
  • 7:24 - 7:27
    למעשה, היא ממש לא רצתה לדבר איתי
    במשך תקופה מאוד ארוכה,
  • 7:27 - 7:30
    אבל אחרי הטרדה אסטרטגית,
    היא הסכימה לעשות את הראיון.
  • 7:30 - 7:31
    (צחוק)
  • 7:31 - 7:33
    אבל היא חיפשה הוגנות, לא פרסום.
  • 7:34 - 7:35
    וללא קת'י,
  • 7:35 - 7:38
    מי יודע אם ההונאה הזו
    היתה מתגלה אי פעם?
  • 7:39 - 7:41
    אז, זוכרים את אותה כתבת "פורבס"
    שדיברתי עליה,
  • 7:41 - 7:44
    אותה כתבתי לפני ההרצאה שלי?
  • 7:44 - 7:47
    ובכן, פרסמתי אותה ומשהו מדהים קרה.
  • 7:47 - 7:52
    התחלתי לקבל אימיילים ממלשנים
    מרחבי העולם.
  • 7:52 - 7:56
    והתחלתי לקבל את האימיילים האלה ולענות להם,
  • 7:56 - 7:58
    היה נושא משותף להודעות שקיבלתי,
  • 7:58 - 7:59
    וזה מה שהוא היה:
  • 8:00 - 8:04
    הם כולם אמרו את זה: "חשפתי את ההונאה,
    אנשים ממש שונאים אותי עכשיו.
  • 8:04 - 8:06
    פוטרתי, אבל את יודעת מה?
  • 8:06 - 8:09
    הייתי עושה את זה שוב אם הייתי יכול".
  • 8:10 - 8:13
    וככה המשכתי לקרוא את המסר הזה,
    כל ההודעות האלה,
  • 8:13 - 8:16
    ורציתי לחשוב מה אני יכולה לחלוק
    עם התלמידים שלי?
  • 8:16 - 8:19
    וכך, אספתי את הכל יחד והנה מה שלמדתי.
  • 8:19 - 8:22
    זה חשוב שנטפח תקווה.
  • 8:22 - 8:24
    מלשנים הם מלאי תקווה.
  • 8:24 - 8:26
    למרות האמונה הרווחת,
  • 8:26 - 8:30
    אם לא כולם עובדים ממורמרים
    שיש להם מריבה עם החברה.
  • 8:30 - 8:34
    התקווה שלהם היא
    מה שמניע אותם לצאת לאור.
  • 8:34 - 8:37
    אנחנו גם צריכים לטפח את המחויבות.
  • 8:37 - 8:39
    מלשנים הם מחויבים.
  • 8:39 - 8:41
    והלהט הזה בשם הארגון שלהם
  • 8:41 - 8:43
    הוא שגורם להם לרצות לצאת לאור.
  • 8:44 - 8:45
    מלשנים הם ענווים.
  • 8:45 - 8:49
    שוב, הם לא מחפשים פרסום,
    אבל הם כן מחפשים הוגנות.
  • 8:49 - 8:52
    ואנחנו צריכים להמשיך ולטפח אומץ.
  • 8:52 - 8:54
    מלשנים הם אמיצים.
  • 8:54 - 8:57
    לרוב, הם לא מעריכים מספיק
  • 8:57 - 9:00
    עד כמה חשיפת השחיתות השפיעה
    על המשפחה שלהם,
  • 9:00 - 9:05
    אבל מה שהם ממשיכים לציין זה כמה קשה היה להם
    להמנע מלומר את האמת.
  • 9:06 - 9:09
    בנימה זו, אני רוצה לסיים עם שם אחד נוסף:
  • 9:09 - 9:10
    פיטר בוקסטון.
  • 9:11 - 9:17
    פיטר בוקסטון היה בן 27 כשעבד
    בשירות הבריאות הציבורי האמריקאי.
  • 9:17 - 9:21
    והוא נשכר כדי לראיין אנשים
  • 9:21 - 9:24
    שהיו להם מחלות מין.
  • 9:24 - 9:26
    ובמהלך עבודתו,
  • 9:26 - 9:30
    הוא שם לב למחקר קליני שנוהל בתוך הארגון.
  • 9:30 - 9:34
    וזה היה מחקר שבחן את ההתקדמות
    של מחלת עגבת לא מטופלת.
  • 9:34 - 9:37
    וכך, היו 600 גברים ממוצא אפרו-אמריקאי
  • 9:37 - 9:38
    שהשתתפו במחקר הזה.
  • 9:38 - 9:39
    הם פותו להשתתף במחקר
  • 9:40 - 9:43
    באמצעות הבטחה של בדיקות רפואיות
    וביטוח קבורה בחינם.
  • 9:43 - 9:47
    וכך, מה שקרה הוא שבמהלך המחקר,
  • 9:47 - 9:52
    התגלה הפניצילין שעוזר בטיפול בעגבת.
  • 9:52 - 9:54
    ומה שפיטר שם לב זה,
  • 9:54 - 9:58
    שמשתתפי המחקר לא קיבלו פנצילין
  • 9:58 - 10:00
    כדי לטפל בעגבת שלהם.
  • 10:00 - 10:01
    והמשתתפים לא ידעו את זה.
  • 10:01 - 10:07
    אז כמו מרי, פיטר ניסה לדווח ולפנות
    לאחראים עליו בתוך הארגון,
  • 10:07 - 10:08
    אבל אף אחד לא הקשיב לו.
  • 10:08 - 10:11
    ואז פיטר חשב שזה ממש לא הוגן
  • 10:11 - 10:12
    והוא ניסה שוב לדווח,
  • 10:12 - 10:16
    ולבסוף הוא דיבר עם עיתונאי - ממש כמו מרי.
  • 10:16 - 10:20
    וב1972, זה פורסם בעמוד הראשי
    של ה"ניו יורק טיימס":
  • 10:20 - 10:24
    "קורבנות עגבת במחקר אמריקאי
    לא טופלו במשך 40 שנים".
  • 10:26 - 10:30
    מקרה זה מוכר לנו כיום
    כניסוי העגבת בטוסקגי.
  • 10:30 - 10:32
    ופיטר היה המלשן.
  • 10:32 - 10:36
    מה קרה לאותם 600 גברים, אתם שואלים?
    אותם 600 גברים מקוריים?
  • 10:36 - 10:39
    28 גברים מתו מעגבת.
  • 10:39 - 10:43
    מאה מתוכם מתו מסיבוכים הקשורים בעגבת,
  • 10:43 - 10:44
    40 נשים נדבקו
  • 10:44 - 10:47
    ועשרה ילדים נולדו עם עגבת מולדת.
  • 10:47 - 10:50
    מי יודע איך המספרים האלה היו נראים
  • 10:50 - 10:54
    אלמלא המעשה האמיץ של פיטר?
  • 10:54 - 10:56
    כולנו קשורים לפיטר, בעצם.
  • 10:56 - 10:59
    אם אתם מכירים מישהו שמשתתף במחקר קליני,
  • 10:59 - 11:02
    הסיבה בגללה יש לנו טופס יידוע כיום
  • 11:02 - 11:04
    היא בגלל מעשהו האמיץ של פיטר.
  • 11:05 - 11:07
    אז תנו לי לשאול אתכם שאלה.
  • 11:07 - 11:10
    אותה שאלה מקורית, גרסה של השאלה המקורית.
  • 11:10 - 11:13
    כמה מכם אי פעם השתמשו במושג
  • 11:13 - 11:16
    שטינקר, חפרפרת,
  • 11:16 - 11:17
    מלשן,
  • 11:17 - 11:19
    נחש,
  • 11:19 - 11:21
    סמור,
  • 11:21 - 11:22
    מדליף?
  • 11:23 - 11:24
    מישהו?
  • 11:28 - 11:31
    לפני שעולה בכם הדחף לעשות זאת שנית,
  • 11:31 - 11:33
    אני רוצה שתחשבו קצת.
  • 11:33 - 11:36
    אולי הם המרי, הפיטר והקת'י של העולם.
  • 11:37 - 11:40
    אתם יכולים להיות האדם
    שמשנה את מהלך ההיסטוריה,
  • 11:40 - 11:43
    או שהם יכולים להיות האדם שמעצב את עולמכם.
  • 11:43 - 11:44
    תודה רבה,
  • 11:44 - 11:48
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך מלשנים מעצבים את העולם
Speaker:
קלי ריצ'מונד פופ
Description:

חוקרת ההונאה ויוצרת הסרט הדוקומנטרי קלי ריצ'מונד פופ משתפת לקחים מחלק ממקרי ההלשנה הכי מוכרים של העבר, ומסבירה איך הם חלקו מידע שהשפיע על החברה -- ואיך הם זקוקים לאמון ולהגנה שלנו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:01

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.