WEBVTT

00:00:01.520 --> 00:00:04.296
כמה מאתנו ראו אי פעם משהו

00:00:04.320 --> 00:00:06.880
שחשבנו שאנחנו צריכים לדווח עליו, 
אבל החלטנו שלא לעשות זאת?

00:00:09.120 --> 00:00:11.136
ולא שאני צריכה שתרימו את הידיים,

00:00:11.160 --> 00:00:14.216
אבל אני בטוחה שזה כבר קרה 
למישהו בחדר הזה בעבר.

00:00:14.240 --> 00:00:17.416
למעשה, כשהשאלה הזו הוצגה 
בפני קבוצה של שכירים,

00:00:17.440 --> 00:00:20.936
46 אחוזים מהם אמרו שהם אכן ראו משהו

00:00:20.960 --> 00:00:22.576
והחליטו שלא לדווח עליו.

00:00:22.600 --> 00:00:25.736
אז אם הרמתם את היד שלכם, 
או שעשיתם זאת בסתר,

00:00:25.760 --> 00:00:28.056
אל תרגישו רע, אתם לא לבד.

NOTE Paragraph

00:00:28.080 --> 00:00:31.456
הרעיון הזה של אם ראיתם משהו 
אז עליכם לומר משהו

00:00:31.480 --> 00:00:33.256
בעצם נמצא מסביבנו.

00:00:33.280 --> 00:00:36.976
אפילו כשאתם נוסעים בכביש המהיר 
אתם יכולים לראות שלטים כאלה,

00:00:37.000 --> 00:00:40.456
שמעודדים אתכם לדווח על פשעים 
מבלי לחשוף את זהותכם.

00:00:40.480 --> 00:00:43.216
אבל אני עדיין מרגישה שרבים מאתנו 
לא מרגישים בנוח

00:00:43.240 --> 00:00:45.416
לצאת בהכרזות בשם האמת.

NOTE Paragraph

00:00:45.440 --> 00:00:48.016
אני פרופסור לחשבונאות ואני חוקרת הונאה.

00:00:48.040 --> 00:00:52.216
ובשיעורים שלי, אני מעודדת 
את התלמידים שלי לגלות את המידע

00:00:52.240 --> 00:00:53.456
אם הם רואים אותו.

00:00:53.480 --> 00:00:57.216
או במילים אחרות, אני מעודדת 
את התלמידים שלי להיות מלשנים.

00:00:57.240 --> 00:01:00.296
אבל אם אני ממש כנה עם עצמי,

00:01:00.320 --> 00:01:03.936
אני די מתלבטת לגבי המסר הזה 
שאני מעבירה לתלמידים שלי.

00:01:03.960 --> 00:01:05.160
והנה הסיבה לכך.

00:01:06.000 --> 00:01:08.800
מלשנים נמצאים תחת מתקפה.

00:01:09.560 --> 00:01:12.760
כותרת אחרי כותרת מראות לנו את זה.

00:01:13.960 --> 00:01:16.336
אנשים רבים בוחרים לא להפוך למלשנים

00:01:16.360 --> 00:01:18.616
בגלל הפחד מנקמה.

00:01:18.640 --> 00:01:22.336
מהרעת תנאים ועד איומים במוות,

00:01:22.360 --> 00:01:24.256
לאובדן הפרנסה -

00:01:24.280 --> 00:01:26.136
אובדן פרנסה תמידי.

00:01:26.160 --> 00:01:29.536
הבחירה להפוך למלשן היא מאבק תמידי.

00:01:29.560 --> 00:01:31.976
הנאמנות שלהם נבחנת.

00:01:32.000 --> 00:01:35.216
המניעים שלהם, האמינות שלהם.

00:01:35.240 --> 00:01:38.976
אז איך אני, כפרופסור 
שממש אכפת לה מהתלמידים שלה,

00:01:39.000 --> 00:01:41.096
יכולה לעודד אותם להפוך למלשנים

00:01:41.120 --> 00:01:43.680
כשאני יודעת איך העולם באמת מרגיש כלפיהם?

NOTE Paragraph

00:01:44.720 --> 00:01:47.630
אז, יום אחד התכוננתי 
להרצאה השנתית שלי על מלשנים

00:01:47.660 --> 00:01:48.676
עם התלמידים שלי.

00:01:48.690 --> 00:01:50.500
ועבדתי על כתבה עבור מגזין "פורבס",

00:01:50.500 --> 00:01:53.440
שכותרתה היתה "וולס-פארגו 
וחשיפת שחיתויות בדור המילניום.

00:01:53.440 --> 00:01:54.680
מה אנחנו יכולים לומר להם?"

00:01:54.710 --> 00:01:58.176
ועבדתי על המאמר הזה, קראתי על המקרה,

00:01:58.200 --> 00:01:59.576
וממש התעצבנתי.

00:01:59.600 --> 00:02:03.336
ומה שהרגיז אותי זה
שכשהגעתי לעובדות והבנתי

00:02:03.800 --> 00:02:06.416
שהעובדים שניסו לחשוף את השחיתות

00:02:06.440 --> 00:02:08.036
למעשה פוטרו.

00:02:08.140 --> 00:02:09.376
וזה גרם לי לחשוב

00:02:09.410 --> 00:02:12.256
על המסר אותו העברתי לתלמידים שלי.

00:02:12.280 --> 00:02:17.096
וזה גרם לי לחשוב: מה אם התלמידים שלי 
היו בין אותם עובדי וולס-פארגו?

00:02:17.120 --> 00:02:21.256
מצד אחד, אם הם היו בוחרים לחשוף את השחיתות, 
היו מפטרים אותם.

00:02:21.280 --> 00:02:22.616
אבל מצד שני,

00:02:22.640 --> 00:02:25.336
אם הם היו בוחרים שלא לדווח 
על ההונאות עליהן הם ידעו,

00:02:25.360 --> 00:02:27.696
לפי נוסח הכללים הכתוב כיום,

00:02:27.720 --> 00:02:30.296
עובדים נחשבים אחראים

00:02:30.320 --> 00:02:32.616
אם הם ידעו על משהו ולא דיווחו עליו.

00:02:32.640 --> 00:02:35.616
אז תביעה פלילית היא אופציה ריאלית.

00:02:35.640 --> 00:02:38.816
מה אדם אמור לעשות מול בחירה שכזו?

NOTE Paragraph

00:02:38.840 --> 00:02:42.776
אני מכל האנשים מודעת לתרומות החשובות

00:02:42.800 --> 00:02:44.336
שמלשנים תורמים.

00:02:44.360 --> 00:02:47.896
למעשה, רוב ההונאות מתגלות באמצעותם.

00:02:47.920 --> 00:02:50.856
42 אחוזים מההונאות מתגלות 
על ידי מלשנים

00:02:50.880 --> 00:02:52.736
ביחס לדרכים אחרות,

00:02:52.760 --> 00:02:55.336
כמו דו"ח מדדים וסקירה חיצונית.

00:02:55.360 --> 00:02:57.696
כשאתם חושבים על חלק ממקרי ההונאה

00:02:57.720 --> 00:02:59.336
הקלאסיים או ההיסטוריים,

00:02:59.360 --> 00:03:02.096
הם תמיד סובבים סביב מלשן.

00:03:02.120 --> 00:03:04.856
תחשבו על ווטרגייט -
התגלה על ידי מלשן.

00:03:04.880 --> 00:03:07.776
חשבו על אנרון -
התגלה על ידי מלשן.

00:03:07.800 --> 00:03:12.376
ואיך אפשר לשכוח את ברנרד מיידוף, 
שהתגלה על ידי מלשן?

00:03:12.400 --> 00:03:16.856
זה דורש כמות עצומה של אומץ 
לצאת לאור בשם האמת.

00:03:16.880 --> 00:03:19.576
אבל כשאנחנו חושבים על המונח מלשן,

00:03:19.600 --> 00:03:23.256
אנחנו בדרך כלל חושבים על מילים מאוד תיאוריות:


00:03:23.280 --> 00:03:24.480
חפרפרת,

00:03:25.360 --> 00:03:26.560
נחש,

00:03:27.200 --> 00:03:28.816
בוגד,

00:03:28.840 --> 00:03:31.216
שטינקר, סמור.

00:03:31.240 --> 00:03:34.816
ואלה המילים הנחמדות.
אלה שאני יכולה לומר כאן על הבמה.

NOTE Paragraph

00:03:34.840 --> 00:03:36.256
אז כשאני לא בכיתה,

00:03:36.280 --> 00:03:39.176
אני מסתובבת בארץ ומראיינת 
פושעי צווארון לבן,

00:03:39.200 --> 00:03:41.216
מלשנים וקורבנות הונאה.

00:03:41.240 --> 00:03:44.176
כי אני באמת רוצה להבין מה מניע אותם

00:03:44.200 --> 00:03:46.800
ולהביא את החוויות האלה לכיתה.

00:03:47.680 --> 00:03:51.536
אבל דווקא הראיונות שלי עם המלשנים
הם אלה שנשארים איתי.

00:03:51.560 --> 00:03:52.526
והם נשארים איתי,

00:03:52.550 --> 00:03:55.096
בגלל שהם גורמים לי להרהר באומץ שלי עצמי.

00:03:55.120 --> 00:03:58.976
אם היתה לי את ההזדמנות, 
האם הייתי מעיזה לדבר?

00:03:59.000 --> 00:04:01.976
וכך, הנה כמה סיפורים שאני רוצה לחלוק אתכם.

NOTE Paragraph

00:04:02.000 --> 00:04:03.216
זאת מרי.

00:04:03.240 --> 00:04:06.936
מרי ווילינגהאם היא מלשנית
מאוניברסיטת צפון קרולינה

00:04:06.960 --> 00:04:10.136
בצ'אפל היל, מקרה של הונאה אקדמית.

00:04:10.160 --> 00:04:13.616
ומרי היתה מומחית למידה באוניברסיטה

00:04:13.640 --> 00:04:16.656
והיא עבדה עם סטודנטים, בעיקר אתלטים,

00:04:16.680 --> 00:04:19.375
והיא שמה לב, כשהיא עברה עם סטודנטים,

00:04:19.399 --> 00:04:22.136
זה שהם הגישו עבודות

00:04:22.160 --> 00:04:25.256
שהיו הרבה מעל לרמת הקריאה שלהם.

00:04:25.280 --> 00:04:27.216
היא התחילה לשאול כמה שאלות

00:04:27.240 --> 00:04:29.256
והיא גילתה שהיה מאגר

00:04:29.280 --> 00:04:32.656
ממנו סטודנטים אתלטים יכלו 
להוציא עבודות ולהגיש אותן בשמם.

00:04:32.680 --> 00:04:35.136
ואז היא גילתה שחלק מהקולגות שלה

00:04:35.160 --> 00:04:41.376
רשמו את הסטודנטים לשיעורים 
מזויפים רק כדי שיוכלו לשחק.

00:04:41.400 --> 00:04:44.136
עכשיו, כשמרי גילתה את זה, היא ממש כעסה,

00:04:44.160 --> 00:04:47.096
אז היא ניסתה ללכת למפקח הישיר שלה.

00:04:47.120 --> 00:04:48.976
אבל הוא לא עשה שום דבר.

00:04:49.000 --> 00:04:52.816
ואז מרי ניסתה לפנות לעובדי מנהלה פנימיים 
של האוניברסיטה.

00:04:52.840 --> 00:04:54.456
וגם הם לא עשו שום דבר.

NOTE Paragraph

00:04:54.480 --> 00:04:56.856
אז, מה קורה כשאף אחד לא מקשיב לך?

00:04:56.880 --> 00:04:58.096
אתה מעלה את הדברים בבלוג.

00:04:58.120 --> 00:04:59.976
אז מרי החליטה לפתוח בלוג.

00:05:00.000 --> 00:05:02.656
הבלוג שלה הפך לויראלי בתוך 24 שעות,

00:05:02.680 --> 00:05:05.176
ופנה אליה עיתונאי.

00:05:05.200 --> 00:05:07.496
עכשיו, כשאותו עיתונאי פנה אליה,

00:05:07.520 --> 00:05:09.296
הזהות שלה כבר היתה ידועה.

00:05:09.320 --> 00:05:10.656
היא היתה חשופה.

00:05:10.680 --> 00:05:14.406
כשהיא נחשפה, היא הורדה בדרגה בעבודה,

00:05:14.450 --> 00:05:17.560
וקיבלה איומים במוות, 
וכל זה על ספורט ברמת קולג'.

00:05:18.280 --> 00:05:22.096
מרי לא עשתה שום דבר רע. 
היא לא לקחה חלק בהונאה.

00:05:22.120 --> 00:05:24.336
היא באמת חשבה שהיא מעניקה קול

00:05:24.360 --> 00:05:26.656
לתלמידים שהיו חסרי קול.

00:05:26.680 --> 00:05:29.056
אבל הנאמנות שלה הועמדה למבחן.

00:05:29.080 --> 00:05:31.720
האמינות שלה והמניעים שלה.

NOTE Paragraph

00:05:33.480 --> 00:05:36.856
עכשיו, חשיפת שחיתויות לא תמיד חייבת להוביל

00:05:36.880 --> 00:05:38.576
להרעת תנאים או איומים במוות.

00:05:38.600 --> 00:05:42.536
למעשה, ב-2002, כותרת זו הופיעה 
על השער של טיים מגזין,

00:05:42.560 --> 00:05:45.896
עליו למעשה הוקירו שלושה 
מלשנים אמיצים

00:05:45.920 --> 00:05:48.856
על החלטתם לצאת לאור בשם האמת.

00:05:48.880 --> 00:05:50.536
וכשאתם בוחנים את המחקר,

00:05:50.560 --> 00:05:54.136
רק 22 אחוזים ממלשנים
למעשה מדווחים על מעשי נקמה.

00:05:54.160 --> 00:05:59.616
אז יש כמות עצומה של אנשים שמדווחים 
ולא מתנקמים בהם

00:05:59.640 --> 00:06:01.160
וזה נותן לי תקווה.

NOTE Paragraph

00:06:02.280 --> 00:06:03.936
אז זוהי קת'י.

00:06:03.960 --> 00:06:08.376
קת'י סוונסון היא פקידת עיריה בגמלאות 
מהעיר דיקסון.

00:06:08.400 --> 00:06:12.056
ויום אחד, קת'י היתה בעבודה, 
כמו שהיא תמיד עשתה,

00:06:12.080 --> 00:06:15.816
והיא גילתה מקרה די מעניין.

00:06:15.840 --> 00:06:17.696
אתם רואים, קת'י היתה בסוף החודש,

00:06:17.720 --> 00:06:20.496
והיא עבדה על דיווח הכספים של העיר,

00:06:20.520 --> 00:06:24.576
ובדרך כלל, הבוס שלי, ריטה קרנדוול, 
נתנה לה רשימה של חשבונות ואמרה,

00:06:24.600 --> 00:06:27.576
"קת'י, תתקשרי לבנק 
ותשיגי את החשבונות האלה".

00:06:27.600 --> 00:06:29.256
וקת'י מלאה את תפקידה.

00:06:29.280 --> 00:06:30.656
אבל ביום הספציפי הזה,

00:06:30.680 --> 00:06:33.136
ריטה היתה מחוץ לעיר, וקת'י היתה עסוקה.

00:06:33.160 --> 00:06:38.336
היא מרימה את הטלפון, ומתקשרת לבנק ואומרת: 
"תשלחו לי בפקס את כל החשבונות".

00:06:38.360 --> 00:06:41.656
וכשהיא מקבלת את הפקס היא רואה שיש חשבון

00:06:41.680 --> 00:06:43.816
שיש בו קצת משיכות והפקדות

00:06:43.840 --> 00:06:45.296
שהיא לא מזהה מלפני כן.

00:06:45.320 --> 00:06:48.616
זה היה חשבון שנשלט אך ורק על ידי ריטה.

NOTE Paragraph

00:06:48.640 --> 00:06:52.616
אז קת'י הסתכלה במידע, היא דווחה עליו 
לממונה הישיר שלה,

00:06:52.640 --> 00:06:54.776
שהיה אז ראש העיר בורק,

00:06:54.800 --> 00:06:58.560
וזה הוביל לחקירה גדולה, 
חקירה של ששה חודשים.

00:06:59.200 --> 00:07:04.216
מסתבר שהבוס של קת'י, 
ריטה קרנדוול מעלה בכספים.

00:07:04.240 --> 00:07:09.456
ריטה גנבה 53 מיליון דולר 
במשך תקופה של 20 שנה,

00:07:09.480 --> 00:07:11.960
וקת'י בטעות גילתה את זה.

00:07:13.080 --> 00:07:16.016
קת'י היא גיבורה.

00:07:16.040 --> 00:07:17.736
ובעצם, היתה לי ההזדמנות

00:07:17.760 --> 00:07:21.136
לראיין את קת'י עבור הסרט הדוקומנטרי שלי, 
"כל סוסי המלכה".

00:07:21.160 --> 00:07:23.496
וקת'י לא חיפשה פרסום.

00:07:23.520 --> 00:07:26.976
למעשה, היא ממש לא רצתה לדבר איתי 
במשך תקופה מאוד ארוכה,

00:07:27.000 --> 00:07:30.096
אבל אחרי הטרדה אסטרטגית, 
היא הסכימה לעשות את הראיון.

NOTE Paragraph

00:07:30.120 --> 00:07:30.906
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:30.930 --> 00:07:33.496
אבל היא חיפשה הוגנות, לא פרסום.

00:07:33.520 --> 00:07:35.136
וללא קת'י,

00:07:35.160 --> 00:07:37.800
מי יודע אם ההונאה הזו 
היתה מתגלה אי פעם?

NOTE Paragraph

00:07:39.120 --> 00:07:41.436
אז, זוכרים את אותה כתבת "פורבס" 
שדיברתי עליה,

00:07:41.460 --> 00:07:43.665
אותה כתבתי לפני ההרצאה שלי?

00:07:43.689 --> 00:07:47.256
ובכן, פרסמתי אותה ומשהו מדהים קרה.

00:07:47.280 --> 00:07:51.976
התחלתי לקבל אימיילים ממלשנים
מרחבי העולם.

00:07:52.000 --> 00:07:55.576
והתחלתי לקבל את האימיילים האלה ולענות להם,

00:07:55.600 --> 00:07:58.256
היה נושא משותף להודעות שקיבלתי,

00:07:58.280 --> 00:07:59.496
וזה מה שהוא היה:

00:07:59.520 --> 00:08:03.896
הם כולם אמרו את זה: "חשפתי את ההונאה,
אנשים ממש שונאים אותי עכשיו.

00:08:03.920 --> 00:08:06.096
פוטרתי, אבל את יודעת מה?

00:08:06.120 --> 00:08:09.496
הייתי עושה את זה שוב אם הייתי יכול".

00:08:09.520 --> 00:08:12.736
וככה המשכתי לקרוא את המסר הזה, 
כל ההודעות האלה,

00:08:12.760 --> 00:08:15.576
ורציתי לחשוב מה אני יכולה לחלוק 
עם התלמידים שלי?

00:08:15.600 --> 00:08:19.176
וכך, אספתי את הכל יחד והנה מה שלמדתי.

NOTE Paragraph

00:08:19.200 --> 00:08:22.296
זה חשוב שנטפח תקווה.

00:08:22.320 --> 00:08:24.256
מלשנים הם מלאי תקווה.

00:08:24.280 --> 00:08:25.696
למרות האמונה הרווחת,

00:08:25.720 --> 00:08:30.016
אם לא כולם עובדים ממורמרים 
שיש להם מריבה עם החברה.

00:08:30.040 --> 00:08:34.216
התקווה שלהם היא 
מה שמניע אותם לצאת לאור.

00:08:34.240 --> 00:08:36.655
אנחנו גם צריכים לטפח את המחויבות.

00:08:36.679 --> 00:08:38.535
מלשנים הם מחויבים.

00:08:38.559 --> 00:08:41.056
והלהט הזה בשם הארגון שלהם

00:08:41.080 --> 00:08:43.496
הוא שגורם להם לרצות לצאת לאור.

00:08:43.520 --> 00:08:45.136
מלשנים הם ענווים.

00:08:45.160 --> 00:08:49.216
שוב, הם לא מחפשים פרסום, 
אבל הם כן מחפשים הוגנות.

00:08:49.240 --> 00:08:52.096
ואנחנו צריכים להמשיך ולטפח אומץ.

00:08:52.120 --> 00:08:53.696
מלשנים הם אמיצים.

00:08:53.720 --> 00:08:57.416
לרוב, הם לא מעריכים מספיק

00:08:57.440 --> 00:09:00.056
עד כמה חשיפת השחיתות השפיעה 
על המשפחה שלהם,

00:09:00.080 --> 00:09:05.000
אבל מה שהם ממשיכים לציין זה כמה קשה היה להם 
להמנע מלומר את האמת.

NOTE Paragraph

00:09:05.960 --> 00:09:08.776
בנימה זו, אני רוצה לסיים עם שם אחד נוסף:

00:09:08.800 --> 00:09:10.120
פיטר בוקסטון.

00:09:11.160 --> 00:09:17.336
פיטר בוקסטון היה בן 27 כשעבד 
בשירות הבריאות הציבורי האמריקאי.

00:09:17.360 --> 00:09:21.296
והוא נשכר כדי לראיין אנשים

00:09:21.320 --> 00:09:23.696
שהיו להם מחלות מין.

00:09:23.720 --> 00:09:25.776
ובמהלך עבודתו,

00:09:25.800 --> 00:09:29.736
הוא שם לב למחקר קליני שנוהל בתוך הארגון.

00:09:29.760 --> 00:09:33.856
וזה היה מחקר שבחן את ההתקדמות 
של מחלת עגבת לא מטופלת.

00:09:33.880 --> 00:09:36.656
וכך, היו 600 גברים ממוצא אפרו-אמריקאי

00:09:36.680 --> 00:09:37.896
שהשתתפו במחקר הזה.

00:09:37.920 --> 00:09:39.496
הם פותו להשתתף במחקר

00:09:39.520 --> 00:09:43.456
באמצעות הבטחה של בדיקות רפואיות 
וביטוח קבורה בחינם.

00:09:43.480 --> 00:09:47.176
וכך, מה שקרה הוא שבמהלך המחקר,

00:09:47.200 --> 00:09:52.096
התגלה הפניצילין שעוזר בטיפול בעגבת.

00:09:52.120 --> 00:09:54.056
ומה שפיטר שם לב זה,

00:09:54.080 --> 00:09:58.016
שמשתתפי המחקר לא קיבלו פנצילין

00:09:58.040 --> 00:09:59.536
כדי לטפל בעגבת שלהם.

00:09:59.560 --> 00:10:01.376
והמשתתפים לא ידעו את זה.

NOTE Paragraph

00:10:01.400 --> 00:10:06.576
אז כמו מרי, פיטר ניסה לדווח ולפנות 
לאחראים עליו בתוך הארגון,

00:10:06.600 --> 00:10:08.336
אבל אף אחד לא הקשיב לו.

00:10:08.360 --> 00:10:10.776
ואז פיטר חשב שזה ממש לא הוגן

00:10:10.800 --> 00:10:12.376
והוא ניסה שוב לדווח,

00:10:12.400 --> 00:10:16.056
ולבסוף הוא דיבר עם עיתונאי - ממש כמו מרי.

00:10:16.080 --> 00:10:20.376
וב1972, זה פורסם בעמוד הראשי 
של ה"ניו יורק טיימס":

00:10:20.400 --> 00:10:24.480
"קורבנות עגבת במחקר אמריקאי 
לא טופלו במשך 40 שנים".

00:10:25.640 --> 00:10:30.056
מקרה זה מוכר לנו כיום 
כניסוי העגבת בטוסקגי.

00:10:30.080 --> 00:10:32.296
ופיטר היה המלשן.

00:10:32.320 --> 00:10:36.376
מה קרה לאותם 600 גברים, אתם שואלים? 
אותם 600 גברים מקוריים?

00:10:36.400 --> 00:10:39.376
28 גברים מתו מעגבת.

00:10:39.400 --> 00:10:42.536
מאה מתוכם מתו מסיבוכים הקשורים בעגבת,

00:10:42.560 --> 00:10:44.416
40 נשים נדבקו

00:10:44.440 --> 00:10:47.296
ועשרה ילדים נולדו עם עגבת מולדת.

00:10:47.320 --> 00:10:49.656
מי יודע איך המספרים האלה היו נראים

00:10:49.680 --> 00:10:53.776
אלמלא המעשה האמיץ של פיטר?

NOTE Paragraph

00:10:53.800 --> 00:10:56.296
כולנו קשורים לפיטר, בעצם.

00:10:56.320 --> 00:10:58.896
אם אתם מכירים מישהו שמשתתף במחקר קליני,

00:10:58.920 --> 00:11:02.096
הסיבה בגללה יש לנו טופס יידוע כיום

00:11:02.120 --> 00:11:04.240
היא בגלל מעשהו האמיץ של פיטר.

NOTE Paragraph

00:11:05.400 --> 00:11:06.816
אז תנו לי לשאול אתכם שאלה.

00:11:06.840 --> 00:11:09.736
אותה שאלה מקורית, גרסה של השאלה המקורית.

00:11:09.760 --> 00:11:12.856
כמה מכם אי פעם השתמשו במושג

00:11:12.880 --> 00:11:15.856
שטינקר, חפרפרת,

00:11:15.880 --> 00:11:17.456
מלשן,

00:11:17.480 --> 00:11:19.136
נחש,

00:11:19.160 --> 00:11:20.656
סמור,

00:11:20.680 --> 00:11:21.880
מדליף?

00:11:22.920 --> 00:11:24.120
מישהו?

NOTE Paragraph

00:11:27.640 --> 00:11:30.696
לפני שעולה בכם הדחף לעשות זאת שנית,

00:11:30.720 --> 00:11:32.536
אני רוצה שתחשבו קצת.

00:11:32.560 --> 00:11:36.440
אולי הם המרי, הפיטר והקת'י של העולם.

00:11:37.480 --> 00:11:40.416
אתם יכולים להיות האדם 
שמשנה את מהלך ההיסטוריה,

00:11:40.440 --> 00:11:42.976
או שהם יכולים להיות האדם שמעצב את עולמכם.

NOTE Paragraph

00:11:43.000 --> 00:11:44.216
תודה רבה,

NOTE Paragraph

00:11:44.240 --> 00:11:48.000
(מחיאות כפיים)