קארן רוס: דיפלומט עצמאי
-
0:01 - 0:04הסיפור שלי עוסק מעט במלחמה.
-
0:04 - 0:06הוא עוסק בהתפכחות.
-
0:06 - 0:08הוא עוסק במוות.
-
0:08 - 0:10וגם על גילוי מחדש
-
0:10 - 0:12של אידיאליזם
-
0:12 - 0:14בין כל השברים הללו.
-
0:14 - 0:16ואולי ישנו גם שיעור
-
0:16 - 0:18שילמד אותנו איך להתנהל עם
-
0:18 - 0:21עולמנו המבולבל, המפוצל
-
0:21 - 0:24והמסוכן של המאה ה-21.
-
0:25 - 0:28אני לא מאמין בסיפורים ישירים ונקיים.
-
0:28 - 0:30אני לא מאמין בחיים או בהיסטוריה
-
0:30 - 0:33שמתנהלים כהחלטה א' הובילה לתוצאה ב'.
-
0:33 - 0:35אשר הובילה לתוצאה ג' --
-
0:35 - 0:37הסיפורים הנקיים הללו שמוצגים לנו,
-
0:37 - 0:40ואולי לעיתים אנחנו מעודדים את קיומם בנינו.
-
0:40 - 0:42אני מאמין ברנדומליות,
-
0:42 - 0:44ואחת הסיבות לכך שאני מאמין לזה
-
0:44 - 0:47היא משום שעצם הפיכתי לדיפלומט הייתה רנדומלית.
-
0:47 - 0:49אני עיוור צבעים.
-
0:49 - 0:51נולדתי ללא היכולת לראות את רוב הצבעים.
-
0:51 - 0:54זו הסיבה בגללה אני לובש אפור ושחור רוב הזמן,
-
0:54 - 0:56ובגללה אני צריך לקחת את אישתי איתי
-
0:56 - 0:59לבחור בגדים.
-
0:59 - 1:02ובהיותי ילד, תמיד רציתי להיות טייס קרב.
-
1:02 - 1:04אהבתי לראות את המטוסים עושים תרגילים מעל
-
1:04 - 1:07בית הקיץ שלנו באזור הכפרי.
-
1:07 - 1:10וזה היה חלום ילדותי להיות טייס קרב.
-
1:10 - 1:13עשיתי את המבדקים בחיל האוויר המלכותי בכדי להיות טייס,
-
1:13 - 1:15וכמובן, נכשלתי.
-
1:15 - 1:17לא יכולתי לראות את כל האורות המרצדים בצבעים שונים,
-
1:17 - 1:19ואני לא יכולתי להבחין בין הצבעים.
-
1:19 - 1:21על כן, הייתי צריך לבחור קריירה אחרת,
-
1:21 - 1:24ולמעשה היה הדבר די קל עבורי,
-
1:24 - 1:27משום שהיית לי לכל אורך ילדותי תשוקה מתמדת,
-
1:27 - 1:29אשר הייתה יחסים בין-לאומיים.
-
1:29 - 1:31בתור ילד,
-
1:31 - 1:34הייתי קורא את העיתון לבוריו.
-
1:34 - 1:36הוקסמתי מן המלחמה הקרה,
-
1:36 - 1:38ומהמשא ומתן של ה- INF
-
1:38 - 1:41על נושא טילי הגרעין בטווח בינוני,
-
1:41 - 1:44המלחמה העקיפה בין ברה"מ לארה"ב
-
1:44 - 1:47באנגולה או אפגניסטאן.
-
1:47 - 1:50הדברים הללו באמת עניינו אותי.
-
1:50 - 1:52ולכן החלטתי בגיל די צעיר
-
1:52 - 1:54שאני רוצה להיות דיפלומט.
-
1:54 - 1:57ויום אחד אני הודעתי להוריי --
-
1:57 - 1:59ואבא שלי מכחיש את קיומו של הסיפור הזה עד היום הזה --
-
1:59 - 2:01אני אמרתי "אבא, אני רוצה להיות דיפלומט."
-
2:01 - 2:03והוא פנה לעברי, ואמר,
-
2:03 - 2:05"קארן, אתה צריך להיות פיקח מאוד בכדי להיות דיפלומט."
-
2:05 - 2:07(צחוק)
-
2:07 - 2:10ושאיפתי נחתמה.
-
2:10 - 2:12בשנת 1989,
-
2:12 - 2:15התחלתי לעבוד בשירות החוץ הבריטי.
-
2:15 - 2:17באותה שנה 5,000 איש ניסו להתקבל לעבודה כדיפלומט,
-
2:17 - 2:20ועשרים מתוכנו הצליחו.
-
2:20 - 2:23וכפי שהמספרים הללו מייצגים,
-
2:23 - 2:26התקבלתי לקבוצת עילית
-
2:26 - 2:29ולעולם מרתק ומלהיב.
-
2:30 - 2:32להיות דיפלומט, גם אז וגם כיום,
-
2:32 - 2:35זה עבודה מדהימה, ואני אהבתי כל דקה ממנה.
-
2:35 - 2:37נהנתי מהסטטוס שהעבודה העניקה.
-
2:37 - 2:40קניתי לעצמי חליפה נחמדה ונעלתי נעליים עם סוליות מעור
-
2:40 - 2:42והתענגתי על
-
2:42 - 2:45האפשרות המדהימה שהייתה לי להיכנס לכל מיני אירועיים עולמיים.
-
2:45 - 2:47נסעתי לרצועת עזה.
-
2:47 - 2:49עמדתי בראש המחלקה לענייני השלום במזרח התיכון
-
2:49 - 2:51במשרד החוץ הבריטי.
-
2:51 - 2:53נהייתי כותב נאומים
-
2:53 - 2:55עבור שר החוץ הבריטי
-
2:55 - 2:57פגשתי את יאסר עראפת.
-
2:57 - 2:59ניהלתי משא ומתן
-
2:59 - 3:02עם הדיפלומטים של סאדם באו"ם.
-
3:02 - 3:04אחר-כך, נסעתי לקאבול
-
3:04 - 3:07ושירתתי באפגניסטאן לאחר נפילתו של הטאליבן.
-
3:07 - 3:09והייתי טס
-
3:09 - 3:12במטוס תובלה C-130
-
3:12 - 3:14לבקר שרי מלחמה
-
3:14 - 3:16במסתורי ההרים
-
3:16 - 3:18ולנהל איתם משא ומתן
-
3:18 - 3:21על איך אנחנו הולכים למגר את אל-קאעידה מאפגניסטאן,
-
3:21 - 3:24מוקף בליווי כוחות מיוחדים,
-
3:24 - 3:27אשר להם גם היה ליווי של מחלקה מחיל המרינס המלכותי,
-
3:27 - 3:29משום שזה היה כל-כך מסוכן.
-
3:29 - 3:32וזה היה מרגש. זה היה כיף.
-
3:32 - 3:34זה היה באמת מאוד מעניין.
-
3:34 - 3:36וסגל האנשים המצויין,
-
3:36 - 3:39המצויים בקהילה מלוכדת בצורה מאוד.
-
3:39 - 3:42ושיא הקריירה שלי, כפי שהתברר,
-
3:42 - 3:45היה כאשר הוצבתי בניו-יורק.
-
3:45 - 3:47כבר שירתתי בגרמניה, בנורבגיה,
-
3:47 - 3:49ומקומות שונים אחרים,
-
3:49 - 3:51אבל הוצבתי בניו-יורק
-
3:51 - 3:54לשרת במועצת הבטחון באו"ם מטעם המשלחת הבריטית.
-
3:54 - 3:56כאשר אחריותי הייתה המזרח התיכון,
-
3:56 - 3:58שהייתה ההתמחות שלי.
-
3:58 - 4:00ושם התעסקתי עם דברים
-
4:00 - 4:02כמו תהליך השלום במזרח התיכון,
-
4:02 - 4:04ומקרה לוקרבי --
-
4:04 - 4:07אנחנו יכולים לדבר על זה אחר-כך אם תהיו מעוניינים --
-
4:07 - 4:09אך מעל לכל, האחריות העיקרית שלי הייתה עירק
-
4:09 - 4:11והנשק להשמדה המונית שלה
-
4:11 - 4:13והסנקציות שהוטלו על עירק
-
4:13 - 4:16שחייבו אותם לפרוק מעליהם את הנשקים הללו.
-
4:17 - 4:19הייתי מנהל המשא ומתן הבריטי הבכיר
-
4:19 - 4:21בנושא זה,
-
4:21 - 4:24והייתי מעורה עמוקות בנושא הזה.
-
4:24 - 4:27בכל מקרה,
-
4:27 - 4:30הסבב שלי -- היה בתקופה מאוד מרגשת.
-
4:30 - 4:33אני מתכוון לכך שהיא הייתה מאוד דרמטית מבחינה דיפלומטית.
-
4:33 - 4:35במהלכה התרחשו מספר מלחמות
-
4:35 - 4:38בזמן שהותי בניו-יורק.
-
4:38 - 4:40ניהלתי משא ומתן עבור מדינתי
-
4:40 - 4:42על המסקנות שהתקבלו במועצת הביטחון
-
4:42 - 4:44ב 12 בספטמבר 2001
-
4:44 - 4:47אשר גינתה את ההתקפות של היום הקודם,
-
4:47 - 4:49אשר היו, כמובן, מאוד אמיתיים עבורנו
-
4:49 - 4:52משום שהתגוררנו בניו-יורק עצמה באותו זמן.
-
4:52 - 4:54כך שזה היה סוג של חוויה מהטובים שבזמנים,
-
4:54 - 4:56הרעים שבזמנים.
-
4:56 - 4:58חייתי חיים ברמה הגבוהה.
-
4:58 - 5:00למרות שעבדתי שעות ארוכות,
-
5:00 - 5:02חייתי בפנטהאוז בכיכר יוניון.
-
5:02 - 5:05הייתי דיפלומט רווק בניו-יורק;
-
5:05 - 5:07אתם יכולים לדמיין מה המשמעות של זה.
-
5:07 - 5:10(צחוק)
-
5:10 - 5:12היו לי זמנים טובים.
-
5:12 - 5:14אבל בשנת 2002,
-
5:14 - 5:17כאשר הסבב שלי בא לסיומו,
-
5:17 - 5:20החלטתי שאני לא חוזר חזרה
-
5:20 - 5:22לעבודה שחיכתה לי בלונדון.
-
5:22 - 5:24החלטתי לקחת שנת שבתון
-
5:24 - 5:26למעשה, בבית-ספר החדש, ברוס.
-
5:27 - 5:30באיזו דרך ראשונית ולא ברורה,
-
5:30 - 5:32הבנתי כי משהו לא בסדר
-
5:32 - 5:34עם עבודתי, איתי.
-
5:34 - 5:36הייתי מותש,
-
5:36 - 5:38וכמו-כן הייתי מאוכזב
-
5:38 - 5:40בצורה שלא הצלחתי להבין אותה.
-
5:40 - 5:43והחלטתי לקחת פסק זמן מהעבודה.
-
5:43 - 5:45משרד החוץ היה מאוד נדיב.
-
5:45 - 5:47אתה יכול לקחת חופשות ללא תשלום - כך הם קוראים לזה,
-
5:47 - 5:50ובכל זאת להישאר חלק מהשירות הדיפלומטי, אבל למעשה לא לעבוד כלל.
-
5:50 - 5:52זה היה נחמד.
-
5:52 - 5:54ובסופו של דבר, אני החלטתי
-
5:54 - 5:57לעזוב זמנית ולעבור לאו"ם בקוסובו,
-
5:59 - 6:02שהייתה בזמנו תחת אדמיניסטרציית האו"ם.
-
6:02 - 6:04ושני דברים קרו בקוסובו,
-
6:04 - 6:06אשר שוב
-
6:06 - 6:08הראו את הרנדומליות של החיים,
-
6:08 - 6:10משום שדברים אלו בסופו של דבר
-
6:10 - 6:12הפכו להיות שני צירים מרכזיים בחיי
-
6:12 - 6:15ועזרו להוביל אותי לשלב הבא בחיי.
-
6:15 - 6:17אך הם היו דברים רנדומליים.
-
6:17 - 6:20הראשון שבהם, בקיץ של שנת 2004,
-
6:20 - 6:22הממשלה הבריטית, החליטה בחוסר רצון מסויים,
-
6:22 - 6:24לערוך חקירה רשמית
-
6:24 - 6:26בכל הקשור למודיעין על הנשק להשמדה המונית
-
6:26 - 6:29שקדם למלחמת עירק,
-
6:29 - 6:31נושא מאוד רגיש.
-
6:31 - 6:34ואני העדתי בחקירה זו בסודיות
-
6:34 - 6:37והיה לי ידע עמוק בכל מה שקשור למודיעין לעירק
-
6:37 - 6:39ולגבי הנשק להשמדה המונית שלה,
-
6:39 - 6:42העדות שלי בחקירה אמרה שלושה דברים:
-
6:42 - 6:45שהמדינה הגזימה בניתוח המודיעין שהיא קיבלה,
-
6:45 - 6:48דבר שהיה ברור מאוד בכל השנים שקראתי את המודיעין.
-
6:48 - 6:51ואכן, הערכות הפנימיות שלנו היו מאוד ברורות
-
6:51 - 6:53שהנשק להשמדה המונית של עירק
-
6:53 - 6:56לא איים על שכניו, שלא נדבר בכלל עלינו.
-
6:56 - 6:59שנית, המדינה התעלמה מכל החלופות האפשריות למלחמה,
-
6:59 - 7:01אשר בדרכים מסויימות
-
7:01 - 7:04זה היה מביש אף יותר מכך.
-
7:04 - 7:06לסיבה השלישית אני לא אכנס.
-
7:06 - 7:08אך בכל מקרה, אני העדתי ,
-
7:08 - 7:10וזה גרם לי להתמודד אל מול משבר.
-
7:10 - 7:12מה אני הולך לעשות.
-
7:12 - 7:15העדות הזו ביקרה קשות את עמיתיי,
-
7:15 - 7:17את השרים שלי, אשר בעיניי,
-
7:17 - 7:20דירבנו את קיום המלחמה הזו על בסיס בדייה.
-
7:20 - 7:22אם כן, אני הייתי במשבר.
-
7:22 - 7:24והדבר לא היה יפה לעין.
-
7:24 - 7:26נאנחתי והיססתי לגבי זה,
-
7:26 - 7:29התלוננתי רבות שוב ושוב לאישתי שסבלה מכל,
-
7:30 - 7:33ולבסוף החלטתי לפרוש מתפקידי ברשות משרד החוץ הבריטי.
-
7:33 - 7:37הרגשתי -- יש סצנה בסרט בו משחק אל פצ'ינו "המקור", שאתם אולי מכירים,
-
7:37 - 7:39בה הוא חוזר אל ה - CBS
-
7:39 - 7:42אחרי שהם איכזבו אותו בגלל הסיפור של איש הטבק,
-
7:42 - 7:45והוא אומר " אתם יודעים, אני פשוט לא יכול לעשות זאת יותר. משהו נשבר."
-
7:45 - 7:47וכך זה היה עבורי. אני אוהב את הסרט הזה.
-
7:47 - 7:49פשוט הרגשתי כאילו משהו נשבר.
-
7:49 - 7:51לא יכולתי לשבת יותר עם שר החוץ שלי
-
7:51 - 7:53או עם ראש הממשלה עם חיוך על הפרצוף
-
7:53 - 7:56ולעשות את מה שעשיתי עד אז בשמחה עבורם.
-
7:56 - 7:59אז לקחתי זינוק של אמונה
-
7:59 - 8:02וקפצתי מעבר לקצה הצוק.
-
8:02 - 8:06וזו הייתה תחושה מאוד לא נוחה, מאוד לא נעימה.
-
8:06 - 8:08התחלתי ליפול.
-
8:08 - 8:11ועד היום הנפילה הזו לא פסקה;
-
8:11 - 8:13אני עדיין נופל.
-
8:13 - 8:16אבל, בדרך מסויימת, התרגלתי לתחושה הזו.
-
8:16 - 8:18ובדרך מסויימת, אני די אוהב
-
8:18 - 8:20את ההרגשה הזו הרבה יותר
-
8:20 - 8:22מאשר לעמוד על קצה הצוק,
-
8:22 - 8:24תוהה מה לעשות.
-
8:24 - 8:26דבר שני שקרה בקוסובו,
-
8:26 - 8:29אשר -- אני צריך לגימה מהירה של מים, סלחו לי.
-
8:31 - 8:33דבר שני שקרה בקוסובו,
-
8:33 - 8:35שדי הביא לי את התשובה לשאלה,
-
8:35 - 8:38עליה לא באמת יכולתי לענות בעצמי,
-
8:38 - 8:41שהייתה, "מה אני הולך לעשות עם חיי?"
-
8:42 - 8:44אני אוהב דיפלומטיה.
-
8:44 - 8:46אין לי קריירה.
-
8:46 - 8:49ציפיתי כי כל חיי שאהיה דיפלומט, וכי אשרת את מדינתי.
-
8:49 - 8:51רציתי להיות שגריר,
-
8:51 - 8:53ומורי הרוחניים, הגיבורים שלי,
-
8:53 - 8:55אנשים שהגיעו לשיא במקצוע שלי,
-
8:55 - 8:57ואני זרקתי את כל זה.
-
8:57 - 8:59חברים רבים שלי עדיין היו בתחום.
-
8:59 - 9:01הפנסיה שלי הייתה בזה.
-
9:01 - 9:03ואני וויתרתי על הכל.
-
9:03 - 9:05ומה הלכתי לעשות?
-
9:05 - 9:07ובשנה ההיא בקוסובו,
-
9:07 - 9:10קרה מקרה נורא ממש לו הייתי עד.
-
9:10 - 9:12במרץ 2004, היו מהומות נוראיות
-
9:12 - 9:15בכל רוחבו של מחוז - אשר אז היה -- קוסובו
-
9:15 - 9:1718 אנשים נהרגו.
-
9:17 - 9:19הייתה אנרכיה מוחלטת.
-
9:19 - 9:21וזה היה פשוט נורא לראות את האנרכיה משתוללת,
-
9:21 - 9:23לדעת שהמשטרה והצבא --
-
9:23 - 9:25היו שם חיילים רבים --
-
9:25 - 9:27למעשה לא יכולים לעצור את ההמון הזועם
-
9:27 - 9:29אשר זורמים להם במורד הרחוב.
-
9:29 - 9:32והדרך היחידה שבה ההמון הזועם הזה שיורד במורד הרחוב ייעצר
-
9:32 - 9:34יהיה רק כאשר הם עצמם יחליטו לעצור
-
9:34 - 9:36וכאשר יספיקו להם השריפות והרציחות.
-
9:36 - 9:39וזו לא הייתה הרגשה נחמדה לראות את זה, ואני ראיתי את זה.
-
9:39 - 9:42ועברתי דרך זה. עברתי דרך אותם המונים.
-
9:42 - 9:45ועם חבריי האלבניים, ניסינו לעצור את זה, אבל כשלנו.
-
9:45 - 9:48והמהומה הזו לימדה אותי משהו,
-
9:48 - 9:51דבר שהוא לא ברור מאליו וקצת מסובך לתפוס.
-
9:51 - 9:53אך אחת הסיבות בגינה התרחשה המהומה --
-
9:53 - 9:55המהומות הללו, אשר התקיימו למשך מספר ימים --
-
9:55 - 9:57הייתה משום שלאנשי קוסובו
-
9:57 - 10:00נשללה הזכות לעתיד שלהם.
-
10:01 - 10:04התנהלו להם שיחות משא ומתן דיפלומטיות לגבי עתידה של קוסובו
-
10:04 - 10:06שהתרחשו אז,
-
10:06 - 10:08והממשלה של קוסובו, ושלא נדבר על אנשי קוסובו,
-
10:08 - 10:10בכלל לא
-
10:10 - 10:12השתתפו בשיחות הללו.
-
10:12 - 10:15התנהלה לה מערכת דיפלומטית יוקרתית שלמה,
-
10:15 - 10:18במערכת המשא ומתן על עתידה של קוסובו,
-
10:18 - 10:20ותושבי קוסובו לא היו חלק ממנה.
-
10:20 - 10:23וכמה מפתיע, הם היו מתוסכלים מכך.
-
10:23 - 10:26המהומות הללו היו חלק מההתהוות המעשית לתסכול הזה
-
10:26 - 10:28זו לא הייתה הסיבה היחידה,
-
10:28 - 10:30החיים אינם פשוטים, סיפורים אינם בעלי סיבה אחת.
-
10:30 - 10:32זה היה דבר מסובך,
-
10:32 - 10:34ואני לא מנסה לומר שזה היה פשוט יותר ממה שזה היה.
-
10:34 - 10:36אך זו הייתה אחת הסיבות.
-
10:36 - 10:38וזה נתן לי את ההשראה --
-
10:38 - 10:40או אם לדייק,
-
10:40 - 10:42זה נתן לאישתי את ההשראה.
-
10:42 - 10:45היא אמרה "למה שלא תייעץ לתושבי קוסובו?
-
10:45 - 10:48למה שלא תייעץ לממשלתם על הדיפלומטיה שלהם?"
-
10:48 - 10:50ותושבי קוסובו לא הורשו לקבל שירות דיפלומטי.
-
10:50 - 10:52היה אסור להם שיהיו להם דיפלומטים.
-
10:52 - 10:54הם לא היו רשאים שיהיה להם משרד חוץ
-
10:54 - 10:57שיעזור להם עם התהליך הכל-כך מסובך הזה,
-
10:57 - 11:00אשר לימים נודע בשם הסטטוס הסופי של תהליך קוסובו.
-
11:00 - 11:02אם כך, זה היה הרעיון.
-
11:02 - 11:04זה היה המקור למה שהפך בסופו של דבר לדיפלומטינ עצמאית,
-
11:04 - 11:07הקבוצה הראשונה בעולם שעסקה בייעוץ דיפלומטי
-
11:07 - 11:09ובנוסף לכך, לא רווחית.
-
11:09 - 11:12וזה החל לאחר שטסתי חזרה מלונדון
-
11:12 - 11:15לאחר שהותי באו"ם בקוסובו.
-
11:15 - 11:18טסתי חזרה וסעדתי עם ראש ממשלת קוסובו ואמרתי לו,
-
11:18 - 11:21"ראה, אני מציע שאני אבוא ואעייץ לך על הדיפלומטיה.
-
11:21 - 11:24אני מכיר את החומר. זה מה שאני עושה. למה שלא אבוא ואעזור לך?"
-
11:24 - 11:26והוא הרים את כוס היין שלו ואמר,
-
11:26 - 11:28"כן. בוא. בוא."
-
11:28 - 11:30ובאתי לקוסובו
-
11:30 - 11:32וייעצתי לממשלת קוסובו.
-
11:32 - 11:35הדיפלומטיה העצמאית בסופו של דבר ייעצה לשלושה ראשי-ממשלה רצופים בקוסובו
-
11:35 - 11:38ולקבוצת המשא ומתן רבת המפלגות של קוסובו.
-
11:38 - 11:41וקוסובו הפכה לעצמאית.
-
11:41 - 11:44הדיפלומטיה העצמאית נמצאת כעת
-
11:44 - 11:46בחמישה מרכזים דיפלומטיים מסביב לעולם,
-
11:46 - 11:48ואנו מייעצים לשבע או שמונה
-
11:48 - 11:51מדינות שונות, או קבוצות פוליטיות,
-
11:51 - 11:53תלוי כיצד אתם רוצים להגדיר זאת --
-
11:53 - 11:55אני לא חזק בהגדרות.
-
11:55 - 11:58אנו מייעצים לצפון קפריסאיים על איך לאחד מחדש את האי שלהם.
-
11:58 - 12:00אנחנו מייעצים לאופוזיציה הבורומזית,
-
12:00 - 12:02ממשלת דרום סודן,
-
12:02 - 12:04אשר -- שמעתם את זה כאן לראשונה --
-
12:04 - 12:06תהיה מדינה חדשה בכמה שנים הבאות.
-
12:08 - 12:11אנחנו מייעצים לחזית הפוליסאריו ממערב הסהרה,
-
12:11 - 12:13אשר נלחמים להחזיר לעצמם את מדינתם
-
12:13 - 12:15משליטה מרוקאית
-
12:15 - 12:18לאחר 34 שנות דיכוי.
-
12:18 - 12:21אנו מייעצים למספר איי מדינות במשא ומתן בנושא השינוי האקלימי
-
12:21 - 12:23אשר אמור להתרחש
-
12:23 - 12:25בקופנהגן.
-
12:26 - 12:28יש בזה גם מעט רנדומליות
-
12:28 - 12:30בגלל, שכאשר התחלתי עם הדיפלומטיה העצמאית,
-
12:30 - 12:32הלכתי למסיבה בבית הלורדים,
-
12:32 - 12:34שזהו מקום מגוחך,
-
12:34 - 12:36אבל אני החזקתי את המשקה שלי כך, ונתקלתי
-
12:36 - 12:38בבחור הזה שעמד מאחוריי.
-
12:38 - 12:40והתחלו לדבר, והוא אמר לי --
-
12:40 - 12:42אמרתי לו מה אני עושה,
-
12:42 - 12:44ואמרתי לו די בחגיגיות
-
12:44 - 12:46שאני הולך לפתוח מוסד של דיפלומטיה עצמאית בניו-יורק.
-
12:46 - 12:48בזמנו זה היה רק אני,
-
12:48 - 12:50ואני ואישתי התכוונו לחזור חזרה לניו-יורק.
-
12:50 - 12:53והוא אמר "למה שלא תראה את עמיתיי בניו-יורק?"
-
12:53 - 12:55והסתבר
-
12:55 - 12:57שהוא עבד עם חברה חדשנית בשם ?מה אם!
-
12:57 - 12:59אשר חלקכם בוודאי שמעתם עליה.
-
12:59 - 13:01ודבר הוביל לדבר,
-
13:01 - 13:03והגיע לכך שהיה לי שולחן
-
13:03 - 13:05ב?מה אם! בניו-יורק,
-
13:05 - 13:07כאשר התחלתי את הדיפלומטיה העצמאית.
-
13:07 - 13:09ובזמן שהתבוננתי ב?מה אם!
-
13:09 - 13:11מפתחים טעמים חדשים של גומי לעיסה של ווירגלי
-
13:11 - 13:13או טעמי קולה חדשים
-
13:13 - 13:15למעשה עזר לי להמציא ולחדש
-
13:15 - 13:17אסטרטגיות חדשות עבור תושבי קוסובו
-
13:17 - 13:20ועבור הסאראוויז במערב הסהרה.
-
13:20 - 13:23והתחלתי להבין כי ישנם דרכים שונות לעשות דיפלומטיה,
-
13:23 - 13:25שדיפלומטיה, כמו בעסקים,
-
13:25 - 13:27היא עסק של פתרון בעיות,
-
13:27 - 13:30ועם זאת המילה חדשנות לא קיימת בדיפלומטיה;
-
13:30 - 13:33זה הכל משחק סכום אפס ופוליטיקה ריאלית
-
13:33 - 13:36ומוסדות עתיקים שהיו קיימים כבר במשך דורות
-
13:36 - 13:39ואשר עושים את הדברים באותה צורה אשר עשו תמיד.
-
13:39 - 13:41וכיום, דיפלומטיה עצמאית.
-
13:41 - 13:44מנסה לשלב כמה מהדברים שלמדתי ב?מה אם!.
-
13:44 - 13:47כולנו יושבים במשרד אחד וצועקים אחד לשני מעברי המשרד
-
13:47 - 13:50כולנו עובדים על מחשבים נישאים קטנים ומנסים לעבור שולחנות כדי לשנות את צורת חשיבתינו.
-
13:50 - 13:52ואנחנו משתמשים במומחים תמימים
-
13:52 - 13:55שאולי לא יודעים דבר לגבי המדינות בהם אנחנו דנים,
-
13:55 - 13:57אך אולי יודעים דבר אחר שהם יכולים לנסות
-
13:57 - 13:59וליישם ולהזריק קו מחשבה חדש
-
13:59 - 14:01לבעיות
-
14:01 - 14:03שאנחנו מנסים לפתור עבור לקוחותינו.
-
14:03 - 14:05זה לא קל, משום שלקוחותינו, על פי הגדרתם,
-
14:05 - 14:08חווים זמנים קשים, דיפלומטית.
-
14:10 - 14:12ישנם, אני לא יודע,
-
14:12 - 14:15מספר שיעורים שניתן ללמוד מכל זה,
-
14:15 - 14:17אישיים ופוליטיים --
-
14:17 - 14:20ובדרך מסויימת שניהם אותו הדבר.
-
14:20 - 14:22העניין האישי
-
14:22 - 14:24הוא הרעיון של הנפילה מהצוק
-
14:24 - 14:27זה למעשה דבר טוב, ואני ממליץ עליו.
-
14:28 - 14:30זהו דבר טוב לעשות לפחות פעם אחת בחייך
-
14:30 - 14:33פשוט לקרוע הכל ולקפוץ.
-
14:34 - 14:37הדבר השני הוא שיעור גדול יותר על העולם כיום.
-
14:37 - 14:40דיפלומטיה עצמאית היא חלק ממגמה
-
14:40 - 14:43אשר מתפתחת וברורה מסביב העולם,
-
14:43 - 14:46מגמה שמראה כי העולם מתפצל.
-
14:46 - 14:49מדינות הופכות חשובות פחות מאשר שהיו בעבר,
-
14:49 - 14:51וכוחן של המדינות בירידה.
-
14:51 - 14:53המשמעות של זה היא כי כוחם של דברים אחרים עולה.
-
14:53 - 14:55אלו נקראים שחקנים לא-מדיניים.
-
14:55 - 14:57הם יכולים להיות תאגידים,
-
14:57 - 15:00הם יכולים להיות מאפייה, הם יכולים להיות איגודים לא ממשלתיים נחמדים,
-
15:00 - 15:02הם יכולים להיות כל דבר.
-
15:02 - 15:04מכל מיני סוגים.
-
15:04 - 15:07אחנו חיים בעולם יותר מורכב ויותר מפוצל.
-
15:07 - 15:09אם ממשלות יכולות להשפיע פחות
-
15:09 - 15:11על בעיות
-
15:11 - 15:14שמשפיעות עלינו בעולם,
-
15:14 - 15:17אז המשמעות של זה היא, מי נשאר לטפל בהם,
-
15:17 - 15:19מי צריך לקחת אחריות גדולה יותר ולטפל בהם?
-
15:19 - 15:21אנחנו.
-
15:21 - 15:24אם הם אינם יכולים לעשות זאת, מי נשאר לטפל בכך?
-
15:24 - 15:27אין לנו ברירה אלא להכיר במציאות הזאת.
-
15:27 - 15:29מה שזה אומר זה
-
15:29 - 15:32שזה כבר לא מספיק טוב
-
15:32 - 15:35לומר שיחסים בין-לאומיים, או עניינים עולמיים,
-
15:35 - 15:37או הכאוס בסומליה,
-
15:37 - 15:40או שמה שמתרחש בבורמה הוא לא עסק שלכם,
-
15:40 - 15:43ושאתם יכולים להשאיר זאת בידיי הממשלות שיטפלו בזה.
-
15:43 - 15:45אני יכול לקשר כל אחד מכם
-
15:45 - 15:47עד כדי רמת הפרדה של שישה דרגות
-
15:47 - 15:50למיליצית אל-סאבאאב בסומליה.
-
15:50 - 15:54תשאלו אותי כיצד אחר-כך, במיוחד אם אתם אוכלים דגים, מעניין למדי,
-
15:54 - 15:56אבל הקשר הזה נמצא שם.
-
15:56 - 15:58כולנו קשורים בצורה אינטימית.
-
15:58 - 16:00וזה לא רק לפי דעתו של טום פרידמן,
-
16:00 - 16:03למעשה ניתן להוכיח זאת מקרה אחר מקרה אחר מקרה.
-
16:03 - 16:06מה שזה אומר זה, שבמקום לבקש מהפוליטיקאים שלכם לעשות דברים,
-
16:06 - 16:09אתם תצטרכו לפנות אל עצמכם כדי לעשות את הדברים.
-
16:09 - 16:11והדיפלומטיה העצמאית היא דוגמה מסוג שכזה
-
16:11 - 16:13בצורה די כללית.
-
16:13 - 16:16אין דוגמות נקיות, אך דוגמה אחת היא זו:
-
16:16 - 16:18הדרך שבה משתנה העולם
-
16:18 - 16:20מגולמת במה שקורה במקום עבודתי הקודם
-
16:20 - 16:22מועצת הבטחון של האו"ם.
-
16:22 - 16:25האו"ם נוסד בשנת 1945.
-
16:25 - 16:27כתב הזכויות שלו מעוצב למעשה
-
16:27 - 16:29בשביל למנוע מאבקים בין מדינות --
-
16:29 - 16:31מאבקים בין-מדינות.
-
16:31 - 16:33כיום, 80 אחוז מן סדר היום
-
16:33 - 16:35של מועצת הבטחון של האו"ם
-
16:35 - 16:37נוגעת במאבקים בתוך מדינות,
-
16:37 - 16:39הכוללות קבוצות ללא מדינה --
-
16:39 - 16:41קבוצות גרילה, בדלנים
-
16:41 - 16:43טרוריסטים, אם אתם רוצים לקרוא להם כך,
-
16:43 - 16:46אנשים שהם לא ממשלות רגילות, שאינם מדינות רגילות.
-
16:46 - 16:49זהו המצב כיום בעולם.
-
16:49 - 16:51כאשר הבנתי זאת,
-
16:51 - 16:54וכאשר הסתכלתי לאחור על זמני במועצת הבטחון
-
16:54 - 16:56ומה שקרה עם תושבי קוסובו,
-
16:56 - 16:58הבנתי כי לרוב
-
16:58 - 17:00האנשים שמושפעים ישירות
-
17:00 - 17:02על-ידיי מה שעשינו במועצת הבטחון
-
17:02 - 17:04לא באמת היו שם, הם לא היו מוזמנים
-
17:04 - 17:06לתת את נקודת מבטם למועצת הבטחון,
-
17:06 - 17:08חשבתי, כי זה שגוי.
-
17:08 - 17:10משהו צריך להעשות לגבי זה.
-
17:10 - 17:13אז התחלתי בצורה מסורתית.
-
17:13 - 17:15אני ועמיתיי בדפלומטיה העצמאית
-
17:15 - 17:17הסתובבנו במועצת הבטחון של האו"ם.
-
17:17 - 17:19עברנו דרך 70 חברי מדינות באו"ם --
-
17:19 - 17:21הקוזקים, האתיופים, הישראלים --
-
17:21 - 17:23תגידו שם, הלכנו לראותם --
-
17:23 - 17:25המזכיר הכללי, כולם,
-
17:25 - 17:27ואמרנו " זו טעות.
-
17:27 - 17:29זה נורא שאתם לא מתייעצים עם האנשים האלה שבאמת מושפעים.
-
17:29 - 17:31עליכם למסד מערכת
-
17:31 - 17:33שבה אתם תוכלו להזמין את תושבי קוסובו
-
17:33 - 17:35לבוא ולומר לכם את דעתם.
-
17:35 - 17:37זה ייאפשר לכם לומר לי -- תוכלו לומר להם את דעתכם.
-
17:37 - 17:39זה יהיה נהדר. תוכלו לשנות דברים.
-
17:39 - 17:42אתם תוכלו לשלב את השקפותיהם של האנשים הללו עם החלטותיכם,
-
17:42 - 17:44משמע ההחלטות שלכם תהיינה אפקטיביות יותר ועמידות."
-
17:47 - 17:49מאוד הגיוני, הייתם חושבים.
-
17:49 - 17:51אני מתכוון, כל-כך הגיוני. זה ברור, כל אחד יכול לראת זאת.
-
17:51 - 17:54וכמובן, כולם הבינו זאת. כולם אמרו, "כן, כמובן, אתה צודק לחלוטין.
-
17:54 - 17:56תחזור אלינו
-
17:56 - 17:58בעוד ככה חצי שנה."
-
17:58 - 18:01וכמובן, דבר לא קרה. אף-אחד לא עשה דבר.
-
18:01 - 18:03מועצת הבטחון עושה את עסקיה
-
18:03 - 18:05בדיוק באותה צורה כיום
-
18:05 - 18:08כשם שעשתה לפני איקס שנים,
-
18:08 - 18:11כשהייתי שם לפני 10 שנים.
-
18:11 - 18:13אז הסתכלנו על ההבחנה הזו
-
18:13 - 18:15שלמעשה הייתה כישלון
-
18:15 - 18:17וחשבנו, מה אנחנו יכולים לעשות בנידון.
-
18:17 - 18:19ואני חשבתי, אין סיכוי
-
18:19 - 18:21שאני הולך לבלות את שארית חיי
-
18:21 - 18:23בלשדל עבור הממשלות הרכות הללו
-
18:23 - 18:25בכדי לעשות את מה שצריך לעשות.
-
18:25 - 18:27אז מה שאנחנו הולכים לעשות
-
18:27 - 18:29זה לארגן את הפגישות הללו בעצמנו.
-
18:29 - 18:31כך שכעת, הדיפלומטיה העצמאית
-
18:31 - 18:33היא בתהליך של ארגון פגישות
-
18:33 - 18:35בין אנשי מועצת הבטחון של האו"ם
-
18:35 - 18:37והצדדים של הוויכוח
-
18:37 - 18:40שנמצאים בסדר היום של מועצת הבטחון.
-
18:40 - 18:42כך שאנחנו נביא
-
18:42 - 18:45קבוצות מורדים דרפוריות,
-
18:45 - 18:48את הקפריסאיים הצפוניים והדרומיים,
-
18:49 - 18:52מורדים מאצ'ה,
-
18:52 - 18:54ורשימה ארוכה מאוד
-
18:54 - 18:57של מאבקים כאוטיים מסביב לעולם.
-
18:57 - 19:00ואנחנו ננסה להביא את הצדדים לניו-יורק
-
19:00 - 19:02לשבת בחדר שקט
-
19:02 - 19:04בפרטיות ללא עיתונות
-
19:04 - 19:06ולהסביר מה הם רוצים
-
19:06 - 19:08לחברי מועצת הבטחון של האו"ם,
-
19:08 - 19:10ואפשרות לחברי מועצת הבטחון של האו"ם
-
19:10 - 19:12להסביר להם מה הם רוצים
-
19:12 - 19:14כך שיהיה ממש דו-שיח,
-
19:14 - 19:16שמעולם לפני-כן לא קרה.
-
19:16 - 19:19וכמובן, בתיאורי את כל זה,
-
19:19 - 19:22כל מי מכם שמכיר פוליטיקה יחשוב כמה הדבר קשה בצורה שלא תיאמן,
-
19:22 - 19:24ואני מסכים אתכם לחלוטין.
-
19:24 - 19:27הסיכויים לכשלון הם גבוהים מאוד,
-
19:27 - 19:29אך הדבר ללא ספק לא ייקרה
-
19:29 - 19:32אם לא ננסה לגרום לזה לקרות.
-
19:32 - 19:35והפוליטיקה שלי השתנתה באופן מהותי
-
19:35 - 19:37מן היום שהייתי דיפלומט למה שאני כיום,
-
19:37 - 19:40ואני חושב שמה שחשוב זה התוצאות, לא התהליך,
-
19:40 - 19:43וגם למעשה לא כל-כך הטכנולוגיה.
-
19:43 - 19:45תטיפו טכנולוגיה
-
19:45 - 19:48לכל חברי ההפגנות האירניאות המצייצים
-
19:48 - 19:51שנמצאים כעת במאסר פוליטי בטהרן,
-
19:51 - 19:53היכן שאחמדיניג'אד נשאר בשלטון.
-
19:53 - 19:56טכנולוגיה לא הובילה לשינוי פוליטי באיראן.
-
19:57 - 20:00אתם צריכים להסתכל על התוצאות ולומר לעצמכם,
-
20:00 - 20:02"מה אני יכול לעשות כדי להביא לתוצאה המסויימת הזו?"
-
20:02 - 20:05זוהי הפוליטיקה של המאה ה-21.
-
20:05 - 20:07ובדרך מסויימת, הדיפלומטיה העצמאית
-
20:07 - 20:10מגלמת את הפיצול הזה, את השינוי,
-
20:10 - 20:13שקורה לכולנו.
-
20:14 - 20:16זהו סיפורי. תודה.
- Title:
- קארן רוס: דיפלומט עצמאי
- Speaker:
- Carne Ross
- Description:
-
more » « less
לאחר 15 שנות שירות בגופים הדיפלומטיים השונים של בריטינה, קארן רוס נהפך ל"דיפלומט עצמאי", אשר עומד בראש מוסד לא רווחי, שנותן עזרה לקבוצות קטנות ומתפתחות ומשמיע את קולן בקהילה הבינלאומית. בכנס ה - BIF 5 הוא קורא לסוג חדש של דיפלומטי השתתן קול למדינות קטנות, אשר עובדות עם גבולות משתנים ואשר מקבלות בשמחה רעיונות חדשניים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:18
|
Oren Szekatch added a translation | Jul 18, 2011, 12:30 AM |